בתשובה לאח של אייל, 20/01/21 19:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. אם קראת את התשובה שלו אתה יודע מה הוא טוען בפרשת 2000: הוא הקליט את מוזס כדי שיוכל להשתמש בזה מבחינה פוליטית נגד חוק ישראל היום אם יפסיד בבחירות. מעבר לכך, אין שום איסור בהקלטה והיא לא מעידה על כוונה פלילית. סנגורי נתניהו טוענים שההקלטה היא דווקא אינדיקציה שלא היתה כוונה פלילית, אחרת לא היה יוצר ראיות להן במו ידיו. אני באמת לא יודע כמה חזקות ההקלטות של נתניהו עצמו לגבי ההוכחה שידע על הפניות של לאלוביץ' או דרישת השמפניות. התביעה צריכה להוכיח שהוא ידע ששרה פונה לאלוביץ' וששרה דרשה שמפניות ותכשיט ליום ההולדת (להבדיל מכך ששרה קיבלה שמפניות ותכשיט ליום ההולדת). אם אין לה הקלטות קונקרטיות שמראות את זה, ההוכחה לא תהיה פשוטה כל כך. 3. ה"אין חוק כזה" מתייחס בעיקר לאישום המרמה-והפרת-אמונים בפרשת 2000 שהיא לטעמי החלשה מכולן ממילא. לא דיווח מספיק מהר על הצעת שוחד שאין ראייה שהתכוון לקחת, ועוד במקרה שצועק אכיפה בררנית 1? קשה לי להאמין שדווקא על זה ייפול. לפני הקריאה חשבתי שהפרשה המסוכנת מכולן לנתניהו היא תיק 4000, אבל האופן שבו הפרקליטים של נתניהו הניחו את העובדות על ציר הזמן ערערה את בטחוני בכך שיורשע. כמו כן, נראה שלגבי כל האירועים המתוארים, כמעט, יהיה קשה להוכיח קשר ישיר לנתניהו. 1 בתשובה לאישומים הפרקליטים של נתניהו דווקא נזהרים בשימוש בטיעון הזה, הם מתנגדים לכל הפללה של הצבעה בכנסת ונראה שלדידם גם אילו יוכח שלפיד ושקד סגרו עסקה ברורה עם מוזס על קידומם בעיתונו בתמורה להצבעה, המעשה לא ייחשב לעבירה פלילית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי תיק 2000: התשובה של ההגנה היא הגזמה. זה לא האישום. האישום הוא שנתניהו לא היה פסיבי. אלא יצר אצל מוזס את הרושם שהוא פועל לקדם את העיסקה. ויש הקלטות של השיחה עם מוזס. "אני רוצה לדבר עם הג'ינג'י". "אפשר לחוקק את את זה.. נעשה ועדה מיוחדת". זוכר? מכיוון שיש הקלטות, הטיעון לא נשמע לי משכנע. לגבי תיק 4000: כל הנראטיב של ההגנה נשען על איזשהו לוקש של "הוא לא ידע". אם אתה מקבל את הנראטיב הזה - אז כן. מדובר באוסף אירועים בודדים שצריכים להוכיח את הקשר של כל אחד מהם לנתניהו. אם אתה לא מקבל את נראטיב התמימות (ונראה לי שבהנתן העדות של ניר חפץ יהיה קשה לקבל אותו) - הכל מקבל משמעות אחרת. כמו שכתבתי גם אולמרט, בפרשת הולילנד, טען שהוא לא ידע על התן וקח שמתרחש סביבו. זה לא עזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וההגנה טוענת שגם אילו היה יוצר את הרושם, זה לא היה פלילי - אין סעיף בחוק שאוסר על זה. לחפץ יש הקלטות של נתניהו, או שנסמכים רק על אמינותו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה לראות איך ״אני רוצה לדבר עם הג׳ינג׳י״ זה פלילי, אגב. מוזס רוצה להגביל את ישראל היום, נתניהו אומר שידבר על זה עם אדלסון. מה הבעיה כאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגנה אומרת: אתם מאשימים אותו בזה שהוא לא סרב מספיק מהר. אבל זה לא נכון. ההאשמה היא שהוא יצר רושם שהוא בעניין של השוחד. וזה מתבטא בכך שהוא אומר שהוא יפנה אל הג'ינג'י ובעוד דברים שהוא אומר. כל השיחות פורסמו, ודי ברור שנתניהו "זורם" עם ההצעות של מוזס. יכול להיות באמת שנתניהו לא התכוון באמת לקיים את ההבטחה. אבל להגיד "לא סרב מספיק מהר" זה ממש התממות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך כתב האישום. לנתניהו כתב היועץ כי "על פי החשד עשית במילוי תפקידך מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית בטוהר המידות ובאמון הציבור. זאת, בכך שלאחר שמוזס הציע לך הצעת שוחד לא חדלת מהשיח עמו, אלא קיימת שיח מפורט בעניין מרכיבי ההצעה, ונקטת פעולות מסוימות כחלק מהצגת אפשרות של ממש שתעשה שימוש בכוחך השלטוני ובתפקידך הרם על מנת לקדם את החקיקה המטיבה עמו". אז להגיד שההאשמה היא שהוא "לא סרב מספיק מהר" זה ממש איש קש. ולכן "אין חוק כזה" זה גם טיעון קש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הפניה לג׳ינג׳י לא צריכה להיות פלילית. היא לא משתמשת בכוח השלטוני של נתניהו בכלל אלא בקשר שלו עם אדלסון. והצבעה בעד חוק משתמשת בכוח שיש לכל חברי הכנסת, ולטענת הסנגורים גם לא צריכה להיות פלילית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולדעתך אם ראש ממשלה (פיקטיבי, לא ביבי) מבטיח שיפעל להעברת חוק מסויים תמורת תשלום בפועל (אני חוזר: ר"מ פיקטיבי ולא ביבי) זאת אינה עבירה פלילית בגלל שהיא "משתמשת בכוח שיש לכל חברי הכנסת"? לגבי מר אדלסון יהיה מעניין לראות את הדיון המשפטי. אני משער שהתביעה תטען שהקשרים איתו היו מושתתים על כך שנתניהו הוא ראש הממשלה או לפחות פוליטיקאי בכיר, כך שהשפעה עליו מהווה שימוש בכוחו של רה"מ. נראה מה בית המשפט יחליט. לדעתי, אגב, תיק 2000 הוא באמת החלש ביותר, ולעומת זאת בתיק 1000 האשמה היתה צריכה להיות שוחד. אבל מה אני מבין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו בתיק 1000 האשמה היתה קבלת שוחד, אז ארנון מילצ'ן היה צריך להיות מואשם במתן שוחד והיה צורך לחקור אותו באזהרה כחשוד. מכיוון שהוא מלכתחילה לא נחקר כחשוד תחת אזהרה, לא היה ניתן להשתמש בעדותו כדי להעמיד אותו לדין באשמת מתן שוחד וככל הנראה לא היו די ראיות נוספות כדי להעמיד אותו לדין באשמה זו. באין נותן שוחד, אין גם מקבל שוחד (ההיפך לא נכון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הבעיה לזמן אותו שוב לחקירה, הפעם באזהרה? פחדו שתחת האזהרה הוא יחזור בו ממה שאמר, למרות העדות של הדס קליין? אולי. כאמור, קטונתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קצת יותר מרחיק לכת אפילו מהקו האחרון של פרקליטי נתניהו. מה שהם טענו היה שאין איסור של ניגוד עניינים בהקשר להצבעות חברי הכנסת במליאה. כמובן הם מכחישים שנתניהו היה בניגוד עניינים, זו קו הגנה למקרה שבו לא יקבלו את טענותיו לגבי העובדות. אחת החולשות של תיק 1000 זה שהטענות לגבי מה שנתן נתניהו בתמורה הן די פרווה. עורכי הדין של נתניהו מראים שלגבי ערוץ 10 הוא דווקא פגע באינטרסים של מילצ׳ן, ועניין הויזה נראה לי כזוטות ממש. זו תמונת מראה של 4000, שם נטען שנתן הטבות בסכומי עתק וקיבל בתמורה כתבות רכילות באתר שאינו ממעצבי דעת הקהל המובילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכש"י לא חייבים לתת בפועל את התמורה כדי לעבור את העבירה. כאשר אנשים בעלי כוח פוליטי מקבלים מתנות בשווי מאות אלפי שקלים אולי זה מספיק, במיוחד אם התביעה תראה - הדס קליין כבר אמרנו? - שחברים אחרים של מילצ'ן, בקירבה דומה, לא קיבלו מתנות בשווי שאפילו מתקרב לזה. לפי המעט שקראתי מעדותו של מילצ'ן הוא הביע שאט נפש מהנושא, כך שקשה להבין מה גרם לו להמשיך לחלק את הסיגרים והשמפניות אלמלא היתה כרוכה בזה טובת הנאה כלשהי, גם אם היא בנוסח של "שלח לחמך" או בגלל פחד מסנקציות שליליות. אבל מאחר ואני באמת לא מבין כלום בעניין מוטב שאתן לאחרים להתדיין. אחרים, התדיינו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון, אבל בכל זאת יש השפעה לשאלה אם היתה תמורה או לא. למשל, כדי להעריך את תפיסתו הסובייקטיבית של נתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפנייה לג'ינג'י איננה בעייה בפני עצמה, פשוט היא סותרת את התיזה של ההגנה. אם התיזה של ההגנה היא שנתניהו היה פסיבי ו''לא סרב מספיק מהר'' - אז כאשר הוא אומר ''אני אפנה לג'ינג'י'' זה פוסל את התיזה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין פה סתירה אלא שני עניינים שונים. אפנה לג׳ינג׳י כדי לפתור את העניין בלי להשתמש בסמכותי כחבר הכנסת, אחשוב על זה ואחזור אליך בנוגע להצבעה בכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה איך להתקדם מכאן. אם אתה חושב שהסיכום של השיחות הוא ''אחשוב על זה ואחזור עליך'', אני לא מסכים. אני חושב שהתאור הנכון הוא מה שנאמר בכתב האישום. בשפה פשוטה הוא זרם עם ההצעה ובכך הוא עבר על סעעף הפרת אימונים (ולא על איש הקש שמופיע בכתב ההגנה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עליך = אליך | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא יודע איך להתקדם, כי לא הבנתי מה לא ברור בתגובה 731745 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם קראת (או שמעת) את שיחות מוזס נתניהו? אם לא, קרא אותן ואמור לי בכנות האם נתניהו אומר "אני אבדוק ואחזור אליך" כמו שאתה או ההגנה טוענים. או שכמו שהיועץ המשפטי אומר, הוא יוצר רושם אצל מוזס שהוא הולך לסייע לו על ידי חקיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו מהותי שאני לא מבין בפרשת 2000. שוחד לאיש ציבור זה לתת לו איזו הטבה בתמורה לטובת הנאה שהוא מעניק לנותן ההטבה בתוקף היותו איש ציבור, נניח לתת לנותן ההטבה איזה רישיון של המדינה במסגרת סמכותו כעובד ציבור לתת רישיון כזה. אבל "ישראל היום" אינו רכוש של המדינה, ולנתניהו יש שם השפעה במסגרת החברות בינו ובין בעל העיתון ללא קשר להיותו ראש ממשלה. אז מה כאן דומה לשוחד? נניח שהבעלים של "מעריב" היה מסכם עם מוזס שמוזס ישלם לו סכום מסוים, ובתמורה לכך הוא יצמצם קבלת מודעות פרסום בעיתונו שבאים על חשבון פרסום בידיעות אחרונות. האם יש איזה שהוא פגם בעסקה כזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה טמונה במילים: "שתעשה שימוש בכוחך השלטוני ובתפקידך הרם על מנת לקדם את החקיקה המטיבה עמו." אם ההגנה אכן תראה שכל מה שנתניהו דיבר עליו זה לקדם חקיקה רק דרך החברים(?) שלו וחלילה לא קשור לכך שהוא ראש ממשלה - אז אכן זה יפיל את התיק הזה. לסיכום: "לא סרב מספיק מהר" זה פשוט איש קש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בתיק 2000? על איזו חקיקה מדובר? אני שואל בתמימות. כנראה איני מכיר לפרטים את הפרשה הזאת. חשבתי שהחלק של נתניהו שבו דובר הוא איזו השפעה על אדלסון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. אני בטוח שהם דיברו על "חוק ישראל היום" במהלך 2013. אבל מכיוון שהם נפגשו גם ב 2009 ייתכן שהם דיברו אז על אפשרות של חקיקה. צריך לקרוא את כתב האישום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התעדכנתי בויקיפדיה. לא ידעתי. אינך צריך לענות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהדיון מה תהיה התוצאה של המשפט הוא מיותר. מטבע הדברים כתב התביעה וכתב ההגנה (לא קראתי) מציירים תמונות שונות לחלוטין. ככה זה. אחר כך במשפט השופטים שומעים עדויות ובוחנים ראיות, ומחליטים באיזו תמונה משפטית העדויות והראיות תומכות, וכמה. הרבה פעמים יש ויכוחים פומביים גם על החלטות (בג"ץ בעיקר) השופטים בדיעבד, בלי שהמתווכחים קראו את אלפי עמודי פרוטוקול המשפט, ואפילו למצער את עשרות העמודים של פסק הדין. ויכוחים עקרים שמצטטים את עמדות צד אחד מול צד שני, בלי להתייחס לתמונה הכוללת שציירו השופטים בפסק הדין. להתווכח על משקל הראיות והעדויות עוד בטרם נשמעו זה עוד שלב מטרים, והוא ויכוח על דעת הקהל, ולא על תוצאות המשפט. לעתים כתב התביעה כל כך הזוי, שהשופטים זורקים אותו מכל המדרגות די מהר, ובכתב ההגנה אפשר לכתוב כל דבר, כולל דיבה, בלי חשש מתביעה1. לכן מיותר לגמרי לעמת אותם זה מול זה. ____________ 1 למדתי את זה אתמול: "אילולא היו נכתבים הדברים המבישים בכתב טענות שהוגש לבית המשפט ומוגן מפני תביעה, ניתן היה לתבוע על הטרדה מינית בגין מה שכתוב בכתב הטענות של טוויטר". זה מתייחס לכתב טענות, אבל אני מניח שזה נכון גם לכתב הגנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כל עוד לא הוצגו הראיות ונשמעו העדויות הכל ספינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. עדיין, זה עניין אותי מספיק כדי שאקרא את התשובה הארוכה במלואה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוך קרא מנתח את תשובת נתניהו לתיק 4000. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מחבב את ברוך קרא באופן אישי, אבל המאמר הזה התמקד בפוליטיקה יותר מאשר בניתוח משפטי, וחבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"... הוא הקליט את מוזס כדי שיוכל להשתמש בזה מבחינה פוליטית נגד חוק ישראל היום אם יפסיד בבחירות ..." ז"א, אם אני מבין נכון, ההגנה של נתניהו היא: "שיקרתי למוזס"? זה לא קצת פוסל אותו, מוסרית, מלכהן כחבר כנסת (על אחת כמה וכמה, כשר, על אחת כמה וכמה כראש ממשלה)? (אם זאת באמת הטענה שלו, לא נראה לי שהוא יתקשה למצוא עדי אופי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן זו בהחלט אחת ההגנות. השאלה המוסרית היא כמובן עניין לבוחרים ולא לבית המשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שזה עניין לבוחרים, אבל זה מה שמעניין (אותנו = הבוחרים), לא? בית המשפט יחליט את מה שיחליט בלי קשר לדעות או למעשים שלנו. אם נתניהו יורשע, תומכיו יגידו שזה לא היה משפט צודק (ניחוש שלי, שפטל יגיד משהו כמו: "השופטים נכנעו ללחץ תקשורתי") , אם הוא יזוכה מתנגדיו יגידו שזה לא היה משפט צודק (ניחוש שלי, משגב יגיד משהו כמו: "השופטים נכנעו ללחץ של השלטון") לעומת זאת, כשפוליטיקאי בכיר שמצהיר בשבועה(?) שהוא שיקר והקליט את עצמו משקר על מנת להשתמש בהקלטה אחר כך כחלק מקומבינה פוליטית - אני חושב שכל מי שמיחס לאותו פוליטיקאי "אמינות" צריך לשקול מחדש את דעתו בלי קשר לשום דבר אחר. זה משהו שהייתי מצפה מאורן חזן1 ולא מראש ממשלה. 1 תזכורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בסדר גמור עם זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שרוב הבוחרים, ואפילו לא רק הביביסטים, מצפים מראש הממשלה לשקר עבור מה שמקדם את מטרותיו-מטרותיהם, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שגוי בכמה וכמה רמות, המשפט הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם, אבל תמנה אולי אחת לבחירתך, שאוכל להסכים או להתווכח איתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצחק שמיר אמר: בשביל המדינה אני מוכן לשקר. לואי ה 14 אמר: המדינה זה אני. מכאן יוצא... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רמת הבסיס (קול הרעם מקהיר) - אם אין לך אמון במה שאומר לך השליט, למה בכלל שתציית למה שהוא אומר? ולמה שתאמין למה שהוא מבטיח לך לפני הבחירות/מהפכה/מלחמה הבאות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא דובר כאן על מה שהשליט אמר לי אלא מה שהוא אמר לנוני מוזס. השאל ככה, מבחינתך זה בסדר ששוטר ישקר לחשוד כחלק מתרגיל חקירה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עונה לך מכיוון אחר מאשר לירדן: שניים עושים שיחה: א. תגיד, מה דעתך, אם אני זורק את ישעיהו לירקון עם אזיקון מבטון, כמה אתה נותן לי על זה? ב. מיליון וחצי דולר? א. אתה לא רציני, זה מסוכן. ב. טוב, שניים ושמפניה. אבל שיהיה עמוק, שלא יגלו. א. מגניב, אבל אני צריך לארגן את זה עם יוסי המחסל, תן לי לחזור אליך מחר? ב. בכיף. אני מארגן את הכסף. אחרי שנתיים מסתבר שהקלטות השיחה מגיעות למשטרה, והיא עוצרת את אלף ובית על תכנון רצח. ב. לוקח סנגור ממולח ובעצתו מתייצב בבית המשפט ומכריז את הטיעון ה"מוחץ": אני? רציתי לממן רצח? מה פתאום, כל מה ששמעתם בהקלטה היו שקרים ששיקרתי ל-א'. אפשר לחזור הביתה? ----------- מה אתה אומר על התסריט הזה? לא היה עובר אפילו סדרה בינונית של נטפליקס. אפילו נטפליקס לא מוכנים לזלזל ככה באינטליגנציה של הצופים שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נשמע לי תסריט סביר לחלוטין, ועכשיו כל צד צריך לגייס ראיות לשאלה האם היתה כוונה אמיתית או לא. התביעה תחפש ראיה ש-ב' באמת התאמץ לארגן את הכסף, ושהיה לו תמריץ של ממש לחסל את ישעיהו. ההגנה תעבה קצת את הסיפור בכך שתטען מה היתה הסיבה ההגיונית של ב' לשקר ל-א' (ההגנה של נתניהו עושה זאת, על פניו). אם בפועל ב' לא שילם ולא היה ניסיון רצח, זה נרצח מחזק מאוד את הקייס של ההגנה. אם הסיפור של ההגנה באמת יהיה הגיוני ומסתדר עם העובדות, האם היית מרשיע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שסביר בתסריט הזה זה שזה טיעון שכל מסית לרצח יגיד בחמש הדקות של החקירה שלו והוא לא מחזיק מים. ואתה מפספס נקודה עקרונית - עצם השיחה הזו מעודדת את א' לבצע את הרצח. שניהם מתכננים בפועל מעשה פלילי חמור. הטענה 'שיקרתי' לא משנה את זה כזית. למשל: נניח של-א' קוראים יגאל ולישעחהו קוראים יצחק - מה זה משנה ליגאל אם ב' התכוון או לא לדבריו? הוא שמע את ב' מעודד אותו לרצח בצורה מפורשת, והסיק את המסקנות הנדרשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מסית לרצח יכול להגיד אותה, ואם זה מחזיק מים או לא זה תלוי במקרה. האם באמת יש הרבה מקרים של חקירות, אישומים והרשעות בתכנון לרצח ללא ניסיון לרצח? אם, כמו שנדמה לי, זה מאוד נדיר, אני מניח שלא במקרה. עצם השיחה מעודדת את א' לבצע את הרצח - מאוד תלוי. בתסריט שלך הוא מחסל שכיר, וברוב המקרים (מהיכרותי האינטימית עם עולם הפשע המאורגן, כן?) ב' יכול לדעת בביטחון סביר ש-א' לא ירצח בלי שהוא קיבל את הכסף, או שיש לו ביטחון סביר שיקבל את הכסף, ביטחון ש-ב' יכול במקרים רבים לדעת שאין ל-א'. אם אתה משנה את התסריט למקרה שבו השיחה כשלעצמה מעודדת את א' לרצוח (נניח, יש לו חשבון משל עצמו עם ישעיהו), אז ברור שזה מחליש מאוד את ההגנה (וממה נפשך, תכנון רצח או הסתה לרצח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא צריך לשנות את התסריט - בבסיסו הוא כזה שבו ב' מעודד את א' לביצוע הפשע. שוחד, כידוע, הוא טנגו שצריך שניים כדי לרקוד אותו. ברגע שהצטרפת לריקוד, לומר אחר כך שזה היה בכאילו זה מופרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועשית לי מהלך פרש, לך עניתי תשובה אחרת. התחמקת ממנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו תשובה אחרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אני רואה, סליחה. למה שכתבת לי עניתי בתגובה 731770 לאלמוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. משום שהמטרה לא מקדשת את האמצעים. שקר הוא אמצעי לא מוסרי, לכן השימוש בו חייב להיות רק כשאין ברירה למען מטרות נעלות. קומבינה פוליטית היא לא מטרה נעלה, וללא ספק אפשר היה להמנע משקר במקרה הזה. 2. איך אפשר להאמין לאדם שמסוגל לשקר בכזאת קלות למטרות כל כך לא ראויות? איך תדע שהוא משקר למען המטרות המשותפות שלכם ולא למען המטרות האישיות שלו? 3. ההסכם ביננו לבין המנהיגים שלנו הוא שאנחנו נותנים להם כח, הרבה כח, מספיק כח על מנת להרוס את החיים שלנו (או פשוט להרוג אותנו), ובתמורה הם פועלים למענינו. אני לא מסוגל להבין איך אפשר לתת כל כך הרבה כח לאדם שמשקר בכזאת קלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשקר למישהו שהוא בעצמו נבל גדול (אני חושב שאין חולק על כך בנוגע למוזס), כדי להפריע לו במעשי הנבלה שלו, אני לא יודע אם זו מטרה נעלה, ועוד יותר מפוקפק בעיני שלא היתה לביבי דרך יותר מהוגנת למנף את השיחה הזו נגד מוזס, וזה אולי כשל מוסרי אבל לא כל כך ענק בעיני; ולא מעיד באופן חזק על נכונות לשקר לציבור כולו. אם מנהיג שלרוב מצטייר כהגון, וכפועל למען הציבור היה עושה זאת, לא הייתי מחשיב את זה מאוד לגנותו. אצל ביבי זה מצטרף למסכת ארוכה שבונה את דמותו כנוכל פוליטי, ואני חושב שאפילו לרוב תומכיו ברור שהוא מוכן די בקלות לשקר לציבור כולו, אבל כשלעצמה זו נראית לי חוליה לא מאוד חזקה במסכת. אני מבין שהנקודה שלך היא החידוש בכך שנתניהו עצמו מצהיר שהוא היה כאן נוכל, אבל מהסיבות לעיל אני לא נופל מהכיסא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראש ממשלה איננו שוטר חוקר שמנסה לחשוף פושע ולשם כך מותר לו לנקוט בטקטיקות מלוכלכות. יתירה מזו, אם כוונתו היתה אכן לחשוף את הפושע, היה צריך מיד אחר כך - כמו כל חוקר טוב - להביא את העדויות למשטרה כדי שהפושע הנורא ייחשף וילך לכלא. מאחר ולא עשה את זה, במה הועיל? ואם לא הועיל, כנראה שיש לו סיבות טובות יותר לביצוע מעשה דרמטי שכזה, שאין בינו לבין טובת הבוחרים דבר. בעתם זה לא נכון - הרבה יותר סביר שיש כאן תכנון להשפעה שלילית חמורה על טובת הבוחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשנחשפו השיחות בין נתניהו למוזס הכניסו אותנו לאחורי הקלעים של מפעל הנקניקיות. כל בנאדם נורמלי אמור להזדעזע. חלק יפסיקו לאכול נקניקיות ומיעוט יהפכו לפעילי זכויות בע"ח. אבל לרוב יש קיבה חזקה ויכולת הכחשה וימשיכו לאכול נקניקיות (ולקבל סרטן). פלילי או לא פלילי יחליט בית המשפט. מגעיל? לרוב יש קיבה חזקה. יותר ויותר אני חושב שלא רק נתניהו משנה את הנורמות, אלא שלא פחות מכך גם השינוי בנורמות יצר את נתניהו. מכאן אני מבין את מי שאומרים שצריך להחליף את העם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדימויים שלך ושל הפונז מוצלחים מאד. גם אני אנסה: להגיד על נתניהו שהוא "לא סרב מספיק מהר" זה כמו שמנהל מפעל הנקניקיות יגיד "התכוונתי לסגור את המפעל ומאשימים אותי שלא סגרתי אותו מספיק מהר". לא זה לא בהכרח פלילי לנהל מפעל נקניקיות. אבל טענת ההגנה מגוכחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניות דעתי זה רעיון לגמרי לא רע עבור מי שיכול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי כוונה להגן על יושרתו של הנקניקן (תודה אריק על המטאפורה). הטענה שלי התמקדה במידת הדרמטיות שיש בטענת ה''אמת לא דיברתי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה מפספס את הנקודה שלי. הנקודה שלי היא שאם השקר מסית/מדיח/מסייע לפשע, ההסתה הזו לא נעלמת על ידי האמירה "שיקרתי" (אם כבר דרמטיות לצורך הטיעון הזה - ראה תסריט יגאל ויצחק שפירטתי בתגובה אחרת כאן). ובמקרה הזה, הצורך במהלך דרמטי הוא להגנת המשקר (הפוך מאצלך): אם *לא* תראה שנדרש כאן מהלך דרמטי מסיבה דרמטית שהצדיק את ההדחה החמורה לפשע חמור, הרי אתה שותף לפשע וסור בבקשה לבית הכלא הסמוך למקום מגוריך. (להבהרה - הרבה יותר קל לשפוט מעשים ולא כוונות, כידוע. גם שיחה ודיבור הינם מעשה לצורך כך. טיעון ה"כשאמרתי לך להרוג את יצחק זה היה בצחוק" הוא טענת הגנה חלשה וקשה להוכחה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הדבר ההגון לעשות כשאתה מקבל ספאם? להתעלם? לדווח? לנסות לתפוס את הספאמר? להעמיד פנים שאתה קונה ולפרסם את השיח? זאת דילמה שכל אחד מאיתנו (אני מניח) נתקל בה, ואלה התשובות שכולנו (אני מניח) ענינו... האם אי פעם שקלת לשקר לספאמר ולשמור את התכתובת לעצמך למקרה שתצטרך אותה מאוחר יותר (ולעודד אותו להמשיך בספארמיותו)? לדעתי, זה הופך אותך לאדם מחורבן לא פחות מהספאמר - וכן, בעיני זה כשל מוסרי מספיק גדול על מנת להפוך את האדם ללא ראוי לשרת את הציבור. אדם מוסרי לא צריך למצוא את עצמו בסיטואציה בה הוא צריך להקליט שיחה פרטית בה הוא משקר למוזס. בעיני זה בעיתי בהרבה מחלק מכתבי האישום נגדו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידידיה, הבה נניח למשפטנים לפסוק מה שיפסקו בנוגע לתיקים של נתניהו. כיצד אתה כאזרח מרגיש כאשר אתה שומע על עובד של ראש הממשלה שקונה תכשיט ב-6000₪ כמתנה לשרה נתניהו. אותה שרה מגיעה לחנות, מחזירה את התכשיט ובוחרת לה תכשיט ב-10,000₪ ומבקשת לחייב את מעניקי המתנה? האם אינך חש שלא גבולות החוק נחצו כאן, אלא גבולות הדמוקרטיה? קשה לי לחשוב על דמוקרטיה שבו סיפור כזה היה עובר. יש כאן סימנים ברורים מאד של קלפטוקרטיה. קשה לי להבין איך אפשר להסביר עמדה של 50% מן הציבור המתעקש דוקא על מנהיג המפגין אימפוטנציה בלתי מוסברת ואינו עושה את מה שמובן מאליו ומרחיק את אשתו מכל מגע עם ענייני ועובדי המדינה. וכדי להוסיף חטא על פשע, גם תופרים עלילות חסרות כל ביסוס על מזימות של כנופיית שלטון החוק ועל נקמות של זקני ציון של האליטות המודחות. הרי ברור לכל עין כי חסידי ביבי מסכנים את שלטון הימין הפוליטי על מזבח ההערצה המטורללת של המשפחה המטורללת הזאת? מה שנדרש כעת הוא לא דיון מעגלי על דיני ראיות וקשייה של התביעה המשפטית, אלא עמידה אמיתית מול מציאות הזוייה ומתן תשובות כנות על שאלות קשות. הדרך משלטון אזרחי נורמטיבי לשלטון מושחת היא במדרון תלול. הדרך בכיוון ההפוך קשה הרבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג אם הסיפור נכון, ואפילו התיאור שלך כאן שונה מזה של סגל עצמו. אולי ייקל עליך להבין אם תנסה להאזין באמת ובתמים לחלק מאותם 50%. אני חושב שניסיתי להשמיע את הקול הזה כאן ולא זכיתי לקשב רב, אולי אינני יודע להסביר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שאתה צודק בנוגע לחוסר קשב מספיק. בסופו של דבר, השופטים יצטרכו להחליט אם טיעוני ההגנה של נתניהו מחזיקים מים. במה עדיפים הסבריך החוקיים ע"פ טענות הפרקליטות? במה חטאתי בתאור עדותו של שעיה סגל? ונניח שחטאתי, זה לא מעורר אצלך צפירת אזהרה שעובד מעניק למעבידיו מתנה בשווי 6000₪? מה יש להאזין לטיעוני 50% הטועים הללו? חלקם ממציאים סיפורי בדיות ועלילות אלף ברק ורעם וחלקם פשוט אומרים שכשצריכים לגנב, מורידים אותו מן הגרדום. אם האחרון הוא ההסבר, מדוע צריך גם לשתף פעולה עם הכחשת המציאות? נדמה לי שהיה זה ברטולד ברכט שהעיר בציניות על הצורך להחליף את העם. נדמה לי, שבפני מגיפת השחיתות, גם הציניות מחוירה פנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל? לא עובד, כי אם קבוצה של ארבעה זוגות, איננו יודעים מי מהם עובדים ומי סתם חברים. לא נתנו לה תכשיט אלא שובר לקנייה, מתנה ליום הולדתה. וכאמור, אני לא יודע אם התיאור של סגל עצמו הוא מדויק. מה יש להאזין? אתה זה שאמרת שקשה לך להבין, לכן הצעתי את עזרתי. אני אחד מ-50% הטועים הללו. כידוע לך, עמדתי קרובה למימרה שהבאת בנוגע לגנב אבל בהחלט נראה לי שנתניהו סובל גם מאכיפה בררנית ואישומים מנופחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתלוש קנייה? כלומר, זה לא היה התכשיט שלא מצא חן בעיניה, אלא הסכום. אלוהים אדירים, לא עובד אחד, ארבעה עובדים? או לחילופין תערובת של עובדים וסתם מלחכי פנכה? ולמה אשתו של רוה"מ בישראל צריכה בכלל לקבל תכשיטים במתנה ממישהו? אכיפה בררנית? שמעת מישהו אפילו מציע להוסיף את הפרשה הזו לתיק האישומים של נתניהו? היכן התביעה על מעילה באימון של רוה"מ שידע על השחיתות הפושה ברכש הימי של צה"ל מטיסנקרופ ולא עשה דבר כדי לחקור אותה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג, אני רק מדגים איך העברה לא ברורה גרמה לשיבושים אפילו בתיאור פרטים פשוטים. מתוך היכרותנו עם מה שכן נכנס לכתב האישום ועם הצעדים שנקטו המשטרה והפרקליטות כדי ליצור אותו, אפשר לשער בבטחה שלו היה בדברים הללו בשר כלשהו הם היו שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת "אפשר לשער בבטחה"? אני רוצה להציע השערה אחרת, שלדעתי היא בטוחה יותר: בכל עניין שקשור לפוליטיקאים בכירים, ובמיוחד לרוה"מ, היוהמ"ש נוהג בזהירות יתרה אפילו לפני *פתיחת* חקירה, שמא יתברר שאין בה כלום. עבירת שוחד היא עבירה שקשה מאד להוכיח אותה כי לשני הצדדים יש אינטרס משותף להכחיש את קיומה, כך שבלי איזה עד מדינה או מישהו ששכח למחוק משהו שהקליט רוב המקרים נסגרים בלי שהם אפילו נחקרים כהלכה; אין כלום לא בגלל שלא היה כלום אלא בגלל שכבר בבדיקה ראשונית ברור שלא ניתן להוכיח שכן היה משהו. אפילו אולמרט יצא זכאי עד שהגב' זקן החליטה לפתוח את הפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי אלא מה שעיניי רואות. אם הקייס של המקרים שהזכיר שוקי קלוש יותר מזה של מה שכן נכנס לכתב האישום, כמו תיק 2000, אז מבחינתי אין בהם כלום. לגבי המוטיבציה של החוקרים והפרקליטות, ראינו מה נעשה לאלוביץ' ולניר חפץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם במקרה שנתניהו יימצא אשם בתיק 2000 תבחן את עמדתך מחדש, או שדעתם של הסמולנים שהשתלטו על בית המשפט העליון ונמצאים תחת השפעתו של מוריאטי בעל הלישכה(!) לא תשנה הרבה? אני עצמי אקרא את ההכרעה ואם השופטים יהיו בדעתך שכתב האשמה חסר בסיס (בניגוד ל"ספק סביר" או משהו דומה) אתמוך בפיטורי היוהמ"ש. יש הבדל עצום בין המוטיבציה של החוקרים כאשר הם מריחים דם לבין מה שקורה אצל היוהמ"ש לפני החלטה לפתוח בחקירה, שלא לדבר על ההחלטה להעמיד לדין (בכפוף ליידוע, לשימוע, לשכנוע ולדימוע) שעלולה להיות סוף הקריירה הציבורית שלו. נראה לך שהרצון לזכות בעיתונות טובה שקול כנגד הסיכון הזה? הפעלת לחץ מסוגים שונים על עדים פוטנציאליים היא שיטת פעולה נפוצה של המשטרה, ובמקרים של חשד לשחיתות שלטונית אולי היא הכרח בל יגונה (ואולי לא, אלא שזה לא הנושא כרגע). לחוקרים, אם נתעלם משאלת עמדתם הפוליטית, יש באמת אינטרס שהחקירה תבשיל לכתב אישום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתיק 2000? אני מנחש שלא, אבל כמובן אקרא את פסק הדין קודם. נראה לך שהרצון בעיתונות טובה מצד נתניהו באתר אינטרנט לא חשוב במיוחד שקול כנגד הסיכון שבהענקת הטבות רגולטוריות במליארדים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הכוונה, מנחש שלא אשנה את דעתי. לבחון ודאי אבחן) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילן ישועה כבר הפריך את ה'אתר לא חשוב במיוחד' מדף המסרים, חבל לחזור על זה שוב ושוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע על איזה דף מסרים אתה מדבר, אני כותב רק את מה שאני חושב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר בי מעקיצת דף המסרים, העקרון מאחורי מה שאמרתי תקף גם בלעדיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השחיתות הגדולה ביותר היא במקומות שבהם יש לסמכות המחליטה גמישות גדולה, למשל אישור תוכניות מתאר ותוכניות בנייה. ראשי ערים ויושבי ראש ועדות התכנון לוקחים על עצמם סיכון מאוד קטן כאשר הם מקבלים החלטות שמיטיבות עם קבלנים בעשרות מיליונים ובתמורה הם (או בני ביתם) מקבלים הטבה לא מאוד גדולה - לא משהו שיגרום (למשל) לרשויות המס להרים גבה ולדחוף את האף. אתה יכול להגיד שהרצון במשרה מתגמלת (קצת יותר מהמקובל) לבן או לבת לא את הסיכון שבהענקת היתר בנייה שחורג מאוד מהתוכנית המקורית, אבל הסיכון להתפס הוא למעשה מאוד נמוך ולא ממש תלוי בגובה ההטבה. אני מעריך שנתניהו לא חשב שיש סיכון אמיתי בהענקת ההטבות הרגולטוריות לאלוביץ', בלי קשר לשוויין, כי זאת לא היתה החלטה בלתי סבירה בעליל, הוא לא חשד שאילן ישועה מקליט את כל מה שמורים לו לעשות בוואלה והוא לא העלה על דעתו שפילבר וחפץ ישוכנעו/יאולצו להעיד נגדו. בקיצור, הרצון בעיתונות טובה מצד נתניהו באתר אינטרנט לא חשוב במיוחד היה יותר משקול כנגד הסיכון האפסי של להתפס בקבלת שוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב להקשר של תגובתי, זו היתה תגובה רטורית. אני חושב שהסיכון של נתניהו גדול בהרבה מהסיכון שנטל היועץ המשפטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיכון באיזה מובן? סיכון הוא שקלול של סיכוי ומחיר. במקרה של נתניהו הסיכוי להתפס היה (לפחות בעיני נתניהו) קטן והמחיר גדול. במקרה של היועמ"ש הסיכוי הוא של 100% שהוא יותקף בעקבות החלטה להעמיד לדין וסיכוי נמוך יותר שאפילו יודח מתפקידו, אבל זה מחיר שלפחות בעיני הוא לא מאוד גבוה - הפנסיה תמשיך להכנס כל חודש. אני לא יודע להגיד למי משניהם הסיכון הוא גבוה יותר זה תלוי מאוד איך כל אחד מהם מחשב את המחיר שישלם במקרה הגרוע מבחינתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היועמ''ש יותקף כך או כך, אבל המחיר הממשי שישלם הוא נמוך מאוד. אז יש לנו את נתניהו עם סיכוי שלדעתך נמוך ומחיר שנסכים שהוא גבוה, לעומת היועמ''ש שאצלו הסיכוי נמוך והמחיר נמוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיכום שלי: יש לנו את נתניהו עם סיכוי שלדעתי נמוך ומחיר שהסכמנו שהוא גבוה, לעומת היועמ"ש שאצלו הסיכוי גבוה והמחיר נמוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחיר שהיוהמ"ש ישלם אם יתברר שהכל עורבא פרח הוא נמוך מאד? אני לא יודע אם יש לו שאיפות להמשך חייו המקצועיים, אבל אם יש לו כאלה מימושן יעמוד בסכנה ממשית מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''יתברר שהכל עורבא פרח'' יקרה כשמנדלבליט כבר יהיה בעליון או יפרוש. ובכל מקרה, גם אם נתניהו יזוכה יש סבירות גבוהה שהניסוחים העדינים ישמרו על כבודו של היועמ''ש ויאפשרו לך שלא להכות על חטא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לכל הפחות אתה לא טוען שהכל מכור מלכתחילה ונתניהו ייצא אשם כפי שסוכם זה מכבר בין היועץ לבין אהרון ברק. נמשיך, אם לשנינו יהיה חשק, אחרי שהשופטים יאמרו את דברם. אופטימי למדי לצפות שעוד אהיה בסביבה בשנת 2050, אבל מי יודע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראת את התגובה שפתחה את השרשור הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם קראתי אותה פעם אבל לא זכרתי. עכשיו קראתי שוב. אם כך התשובה של פרקליטי נתניהו שכנעה אותך בחפותו עד כדי כך שאפילו חורשי המזימות ייאלצו להודות בכך (גם אם יעטפו את מסקנותיהם במלים עדינות). זה מחזק את מה שטענתי: בגלל החשיפה הציבורית השופטים אינם מסוגלים להיות מושחתים כמו סקטורים אחרים גם לו היו רוצים בכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עוצר כאן, מפני שלצערי אתה ממשיך להציג את דבריי שלא כפי שנאמרו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכותך כמובן לפרוש בכל עת, אבל אם תסביר לי איך ''אם כך התשובה של פרקליטי נתניהו שכנעה אותך בחפותו עד כדי כך שאפילו חורשי המזימות ייאלצו להודות בכך (גם אם יעטפו את מסקנותיהם במלים עדינות)'' הוא עיוות של ''קראתי את תשובת נתניהו לכתב האישום, על פניה היא נשמעה משכנעת למדי. בעבר הייתי בטוח שיורשע, עכשיו לא'' זה עשוי להועיל לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל: לא טענתי ששופטיו חורשי מזימות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, אני מתנצל שוב וסותם את הפה. נראה לי שאני מדבר איתך כנציג של מחנה וזה, כמובן, לא נכון ולא הוגן מצידי - ומרגיז אותי כשעושים אותו דבר כלפי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מזלזל בחשיבותו של הסיכון שנוטל קונסיליירי שפותח חקירה נגד ראש ארגון הפשע (לכאורה) שלו? בארגונים מסויימים זה סיכון יצוק בבטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר גם אם השופטים ימצאו את נתניהו אשם בתיק 2000 תמשיך לטעון שמדובר בתפירת תיק ובאכיפה בררנית? מעניין. בנוסף למה שענו לך אחרים, כידוע לבאי האתר אני מאמין גדול בכוחו של ההיבריס. נכון שאפשר להחיל אותו הגיון גם לגבי היוהמ"ש, ואם אשמע על כך שאישתו ובני משפחתו הפעילו עליו לחץ מאסיבי להגיש כתב אישום, במיוחד אם מי מהם הוא בעל ב.א. + מ.א. בפסיכולוגיה אשקול שוב את עמדתי, אבל ביודעו שהחלטותיו תעמודנה לדיון בבית המשפט, וכנראה גם בבית המשפט העליון, אני סקפטי. זאת בניגוד למי שעושה את מעשיו במחשכים ועוטף את עצמו ביועצים מסוג מסויים - פילבר וחפץ עצמם הם דוגמא טובה לסוג האנשים שהבלפוראי מושך אליו כזבובים לחרא, אם תסלח לי על המילה זבובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי: אקרא את פסק הדין ואז אחליט, אבל מהידוע לי כעת אני מנחש שלא יהיה שם משהו שישנה את דעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המון חברי כנסת וראשי ערים הורשעו בפלילים. אז או שהפוליטיקה מציפה למעלה עבריינים, או שהכח משחית, או שניהם. הראשון אולי נכון, השני בטוח נכון. עמדות כח מציבות פיתויים לא מוסריים כל הזמן. אנחנו יודעים שנתניהו כבר נכשל מוסרית בפרשת ההובלות לפני יותר מ 20 שנה, וכפסע היה בינו לבין העמדה לדין. תחשוב מה גרמו לו עמדות הכח בהן הוא החזיק בשני העשורים האחרונים. ההוויה קובעת את ההכרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשופטים יש המון כוח. אתה חושב שרבים מהם מושחתים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב מעשיהם מחוטאים בידי אור השמש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב שלשופט אין יכולת להטות משפט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר והכרעות הדין והנמקותיהן מפורסמות ברבים היכולת הזאת מוגבלת, ודאי הרבה יותר מוגבלת ממה שמצוי בידי הרשות המבצעת עם כל השליחים המסורים מסוגם של פילבר, חפץ, נתן אשל, הרו ודומיהם, שעושים את מעשיהם במסתרים. זה לא אומר שהכל צדיקים, כמובן, ואני בטוח שיש גם שופטים מושחתים, אלא שההשוואה עם הממשלה היא כמו ההשוואה בין הטיטאניק לחסקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראינו שהפיתוי הכריע גם אותם כאשר הם לקו בנפוטיזם בקבלת מתמחים. אני מאמין שהרמה המוסרית בנקודת הפתיחה של כל אחד גם היא משפיעה עד לאן הוא יתדרדר. אני מנחש, לדוגמה, שאסתר חיות התחילה מנקודת פתיחה גבוהה מזו של אתי כרייף, שלא לומר אפי נווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש שלך מתבסס על משהו שאתה יודע על חיות, או רק על מה שאתה יודע על כרייף ונווה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא היה מבוסס זה לא היה ניחוש- זאת היתה הערכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני כותב שאני מנחש משהו, זה בדרך כלל רמז לכך שיש לי סיבה להניח ככה אבל היא לא מספיק חזקה כדי שאסתמך עליה לאמירה החלטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את חיות אני לא מכיר כל כך טוב, גם לא קראתי הרבה מהפסיקות שלה. אבל אני רוצה להאמין שאני מכיר את דורנר, למשל. קראתי עליה כתבות וראיונות, וקראתי פסיקות שלה. היה לה את העניין עם הדו"ח על מהירות, שדב חפר עליו. למרות שאין לי איתה שום היכרות אישית נראה לי שאצלה יש לי איזה בסיס להערכה, ואני מעריך שנקודת הפתיחה שלה היתה גבוהה. מבין השופטים בעליון רק מחנן מלצר התרשמתי פנים אל פנים, וגם באופן די חטוף. הוא היה עורך הדין של העותרים בבג"ץ לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נגד שר האוצר [ויקיפדיה]. לא התלהבתי מהטיפוס. נראה לי שהוא התרגש מגודל המעמד והלך על בטוח מדי לטעמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני שב ושואל, האם ניחשת שנקודת הפתיחה של חיות היתה גבוהה יותר רק מפני שלהערכתך נקודת הפתיחה של כרייף נמוכה מהממוצע, או שמא הניחוש שלך לגבי חיות הוא שנקודת הפתיחה שלה גבוהה גם מממוצע השופטות והשופטים? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |