בתשובה לידידיה, 21/01/21 11:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההגנה אומרת: אתם מאשימים אותו בזה שהוא לא סרב מספיק מהר. אבל זה לא נכון. ההאשמה היא שהוא יצר רושם שהוא בעניין של השוחד. וזה מתבטא בכך שהוא אומר שהוא יפנה אל הג'ינג'י ובעוד דברים שהוא אומר. כל השיחות פורסמו, ודי ברור שנתניהו "זורם" עם ההצעות של מוזס. יכול להיות באמת שנתניהו לא התכוון באמת לקיים את ההבטחה. אבל להגיד "לא סרב מספיק מהר" זה ממש התממות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך כתב האישום. לנתניהו כתב היועץ כי "על פי החשד עשית במילוי תפקידך מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית בטוהר המידות ובאמון הציבור. זאת, בכך שלאחר שמוזס הציע לך הצעת שוחד לא חדלת מהשיח עמו, אלא קיימת שיח מפורט בעניין מרכיבי ההצעה, ונקטת פעולות מסוימות כחלק מהצגת אפשרות של ממש שתעשה שימוש בכוחך השלטוני ובתפקידך הרם על מנת לקדם את החקיקה המטיבה עמו". אז להגיד שההאשמה היא שהוא "לא סרב מספיק מהר" זה ממש איש קש. ולכן "אין חוק כזה" זה גם טיעון קש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הפניה לג׳ינג׳י לא צריכה להיות פלילית. היא לא משתמשת בכוח השלטוני של נתניהו בכלל אלא בקשר שלו עם אדלסון. והצבעה בעד חוק משתמשת בכוח שיש לכל חברי הכנסת, ולטענת הסנגורים גם לא צריכה להיות פלילית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולדעתך אם ראש ממשלה (פיקטיבי, לא ביבי) מבטיח שיפעל להעברת חוק מסויים תמורת תשלום בפועל (אני חוזר: ר"מ פיקטיבי ולא ביבי) זאת אינה עבירה פלילית בגלל שהיא "משתמשת בכוח שיש לכל חברי הכנסת"? לגבי מר אדלסון יהיה מעניין לראות את הדיון המשפטי. אני משער שהתביעה תטען שהקשרים איתו היו מושתתים על כך שנתניהו הוא ראש הממשלה או לפחות פוליטיקאי בכיר, כך שהשפעה עליו מהווה שימוש בכוחו של רה"מ. נראה מה בית המשפט יחליט. לדעתי, אגב, תיק 2000 הוא באמת החלש ביותר, ולעומת זאת בתיק 1000 האשמה היתה צריכה להיות שוחד. אבל מה אני מבין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו בתיק 1000 האשמה היתה קבלת שוחד, אז ארנון מילצ'ן היה צריך להיות מואשם במתן שוחד והיה צורך לחקור אותו באזהרה כחשוד. מכיוון שהוא מלכתחילה לא נחקר כחשוד תחת אזהרה, לא היה ניתן להשתמש בעדותו כדי להעמיד אותו לדין באשמת מתן שוחד וככל הנראה לא היו די ראיות נוספות כדי להעמיד אותו לדין באשמה זו. באין נותן שוחד, אין גם מקבל שוחד (ההיפך לא נכון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הבעיה לזמן אותו שוב לחקירה, הפעם באזהרה? פחדו שתחת האזהרה הוא יחזור בו ממה שאמר, למרות העדות של הדס קליין? אולי. כאמור, קטונתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קצת יותר מרחיק לכת אפילו מהקו האחרון של פרקליטי נתניהו. מה שהם טענו היה שאין איסור של ניגוד עניינים בהקשר להצבעות חברי הכנסת במליאה. כמובן הם מכחישים שנתניהו היה בניגוד עניינים, זו קו הגנה למקרה שבו לא יקבלו את טענותיו לגבי העובדות. אחת החולשות של תיק 1000 זה שהטענות לגבי מה שנתן נתניהו בתמורה הן די פרווה. עורכי הדין של נתניהו מראים שלגבי ערוץ 10 הוא דווקא פגע באינטרסים של מילצ׳ן, ועניין הויזה נראה לי כזוטות ממש. זו תמונת מראה של 4000, שם נטען שנתן הטבות בסכומי עתק וקיבל בתמורה כתבות רכילות באתר שאינו ממעצבי דעת הקהל המובילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכש"י לא חייבים לתת בפועל את התמורה כדי לעבור את העבירה. כאשר אנשים בעלי כוח פוליטי מקבלים מתנות בשווי מאות אלפי שקלים אולי זה מספיק, במיוחד אם התביעה תראה - הדס קליין כבר אמרנו? - שחברים אחרים של מילצ'ן, בקירבה דומה, לא קיבלו מתנות בשווי שאפילו מתקרב לזה. לפי המעט שקראתי מעדותו של מילצ'ן הוא הביע שאט נפש מהנושא, כך שקשה להבין מה גרם לו להמשיך לחלק את הסיגרים והשמפניות אלמלא היתה כרוכה בזה טובת הנאה כלשהי, גם אם היא בנוסח של "שלח לחמך" או בגלל פחד מסנקציות שליליות. אבל מאחר ואני באמת לא מבין כלום בעניין מוטב שאתן לאחרים להתדיין. אחרים, התדיינו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון, אבל בכל זאת יש השפעה לשאלה אם היתה תמורה או לא. למשל, כדי להעריך את תפיסתו הסובייקטיבית של נתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפנייה לג'ינג'י איננה בעייה בפני עצמה, פשוט היא סותרת את התיזה של ההגנה. אם התיזה של ההגנה היא שנתניהו היה פסיבי ו''לא סרב מספיק מהר'' - אז כאשר הוא אומר ''אני אפנה לג'ינג'י'' זה פוסל את התיזה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין פה סתירה אלא שני עניינים שונים. אפנה לג׳ינג׳י כדי לפתור את העניין בלי להשתמש בסמכותי כחבר הכנסת, אחשוב על זה ואחזור אליך בנוגע להצבעה בכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה איך להתקדם מכאן. אם אתה חושב שהסיכום של השיחות הוא ''אחשוב על זה ואחזור עליך'', אני לא מסכים. אני חושב שהתאור הנכון הוא מה שנאמר בכתב האישום. בשפה פשוטה הוא זרם עם ההצעה ובכך הוא עבר על סעעף הפרת אימונים (ולא על איש הקש שמופיע בכתב ההגנה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עליך = אליך | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא יודע איך להתקדם, כי לא הבנתי מה לא ברור בתגובה 731745 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם קראת (או שמעת) את שיחות מוזס נתניהו? אם לא, קרא אותן ואמור לי בכנות האם נתניהו אומר "אני אבדוק ואחזור אליך" כמו שאתה או ההגנה טוענים. או שכמו שהיועץ המשפטי אומר, הוא יוצר רושם אצל מוזס שהוא הולך לסייע לו על ידי חקיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו מהותי שאני לא מבין בפרשת 2000. שוחד לאיש ציבור זה לתת לו איזו הטבה בתמורה לטובת הנאה שהוא מעניק לנותן ההטבה בתוקף היותו איש ציבור, נניח לתת לנותן ההטבה איזה רישיון של המדינה במסגרת סמכותו כעובד ציבור לתת רישיון כזה. אבל "ישראל היום" אינו רכוש של המדינה, ולנתניהו יש שם השפעה במסגרת החברות בינו ובין בעל העיתון ללא קשר להיותו ראש ממשלה. אז מה כאן דומה לשוחד? נניח שהבעלים של "מעריב" היה מסכם עם מוזס שמוזס ישלם לו סכום מסוים, ובתמורה לכך הוא יצמצם קבלת מודעות פרסום בעיתונו שבאים על חשבון פרסום בידיעות אחרונות. האם יש איזה שהוא פגם בעסקה כזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה טמונה במילים: "שתעשה שימוש בכוחך השלטוני ובתפקידך הרם על מנת לקדם את החקיקה המטיבה עמו." אם ההגנה אכן תראה שכל מה שנתניהו דיבר עליו זה לקדם חקיקה רק דרך החברים(?) שלו וחלילה לא קשור לכך שהוא ראש ממשלה - אז אכן זה יפיל את התיק הזה. לסיכום: "לא סרב מספיק מהר" זה פשוט איש קש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בתיק 2000? על איזו חקיקה מדובר? אני שואל בתמימות. כנראה איני מכיר לפרטים את הפרשה הזאת. חשבתי שהחלק של נתניהו שבו דובר הוא איזו השפעה על אדלסון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. אני בטוח שהם דיברו על "חוק ישראל היום" במהלך 2013. אבל מכיוון שהם נפגשו גם ב 2009 ייתכן שהם דיברו אז על אפשרות של חקיקה. צריך לקרוא את כתב האישום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התעדכנתי בויקיפדיה. לא ידעתי. אינך צריך לענות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהדיון מה תהיה התוצאה של המשפט הוא מיותר. מטבע הדברים כתב התביעה וכתב ההגנה (לא קראתי) מציירים תמונות שונות לחלוטין. ככה זה. אחר כך במשפט השופטים שומעים עדויות ובוחנים ראיות, ומחליטים באיזו תמונה משפטית העדויות והראיות תומכות, וכמה. הרבה פעמים יש ויכוחים פומביים גם על החלטות (בג"ץ בעיקר) השופטים בדיעבד, בלי שהמתווכחים קראו את אלפי עמודי פרוטוקול המשפט, ואפילו למצער את עשרות העמודים של פסק הדין. ויכוחים עקרים שמצטטים את עמדות צד אחד מול צד שני, בלי להתייחס לתמונה הכוללת שציירו השופטים בפסק הדין. להתווכח על משקל הראיות והעדויות עוד בטרם נשמעו זה עוד שלב מטרים, והוא ויכוח על דעת הקהל, ולא על תוצאות המשפט. לעתים כתב התביעה כל כך הזוי, שהשופטים זורקים אותו מכל המדרגות די מהר, ובכתב ההגנה אפשר לכתוב כל דבר, כולל דיבה, בלי חשש מתביעה1. לכן מיותר לגמרי לעמת אותם זה מול זה. ____________ 1 למדתי את זה אתמול: "אילולא היו נכתבים הדברים המבישים בכתב טענות שהוגש לבית המשפט ומוגן מפני תביעה, ניתן היה לתבוע על הטרדה מינית בגין מה שכתוב בכתב הטענות של טוויטר". זה מתייחס לכתב טענות, אבל אני מניח שזה נכון גם לכתב הגנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כל עוד לא הוצגו הראיות ונשמעו העדויות הכל ספינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. עדיין, זה עניין אותי מספיק כדי שאקרא את התשובה הארוכה במלואה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |