|
||||
|
||||
מה שסביר בתסריט הזה זה שזה טיעון שכל מסית לרצח יגיד בחמש הדקות של החקירה שלו והוא לא מחזיק מים. ואתה מפספס נקודה עקרונית - עצם השיחה הזו מעודדת את א' לבצע את הרצח. שניהם מתכננים בפועל מעשה פלילי חמור. הטענה 'שיקרתי' לא משנה את זה כזית. למשל: נניח של-א' קוראים יגאל ולישעחהו קוראים יצחק - מה זה משנה ליגאל אם ב' התכוון או לא לדבריו? הוא שמע את ב' מעודד אותו לרצח בצורה מפורשת, והסיק את המסקנות הנדרשות. |
|
||||
|
||||
כל מסית לרצח יכול להגיד אותה, ואם זה מחזיק מים או לא זה תלוי במקרה. האם באמת יש הרבה מקרים של חקירות, אישומים והרשעות בתכנון לרצח ללא ניסיון לרצח? אם, כמו שנדמה לי, זה מאוד נדיר, אני מניח שלא במקרה. עצם השיחה מעודדת את א' לבצע את הרצח - מאוד תלוי. בתסריט שלך הוא מחסל שכיר, וברוב המקרים (מהיכרותי האינטימית עם עולם הפשע המאורגן, כן?) ב' יכול לדעת בביטחון סביר ש-א' לא ירצח בלי שהוא קיבל את הכסף, או שיש לו ביטחון סביר שיקבל את הכסף, ביטחון ש-ב' יכול במקרים רבים לדעת שאין ל-א'. אם אתה משנה את התסריט למקרה שבו השיחה כשלעצמה מעודדת את א' לרצוח (נניח, יש לו חשבון משל עצמו עם ישעיהו), אז ברור שזה מחליש מאוד את ההגנה (וממה נפשך, תכנון רצח או הסתה לרצח). |
|
||||
|
||||
אני לא צריך לשנות את התסריט - בבסיסו הוא כזה שבו ב' מעודד את א' לביצוע הפשע. שוחד, כידוע, הוא טנגו שצריך שניים כדי לרקוד אותו. ברגע שהצטרפת לריקוד, לומר אחר כך שזה היה בכאילו זה מופרך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |