|
||||
|
||||
קיבלתי את עצתך לפנות לפרופ' כשר. בתשובה לך בתגובה מאוחרת אמרתי שאיני חולק על כך שעל שרים צריך שיחולו כללי אתיקה יותר מחמירים מאשר על אדם רגיל, למשל הגיוני שלשר יהיה אסור לעבוד עבודה נוספת, כפי שמחייבים כללי אשר. אבל המחלוקת בינינו היא על הפרט אם לשר אסור לקבל עזרה למימון הוצאות משפטו מבן משפחה או חבר, וזאת בדיוק השאלה שהפניתי לכשר באמצעות כתובת האימייל שלו. את האימייל שלחתי שלשום, ומצאתי לנכון לדווח שעד כה לא קבלתי שום תשובה, ואני מניח שכבר לא אקבל. אולי השאלה קשה מידי בשבילו. ואולי פעל לפי הכלל ''והמשכיל בעת ההיא יידום''. הקיצור, עצתך לא הועילה. מכל מקום, אם בכל זאת תגיע תשובה, אפרסם אותה בין אם תתמוך ובין אם לא תתמוך בצד שלי בוויכוח. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהשאלה הנכונה יותר היא האם אסור לשר לקבל תרומה למימון הוצאות משפט ממישהו שהיה איתו בקשרים עסקיים הדוקים. אם אתה חושב שיש הבדל בין קרוב משפחה או חבר שהיה עם השר בקשרים עסקיים לבין פלוני אחר, אנא הסבר. לפי ועדת ההיתרים (ככל שאני מבין) אסור לשר לקבל מימון להוצאות משפטו בכלל, עד שמיצה קודם כל את מקורותיו האישיים. רק אחרי שהתקיימה הדרישה המוקדמת הזו הוועדה בכלל בודקת את טיב הקשרים של השר עם התורם. |
|
||||
|
||||
אם היועץ שלי מהבנק מתקשר אלי ובאישורי לאחר המלצתו הוא קונה עבורי מניות של חברה של תשובה, זה אומר שיש לי קשרים עסקיים עם תשובה? |
|
||||
|
||||
שאלה מתחכמת. תשובה בגוף השאלה. אם קניתי מניות ב 2 מיליון ש"ח בחברה פרטית שקשורה לאברהם נניקשווילי, ואם נניקשווילי קנה אותן ממני אחר כך ב 16 מיליון ש"ח, הייתי אומר שיש לי קשרים עסקיים איתו, וזה לא משנה אם אברהם נניקשווילי הוא חבר ילדות שלי או לא. |
|
||||
|
||||
עזוב. ניסיתי להראות שלא הייתה שותפות עסקית בין נתניהו ומילקובסקי, אבל גם כיוון שאני לא ממש מתמצא בפרטים אני מוותר על הניסיון הזה ומוכן להניח שהייתה בעבר שותפות עסקית, ובהנחה הזאת כתבתי את התגובה השנייה. |
|
||||
|
||||
יתרה מכך, אפילו אם נניח היו לי קשרים עסקיים עם מישהו ובמסגרת העסקים האלה נוצרה ההכרות בינינו, אין שום בעיה שהוא יעזור לי במימון משפט בין אם אני ראש ממשלה ובין אם לא. אני חושב שאתה מפספס לחלוטין את עניין ''טובת ההנאה''. צריך שתהיה פעולה שראש הממשלה עושה לטובת מישהו תוך ניצול מעמדו. אז אסור לו להיעזר באותו איש. אם לא מתקיימים התנאים האלה איני רואה מה הבעיה. ''עסקים'' בעבר זה לא משהו שבו ראש הממשלה פעל לטובת שותפו תוך ניצול מעמדו. הוא עסק בעסקים האלה כדי להרוויח כסף ולא כדי לעשות איזה טובה לשותפו, בוודאי לא טובה שאותה גזל מהמדינה. |
|
||||
|
||||
אם השר עושה פעולה לטובת מישהו שנתן לו טובת הנאה, הרי זה שוחד. חד וחלק. אבל כאן אנחנו לא מדברים על שוחד, אלא על ניגוד עניינים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאני מבין את המושג ניגוד עניינים, אבל בדוגמה שלי אני לא מבין מה בינה ובין המושג הזה. אולי נתחיל במישהו שאינו ראש ממשלה. הוא היה ואולי אפילו עדיין שותף לעסקים עם מישהו. האם אסור לשותפו לעזור לו לממן הוצאות משפט מכיסו? היכן כאן ניגוד העניינים? ניגוד העניינים הוא בגלל שהוא ראש ממשלה? איך? |
|
||||
|
||||
בדיוק כך. לאנשים סתם אין כללי ניגוד עניינים, ולשרים יש. כי הם שרים. |
|
||||
|
||||
שאלתי אם מדובר רק בשר או בכל אחד כי באמת לא ידעתי מה בדיוק עמדתך, ועל כך ענית. אבל למקרה שזו תהיה תשובתך, שאלת שאלה נוספת, כי מתבקש כאן הסבר. מה ניגוד העניינים? האם לשר מותר להתגלח, או שזה ניגוד עניינים? מה בקבלת התמיכה ממישהו שהיה שותף שלו לעסקים1 הוא ניגוד עניינים? 1 אני לא מדבר על שותפות עסקית בהווה, כי עצם העיסוק בעסקים אסור לשר על פי כללי אשר, ללא קשר לניגוד עניינים אלא מסיבה אחרת. |
|
||||
|
||||
במצב האידאלי חוגי ההון וחוגי השלטון מסתובבים במעגלים נפרדים לחלוטין. שרים יקבלו את ההחלטות שלהם אך ורק לטובת המדינה בלי נגיעה אישית. כיוון שבמצב הקיים ההון והשלטון מתחככים זה בזה על בסיס קבוע, קיימים כללי ניגוד עניינים כדי שהשר מראש לא יצטרך להגיע למצב שהוא מחליט בעניין קשור למקורב שלו. לדוגמה- כיוון ששר התקשורת נתניהו והבעלים של מונופול התקשורת בזק אלוביץ הם "חברים", לשר אסור לעסוק בעניינים שקשורים לבזק. דבילי, נכון? הרי בשביל מה יש שר תקשורת אם לא כדי לעסוק בעניינים שקשורים למונופול תקשורת? לא יותר פשוט ששר התקשורת יהיה אחד שאין לו חברים בעמדות כח בתחום? כפי שאני מבין, האיסור על השרים לקבל תרומות הוא גורף כי פרצה קוראת לגנב. כדי שלא יצטרכו לבדוק כל תרומה ותרומה האם לנותן שלה יש עניין בהחלטות השר. בגלל זה הכלל הוא לא לקבל טובות הנאה בכלל, והיוצא מהכלל הוא לבקש חריגה מהכללים. |
|
||||
|
||||
אפשר לסכם את העמדות השונות כך: אתה חושב שאסור לשר לקבל מימון להגנתו, בגלל איזה ניגוד עניינים שאיני עומד על טיבו. מנדלבליט ושי ניצן סבורים שעניין ניגוד העניינים טעון בדיקה. פרופ' כשר לא טורח לענות על השאלה אם יש בכך פגם מוסרי או אתי. ואני לא רואה בכך שום בעיה, כל עוד ראש הממשלה לא מיטיב עם האיש שממן אותו על חשבוני (כמשלם מסים). |
|
||||
|
||||
מבחינתי האידאלי הוא שכל תרומה ששר מקבל חייבת להיות אנונימית ומוגבלת בסכום. לא אכפת לי בכלל אם שר יקבל תרומות למימון הגנתו המשפטית במימון המונים אנונימי, כשמקסימום תרומה בודדת מוגבלת ל 10,000 ש"ח. אני רוצה לחזור לעניין "טובת הנאה" ועניין התמורה. הנה סעיפים 293 294 לחוק העונשין (הדגשות שלי): דרכי שוחד 293. אין נפקא מינה בשוחד – (1) אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת; (2) אם היה בעד עשיה או בעד חדילה, השהיה, החשה, האטה, העדפה או הפליה לרעה; (3) אם היה בעד פעולה מסויימת או כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל; (4) אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר; (5) אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר; אם ניתן לידי הלוקח או לידי אדם אחר בשביל הלוקח; אם לכתחילה או בדיעבד; ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח או אדם אחר; (6) אם תפקידו של הלוקח היה של שררה או של שירות; אם היה קבוע או זמני ואם כללי או לענין מסויים; אם מילויו היה בשכר או בלי שכר, אם בהתנדבות או תוך קיום חובה; (7) אם נלקח על מנת לסטות מן השורה במילוי תפקידו או בעד פעולה שעובד הציבור היה חייב לעשותה על פי תפקידו. הוראות נוספות 294. (א) המבקש או המתנה שוחד, אף שלא נענה, כמוהו כלוקח שוחד. (ב) המציע או המבטיח שוחד, אף שנדחה, כמוהו כנותן שוחד. (ג) מי שמועמד לתפקיד אף שעדיין לא הוטל עליו, ומי שהוטל עליו תפקיד אף שעדיין לא התחיל במילויו, כמוהו כממלא את התפקיד. (ד) במשפט על שוחד לא ייזקק בית המשפט לטענה – (1) שהיה פגם או פסול בהטלת התפקיד על הלוקח, במינויו או בבחירתו; (2) שהלוקח לא עשה או אף לא התכוון או לא היה מוסמך או רשאי לעשות את הפעולה. |
|
||||
|
||||
איני רואה איך המשפטים שהדגשת תומכים בעמדה שלך בוויכוח, וחלקם אף אומר בניסוח אחר בדיוק מה שאמרתי בתגובותיי הקודמות. כך גם הציטוט מדברי הנגבי בתגובתך הנוספת. חוץ מזה כל מה שעשיתי בתגובתי האחרונה הוא סיכום כל העמדות בוויכוח כולל העמדות המנוגדות לדעתי, ואיני מבין איך הסיכום הזה הפיל עלי שוב את אותו וויכוח שחשבתי שמוצה כבר. |
|
||||
|
||||
כל המטרה של כללי ניגוד העניינים היא למנוע מראש מצב בו צריך לבדוק כל הזמן אם התקיימו התנאים לשוחד או לא, על ידי שמונעים מהשר לקבל שכר וכל טובת הנאה אחרת זולת שכרו שמשלמת לו המדינה. כדי להוכיח שוחד לא חייבים להראות שהתקבלה תמורה, ולכן כדי לא להיות בניגוד עניינים (מה שאינו עבירה פלילית, אבל צריך להיות עבירה אתית) גם לא צריכים לעסוק בתמורה פוטנציאלית. אני לא חושב שקיבלת את עמדתי בעניין זה, ואני לא מבין למה. |
|
||||
|
||||
בעניין אחר: אני מציע שתסתכל על הפגישה בין נתניהו למוזס בעיניים של הסעיפים האלה בחוק. "לא התכוונתי לקיים" - אינה הגנה שהחוק מקבל. "לא יכולתי לעשות/לא עשיתי כלום" - גם אינה הגנה השאלה היחידה היא האם מה שהציע מוזס היה בגדר טובת הנאה. את זה לדעתי לא המשטרה צריכה להחליט, אלא בית המשפט. |
|
||||
|
||||
ותודה לכתב משה הנגבי ז"ל שכתב את הדברים בעניינו של אולמרט. עוד הוא כותב שם: "וכך נאמר באחד התקדימים המפורסמים: "המסקנה הבלתי נמנעת מהענקת טובות הנאה אשר חורגות מדבר פעוט המקובל על הבריות, היא שטובת ההנאה ניתנה בעד מילוי התפקיד", כלומר היא בגדר שוחד פלילי." |
|
||||
|
||||
אני מתרשם שאתה מצליח להישאר רגוע מול כל השפה המכובסת הזאת. כעומק הכח, עומק ניגוד העניינים. אם אני ראש מחלקת הבנייה בעיריית תל אביב, יש לי יכולת השפעה ישירה על *כל* הקבלנים שבונים בתל אביב, *כל* התושבים שגרים בה (או רוצים לגור בה), *כל* הספקים שיש להם איזשהוא קשר לקבלנים וכן הלאה. כשאתה ראש הממשלה של מדינה, נניח ישראל, יש לך השפעה ישירה על *כל* העסקים הבטחוניים והכלכליים של ישראל - מדובר כמובן במאות מיליארדים - בעולם, שזה אומר כל החברות הבטחוניות בעולם1, כל ספקי המשנה שלהם1, והספקים של ספקי המשנה שלהם1, וכלה חברות התוכנה הגדולות שמספקות מערכות הפעלה1, ציוד מחשוב ותוכנות לכל אלה. ואוכל. ובנייה. ועורכי דין. לא ברור לי שנשאר מישהו מחוץ למסננת, ואם נשאר זה לא הרבה. וזה עוד לפני שהזכרנו שיש כפתורים שאם תלחץ עליהם, אתה יכול להפיל את כל הבורסות בעולם בעשרה אחוז ביום. ועל כן, אין איש עסקים בעולם שאין לך ניגוד אינטרסים (שלא לומר שיתוף אינטרסים, שזה אותו דבר) מולם. ככה זה, האצילות מחייבת. זה כמו יחסי מרות בהטרדות מיניות, מוכפל מי אלף. ולכן, אסור לך לקבל מתנות. מאף אחד. בטח לא מתנות גדולות מאנשי עסקים גדולים. זה כל כך פשוט ובהיר כשמש, שעצם זה שמישהו מצליח לגרור אותך לאיזו התפלפלות קטנונית בענין זה כבר אומר שהפסדת. אתה בויכוח האם בלילה יותר חשוך מבבוקר. שיהיה לך בהצלחה. 1 גם אלה שאין לך ביזנס איתם. כי אולי יהיה? ואולי אתה משפיע על התחרות שלהם? |
|
||||
|
||||
השפה שלך מכובסת. |
|
||||
|
||||
אני משתדל. |
|
||||
|
||||
אני לא כתבתי את התגובה הזאת. אני חושב שהאחראים לאתר צריכים למחוק תגובות של מתחזים, ואולי אפילו לא לאפשר להם להמשיך להגיב כאן. |
|
||||
|
||||
אופס. מדובר בתגובה ישנה שלי שכן כתבתי. היא משום מה צצה לי עכשיו וחשבתי שנכתבה עכשיו על ידי מתחזה. |
|
||||
|
||||
הכל בסדר, העיקר הבריאות1. 1 אני בדיוק אחרי קבלת מנה שנייה של חיסון. הידד! |
|
||||
|
||||
ודיווח מהשטח - מתחם החיסונים די שומם, להערכתי עובד ב-10 אחוז מיכולת התפוקה שלו. |
|
||||
|
||||
גם אני התחסנתי היום חיסון שני (מכבי באצטדיון סמי עופר) וגם אצלי המתחם עבד בקיבולת מאוד נמוכה. שאלתי את האחות והיא לא ידעה להגיד למה. אמרה שהנהלת הקופה תדע למה. בשבת האחרונה הלכתי עם אמא שלי בבוקר לחיסון שני (כללית זבולון) והיה עומס. הניחוש שלי- לא מזמנים מעגל חדש כי נגמרה הקצבת החיסונים, והרוב מכאן והלאה יהיו רק מקבלי חיסון שני. |
|
||||
|
||||
התור הפנוי הראשון לבחור צעיר בכללית הוא בעוד שבוע, בשעה שבחדשות מראים שמתחמי החיסונים שוממים למדי. |
|
||||
|
||||
לדעתי מי שמגיע עצמאית יתחסן, בלי שום תור. המתחם בגני התערוכה שומם, והיום עברתי גם ליד כיכר רבין - שומם. הפיצו למקורביכם. |
|
||||
|
||||
מכבי, אליה כמסתבר לא ניתן לקבוע תור לטווח הקרוב1 טוענים היא שצוואר הבקבוק הוא זמינות החיסונים לזריקה השניה. לא הבנתי אם זה כי הם ממש צובעים חיסונים שיש להם במלאי, או שהכוונה היא שמשרד הבריאות לא יכול להתחייב לאספקת חיסונים בהמשך. 1 שבוע שעבר קבעתי אצלם תור מחמישי לראשון. היו לא מעט אנשים, רובם בגילאי 35-40 שמקבלים זריקה ראשונה, אך לא היה עומס. |
|
||||
|
||||
העסק עם ה''בואו להתחסן'' מתחיל להזכיר לי את רוכל הסידקית של קישון (אגב, גיליתי שהוא גנב את הרעיון מדרויאנוב אבל איבדתי את ההוכחה). |
|
||||
|
||||
אומרים שממחר משרד הבריאות יאפשר התחסנות לכולם. ואני מקווה שהרוב יגיע, כי אני נתקל בסרבני חיסון שמעצבנים אותי. |
|
||||
|
||||
יש לי חשד שאיני יכול לבסס שלסקטור של ליברמן יש חלק בסרבנות הזו. הסרבנים שאני מכיר הם מן הקהילה הרוסית והם גם ניזונים מאמצעי תקשורת בשפה הרוסית שחלקם ממומנים מן הקרמלין. לפוטין יש עניין ישיר לזרוע דיסאינפורמציה נגד פייזר ומודרנה כדי לפגוע באמריקנים ולסייע לחיסון הרוסי, הספוטניק. אין לי נתונים כמותיים על התופעה הזו. אני רק יכול לציין שהרוסים היותר מבוגרים מאד חשדנים כלפי כל שלטון ואם אתר או תחנת הטלביזיה שבה הם צופים זורעת בקרבם זרעים של חשדנות נגד הממסד, הם עשויים להקלט בקלות. הרבה פעמים אני מנסה לברר מה מקור האינפורמציה ממנו הם ניזונים, אבל רובם מתעקשים שהם קוראים ידיעות אחרונות ורואים את קושמרו כמו כולנו. אם מישהו יכול להראות שמדובר בפרנואידיות וחשדות שווא אשמח לשמוע. |
|
||||
|
||||
אני לא אני קורא ידיעות אחרונות אולי פעם בשנה ורואה את קושמרו במהירות של X30 בהקלטה לפני נינג'ה ישראל (אני כן עוצר לתחזית). |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. א. אתה לא יכול להפריך ... ב. אתה סרבן חיסון? ג. אתה צורך חדשות שמקורן במוסקבה? |
|
||||
|
||||
כתבת ''כמו כולנו'' אז קפץ לי הבריאן. |
|
||||
|
||||
אתה ממהר להסיק על סיבות להימנעות מחיסונים. אני מסרב כרגע להתחסן מקורונה ולא עושה זאת משום בורות או או תיאוריות קונספירציה או תעמולה. אני מעריך שהסיכוי שלי להיפגע מקורונה נמוך יותר מהסיכוי שלי להיפגע מהחיסון (בטווח ארוך) משום שהחיסון נוסה בחיפזון. אני ממתין כשנה לראות מה קורה בנוגע למתחסנים, אם הכל יהיה בסדר לדעתי - אתחסן גם אני. אני לא חושב שמדובר בחיסון חד פעמי אלא רוב הסיכויים שיהיה חיסון חוזר פעם בשנה במשך מספר שנים. הקורונה היא מחלה חדשה, בהבדל משפעת, לכן החסינות הטיבעית לא מספיקה. לדעתי אחוז המתחסנים בחיסון רב שנתי יהיה הרבה פחות מ- 100 אחוז, אולי משהו כמו 70 אחוז. לא יודע מה הסיבות לסרבנות חיסונים אצל יוצאי חבר העמים. יתכן שזה נובע מנסיון היסטורי של חוסר אמון בכוונות המדינה במשטר הסובייטי. יחס חשדנות דומה חל על המיגזר החרדי והמיגזר הערבי. |
|
||||
|
||||
למען האמת, ההסבר שלך יותר טוב מן ההסבר העדתי שלי. אני חושב שאתה טועה, אבל שהנקודה שלך מעניינת.לכן אני מעוניין לקרוא תגובות של קוראים אחרים שאולי יהיו להם תובנות יותר מוצלחות מן התובנות שלי. |
|
||||
|
||||
על מה אתה מבסס את ההערכה שלך בקשר לסיכון היחסי? |
|
||||
|
||||
אני אני אני. חיסון זה משהו שעושה (או לפחות צריכה לעשות) חברה באופן קולקטיבי. אנחנו לא מתחסנים כאינדיבידואלים. זכותך להחליט לא להתחסן, אבל חשוב גם לציין שההחלטה האנוכית הזאת שלך היא החלטה בלתי מוסרית. |
|
||||
|
||||
כשהשלטון ונציגיו משקרים לציבור על בסיס יומיומי כבר שנה שלמה, כולל בעניינים שקובעים חיים ומוות (בעיקר מוות) של אלפי אנשים, זה לא פלא שהתוצאה היא אובדן אמון הציבור בדרישות 'קולקטיביות' לשיטתך שאותו שלטון מפיץ. גם אם ברמה האישית אני חושב שחיוני שיתחסנו והרבה, אפשר להבין שאנשים שמשקרים להם כל הזמן לא בוטחים במשרד הבריאות והמלצותיו. |
|
||||
|
||||
כמה פרובנציאלי אפשר להיות? אותם החיסונים ניתנים לאנשים מסביב לעולם. מה קשור עכשיו האמינות של ביבי ואחרים ועד כמה הם פחות או יותר משקרים לציבור? או שאתה טוען שהשלטון ונציגיו משקרים לציבור על בסיס יומיומי כבר שנה שלמה ולכן הציבור חושב שאולי הם משתמשים בבקבוקונים של פייזר אבל שמים בהם חומר אחר? זה *ה*חיסון. מה קשור עכשיו המלצות משרדי הממשלה בשנה האחרונה? מה, אנחנו ילדים קטנים והם הגננת שלנו?! לא. אי אפשר ואסור להבין אנשים שמאמינים בשטויות וזה לא משנה כמה פעמים השלטון שיקר להם. זה לא תירוץ. יש לנו בחברה יותר מידי אנשים מבוגרים עם פסיכולוגיה של אינפנטילים. זה לא ראוי וה״אפשר להבין ש...״ המתנשא הזה הוא חלק מהבעיה. |
|
||||
|
||||
''המתנשא הזה הוא חלק מהבעיה'' - על זה המליצו חז''ל טול קורה. |
|
||||
|
||||
ובנוסף, אלה שלא מתחסנים הם בדיוק אלה שגם יוצאים לתלמודי תורה, בתי ספר, חתונות ולוויות המוניות ומדביקים אקטיבית עוד אלפי אנשים, אז על החיסונים יצא קצפך? זה בערך כמו לכעוס על ראשי הפשע המאורגן בגלל שהם נוהגים מעל למהירות המותרת. מי ששיטתית העלים עין מהפשע המאורגן הקטלני בהמוניו שלהם, עכשיו שלא יתלונן שהם לא מתחסנים. |
|
||||
|
||||
אני רואה איך החברה הישראלית מתפקדת כחברה עם "ערבות הדדית" מזוייפת וברור לי שמי שאינם פועלים כאינדיווידואלים הם פריירים. אם החברה של מתנגדי ביבי אינה מצליחה להתגייס להפלתו, דבר שאפשר ביום הבחירות במאמץ קטן, כנראה שאין פתרון לבעיות החברה הזו (לא רק בשטח התברואתי אלא גם בשאר השטחים). הסיכוי שאדבק או אדביק קרובים לאפס וזו תרומתי. אם יש בחברה מיגזרים מדביקים ומודבקים בעליל ואין מטפלים בהם, לא אני אמור להיות חלופתם. מי שחושש יכול להתחסן כדי להגן על עצמו. זה יעזור, נאמר, ל- 95 אחוז מהמתחסנים; לגבי השאר, שיבודדו את עצמם ככל יכולתם. |
|
||||
|
||||
הבחירה היא בין להיות חלק מהבעיה לבין להיות חלק מהפתרון. בין לבחור להיות מהחלק החיובי והיפה של מדינת ישראל לבין להיות מהחלק המכוער שלה. לא, אלה שאינם פועלים (רק מ) שיקולים אינדיווידואלים הם לא פראיירים אלא אלה שעוד מצליחים בכוחות המדולדלים שלהם להחזיק חברה מתפוררת במצב חצי מתפקד. אם יותר אנשים יכנעו ויקבלו את הסנטימנט הדוחה הזה שאתה מתאר, באמת זה יהיה סופה של מדינת ישראל. |
|
||||
|
||||
אתה מצפה ממי שמאמין שהסיכון האישי שלו פוחת דווקא אם אינו מתחסן שיתחסן בכל זאת? שיסכן את בריאותו בשביל איזה אידיאל של חיזוק החברה המתפוררת, ובעיקר כדי להגן על אחרים שהחליטו לא להתחסן בעצמם? אני חושב ש-99% מהאנשים שחושבים כך טועים (האחוז הנותר הם נזירים במנזר סנט ג'ורג'), אבל לשיטתם הציפיה שלך מהם חסרת בסיס. |
|
||||
|
||||
לא בשביל אידאל, בשביל שיפור המצב האישי מבחינה לא בריאותית. אני מעריך שהסיכון האישי שלי בלקיחת החיסון עולה על הסיכון של המחלה (כלומר ההסתברות שהחיסון יגרום לי בעתיד לנזק ידוע או שאינו ידוע כיום, גדולה מההסתברות שאחלה בקורונה בצורה שתגרום לי לנזק בריאותי) וכפי שהצהרתי בעבר, הייתי רוצה להתחסן אחרי שתהיה כמות לא זניחה של מחוסנים שעברה לפחות שנה ממועד חיסונם. אבל, אולם, ברם, אף על פי כן ולמרות האמור לעיל, התחסנתי היום, כאשר השיקול שלי הוא שככל שיותר אנשים יתחסנו, המצב הכלכלי, החברתי, הנפשי ובאופן כללי, איכות החיים של כלל תושבי המדינה ישתפרו, ובאופן עקיף גם איכות החיים האישית שלי תשתפר, ולשם כך אני מוכן לקחת סיכון מסוים. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי את השיקול שלך אלטרואיסטי ("איכות החיים של כלל תושבי המדינה י̶תשתפרו̶") או אנוכי (" גם איכות החיים האישית שלי תשתפר"). במקרה הראשון אני מוריד את הכובע בפניך, במקרה השני אני תמה איך אתה מצליח לעשות את החישוב לפיו התוחלת נטו של החיסון היא חיובית עבורך, ומאחר שאני מבין ששני האספקטים האלה גם יחד תרמו להחלטתך אני תמה מה קרה לכובע שהיה על הראש שלי. באמת כבר עבר זמן רב מאז הטרגדיה של ההמונים עלתה לדיון. לעומת זאת הצלחתי, עד לשניה זאת ממש, להימנע משימוש ב"סופרפוזיציה". |
|
||||
|
||||
אלטרואיזם ותועלת אישית לא עומדים בסתירה, יש כאן מידה מסוימת של שניהם וכפי שעניתי לאורי בתגובה 732488, אני לא באמת עושה חישוב אלא מעריך לפי התחושה שלי והנסיון שצברתי בחיים. כשאני מנסה לחשוב על זה באופן רציונלי אני מספר לעצמי שהאינטרס שלי הוא שכמה שיותר אנשים מסביבי יהיו מחוסנים (וזה נכון לכל מחלה מדבקת) ומכאן שמבחינה מוסרית עלי להתחסן בעצמי. אני מזכיר כאן את דיון 3606, שהתגובה הראשונה בו היא שלי: תגובה 619413. כנראה שלא השתניתי הרבה מאז. |
|
||||
|
||||
לדעתי, אלטרואיזם פר אקסלנס, כי התועלת האישית עוברת דרך התועלת הקבוצתית. אין הרי אלטרואיזם שאי אפשר לנסח בו גם תועלת אישית (ההרגשה הטובה מלעזור לזולת, אפילו מלהקריב את עצמך), לכן לדעתי המבחן לאלטרואיזם הוא האם התועלת האישית, במידה שיש, נובעת מהתועלת לזולת. |
|
||||
|
||||
לפי מה ההערכה הזו? אני מבין שהחיסונים חדשים ועוד אין מידע על השפעות אפשריות אחרי יותר משנה, אבל זה נכון גם לקורונה. או שאולי ההערכה שלך מתבססת על ההנחה שהסיכוי שלך להדבק הוא קטן? |
|
||||
|
||||
הסיכון שבחיסון (לטווח הארוך) הוא לא ידוע. הסיכוי להדבק (במקרה שלי, נמוך כי אני פשוט כמעט לא פוגש אנשים אחרים כרגע) ובמקרה של הדבקות לסבול מנזקים בריאותיים (נמוך כי אני מתחת לגיל 50 וללא גורמי סיכון או מחלות רקע) הוא להערכתי קטן למדי. ככל שעובר הזמן, יותר אנשים מתחסנים ואנשים מחוסנים תקופה יותר ארוכה, אפשר להעריך שהסיכון בחיסון הוא נמוך. כמה נמוך? אני לא יודע. לפני חודשיים וחצי כתבתי את תגובה 728310 שגם היום אני עומד מאחוריה. בשורה התחתונה, ההערכה שלי היא בחלקה על סמך תחושה פנימית (חשש מהחיסון בהיעדר מידע על ההשפעות בטווח הארוך) ובחלקה על סמך הסטטיסטיקה והניסיון האישי שלי (עמידות למחלות ויראליות בעבר). |
|
||||
|
||||
טוב, אני לא חושב שיש לי עמידות מיוחדת לוירוסים, אבל אני לא בשום קבוצת סיכון. למרות זאת, ההערכה שלי שהסיכוי שהחיסון מסוכן הוא נמוך משמעותים מהסכנה שבמחלה. בנוסף, לדעתי אחוז גבוה ממי שלא יתחסן, יחלה, אלא אם הוא נשמר ברמה קיצונית (כזו שאי אפשר להגיע אליה אם יש לך ילדים שהולכים לבית הספר). |
|
||||
|
||||
מאז פרוץ המגפה, לא רק שלא חליתי, עוד לא יצא לי או למי מבני ביתי להיות במגע עם חולה מאומת, כך שאפילו בידוד כהלכתו לא יצא לנו לחוות. |
|
||||
|
||||
טוב, במחשבה שניה, אני כן בקבוצת סיכון: קבוצת הגרים בירושלים. אבל זה לא עיקר הענין. הענין הוא שלהערכתי (בהנחה האופטימית שהחיסונים עובדים כמצופה) נראה ירידה דרסטית במספר החולים הקשים והמתים ובעקבותיה יסירו את כל המגבלות (גם כי יהיה לחץ וגם בגלל הבחירות הקרבות). התוצאה תהיה עליה גדולה בהדבקות, עד לחסינות עדר. זה אומר שבהנחה שאתה עדיין נפגש עם אנשים לא מחוסנים, אפילו קצת (או כן מחוסנים אם החיסון לא מגן מספיק מהדבקה) אז יש לך סיכוי לא רע להדבק. |
|
||||
|
||||
סיכמת בחלק השני של תגובתך, היטב, מדוע צריך להתחסן. ועדיין, נשארת הפינה הקטנטנה שאבותינו סיכמו במילים "אחרי רבים להטות". בסופו של דבר, הכרעת בעד טובת הכלל. מאחר והכלל וההסכמה החברתית הם שופט טוב יותר של טובת הכלל מאשר הפרט, האם אין מקום לנהוג כאן ע"פ החלטת הכלל ולא מנקודת מוצא ליברטריאנית, לפיה כל אדם צריך לנהוג אך ורק לפי שיקוליו שלו ולפי טובתו האישית? אני לא בטוח שהיית מתייצב מאחורי השיקולים האישיים שלך, אם הדבר היה פוגע בבני משפחתך למשל. האם אין צורך להרחיב את שיטת החשיבה הזו לכל החברה כולה? ביססת הרבה על הסיכון העתידי הבלתי ידוע של החיסון. סיכון עתידי בלתי ידוע קיים בכל דבר חדש ובעניין החיסון אין שום מידע מיוחד ההופך אותו ליותר מסוכן מישיבה של יותר מדי שעות ביום או לחילופין פעילות גופנית נמרצת בכל יום. השאלה שלי אליך היא, האם אין היגיון שגם שאלת הסיכון האישי מול טובת הכלל בנוגע לחיסון, תוכרע בהסכמה חברתית רחבה ולא באופן אישי? המדינה מטילה עליך חובות כמו שירות צבאי, תשלום מס, ביטוח רפואי ועוד, מבלי להשאיר לך את חופש הבחירה. ההחלטה לא לכפות חיסון מתבססת על כך שרק מעטים מאד יבחרו לא להתחסן. מאחר ומאד יתכן שההנחה האחרונה לא עומדת במבחן המציאות, האם אין הצדקה שה"מדינה" תעשה את ההחלטה ולא הפרט? וכן תכפה את החיסון בחוק למשל ותותיר את הסרבנים להתמודד עם מחיר הסרבנות והפרת החוק שלהם? אני כנראה יותר סקפטי ממך לגבי טובת הכלל שנפיק מן החיסון. אני חושב שהסיכוי שהחיסון יחסל את וירוס הקורונה הוא קלוש. אנו עומדים כאן בשאלה של עלות מול תועלת ששניהם די לא ברורים. נדמה שהבחירה החברתית האמיתית היא בין חיסון קבוצות הסיכון בלבד לחיסון כולם. |
|
||||
|
||||
אפשר לנסות ליצור תמריצים טובים יותר. לדוגמה: לשלב את שיעור המתחסנים במדדי הרמזור. אבל גם להציג פילוח ברמות קטנות יותר מאשר ערים שלמות. אז פתאום הלחץ החברתי יתחיל לפעול. |
|
||||
|
||||
לחץ חברתי יעבוד (באופו יעיל) רק אם אתה יודע מי משכניך התחסן ומי לא. |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש הבדל בין ביטוח בריאות חובה ובין חיסון חובה. האוטונומיה של אדם על גופו גדולה מהאוטונומיה שלו על רכושו. אפשר גם לטעון, שאדם יכול לסרב לשרת בצבא, לסרב לעבוד (וכתוצאה מכך, לסרב לשלם מס הכנסה ומס בריאות) ואין שום דרך להכריח אותך לשרת או לעבוד. לכל היותר אפשר לנקוט נגדך בסנקציות (עד כדי כליאה, אבל מאוד מוגבלת בזמן). לעומת זה אפשר לחסן אדם נגד רצונו, ובעיני זה דבר לא ראוי, שכן המדרון החלקלק כאן עשוי להוביל להתערבויות נוספות כמו סירוס (פיזי) של אנסים ועיקור כפוי של אנשים עם פגמים גנטיים, הכל בשם טובת הכלל. אין לי בעיה שהמדינה תתנה הטבות מסוימות בחיסון (כניסה לאירועים המוניים, פטור מבידוד, הנחה במס בריאות, סבסוד ביטוח נסיעות לחו''ל, מענק כספי חד פעמי וכד') או תטיל סנקציות על סרבני חיסון (איסור יציאה מהארץ, אי קבלת ילדים לא מחוסנים לגני עירייה, נעמת וויצו, אי מתן שירותים, פיטורים או אי קבלה לעבודה בשירות הציבורי), אבל לחסן בכוח נראה לי כמו צעד לא קביל במדינה דמוקרטית. |
|
||||
|
||||
במדינת ישראל, לחסן בכוח זו לא אופציה. בבחינת "את החרדים כבר גייסת?". ברור שמדובר על הצעדים שהזכרת. אבל הנקודה שהעליתם, צפריר ואתה, נכונה, מדינה שאינה מצליחה לבנות אמון של אזרחיה במידע שהיא מוסרת להם, מאבדת גם את יכולתה לממש את זכותה להחלטה ובחירה חברתית (להבדיל מזו האישית), מפני שכל אחד מאזרחיה מרגיש מאויים ו/או מרומה מהחלטותיה. |
|
||||
|
||||
חירות בסיסית היא האוטונומיה של אדם על גופו. אתה לא יכול להכריח בנאדם לקבל חיסון, אבל אתה יכול לעשות לו את המוות ולמנוע ממנו דברים, כמו שימוש בתחב"ץ. לאור האוטונומיה של האדם על גופו אני לא יודע איך הצליחו להעביר את חובת חגירת חגורת הבטיחות (משהו עם הביטוח), אבל נראה לי שיש גזירה שווה בין חיסונים לבין חגורות בטיחות, כך שאם יתאמצו יוכלו להעביר גם את זה (אני נגד שניהם. זכותו המולדת של אדם היא להיות אידיוט ולהרוס לכולם). עד המוטציות חשבתי שחיסון האוכלוסיה בסיכון יספיק כדי לחזור לשגרה, אבל המוטציות טרפו את הקלפים. כבר חודש שמספר המאושפזים נמצא מעל שיאו בגל השני. בעוד שבגל השני נשארנו ברמה של 1500-1600 מאושפזים רק שבועיים, ומשם המצב השתפר בחדות, עכשיו אנחנו כבר חודש מעל 1700, ולא מצליחים לרדת. סיפורי הזוועה של הפרמדיק מירושלים מאמתים את המחקר של פרופ' ערן סגל שמראה 30% תמותה עודפת מירידת איכות הטיפול עקב העומס המתמשך. מגיפה היא כמו שריפה. יש שלוש דרכים לכבות שריפה: קירור: שעוצר את תהליך הבעירה עצמו, זה מה שקורה כששופכים מים על מדורה, ובאנלוגיה זה הסגר ואמצעים כלליים. חניקה: שמונעת הגעת חמצן למקום הבוער, על כך מבוססים המטפים, ואפשר לעשות אנלוגיה לחקירות אפידמיולוגיות ובידוד. והרחקה: שמונעת מהשריפה חמרי בעירה נוספים. מגודל מסוים של שריפה אי אפשר יותר לכבות אותה על ידי קירור או חניקה, וכל שעליך לעשות הוא לתת לה לכלות את חומרי הבעירה הקיימים, ולמנוע ממנה להגיע לחמרי בעירה נוספים. בגלל זה בשריפה גדולה כבאים לא מתיזים מים על השריפה עצמה אלא על סביבותיה. הנחמה היחידה שלי היא שאש חזקה מכלה במהירות את חומר הבעירה שלה, והחיסון מרחיק את חומר הבעירה הראשי. |
|
||||
|
||||
אני לא רואה את המציאות כפי שאתה רואה. אתה אידאליסט מדי. החברה לא תיוושע מאידאליסטים אלא מאנשים מפוכחים. המשטר בארץ הוא משטר מושחת ורקוב ומתבסס על הפחדות. זה שאתה מפוחד מהקורונה זה ניצחון של ביבי ושותפיו (בעיקר החברה החרדית שמפוררת את החברה מבפנים). הקורונה היא מחלה קשה אבל המשטר שמתפתח בארץ מסוכן פי כמה מהקורונה. אני חוזר לסרט "V for Vendetta" שעליו המלצתי לפני מספר חודשים (ניתן להורדה בערוצי סרטים ברשת טלגרם). הפחדות באמצעות מחלה הם נשק של משטר מושחת. |
|
||||
|
||||
אני אני אני ועכשיו גם ביבי ביבי ביבי. אולי די? אין שום קשר בין הרצון להתחסן לבין הפוליטיקה בישראל. המגפה היא בעיה כלל עולמית ולא קשורה בכלל לקשקושים של הביצה הפוליטית המקומית. כמו ששאלתי למעלה: עד כמה לעזעזל אפשר להיות כל כך פרובנציאלי ולראות כל סוגיה דרך המשקפיים הישראליות הללו? כדאי שכמה שיותר אזרחים *בכל העולם כולו* יתחסנו והמספרים שמצביעים על התועלת בכך לכלל האוכלוסיה הם הנתונים הטובים ביותר שיש לנו. כל השאר בבלט. |
|
||||
|
||||
אין לי מה להוסיף. |
|
||||
|
||||
אנחנו כן מתחסנים גם כאינדיבידואלים. גם מהשיקול הפשוט הזה עדיף להתחסן. |
|
||||
|
||||
כאינדיבידואלים שהם חלק מחברה של אינדיבידואלים שמבינים את היתרון לכולם אם יתחסנו כמה שיותר אינדיבידואלים. או בקיצור, כקולקטיב. אם היו רק שני בקבוקוני חיסון בעולם, סביר להניח שלא היית מתחסן אם היו מציעים לך להיות היחיד בעולם שעושה זאת (ובצדק). |
|
||||
|
||||
Hear, Hear! הבעיה היא ששלטון המנוולים כבר הצליח להפוך את עיקרון בוזגלו-ברקוביץ על ראשו. עד שלא ימוצה הדין עם אחרון המושחתים של האליטה הותיקה והשמאל (מי זה? סתיו שפיר? יאיר נווה?) ועד שלא יוציאו את רבין מקברו ויבעטו בו בגלל חשבון הדולרים, אסור בכלל לדבר על שר בממשלת ישראל המעליל על ישראל ניסויים רפואיים ורצח של תינוקות ולהצביע נגד הוד רוממותו בוזגלו נתנזון שסוחט מ"חבריו" מתנות במאות אלפי שקלים, זה בחזקת בגידה.
|
|
||||
|
||||
שלום דוב. תודה על מכתבך. השאלה שלך מוצגת באופן מופשט, תלוש מן הנתונים הידועים בדבר המשפט שבו עומד נתניהו כיום לדין, כדוגמת העובדה שתורמים ובני משפחה מעורבים בצורות שונות במשפט עצמו, לדוגמה – כעדים. כאשר מביאים בחשבון עובדות כאלה, מגיעים למסקנה שמוטב שלא יהיו חברים ובני משפחה (לא המיידית) התורמים להוצאות המשפט של נתניהו. עוד יש לציין, כי שר יכול לקבל תרומות לכיסוי הוצאות משפט רק אם הוא עומד בתנאי ועדת אשר וברוחם. בירור השאלה אם הוא עומד בתנאים האלה מצוי בידי ועדת ההיתרים הפועלת אצל מבקר המדינה. אפשר לראות במרשתת את החלטותיה הקודמות. עכשיו לפניה עומדת שאלה זו מחדש. הנתונים הנמצאים עכשיו בפניה אינם נחלת הכלל. בברכה, אסא כשר אומר לך איך לי נראית התשובה הזאת. למרות שבגוף השאלה מופיע בפרוש השם "נתניהו", נרמז כאן בתחילת השאלה שלו היה מדובר סתם בשאלה תיאורית, התשובה הייתה שאין כל פגם במתן עזרה כזאת. אבל עזרה לנתניהו????1 התשובה הזאת רק גרמה לי להתחזק בדעתי. 1 את המילה "לנתניהו" צריך להגות כמו שפרופ' לס הוגה את המלים 22 איש |
|
||||
|
||||
להתחזק בדעתך שאלשייך ומנדלבליט תפרו לנתניהו תיקים? |
|
||||
|
||||
שכחתי להציג את השאלה שאותה הפניתי לכשר, ויצא שקבלת יחד עם משתתפי האייל את התשובה בטרם הגיעה השאלה. השאלה הייתה זאת: האם לדעתך יש פגם מוסרי או אתי בכך שנתניהו יקבל מימון מבן משפחה או חבר להוצאות משפטו? ועכשיו, כשידועה לך השאלה אתה כבר יודע מה נושא הדיון, ומבין ששאלתך לא קשורה לעניין. אשר לנושא החדש שהעלית בשאלתך, אני חושב שהמובילים בפרקליטות בראשות שי ניצן, אכן חיפשו במה אפשר להאשים את נתניהו, על מנת לסלקו מהשלטון. לו הייתי מהמר, הייתי מוכן להמר בסכום גבוה ששי ניצן וליאת בן ארי ואותה זילבר הזכורה לטוב, אינם מצביעי ליכוד בלשון המעטה, וזו הסיבה האמתית לכל המהומה. השמות שאתה הבאת הצטרפו לחגיגה הזאת מסיבות אחרות. על מנדלבליט אמרתי כבר באיזו תגובה קודמת שהכישרון העיקרי שלו הוא לזהות באיזה צד מרוחה החמאה לצורך קידום עצמו. ולדעתי, גם אלשייך פעל ממניעים דומים. הוא מצא עצמו בתוך הזרם, וחשב שהאופן הכי טוב שבו יוכל לקדם את עצמו הוא להיסחף. |
|
||||
|
||||
אני מסכימה עם רוב דבריך, אבל אתה שוגה לגבי מניעיהם של ראשי מערכת המשפט. המניע כלל אינו פוליטי-מדיני, אלא פוליטי-ארגוני. זה כלל לא משנה אם שי ניצן, ליאת בן ארי ודינה זילבר מצביעים בבחירות. זה כלל לא משנה מה אתה או אני מצביעים בבחירות. הרשות השופטת בניצוחו של אהרן ברק שואפת (בהצלחה רבה, יש לומר) לאיין את הדמוקרטיה והחליף את ריבונותו של העם בריבונתם של 15 פקידים בלתי נבחרים. משתפי הפעולה שלהם בתוך הרשות המבצעת והמחוקקת כמו מנדלבליט, ניצן וינון (וגם בתקשורת כמו אילנה דיין), מקבלים מהם שוחד בצורת הגנה וטיוח רבתי של פשעיהם, בין אם הטיית דין במשפט אזרחי ("אמת לשעתה"), מעילות כספיות "קלות" כמו הפנסיות הבלתי חוקיות של מזוז וניצן, ולפעמים פשעים כבדים יותר כמו שיבוש הליכי משפט של מנדלבליט. הסוכריה האולטימטיבית היא כמובן מינוי לשיפוט, ששכר נאה ופנסיה תקציבית שמנה הם ממנעמיו, בתמורה לעזרתם באיון הדמוקרטיה. בשיטה זו צריך מדי פעם לסבך חבר כנסת, שר או ראש ממשלה בפלילים, כדי להטיל אימה על כל יתר נבחרי העם כך שלא יאיימו על ההגמוניה של הרשות השופטת. לפעמים יש טרף קל כמו אולמרט או רבין, שאכן קיבלו שוחד מזומן במעטפות או תשלום ישיר לחשבונות בנק עלומים, אבל כשיש מישהו שהוא אגוז קשה לפיצוח כמו נתניהו, פשוט ממציאים עבירה פלילית יש מאין ("סיקור חיובי" שכל מי שחי במדינה הזו יודע שההיפך הוא הנכון, נתניהו הוא הפוליטקאי עם הסיקור השלילי ביותר גם בידיעות אחרונות וגם בוואללה), או שפשוט חוקרים את כל סביבותיו ועוזריו עד שמוצאים מישהו שאכן עבר עבירה חוקית (כמו עבירת הצווארון הלבן של ארי הרו) או מוסרית (הרומן מחוץ לנישואין של ניר חפץ) ואז סוחטים אותו כדי להפליל את הבוס שלו. אני כם מסכימה איתך לגבי המניעים של אלשייך. |
|
||||
|
||||
לכאורה אין קשר בין מה שאת קוראת ''פוליטי-מדיני'' ו - ''פוליטי אירגוני'', אבל מבחינה מעשית זה תמיד הולך יחד. אולי לא כל קל לנמק למה זה כך, אבל ככה זה. קחי, למשל, את ליברמן. הרי הוא, לכאורה, ימין שבימין. אבל כשהוא רואה שהוא צריך לעשות איזה שינוי כדי לבנות את תדמיתו על מנת לחזק את כוחו הפוליטי, לפתע הוא מוצא את עצמו בן ברית של הרשימה המשותפת, וכשיש ברית, יש גם תן וקח, והימניות שלו על כל היבטיה, בתהליך די מהיר, משנה את קווי הקונטור שלה, ונמסה, ומתוכה, עוד בטרם שמנו לב לשינוי, צומחת דמות שמאלית. כדי ''להחזיק את חברי הכנסת בביצים'' לא צריך לבטל את חוק ההסדרה. אבל הביטול מתקבל שם ברוב גדול, אותו רוב שהיינו רואים גם בפתקים ששמו אותם שופטים בקלפי. |
|
||||
|
||||
ההבדל הוא שליברמן הוא נבחר ציבור. הוא צריך להציג לציבור הבוחרים אידיאולוגיה, טיקט מסויים, שעליו הוא צריך לרכב כדי להשיג כח פוליטי. הוא נבחן שוב ושוב ע''י ציבור הבוחרים, גם באידיאולוגיה שלו וגם במידה שהוא מצליח לממש אותה. הפקידים המושחתים בבג''ץ ובפרקליטות אינם נבחרי ציבור. הם לא זקוקים לאידיאולוגיה, וגם לא לציבור. האג'נדה שלהם היא פשוט צבירת עוד כח פוליטי ואיון הדמוקרטיה. מבחינתם זה כלל לא משנה אם נבחר הציבור הוא מהימים או מהשמאל, אלא מידת בכירותו. כלל שהם מצליחים להפליל נבחר ציבור בכיר יותר, כך הם מערערים יותר את הדמוקרטיה ומחזקים את ההגמוניה של עריצות בג''צ, ולראיה הרשעתו של אולמרט, שהוא איש שמאל קיצוני. מבחינתם, אם הם גם מצליחים להפליל נבחר הציבור שהוא גם (ר''ל) ימני, זה רק בונוס. |
|
||||
|
||||
אני מבין מדבריך שהמניע של השופטים הוא יצר שלטון. הבנתי נכון? והמניע של העוזרים להם בפרקליטות הוא הרצון להתמנות לשופטים, ולקבל את המשכורת והפנסיה התואמות. כן? |
|
||||
|
||||
אוי ואבוי. וזה כולל לדעתך גם את בוגרי הישיבות מביניהם? |
|
||||
|
||||
בוקר טוב מר אריה. יש, לך איזו הווה אמינא שפרקליטים יעשו הכל כדי לקבל מינוי שופט? יש לך מושג, בפני אילו אמביציות מטורפות עומדים פקידים שבחיי היום יום לא שווים בשוק העבודה יותר מ8k ולפתע מגיעים לנחלה לקבל שכר שנופח ב20 שנה האחרונות בצורה שאין לה מקבילה? אני כל הזמן מביט על עיני הפקיד מנקודת מבט של הכסף והתנאים. יום יום אנחנו מדברים על הפנסיה על תנאי השירות על תוספות שכר על קרנות השתלמות - זה מה שמניע פקיד ממוצע בישראל. מהרגע שבו הפקיד הבין ששכרו מובטח לנצח ועד יום מותו הוא רוצה את השלב הבא בפירמידת ההסתדרות וזה להוריד את השלטר. עד היום אני זוכר איך מודעי בתחילת שנות 93 כשהיתה שביתה, כמו כלב התחנן שיכניסו אותו למשרד האוצר והפקיד חסם אותו. אנחנו עובדי המדינה טוענים שהשכר שלנו מובטח גם אם כל המשק יקרוס(שהוא זה שמממן את הפקיד). רק ביום שהמדינה תקרוס יש חשש לשכר שלי ומכאן שכולם על הזין שלנו. הגיע הזמן באמת לרכוש כמה D9 ולהתחיל לעשות העבודה בכל מקום בו הסרחון מופיע. הכל רקוב. |
|
||||
|
||||
תיקון - מודעי: תחילת שנות ה90. |
|
||||
|
||||
מה יעשו אנשי קונספירציית ברק אם וכאשר ילך כבוד נשיא בית המשפט לשעבר לעולמו? אני מהמר על העלאה רטרואקטיבית של שי ניצן לדרגת דמון ראשי. |
|
||||
|
||||
מה אתה יודע ? אהרון ברק כל כך שטני עד שאפילו אחרי מותו הוא יצליח מהמרומים (או מהמעמקים של הגהינום) למשוך בחוטים. אם כמה מהדוברים כאן שמאמינים בקונספירציות הזויות , איני רואה טעם להתווכח. כאשר אני רואה משוגע הולך מולי אני עובר למדרכה השניה. למערכת המשפט, לשופטים בעיקר, אין שום תאוות שלטון מיוחדת, מה שיש להם היא האמונה שלהם בצדקת דרכם. אם הם יסולקו, המדינה בסכנת חורבן מיידית. בלי חוק וסדר, אין קיום למדינה. הצדק של אנשי D9 הוא הצדק של אנרכיסטים מהסוג של רובספייר וסטלין. אילו אנשים מסוכנים. לפרקליטים יש רצון להצליח בתפקידם (לבער את צמחי הרוע מהארץ) , ומכיוון שהם אנושיים לפעמים מתערב בכך אגו שלהם. (אבל האגו של אנשי האכיפה, משטרה ופרקליטים, הרבה הרבה פחות מהאגו של הפוליטיקאים). |
|
||||
|
||||
כוח שכזה והמטרה שלו הוא "מינוי לשיפוט, ששכר נאה ופנסיה תקציבית שמנה הם ממנעמיו"? אם ככה אני מציע עוד חוליה והיא שההתנקלות לפוליטיקאים היא בשל קנאה. הפוליטיקאים שהואשמו בשנים האחרונות הציבו רף של מליונים וזקני ציון מהפרקליטות מקבלים פרוטות. |
|
||||
|
||||
אנחנו מבקשים ודורשים שפקיד יהיה פקיד. ששכרו יהיה מותאם לשוק הפקידים ולא שוק העסקים. שלא ירים את ראשו מהשולחן ובשעה 4 יעוף לביתו לאשתו וילדיו. שישמור את המחשבות הפוליטיות שלו לעצמו. רק מי שיודע מה זה 14-24 בדירוג המינהלי והמקביל בדירוג המחר והמשפטנים מבין מה קרה לפקידים במשרד מסויים שהחליטו למתוח את מתח הדרגות גם למתח המחשבות והאמביציות. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין מה הטיעון. אם הפקיד רוצה רק קביעות, למה לבחוש בניהול המדינה? אפשר לומר שלפרקליטות, לבתי המשפט וכדומה יש אינטרסים ארגוניים, כמו לכל ארגון. כנ"ל לאנשים שעובדים שם. זו הטענה שלך? לגבי לא להרים את הראש מהשולחן, נדמה לי שזה לא יפתור את הבעיה שמציקה לך. כאשר אנשים מסויימים בפרקליטות מסתכלים על שולחנם הם רואים בן היתר תיקים של פוליטיקאים. נ.ב. אני לא יודע מה זה 14-24. אתה מעוניין להסביר? |
|
||||
|
||||
אולי בפרץ הציניות לא הובנתי כראוי. חלילה לי להטיל רפש בעובדי המדינה שמשתכרים כראוי מבלי שיחושו בזויים ובכפוף לתיאורית השמן והרזה של נתניהו. ועדיין ההסדר עם עובדי המדינה לרבות כלל עובדי השירות הציבורי היה כדלהלן: מגיעים בבוקר בין השעות 7-8 וחצי מחתימים כרטיס, שותים שעה קפה, ועובדים 8 שעות ומקבלים את כלל ההטבות המוקנות לפקיד מעצם פקידותו: שעת הנקה,אש"ל, החזר נסיעות,דמי הבראה, ביגוד, שי לחג, כסא נח, חדר מרווח, עציץ ירוק וסופגניה בחנוכה. מאידך מה שהם מתבקשים לעשות זה בשעה 4 ללכת לבית ולאהוב את האישה. אממא, ההסכם הזה חל על כל הדרגות בשירות הציבורי לרבות סמנכלים ואפילו למנכל שלא הוא אישית מדבר מנימי נפשו של השר הממונה. זה היה ההסכם, אני וכל האזרחים במדינה לא בחרו בשום סמנכ"ל ובשום מנכ"ל לשחק את תפקיד השר. נ. ב 12-24 זהו מתח הדרגות בשירות הציבורי בדירוג המינהלי, כלומר אלו שלא השכילו לרכוש תואר על חשבון המדינה ולהביט למחר ומקבלים בגלל זה רק גמול השתלמות א'. אם אני לא טועה 12 פעם היה מחלק תה ומאז השתדרג לפקיד מקצועי תהיון שזה מתח דרגות 13-15 ובהזדמנות הראשונה שתהיה נציבות שירות המדינה תאשר הרחבת מתח הדרגות ל 14-16 לתפקיד פקיד מקצועי תהיון בכיר. |
|
||||
|
||||
אז ההסכם הוא שעובדי מדינה מקבלים כסף כדי שילכו בארבע הביתה? יכול להיות שזה תיאור מדוייק אבל זה לא הסכם מושך במיוחד מבחינת הציבור. השכר במגזר הציבורי גבוה מהתועלת לציבור? אם התועלת היא עזיבה בארבע אז בוודאי. איך הטענה הזו נקשרת לעניין רצון הגופים המשפטיים לשלוט? אתה לא זקוק לה בשביל הטענה והיא גם לא מחזקת אותה. בנוסף, אתה מתעלם מכך שכשם שיש עובדי מדינה שתפקידם לעסוק בהסדרי חניה בחולון, יש כאלו שתפקידם לעסוק בתיקים של פוליטיקאים. את זה אתה מקבל? |
|
||||
|
||||
במדינה דמוקרטית, שחיתות הפקידים מבוקרת על ידי נבחרי הציבור. בדיפ שטעטעל, הפקידים המושחתים מועלים לדרגת "שומרי הסף" ודורשים עצמאות (= חסינות מביקורת של נבחרי הציבור) ונבחרי הציבור אחוזי אימה מפני הפקידים וכך הם לא יכולים יכולים לפקח עליהם כיאות. מה שמתקבל מכך הוא שהשכר במגזר הציבורי (שבל נשכח, הוא על חשבון משלם המסים) הולך ותופח, הרבה מעבר למגזר הפרטי, והרבה מעבר לשירות (העלוב) שהציבור מקבל. לא בכדי, השכר במגזר הציבורי מאז מהפכת ברק הולך ועולה הרבה מעבר לשכר במגזר הפרטי, ועוד יותר מכך בגופים העצמאים כמו הפרקליטות, ביקורת המדינה ובנק ישראל, שנמצאים בצמרת מקבלי השכר (ולחלוטין לא בצדק) רק כמה מספרים כדי לסבר את האוזן: ב10 השנים האחרונות קפץ השכר בשירות הציבורי ב37% (השכר במגזר הפרטי עלה רק 11% בתקופה זו) השכר החציוני בשירות המדינה היה 14,640 ש"ח, כפול מהשכר החציוני בכלל המשק שעמד על כ-7,300 שקלים בלבד. (מקור: https://www.israelhayom.co.il/article/730519) אפילו בהשואת השכר בתוך השירות הציבורי, מנדלבליט עצמו מרויח 75,000 ש"ח בחודש וחיות 82,000 - מספרים מוערכים, שכן מערכת המשפט מסרבת לחשוף אותם (עוד סימפטום לרקב השלטוני). לעומת נבחרי הציבור, נשיא המדינה שמרויח 64,000 בחודש, רה"מ כ54,000 ש"ח בחודש, שר 49,000 ש"ח וח"כ 44,000 ש"ח בחודש (לעומת שכר הפקידים, שכרם של נבחרי הציבור שקוף כמובן - אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר) חגיגת השכר הזו נובעת ישירות משלטון האימים של הפקידים הבלתי נבחרים על נבחרי הציבור. במערכת שבה נשיאת ביהמ"ש העליון יכולה בהבל פה לפטר את רה"מ ואת יו"ר הכנסת, להשפיע על שכרם, ואף להכריח אותם לפעול בניגוד לשיקול דעתם, ולא רה"מ ולא יו"ר הכנסת (ואפילו לא נשיא המדינה) יכולים להדיח את נשיאת ביהמ"ש העליון, לא לזמן אותה לשימוע, לא לנזוף בה, לא לבקר אותה, ואפילו לא להפחית את שכרה, ברור מאליו ששכרה יהיה גבוה בהרבה משכרם (מעל 50% יותר). כנ"ל לגבי היועמ"ש, שנוטל לעצמו את תפקיד פרקליט המדינה כדי למנוע חשיפת פשעיו. אתה מכיר עוד ארגון שבו לא המנכ"ל ולא יו"ר מועצת המנהלים יכולים לפטר את היועץ המשפטי של הארגון? או שהיועץ המשפטי מרויח יותר מהמנכ"ל? |
|
||||
|
||||
וזה מלפני 6 שנים, בהמשך - https://www.google.com/amp/s/www.themarker.com/amp/re... לעניין העטין הממשלתי ועובדי המדינה ב 2020 - 'ניתוח רמות השכר של המשקיעים מצביע על רמות שכר הגבוהות משמעותית בהשוואה לאלו של המשקיעים בשנים קודמות.כמו כן נמצא כי חלה עלייה משמעותית בשיעור המשקיעים המועסקים במגזר הציבורי' https://www.themarker.com/coronavirus/1.8843239 |
|
||||
|
||||
ואולי כדי בכל זאת לחזור לעניין, אצטט מאותה תגובה שלך שבה שלחת אותי לשאול את פרופ' כשר: "נכון, הכללים האלה לא חלים על סתם אדם. לעובדי ציבור יש מגבלות שלא חלות על אחד האדם, ולשרים יש מגבלות נוספות שלא חלות על סתם עובד ציבור. אם לא ברור לך למה צריך להיות הבדל, לא אני האיש שיאיר את עיניך. נסה את פרופ' אסא כשר." אני לא חלקתי על כך שעבור שרים יש כללים אחרים, ורק התמקדתי בשאלה אם מימון הוצאות משפט פסול. בחלק הראשון של התשובה של כשר הוא בפרוש לא פסל כמוך באופן גורף את הטענה שאולי מימון הוצאות המשפט מותר, אלא אמר שבמקרה הפרטי של נתניהו צריך להתחשב בפרטים ספציפיים. בחלק השני של תשובתו הוא גם לא אמר, כמוך, שכללי אשר פוסלים עזרה כזאת, אלא אמר שהדבר דורש בדיקה תוך הסתמכות עליהם. כפי שכתבתי בתגובה קודמת אחרי שקראתי את כללי אשר לא מצאתי שם שום פרט שפוסל שר מלקבל מימון להוצאות משפטו, כלומר, כך זה יצא בבדיקה שלי. |
|
||||
|
||||
פרופ' כשר עונה לך: "שר יכול לקבל תרומות לכיסוי הוצאות משפט רק אם הוא עומד בתנאי ועדת אשר וברוחם. בירור השאלה אם הוא עומד בתנאים האלה מצוי בידי ועדת ההיתרים הפועלת אצל מבקר המדינה." ובכך מאשר את עמדתי, שכן מי שאינו שר יכול לקבל תרומות לכיסוי הוצאות משפט בלי לבקש קודם אישור משום ועדה. העובדות הן שהוועדה סרבה לשרים בעבר מימון הוצאות משפטם, ולא היה עדיין מקרה בו אישרה חריגה כזו. לפיכך קשה לבסס טיעון שנתניהו הוא חריג בעניין זה. על אחת כמה וכמה כשהועדה ביקשה אינפורמציה על הקשרים העסקיים בין נתניהו לבן דודו על מנת להחליט בבקשה, ורק כאשר נתניהו סרב למסור את הפרטים, למרות שהתחייב לכך בבג"ץ (וזאת שאלה אחרת- מה דינה של התחמקות ממילוי תנאים שהסכמת עליהם בהסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין בבג"ץ?) הועדה סרבה לבקשתו. כלומר- התנאים לדון בכלל בבקשה לא מולאו. _____________ כיוון שאתה כבר בחליפת מכתבים עם הפרפ' כשר אולי תוכל להוסיף ולשאול אותו בשמי האם יש פגם אתי או מוסרי בכך שנתניהו לא ביקש היתר מוועדת ההיתרים לקבל את 300 אלף הדולר מבן דודו? |
|
||||
|
||||
אני לא מתכוון להיות נודניק יותר ממה שהייתי ואסתפק במה ששאלתי. איני חושב גם שהבעתי בעבר את דעתי על נושא השאלה החדשה ולא זכור לי שהתווכחנו לגביו. איני יודע מה הסיבות לכך שהוועדה פסלה בעבר שרים מלקבל עזרה במימון משפטי. ייתכן שהיו להם נימוקים טובים וגם ייתכן שלא. מסתבר שגם במקומות ה''אובייקטיביים'' הפוליטיקה משחקת את משחקה. אם יש לך גישה למסקנות הוועדה ולנימוקים שמתייחסים למקרים קודמים אשמח לראות אם הם צודקים ואם הם מלמדים משהו על המקרה של נתניהו. מכל מקום ברור לגמרי, שבניגוד למה שאמרת קודם, עזרה במימון משפט לשרים אינה פסולה בהגדרה לפי כללי אשר או כללים אחרם, וצריך לבדוק כל מקרה לגופו. |
|
||||
|
||||
אני עדיין לא מסכים. וגם היועמ"ש והועדה לא מסכימים איתך. כשאתה אומר "ברור לגמרי, שבניגוד למה שאמרת קודם, עזרה במימון משפט לשרים אינה פסולה בהגדרה לפי כללי אשר או כללים אחרם, וצריך לבדוק כל מקרה לגופו." זה בדיוק ההיפך מהמציאות החוקית. בכללי אשר מוגדרת סמכות הועדה כך: "הועדה מוסמכת לדון בבקשה לקבלת היתר אישי לאי קיום כלל מכללים אלה." כל העניין של לבקש מהועדה, הוא לבקש מהועדה חריגה מהכללים. כלומר- הכלל הוא שאסור, אבל הועדה יכולה להתיר חריגה ממנו. אם "בודקים כל מקרה לגופו" זה רק כדי לאשר חריגה מהכללים, ולא בודקים כל מקרה לגופו כדי לראות אם הוא עומד בכללים. אם מקרה מגיע לועדה- מראש הוא לא עומד בכללים, אבל הועדה מוסמכת להתיר חריגה. לכן שמה- "ועדת ההיתרים". כי כל מטרתה הוא לתת היתר לחרוג מהכללים, ולא לאשר או לא לאשר האם המקרה עומד בכללים או לא, כפי שנראה מדבריך. |
|
||||
|
||||
ועדת ההיתרים, כללי אשר. והם עדיין לא הבינו את הרמז? הם כל כך שליליים. |
|
||||
|
||||
נכון :) אני מתפלא שדודי אמסלם לא השתמש בזה. |
|
||||
|
||||
דודי אמסלם חוזר. |
|
||||
|
||||
רוצה לשמוע בדיחה? דודי אמסלם. אבל אחרי שצחקנו הנה משהו מעצבן. |
|
||||
|
||||
מביך. היה צריך להסיר את השעון או לפחות לתת גילוי נאות שזהו מוצר סטימנטלי בטרם הנאום. ראיתי שהוא עיין במסמכים כלשהן, יתכן ואלו ראשי פרקים שהוא כתב לעצמו. מצופה משר בישראל להסתייע בכותבי נאומים עם מידה מסויימת של רגישות. |
|
||||
|
||||
בעוד במגזר הנשי הליכוד משפר מכנסת לכנסת את טיב המוצר - אם כי ייתכן שגוטליב כבר במקום שקשה יהיה לטייב, אמסלם הוא ממש פיסגת ההישגים של הנציג האותנטי של "ישראל השניה". מסי של המקופחים, לברון ג'יימס של ההמונים, טייגר וודס של הערסים. לכאורה מדובר בסתם בריון עם פה גדול, אבל מתחת לקריקטורה הזאת מסתתרת דמות מורכבת שמשלבת באיזון מופלא שכרון כוח, זעם קדוש וטון מתבכיין של מקופח אמיתי - הו, איזו אינטונציה מופלאה! בתור תערובת מושלמת כזאת מובטח לו עתיד מזהיר בצמרת ההנהגה של אומת הסטארטאפ, ונכונו לו עוד שנים ארוכות של העצמת שלושת הכ"פים שהוגדרו בידי מיקי זוהר. והנה, אנשים אינטליגנטים לא מעטים חושבים שלאיש הזה ועמיתיו כדאי להעביר יותר סמכויות וכוח להשפיע על חייהם. אני חוזר: אנשים עם מנת משכל מעל הממוצע רוצים שאמסלם יבחר את השופטים שישפטו אותם, שגוטליב תמנה את היוהמ"שים ושדיסטל-אטבריאן תוכל לחוקק חוקי "יסוד" (מי ידע בכלל שדרעי הוא יסוד? אפילו מנדלייב הופתע) בלי שום ביקורת שיפוטית. כן, גם אנשים שאינם מטומטמים לחלוטין מעדיפים את אמסלם על חיות. למה? כי הוא *נבחר*! כלומר ההגיון שלהם אומר כך: יש בקהל הקדוש המון בריונים צעקנים, אז למה שלא ניתן להם יותר כוח? כדברי המשורר: לא אגדה רעי ולא חלום עובר: הנה מול שתי עיני אמסלם שוב בוער. והוא לוהב בקול קללות וחרפות, וכנסת ישראל כבודה ברצפות. הו, שלהבת יה - עיני המקופחים, הו, שלהבת יה - מלך הפרחחים. עוד יסופר על יום זה, המקסים, שבו העם ירד מהפסים. |
|
||||
|
||||
יפה כתבת.. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שאנו בכלל רואים מחזה מוסר שמעלים נתניהו ודרעי בפני הציבור הישראלי. כאילו הם אומרים לכולנו: אתם רואים מה יבוא אם אנחנו לא נהיה ליד ההגה? אתם רואים את הכוחות שאנו בולמים? נלחמתם בימין המושחת ותקבלו ימין על מלא: מטורף, מלא שנאה ומושחת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |