|
||||
|
||||
איני רואה איך המשפטים שהדגשת תומכים בעמדה שלך בוויכוח, וחלקם אף אומר בניסוח אחר בדיוק מה שאמרתי בתגובותיי הקודמות. כך גם הציטוט מדברי הנגבי בתגובתך הנוספת. חוץ מזה כל מה שעשיתי בתגובתי האחרונה הוא סיכום כל העמדות בוויכוח כולל העמדות המנוגדות לדעתי, ואיני מבין איך הסיכום הזה הפיל עלי שוב את אותו וויכוח שחשבתי שמוצה כבר. |
|
||||
|
||||
כל המטרה של כללי ניגוד העניינים היא למנוע מראש מצב בו צריך לבדוק כל הזמן אם התקיימו התנאים לשוחד או לא, על ידי שמונעים מהשר לקבל שכר וכל טובת הנאה אחרת זולת שכרו שמשלמת לו המדינה. כדי להוכיח שוחד לא חייבים להראות שהתקבלה תמורה, ולכן כדי לא להיות בניגוד עניינים (מה שאינו עבירה פלילית, אבל צריך להיות עבירה אתית) גם לא צריכים לעסוק בתמורה פוטנציאלית. אני לא חושב שקיבלת את עמדתי בעניין זה, ואני לא מבין למה. |
|
||||
|
||||
בעניין אחר: אני מציע שתסתכל על הפגישה בין נתניהו למוזס בעיניים של הסעיפים האלה בחוק. "לא התכוונתי לקיים" - אינה הגנה שהחוק מקבל. "לא יכולתי לעשות/לא עשיתי כלום" - גם אינה הגנה השאלה היחידה היא האם מה שהציע מוזס היה בגדר טובת הנאה. את זה לדעתי לא המשטרה צריכה להחליט, אלא בית המשפט. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |