בתשובה לדב אנשלוביץ, 09/06/20 7:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
להתחזק בדעתך שאלשייך ומנדלבליט תפרו לנתניהו תיקים? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי להציג את השאלה שאותה הפניתי לכשר, ויצא שקבלת יחד עם משתתפי האייל את התשובה בטרם הגיעה השאלה. השאלה הייתה זאת: האם לדעתך יש פגם מוסרי או אתי בכך שנתניהו יקבל מימון מבן משפחה או חבר להוצאות משפטו? ועכשיו, כשידועה לך השאלה אתה כבר יודע מה נושא הדיון, ומבין ששאלתך לא קשורה לעניין. אשר לנושא החדש שהעלית בשאלתך, אני חושב שהמובילים בפרקליטות בראשות שי ניצן, אכן חיפשו במה אפשר להאשים את נתניהו, על מנת לסלקו מהשלטון. לו הייתי מהמר, הייתי מוכן להמר בסכום גבוה ששי ניצן וליאת בן ארי ואותה זילבר הזכורה לטוב, אינם מצביעי ליכוד בלשון המעטה, וזו הסיבה האמתית לכל המהומה. השמות שאתה הבאת הצטרפו לחגיגה הזאת מסיבות אחרות. על מנדלבליט אמרתי כבר באיזו תגובה קודמת שהכישרון העיקרי שלו הוא לזהות באיזה צד מרוחה החמאה לצורך קידום עצמו. ולדעתי, גם אלשייך פעל ממניעים דומים. הוא מצא עצמו בתוך הזרם, וחשב שהאופן הכי טוב שבו יוכל לקדם את עצמו הוא להיסחף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכימה עם רוב דבריך, אבל אתה שוגה לגבי מניעיהם של ראשי מערכת המשפט. המניע כלל אינו פוליטי-מדיני, אלא פוליטי-ארגוני. זה כלל לא משנה אם שי ניצן, ליאת בן ארי ודינה זילבר מצביעים בבחירות. זה כלל לא משנה מה אתה או אני מצביעים בבחירות. הרשות השופטת בניצוחו של אהרן ברק שואפת (בהצלחה רבה, יש לומר) לאיין את הדמוקרטיה והחליף את ריבונותו של העם בריבונתם של 15 פקידים בלתי נבחרים. משתפי הפעולה שלהם בתוך הרשות המבצעת והמחוקקת כמו מנדלבליט, ניצן וינון (וגם בתקשורת כמו אילנה דיין), מקבלים מהם שוחד בצורת הגנה וטיוח רבתי של פשעיהם, בין אם הטיית דין במשפט אזרחי ("אמת לשעתה"), מעילות כספיות "קלות" כמו הפנסיות הבלתי חוקיות של מזוז וניצן, ולפעמים פשעים כבדים יותר כמו שיבוש הליכי משפט של מנדלבליט. הסוכריה האולטימטיבית היא כמובן מינוי לשיפוט, ששכר נאה ופנסיה תקציבית שמנה הם ממנעמיו, בתמורה לעזרתם באיון הדמוקרטיה. בשיטה זו צריך מדי פעם לסבך חבר כנסת, שר או ראש ממשלה בפלילים, כדי להטיל אימה על כל יתר נבחרי העם כך שלא יאיימו על ההגמוניה של הרשות השופטת. לפעמים יש טרף קל כמו אולמרט או רבין, שאכן קיבלו שוחד מזומן במעטפות או תשלום ישיר לחשבונות בנק עלומים, אבל כשיש מישהו שהוא אגוז קשה לפיצוח כמו נתניהו, פשוט ממציאים עבירה פלילית יש מאין ("סיקור חיובי" שכל מי שחי במדינה הזו יודע שההיפך הוא הנכון, נתניהו הוא הפוליטקאי עם הסיקור השלילי ביותר גם בידיעות אחרונות וגם בוואללה), או שפשוט חוקרים את כל סביבותיו ועוזריו עד שמוצאים מישהו שאכן עבר עבירה חוקית (כמו עבירת הצווארון הלבן של ארי הרו) או מוסרית (הרומן מחוץ לנישואין של ניר חפץ) ואז סוחטים אותו כדי להפליל את הבוס שלו. אני כם מסכימה איתך לגבי המניעים של אלשייך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכאורה אין קשר בין מה שאת קוראת ''פוליטי-מדיני'' ו - ''פוליטי אירגוני'', אבל מבחינה מעשית זה תמיד הולך יחד. אולי לא כל קל לנמק למה זה כך, אבל ככה זה. קחי, למשל, את ליברמן. הרי הוא, לכאורה, ימין שבימין. אבל כשהוא רואה שהוא צריך לעשות איזה שינוי כדי לבנות את תדמיתו על מנת לחזק את כוחו הפוליטי, לפתע הוא מוצא את עצמו בן ברית של הרשימה המשותפת, וכשיש ברית, יש גם תן וקח, והימניות שלו על כל היבטיה, בתהליך די מהיר, משנה את קווי הקונטור שלה, ונמסה, ומתוכה, עוד בטרם שמנו לב לשינוי, צומחת דמות שמאלית. כדי ''להחזיק את חברי הכנסת בביצים'' לא צריך לבטל את חוק ההסדרה. אבל הביטול מתקבל שם ברוב גדול, אותו רוב שהיינו רואים גם בפתקים ששמו אותם שופטים בקלפי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל הוא שליברמן הוא נבחר ציבור. הוא צריך להציג לציבור הבוחרים אידיאולוגיה, טיקט מסויים, שעליו הוא צריך לרכב כדי להשיג כח פוליטי. הוא נבחן שוב ושוב ע''י ציבור הבוחרים, גם באידיאולוגיה שלו וגם במידה שהוא מצליח לממש אותה. הפקידים המושחתים בבג''ץ ובפרקליטות אינם נבחרי ציבור. הם לא זקוקים לאידיאולוגיה, וגם לא לציבור. האג'נדה שלהם היא פשוט צבירת עוד כח פוליטי ואיון הדמוקרטיה. מבחינתם זה כלל לא משנה אם נבחר הציבור הוא מהימים או מהשמאל, אלא מידת בכירותו. כלל שהם מצליחים להפליל נבחר ציבור בכיר יותר, כך הם מערערים יותר את הדמוקרטיה ומחזקים את ההגמוניה של עריצות בג''צ, ולראיה הרשעתו של אולמרט, שהוא איש שמאל קיצוני. מבחינתם, אם הם גם מצליחים להפליל נבחר הציבור שהוא גם (ר''ל) ימני, זה רק בונוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין מדבריך שהמניע של השופטים הוא יצר שלטון. הבנתי נכון? והמניע של העוזרים להם בפרקליטות הוא הרצון להתמנות לשופטים, ולקבל את המשכורת והפנסיה התואמות. כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי ואבוי. וזה כולל לדעתך גם את בוגרי הישיבות מביניהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוקר טוב מר אריה. יש, לך איזו הווה אמינא שפרקליטים יעשו הכל כדי לקבל מינוי שופט? יש לך מושג, בפני אילו אמביציות מטורפות עומדים פקידים שבחיי היום יום לא שווים בשוק העבודה יותר מ8k ולפתע מגיעים לנחלה לקבל שכר שנופח ב20 שנה האחרונות בצורה שאין לה מקבילה? אני כל הזמן מביט על עיני הפקיד מנקודת מבט של הכסף והתנאים. יום יום אנחנו מדברים על הפנסיה על תנאי השירות על תוספות שכר על קרנות השתלמות - זה מה שמניע פקיד ממוצע בישראל. מהרגע שבו הפקיד הבין ששכרו מובטח לנצח ועד יום מותו הוא רוצה את השלב הבא בפירמידת ההסתדרות וזה להוריד את השלטר. עד היום אני זוכר איך מודעי בתחילת שנות 93 כשהיתה שביתה, כמו כלב התחנן שיכניסו אותו למשרד האוצר והפקיד חסם אותו. אנחנו עובדי המדינה טוענים שהשכר שלנו מובטח גם אם כל המשק יקרוס(שהוא זה שמממן את הפקיד). רק ביום שהמדינה תקרוס יש חשש לשכר שלי ומכאן שכולם על הזין שלנו. הגיע הזמן באמת לרכוש כמה D9 ולהתחיל לעשות העבודה בכל מקום בו הסרחון מופיע. הכל רקוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון - מודעי: תחילת שנות ה90. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יעשו אנשי קונספירציית ברק אם וכאשר ילך כבוד נשיא בית המשפט לשעבר לעולמו? אני מהמר על העלאה רטרואקטיבית של שי ניצן לדרגת דמון ראשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה יודע ? אהרון ברק כל כך שטני עד שאפילו אחרי מותו הוא יצליח מהמרומים (או מהמעמקים של הגהינום) למשוך בחוטים. אם כמה מהדוברים כאן שמאמינים בקונספירציות הזויות , איני רואה טעם להתווכח. כאשר אני רואה משוגע הולך מולי אני עובר למדרכה השניה. למערכת המשפט, לשופטים בעיקר, אין שום תאוות שלטון מיוחדת, מה שיש להם היא האמונה שלהם בצדקת דרכם. אם הם יסולקו, המדינה בסכנת חורבן מיידית. בלי חוק וסדר, אין קיום למדינה. הצדק של אנשי D9 הוא הצדק של אנרכיסטים מהסוג של רובספייר וסטלין. אילו אנשים מסוכנים. לפרקליטים יש רצון להצליח בתפקידם (לבער את צמחי הרוע מהארץ) , ומכיוון שהם אנושיים לפעמים מתערב בכך אגו שלהם. (אבל האגו של אנשי האכיפה, משטרה ופרקליטים, הרבה הרבה פחות מהאגו של הפוליטיקאים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוח שכזה והמטרה שלו הוא "מינוי לשיפוט, ששכר נאה ופנסיה תקציבית שמנה הם ממנעמיו"? אם ככה אני מציע עוד חוליה והיא שההתנקלות לפוליטיקאים היא בשל קנאה. הפוליטיקאים שהואשמו בשנים האחרונות הציבו רף של מליונים וזקני ציון מהפרקליטות מקבלים פרוטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מבקשים ודורשים שפקיד יהיה פקיד. ששכרו יהיה מותאם לשוק הפקידים ולא שוק העסקים. שלא ירים את ראשו מהשולחן ובשעה 4 יעוף לביתו לאשתו וילדיו. שישמור את המחשבות הפוליטיות שלו לעצמו. רק מי שיודע מה זה 14-24 בדירוג המינהלי והמקביל בדירוג המחר והמשפטנים מבין מה קרה לפקידים במשרד מסויים שהחליטו למתוח את מתח הדרגות גם למתח המחשבות והאמביציות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מה הטיעון. אם הפקיד רוצה רק קביעות, למה לבחוש בניהול המדינה? אפשר לומר שלפרקליטות, לבתי המשפט וכדומה יש אינטרסים ארגוניים, כמו לכל ארגון. כנ"ל לאנשים שעובדים שם. זו הטענה שלך? לגבי לא להרים את הראש מהשולחן, נדמה לי שזה לא יפתור את הבעיה שמציקה לך. כאשר אנשים מסויימים בפרקליטות מסתכלים על שולחנם הם רואים בן היתר תיקים של פוליטיקאים. נ.ב. אני לא יודע מה זה 14-24. אתה מעוניין להסביר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בפרץ הציניות לא הובנתי כראוי. חלילה לי להטיל רפש בעובדי המדינה שמשתכרים כראוי מבלי שיחושו בזויים ובכפוף לתיאורית השמן והרזה של נתניהו. ועדיין ההסדר עם עובדי המדינה לרבות כלל עובדי השירות הציבורי היה כדלהלן: מגיעים בבוקר בין השעות 7-8 וחצי מחתימים כרטיס, שותים שעה קפה, ועובדים 8 שעות ומקבלים את כלל ההטבות המוקנות לפקיד מעצם פקידותו: שעת הנקה,אש"ל, החזר נסיעות,דמי הבראה, ביגוד, שי לחג, כסא נח, חדר מרווח, עציץ ירוק וסופגניה בחנוכה. מאידך מה שהם מתבקשים לעשות זה בשעה 4 ללכת לבית ולאהוב את האישה. אממא, ההסכם הזה חל על כל הדרגות בשירות הציבורי לרבות סמנכלים ואפילו למנכל שלא הוא אישית מדבר מנימי נפשו של השר הממונה. זה היה ההסכם, אני וכל האזרחים במדינה לא בחרו בשום סמנכ"ל ובשום מנכ"ל לשחק את תפקיד השר. נ. ב 12-24 זהו מתח הדרגות בשירות הציבורי בדירוג המינהלי, כלומר אלו שלא השכילו לרכוש תואר על חשבון המדינה ולהביט למחר ומקבלים בגלל זה רק גמול השתלמות א'. אם אני לא טועה 12 פעם היה מחלק תה ומאז השתדרג לפקיד מקצועי תהיון שזה מתח דרגות 13-15 ובהזדמנות הראשונה שתהיה נציבות שירות המדינה תאשר הרחבת מתח הדרגות ל 14-16 לתפקיד פקיד מקצועי תהיון בכיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ההסכם הוא שעובדי מדינה מקבלים כסף כדי שילכו בארבע הביתה? יכול להיות שזה תיאור מדוייק אבל זה לא הסכם מושך במיוחד מבחינת הציבור. השכר במגזר הציבורי גבוה מהתועלת לציבור? אם התועלת היא עזיבה בארבע אז בוודאי. איך הטענה הזו נקשרת לעניין רצון הגופים המשפטיים לשלוט? אתה לא זקוק לה בשביל הטענה והיא גם לא מחזקת אותה. בנוסף, אתה מתעלם מכך שכשם שיש עובדי מדינה שתפקידם לעסוק בהסדרי חניה בחולון, יש כאלו שתפקידם לעסוק בתיקים של פוליטיקאים. את זה אתה מקבל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדינה דמוקרטית, שחיתות הפקידים מבוקרת על ידי נבחרי הציבור. בדיפ שטעטעל, הפקידים המושחתים מועלים לדרגת "שומרי הסף" ודורשים עצמאות (= חסינות מביקורת של נבחרי הציבור) ונבחרי הציבור אחוזי אימה מפני הפקידים וכך הם לא יכולים יכולים לפקח עליהם כיאות. מה שמתקבל מכך הוא שהשכר במגזר הציבורי (שבל נשכח, הוא על חשבון משלם המסים) הולך ותופח, הרבה מעבר למגזר הפרטי, והרבה מעבר לשירות (העלוב) שהציבור מקבל. לא בכדי, השכר במגזר הציבורי מאז מהפכת ברק הולך ועולה הרבה מעבר לשכר במגזר הפרטי, ועוד יותר מכך בגופים העצמאים כמו הפרקליטות, ביקורת המדינה ובנק ישראל, שנמצאים בצמרת מקבלי השכר (ולחלוטין לא בצדק) רק כמה מספרים כדי לסבר את האוזן: ב10 השנים האחרונות קפץ השכר בשירות הציבורי ב37% (השכר במגזר הפרטי עלה רק 11% בתקופה זו) השכר החציוני בשירות המדינה היה 14,640 ש"ח, כפול מהשכר החציוני בכלל המשק שעמד על כ-7,300 שקלים בלבד. (מקור: https://www.israelhayom.co.il/article/730519) אפילו בהשואת השכר בתוך השירות הציבורי, מנדלבליט עצמו מרויח 75,000 ש"ח בחודש וחיות 82,000 - מספרים מוערכים, שכן מערכת המשפט מסרבת לחשוף אותם (עוד סימפטום לרקב השלטוני). לעומת נבחרי הציבור, נשיא המדינה שמרויח 64,000 בחודש, רה"מ כ54,000 ש"ח בחודש, שר 49,000 ש"ח וח"כ 44,000 ש"ח בחודש (לעומת שכר הפקידים, שכרם של נבחרי הציבור שקוף כמובן - אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר) חגיגת השכר הזו נובעת ישירות משלטון האימים של הפקידים הבלתי נבחרים על נבחרי הציבור. במערכת שבה נשיאת ביהמ"ש העליון יכולה בהבל פה לפטר את רה"מ ואת יו"ר הכנסת, להשפיע על שכרם, ואף להכריח אותם לפעול בניגוד לשיקול דעתם, ולא רה"מ ולא יו"ר הכנסת (ואפילו לא נשיא המדינה) יכולים להדיח את נשיאת ביהמ"ש העליון, לא לזמן אותה לשימוע, לא לנזוף בה, לא לבקר אותה, ואפילו לא להפחית את שכרה, ברור מאליו ששכרה יהיה גבוה בהרבה משכרם (מעל 50% יותר). כנ"ל לגבי היועמ"ש, שנוטל לעצמו את תפקיד פרקליט המדינה כדי למנוע חשיפת פשעיו. אתה מכיר עוד ארגון שבו לא המנכ"ל ולא יו"ר מועצת המנהלים יכולים לפטר את היועץ המשפטי של הארגון? או שהיועץ המשפטי מרויח יותר מהמנכ"ל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה מלפני 6 שנים, בהמשך - https://www.google.com/amp/s/www.themarker.com/amp/re... לעניין העטין הממשלתי ועובדי המדינה ב 2020 - 'ניתוח רמות השכר של המשקיעים מצביע על רמות שכר הגבוהות משמעותית בהשוואה לאלו של המשקיעים בשנים קודמות.כמו כן נמצא כי חלה עלייה משמעותית בשיעור המשקיעים המועסקים במגזר הציבורי' https://www.themarker.com/coronavirus/1.8843239 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי כדי בכל זאת לחזור לעניין, אצטט מאותה תגובה שלך שבה שלחת אותי לשאול את פרופ' כשר: "נכון, הכללים האלה לא חלים על סתם אדם. לעובדי ציבור יש מגבלות שלא חלות על אחד האדם, ולשרים יש מגבלות נוספות שלא חלות על סתם עובד ציבור. אם לא ברור לך למה צריך להיות הבדל, לא אני האיש שיאיר את עיניך. נסה את פרופ' אסא כשר." אני לא חלקתי על כך שעבור שרים יש כללים אחרים, ורק התמקדתי בשאלה אם מימון הוצאות משפט פסול. בחלק הראשון של התשובה של כשר הוא בפרוש לא פסל כמוך באופן גורף את הטענה שאולי מימון הוצאות המשפט מותר, אלא אמר שבמקרה הפרטי של נתניהו צריך להתחשב בפרטים ספציפיים. בחלק השני של תשובתו הוא גם לא אמר, כמוך, שכללי אשר פוסלים עזרה כזאת, אלא אמר שהדבר דורש בדיקה תוך הסתמכות עליהם. כפי שכתבתי בתגובה קודמת אחרי שקראתי את כללי אשר לא מצאתי שם שום פרט שפוסל שר מלקבל מימון להוצאות משפטו, כלומר, כך זה יצא בבדיקה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרופ' כשר עונה לך: "שר יכול לקבל תרומות לכיסוי הוצאות משפט רק אם הוא עומד בתנאי ועדת אשר וברוחם. בירור השאלה אם הוא עומד בתנאים האלה מצוי בידי ועדת ההיתרים הפועלת אצל מבקר המדינה." ובכך מאשר את עמדתי, שכן מי שאינו שר יכול לקבל תרומות לכיסוי הוצאות משפט בלי לבקש קודם אישור משום ועדה. העובדות הן שהוועדה סרבה לשרים בעבר מימון הוצאות משפטם, ולא היה עדיין מקרה בו אישרה חריגה כזו. לפיכך קשה לבסס טיעון שנתניהו הוא חריג בעניין זה. על אחת כמה וכמה כשהועדה ביקשה אינפורמציה על הקשרים העסקיים בין נתניהו לבן דודו על מנת להחליט בבקשה, ורק כאשר נתניהו סרב למסור את הפרטים, למרות שהתחייב לכך בבג"ץ (וזאת שאלה אחרת- מה דינה של התחמקות ממילוי תנאים שהסכמת עליהם בהסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין בבג"ץ?) הועדה סרבה לבקשתו. כלומר- התנאים לדון בכלל בבקשה לא מולאו. _____________ כיוון שאתה כבר בחליפת מכתבים עם הפרפ' כשר אולי תוכל להוסיף ולשאול אותו בשמי האם יש פגם אתי או מוסרי בכך שנתניהו לא ביקש היתר מוועדת ההיתרים לקבל את 300 אלף הדולר מבן דודו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתכוון להיות נודניק יותר ממה שהייתי ואסתפק במה ששאלתי. איני חושב גם שהבעתי בעבר את דעתי על נושא השאלה החדשה ולא זכור לי שהתווכחנו לגביו. איני יודע מה הסיבות לכך שהוועדה פסלה בעבר שרים מלקבל עזרה במימון משפטי. ייתכן שהיו להם נימוקים טובים וגם ייתכן שלא. מסתבר שגם במקומות ה''אובייקטיביים'' הפוליטיקה משחקת את משחקה. אם יש לך גישה למסקנות הוועדה ולנימוקים שמתייחסים למקרים קודמים אשמח לראות אם הם צודקים ואם הם מלמדים משהו על המקרה של נתניהו. מכל מקום ברור לגמרי, שבניגוד למה שאמרת קודם, עזרה במימון משפט לשרים אינה פסולה בהגדרה לפי כללי אשר או כללים אחרם, וצריך לבדוק כל מקרה לגופו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין לא מסכים. וגם היועמ"ש והועדה לא מסכימים איתך. כשאתה אומר "ברור לגמרי, שבניגוד למה שאמרת קודם, עזרה במימון משפט לשרים אינה פסולה בהגדרה לפי כללי אשר או כללים אחרם, וצריך לבדוק כל מקרה לגופו." זה בדיוק ההיפך מהמציאות החוקית. בכללי אשר מוגדרת סמכות הועדה כך: "הועדה מוסמכת לדון בבקשה לקבלת היתר אישי לאי קיום כלל מכללים אלה." כל העניין של לבקש מהועדה, הוא לבקש מהועדה חריגה מהכללים. כלומר- הכלל הוא שאסור, אבל הועדה יכולה להתיר חריגה ממנו. אם "בודקים כל מקרה לגופו" זה רק כדי לאשר חריגה מהכללים, ולא בודקים כל מקרה לגופו כדי לראות אם הוא עומד בכללים. אם מקרה מגיע לועדה- מראש הוא לא עומד בכללים, אבל הועדה מוסמכת להתיר חריגה. לכן שמה- "ועדת ההיתרים". כי כל מטרתה הוא לתת היתר לחרוג מהכללים, ולא לאשר או לא לאשר האם המקרה עומד בכללים או לא, כפי שנראה מדבריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדת ההיתרים, כללי אשר. והם עדיין לא הבינו את הרמז? הם כל כך שליליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון :) אני מתפלא שדודי אמסלם לא השתמש בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דודי אמסלם חוזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוצה לשמוע בדיחה? דודי אמסלם. אבל אחרי שצחקנו הנה משהו מעצבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מביך. היה צריך להסיר את השעון או לפחות לתת גילוי נאות שזהו מוצר סטימנטלי בטרם הנאום. ראיתי שהוא עיין במסמכים כלשהן, יתכן ואלו ראשי פרקים שהוא כתב לעצמו. מצופה משר בישראל להסתייע בכותבי נאומים עם מידה מסויימת של רגישות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעוד במגזר הנשי הליכוד משפר מכנסת לכנסת את טיב המוצר - אם כי ייתכן שגוטליב כבר במקום שקשה יהיה לטייב, אמסלם הוא ממש פיסגת ההישגים של הנציג האותנטי של "ישראל השניה". מסי של המקופחים, לברון ג'יימס של ההמונים, טייגר וודס של הערסים. לכאורה מדובר בסתם בריון עם פה גדול, אבל מתחת לקריקטורה הזאת מסתתרת דמות מורכבת שמשלבת באיזון מופלא שכרון כוח, זעם קדוש וטון מתבכיין של מקופח אמיתי - הו, איזו אינטונציה מופלאה! בתור תערובת מושלמת כזאת מובטח לו עתיד מזהיר בצמרת ההנהגה של אומת הסטארטאפ, ונכונו לו עוד שנים ארוכות של העצמת שלושת הכ"פים שהוגדרו בידי מיקי זוהר. והנה, אנשים אינטליגנטים לא מעטים חושבים שלאיש הזה ועמיתיו כדאי להעביר יותר סמכויות וכוח להשפיע על חייהם. אני חוזר: אנשים עם מנת משכל מעל הממוצע רוצים שאמסלם יבחר את השופטים שישפטו אותם, שגוטליב תמנה את היוהמ"שים ושדיסטל-אטבריאן תוכל לחוקק חוקי "יסוד" (מי ידע בכלל שדרעי הוא יסוד? אפילו מנדלייב הופתע) בלי שום ביקורת שיפוטית. כן, גם אנשים שאינם מטומטמים לחלוטין מעדיפים את אמסלם על חיות. למה? כי הוא *נבחר*! כלומר ההגיון שלהם אומר כך: יש בקהל הקדוש המון בריונים צעקנים, אז למה שלא ניתן להם יותר כוח? כדברי המשורר: לא אגדה רעי ולא חלום עובר: הנה מול שתי עיני אמסלם שוב בוער. והוא לוהב בקול קללות וחרפות, וכנסת ישראל כבודה ברצפות. הו, שלהבת יה - עיני המקופחים, הו, שלהבת יה - מלך הפרחחים. עוד יסופר על יום זה, המקסים, שבו העם ירד מהפסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה כתבת.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שאנו בכלל רואים מחזה מוסר שמעלים נתניהו ודרעי בפני הציבור הישראלי. כאילו הם אומרים לכולנו: אתם רואים מה יבוא אם אנחנו לא נהיה ליד ההגה? אתם רואים את הכוחות שאנו בולמים? נלחמתם בימין המושחת ותקבלו ימין על מלא: מטורף, מלא שנאה ומושחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למישהו יש מושג מה גלנט, ברקת, דיכטר וישראל כץ אומרים על המהפכה? גם הם שרים בממשלה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת זה דוקא נהדר ואופטימי שהם שותקים. נניח שנגיע ליום בו חוקי לוין ורוטמן יעברו בכנסת באצבעות של אדלשטיין, ברקת, ביתאן, כץ ודיכטר. אני נזכר במה שאמר טיריון לאניסטר לסרסיי במשחקי הכס:"שמחתך תהפוך לאפר בפיך". מן הסתם החוקים האלו יעברו עוד תהפוכות רבות לפני דיגיעו לקריאה שלישית, אבל ריח הפגר של הדמוקרטיה לא יסור מהן. אתה שוכח גם את הגזענים רגב, דיסטל ואמסלם. הם לא באו למסיבה כדי להחליף סוג אחד של משקפופרים אשכנזים בסוג אחר. גם בפיהם יש לרפורמה טעם של אפר. יש הבדל בין לשמוח לאידם של שנואי נפשך לבין בפועל להצביע בעד סדר יום מסויים שאינו בהכרח שלהם. השרה דיסטל (אין לי מדפסת) תחת שלטונם של סמוטריץ ורוטמן תאלץ להצביע בעד שליחת בנהזוג שלה המפגין בבלעין לכלא (בהנחה שהסיפור הזה שלה נכון). אם נתניהו התכוון להטביע את המדינה בכאוס, הרי שהוא הצליח בכך יםה ובזמן קצר מאד. בואו נראה איך הוא מתמודד עם האינתיפאדה ביו"ש שעומדת לפרוץ בכל רגע. אני מניח שהוא יקפיד לנחם את המדפחות ממרחק בטוח. אהוד ברק, קם לך יורש. אני מהמר שלא היה עוד רוה"מ שירד מן השלטון בתוך מפולת בקנ"מ שנתניהו המיט עלינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תמשיך להספיד את נתניהו באותה התלהבות, שוב ושוב ולאורך שנים, בסוף תקלע בול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אמר מר בנט מ"גאווה ודעה קדומה" - בשביל מה אנחנו כאן, אם לא בשביל לשמש בתורנו חומר לצחוק של שכננו וידידנו. ישנן שתי אסכולות. אחת מדברת על הגאון המרושע מרח' בלפור שתכנן ובישל הכל רק כדי לצאת נקי מסיפורי הסיגרים השמפניות והצוללות שלו והוא בעצם המבוגר האחראי שרק בזכותו החברה הישראלית המסוכסכת תמשיך להתקיים. האסכולה השנייה מדברת על מושחת עם דולרים בגרביים שמנסה לרכב על צונאמי אדיר כדי להתחמק מלתת את הדין על החריגות שלו. מהי האסכולה שלך? לדעתי, נתניהו נחשף עתה כאופורטוניסט וכפרונט שמאחריו ניצבים כוחות גדולים ממנו בהרבה. היכולת שלו לרסן אותם אינה אמיתית. ברגע שתזיז אותו ממשרד הקנצלר, הוא וסיפורי הכזבים שלו ימוגו כעשן. ובטח ימצא קויזלינג אחר שישמח לרכב על הדרקון יורה האש. על יכולתו של ביבי לשרוד ולנצח את כל אלו שקמו עליו, נאמר שתמיד יש פעם ראשונה. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בהחלט לא מהאסכולה המדברת על הגאון המרושע. אני חושב שיש המון תגובות שלי באתר שמראות מאיזו אסכולה אני. לא רק שאני מהאסכולה שביבי הוא פוליטיקאי קטן ועלוב עם צל גדול (מושחת עם דולרים בגרביים שתמיד רוכב על גלים כשיטת עבודה), אני מהקיצוניים שהאמינו בכך גם לפני הסתבכותו בפלילים. אני מאלה שכופרים בתזה שיש ״ביבי של פעם״, שמשהו קרה לו ושיש ״ביבי של היום״. הביבי הוא אותו הביבי והוא תמיד היה בדיוק זה (פוליטיקאי קטן וחסר דרך שכולו פסאדה של ביטחוניסט עם טקטיקה די טריביאלית של לרכב על גלים פוליטיים לצורך שררה, כבוד, חיכוך עם מאפיונרים בקנה מידה בינלאומי והנאה אישית מצ׳ופרי שלטון אינפנטיליים במיוחד). ״לדעתי, נתניהו נחשף עתה כאופורטוניסט וכפרונט שמאחריו ניצבים כוחות גדולים ממנו בהרבה.״ רק פה דעותנו נפרדות - עם דגש על המילה ״עכשיו״. מה עכשיו, מה? נחשף בעיני מי? מי נראה פה מופתע ממשהו ולמה? אין חדש תחת השמש. מחנה הימין ימשיך להשתמש בביבי הקטן (על ידי זה שהם מציירים אותו כגדול, בעיקר עם טוש שחור שמעבה את הצל) והוא ימשיך להשתמש בהם חזרה למטרותיו האישיות. שום דבר לא השתנה ושום דבר לא חדש במערכת הסימביוטית הזאת. מה שהשתנה זה לא שביבי נחשף כאופורטוניסט אלא הבשילו תנאים מאוד מסוימים בו הוא כל כך סחיט (בגלל מצבו) שכוחות ואידיאולוגיות, שהיו בעבר בשוליים הקיצוניים, קיבלו את היכולת להפוך פה את שיטת המשטר על הראש. אבל זה לא רלבנטי ליציבות שלטונו אם הוא יזרום עם זה (ואין לי שום סיבה להאמין שהוא לא יזרום עם זה - ככה תמיד עשה ומדינת ישראל מעניינת אותו, כמו תמיד, כקליפת השום). ״על יכולתו של ביבי לשרוד ולנצח את כל אלו שקמו עליו, נאמר שתמיד יש פעם ראשונה.״ אולי כן ואולי לא. אולי הוא יספיק למות קודם בשיבה טובה זקן ושבע מחמגשיות. צריך להבדיל בין מה שלדעתך רצוי שיקרה לבין מה שסביר שיקרה. אין שום סימן אוביקטיבי שזה סביר שביבי הולך לאנשהו, בדיוק כמו שלא היה סימן משכנע כזה כשממשלת ה״שינוי״ של לפיד-בנט עלתה לשלטון לכמה חודשים. מצבו הפוליטי (לפחות כרגע) עדיין יציב למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'מחנה הימין ימשיך להשתמש בביבי הקטן (על ידי זה שהם מציירים אותו כגדול, בעיקר עם טוש שחור שמעבה את הצל) והוא ימשיך להשתמש בהם חזרה למטרותיו האישיות. שום דבר לא השתנה ושום דבר לא חדש במערכת הסימביוטית הזאת.' אם אתה לא שייך לגוש הימין, איך אתה יודע לתאר כמו אומן את מחנה הימין? או שאתה מוכשר או שאתה ימני בארון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך. יותר קל לתאר משהו שאתה לא נמצא בתוכו. אל תשאל מה קיבלתי כשביקשתי מדג הגופי הביתי לצייר את האקוואריום שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את נחל הקישון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרקי כבר לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהליכוד פינקו אותנו עם אסנת מארק, גם אני הייתי בטוח שעל זה כבר אי אפשר יהיה להתעלות. מודה בבושה (ובהערצה) שלא נתתי את הקרדיט הראוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן תמצא סנטימנט דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם כתוב בכללי אשר "מימון הוצאות משפטיות"? האם שר צריך לבקש היתר מהוועדה להתגלח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרים לא קיבלו אישור להוצאות משפטיות. חלק מהשרים מתגלחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך הבנתי את תגובתך, אבל באמת הייתי רוצה לראות את ההחלטות שלא מתירות לשרים לקבל עזרה בהוצאות משפטיות. חיפשתי את החלטות וועדת ההיתרים ומצאתי איזו רשימה של החלטות כאלה, אבל לא כאלה שמנעו זאת. מה שמצאתי הוא החלטות בנושאים שמוגדרים בפרוש בכללי אשר כמו הכנסה מעבודה נוספת, מקרה שבו כללי אשר קובעים במפורש שיש לפנות לוועדת ההיתרים כי ללא היתר כזה אסורה כל הכנסה משכר או טובת הנאה אחרת (שהיא לפי הגדרה תמורה למעשה שהם עושים). כיוון שפורסם שיש החלטות כאלה וגם אסא כשר מציין זאת בתשובתו לי, אני מניח שהן קיימות, ואני מבקש סיוע מהקוראים כדי למצוא אותן ולראות איך נומק הסירוב (או שאולי (בסיכוי קטן) מדובר במשהו שלא קיים, שאיך שהוא נשתל במוחות כולנו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלטות הועדה מתפרסמות רק מ 2011. בית המשפט המחוזי בירושלים כשבתו בבית משפט לעניינים מינהליים נתן פס"ד בענין ומאז מתפרסמות החלטות הועדה. החלטות קודמות לא פורסמו. ההחלטות הקודמות בעניין שרים שביקשו מימון הוצאות משפט היו לפני פס"ד. אבל כיוון שהגעת לרשימה הזו, אני מציע לך לקרוא את החלטת הועדה מאוקטובר 2018 בה דנה הועדה בשאלת הסמכות שלה לדון בבקשה למימון הוצאות משפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת. מה שחושב היועץ בעניינו של נתניהו אני כבר יודע ועם דעתו אני מתווכח, כי אני סבור ונימקתי זאת מספר פעמים שאין כל פסול במימון הוצאות משפט של שר. עכשיו אני מתחיל לחשוב ביתר ביטחון שכל עניין הסירוב לבקשות שרים בעבר לממן הוצאות משפטיות הוא ''פייק ניוז''. ואם זה באמת כך יש לי גם תשובה לשאלה אם היה על ראש הממשלה לבקש היתר לפני שקיבל מבן דודו כספים למימון הוצאות משפטו. אני חושב שגם בכך לא היה רבב. אבל אם יראו לי מקרה ברור שבו פנה שר לוועדה כדי שתתיר לו לקבל הוצאות מימון משפט, ואקרא את הנימוקים ואראה שאין מדובר במקרה שונה לגמרי מהמקרה של נתניהו, אולי ניגוד עניינים ברור, רק אז אשתכנע שנתניהו לא נהג כיאות בקבלו את הכספים האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך דוגמה לשר שלא נדרש להיתר מהוועדה? יש לך דוגמה לשר שביקש מהוועדה אישור וקיבל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי שורה של החלטות וועדת ההיתרים. בכל הבקשות להיתר הבנתי מדוע הוגשה הבקשה, כי דובר בבקשה למשהו שכללי אשר בפרוש פוסלים. בכמה מקרים ניתנו היתרים למרות זאת, למשל שכר מכתיבת סיפורים שאסור לשר לקבל, אבל בכל זאת ניתן היתר כנראה בגלל שהיה מדובר בסכום מצחיק. לא ראיתי בקשות למימון הוצאות משפט, וגם לא ראיתי בקשת אישור להתגלח. לו הייתי נתקל בבקשה באחד משני הסוגים האלה הייתי מאד מתפלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בקבלו את הכספים. בזה שלא פנה לועדה לבקש היתר לפני שהסכים לקבל אותם. בוא נחשוב על מקרה היפותטי שבו השר רחבעם זאבי עומד לדין, וחבריו הטובים טוביה אושרי ורחמים אהרוני מממנים את הגנתו. האם זה תקין מבחינה ציבורית לדעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכך התכוונתי: בקבלו את הכספים מבלי לבקש היתר. ראה גם את תשובתי לצפריר בתגובה 720698 לעניין המקרה ההיפותטי, איני זוכר מה היה טיב היחסים בין גנדי והדמויות הנ"ל. אבל אם הוא סייע להם באיזו שהיא דרך (גם אם לא היו פושעים. זה לא רלוונטי לעניין שלנו.), וכדי להיות בצד הבטוח אפילו אם יכול להתעורר חשד כזה, ברור שמדובר כאן ב"טובת הנאה", שהיא אסורה על פי כללי אשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה השיחה "אם צריך, אני בא". לאורך השנים אמרו גם גנדי וגם אושרי שהוא לא בא. אז הוא לא סייע להם. לפני מותו התוודה אושרי שגנדי כן בא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניתי, ובעצם מה היה לא כל כך משנה עכשיו. אתה מראה לי שהוא סייע להם, אם זה כך, לו בקשו לממן איזה משפט היפותטי שלו הוא אפילו לא היה צריך לפנות לוועדת ההיתרים, אלא לוותר מראש על טובת ההנאה הזאת. גנדי היה טיפוס עם הרבה חסרונות וגם הרבה מעלות. אני מכיר יותר יחסים שהיו לו עם אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת לשעתה היתה שהוא לא סייע להם. כמו שהאמת הנוכחית היא שנתניהו לא סייע לבן הדוד שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי זה עתה (מפי שפטל. איך לא.) איך מנמק מנדלבליט את התנגדותו למתן העזרה במימון המשפט. להפתעתי הוא בכלל לא מתנגד עקרונית לכך שחבר יעזור לראש הממשלה במימון משפטו, אלא מנתח את אופי החברות בין נתניהו ואחד החברים האלה ששכחתי את שמו. ואז הוא מתפתל ומתפלסף ואומר שחברות משמעותה ששורשיה בבית הספר התיכון או בצבא, ואם זה לא כך מדובר בחברות בין איש עסקים ופוליטיקאי ולכן מדובר במתנה "באשר הוא עובד ציבור"1. אם כך, בוויכוח העקרוני בינינו, להפתעתי מסתבר שגם מנדלבליט בצד שלי. 1 לפי מה שמספר שפטל, החברות בין השניים נוצרה בזמן שנתניהו בכלל לא היה בפוליטיקה, אלא עסק במתן הרצאות בתשלום בארצות הברית. אבל לפי מנדלבליט אם זה לא היה בצבא או בתיכון (או בבית הספר היסודי או בגן או בפעוטון) אין מדובר בחברות של ממש אלא באינטרסים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |