|
||||
|
||||
לפרסם תוך ציון העובדה, לעיתים במפורט, למה לא אחראי זה שהחל את הכתיבה. כך יזכה הקורא מבלי שיינזק הכותב ואף המפרשנים יתענגו על נתח משובח של הגיגים השוואתיים. |
|
||||
|
||||
לא תמיד זה מתאפשר בצורה סבירה. ''סוף דבר'' (המופתי, לטעמי) של יעקב שבתאי, שיצא לאור אחרי מות המחבר, הורכב משילוב כמה גירסאות שאת כולן חיבר שבתאי. להתחיל לכתוב על כל פסקה או משפט מאיפה הם נלקחו היה מסרבל באופן בלתי נסבל את חוויית הקריאה. |
|
||||
|
||||
למה לא לקבל את כולם? גרסה אחת רשמית ועוד אוסף של כל מיני גרסאות אחרות. זה לא עובד על נייר, אבל בקבצים יש מספיק מקום. נראה לי שזה זה עובד לא רע בסרטים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאדם מן השורה היה רוצה לקרוא ספר רגיל - נוסח אחד קוהרנטי. ההצעה שלך אולי רלוונטית לקהל (המצומצם בהרבה) של חוקרי ספרות ומעריצים כבדים. |
|
||||
|
||||
מסכים. הסילמריליון [ויקיפדיה] היה חייב לצאת בגרסה אחת. |
|
||||
|
||||
אולי מספיק לציין באופן כללי שהספר הורכב מכמה גירסאות בתור הרע במיעוטו. |
|
||||
|
||||
זה אכן מה שקורה ב''סוף דבר'' - גם עדנה שבתאי (אלמנת המחבר) וגם דן מירון, שעבדו יחד על הכנת הנוסח הסופי, כתבו אחרית דבר על התהליך. |
|
||||
|
||||
המספר המקראי לא טרח 'לציין באופן כללי' שהתורה (חמשת חומשי על פי ''השערת התעודות'' ) מורכבת מכמה גרסאות וזה לא הפריע לספר להיות רב-מכר. |
|
||||
|
||||
הו, איזה אורח! משמח לראות אותך פה. |
|
||||
|
||||
ברוכים הנמצאים. התגעגעתי אז באתי (מקווה שלא כי חסר לכם אידיוט). |
|
||||
|
||||
1. בוודאי שלא טרח. מטרתו של העורך הייתה ליצור גרסה "מוסמכת" הנראית כאחידה שאנשים תמימים מאמינים כך לגביה עד עצם היום הזה. 2. התנ"ך הוא רב מכר כתוצאה מהפצה של שתי דתות על זרמיהן השונים, לא מפופולריות בקרב הקוראים כמו ביצירות מודרניות. |
|
||||
|
||||
1. בזמנו של אותו עורך, תפוצתה של התורה הייתה מוגבלת למספר קטן של עותקים. תהליך התקדשותו היה ארוך ומפותל. 2. גם שייקספיר לא פופולרי במיוחד אצל קוראים מודרניים. אבל הוא עדיין חלק ממסד התרבות. |
|
||||
|
||||
שני הסעיפים שלך נכונים אבל אין להם קשר למה שאמרתי ובוודאי לא סותרים אותם. |
|
||||
|
||||
א. באמת מעניין עד כמה התנ''ך היה נפוץ לפני המאה השניה לספירה. נראה שהפופולריות שלו הלכה ועלתה בהדרגתיות לאורך הדורות. עד עזרא הסופר נראה לי שלימוד תורה לא היה פרקטיקה נפוצה כל כך בעם היהודי. על פי התלמוד עזרא תיקן את תקנות הקריאה בתורה בשני חמישי ושבת. ההתייוונות כנראה הורידה לו את הפופולריות אבל ההתעוררות הדתית בזמן מרד החשמונאים כנראה נתנה בוסט לפופולריות שלו לרמה חדשה. באופן פרדוקסלי, דווקא אחרי חורבן בית שני הפופולריות שלו הלכה ונסקה מדור לדור. ב. מבלי להוריד מחשיבותם של השליחים בהפצת התנ''ך, זה טקסט נהדר. ספר בראשית לדעתי לוקח בגדול את כל המיתולוגיות האחרות, כולל טולקין. |
|
||||
|
||||
לא יודע. בעיני הדמות הראשית (אלוהים) שטוחה, ולא ממש מתפתחת לאורך הסיפור. חוץ מזה ספר בראשית סובל מחוסר קונסיסטנטיות אבל אני מניח שאפשר לתקן את זה במהדורה הבאה. |
|
||||
|
||||
ספר היובלים? |
|
||||
|
||||
אני אחכה לסרט |
|
||||
|
||||
חוסר קונסיסטנטיות? להיפך - הוא כל כך על-זמני, שהוא נותן את הגרסה הראשונה ואת גרסת ה-PC מיד אחריה, ככה שכשהזמנים ישתנו הסיפור עדיין יתאים. |
|
||||
|
||||
לא מסכים איתך. עורך טוב היה מקצץ את הקטעים הכפולים/מיותרים (המממ אולי זה המקור למנהג של ברית מילה) ואולי נותן עוד קצת זמן מסך לאשת לוט. |
|
||||
|
||||
בזכות הכפילות והחזרתיות יש לנו כלים למחקר המקראי. |
|
||||
|
||||
לא חסרה עקביות. במיוחד בפרק כ״ז. אבל אין יותר מדי נאותות. |
|
||||
|
||||
איך הגעת לזה שאלוהים הוא הדמות הראשית? |
|
||||
|
||||
הוא הדמות היחידה שנשארת בחיים לאורך כל העונות. |
|
||||
|
||||
אבל לא בגרסה של „כותרת ראשית״. |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני זוכר "כותרת ראשית" נסגר לפני שסדרת התנ"ך ב-947 פרקים הגיעה אל סופה. מה שמזכיר את הגרפיטי "ניטשה מת. - אלוהים". |
|
||||
|
||||
אוקי, אולי לא הדמות הראשית. אבל בטח אחת מהדמויות המרכזיות. רק רציתי להדגים שלהשוות את ספר בראשית לספרי טולקין, כמו שאריק עשה, עלול להגיע למחוזות מגוחכים. אבל הפתיל קיבל חיים משל עצמו.. תיכף נפתח פה סדרת בת בסגנון איך אלוהים היה לפני שהוא נהיה אלוהים. אני מניח שהוא רצה להיות במאי אבל אז דברים הסתבכו. |
|
||||
|
||||
לפי הטרומבוניסט שמת והתקבל לתזמורת השמימית, אלוהים הוא מנצח (ובדרך כלל הוא סבבה, רק לפעמים הוא שוכח את עצמו וחושב שהוא הרברט פון קאראיאן). |
|
||||
|
||||
מה, הומרוס יותר שווה מטולקין? אוקיי, יש תסביך אדיפוס ואין תסביך גלדריאל. אבל טולקין המציא שפות ליצורים שלו. |
|
||||
|
||||
1. התמונה המצטיירת מדבריך בדמיון המזרחי שלי, של עורך קשיש וערמומי (סביר שמוצאו יהודי) היושב במשרדו האפלולי המלא גלילי פפירוסים מהרצפה ועד תקרת המערה, ורוקח בזדון גרסה שתטעה את הקורא העתידי המאמין והתמים, מזמן אינה מקובלת על חוקרי המקרא. האם לא הייתה לקשיש אג'נדה היסטוריוסופית? ודאי שכן. האם זה מה שהפעיל אותו בעניין אי חשיפת הגרסאות, איני בטוח. סביר יותר בעיני שלגרסאות השונות היה מעמד מקודש ולכן היה קשה לזרוק אותן לעזאזל מחד (למרות הן יצרו בעיה של סתירות שהעורך היה מודע להן), לצד מאמץ לא מבוטל ליצור יצירה ספרותית יפה וקוהרנטית, כאשר כל אזכור "אקדמי" של מקור גרסה זו וזו היה פוגם בשטף הסיפורי וביופיו. כמו ניסיון להחיל כללי כתיבה אקדמיים על רומן. 2.לטעמי כמה מהסיפורים הטובים ביותר בספרות העולמית מצויים בספר הזה. אם כי כיוון שהוא נמכר בחתיכה אחת, מקבלים את סיפור 'כותונת הפסים המשגעת' המשובח, ביחד עם מידות המשכן לפי השיטה המטרית והאינצ'ית. אך הפוטנציאל של הסיפורים כרבי מכר הוכח. למשל, כשדיסני הבינו שתוקף זכויות היוצרים של העורך על הסיפור פג, הם מיהרו ליצור את 'נסיך מצרים, שהרוויח רבע מיליארד דולר אצל הצופים, שמרביתם לא נהרו אליו כי כוהני הדת ציוו עליהם לצפות בו. |
|
||||
|
||||
1. בזמן העריכה הראשונית של התנ"ך, בימי יאשיהו1, היו קיימות גרסאות שונות של סיפורים דומים או סיפורים שונים על גיבורים זהים משתי הממלכות - יהודה כמובן וישראל כתוצאה מהפליטים שנהרו אליה לאחר חורבן הממלכה בימי אשור. אפשר לראות זאת בסיפורי האבות או בדיווחים הסותרים על דוד כפושע ונבל מצד אחד ומנהיג דגול משיכמו ומעלה מצד שני. מכיוון שכל קבוצה התעקשה על הגרסה שלה לא ניתן היה לבטל אף גרסה והיה צורך למזג את הגרסאות לסיפור קוהרנטי אחד. זה כמובן לא נעשה בצורה תמימה אלא ע"י הכפפת הנראטיב הישראלי ליהודאי וכך יעקב הוא צאצאם של אברהם ויצחק ולא להפך ודוד הוא הגיבור הלאומי הגדול שכביכול ייסד ממלכה גדולה ומאוחדת (שלא היתה ולא נבראה אלא בתעמולת ממלכת יאשיהו2) שלאחר מכן התפרקה לשתי ממלכות. אין כאן עורמה ונכלוליות אלא פוליטיקה יפה לשעתה שהעולם היהודי והמערבי קיבל במשך שנים רבות (וחלקו עדיין מקבל) כהיסטוריה ואמת לאמיתה. 2. ושוב, בעולם המודרני פופולריות של יצירות נקבעת ע"י דעת הקהל אבל התנ"ך שווק במשך מאות שנים לא כיצירה מסחרית אלא כספר קודש דתי וגם כיום, לא ברור כמה אנשים קונים אותו בעצמם ולא מקבלים אותו במתנה ממוסד כלשהו (מה שהופך אותו לרב מכר). 1 ראה קיצור תולדות יהוה [ויקיפדיה] מאת יגאל בן-נון 2 ראה ראשית ישראל [ויקיפדיה] מאת ישראל פינקלשטיין |
|
||||
|
||||
זו העריכה הראשונה? או שאולי כבר לפניה ירבעם („השני״) מלך ישראל המציא או לפחות האדיר מאוד את דמותו של ירבעם מייסד ממלכת ישראל שגדל כאציל בממלכת מצריים ונישא שם לאישה, אבל ברח משם וייסד בארץ ממלכה וגם את פולחן יהוה. |
|
||||
|
||||
בימי ירבעם השני רק התחילה להתפתח הכתיבה ועדיין לא נוצרו רשימות היסטוריוגרפיות מורכבות. ירבעם הראשון מוצג בצורה שלילית והמסורה הזו באה מאותם כוהנים שהתייחסו על פולחן שילה והתנגדו מאוד לפולחן בית אל שהנהיג ירבעם. (הגישה הזאת קיימת גם בספר שופטים.) זה אותו חוג שגם תמך ביאשיהו ויצר את המקור הדויטרונומיסטי של התורה וההיסטוריוגרפיה של נביאים ראשונים (פרטים אצל יגאל בן-נון). |
|
||||
|
||||
הלו הלו! תגובה 719573 |
|
||||
|
||||
אילו ראיתיה, הייתי לובש חולצה לבנה וחוזר לאייל באביב |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |