בתשובה לארז לנדוור, 06/06/16 14:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המילון העברי-עברי ברשת "מילוג" מגדיר "הוסכם" כך: 1.הסכימו עליו. 2.הוחלט. לאור הפירושים הנ"ל, דומני שהשימוש במילה 'הוסכם' בצמוד ל'יוזמת ז'נבה' מוגזם למדי. ודאי שהפירוש "הוחלט" מופרך כאן, מאחר ואף אחד לא לקח שום החלטה אופרטיבית בנוגע ליוזמה ההיא. גם לגבי ההסכמה, ויקי ומקורות אחרים יראו אי-הסכמה רחבה לגבי אותה הסכמה. תנחשו בעיקר מאיזה צד. אולי "ביוזמת ז'נבה הוצע" מתאר בצורה טובה הרבה יותר את סטטוסה של אותה יוזמה ואת הרלבנטיות שלה למציאות בשטח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השהיה או השעיה. —————- תגובה 13 - |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''התראה'' ו''התרעה'' יותר מבלבלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוסיף את "רוחש" / "רוכש" (כבוד, למשל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי תמיד שעשעו רכבות המסע (שמסיעות נוסעים) ורכבות הנושאים (שנושאות משא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לובי 99 דורש לא לתת לכי"ל להמית עלינו עוד אסון סביבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא נחמד! פעמים רבות, גם באייל, ולאחרונה אתמול בכתוביות תרגום בטלויזיה, נתקלתי ב"הועיל בטובו" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ''מתעקבת'' לפעמים מתאים לנשים על עקבים גבוהים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מזכיר לי בדיחה על ספרו הנודע של עגנון על ההוא שחווה מפגש לא נעים עם מכבש ''והיה יעקוב למישור''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינעל דינה, זה עברית ערסית או עברית ערבית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שילוב השפות החביב עלי בעברית(?) הוא יאללה דוואי (Yallah davaii) במשמעות Vamos. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואי, הבנתי מילה וחצי מתוך כל המשפט האחרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאללה הערבי ודוואי הרוסי מתחברים לביטוי בעברית מדוברת שמשמעותו כמו vamos הספרדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ופירושים לכל המילים הללו? יאללה אני יודע. את הביטוי והמילים האחרות אני לא מכיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוואי ברוסית זה קדימה, במובן של בוא נתקדם. ו vamos בספרדית זה בוא/ו נלך, כמו vamos a la playa בואו נלך לים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינה דקדוקית Vamos זה (אנחנו) הולכים - צורת הווה גוף ראשון רבים של הפועל “ללכת” (בספרדית מקובל להשמיט את שם הגוף כאשר מנטיית הפועל ברור על מי מדובר). משתמשים במילה גם במשמעות של “יאללה, זזים מפה”. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך ואמוס ודוואי הם בעלי משמעות דומה מאוד. בעברית יש "נזוז?". אאז"נ בגשש היה "יאללה נתחפפמוס" ששואל מואמוס.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשטיילתי בדרום אמריקה, נשאלתי על ידי מישהו איך להגיד “!Vamos¡” בעברית. ההצעה שלי הייתה “יאללה, קדימה!” אחרי זה הוא שאל אותי מה הפירוש המילולי של המילים בעברית, ואמרתי שזה בערך “!Vamos, Adalante¡”. משום מה זה שעשע אותו והוא שאל איך להגיד בעברית “!Vamos, Atras¡”. עניתי שזה “יאללה, אחורה!” אבל שאף אחד לא יגיד את זה בשום סיטואציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטירונות למדנו שלא אומרים ''נסיגה'' אומרים ''חבירה לאחור'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חה! הזכרת לי נשכחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי יצא להשתתף בתרגול של “קרב נסיגה והשהיה” במסגרת קורס מ”פים (אני הייתי בפלוגה ששימשה לתרגול החניכים, לא חניך בקורס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל שהמ"כ שלי מהטירונות לא שמע על זה, אחרת בטח היינו נאלצים לתרגל חפירה לאחור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''דוואי'' בפירוש הראשוני הוא ''תן'', ובשימוש הנפוץ בא אחריו פועל, וה''דוואי'' הוא הזמנה לעשות משהו, בפרט ביחד, שאותו מתאר הפועל. המקבילה הכי טובה בעברית היא ''הבה'', שגם הוא בפירושו הראשוני ''תן'', ואני חושד ש''הבה'' נולד בעברית המתחדשת כתרגום שאילה מ''דוואי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חובבי כדורגל ספרדי או דרום אמריקאי מכירים היטב את vamos. התרגום המקובל לעברית איצטדיונית הוא דִיוֹ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היידה יפו! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חביב. אני מקווה שלא יתקנו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |