בתשובה לשוקי שמאל, 16/08/15 17:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מקבל את ההערה לגבי הצ'יזבטים, הפרשנויות והספקולציות היו תאור סביר לדעתי. אף אחת מהן לא מילת גנאי, אגב. זה יעזור אם תתן קישור כשאתה מביא נתונים, כי אחרת נאלץ להתווכח על העובדות, כמו למשל על זה שיאיר לפיד לא קיצץ את מס הכנסה כנראה כמו שאיזי כתב, או כמו שמתואר כאן. בקישור שהבאתי אתה גם יכול לראות את תגובת משרד האוצר שמראה על הישגי התקציב ההוא, שלדעתי הם משמעותיים למדי, אבל חבל להיכנס לזה כאן, כי אין לי רצון כרגע לצלול לפלפולים אפולוגטיים או לסנגר. לטעמי, בייחוד ביחס לתקציב האחרון של 2015, התקציב הקודם היה ראוי עשרות מונים1. ובדיוק הנקודה הנכונה שלך על זה שברגע שהתקציב ההוא החל להשפיע, לטובה לדעתי, על מעמד הביניים העובד והתורם, לפיד הועף מהממשלה, רק מחזקת את הטיעון שלי. 1 אם כבר מדברים על מיסוי מעמד הביניים, ההעלאות האחרונות של מס הרכישה יעלו הרבה עשרות אלפי שקלים לחלק מהם, ועוד היד נטויה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. לצערי לא הותרת לי ברירה אלא להתוכח על העובדות. שאלת "תזכיר לי איזה מיסוי נוראי הוא השים על מצביעיו?" הבאתי לך ציטוטים של לפיד עצמו בהם נאמר על תקציב 2013-2014 "נכון שמעמד הביניים נפגע בטווח הקצר" (הציטוט מ-NRG : http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/467/515.html . לשם הויכוח, אם נסכים שבפועל לא היתה פגיעה "נוראית", ושר האוצר מודה (ומבקש להבין) פגיעה כזו, הדבר לא מעיד על אדם נבון במיוחד. ב. אני מניח שהדגש בשאלתך הוא על המילה "נוראי". ובכן שום דבר לא נוראי כל כך. בסה"כ מדובר במיסים ומיסים לוקחים ממי שאפשר לקחת. דע עקא, האם לפיד לא אמור להיות מביא דברו של השו"ח הרואה במיסוי במקרה הטוב הכרח שלא יגונה? ג. האם לפיד לאור הציטטה שהבאתי מפיו (מן הבחירות של ינואר 2013) לא היה אמור להבחין שבעצם מינו אותו למלא שוב את קופתה של ממשלת ישראל שהתמחתה במשך עשרות שנים במיסוי המעמד הבינוני ובשימוש בכסף הזה כדי לטפח ולגדל את כל יריביו ושונאיו של המעמד הזה? ד. במה היה התקציב הזה מוצלח כל כך? במילוי כספותיה של ממשלת ישראל בכסף המשמש בתקציב 2015 (אותו אתה מגנה) כדי לשחד את מצביעי הימין והדתיים. ה. אגב, בכתבת מעריב שצטטתי דובר על קיצוץ קצבאות הילדים, דבר הסותר את רוח התיאור שלי של פגיעה דוקא במעמד הביניים. דוקא בציטוט שלך מ-The Marker, מתברר שהמדובר בעיקרו של דבר בשלילת הקצבאות ממרוויחי משכורות שמעל 800 אלף שקל בשנה. משל למה הדבר דומה? כאילו באת למרוויחי משכורות שמעל 800 אלף שקל בשנה ואומר להם: ראו, אני יודע שאתם משלמים מס בריאות וככה, אבל יש לכם מספיק כסף ולכן מוטב שתשלמו בכל זאת את עלות השירותים הרפואיים שאתם צורכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר לעובדות, התמקדתי במס הכנסה שטענת שהועלה באחוז וחצי, ונראה שלא כך הוא. 'נוראי' זה ענין יחסי, ולטעמי העלאת המיסים בתקופת לפיד היתה מהזעומות שידענו. מבחינתי, כמובן, הורדת קצבאות ילדים והורדת תמיכה במי שלא מלמד ליב''ה איננה העלאת מיסים, והיא אקט שחשיבותו הכלכלית ארוכת הטווח חשובה ביותר. מול שטייניץ שהשאיר אותנו עם ארבעים מיליארד גרעון, וממשלת נתניהו חרדים שמתחילה בשבעה מיליארד כספי אתנן סקטוריאליים שלא היו בממשלה הקודמת, ובהעלאות מיסים משמעותיות פי כמה בתחום הדיור (שעד עכשיו בעיקר מקפיצות את מחירי הדיור לשיאים חדשים) - אני מתקשה מאד להכריז דוקא על לפיד, על כל חסרונותיו, ככושל במיוחד בין שרי האוצר שלנו. לטעמי, ונראה שעל זה כבר הסכמנו, הוא היה אפילו קצת מעל לממוצע. לא גאון, אבל רחוק מלהיות הכשלון שנוטים להדביק לו. וכידוע, בארץ העיוורים גם בעל עין אחת הוא מלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזהר לך. אתה מאמץ מנהג של מכר משותף שלנו אשר בכל פעם שאינו רוצה להביט בתמונה הכוללת הוא דורש ל"התמקד בעובדה" כלשהי על פי בחירתו. בתחילה חשבתי להניח לך את המילה האחרונה, אלא שעומד בפניך עובד המייצג עובדים רבים שבמשך שנתיים ניכו להם 1% משכרם. זה אולי לא מס הכנסה, אבל בעצם זה כן. א. המדובר ב"חוק להשתתפות עובדי השירות הציבורי בהתמודדות עם הגירעון בתקציב המדינה", עמ' 148 בהצעת התקציב (http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/Documen...). אם מן הכתוב שם אתה מתקשה להבין שהמדובר במיסוי, אתה לא לבד. ב. הרשה לי לספר לך עוד שהגזירה הזו חלה עליי אעפ"י שאיני עובד מדינה או עובד השירות הציבורי. אם תתמהה הכיצד, אתה יכול לנסות להבין מכאן https://shituf.gov.il/discussion/741 . מצד שני אתה יכול לחרוג ממנהגך ולהאמין לי בזאת הפעם שכן אני עיינתי בתזכיר ואלמלא ניכו את הניכוי משכרי לא הייתי מבין במה ובכמה מדובר. מדובר בסגנון הבירוקרטי האניגמטי האפייני למשטרים שעשו להם הרגל לגזול את נתיניהם. ג. באשר להעלאת מס ההכנסה באחוז וחצי, דוקא כן העלה! ההעלאה נמצאת במסמך התקציב שהבאתי למעלה. אתה מוזמן לנסות למצוא את הסעיף המתאים (מצד שני אתה יכול גם כאן לחסוך מזמנך. אני ניסיתי ולא הצלחתי). בכל אופן ההעלאה היתה חלק מתקציב 2013-14 ונועדה לחול ב-2014, אלא שאז בוטלה משהתגלה שהגירעון נמוך ממה שחשבו (מחירי הנפט צנחו והגז החל לזרום). בכל אופן, כמאמר הילדים "העיקר הכוונה". ד. חשוב לי להבהיר שבעיני אין משמעות לניסוח שלך שממנו משתמע שלפיד לא היה שר אוצר כושל. במה גדולתו? בכך שהצליח לסחוט מאיתנו עוד מס? לי לא משנה איך הוא תפקד כשר אוצר (שתפקידו מן הסתם הוא לגבות מאתנו יותר מס). בעיני הוא אדם שבגד בעקרונותיו והפך עצמו לכלי בשירותם של יריביו/יריבינו. כאשר העיף אותו רוה"מ נתניהו מן הממשלה, היה יכול בדין לצטט את הקיסר אוגוסטוס ולומר "אוהב אני את הבגידה, אך איני משבח את הבוגדים". ה. מה אם כן קרה לו ללפיד? קרה לו משהו שאותו זן של עיתונאים שהפכו פוליטיקאים חשוף לו במיוחד: אשליות של גדולה. הוא נבחר כדי להוריד את מחירי הדיור למעמד הביניים ואז הציעו לו להציל את המדינה. ו. מה היה אמור אדם נבון ממנו לעשות? פשוט להפוך את סדר הדברים: קודם כל להוריד את מחירי הדירות ואח"כ להציל את המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. העיקר לא רק הכוונה אלא גם הביצוע. שר אוצר שגודל הגבייה למטמוני השלטון בראש מעייניו, כמו שאתה קצת מתאר, היה בקלות משאיר את הגזירה הזאת גם כשהיה יותר כסף, וכבר היו מקרים מעולם. ה. לדעתי מה שקרה ללפיד זה שביבי השועל הותיק עשה לו, לטירון כיפה אדומה פוליטית, כשהצליח לתת לו את המשרד כפוי הטובה ביותר, מתוך ידיעה כמעט ברורה שהוא לא יכול להצליח שם בלי להרגיז הרבה בוחרים, ותמיד אפשר לזרוק אותו במקרה שיתברר שהוא עוד עלול, בכוונה או בטעות, כן להצליח שם. למה לפיד הסכים? תמימות, שחצנות, אומץ מוגזם או שילוב של שלושתם. אני דוקא נותן לו ניקוד על שטבל את ידו בקלחת הרותחת הזאת, ולא במשרד קליל הרבה יותר כמו החוץ למשל. אני לא חושב שיש פוליטיקאי בזירה היום שהיה יוצא נקי ממשרד האוצר, וכבר אמרתי כאן שהקיצוצים בקצבאות, בתמיכה למוסדות לא יצרניים ושאר ירקות, הם צעדים שחשיבותם ארוכת הטווח לא פחותה מזו של הדיור1. ואת זה לא רק אני אומר, גם בנק ישראל ושאר פרשנים כלכליים אמרו זאת בשנה האחרונה, חלקם רק לאחר סיום הכהונה של לפיד, ובכוונת מכוון לדעתי. שר האוצר הנוכחי, שגם לי היו ציפיות ממנו, עד עתה בכמה חודשים ידו היתה קלה הרבה יותר על הדק המס. חוכמה גדולה באמת, בוא נפתור את המועקה הגדולה ביותר על מעמד הביניים על ידי זה שניקח מהם עוד כסף בצורת מיסים. 1 בעיקר כשלאף אחד לא באמת ברור איך לפתור את בעיית הדיור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שראיתי, כחלון הגיע למשרד האוצר לא רק עם כוונה עמומה אלא עם תכנית סדורה להורדת מחירי הדיור. העלאה מכובדת של מס הרכישה על דירות להשקעה אמורה להרגיע את הביקושים מצד משקיעים, וטיפול ארוך טווח יותר בצד ההיצע בכך שדאג שהועדות הרלבנטיות יהיו תחת אחריותו לאורך כל השרשרת הביורוקרטית, כך שלא יתפתחו צווארי בקבוק שאינו יכול לטפל בהם. עכשיו כל שנותר לראות אם יצליח. לאור הרקורד שלו והרצינות שבה ניגש למשימה אני מהמר שכן. בינתיים, עם קשר או בלי, כמות השלטים למכירה שאני רואה בסביבת מגורי גדלה פלאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקטע הטוב הוא זה: "חשוב לציין כי למרות הצעדים השונים בהם נקטה הממשלה והחלטות שקיבל שר האוצר משה כחלון מאז נכנס לתפקידו, נתוני הרבעון השני של השנה רק מעידים על המשך עליות המחירים ובשיעור חד יותר" זאת כאשר כחלון הכריז על התכנית שלו ב 10 ביוני, והצעד הראשון שיש לו השפעה מיידית על ריסון הביקושים- הגדלת המיסוי על דירות להשקעה- נכנס לתוקף ב 24 ביוני ובאופן טבעי הגדיל מקומית את הביקושים ואת כמות העסקאות שנעשו בסמוך לפני כניסתו לתוקף. איזה כשלון שכחלון לא הצליח להוריד את מחירי הדירות ברבע השני! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, רק שלפחות חודש לפני כן הופרחו בלוני ניסוי שסיפרו על הגדלת מס הרכישה באופן משמעותי. אבל אף אחד לא דיבר כאן על כשלון משמעותי, רק קצת פרופורציות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו הסתיימה השנה, ומחירי הדירות המשיכו לעלות בעוז אצל כחלון, באחוזים גבוהים משמעותית מאשר ב-2014, אצל קודמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אני מבין? עדיף שאתמקד בתחום תבליני המרפא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני צופה עליה במחירי הפלפל השחור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הופתעתי מאוד מהמספרים האחרונים שסיפרו על המשך עליות מחירי הדירות. אני רואה את מלאי הדירות הלא מכורות הולך וגדל, כלומר שההיצע הולך וגובר על הביקוש, ובכל זאת המחירים ממשיכים לעלות. אני הופך בזה והופך ונותרתי עם שתי אפשרויות: או שאתה צדקת לחלוטין, וכל עוד הרבית נמוכה מספיק להיקף ההיצע אין השפעה על המחירים. או שלנתוני המחירים יש פיגור של חדשים רבים, וכאשר, לדוגמה, מדווחים לנו על מחירי דצמבר אנחנו רואים בעצם את תמונת המחירים של אוגוסט או ספטמבר. אם הראשון הוא הנכון ההשלכות הן שאנחנו נמצאים בבועת מחירים קלאסית, ולכשתפקע (כי בועות לעולם פוקעות ולא משחררות את האוויר לאט) האפקט יהיה חריף מאוד. אם השני הוא הנכון נראה את המחירים נעצרים כבר בנתוני החודש הבא ובעוד חדשיים שלשה מתחילים לרדת בעקביות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהיכן הנתונים על מלאי הדירות הלא מכורות? ובאילו אזורים? אני מנסה להבין את המסקנה שההיצע גובר על הביקוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתוני משרד השיכון. ראה כאן (PDF) בעמוד 28 את ההיסטוריה. הנתון האחרון שם הוא בינואר 2014 22,540 דירות לא מכורות. כאן בלוח 1 בעמוד 5 רואים את הגידול ב 2014 (רבעוני) הנתון האחרון שראיתי הוא שבספטמבר 2015 מלאי הדירות הלא מכורות עמד על 27,300 , גידול קל נוסף לעומת 26,800 בחודש המקביל ב 2014 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. מעניין שמהמסמך עולה שמלאי הדירות הלא מכורות עלה בחדות בין 2009 ל- 2011. למיטב זכרוני בשנים הללו מחירי הדיור אף הם עלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל ראוי להתייחס גם למספרים המוחלטים והיחסיים (מספר החדשים של עסקאות שמבטא המלאי הלא מכור) ולא רק למגמה. כשהמספרים נמוכים ההיצע קטן, גם אם המגמה שלו היא גידול. ראה גם תגובה 647188 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והיום פורסם שמלאי הדירות הלא מכורות לסוף ינואר עלה לשיא 29,750, מרביתו באזור המרכז. טיק טוק, טיק טוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היית ממליץ להכנס לשורט על חברות נדל"ן למגורים? (בלי שזאת תהיה, כמובן, המלצה רשמית או משהו כזה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסופו של דבר כן, אבל עם הרבה הסתייגויות בדרך. הסתייגות ראשונה וחשובה ביותר היא שבועות תמיד מתנפחות יותר ממה שמתבונן מהצד יכול לתאר לעצמו. במלותיהם של האמריקאים- The market can remain irrational more than you can remain solvent. אני, למשל, עשיתי שורט על מניות אמזון בבועת הדוט קום בסוף 1999 במחירים שנראו לי סטרטוספריים ולא הגיוניים בעליל, וצפיתי בתדהמה איך המניה עוד מכפילה את מחירה תוך שבועות בודדים. הסתייגות שניה היא שאם אתה לא עושה שורט על מדד כלשהו אלא על מניות של חברות בודדות אתה צריך לבחור את מי שיינזק ממש מירידת ערך הנכסים. חברות קבלניות לא מעניינות אותך- מי שמעניינות אותך הן חברות ממונפות שבמאזניהן הרבה נכסי נדל"ן מול התחייבויות, ושנכסים אלה נרכשו או שוערכו לאחרונה, כלומר מופיעים בשווי השוק. חברות יזמיות לפעמים מצליחות למכור את כל הפרויקט עוד בטרם הונחו היסודות. אתה צריך כאלה שיתקעו עם מלאי דירות לא מכורות, וזה אומר לחפור בדוחו"ת. הסתייגות שלישית היא שאתה צריך להכיר את היסטוריית המחירים והתמחור של מי שאתה עושה עליו שורט, שמא התסריט השלילי כבר כלול במחיר. עדיף חברה שיצאו עליה המלצות אנליסטים בעבר כדי שתוכל לראות איזה תסריט כלול בתמחור של האנליסטים. הסתייגות רביעית היא ששוק המניות הישראלי מאוד לא משוכלל, ותמחור מחדש של מניה יכול לקחת הרבה יותר זמן משחשבת, ובסופו של דבר להיות חלקי בלבד מסיבות טכניות למיניהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, ככל שאתה מבין יותר בכלכלה, כך אתה משקיע פחות טוב בניירות ערך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב-1976, בעקבות ספר של הכלכלן פול סמואלסון, ג'ון בוגל עזב את עבודתו כבנקאי השקעות ופתח את קרן ההשקעות וואנגארד שמבוססת על פילוסופיה פשוטה ומטופשת. בוגל למד שלאורך זמן, הביצועים של מומחי השקעות שבוחרים בצורה אקטיביות ניירות ערך גרועים מהביצועים של אינדקס משוקלל דוגמת S&P500. הקרן שלו השקיעה באינדקס, עם עלות ניהול נמוכה משמעותית. לצערו הוא הצליח לגייס רק כעשירית מההון התחילי הרצוי והקרן שלו דידשה לאורך שנים עד שהתחילה לתפוס תאוצה בשנות ה 90. בשנת 2006,בכינוס השנתי המפורסם של בעלי המניות של ברקשייר האטאוויי, וורן באפט הציע התערבות על סך מליון דולר, שהוא יצליח להביס, בהשקעה ארוכת טווח, כל מנהל תיקים מתוחכם. מישהו הסכים להיתערבות. ובאפט בחר בקרן האינדקס של וואנגארד. בשנה הראשונה, שנת המפולת, ביצועי המתחרה עלו על ביצועי האינדקס, כשהצליח לאבד רק 25%. היום, כשנה ומשהו לסיום ההתערבות, האינדקס צבר למעלה מ 60% (אאז"נ, 66%), בערך פי שלוש מהמתחרה. באפט בצוואה המליץ ליורשיו להשקיע כספם בקרן האינדקס של וואנגארד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחלה סיפור, מקווה שהוא לא אגדה אורבנית. בדיוק מהסיבה הזאת, אחת התעלומות הכלכליות הגדולות בעיני היא המוכנות של חברות ענק לשלם עשרות מיליוני דולרים למנהלי תיקים מדי שנה בשנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שמפריחים רמזים עבים, שווה להקיש בזריזות כמה מילות חיפוש שיעלו למשל כתבה בפורבס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, בהחלט שווה. אבל לא הפרחתי רמזים עבים, דווקא קיוויתי מאד שזה מבוסס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי אומר אמירה חלשה יותר- ישנם תנאי שוק בהם השקעה לפי קריטריונים כלכליים היא חסרת ערך, או אפילו בעלת ערך שלילי, בטווח הקצר והבינוני. וכמו שאמר ג'ון מיינרד קיינס, שגם היה כלכלן וגם ידע להשקיע בהצלחה: בטווח הארוך כולנו נמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בטח בגלל עליית מחירי הנפט. או בגלל הוזלתם. או בגלל שהם לא השתנו. מחירי הדירות הם בעלי אינרציה גדולה בגלל האמונה הרווחת - שעולה גם מהדיונים באייל - שדירות הן השקעה בטוחה שאינה יכולה לרדת. כשהבועה הזאת תתפוצץ יהיה מעניין בערך כמו שהיה כשהטיטאניק, אף היא בעלת אינרציה לא מבוטלת, התנשקה עם הארטיק ההוא. הייתי בטח מרגיש מרוצה מהניתוח, אלא שאת החוכמה הזאת בדיוק אני אומר כבר כמה שנים, וכל אלה מסביבי שהשקיעו בדירה ממשיכים לצחוק כשהם רואים מה קרה לתיק ני''ע שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, לא היה מעניין? זה היה מספיק מעניין בשביל לקחת איזה אוסקר או שניים. ואם כבר באוסקר עסקינן, יש כרגע סרט מועמד לאוסקר שאומרים שהוא לא רע גם מבחינה בידורית וגם מבחינת ההסבר שהוא נותן לפקיעת הבועה הקודמת ב-2008, קוראים לו "מכונת הכסף". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מועמד לאוסקר של איזו שנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2016 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הוא כבר לא ממש מועמד, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך - לו היה זוכה כבר לא היה מועמד. לגבי במאים, שחקנים ושחקניות (ושאר מעורבים), מקובל להכריז עליהם - למשל במודעות ופרומואים שמקדמים סרטים חדשים שלהם - כ''מועמדים (כך וכך פעמים) לאוסקרים'', גם שנים אחרי הטקס הרלבנטי. אני נהגתי בנוסח דומה לגבי הסרט הנ''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבשלום קור הציע פעם שמועמד לשעבר יקרא ''הועמד''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהוא דיבר על candidate ואני על nominee, אבל אני לא בטוח כמה רחב ההבדל ביניהם, אם בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחחח חזאי דמיקולו. עברו שבע שנים(!!!) עד שהמחירים התחילו לרדת. אבל עכשיו המגמה היא כבר אל חזור. התחלות הבניה ב 2022 המשיכו לגדול וכנראה ינשקו ל 70,000 מספר הדירות בתהליך בניה הגיע לשיא של 164,000 בסוף 2022. מלאי הדירות הבלתי מכורות מתוכן זינק ל 53,500 (הוכפל תוך שנתיים וחצי), מה שמוכיח שכבר בקצב של 60,000 התחלות בניה בשנה התחיל להיווצר עודף. הריבית הגבוהה לוחצת על היזמים. וכל זה עוד לפני שחוסר הוודאות האישי והכלכלי עצר את הביקושים בחודשיים האחרונים. מחכה לנו ירידה ריאלית במחירי הדיור (ביחס לשכר הממוצע במשק, כלומר משכורות לדירה) של לפחות 25% בשלוש השנים הקרובות. ה"לפחות" מתכוון לתסריט החיובי ביותר, בו הריבית לא ממשיכה לעלות הרבה ב 2023 ויורדת קצת חזרה ב 2024, ההייטק לא מתייבש והביטחון התעסוקתי נותר גבוה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא צופה גל ירידות מהארץ במספרים שישפיעו על היצע הדירות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל לא דיברתי על התסריטים השליליים. רק על החיובי. גל ירידה מהארץ, אם יהיה, יכלול בעיקר משקי בית משני העשירונים העליונים. זה תסריט זוועה לכלכלה בכלל. שני העשירונים העליונים משלמים בערך 70% מכלל המסים. אם 15% מתוכם יעזבו את הארץ (3% מסך משקי הבית, שהם כ 80 אלף משקי בית) זו תהיה מכה אדירה לתמ"ג ולהכנסות המדינה. מיתון קשה עם קיצוץ אדיר בתקציב המדינה, קרי בשירותים שהיא מעניקה. לא יהיה לאף אחד כסף לקנות את הדירות שהם ירצו למכור, וזאת ממש לא תהיה הגדולה בצרותינו. בוא נדבר על תסריט פחות קיצוני: אם השקל יתחיל להיחלש ברצינות (האינדיקציה שלי היא אם וכאשר הדולר יעבור 3.80) אנחנו כבר נכנסים לטריטוריה לא מוכרת. האם בנק ישראל יילחם כדי לשמור על שער החליפין מלקרוס? האם יצליח או שיקרה כמו סורוס VS בנק אוף אינגלנד ב 1992. החלשות מסיבית של השקל תחייב את בנק ישראל להעלות ריבית יותר ממה שתכנן, בגלל ההשפעה האינפלציונית החזקה דרך מוצרי יבוא. עליית ריבית נוספת תקפיץ שוב את ההחזרים של בעלי המשכנתאות הצמודות לפריים (והאינפלציה עצמה את ההחזרים של בעלי המשכנתאות הצמודות). כבר עכשיו משפחה עם החזרים שהיו 7000 ש"ח לחודש לפני שנה משלמת לפחות 7600 ש"ח לחודש. זה 600 ש"ח בחודש שירדו להם מההכנסה הפנויה. משפחות שלקחו משכנתאות על קצה יכולת ההחזר שלהן כבר עכשיו בבעיה. הצפי היה שהריבית לא תוסיף לעלות עוד הרבה מכאן, ולקראת סוף השנה אולי אפילו תרד קצת, כך שהלחץ יהיה זמני. אבל אם בנק ישראל ייאלץ להעלות עוד את הריבית הלחץ על משקי בית עם משכנתא גדולה (כאלה שלקחו משכנתא ב 5 השנים האחרונות בעיקר, האחרים יוכלו לפרוש את היתרה ליותר תשלומים) ילך ויגדל. במקביל, וחשוב יותר למחירי הדיור, משקי בית שמתכננים לרכוש דירה יראו שאין ביכולתם לעמוד בהחזרי המשכנתא המוגדלים וידחו את תכניותיהם, או ירכשו דירה זולה מאשר תכננו. עליה באבטלה, ויותר מכך החשש התעסוקתי של מי שעדיין מועסק, גם הם יעצרו את הביקושים. אני מתאר לעצמי שכבר עכשיו עובדי הייטק רבים שתכננו לרכוש דירה יעצרו את תכניותיהם- אם בגלל החשש התעסוקתי או בגלל המחשבה על רילוקיישן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כבר מכיר גם עובדי הייטק ששוקלים למכור את דירתם הקיימת כאן, להפוך את התמורה לדולרים ולנוציא אותם לחשבון בחו''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך כדאי שיזדרזו, כי המחירים כבר התחילו לרדת... גיסי גר בשכונה רוויה בהייטקיסטים. המחירים שם השתוללו בשנים האחרונות. לפני חצי שנה הוא אמר לי מה השווי הנוכחי של הדירה שלו ואמרתי לו בלי לחשוב פעמיים- תמכור ותעבור לשכירות. תוכל בעוד שנתיים לקנות את אותה דירה בחזרה ולהשאר עם מיליון ש''ח ביד, גם כשמורידים הוצאות שכירות על פנטהאוז. הוא לקח אותי ברצינות אבל לא עשה את זה, כי זה לא טבעי למשפחה עם ילדים לעשות מהלך כזה. גם הבלגאן והכאב ראש של מעבר דירה, וגם הסיכון אם עשו טעות. עכשיו כבר אף אחד לא יקנה ממנו במחירים של לפני חצי שנה. לפי האנקדוטה הזו נראה לי שאלה שאמרת ששוקלים לא יעשו את זה כרגע. לא כל עוד יש תקווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחסית לתרחיש של דיקטטורה, קריסה בשקל ועוד (השבוע ביקש הנגיד עדכון פעמיים בשבוע מהבנקים על הוצאת כספים לחו"ל - במקרה של משבר חסימה של האפשרות הזו תהיה על השולחן מהר משחשבנו), הפסד של 10% על הדירה שלך זה בוטנים. מסכים שכרגע יש עוד תקווה - ואנחנו נאבקים עליה - אבל אם זה לא יצליח, כדור השלג יכול להיות מהיר והתגובה תהיה מאוחרת מדי. קל וחומר כשלמכור דירה זה לא עשר דקות באת של הבנק שלך, זה תהליך יותר מורכב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכלכלה הישראלית כבר נכנסת למיתון. הדבר הראשון שאנשים עושים בתנאים של חוסר וודאות הוא לעצור קניות גדולות. נראה לי שהדבר הראשון לסבול מזה הוא שוק המכוניות החדשות. כפועל יוצא יסבלו הכנסות המדינה ממסים, שכבר סובלות מהעצירה של רכישות נדל"ן. כרגע הולך ומתפתח גרעון גדול בתקציב המדינה. יחד עם הריבית הגבוהה, השקל הנחלש והחולשה העולמית בהשקעות בהייטק (שקיבלה השבוע מכה נוספת) הצפי לכלכלה לא נראה טוב גם אם הרפורמה המשטרית תיעצר. ב 2008 הכלכלה הישראלית הגיעה למשבר העולמי במצב מעולה, ועם נגיד סופרמן, וצלחה אותו באופן מזהיר. הפעם אם יתפתח משבר עולמי אנחנו נגיע אליו במצב ירוד מלכתחילה, ונסבול קשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב הגענו למקום בו אני יכול להסכים עם רוב דבריך, אבל אני בכל זאת רוצה להעיר עוד 2 הערות: א. "הקיצוצים בקצבאות, בתמיכה למוסדות לא יצרניים ושאר ירקות, הם צעדים שחשיבותם ארוכת הטווח לא פחותה מזו של הדיו". אני משער שכל הצעדים הללו עפו מן החלון ברגע שהממשלה החדשה נכנסה לתמונה וכמו במעגל דיאטות הרסני, הקצבאות כעת הם יותר גדולות ממה שהיה לפני ה"דיאטה" של לפיד. ב. "לא חושב שיש פוליטיקאי בזירה היום שהיה יוצא נקי ממשרד האוצר". אני לא בטוח בעניין זה, אבל בכל מקרה לאדם "נבון" במובן הפוליטי, היו כמה אופציות יותר טובות לקחת. אני סבור שהוא היה מטיב לעשות אילו ויתר על הכבוד המפוקפק שהוצע לו, בוחר נניח במשרת שר החינוך או הגנת הסביבה, מבצר את מעמדו כמנהיג הרעיוני והחברתי של מפלגתו וממנה לתפקיד שר האוצר איש מקצוע בעל ניסיון כלכלי שלא היה צריך לספר לנו סיפורים על שנת לימוד. בודאי שהתקשורת (ואולי אף אנו) היינו יורדים לחייו ומשתעשעים על חשבונו, אבל כמקובל במקומותינו השריפה הבאה היתה מגיעה חיש קל וכל הקרקס התקשורתי היה עובר לאייטם הבא. מישהו זוכר היום שדוד לוי ויתר על תפקיד שר האוצר והעדיף לכהן כשר השיכון? האם זה פגע בו לטווח רחוק? ואפרופו מחלות כרוניות של עיתונאים/בדרנים שנהיים פוליטיקאים. חברו של לפיד, עופר שלח, השתפך השבוע בשירי קילוסין על מסמך כלשהו שהגיש הרמטכ"ל אייזנקוט לועדת חוץ וביטחון אני חושב. אם הבנתי נכון אייזנקוט בעצם חשף את ערוותו של צה"ל במבצע צוק איתן והציג משהו מעין מהפך בדפ"א או בתורת הלחימה שבהם צה"ל מציג לעצמו יעדים מפורשים ומשמעותיים שהשגתם תהיה בבחינת מבחן התוצאה הצה"לי. אני מקווה שלא הבנתי שלא כהלכה את העניין ולא בלבלתי את הקוראים בסבך בלתי מובן. בכל אופן לא תוכן המסמך הוא שמטריד אותי. חה"כ שלח השתפך ביום גנוסיא של קילוסין על אייזנקוט ועטר לראשו את עלי הדפנה של משיח שדה הקרב העתידי של ישראל. אין לי דבר רע להגיד על אייזנקוט ואף על שלח אין לי טענות מלבד הטענה הבאה. להווי ידוע שהניצחון בשדה הקרב הוא עניין חמקני מאד הנקבע על שולחנות קציני המטה, בשדות האימונים והתירגול, בפנקסים של רס"פי הלוגיסטיקה והכי חשוב בשגיונותיה של אלת המזל והניצחון בשדה הקרב עצמו. דומה שבעניין זה החולשות הכרוניות של מקצוע העיתונאות גוברים על נסיון מקצין הקרבי של שלח. הייתי מצפה ממנו להבין שיש מרחק של עולמות רבים בין נייר מטה יפה לבין הניצחון בשדה הקרב. שדה המערכה אינו תחרות הסיפור הקצר של עיתון הארץ ואת המחמאות יש לשמור עד לאחר מה שקרא גנרל מנוסה אחר "מבחן התוצאות". יש לי תחושה בלתי מנומקת שיש בכנסת שלנו פחות מדי מורים ויותר מדי עיתונאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שמעתי/קראתי את שלח. למען ההגינות צריך רק לציין שגם כפוליטיקאי (ובוודאי שבעברו כעיתונאי) הוא יודע למתוח ביקורת על אנשי צבא. אם הוא מקלס, יכול להיות שהמסמך ראוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם ניטפוק, אבל נראה לי שמשרד החוץ מהווה מלכודת דומה למשרד האוצר. גם משרד החוץ זה תיק בעייתי שתמיד ניתן להאשים את השר במצבה הדיפלומטי הגרוע של המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נתקלתי בהאשמה כזאת, ומצבה הבינלאומי של ישראל מעניין את רוב האזרחים הרבה פחות ממצב חשבון הבנק שלהם. פעולותיו של שר האוצר נוגעות לכיס של כל אחד בצורה הרבה יותר ישירה ומובחנת משל שר החוץ, ועל כן הביקורות כלפי שרי אוצר הרבה יותר חריפות ואמוציונליות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נתקלתי. מאז בחירות 2009 כשליברמן כיהן כשר החוץ, שמתי לב להאשמות רבות שהוטחו כלפיו על כך שהוא גורם לבידודה של ישראל בהתנהגות הדוברמן שלו וכו' שר האוצר אולי משפיע על הכיס של כל אחד בצורה ישירה ומובחנת, אבל הנושא המדיני תופס מקום מרכזי לא פחות (ואולי אף יותר) מאשר הנושא הכלכלי. כשאנשים דואגים שמא תהיה מלחמה, שמא יחרימו אותנו או שהדוד סם יפסיק לשמור עלינו או לשלוח לנו מתנות מאמריקה, את מי הם יאשימו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדינה שרוב יחסי החוץ שלה, בעיקר מול מעצמת העל הידידותית בשאיפה, מוכתבים לחלוטין על ידי ראש הממשלה, החותם ששר החוץ משאיר, נכון למילניום הנוכחי, הוא קטן ביותר. אני חושב שאתה טועה בקשר לנושא המדיני, או לפחות בקשר לאמונה של הציבור ביכולת של שר החוץ להשפיע עליו לכאן או לכאן. אני ראיתי מאות אלפי אנשים יוצאים לרחובות על מחירי הקוטג' והדיור, לא ראיתי אפילו מאה יוצאים להפגין בגין מדיניות החוץ שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא קצת שאלת הביצה והתרנגולת? אם ממנים שרי חוץ דוגמת דוד לוי או ליברמן, אז משקל רוה"מ גדול. ומינו אותם בגלל אילוצים קואליציונים, לא בגלל שרוה"מ רצה להיות דומיננטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסופו של דבר, בלי לחקור לעומק סיבות ומניעים פתלתלים, הטיעון הוא שדה פקטו משקלם של שרי האוצר בקביעת מדיניות הממשלה, ומכאן גם חשיפתם לביקורת הציבור, גבוהים משל שרי החוץ. זאת תוצאה, והיא לא תלויה בסיבה שהביאה אליה, אם היא ביצה או תרנגולת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוד לוי? נראה לי שהיה אחד מהמוצלחים, בזמנו נפתחו משרדי קשר ושגרירויות יותר מבכל תקופה אחרת. "במהלך כהונתו חודשו הקשרים עם רוב מדינות אפריקה ועם מדינות מזרח אירופה." (מויקיפדיה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כמה הבדלים בולטים (בכ''ז, ללוי היה עבר משמעותי בפוליטיקה), הבעיה למשל עם לפיד איננה אם דבר מה חיובי כזה או אחר קרה בתקופת כהונתו הקצרה, אלא הדירדור לתפיסת האיכות של מי שהגיע לעמדות הכרעה והחלטה, שניגרמה מעצם מינויו של אדם בעל אפס נסיון וכישורים שכמותו למשרה שכזאת, ובמיוחד למשרה כה בכירה וחיונית. לוי, עכש''ז, בדומה לליברמן, לא בדיוק התעסק למשל ביחסים עם ארה''ב, עם כל הכבוד לאפריקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, נו, תיכף מישהו יכתוב בויקיפדיה שדוד לוי הביא להתמוטטות הגוש המזרח-אירופי ולהסכם השלום עם מצריים. לגופו של עניין, יחסי החוץ של מדינה המוקפת ע"י אויבים ותלוייה בצורה מוחלטת בתמיכת מעצמה זרה, הם עניין קריטי עבורה ועניין מרכזי בעיסוקיו של רוה"מ. מטבע הדברים רוה"מ לא מעוניין בשר חוץ חזק שיתערב/יסבך/יקשה עליו בניהול עניין יחסי החוץ של ישראל. חולשתו של שר החוץ היא מוסד קבוע בפוליטיקה הישראלית עוד מימי משה שרת ואבא אבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שקוראים לו ראש הממשלה כי הוא המילה הקובעת במדיניות של כל משרד ממשלתי, לא רק משרד החוץ. אבל שכנעת אותי עם הטיעון של ההפגנות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |