|
||||
|
||||
ישראלית במקרה שאין התערבות אמריקאית. לא יודע מה הישראלים חושבים לגבי האפשרות שמישהו אחר יוציא להם את הערמונים מהאש, מן הסתם יותר תומכים. |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני מבין, הבעיה של ישראל עם מלחמת האזרחים בסוריה היא הומניטרית גרידה, והדימוי של ערמונים על האש חוטא למציאות. מבחינת האינטרס הישראלי הצר, תקיפה מערבית בסוריה רק תגדיל את ההסתברות לזליגת נשק לחיזבאללה (ואולי גם לצרות אחרות). |
|
||||
|
||||
מבחינת האינטרס הישראלי הקצת פחות צר, שמירת אמינותה של ארה''ב כאשר היא מאיימת על מי שחוצה קוים אדומים עולה בהרבה על החשש (ואפילו אם מדובר בודאות) מזליגת נשק לחיזבאללה. |
|
||||
|
||||
לדעתי האישית (ואני מודע לזה שלא הרבה שותפים לה), תקיפה בסוריה תוריד את הסיכויים לתקיפה באיראן בצורה משמעותית. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע. אף אחד לא יודע. |
|
||||
|
||||
בטח כבר דיברו על זה פה ושם, אבל אני לא מוצא. עכשיו, כשהאופוזיציה לשלטון אסאד כמעט כולה דעא"שית, הגישה הפאסיבית והזחוחה של ישראל ("אנחנו מאחלים הצלחה לשני הצדדים") נראית לי כפספוס אפשרי של הזדמנות. אולי נפתח כאן פתח להסכם בינינו לבין אסאד לפיו אנחנו נכתוש עבורו את דעאש מהאויר, מה שיאפשר לכוחות היבשה שלו לנפנף בקלות יחסית את מה שיישאר מאותם "מורדים" (נראה ש"פולשים" מתאר אותם טוב יותר), ובתמורה הוא יחכיר לנו את רמת הגולן לפרק זמן ארוך כמן 99 שנים או משהו. ממבט שטחי - ואל תצפו ממני ליותר מזה - זאת נראית לי כמו עיסקה שעשויה להיות מפתה עבור אסאד; הוא גם יוכל להפטר מעורפי הראשים ומהסכנה לשלטונו, וגם להיחשב כמשחרר האדמות הכבושות ברמה"ג: האריה הסורי יוכל להתגאות "היום קונייטרה ומחר- טוב, מחרתיים - כל הרמה!" אשר לישראל, זאת יכולה להיות פריצת דרך מדינית עצומה עבורנו גם מקומית וגם בתחום התדמית הבינלאומית, ובאשר למה שיקרה עוד מאה שנה אני בטוח שעד אז יגיע משיח צדקנו ויהפוך את כל ההסכמים העתידיים ללא תקפים (ולחילופין, כאשר תוך 10 דקות אתה יכול להגיע לאנדרומדה, רמת הגולן מאבדת משהו מחשיבותה). האם יש סיכוי לגרום לו לתפנית של פיי רדיאנים ביחסיו של אסאד עם אירן והחיזבאללה? תלוי, כמובן, בשאלה עד כמה הוא תופס את דעאש כאיום אמיתי1, ועד כמה הוא מאמין שיוכל להתגבר עליהם בעזרת הסיוע שהוא מקבל מבני בריתו העכשוויים, אבל כמה כבר עולה לנסות לדבר איתו? ______________ 1- בגישה מקיאבלית אפשר אפילו לחשוב על העצמת האיום הזה בעזרת משלוחי נשק חשאיים לפסיכופטים שמולו. |
|
||||
|
||||
אני מבין שממש בוער לך להפוך את ישראל לנמסיס של האיסלם לדורותיו? (עד שלרגע שכחו שאנחנו כאן והתפנו לעיסוקים אחרים). אני מבין מה יצא לאסד מזה, הרווח הישראלי נראה לי לא גדול, ומונח על קרן הצבי. |
|
||||
|
||||
אוי, נחשפתי. |
|
||||
|
||||
שבירת הציר סוריה-אירן-חיזבאללה נראית לך עניין של מה בכך? הכרה בינלאומית בשלטון ישראל ברמה"ג לתקופה ארוכה לא שווה כלום? התייצבות בראש המלחמה בדעא"ש לא תתמוך בנסיונות נתניהו להציג את ישראל כראש החנית במלחמה באיסלם הקיצוני, ולא תשפר את יחסם של האירופאים כלפינו? האמריקאים לא ישמחו שיש מי שעוזר לפתור את הבעיה עבורם, עד כדי כך שאולי יסירו את האמברגו על טילי אש הגיהנום? העולם המוסלמי ברובו הגדול לא ממש משתגע על עורפי הראשים, כך שלא נראה לי שתהיה הרעה ביחסים עימו באופן כללי. אני צופה דווקא יותר בעיות מהכיוון של התנגדות לויתור על שטחים ריבוניים של המדינה, מקרב אותם חוגים שדחפו את חוק רמת הגולן. להם אני רוצה להציע לדחוף משהו אחר למקום אחר. |
|
||||
|
||||
לאור נסיונותינו בעבר בהתערבות בפוליטיקה האיזורית, אני קצת סקפטי, אבל מי יודע. בכל מקרה אלה אקסרפולציות קצת מרחיקות טווח מכדי לתת (לי הקטן לפחות) יכולת חיזוי כלשהיא. הרגשת הבטן היא שזה שקול להכנסת היד לבלנדר בתקוה לחלץ מטבע מתחתיתו. אבל ייתכן שזו ארוחת הצהריים. |
|
||||
|
||||
זה נשמע דומה מאוד לשיקולים שהובילו למבצע שלום הגליל. |
|
||||
|
||||
זה אכן דומה במידת מה, אבל השוני גדול דיו כדי לא לבטל את האפשרות על הסף. מנהיגנו הדגול הבטיח לנו אופק מדיני חדש ודומני שזאת הזדמנות נאה לממש משהו כזה. במחשבה שניה, סיפוח של כמה אלפי דונם בגוש עציון בטח יביא יותר תועלת בפחות מאמץ. |
|
||||
|
||||
ועיקר שכחתי: הסרת האיום של הקמת חליפות מוסלמית צמאת דם בגבולנו, על כל המשתמע מכך. |
|
||||
|
||||
מבחינת סיבות - זאת האחרונה נראית לי סיבה מספקת. בנוגע להסתברות שהנזק במהלך יעלה על התועלת - מה הסיכוי שאסאד יספק את הסחורה? מה הסיכוי שהלוחמה בישראל תאחד את הפסיכופאתים השיעים עם אילו הסונים (תקדים חמאס)? ואם יום אחד נגלה שדע"ש זאת הבעיה שלנו ושלנו בלבד, מהם לדעתך סיכויי ההצלחה של צה"ל1 בלחימה נגד לוחמי גרילה המוטמעים היטב באוכלוסיה המקומית? --- 1. זה עם הבג"ץ, הבצלם, והאו"ם. |
|
||||
|
||||
מעניין אם אתה עדיין חושב כך. |
|
||||
|
||||
שאלה טובה. אני בספק אם האסטרטגיה שהצעת היתה מביאה לתוצאה אחרת, או בכלל מתקבלת על דעת הצדדים. בסיטואציה הנוכחית אני לא בטוח שישראל נקטה באסטרטגיה הנכונה, למרות שלא ברור לי שלו היתה מכניסה ידה לצלחת היתה משפרת את התוצאה. בסה''כ, הרוסים הם אלה שמנהלים את העניינים כנראה, ומולם ישראל הקטנה היתה צריכה גיבוי של מעצמה אחרת, ידידותית על פי מקורות זרים. היא לא הצליחה לגרום לאותה מעצמה להתערב ולו ע''י איום פוטנציאלי בצורה אסטרטגית, אם בגלל הנשיא הקודם, הנשיא המכהן או ראש הממשלה הנצחי. |
|
||||
|
||||
לדעתי שורשי אי ההתערבות של אותה ''מעצמה אחרת, ידידותית'' נעוצה דווקא בתקופת כהונתו של הנשיא הקודם לקודם, שהכניס את ראשה למיטה חולה ויצא חולני מכל הבחינות. |
|
||||
|
||||
גם אם זה נכון, האדם איננו עץ וענפיו יכולים להחליט אחרת משורשיהם. בשביל זה בדיוק בוחרים אותם. |
|
||||
|
||||
את אובמה בחרו בדיוק כדי להקטין את המעורבות האמריקאית בעירק בפרט ומעורבות "על הקרקע" במזרח התיכון בכלל. בעירק, אובמה ביצע את מדיניות בוש שקיבע תאריך יציאה מעירק. טראמפ? טוב הדבר האחרון שאפשר להגיד עליו זה שיש לו מדיניות - במובן של תוצר עקבי של חשיבה מאורגנת - שחורגת מהתחום האישי - קרי, תוצר של אינטואיציה לקידום העצמי. |
|
||||
|
||||
כבר נאמר פה ובעוד מקומות, וחבל לדוש בזה שוב, שלאובמה היה חלון הזדמנויות קצר אבל משמעותי שבו יכול היה לשנות את המצב בסוריה באופן נחרץ וברור. הוא פספס אותו, ופוטין נכנס לואקום האובמי ומכאן ואילך המצב התדרדר עד היום. בקיצור, אובמה היה קצת כמו דאינריז, מדבר יפה אבל אסטרטג איום וטקטיקן כושל. אה, ובלי דרקונים (או בלי מוכנות להפעיל אותם). |
|
||||
|
||||
הממ... והזומבים/הלכים הלבנים הם המוסלמים? יותר מתאים לי מלחמת העולם השניה- סרסיי היא סטאלין, דאינריז היא רוזבלט שבא עם כושים ואינדיאנים לעזור מעבר לים וג'ון סנואו הוא צ'רציל. |
|
||||
|
||||
אחרי הפרק האחרון, בו כמה בני אנוש עמדו בפני רבבות מתים מהלכים במשך פרק זמן משמעותי (גם לאחר שהאגם קפא), אני מתקשה להבין מה העניין הגדול עם המתים החלשלושים האלה, לפחות עד שהם זכו לגייס לשורותיהם דרקון. |
|
||||
|
||||
ברוב המקרים בתרבות הפופולרית הזומבים הם איטיים, חסרי בינה וכוחם במספרם בלבד (לעומת הערפדים שהם חזקים, מהירים מאוד, אינטילגנטיים ובעלי כריזמה, אך מספרם מוגבל). כאשר יש לצבאות הזומבים שליטים הם יהיו בדרך כלל דומים בתכונותיהם לערפד חזק, כמו במקרה הזה. היתרון של צבא זומבים הוא שככל שאתה הורג ביריב הצבא שלך גדל. |
|
||||
|
||||
בספרים הזומבים (רפאים) באמת איטיים וחסרי בינה. בסדרה עשו מהכל שעטנז. |
|
||||
|
||||
לא מצאתי לינק עכשיו, אבל הקישור בין עליית הזומבים בתרבות הפופולרית לעליית האיסלם הקיצוני על מוראותיו כבר נעשה לא פעם אחת. בניגוד לז'אנר הערפדים שאיכשהו מרפרר לרוע 'אירופי' ומערבי יותר. |
|
||||
|
||||
כן. אלו שני סוגים שונים של "אחר". לאחד אתה יכול ליחס רציונל, אם כי מרושע, ובסך הכל אתה יכול להזדהות עם קוים מסוימים בדמותו . המניעים של השני, לעומתו, כל כך שונים משלך שאתה בכלל לא מסוגל להבין אותו ולייחס לו בינה. אאז"נ לחייזרים בסרטי שנות ה 50' היה מבטא רוסי. היה הפחד ממלחמה גרעינית מצד אחד (ולהבדיל- עיבוד של זוועות פצצת האטום בסדרת סרטי גודזילה היפנים) והיה הפחד מהקומוניזם "האחר" שאתה לא מבין את מניעיו שביטויו המפורסם ביותר היה בסרט המופתי פלישת חוטפי הגופות [ויקיפדיה] משנת 1956 |
|
||||
|
||||
אני לא יודע על איזה חלון אתה מדבר. בזמן אמת התיאבון האמריקאי לשלוח כוחות למזה"ת אחרי הפיאסקו העירקי/אפגני היה חלש ביותר, ואובמה נבחר בין השאר, כפי שכבר נאמר, על סדר יום של אי-מעורבות. אני חושב שמאז רוזוולט היה רק נשיא אמריקאי אחד שהצליח במעורבות יזומה במלחמה, קלינטון (אלא אם אתה מחשיב את הפלישה של רייגן לגרנדה כמלחמה). זה לקח חשוב לכל נשיא. |
|
||||
|
||||
מדובר על יצירת אזור אסור לטיסה בסוריה. על הדרך היה כנראה מונע כמה מאות אלפי הרוגים, אבל למי אכפת, כנראה. |
|
||||
|
||||
זאת האשמה כבדה מנשוא שצריך יותר מהשערות כדי לתת לה משקל. שאלה נלווית: אם זה היה כל כך חשוב, האם ממשלת ישראל שאמונה על "לעולם לא עוד" ניסתה לדבר על לב האמריקאים, או הרוסים באותה מידה, או כל מישהו? ואם תרצה למתוח את השאלה, מדוע ישראל לא הכריזה בעצמה על אזור אסור בטיסה כדי "למנוע מאות אלפי הרוגים"? |
|
||||
|
||||
אתה יודע טוב מאד למה ישראל לא הכריזה. בוא לא נכניס אנשי קש לדיון. |
|
||||
|
||||
זאת נקודה רלוונטית ביותר. מדוע לדעתך היא לא עשתה זאת? ולא ענית אם היא דיברה על לב האמריקאים, או הרוסים. |
|
||||
|
||||
נו בא, כי היא לא מעצמה, וכי אף צד בסוריה לא היה מקבל אותה בתור משענת. אין לי מושג, כמובן, עם מי היא דיברה ועל מה. |
|
||||
|
||||
אתה חושב שלישראל אין יכולת לקיים אזור אסור בטיסה? אתה חושב שישראל היתה צירכה ללחוץ על הרוסים, האמריקאים, האו"ם לקיים אזור אסור בטיסה? אני חוזר שהשאלות הן תחת הרובריקה שמחברת "מניעת מאות אלפי הרוגים" עם אתוס "לעולם לא עוד". |
|
||||
|
||||
לא יודע איך הגענו לדיון בהסתעפות ההזויה הזו, אבל אין לי ענין להמשיך בה. אם מדברים על פנטזיות דמיוניות, בוא נחפש הגיון במשחקי הכס. יותר מגניב. |
|
||||
|
||||
לא רואה משחקי הכס. החזקתי מעמד כרבע שעה דוחה בפרק הראשון. הגענו לכאן משום שאלת המוסר והמציאות הפרקטית - מה על מדינות לעשות ומה הן יכולות לעשות, לנוכח הצפי שמאות אלפים ימותו במדינה אחרת. |
|
||||
|
||||
דרקון זומבי זה הדבר הכי קול בעולם. האש שלו חמה או קרה? |
|
||||
|
||||
תראה. מצד אחד, לא ברור בכלל שדאקון זומבי נחשף אש. הרי זומבי רגיל לא אוכל או שותה או יורק או מבצע שאר פעולות שנובעות מתהליכים פנימיים כמו של חיה לא זומבית. מצד שני, מאחר וראינו שיש אש, נשאלת השאלה מאיזה סוג. מצד אחד, על פי התצפית לפיה האש היא כחולה, אם השריפה פולטת קרינה כגוף שחור, אזי אש כחולה היא לא רק חמה, אלא חמה יותר מאש צהובה רגילה. מצד שני, אם צבע האש נקבע על ידי אנרגיית המעבר של האלקטרונים בחומר הנשרף, אפשר להגיע למסקנה שדרקון זומבי כנראה לא שורף פחמן כלשהוא, אלא דוקא <קישור https://www.google.co.il/search?safe=active&clien... אשלגן, סלניום או ארסן>. מהיכן משיג הזומבי את היסודות הללו בכמות מספיקה, זאת שאלה טובה. |
|
||||
|
||||
הואיל וצפינו בדרקון ממוטט את חומת הקרח בנשיפתו, אפשר להניח שהיא חיממה את הקרח. אילו היה נושף קור היה מוסיף עליה. מאידך לא ראינו שלוליות כך שהחום לא נחזה כבעירה כימית שמייצרת חום מפוזר, אלא חום ממוקד יותר ויתכן קרינתי בדומה לליזר. אבל בכל מקרה דרקונים בעלי אש אדומה הם כפי שניחשת לא יעילים אנרגטית, כפי שהוסק במאמר צופה פני עתיד |
|
||||
|
||||
אולי מדובר בתגובה אחרת שלא קשורה לחום האש עצמה - למשל אם תנשוף אבקת מגנזיום על קרח, היא כנראה תיצור איתו תגובת בעירה די אנרגטית שכשלעצמה עשויה להמיס אותו, אבל באופן נקודתי יותר. אחלה לינק, אגב. |
|
||||
|
||||
את החומה מחזיק קסם, ולא רק קור הקרח. סביר להניח שקסם האחרים שבר את הקסם שהחזיק את החומה ומנע מן האחרים והרפאים לעבור אותה. |
|
||||
|
||||
אהה, אז זה מה שאריק פספס - שהאש הזאת מכילה גם אבקה כחולה אנטי-חומתית. זה מסביר הרבה דברים. |
|
||||
|
||||
אין לי מושג כמה שיבשו כותבי הסדרה דווקא בקטע זה, אבל מוטיב חוזר לאורך הספרים הוא שקסם ארוג בחומה כשם שקסם ארוג בחומות קץ-סופה. לכן מליסנדרה היתה צריכה לעבור תחת חומות קץ סופה כדי לשלח משם את הצל המתנקש שלה, ולכן קר-ידים לא יכל לעבור את החומה למרות שנפתח לו שער. אבל הדרקון... רואים שהאש שלו השתנתה. זה כבר לא הדרקון יורק האש הכתומה היוקדת של דאינריז. זה זומבי בעל עיניים זוהרות בכחול, נגוע בקסם האחרים. |
|
||||
|
||||
כן כן, התכוונתי ברצינות, זכור לי שנאמר שהחומה מוגנת גם על ידי קסמים בסדרה. מנגד "האחרים" מוכרים לי מסדרה אחרת (LOST), ולא ברור לי המינוח ביחס למשחכס. יכול להיות שבסדרה הטלוויזיונית הם לא נקראים כך? |
|
||||
|
||||
בסדרה הטלוויזיונית נדמה לי שהתייחסו אליהם ככה בעונה הראשונה ואולי גם השניה, לאחר מכן התחילו להתייחס אליהם במינוחים אחרים. |
|
||||
|
||||
אתה חושב שאזור אסור בטיסה היה מונע מאות אלפי הרוגים? למה? |
|
||||
|
||||
זו היתה טענתו של הפונז ועליה הקשיתי. ראה חילופי הדברים שהחלו מתגובה זו. |
|
||||
|
||||
ישראל הכריזה על איזור אסור לטיסה מעל סוריה - אוח, זה יהיה היום! |
|
||||
|
||||
בתגובה מאוחרת יותר כתבת: "שבירת הציר סוריה-אירן-חיזבאללה נראית לך עניין של מה בכך". אולי אפשר להוסיף לציר הזה גם את רוסיה. זה לב המנגנון שקיים היום בצפוננו מולנו. היום אסד לא הבוס. חמנאי הבוס. איני מאמין שלישראל יש אפילו סיכוי קל שבקלים לשבור את הציר הזה. אם היא רוצה להגיע לאיזה שהוא הסדר עם אסד היא צריכה לפנות ישירות לחמנאי, ואפשר לנחש איזו תשובה תקבל. חוץ מזה מספר ספור של ראשים ערופים מצולמים לא צריך להרשים יותר מעשרות אלפי אזרחים טבוחים (חלקם בגז) לא מצולמים (ע"י הטובחים) מבחינת השאלה איך לפעול, ולאיזה צד לעזור אם בכלל. לכן עמדתי היא כן לפעול בינתיים ברוח דבריו של מנחם בגין "אנחנו מאחלים הצלחה לשני הצדדים", אבל מאידך גיסא להתבונן ולעקוב בשבע עיניים אחר הקורה, כי דברים מתהווים ומשתנים לעינינו באזור שאנו מצויים בו מרגע לרגע, קשה לצפות את אשר יקרה, וצריך להבחין בשינוי המשמעותי מבחינתנו כשהוא עוד קטן. |
|
||||
|
||||
מיד אחרי שכתבתי את תגובתי ראיתי בטלוויזיה בתכניתה של גאולה אבן כתובית בזו הלשון(אני מצטט מהזיכרון ולכן ייתכן שלא ממש במדוייק): "אובאמה: דאעש היא הבעיה במזרח התיכון. לא איראן." ה"יציאה" הזאת די הדהימה אותי. מהליצן שמשמש מזכיר המדינה שלו כבר התרשמתי דיי, אבל הבחור הזה נראה יותר רציני1. איך נפלט לו דבר כזה ? 1 לא מזמן,לאחר שיחתו הטלפונית המודלפת עם נתנייהו הגדרתי אותו כאנטישמי, אבל אולי, גם כיוון שדאג להכחיש מאוחר יותר את ההדלפה, היה מדובר אז סתם בטיפשות. |
|
||||
|
||||
השאלה היא כמובן הבעיה של מי. ברור לך שהבעיות שלנו והבעיות של ארצות הברית אינן חופפות, נכון? |
|
||||
|
||||
אולי הן לא חופפות באופן מלא, אבל כשכתבתי מה שכתבתי חשבתי על הבעיות של ארצות הברית. |
|
||||
|
||||
רון בן ישי מנתח אפשרויות שאולי הוחמצו בסוריה, אבל נסיון להגיע לשת"פ עם אסאד לא מוזכר ביניהן. אני לא יודע אם זה בגלל מופרכותו של הרעיון או בגלל עיוורון פוליטי של הפרשן (קורה). |
|
||||
|
||||
אני נותן לפרשן נקודות על כך שלא העלה את האופציה הכל כך לא מוסרית הזו. |
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני הרעוע מעשי הזוועה התחילו מאוחר יותר, ואולי הם היו נמנעים אילו ישראל היתה עוזרת להלחם בדאעש בשלב מוקדם. אבל אני מסכים שה''אולי'' וה''אילו'' הם לא ממש נימוקים טובים. |
|
||||
|
||||
רון בן ישי שהוא כתב צבאי נועז ורב זכויות, מקבל אצלי ציון נמוך מאד כפרשן. זה התחיל בתכנית בטלוויזיה בזמן מלחמת המפרץ השנייה. באותו זמן הבריח סדאם חוסיין את מטוסיו לאיראן (וכמדומני הם נמצאים שם עד היום). רון בן ישי העלה בתכנית ההיא רעיון שנראה לי מאד מוזר. הוא דיבר על כך שמדובר בתכנית נועזת שמטרתה לתקוף את ישראל כשהמטוסים יוצאים מאיראן כדי לתקוף. . . באותה תכנית השתתף גם מוטי הוד, ואני זוכר שעניין אותי מאד לדעת מה דעתו על הרעיון הנועז הזה. ואכן כשסיים רון בן ישי את דבריו פנה המראיין למוטי הוד ושאל אותו מה דעתו. אני זוכר שמוטי הוד השיב בשלש מלים: "זה לא פשוט.", ודעתי נחה. . . ואם כבר נזכרנו בפרשנים ותיקים, אני זוכר ממש כמו היום שאלה ששאל הפרשן הצבאי שלונסקי כשראיין מישהו שאיני זוכר, בזמן מלחמת המפרץ הראשונה כשנפלו עלינו הסקאדים. שאלתו שאותה שאל ברצינות רבה הייתה זו: "סאדאם חוסיין אמר שהוא יהפוך את מדינת ישראל לעלה יבש. עד היום הוא קיים את כל מה שאמר1. מה דעתך?" על דברי המפרשנות של הפרשן המהולל זאב שיף ז"ל במלחמת המפרץ השנייה בדבר כוחו הרב של "משמר הרפובליקה" כנגד צבא ארצות הברית, כבר סיפרתי בתגובה 414149 אני זוכר שרפול ז"ל הביע את דעתו באותו עניין, כלומר בכוחו של "משמר הרפובליקה" מול האמריקאים בגיחוך גדול, ואיזו חכמה על חשבון "משמר הפובליקה" שאותה איני זוכר (משהו נדמה לי עם שפמים). 1 אם זכרוני אינו מטעני הוא חזר מספר פעמים על ה"חכמה" הזאת: "עד היום הוא קיים כל מה שאמר". |
|
||||
|
||||
אני רוצה להגן על כבודו של שלונסקי, אם כוונתך למשה שלונסקי [ויקיפדיה]. הוא לא היה פרשן צבאי, אלא כתב צבאי, וגם בתיאור שלך הוא שואל איזשהו מומחה שאלה, ולא מחווה את דעתו. בתור מראיין, סביר מצידו להעלות בשאלה גם נימוקים לא הכי חדים, כמעין-פרובוקציה כדי לגרות את המרואיין-המומחה להפריך את הנימוקים. לזה קוראים שאלת תם. |
|
||||
|
||||
חבל שאיני יכול להראות סרטון של אותו ראיון. אני זוכר שהרושם שלי לנוכח ה''עד היום הוא קיים כל מה שאמר'' שלפנינו אידיוט מושלם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |