בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 07/12/24 16:27
מחוץ לקופסא 775390
"עובדה שלא מזכירים אותה הרבה היא שבכל אלפי הגיחות של חיל האויר, מעזה ועד לבנון ומתימן ועד איראן, בשמיים שהיו לא פעם רוויים בטילים נגד מטוסים של האויב וגם של ישראל עצמה, לא היתה אפילו תאונה מבצעית אחת! אפילו האמריקאים לא יכולים להתפאר בתוצאה כזאת בשתי המלחמות שלהם בעיראק, וגם לא באפגניסטן," ואפילו מול תימן העלובה.
מחוץ לקופסא 775398
אני מניח שהכוונה היא לדו"צ?

לדעתי זו השוואה של תפוחים לתפוזים. מצד שני, אני אהיה הראשון להודות שקשה ליישם לקחים מהירקן השכונתי לגבי לוחמה אווירית.

בקיצור, קצת צניעות לא תזיק.
היה בדורותיו 775409
בעניין הספציפי הזה אני לא רואה מקום לשום צניעות. השגי חיל האויר במלחמה האחרונה עולים לאין שיעור‏1 על מבצע "מוקד" (1967) שנחשב עד היום לגולת הכותרת של השגי החיל.
דו"צ הוא סוג מסויים של תאונה מבצעית, וכמוהו התנגשות בין כלי טיס (לדוגמא בנוסח "אסון המסוקים") ואפילו תקלה טכנית כלשהי שמחייבת נטישה. בעיני ההישגים האלה מופלאים במיוחד על רקע תרבות הפרטאצ' הכללית הנהוגה במחוזותינו.

ואף פעם לא הבנתי מה רע בהשוואת תפוחים לתפוזים. איך אפשר לדעת מי מכיל יותר ויטמין C, למשל, בלי להשוות?
_________
1- כשהמורה לא מגיעה האושר אינסופי.
היה בדורותיו 775414
אתה באמת חושב שזה עולה על מבצע מוקד?
אז זה היה מול שני צבאות וחילות אוויר חזקים ומחומשים, וכאן ההישגים (אם אה מתכוון ללבנון) הם מול ארגון טרור חסר חיל אוויר ודה פקטו ללא נ"מ.
ובסוריה זה כמובן משחק מול שער ריק. עדיין הישג מודיעיני ומבצעי, אבל לא מול מאות מטוסי אויב שממריאים מולך ומאות טילי נ"מ שמשוגרים מולך.

מבצע מוקד היה גורם מכריע בהישגי המלחמה ולקח שלוש שעות. איזה הישגים היום דומים לזה? פעם אחרונה שבדקתי, בינתיים המלחמה לוקחת 14 חודשים.
היה בדורותיו 775416
אני מתכוון להעדרן של תאונות מבצעיות למרות היקף פעילות עצום של החיל (והתמשכות המלחמה מגדילה את ההישג הזה, לא מקטינה אותו).
היה בדורותיו 775418
לא הבנתי. כשאמרת שהישגי חיל האוויר עולים על מבצע מוקד, התכוונת בהיבט של תאונות מבצעיות גרידא?
היה בדורותיו 775425
אני חושב שההיבט הזה מספיק כדי לתת לחיל האויר ציון גבוה יותר ממה שהיה עליו לקבל ב 1967 (אלא אם יתברר בהמשך שהיו גם פאשלות גדולות מאד שלא התפרסמו).
היה בדורותיו 775428
מוזר, להכריע מלחמה מול צבא עם שלוש תאונות ולא להכריע מלחמה מול ארגון טרור בינוני עם תאונה אחת - השני זוכה בעיניך לציון גבוה יותר?
(א. כאמור בשבועות הראשונים היו פשלות שעלו בעשרות הרוגים).
(ב. גילוי נאות - דוד שלי היה בכסא גלגלים כל חייו כתוצאה מפשלה של חיל האוויר בששת הימים. אני אכן חושב שאיכות החייל בתחום הזה השתפרה מאז באופן משמעותי. וכנראה גם לטכנולוגיה ולסוג המלחמה יש תרומה לזה‏1)

1 בדאחייה יש רק בניינים עם לבנונים, אין שם מאות טנקים בקרבות שריון מול שריון כמו בששת הימים.
מחוץ לקופסא 775412
Too Soon, הייתי אומר, לאור מה שכבר די ידוע על חודשי המלחמה הראשונים שבהם כמות ההרוגים בדו"צ גם בגלל חיל האוויר, היו עשרות אחוזים.
מחוץ לקופסא 775442
אכן מעורר השתאות.
מחוץ לקופסא 775445
אולי כדאי להזכיר שבליל הטילים האיראניים באפריל, עשרות רבות של מטוסים אמריקאיים השתתפו גם הם בהפלת כטב"מים וטילי שיוט.
וגם הם הצליחו לא להתנגש!
מחוץ לקופסא 775446
ואני רוצה להעלות שאלה (אסטרטגית הפעם!) נוספת בקשר לחות'ים וטיליהם ומטוסינו הבאמת מעולים.
לפני פחות משבוע יצאה לדרך בהצלחה תקיפה בתימן. לפי הדיווחים היו שם סדר גודל של 15 מטוסים שהורידו ~50 פצצות/טילים מונחים על מטרות בתימן במרחק 2000 קילומטר לערך.
גם בלי לדעת בדיוק, קל להמר שזו היתה פעולה מאד מאד מאד מורכבת, מסובכת ויקרה. מאד יקרה.
מעבר לטיסה של המטוסים, מן הסתם חיכו להם בדרך מטוס מתדלק או שניים, סביר להניח שעוד כלים כאלה ואחרים הסתובבו כדי לשבש/לגלות/לנטרל איומי מכ"ם/סייבר/מודיעין למיניהם, ובטח גם היו בהיכון כלים מכמה סוגים במקרה שאחד מהטייסים ייאלץ לנטוש היכן שהוא בים האדום או במדבריות התימניים. תוסיפו לזה אימונים למתאר התקיפה הזו במשך שנים, ונקבל, בהערכה זהירה, איזה מאה מיליון דולר שמתחלק בערך ל-‏2 מיליון דולר לפגיעה מדויקת.
וסביר להניח שהסכום הה הוא רק ההתחלה בתסריטים מורכבים של כשלון ולו חלקי והוצאת כוחות הצלה.

אני רוצה להציע, ובהתחשב ביכולות הטיליות המוכחות של ישראל מכל הסוגים, שניתן היה לבצע את אותה פעולה בעשירית מהזמן והמחיר ועם סיכון הרבה‏1 יותר נמוך, על ידי טילי קרקע קרקע מדויקים. לו רק שקדנו לפתח כאלה ברבע המאה האחרונה.
האם אלה טילים בליסטיים עם שלב אחרון מדויק או טילי שיוט - את זה נשאיר כרגע בצד, מה שיעבוד לפי המהנדסים‏2. ולפי המפקדים של חיל הטילים הוירטואלי כרגע.
יש לזה כל כך הרבה יתרונות, שאני מתקשה להבין למה לא השקענו בזה שום מאמץ אסטרטגי.
יתרון נוסף ברור - המיידיות. החות'י שיורה עליך יידע שברגע שהוא שיגר טיל או שניים, ופגע בהסתברות לא גדולה, תוך 10 דקות, גג רבע שעה, הוא חוטף 10 טילים כתגובה במקומות חשובים שהוגדרו מראש‏3.

ברור שאני לא מגלה את אמריקה כאן, אבל איכשהו כשחשבתי על המתקפה האחרונה זה נראה לי תסריט שמהווה דוגמת דגל ליתרונות של האסטרטגיה הטילית.

1 הרבה הרבה.
2 לפי הסיפורים, גם הטילים שמשגרים היום טייסינו המופלאים הם די כאלה. טילים מאד רחוקי טווח (מאות קילומטרים) בשלל תצורות. זה לא שהטייס רואה את הלבן בעין של התימני כשהוא צולל מעליו ומשגר פצצות של פעם.
3 ה"מראש" נכון גם לאסטרטגיה המוטסת הנוכחית.
______
ושכחתי לציין גם שכל מטוס שנופל עולה חמישים עד מאה מיליון דולר. אבל נניח שזה לא קורה הרבה.
מחוץ לקופסא 775448
ראה תשובה לתהייתך כאן: https://x.com/DanielBachmat/status/170015232603446527...
מחוץ לקופסא 775450
מכיוון שאין לי טוויטר, אני רואה רק את הפסקה הראשונה שם, לצערי.
מחוץ לקופסא 775449
כשמדובר בטילים ארוכי טווח כמו הפופאיי‏1, אני מסכים עם העקרון אבל עדיין לא עם הכלכלה.

לפתח מערכת טילים התקפית עולה הרבה כסף. לדעתי באותו סדר גודל שעלה לפתח את מערכת הטילים ההגנתית (החץ). לפי ויקיפדיה עלות פרויקט החץ, מתחילת הפיתוח ב-‏1985 ועד להצטיידות המלאה בשלוש סוללות "חץ 2" מבצעיות עם מלאי טילים ב-‏2015, מוערכת בכ־10 מיליארד דולר.

וזה לא רק הכסף. מישהו היה צריך לחשוב לפני שלושים שנה שישראל זקוקה למערכת טילים התקפית ולהצליח לשכנע את מערכת הבטחון להשקיע בזה את ההון והמאמצים.

אני חושב שההחלטה האסטרטגית להשקיע בח"א כזרוע המבצעית הארוכה היתה נכונה, והרציונל הראשי הוא שח"א הוא כלי הרבה יותר ורסטילי מאשר טק"ק.
כשאתה מקבל החלטה לעשרות שנים קדימה מתבקש להחליט באופן שיספק לך מענה ורסטילי ככל האפשר.
ואם בכל זאת חייבים תמיד אפשר לקנות מארה"ב טומהוקים בהתראה יותר קצרה משלושים שנה.

ואחרי כל זה, עפ"ז יש לנו משלנו גם יריחו בליסטי וגם פופאי טורבו טיל שיוט.
כך שההחלטה היא אולי החלטה אסטרטגית אם להשתמש בהם באופן מבצעי. ואז שיקולי העלות אינם רלבנטיים.
_____
1 מצחיק, הפופאיי נמצא בשירות ח"א של טורקיה.
מחוץ לקופסא 775451
א. לגבי ההשוואה לעלות ה"חץ": ההבדל בקושי הטכנולוגי בין לפגוע במטרה שזזה בחלל בשבעה מאך לבין לפגוע במטרה נייחת על הקרקע הוא עצום. בין סדר גודל לשניים לדעתי. לא לחינם חץ יש לשתיים וחצי מדינות וטק"ק לכל טמבל שאוכל ג'חנון.
וההבדל במחיר מצופה שיהיה דומה.

ב. זה לא חייב להיות במקום חיל אוויר, שיתרונותיו הורסטיליים נכונים. וכמובן שמותר לקנות ולא חייבים לפתח.

ג. למיטב הבנתי ועל פי מקורות זרים, היריחו פותח למטרות אחרות, ומחירו בהתאם. לא חושב שהוא רלוונטי בדיון הזה.
לגבי פופאי ארוך טווח - לא בטוח שיש כזה לאלפיים קילומטר. ודוקא מבחינת הגיאוגרפיה (והגיאופוליטיקה), תימן היא מטרה אידיאלית לטילי שיוט, כי כל המסלול עובר מעל ים ולא מעל מדינות אויב.
מחוץ לקופסא 775453
אתה יכול לקרוא קצת על המחירים של טילים איראנים כאן. בקצרה, טיל קונבנציונלי לטווח בינוני-ארוך הוא נשק יקר ולא מדוייק; במחיר של מטוס אפשר לקנות אולי 20-30 כאלו, שיכולים לסחוב את כמות חומר הנפץ שסוגרים בשתיים-שלוש גיחות של מטוס המחומש בפצצות גולשות. בסופו של דבר, טיל הוא נשק ששורף את המנוע והדלק שלו ולא בכדי אילון מאסק הופך את המשגרים שלו לרב-פעמיים כדי לחסוך עלויות.
השווה גם לעומק הנזק המצומצם יחסית מאשר גיחה של להק הפצצה; בכמה פגעו בנו עם כל הטילים הללו, לעומת בכמה פגענו באויב?
מחוץ לקופסא 775454
טוב, זה לא חוכמה, לא פגעו בנו כי יש לנו טילים נגד טילים, שלתימנים ולעירקים אין.
מחוץ לקופסא 775455
הנחתי שטיל עולה כמיליון דולר, ומשתמשים באותו מספר טילים אז הנזק זהה.
חלק מהענין הוא שבמילא המטוסים היום יורים טילים חכמים ויקרים בעצמם, בטח כמה מאות אלפי דולר לטיל, זה לא חימוש פשוט וזול. אין ''פצצות גולשות'' במתארים האלה.
אז אם כבר אתה יורה טיל שיוט, תירה אותו מהקרקע ותקטין סיכונים ועלויות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים