|
||||
|
||||
"עובדה שלא מזכירים אותה הרבה היא שבכל אלפי הגיחות של חיל האויר, מעזה ועד לבנון ומתימן ועד איראן, בשמיים שהיו לא פעם רוויים בטילים נגד מטוסים של האויב וגם של ישראל עצמה, לא היתה אפילו תאונה מבצעית אחת! אפילו האמריקאים לא יכולים להתפאר בתוצאה כזאת בשתי המלחמות שלהם בעיראק, וגם לא באפגניסטן," ואפילו מול תימן העלובה. |
|
||||
|
||||
אני מניח שהכוונה היא לדו"צ? לדעתי זו השוואה של תפוחים לתפוזים. מצד שני, אני אהיה הראשון להודות שקשה ליישם לקחים מהירקן השכונתי לגבי לוחמה אווירית. בקיצור, קצת צניעות לא תזיק. |
|
||||
|
||||
בעניין הספציפי הזה אני לא רואה מקום לשום צניעות. השגי חיל האויר במלחמה האחרונה עולים לאין שיעור1 על מבצע "מוקד" (1967) שנחשב עד היום לגולת הכותרת של השגי החיל. דו"צ הוא סוג מסויים של תאונה מבצעית, וכמוהו התנגשות בין כלי טיס (לדוגמא בנוסח "אסון המסוקים") ואפילו תקלה טכנית כלשהי שמחייבת נטישה. בעיני ההישגים האלה מופלאים במיוחד על רקע תרבות הפרטאצ' הכללית הנהוגה במחוזותינו. ואף פעם לא הבנתי מה רע בהשוואת תפוחים לתפוזים. איך אפשר לדעת מי מכיל יותר ויטמין C, למשל, בלי להשוות? _________ 1- כשהמורה לא מגיעה האושר אינסופי. |
|
||||
|
||||
אתה באמת חושב שזה עולה על מבצע מוקד? אז זה היה מול שני צבאות וחילות אוויר חזקים ומחומשים, וכאן ההישגים (אם אה מתכוון ללבנון) הם מול ארגון טרור חסר חיל אוויר ודה פקטו ללא נ"מ. ובסוריה זה כמובן משחק מול שער ריק. עדיין הישג מודיעיני ומבצעי, אבל לא מול מאות מטוסי אויב שממריאים מולך ומאות טילי נ"מ שמשוגרים מולך. מבצע מוקד היה גורם מכריע בהישגי המלחמה ולקח שלוש שעות. איזה הישגים היום דומים לזה? פעם אחרונה שבדקתי, בינתיים המלחמה לוקחת 14 חודשים. |
|
||||
|
||||
אני מתכוון להעדרן של תאונות מבצעיות למרות היקף פעילות עצום של החיל (והתמשכות המלחמה מגדילה את ההישג הזה, לא מקטינה אותו). |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. כשאמרת שהישגי חיל האוויר עולים על מבצע מוקד, התכוונת בהיבט של תאונות מבצעיות גרידא? |
|
||||
|
||||
אני חושב שההיבט הזה מספיק כדי לתת לחיל האויר ציון גבוה יותר ממה שהיה עליו לקבל ב 1967 (אלא אם יתברר בהמשך שהיו גם פאשלות גדולות מאד שלא התפרסמו). |
|
||||
|
||||
מוזר, להכריע מלחמה מול צבא עם שלוש תאונות ולא להכריע מלחמה מול ארגון טרור בינוני עם תאונה אחת - השני זוכה בעיניך לציון גבוה יותר? (א. כאמור בשבועות הראשונים היו פשלות שעלו בעשרות הרוגים). (ב. גילוי נאות - דוד שלי היה בכסא גלגלים כל חייו כתוצאה מפשלה של חיל האוויר בששת הימים. אני אכן חושב שאיכות החייל בתחום הזה השתפרה מאז באופן משמעותי. וכנראה גם לטכנולוגיה ולסוג המלחמה יש תרומה לזה1) 1 בדאחייה יש רק בניינים עם לבנונים, אין שם מאות טנקים בקרבות שריון מול שריון כמו בששת הימים. |
|
||||
|
||||
Too Soon, הייתי אומר, לאור מה שכבר די ידוע על חודשי המלחמה הראשונים שבהם כמות ההרוגים בדו"צ גם בגלל חיל האוויר, היו עשרות אחוזים. |
|
||||
|
||||
אכן מעורר השתאות. |
|
||||
|
||||
אולי כדאי להזכיר שבליל הטילים האיראניים באפריל, עשרות רבות של מטוסים אמריקאיים השתתפו גם הם בהפלת כטב"מים וטילי שיוט. וגם הם הצליחו לא להתנגש! |
|
||||
|
||||
ואני רוצה להעלות שאלה (אסטרטגית הפעם!) נוספת בקשר לחות'ים וטיליהם ומטוסינו הבאמת מעולים. לפני פחות משבוע יצאה לדרך בהצלחה תקיפה בתימן. לפי הדיווחים היו שם סדר גודל של 15 מטוסים שהורידו ~50 פצצות/טילים מונחים על מטרות בתימן במרחק 2000 קילומטר לערך. גם בלי לדעת בדיוק, קל להמר שזו היתה פעולה מאד מאד מאד מורכבת, מסובכת ויקרה. מאד יקרה. מעבר לטיסה של המטוסים, מן הסתם חיכו להם בדרך מטוס מתדלק או שניים, סביר להניח שעוד כלים כאלה ואחרים הסתובבו כדי לשבש/לגלות/לנטרל איומי מכ"ם/סייבר/מודיעין למיניהם, ובטח גם היו בהיכון כלים מכמה סוגים במקרה שאחד מהטייסים ייאלץ לנטוש היכן שהוא בים האדום או במדבריות התימניים. תוסיפו לזה אימונים למתאר התקיפה הזו במשך שנים, ונקבל, בהערכה זהירה, איזה מאה מיליון דולר שמתחלק בערך ל-2 מיליון דולר לפגיעה מדויקת. וסביר להניח שהסכום הה הוא רק ההתחלה בתסריטים מורכבים של כשלון ולו חלקי והוצאת כוחות הצלה. אני רוצה להציע, ובהתחשב ביכולות הטיליות המוכחות של ישראל מכל הסוגים, שניתן היה לבצע את אותה פעולה בעשירית מהזמן והמחיר ועם סיכון הרבה1 יותר נמוך, על ידי טילי קרקע קרקע מדויקים. לו רק שקדנו לפתח כאלה ברבע המאה האחרונה. האם אלה טילים בליסטיים עם שלב אחרון מדויק או טילי שיוט - את זה נשאיר כרגע בצד, מה שיעבוד לפי המהנדסים2. ולפי המפקדים של חיל הטילים הוירטואלי כרגע. יש לזה כל כך הרבה יתרונות, שאני מתקשה להבין למה לא השקענו בזה שום מאמץ אסטרטגי. יתרון נוסף ברור - המיידיות. החות'י שיורה עליך יידע שברגע שהוא שיגר טיל או שניים, ופגע בהסתברות לא גדולה, תוך 10 דקות, גג רבע שעה, הוא חוטף 10 טילים כתגובה במקומות חשובים שהוגדרו מראש3. ברור שאני לא מגלה את אמריקה כאן, אבל איכשהו כשחשבתי על המתקפה האחרונה זה נראה לי תסריט שמהווה דוגמת דגל ליתרונות של האסטרטגיה הטילית. 1 הרבה הרבה. 2 לפי הסיפורים, גם הטילים שמשגרים היום טייסינו המופלאים הם די כאלה. טילים מאד רחוקי טווח (מאות קילומטרים) בשלל תצורות. זה לא שהטייס רואה את הלבן בעין של התימני כשהוא צולל מעליו ומשגר פצצות של פעם. 3 ה"מראש" נכון גם לאסטרטגיה המוטסת הנוכחית. ______ ושכחתי לציין גם שכל מטוס שנופל עולה חמישים עד מאה מיליון דולר. אבל נניח שזה לא קורה הרבה. |
|
||||
|
||||
ראה תשובה לתהייתך כאן: https://x.com/DanielBachmat/status/170015232603446527... |
|
||||
|
||||
מכיוון שאין לי טוויטר, אני רואה רק את הפסקה הראשונה שם, לצערי. |
|
||||
|
||||
כשמדובר בטילים ארוכי טווח כמו הפופאיי1, אני מסכים עם העקרון אבל עדיין לא עם הכלכלה. לפתח מערכת טילים התקפית עולה הרבה כסף. לדעתי באותו סדר גודל שעלה לפתח את מערכת הטילים ההגנתית (החץ). לפי ויקיפדיה עלות פרויקט החץ, מתחילת הפיתוח ב-1985 ועד להצטיידות המלאה בשלוש סוללות "חץ 2" מבצעיות עם מלאי טילים ב-2015, מוערכת בכ־10 מיליארד דולר. וזה לא רק הכסף. מישהו היה צריך לחשוב לפני שלושים שנה שישראל זקוקה למערכת טילים התקפית ולהצליח לשכנע את מערכת הבטחון להשקיע בזה את ההון והמאמצים. אני חושב שההחלטה האסטרטגית להשקיע בח"א כזרוע המבצעית הארוכה היתה נכונה, והרציונל הראשי הוא שח"א הוא כלי הרבה יותר ורסטילי מאשר טק"ק. כשאתה מקבל החלטה לעשרות שנים קדימה מתבקש להחליט באופן שיספק לך מענה ורסטילי ככל האפשר. ואם בכל זאת חייבים תמיד אפשר לקנות מארה"ב טומהוקים בהתראה יותר קצרה משלושים שנה. ואחרי כל זה, עפ"ז יש לנו משלנו גם יריחו בליסטי וגם פופאי טורבו טיל שיוט. כך שההחלטה היא אולי החלטה אסטרטגית אם להשתמש בהם באופן מבצעי. ואז שיקולי העלות אינם רלבנטיים. _____ 1 מצחיק, הפופאיי נמצא בשירות ח"א של טורקיה. |
|
||||
|
||||
א. לגבי ההשוואה לעלות ה"חץ": ההבדל בקושי הטכנולוגי בין לפגוע במטרה שזזה בחלל בשבעה מאך לבין לפגוע במטרה נייחת על הקרקע הוא עצום. בין סדר גודל לשניים לדעתי. לא לחינם חץ יש לשתיים וחצי מדינות וטק"ק לכל טמבל שאוכל ג'חנון. וההבדל במחיר מצופה שיהיה דומה. ב. זה לא חייב להיות במקום חיל אוויר, שיתרונותיו הורסטיליים נכונים. וכמובן שמותר לקנות ולא חייבים לפתח. ג. למיטב הבנתי ועל פי מקורות זרים, היריחו פותח למטרות אחרות, ומחירו בהתאם. לא חושב שהוא רלוונטי בדיון הזה. לגבי פופאי ארוך טווח - לא בטוח שיש כזה לאלפיים קילומטר. ודוקא מבחינת הגיאוגרפיה (והגיאופוליטיקה), תימן היא מטרה אידיאלית לטילי שיוט, כי כל המסלול עובר מעל ים ולא מעל מדינות אויב. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לקרוא קצת על המחירים של טילים איראנים כאן. בקצרה, טיל קונבנציונלי לטווח בינוני-ארוך הוא נשק יקר ולא מדוייק; במחיר של מטוס אפשר לקנות אולי 20-30 כאלו, שיכולים לסחוב את כמות חומר הנפץ שסוגרים בשתיים-שלוש גיחות של מטוס המחומש בפצצות גולשות. בסופו של דבר, טיל הוא נשק ששורף את המנוע והדלק שלו ולא בכדי אילון מאסק הופך את המשגרים שלו לרב-פעמיים כדי לחסוך עלויות. השווה גם לעומק הנזק המצומצם יחסית מאשר גיחה של להק הפצצה; בכמה פגעו בנו עם כל הטילים הללו, לעומת בכמה פגענו באויב? |
|
||||
|
||||
טוב, זה לא חוכמה, לא פגעו בנו כי יש לנו טילים נגד טילים, שלתימנים ולעירקים אין. |
|
||||
|
||||
הנחתי שטיל עולה כמיליון דולר, ומשתמשים באותו מספר טילים אז הנזק זהה. חלק מהענין הוא שבמילא המטוסים היום יורים טילים חכמים ויקרים בעצמם, בטח כמה מאות אלפי דולר לטיל, זה לא חימוש פשוט וזול. אין ''פצצות גולשות'' במתארים האלה. אז אם כבר אתה יורה טיל שיוט, תירה אותו מהקרקע ותקטין סיכונים ועלויות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |