בתשובה לבועה, 22/03/02 7:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יקירתי, אני מבטיח לך שכשתגיעי לגיל 40 השאלה הראשונה שהצגת לא תיראה לך חסרת חשיבות. למעשה, אם היית נולדת לפני 100 שנה היה לך סיכוי טוב למות כילדה צעירה. אבל גם בלי שאלות של חיים ומוות, בפעם הבאה שיש לך כאב שיניים, תדמייני כמה נעים זה היה יכול להיות ללא משככי כאבים וללא רופאים. ובכלל, אם כל ההישגים של האנושות הם בעינייך לא "ביג דיל" אולי כדאי שתגדירי מהו "ביג דיל". יותר ויותר שאלות שבאופן מסורתי התשובות עליהן היו "נפלאות הן דרכי הבורא" יוצאות מתחום התיאולוגיה לתחום המדע. אולי עצם העובדה שאנחנו יודעים שלא צריכים מלאכים שידחפו את הכוכבים במסילותיהם היא התקרבות מסוימת לאלוהים, או התרחקות מסוימת ממנו, ומכל מקום לא משהו לבטל בהינף מקלדת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היחסיות היא בבסיס קיומנו, היגיעה היא במהותנו, כל השאר תוצרים... או אם תרצה? המוח (כנראה) הוא "חמרה" מולדת בגנים וכל שאר האורגניזם האנושי נועד לקיים את המוח. (להמשכת הגנום) השפה שפיתחנו היא "התכנה" שבאמצעותה אנו "מפעילים" ומלמדים "להפעיל" את המוח. וכמו כל תכנה קלאסית היא מתפתחת ומשתנה לאורך זמן. "האני" הבנוי בנו הוא מרכיב "בתכנה" ולא ברורה מידת חיוניותו. לעומת זה נזקיו ברורים ומתועדים בספרי האמונה וההיסטוריה. (החל מהתפוח המפורסם)... עובדה שהדת נלחמת בו כמעט עד חרמה (לפחות זאת היהודית) אז במה יש להתגאות כאן?... ומי אומר בכלל "שהתכנה" הזאת היא הטובה והנכונה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט כל משפט שאמרת לא ממש ברור לי, ובמידה שאני מבין אותו אני לא מסכים. אני פורש, בתסכול קל, מהדיון הזה, בהערה שהחיוניות של ה"אני" שלי ברורה *לי* לחלוטין, בין אם זה מוצא חן בעיני הדת היהודית ובין אם לאו, ובין אם ה"תוכנה" שלי היא הטובה והנכונה (ווטאבר איט מינס) או לא. אין ספק שהיא הטובה והנכונה ביותר עבורי, כי היא היחידה שיש לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמר פעם מישהו: "חשבתי לי הבוקר עד כמה נפלא הוא המוח האנושי, כמה מתוחכם הוא המנגנון המשוכלל הזה, שאין שני לו בטבע מבחינת מורכבותו ויכולותיו... אבל אז קלטתי פתאום מאיפה הגיעה המחשבה הזאת." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היות והיא "היחידה שיש לך" הרי שהיא מופעלת לא מתוך בחירה! כולנו יכולים "לחגוג" עם המקלדות ולחיות עד גיל שמונים אפילו שבעים ועם מעט מחלות, להרגיש בגאוה ("בזכות האני") על שהתקדמנו מאד לעומת קודמינו, שפרשו בני ארבעים ובד"כ חולים. באותה המידה אנו צריכים לחוש בעלבון המצער על כך שאנו מפגרים מאד לעומת ממשיכנו, שודאי יאריכו עד מאה ועשרים מחוסנים מהאיידס שעושה בנו שמות, ובזים לנו בשל כך... אנו באים פועלים וחולפים בלי בחירה עם האשליה שאנו שולטים במידה כלשהי בגורלנו... בשבילי "התקרבות לאלהים" היא פתיחת צוער שיאפשר "שנוי תכנה" "שיגביה" אותנו אל נקודת תצפית כזו שתאפשר לנו "לראות את הקולות" מעל או בינות "לערפל" שבו אנו עטופים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום אנחנו כבר לא יודעים עם ניחיה עד גיל 70 80 או שהאם האידס ינצח. עובדה כבר מג'יק ניצח את האידס ומה שעשה אחד יוכל לעשות בקרוב אולי גם דור שלם. כבר כיום ישנם ניסיונות להאריך חיים בחיות מעבדה, אשר חלקם אפילו מצליחים באחוזים ניכרים, אין שום סיבה שבתוך כמה שנים ניתן יהיה לעבור את השלב שבו המוות הוא דבר כפוי ולא ניתן לשליטה, בטח כאשר המחשבים יתחילו להיות ביולוגים למעשה ניתן יהיה להכניס א המידע שיש בראש של כל אחד מאיתנו למעבד רב עוצמה , דבר שיגרום לכך שלא נמות לעולם אלא עם כן ניבחר בכך. אין ולא היה משהו שהוכיח עד היום כי גם אם יש אל , כי הוא מסביר מראה או מוכיח דבר לאילו שמתו, איש לא יודע האם יש באמת עולם הבא או גן עדן או גיהנום. הרצון שלך לדעת באמצעים אילו ואחרים אינו אומר דבר מלבד זה שאת יכולה לצפות שאולי במידה ואת צודקת יהיה לך איזה שהוא סיכוי להמשך, מה שאת לא יודעת זה שבמידה ואכן היית הקיימת ישות זה האם היא באמת תעשה משהו איתך, האם המשהו הזה יהיה טוב או רע, והאם הישות הזאת כלל מתעניינת במה שאת עושה. כל הדברים שאומרים חכמי הדת הם צפיות לעולם טוב יותר בעולם הבא מהסיבה הפשוטה שכך יש להם כוח עוצמה בעולם הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בועה יקרה, הזַעה במרקנו הסמיך ומתפתלת אלי אור, לאחד פנימיותה עם אויר פסגות כיצד זאת תדעי שנקודתך עלֵי אמת צופה היא ולא חלילה, כבושה היא בינות משעולי נפשך ניזונה ממשאלות הלב ומקנחת לבסוף בחטיף המעוצב למידתך? במילים אחרות, כמי ששאף ומנסה להתקרב ל"אלוהים", או מה שזה לא יהיה, ולפצח את ההגיונות העמוקים, ואם אפשר פשוטים, העומדים בבסיס הקיים, אני תוהה כיצד תדעי שהתקרבת אל מבוקשך ולא נמצאת את בערפל כבד ומספק יותר. שהרי השאיפות אותן מבטאת את משותפות לרבים במשך הדורות ותוצאתן הינה אוסף גדול של אידיאולוגיות, צורות חשיבה ומערכים רגשיים. רובם של אלו אינם אלא הגיון לקוי המשתמש גם בעובדות שהופרכו זה מכבר ומספק בעצם מזור נפשי בלבד והאמת היחידה בה הם נוגעים היא זו "הפנימית", שנאמר: "האם מישהו מפקפק בכך שאם נוציא ממוחם של רוב הבריות דעות הבלותיות, תקוות חנפות, הערכות מזוייפות ודמיונות שווא, נישאר עם משהו מאוד עלוב ומצומק?" פרנסיס בייקון נ.ב. אם את עדיין בדיון זה והתגובה נראית לך משונה או מתנשאת, ראי עצמך חופשייה להתעלם ממנה. אפילו אני כבר דילגתי הלאה! (-: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף כי קטונתי עד מאד ''מלהסתופף'' בצילו של פרנסיס בייקון, הרי שאני חשה היטב בכל זמן ומועד ''במוצקות השילדית'' של המצותת... ''התבונה האנושית'' הנדחפת ע''י ''האני'' ההולך ומתעצם, ככל שתתחבט ותתלבט, לא תיצלח אלא ברובד התבונתי המוקצה לה.. הסיכוי היחיד, אם בכלל, לפרוץ את מגבלות הרובד, טמון כנראה, בצורה כזאת או אחרת ביכולת ''לתעל'' לכוון הנכון את מאגר התבונה הכולל... מודה שקשה לי להתעלם מתגובתך זאת ולהתנתק מהדיון... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המוח (כנראה) הוא "חמרה" מולדת בגנים וכל שאר האורגניזם האנושי נועד לקיים את המוח. (להמשכת הגנום)" אם כל תפקידנו הוא לקיים את המוח איך תסבירי את קיומם ומהותם של אורגניזמים ללא מוח? יתרה מכך, כיום אנו כבר יודעים כי אין די גנים בגנום שלנו לקדד את כל מורכבותו האדירה של המוח, וכי הגנים הם יותר מעין תוכנית-מתאר מאשר שרטוט מדוייק של האיבר. (אני ממליץ לך לא להתלות על עץ זה כהוכחה לכמה מעט המדע יודע כי התשובות החלופיות בנמצא) אני חושב שאני מבין למה את מתכוונת בדברייך, את מצביעה על ארעיותם של כל הנראה לנו מוחלט וצודק, ומיישירה מראה שתציג את עניותינו בפנינו. אלא, שאת עושה את זה ברב פאתוס ותוך שימוש במושגים (שאני מניח ש)זרים לך, ובכך, מזיקה לטיעונים שלך (עימם אני מסכים באופן חלקי). "הכל הבל ורעות רוח"(קוהלת), האם זה מה שאת מנסה לומר ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הערכה שלי לקהלת נתן להניח בסבירות מספקת שאמירתו הסתמכה על הראייה ''הפשוטה'' אדם נוצר ''יש מעין'' כמעט, מתפתח ויוצר לפרק זמן מוקצב ולאחר מכן חדל ומתכלה... אמירתו של קהלת מטרתה מן הסתם הייתה לחזק את טעוני האמונה באל. עם כל ''ההצלחה המסחררת'' של התבונה האנושית לשרת עד היום את ''האני'' האנושי ולנסות ולהעמיד את תבונת האדם ''הפשוטה'' מול עצמתו הסוחפת והמיסטית של האל, אני לא מצליחה לזהות את ההתקדמות הרבה של האדם מאז ימי קהלת ועד היום... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לא אני הוא האומר לך "בלה בלה בלה") "אמירתו של קהלת מטרתה מן הסתם הייתה לחזק את טעוני האמונה באל" ספר קהלת מכיל כ"כ הרבה רעיונות כפירה שכמעט ונדחה מן הקודקס התנכ"י. האם דיון זה הופך לדיון בקהלת? אודה אם תגיבי לתשובותיי. על מה מתבססת המחיקה שלך את הישגינו כאנושות חוץ מתחושת תסכול (אישית?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עינינו הבסיסי (היחידי) של אסופת התנ"ך הוא האמונה באדני אלהים חיזוקה של האמונה הזאת והפיכתה למוחלטת. ספר קהלת הוא אחד המתוחכמים והמבריקים שמגיע למסקנות אלה וכנראה שיועד לשכנוע מעמיקי חשיבה וספקנים גדולים... "הישגינו כאנושות" הינם "תוצרים נכפים" של הרובד המחשבתי "שנחשף בפנינו" ואנו "מתוכנתים" לפעול בתוכו. מאחר והם באים לא מתוך בחירה, ומאחר והם לא שינו את "אופיינו" שנוי ממשי, על פני אלפי השנים בהם התבונה האנושית מתעדת את עצמה, דומני שאין דבר יותר יהיר מאשר להתהדר בזה!... וזה בהחלט עושה אותי מתוסכלת! כי עם כל "שיאי התבונה" שאליהם הגענו לא זזנו במ"מ (וכנראה גם לא נזוז) לכוון האישור או השלילה של "הקיום האלוהי" ברקע שלנו... ומן הסתם זה ענין יחסי: יש כאלה שרואים "גאוה אנושית" בכך שפעם בני אדם האמינו שהעולם שטוח ושאנחנו במרכזו, ואילו היום כל דרדק יודע שהוא כדורי ונמצא בפינה נידחת של היקום...ולעומתם אחרים עדין מוכנים לאהרג על שבעת ימי הבריאה יש מאין... ויש כאלה שעבורם ההתעסקות במסת האלקטרון ובמדידת האנרגיה שלו היא שיא האורגזמה המחשבתית, ופחות מזיזים לנפשם הסקרנית "התוצרים" הפוטנציאלים של הביקוע הגרעיני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרת : ""הישגינו כאנושות" הינם "תוצרים נכפים" של הרובד המחשבתי "שנחשף בפנינו" ואנו "מתוכנתים" לפעול בתוכו" - ואני לא הבנתי. אולי נשמוט את המטאפורות שכנראה לא עוברות את מסכי ונדבר בסגנון "פשט" ? "מאחר והם באים לא מתוך בחירה, ומאחר והם לא שינו את "אופיינו" שנוי ממשי, על פני אלפי השנים בהם התבונה האנושית מתעדת את עצמה, דומני שאין דבר יותר יהיר מאשר להתהדר בזה!" תני לי דוגמא לדבר ש*כן* שינה או ישנה את "אופיינו" שינוי ממשי, כדי שאדע במה *אוכל* להתהדר. "וזה בהחלט עושה אותי מתוסכלת! כי עם כל "שיאי התבונה" שאליהם הגענו לא זזנו במ"מ (וכנראה גם לא נזוז) לכוון האישור או השלילה של "הקיום האלוהי" ברקע שלנו..." שוב - לא הבנתי, די מעורפל, המון גרשיים, מה זה "קיום אלוהי" ומה זה עושה ברקע שנו, וממתי יש לנו רקע ? אם את רוצה אישור או הפרכה של מה שהתנ"ך מספר, יש בידינו מספר הפרכות ראשונות. "ויש כאלה שעבורם ההתעסקות במסת האלקטרון ובמדידת האנרגיה שלו היא שיא האורגזמה המחשבתית" אילו הבנתי לאשורו את טיבו ומשמעותו של אלקטרון, לא רק שאורגזמה מחשבתית היתה בי אלא גם הייתי גומר עליו הלל... : ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הכתיב הוא "יש מאין" בספרות הקבלית מופיע המושג הזה לרוב. האמונה בבורא עולם היא די בסיסית וקשה להתמודד עם קביעתו של הפילוסוף בסדר גודל של הרמב"ם (1204-1140) בהלכות יסודי התורה שבספרו "היד החזקה" פרק א סעיף א-ב: "ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להימצאות." תובנה כזאת מסבירה את האבסולוטיות של הבורא. פשוט! חייב להיות ואין אחר". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |