בתשובה לבועה, 22/03/02 11:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמעט כל משפט שאמרת לא ממש ברור לי, ובמידה שאני מבין אותו אני לא מסכים. אני פורש, בתסכול קל, מהדיון הזה, בהערה שהחיוניות של ה"אני" שלי ברורה *לי* לחלוטין, בין אם זה מוצא חן בעיני הדת היהודית ובין אם לאו, ובין אם ה"תוכנה" שלי היא הטובה והנכונה (ווטאבר איט מינס) או לא. אין ספק שהיא הטובה והנכונה ביותר עבורי, כי היא היחידה שיש לי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אמר פעם מישהו: "חשבתי לי הבוקר עד כמה נפלא הוא המוח האנושי, כמה מתוחכם הוא המנגנון המשוכלל הזה, שאין שני לו בטבע מבחינת מורכבותו ויכולותיו... אבל אז קלטתי פתאום מאיפה הגיעה המחשבה הזאת." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היות והיא "היחידה שיש לך" הרי שהיא מופעלת לא מתוך בחירה! כולנו יכולים "לחגוג" עם המקלדות ולחיות עד גיל שמונים אפילו שבעים ועם מעט מחלות, להרגיש בגאוה ("בזכות האני") על שהתקדמנו מאד לעומת קודמינו, שפרשו בני ארבעים ובד"כ חולים. באותה המידה אנו צריכים לחוש בעלבון המצער על כך שאנו מפגרים מאד לעומת ממשיכנו, שודאי יאריכו עד מאה ועשרים מחוסנים מהאיידס שעושה בנו שמות, ובזים לנו בשל כך... אנו באים פועלים וחולפים בלי בחירה עם האשליה שאנו שולטים במידה כלשהי בגורלנו... בשבילי "התקרבות לאלהים" היא פתיחת צוער שיאפשר "שנוי תכנה" "שיגביה" אותנו אל נקודת תצפית כזו שתאפשר לנו "לראות את הקולות" מעל או בינות "לערפל" שבו אנו עטופים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום אנחנו כבר לא יודעים עם ניחיה עד גיל 70 80 או שהאם האידס ינצח. עובדה כבר מג'יק ניצח את האידס ומה שעשה אחד יוכל לעשות בקרוב אולי גם דור שלם. כבר כיום ישנם ניסיונות להאריך חיים בחיות מעבדה, אשר חלקם אפילו מצליחים באחוזים ניכרים, אין שום סיבה שבתוך כמה שנים ניתן יהיה לעבור את השלב שבו המוות הוא דבר כפוי ולא ניתן לשליטה, בטח כאשר המחשבים יתחילו להיות ביולוגים למעשה ניתן יהיה להכניס א המידע שיש בראש של כל אחד מאיתנו למעבד רב עוצמה , דבר שיגרום לכך שלא נמות לעולם אלא עם כן ניבחר בכך. אין ולא היה משהו שהוכיח עד היום כי גם אם יש אל , כי הוא מסביר מראה או מוכיח דבר לאילו שמתו, איש לא יודע האם יש באמת עולם הבא או גן עדן או גיהנום. הרצון שלך לדעת באמצעים אילו ואחרים אינו אומר דבר מלבד זה שאת יכולה לצפות שאולי במידה ואת צודקת יהיה לך איזה שהוא סיכוי להמשך, מה שאת לא יודעת זה שבמידה ואכן היית הקיימת ישות זה האם היא באמת תעשה משהו איתך, האם המשהו הזה יהיה טוב או רע, והאם הישות הזאת כלל מתעניינת במה שאת עושה. כל הדברים שאומרים חכמי הדת הם צפיות לעולם טוב יותר בעולם הבא מהסיבה הפשוטה שכך יש להם כוח עוצמה בעולם הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בועה יקרה, הזַעה במרקנו הסמיך ומתפתלת אלי אור, לאחד פנימיותה עם אויר פסגות כיצד זאת תדעי שנקודתך עלֵי אמת צופה היא ולא חלילה, כבושה היא בינות משעולי נפשך ניזונה ממשאלות הלב ומקנחת לבסוף בחטיף המעוצב למידתך? במילים אחרות, כמי ששאף ומנסה להתקרב ל"אלוהים", או מה שזה לא יהיה, ולפצח את ההגיונות העמוקים, ואם אפשר פשוטים, העומדים בבסיס הקיים, אני תוהה כיצד תדעי שהתקרבת אל מבוקשך ולא נמצאת את בערפל כבד ומספק יותר. שהרי השאיפות אותן מבטאת את משותפות לרבים במשך הדורות ותוצאתן הינה אוסף גדול של אידיאולוגיות, צורות חשיבה ומערכים רגשיים. רובם של אלו אינם אלא הגיון לקוי המשתמש גם בעובדות שהופרכו זה מכבר ומספק בעצם מזור נפשי בלבד והאמת היחידה בה הם נוגעים היא זו "הפנימית", שנאמר: "האם מישהו מפקפק בכך שאם נוציא ממוחם של רוב הבריות דעות הבלותיות, תקוות חנפות, הערכות מזוייפות ודמיונות שווא, נישאר עם משהו מאוד עלוב ומצומק?" פרנסיס בייקון נ.ב. אם את עדיין בדיון זה והתגובה נראית לך משונה או מתנשאת, ראי עצמך חופשייה להתעלם ממנה. אפילו אני כבר דילגתי הלאה! (-: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף כי קטונתי עד מאד ''מלהסתופף'' בצילו של פרנסיס בייקון, הרי שאני חשה היטב בכל זמן ומועד ''במוצקות השילדית'' של המצותת... ''התבונה האנושית'' הנדחפת ע''י ''האני'' ההולך ומתעצם, ככל שתתחבט ותתלבט, לא תיצלח אלא ברובד התבונתי המוקצה לה.. הסיכוי היחיד, אם בכלל, לפרוץ את מגבלות הרובד, טמון כנראה, בצורה כזאת או אחרת ביכולת ''לתעל'' לכוון הנכון את מאגר התבונה הכולל... מודה שקשה לי להתעלם מתגובתך זאת ולהתנתק מהדיון... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |