|
||||
|
||||
בועה יקרה, הזַעה במרקנו הסמיך ומתפתלת אלי אור, לאחד פנימיותה עם אויר פסגות כיצד זאת תדעי שנקודתך עלֵי אמת צופה היא ולא חלילה, כבושה היא בינות משעולי נפשך ניזונה ממשאלות הלב ומקנחת לבסוף בחטיף המעוצב למידתך? במילים אחרות, כמי ששאף ומנסה להתקרב ל"אלוהים", או מה שזה לא יהיה, ולפצח את ההגיונות העמוקים, ואם אפשר פשוטים, העומדים בבסיס הקיים, אני תוהה כיצד תדעי שהתקרבת אל מבוקשך ולא נמצאת את בערפל כבד ומספק יותר. שהרי השאיפות אותן מבטאת את משותפות לרבים במשך הדורות ותוצאתן הינה אוסף גדול של אידיאולוגיות, צורות חשיבה ומערכים רגשיים. רובם של אלו אינם אלא הגיון לקוי המשתמש גם בעובדות שהופרכו זה מכבר ומספק בעצם מזור נפשי בלבד והאמת היחידה בה הם נוגעים היא זו "הפנימית", שנאמר: "האם מישהו מפקפק בכך שאם נוציא ממוחם של רוב הבריות דעות הבלותיות, תקוות חנפות, הערכות מזוייפות ודמיונות שווא, נישאר עם משהו מאוד עלוב ומצומק?" פרנסיס בייקון נ.ב. אם את עדיין בדיון זה והתגובה נראית לך משונה או מתנשאת, ראי עצמך חופשייה להתעלם ממנה. אפילו אני כבר דילגתי הלאה! (-: |
|
||||
|
||||
אף כי קטונתי עד מאד ''מלהסתופף'' בצילו של פרנסיס בייקון, הרי שאני חשה היטב בכל זמן ומועד ''במוצקות השילדית'' של המצותת... ''התבונה האנושית'' הנדחפת ע''י ''האני'' ההולך ומתעצם, ככל שתתחבט ותתלבט, לא תיצלח אלא ברובד התבונתי המוקצה לה.. הסיכוי היחיד, אם בכלל, לפרוץ את מגבלות הרובד, טמון כנראה, בצורה כזאת או אחרת ביכולת ''לתעל'' לכוון הנכון את מאגר התבונה הכולל... מודה שקשה לי להתעלם מתגובתך זאת ולהתנתק מהדיון... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |