בתשובה להאייל האלמוני, 24/03/02 9:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עם כל הערכה שלי לקהלת נתן להניח בסבירות מספקת שאמירתו הסתמכה על הראייה ''הפשוטה'' אדם נוצר ''יש מעין'' כמעט, מתפתח ויוצר לפרק זמן מוקצב ולאחר מכן חדל ומתכלה... אמירתו של קהלת מטרתה מן הסתם הייתה לחזק את טעוני האמונה באל. עם כל ''ההצלחה המסחררת'' של התבונה האנושית לשרת עד היום את ''האני'' האנושי ולנסות ולהעמיד את תבונת האדם ''הפשוטה'' מול עצמתו הסוחפת והמיסטית של האל, אני לא מצליחה לזהות את ההתקדמות הרבה של האדם מאז ימי קהלת ועד היום... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(לא אני הוא האומר לך "בלה בלה בלה") "אמירתו של קהלת מטרתה מן הסתם הייתה לחזק את טעוני האמונה באל" ספר קהלת מכיל כ"כ הרבה רעיונות כפירה שכמעט ונדחה מן הקודקס התנכ"י. האם דיון זה הופך לדיון בקהלת? אודה אם תגיבי לתשובותיי. על מה מתבססת המחיקה שלך את הישגינו כאנושות חוץ מתחושת תסכול (אישית?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עינינו הבסיסי (היחידי) של אסופת התנ"ך הוא האמונה באדני אלהים חיזוקה של האמונה הזאת והפיכתה למוחלטת. ספר קהלת הוא אחד המתוחכמים והמבריקים שמגיע למסקנות אלה וכנראה שיועד לשכנוע מעמיקי חשיבה וספקנים גדולים... "הישגינו כאנושות" הינם "תוצרים נכפים" של הרובד המחשבתי "שנחשף בפנינו" ואנו "מתוכנתים" לפעול בתוכו. מאחר והם באים לא מתוך בחירה, ומאחר והם לא שינו את "אופיינו" שנוי ממשי, על פני אלפי השנים בהם התבונה האנושית מתעדת את עצמה, דומני שאין דבר יותר יהיר מאשר להתהדר בזה!... וזה בהחלט עושה אותי מתוסכלת! כי עם כל "שיאי התבונה" שאליהם הגענו לא זזנו במ"מ (וכנראה גם לא נזוז) לכוון האישור או השלילה של "הקיום האלוהי" ברקע שלנו... ומן הסתם זה ענין יחסי: יש כאלה שרואים "גאוה אנושית" בכך שפעם בני אדם האמינו שהעולם שטוח ושאנחנו במרכזו, ואילו היום כל דרדק יודע שהוא כדורי ונמצא בפינה נידחת של היקום...ולעומתם אחרים עדין מוכנים לאהרג על שבעת ימי הבריאה יש מאין... ויש כאלה שעבורם ההתעסקות במסת האלקטרון ובמדידת האנרגיה שלו היא שיא האורגזמה המחשבתית, ופחות מזיזים לנפשם הסקרנית "התוצרים" הפוטנציאלים של הביקוע הגרעיני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרת : ""הישגינו כאנושות" הינם "תוצרים נכפים" של הרובד המחשבתי "שנחשף בפנינו" ואנו "מתוכנתים" לפעול בתוכו" - ואני לא הבנתי. אולי נשמוט את המטאפורות שכנראה לא עוברות את מסכי ונדבר בסגנון "פשט" ? "מאחר והם באים לא מתוך בחירה, ומאחר והם לא שינו את "אופיינו" שנוי ממשי, על פני אלפי השנים בהם התבונה האנושית מתעדת את עצמה, דומני שאין דבר יותר יהיר מאשר להתהדר בזה!" תני לי דוגמא לדבר ש*כן* שינה או ישנה את "אופיינו" שינוי ממשי, כדי שאדע במה *אוכל* להתהדר. "וזה בהחלט עושה אותי מתוסכלת! כי עם כל "שיאי התבונה" שאליהם הגענו לא זזנו במ"מ (וכנראה גם לא נזוז) לכוון האישור או השלילה של "הקיום האלוהי" ברקע שלנו..." שוב - לא הבנתי, די מעורפל, המון גרשיים, מה זה "קיום אלוהי" ומה זה עושה ברקע שנו, וממתי יש לנו רקע ? אם את רוצה אישור או הפרכה של מה שהתנ"ך מספר, יש בידינו מספר הפרכות ראשונות. "ויש כאלה שעבורם ההתעסקות במסת האלקטרון ובמדידת האנרגיה שלו היא שיא האורגזמה המחשבתית" אילו הבנתי לאשורו את טיבו ומשמעותו של אלקטרון, לא רק שאורגזמה מחשבתית היתה בי אלא גם הייתי גומר עליו הלל... : ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הכתיב הוא "יש מאין" בספרות הקבלית מופיע המושג הזה לרוב. האמונה בבורא עולם היא די בסיסית וקשה להתמודד עם קביעתו של הפילוסוף בסדר גודל של הרמב"ם (1204-1140) בהלכות יסודי התורה שבספרו "היד החזקה" פרק א סעיף א-ב: "ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להימצאות." תובנה כזאת מסבירה את האבסולוטיות של הבורא. פשוט! חייב להיות ואין אחר". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |