 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש כאן שני אספקטים מעניינים בעיני: א. ההטיה של כשרונות מבריקים בתחומי המתמטיקה, הפיזיקה והמחשבים אל שוק ההון, על חשבון פיתוחים טכנולוגיים, רפואיים, צבאיים וכו'. ב. ההשפעות של האלגו-טריידינג על שוק ההון. ככלל, צריך לשאול אם ישראל, כחברה, מעוניינת שנתח משמעותי מטובי כשרונותיה המדעיים יעסקו בפעילות שתרומתה לרווחתו הכללית של הציבור היא שולית, אם לא שלילית. זו שאלה חשובה מפני שכך מחליטים, למשל, לאסור על מקצוע הגניבה על אף התועלת שהוא מביא לעוסקים בו, כמו גם לנהנים נוספים (למשל הגדלת המלאי והמבחר אצל סוחרים ברכוש גנוב). כשמסתכלים, אם כן, על תרומתו של "ענף" האלגו-טריידינג לכלכלה הישראלית, אפשר להפריד בין פעילות בשווקים בארץ ובחו"ל. כל פעילות פיננסית של ישראלים בשווקים בחו"ל, המכניסה להם רווח, מהווה תרומה חיובית לרווחת אזרחי ישראל, כמו כל פעילות עסקית אחרת בחו"ל. את הפעילות בשווקים בארץ אפשר לנתח בשני אספקטים. בטווח הקצר, רווחי חברות האלגו-טריידינג נגרעות מהרווח הפוטנציאלי של הגופים המוסדיים, כלומר - בהכללה גורפת - מהחסכונות של כלל אזרחי ישראל. כאן יש העברת עושר מהרבים אל המעטים, שלא בתמורה למתן שירות כלשהו (כגון הפחתת התנודתיות של כלל השוק, או שיפור התשואה השנתית הממוצעת). בהקשר זה צריך לזכור שהיתרון-לכאורה של "שיפור הנזילות" צריך להתבטא, בסופו של דבר, בשיפור בתשואות ו/או ירידה בתנודתיות, או לפחות בהגברת הנגישות של שחקנים חדשים לשוק בצד ההיצע (נניח, יותר הנפקות) - ואינני מודע למחקרים שהראו השפעה חיובית של אלגו-טריידינג על אחד מהפרמטרים האלו. בטווח הארוך, הניתוחים של המתמטיקאים מזהים אי-יעילות בשוק ובכך תורמים לשכלולו, כלומר להעברה מהירה יותר של כלל האינפורמציה הקיימת אל תוך מחירי המניות והאג"ח. השאלה בהקשר הזה היא עד כמה שכלול השוק מהווה מטרה חשובה - לחברה הישראלית - בהשוואה, נניח, לפיתוח טכנולוגיות חדשות בתחום ההדמיה הרפואית או הפרסום בסלולר. למיטב הבנתי, פעילות מסוג ה- high frequency trading, כלומר מסחר על פני שברירי שניות, אינה תורמת כמעט מאומה לכלכלה ומהווה בזבוז משאבים (אנושי וטכנולוגי) משווע. לעומת זאת, שיפורים ביכולת הניתוח של דו"חות כספיים וזיהוי תבניות ארוכות טווח במחירי מניות ואג"ח יביאו, בטווח הארוך, ליצירת התאמה טובה יותר בין מחירי הנכסים לבין כלל המידע שקיים עליהם (בידי השחקנים השונים) - מה שמהווה מימוש טוב יותר של רעיון השוק. עדיין, כלל לא ברור שהשיפורים שיכולים להיות מושגים בדרך זו יניבו יתרון ניכר כלשהו לכלכלה הישראלית, בהשוואה למצבה היום. כאנלוגיה, ניתן להפנות את טובי המוחות בארץ לפתרון השאלה "כיצד לנבא את תוצאות הבחירות מוקדם ככל האפשר", ובוודאי שתהיה בכך תועלת כלשהי. אבל האם זוהי מטרה חשובה? ובכן... לא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי הרבה מה להגיד על נושא ההשפעה על שוק ההון. על ההשפעה על שוק העבודה יש לי. לפני מספר שנים עבדתי בחברת טכנולוגיה בתחום התקשורת, שחלק ניכר מפעילותה היתה בתחום האצת ביצועים של רכיבי תקשורת. לפני כשנתיים החברה נקנתה על ידי חברת תקשורת אחרת וחלק משמעותי מהמפתחים בחר שלא להשאר בה (למרות שהוצע לכולם להשאר באותם תנאים), גם אני ביניהם. שלושה מחברי לעבודה שם מצאו את דרכם לחברת אלגו-טריידינג. הכישורים שפותחו במטרה להאיץ ביצועים של מחשבי על מקביליים ושל חוות שרתי אכסון, משמשים כיום להרוויח עוד מספר מיליוניות שניה בהעברת פקודות קנייה ומכירה. כמובן שגם לי הוצע להצטרף לשם (למען האמת אני הייתי הראשון שפנו אליו והפניתי אותם לחברים שלי) ומאז שעזבתי את העבודה הקודמת כבר פנו אלי פעמיים נוספות ציידי ראשים בנסיון לשכנע אותי למכור את נשמתי לשטן. מהדיווחים של החברים שלי שם, הרווחים העצומים (הם לא יודעים בדיוק כמה, החברה פרטית ולא חולקת את כל המידע עם עובדיה) מגיעים גם אליהם בשכר והטבות נלוות. תנאי העבודה שם בהחלט מעוררים קנאה ובעיקר העובדה שבהיעדר לקוחות, אין לוחות זמנים לחוצים שגוררים שעות עבודה מטורפות. אני עדיין מאמין שראוי להשתמש בכשרון ובזמן היקר למטרות שמשפרות את החיים של כמה שיותר אנשים ולא כדי לייצר כסף, שזה בעצם המוצר של חברות האלגו-טריידינג, אבל אולי יום אחד גם אני אראה את האור... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו כל מסחר במניות, החברות הנ''ל לא מייצרות כסף. הן 'גובות' אותו, או מרוויחות אותו ביושר - תקרא לזה איך שאתה רוצה - משאר המשקיעים בשוק. באותה מידה הבנק שלך מייצר כסף מהעמלות שאתה משלם לו. למצער הבנק שלך אכן נותן לך שירות כלשהוא בעבור העמלות, כמו שמירה על הפקדונות שלך, פנקסי צ'קים וכדומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכן, אפשר להגיד שבאנלוגיה למחקר החלל של נאסא, גם מכאן יוצאת לא מעט טכנולוגיה מועילה. לפי המעט שאני מכיר, מחשבים בכל העולם (ולא רק בחוות הפרטיות שלהם) עובדים ביעילות רבה יותר בגלל הפיתוחים של תוכניתני סוחרי הבורסות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהדעה שאתה מביע כאן נפוצה, ואני לא מבין אותה. מניסיוני לא שכיח לשמוע הצעות להגבלת ענפי הפרסום והקופירייטינג, הוראת הריקודים הסלוניים, העיצוב הגרפי, הוראת ומחקר תולדות האמנות או המוזיקה הבארוקית באקדמיה, עיצוב אופנה, ראיית חשבון, מהנדסי המזון בחטיבת המלוחים של שטראוס, מתווכי הדירות, מנהלי רכש, יועצי מדיה חברתית או מארגני חתונות. לפחות לא מהטעם שמוטב - בראייה חברתית כוללת - שהעוסקים בהם יפסיקו לבזבז את זמנם וילכו לפתח משחקים לאייפון (ביחס לחלק מהעיסוקים שהזכרתי, טעמים אחרים להגבלתם דווקא נשמעים פה ושם..). גם נדיר לשמוע שזה לא בסדר שחברות מצליחות להרוויח יפה בתחום עיסוקן בשל יתרונן היחסי (אם בייצור, או מיתוג, או שיווק, או הפצה, או מחקרי שוק, או קידמה טכנולוגית...). והכי נדירה היא ביקורת על אנשים שבוחרים בעיסוק התואם את תחומי העניין שלהם, ולא דווקא בכזה בו הם ממקסמים את עזרתם לאנושות1. ...עד אשר הנושא של מסחר אלגוריתמי עולה (ואולי בכלל, עיסוקים פיננסים), ואז פתאום אנשים נוטים להתגלות כתומכים נלהבים של הנדסה חברתית ומגלים נטיות מוסרניות בנוגע לחופש העיסוק. מה הקטע? 1 זה טיעון שתמיד קצת מקפיץ אותי אישית, כי מצד אחד, סיבה מרכזית לכך שפניתי לתחום הזה מלכחילה היא שמצאתי בו שילוב מעניין בין מתמטיקה, אלגוריתמיקה וטכנולוגיה, ומצד שני כל מי שאי-פעם העלה וריאציה של הטיעון הזה בפני, לא בדיוק הקדיש את מרבית מרצו לפעילות אנונימית בארגון ללא כוונת רווח שעוסק בבעיות החניכיים באפריקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא לא האלגורימים אלה הספסרות, כלומר, קניה במטרה למכור. ואני אכן מתייחס גם לספסרי כרטיסים כאנשים לא הגונים. צריך להבדיל פה בין משרד הכרטיסים שהתפקיד שלו למצוא קונים לבין הספסר, ואחד ההבדלים שאם אתה ''משרד כרטיסים'' אתה לא צריך לקנות ולמכור בהפרשים של פחות משניה. כמו כן זה דומה להימורים שזה גם דבר לא ממש נאצל בעיניי, אני מתכוון למומחי ביליארד לדוגמה שמתחזים להדיוטים ואז חולבים את ההדיוטים האמיתיים שבאים להרוויח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי להכנס לשיפוטים ערכיים: מסחר אלגוריתמי - כתעשייה - אינו דומה לתעשיית ההימורים (שהיא חלק מתעשיית הבידור), ובוודאי שאינו כרוך בהונאה משום סוג, כך שדוגמת הביליארד שלך קשורה אפילו פחות. גם ספסרות אינה קשורה לעניין, כי המסחר האלגוריתמי (במהותו, אפשר למצוא דוגמאות של אנשים רעים בכל תחום) אינו מבוסס על מניפולציה של השוק (הפחתת ההיצע, במקרה של ספסרות). מאז ומעולם סוחרים "קנו בשביל למכור", ומאז ומעולם היה לפעילותם אפקט חיובי (בלשון המעטה) על הכלכלה והרווחה. ומה עניין הזמנים קשור? HFT הוא מהשטן, אבל מסחר אלגוריתמי בתדירות של דקות הוא התגלמות הטוהר והטוב? בשורה התחתונה, אם שחקן קונה בזמן א' ומוכר בזמן ב', זה מכיוון שמישהו בזמן א' רצה למכור ומישהו בזמן ב' רצה לקנות. בזכותו שניהם השיגו את מה שהם רצו1, ושלום על ישראל. 1 ובלעדיו לא בטוח שהם היו משיגים, ולא בטוח שבתנאים כל כך טובים. וכשאני אומר "לא בטוח" אני מתכוון "בטוח שלא". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא ניקח שתי דוגמאות 1) מוכר מציע מניה ב10 שקלים מגיע ברוקר וקונה ממנו ב15 שקל במטרה למכור מיד ו5 דקות אחרי הוא מוכר לקונה ב20 שקל. אילולי הברוקר הקונה היה מצליח לקנות ב10 שקלים. לכן הברוקר מיותר והוא הרוויח כסף בלי שהוא הועיל לא למוכר ולא לקונה. 2) חברה מוציאה שתי הודעות אחת אחרי השניה, הראשונה טובה והשניה רעה. זה גורם לאנשים שמחפשים כסף קל לקנות אחרי ההודעה הראשונה ולמכור לאחר השניה. אם ברוקר יחזה זאת הוא יוכל לקנות ולמכור לפני כולם וכך לקחת להדיוטים את הכסף. זה בדיוק מה שעושה אומן הביליארד הוא לוקח אנשים שרוצים להרויח ומוציא מהם כסף. לגבי הקשר בין הימורים לבורסה הוא די ברור. כל החברות שמעודדות מסחר של אנשים רגילים מתנהגות כמו סוכני הימורים. לדוגמה הפרסומת של מפעל הפייס היא " בכל שבוע נולד מיליונר" ושל חברה מסוימת כזאת "עשיתי 7000 שקל ביום". שוב, אני לא חושב שהמסחר האלגוריתמי המציא את הגלגל או שלא ניתן להשתמש בו למטרות של מסחר רגיל. הבעיה שמה שהוא עושה רע הוא עושה מאוד טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מועילות הדוגמאות שלך, אם הן אינן קשורות למציאות? וחברות אלגוטרידינג אינן "מעודדות אנשים רגילים לסחור". אתה אולי מבלבל בינן לבין חברות של משחקי פורקס או אופציות בינאריות שאכן פועלות קרוב יותר לתחום הגיימינג מאשר לתחום הפיננסים. לא על זה מדובר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שלך היתה שאין קשר בין הבורסה להימורים. חברות הפורקס מראות שיש. לגבי הקשר למציאות אם אף אחד לא יעשה בשבילי את העבודה אני אחפש את הלינקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, ברצינות, על מה אתה מדבר? חברות הפורקס מהסוג שמפרסם את עצמו בבאנרים של וואינט אינן קשורות לשוק-ההון ואינן קשורות לאף בורסה. ואני לא טענתי משהו כל כך כללי (עד כדי חוסר משמעות) כמו "אין קשר בין הבורסה להימורים". טענתי שחברות אלגוטריייטינג אינן מעודדות אנשים לסחור או להמר. ארכיטיפית הן עוסקות בפרופ-טררידינג, אין להן לקוחות, והן סוחרות בהונן העצמי, עבור עצמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או.קי. מצאתי (לא היה כזה קשה יש קישור בויקיפדיה) כתבה מכלכליסט. ציטוטים: כשמתפרסם מידע שעשוי להביא לעליית מחירה של מניה – למשל שינוי בביקוש אליה בבורסה, אזכור מחמיא בתקשורת, או אפילו נתונים בעלי השפעה עקיפה כגון שינויים מזעריים במחירי חומרי גלם שמשמשים את החברה שהנפיקה את המניה – מחשבי האלגו־טריידינג מזהים אותו ראשונים, ואז רוכשים את המניה שבריר שנייה לפני שיתר השוק מבחין במידע, מעלים מיד את מחירה ומוכרים אותה ברווח לאלה שהצטרפו אך רגע מאוחר יותר. כך יכולות חברות אלגו־טריידינג להקדים ולנצל הזדמנויות ולגרוף את מרב הרווחים מהן, לרוב על חשבון יתר הסוחרים. התכונות הללו גרמו לתקשורת האמריקאית להדביק לתחום כינוי חיבה ייחודי - "המסחר הטורף"" "במאמר מתחילת אוגוסט ב"ניו יורק טיימס" ביקר זוכה פרס נובל לכלכלה פול קרוגמן את חברות האלגו־טריידינג על כך שאינן יוצרות כל ערך כלכלי. מטרת שוק ההון היא לקדם את הכלכלה בכך שיאפשר לחברות לגייס כסף כדי להגשים את חזונן, כתב, וקניית מניה ומכירתה כעבור שנייה אינה תורמת לכך כהוא זה." חברות שמתנהגות כמו בציטוט הראשון מתנהגות (לדעתי) כמו חברות פורקס (שבתורן דומות לקזינו) למרות שהן לא מעודדות את ההשתתפות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרוגמן הוא מתוק, באמת, אני מסכים עם הרבה ממה שהוא אומר והזקן שלו רך כזה ובטח נחמד לשחק איתו. אבל בוא נעשה קצת חשבון. 1. באיזה אחוז מהזמן יש מידע ממשי וחדש שעשוי להשפיע על מחירי מניה באופן שיהיה כדאי לשלם את מרווח הקנייה-מכירה? קשה לי לשלוף מידע כזה, אבל מבסיס הנתונים שיש לי כאן אני יכול להגיד לך למשל שלכל מניה נתונה בארה"ב, ב 95 אחוז מימי המסחר לא היתה אף ידיעה חשובה קשורה אליה במהלך יום המסחר. כלומר אם מסתכלים ברזולוציה של הרעים, שהיא נניח אלפית שנייה, פעם ב 5 מיליון "פרקי זמן" רלוונטיים, קורה משהו מהסוג הזה. מה הם עושים בשאר הזמן? מחטטים באוזן? 2. הבורסה אומרת ש 70 אחוז מהפקודות באות ממערכות של הרשעים. שים לב ש*לא* 70 אחוז מהמסחר הוא בין רשעים לטובים או בין רשעים לבין עצמם, כי רשעים מטבעם הם לא החלטיים והם נוהגים לשלוח ולבטל פקודות בלי שאלו התבצעו. לפי היחסים שאני מכיר, אם 70 אחוז מהפקודות הן של רשעים הרי שמשהו כמו 5 עד 10 אחוז מהמסחר הוא ביניהם או איתם. זה לא מעט אבל לא נשמע שזה מה שקובע את גורלו של השוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה זה אצל הרשעים, חלשים בחשבון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה היה קורה אם הבורסה הייתה מאלצת1 את ה"רעים" להשתמש ברזולוציה גבוה יותר? מי היה מרוויח ומי היה מפסיד? 1 נגיד, שמים את כל בקשות הקניה/מכירה באיזה פול משותף וכל יום עבודה בשעה שלוש אחרי הצהריים ממבצעים את כל הבקשות שהצטברו בפול לפני שלוש בסדר אקראי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שמי שהיה מרוויח הוא מי ששם את הפקודות שלו בשעה שלוש אחרי הצהריים פחות אפסילון, היכן שאפסילון הוא פרק הזמן הקצר ביותר לשידור הפקודות למחשבי הבורסה, משום שבשעה שלוש פחות אפסילון יש בידיו יותר מידע מבכל שעה מוקדמת יותר. גם אם הפקודות שנבחרות לביצוע לא סדורות בזמן, עדיין הפקודות עצמן תהיינה טובות יותר, סטטיסטית. לכן עדיין מי שינצח יהיה מי שמצליח להקטין את אפסילון במידת האפשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין, מאחר שכל מי שנתן הוראה בטווח אפסילון, לא היה לו את הידע על ההוראות הראשונות - ולכן המחיר שהוא נתן לא מושפע מהמהירונים, בניגוד למצב היום. בזה אתה מנטרל את הרצת המניות בזעיר אנפין שמתחוללת היום, ולכן מנטרל למדי גם את הרווח של המכונה2. מעבר לזה, מאחר וגם אתה אמרת שממילא אין מידע מנייתי רלוונטי (מעבר למסחר עצמו) שמתרחש בתדר של מליון פעולות לשנייה, אזי אין שום סיבה לאפשר מסחר של מליון פעולות בשנייה. דווקא הלהיטות של מכונות מסחר - ושל אלה בלבד - לסחור במהירויות האלה מראה עד כמה הן היחידות שמרוויחות מכך, ועד כמה זה מיותר. כל מי שעוסק בעיבוד אותות יודע, שלכל סיגנל יש תדר אופייני או מירבי שבו יש לדגום אותו1, ודגימה בתדר גבוה יותר רק מוסיפה רעש מיותר למערכת, שלא קיים בסיגנל המקורי. זה בדיוק מה שקורה כאן - מוסיפים רעש מיותר למערכת, כשהיחידים שיכולים להרוויח אותו הם מחוללי הרעש עצמם. הקשר בין הרעש הזה לערך הכלכלי של החברות שמנפיקות את המניות דומה לקשר בינו לבין כמויות הגשם באלסקה. 1 המעונינים יכולים לגגל 'Nyquist' או שאנון לצורך הענין. 2 מנטרל רק את המיקרו רווחים, כמובן. אם המכונה מפעילה אלגוריתם על השוק שמראה לה שמניית אפל תנסוק השנה בארבעים אחוז, ולכן היא קונה אותה ומרוויחה - שיבושם לה. אין לי שום התנגדות3 למסחר שכזה. 3 בפתיל הזה לפחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח לרגע שאתה צודק - כלומר מעבר לתדירות דגימה מסויימת אין מידע מועיל וכל המסחר הוא רעש. מאחר וכל מי שיכול להרוויח או להפסיד מהרעש הם אותם סוחרים מהירים, הרי שבתוך קהילת ה HFT המשחק הוא משחק סכום אפס (פחות מאפס כי יש לו עלויות) והוא אינו משפיע לטובה או לרעה על המשקיעים האחרים. יש מי שיגידו שהוא משפיע לרעה כי הבורסות נאלצות לקנות מחשבים ורוחב פס מיותרים (נדמה לי שמה-שמה מהבורסה בת"א אמרה משהו כזה), אבל בפועל כל העלויות האלו מכוסות על ידי המחירים שהבורסות גובות על אספקת מחירים בזמן אמת ואתה יכול לנחש מי משלם את המחירים האלה... אני לא מגן כאן על כל ההתנהגויות של מערכות HFT, חלקן באמת טפיליות ומיותרות, אבל באופן כללי ההשפעה שלהן חיובית. מעניין מתי נשמע את הנהלת הבורסה מתלוננת על השימוש הנרחב מאד במידע פנים והנזק שהוא גורם למשקיעים פרטיים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמה של מה-שמה הוא אסתר לבנון. הבורסה משאירה את הטיפול במידע פנים לרשות לני''ע. הבורסה אינה גוף חוקר, וכפי שאתה יכול לנחש אין לה אינטרס גדול לפרסם את הבעייתיות - אם היא קימת - בשוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר את המצב בישראל, אבל כשחבר הבורסה בארה"ב חושד בפעילות לא כשרה, הוא פונה אל הבורסה וזו מעבירה את המידע לגוף החוקר. במקרה של מסחר במניות זה תמיד גוף חיצוני, אבל במקרה של אופציות חלק מהבורסות הן חוקרות/רגולטוריות משום שבניגוד למניות כל המסחר באופציות מתרחש בבורסות. לבורסה קל כמובן לגלות פעילות לא חוקית בעזרת כלים סטטיסטיים, אך לרוב היא בוחרת לא לעשות מעבר למינימום הנדרש בחוק, מסיבות ברורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב בישראל הוא שהבורסה מעבירה את כל הנתונים (כולל מידע על עסקאות מחוץ לבורסה) באופן שוטף לרשות לני''ע שהיא הגוף המפקח והחוקר. אגב, אני די סקפטי בקשר לאמירה שקל לגלות פעילות לא חוקית, אלא אם זאת נעשית באופן סיסטמטי או בהיקפים גדולים במיוחד. אם מנכ''ל של חברה בורסאית סיפר לכמה חברים שכדאי להם לקנות (או למכור) קצת מניות והם לא השתוללו עם המידע הזה, קשה מאד לתפוס אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתן לך כמה דוגמאות: 1. מישהו לא סחר מניות מעולם ולפתע קנה אופציות קול (נניח עם דלתא 25) על מניה אקראית. יום לאחר מכן המניה עולה ב 10 אחוז. 2. במניה מסויימת מופיעות לפתע פקודות קנייה בלי שיש חדשות, הפקודות ממשיכות לזרום במשך 30 שניות ואז מתרחשת עסקה ענקית בשוק האופציות, לאחריה פקודות הקנייה נעלמות והמניה יורדת לשערה הקודם. פקודות הקנייה והפקודה למכירת אופציות מגיעות מאותו מקור... 3. במניה בה המחזור הוא בד"כ חצי מיליון שקל ביום, מופיעות פתאום פקודות מכירה בשווי 5 מיליון שקל מאותו מקור. יומיים לאחר מכן מתפרסמת ידיעה לפיה מנכ"ל החברה מתפטר. באופן כללי, אם משתמשים בכלים סטטיסטיים פשוטים ואם אתה הבורסה שיש בידיה את זהות הסוחרים לפחות ברזולוציה מסויימת, אפשר להגיע לציון Z גבוה מאד מהר מאד. אני מסכים שאם מישהו לא מנסה לעשות הרבה כסף ממידע הפנים שברשותו, קשה לגלות אותו :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא צריך לשכנע אותי ששימוש פזיז במידע פנים ניתן לגילוי (הוכחה היא קצת פחות קלה. אחרי הכל הטענה שמכל אלפי הפועלים בשוק יהיו בהכרח גם כמה בני מזל היא טענה שלא קל להתמודד איתה בבית המשפט, אלא אם אתה אשתו של בעל עניין בחברה...). אני מצביע על כך ששימוש מתון במידע פנים - ואני חושד שזאת תופעה נפוצה מאד - כמעט חסין מפני כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהם אולי יכולים להרוויח מהרעש, אבל ההפסד הוא של שאר המשקיעים. לצורך העניין תניח שיש מכונה אחת שפועלת מול מניה מסוימת בזמן מסוים, והיא מרוויחה בעקביות מהמיקרו-תנודות של המניה. לאורך זמן, ברור שהיא לוקחת כסף משאר המשקיעים ומעלה לפרקי זמן את מחיר המניה. בעצם במחשבה שנייה, אם נניח שהיא יכולה לסחור לשני הכיוונים - שורט ולונג - אז יכולה להרוויח לאורך זמן גם מבלי לשנות את שער המניה, אבל ברור שסוחרי השורט והלונג מפסידים בגללה (הרי הם אלה שמכרו לה בזול וקנו במיקרו-יוקר מאוחר יותר). בקיצור, הכסף של המכונה לא בא יש מאין - הוא בא משאר המשקיעים. אז הסכמתי שאם לוקחים את הטיעון לקיצוניות השנייה של חוסר נזילות, גם זה הפסד. אבל בהינתן נזילות סבירה ומספיקה, הוספת התדר הגבוה שגורם שזליגה איטית של כסף לכיסי המכונה - וזאת מבלי להשפיע על שערי המניה לדוגמה - גורם להפסד מצטבר והולך של שאר המשקיעים. ושוב - הבסיס לטיעון כולו הוא שאין לפעילות הזו כל ערך כלכלי (אחרי שעברנו את תדר הנזילות הרצוי). מכונה שיכולה לחזות את ביצועי חברת גוגל - ומכאן בקורלציה כלשהיא את מחירה של מניית גוגל חודשים מראש ולכן משקיעה בה - מבצעת אקט לגיטימי של תמחור כלכלי והשקעה כלכלית בחברה רווחית, ובזאת משרתת את מטרתו הראשונית של שוק המניות. מכונה שמרוויחה ממיקרו-הימורים שלא משנים כלום מבחינה כלכלית, שקולה לשחקן טוב (מדי) בקזינו - שלא לומר בעל הקזינו. ומה שהופך את כל הכלכלה הגלובלית לדמוית קזינו נשמע לי מאד לא בריא לי, לך ולכל המשפחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שהטענה לפיה הסוחרים האלו מעלים את שערי המניות רווחת בספרות ההזויה, אבל מאחר והם נהנים מתנודתיות גבוהה היה אפשר לחשוב שהם היו רוצים דווקא להוריד את שערי המניות :) מצד שני באותה ספרות הזויה מוצאים גם טענות לפיהן מוכרי השורט הם האחראים להתמוטטות בשוק. :) מצד שלישי אני מבין שבעיניך יש גבול ברור בין "תמחור כלכלי" ובין הימורים - משהו כמו פחות מפעם ביום זה "השקעה" ויותר מפעם ביום - הימור. מצד רביעי אני נהנה מדי יום מהנזילות שהסוחרים מסוג זה מספקים לי והם נהנים מזה שהם דופקים אותי בעשירית סנט פה ושם. מה שברור מכל הצדדים הוא שאם מחר יאסרו בכלל העולם על מסחר יותר מפעם ביום, כמה עשרות אלפי אנשים בתחום הפיננסי יאבדו את פרנסתם, כמה חברות אספקת שירותי רשת וחומרה יסגרו והנזילות בשוק תפחת. אם זה טוב בטווח הארוך או לא... לא יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב אתה הולך לקיצוניות שמאקשת את כל הדיון. הרי אף אחד לא מדבר על פעם ביום, זה סתם איש קש ולא רלוונטי. אם מחר יגבילו את הזמן המינימלי בין עסקאות לאלפית שנייה - ועל זה הרי מדובר כאן - היחידים שיאבדו משהו זה אנשי מסחר מהיר (HFT) ותו לא. הנזילות כפי שאתה רואה אותה לא תשתנה כהוא זה, או שתשתנה בצורה זניחה. אני לא יודע למה אתה קורא הזוי, אבל בפוליטיקה זה ביטוי שבעיקר מבטא את את מה שמישהו חושב על דעות שונות משלו. ובאשר לגבול התמחור הכלכלי - ברור לי שזה גבול מאוד מאוד אפור. והוא רחוק מאוד מפעם ביום כנראה. אבל זה שיש פרמטר שמשתנה באיטיות, וקשה לך לקבוע איפה זה תקין ואיפה לא, זאת לא סיבה להכרזה הילדותית שהכל או שחור או לבן. זה שלמנהלי הבורסות ועושי השוק לא קוראים מיידוף זה לא אומר שהרצת מניות, מכירת CDO מוגזמת ושאר בועות פיננסיות הן מאד שונות ממשחק פירמידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שחור על גבי לילך/לבנדר מופיעה בשרשור הזה ובקודמיו ההצעה למסחר פעם ביום. הזמן המינימלי לשליחת פקודה לבורסה כיום בפועל כ 200 מיקרו שניות, לכן כל השינוי שאתה מציע הוא להגדיל אותו פי 5 או מעט יותר. לא חושב שזה ישנה משהו. לדוגמא: הספרות ההזויה היא ז'אנר שנולד מתוך שתי תנועות פוליטיות סותרות לכאורה - מפלגת התה ובמיוחד הזרם של רון פול ולעומתה occupy. יש מספר ספרים ואתרים פופולאריים מאד בהם מופיעות באורח קבע שתי הטענות שציינתי ושאתה העלית אחת מהן - כלומר שהאלגוריתמים מעלים את שערי המניות ושהמוכרים בחסר גרמו למשבר הכלכלי (משום, גורסים הזויי מפלגת התה, שלא יתכן שהבורסה חוזה עתיד ורוד כשאובמה בשלטון ולעומתם הכובשים קראו משהו על כך שכרישי וול סטריט מוכרים בחסר). לכל הטעות האלה וגם לטענות נגד ה fed יש גם סבטקסט אנטישמי מובהק שמודגש על ידי ההשוואה למיידוף :) מה שעקבי בכל הספרות הזאת הוא חוסר הצורך בעובדות. אומרים משהו - נניח "הבנקים תיאמו את שערי הריבית וזה עלה לציבור 100 גזיליון בזיליון דולר" והאמירה הופכת לאמת. אחד הספרים הפופולאריים בתחום ההזוי, אגב, נכתב בחלקו על ידי מישהו מוכר לי אישית. אותו מישהו הקים ב 2007 חברה למסחר אוטומטי, השקיע בה את מיטב כספו וכספי משקיעים (13 מיליון דולר, לפי השמועות) ולצערו לא הצליח להגיע לרווחיות. הוא פיתח תיאוריה לפיה הסיבה היא קיומם של סוחרים בתדירות גבוהה שמוצאים כל מיני דרכים נבזיות לרמות אותו ואת העולם. מאחר ומה שהוא ניסה לעשות ומה שאנחנו עושים הוא די דומה, אני יכול להגיד בוודאות שהתיאוריה שלו חסרת בסיס, אבל אני יכול להבין למה הוא (כמו הזויי התה והכיבוש) כועס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסקרנות גרידא: מותר לך (ומתחשק לך) להגיד מי זה "אנחנו"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שמותר כי אני לא מוסר שום מידע לא ציבורי, אבל (א) לשאול את עורכי הדין אם מותר בטח יעלה לי איזה 3000 דולר. (ב) לא הייתי רוצה ליצור רושם שאני מייצג עמדה רשמית של חברה כזו או אחרת. יכול להגיד לך בפרטי אם זה מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שניה הסיכוי שזה יגיד לי משהו זניח לגמרי, כך שחבל על הטירחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, לא היה ברור לך עד עכשיו ששם(חו) מדבר מהפוזיציה? ( סתם, בלי להיעלב, זה פשוט כל כך התבקש שלא התאפקתי :) ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה ברור בין השאר משום שהוא הצהיר על זה מפורשות :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הפוזיציה שמדברת ממני :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לא היתה הצעה אלא שאלה1. כשואל השאלה, אגב, נשארתי בור כשהייתי, עדיין לא ברור לי מי היה מרוויח ומי היה מפסיד (מלבד המפסידים המובנים מאליהם: האנשים שעוסקים היום בניצול הרזולוציה הנמוכה2). 1 תגובה 610524 2 שבגלל זה שזה מובן מאליו הם לא כל כך מעניינים - כמו האנשים שעסקו במכירת סוסים, במכירת אסימונים או ייצור אנטי מחיקון... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה הפשוטה היא אתה. כשאתה קונה מוצר אתה משלם (בין השאר) על עלות גיוס ההון חלק מגיוס ההון מתבצע על ידי מכירת מניות. ככל שהסיכויים להרוויח מקניית המניות יורדים, או לחילופין כדי להרוויח צריך לשלם כסף על ציוד יקר המחיר שהחברה תצליח לגייס בדרך הזאת יורד לכן גיוס ההון יהיה יקר יותר וכך גם המוצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שהסיכוי להרוויח ממכירת מניות ירד? למה שהוא בכלל ישתנה? למה עלות הציוד תעלה? על פניו הוא אמור לרדת בכמה סדרי גודל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ניקח את הארביטראז' כדוגמה אז בעבר הייתי יכול לתת את המניות שלך לסוכן ומדי פעם (כפי שאמר השוטה) הוא היה תופס ארבי משוטט, כיום הסוכנים הרגילים תופסים הרבה פחות לכן מחזיקי המניות מרוויחים פחות. לחילופין אתה יכול לשכור חברת אלגו טרייד שתתפוס הרבה אולם עלות המיחשוב והפיתוח היא יקרה (יחסית למחשב פשוט ותוכנה בסיסית). תזכור שכמחזיק מניות יש לך יתרון כי אתה צריך רק לתפוס קונה לעומת מי שאין לו מניות וצריך לתפוס קונה בצד אחד ומוכר מצד שני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את הקשר בין השאלה בתגובה 610524 לתשובה. תזכור שאתה מדבר עם בור - איך העלאת הרזולוציה אמורה להוריד על הרווחים של המשקיע הממוצע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להגרלה נאיבית יש בעיות משלה אבל בגדול אני אנסה להסביר. נניח שיש שני שווקים סמוכים בכל אחד מהם יש 10 מוכרי תפוחים. בתחילת היום בשוק הראשון כולם מוכרים בשקל ובשוק השני כולם מוכרים בשני שקל וכמו כן יש קונים שרוצים תפוחים. אם כן, אומרים החקלאים הממולחים מהשוק הראשון, בוא נמכור את התפוחים שלנו בשקל וחצי לאנשי השוק השני. אנשי השוק השני מסכימים לקנות כל אחד כמות מסוימת של סחורה. עתה זה משחק פשוט הראשונים שיצליחו להעביר סחורה יזכו בחצי שקל יותר. נניח עתה שמגיע עתה סוכן שמציע לקנות מסוחר אחד את כל הסחורה שהשוק השני דורש תמורת שקל ורבע .לסוחר שפנו אליו זה משתלם אולם כלל הסוחרים הפסידו ( הם מכרו את הסחורה בשקל ורבע במקום שקל וחצי). אם חוזרים על הסנריו הזה הרבה פעמים ובהנחה שהסוכן פונה לסוחרים באופן רנדומלי ממוצע הרווח שלהם יורד יחסית למצב שהם לא היו נעזרים בסוכן, נניח הם היו מחלקים את המכירות לשוק השני בהגרלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי1. נגיד שהיום הסוכן שלנו קונה את התפוחים 1000 פעמים בשניה, ומחר הוא יוכל לקנות אותם רק פעם ביממה, כמה זה ישפיע על הרווחים שלו ושל שאר השחקנים (בעיקר בהתחשב בעובדה שתפוחים לא מגיעים לשוק 1000 פעמים בשניה ואפילו לא פעם בשעה)? 1 נראה לי שאתה עונה לשאלה הלא נכונה, אבל מצד שני אולי זה חוסר הבנה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התפוחים אמנם מגיעים לשוק הראשון רק פעם אחת ביום אך נמכרים כל היום. לו כל אדם שמציע לקנות או למכור תפוחים היה שם את הצעתו בקופסה ובסוף היום התפוחים היו נמכרים בשיטה מסוימת על פי פתקי הקניה והמכירה הסוכן לא היה יכול למכור כי בתחילת היום אין לו תפוחים וכיוון שכך אין לו אינטרס לקנות ( וגם אם יקנה זה רק יעזור לחקלאי השוק הראשון). הנקודה החשובה פה (שכנראה לא הבהרתי אותה מספיק) שהסוכן מהיר והחקלאים איטיים. אם לסוכן יהיו תפוחים הוא יספיק למכור את כולם עוד לפני שהחקלאים ינסו למוכרם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. הסוכן יכול לקנות את התפוחים בשוק אחד ביום ראשון ולמכור אותם בשוק השני ביום שני. בשורה התחתונה, ותקן אותי אם אני טועה, מספר התפוחים שנמכר בשנה (בשני השווקים ביחד) מוגבל למספר התפוחים שגודלו באותה שנה, לצורך העניין (נקרא לו "הצע"), ומספר התפוחים שימכרו מוגבל על ידי מספר האנשים שירצו לקנות תפוחים באותה שנה בדיוק (נקרא לו "ביקוש"). הרזולוציה של המשחק בהצע היא 5 שנים (הזמן שלוקח מהרגע שחקלאי חושב שצריך לגדל עוד או פחות עצים לרגע שהוא יכול למכור את הפירות בשוק) הרזולוציה של המשחק בביקוש היא שבוע (הזמן שעובר מהרגע שהחלטת לקנות עוד או פחות תפוחים בפעם הבאה שאתה הולך לשוק) או יום (בהנחה שתפוח הוא גם מוצר שנקנה באופן לא סדיר), לכן לא סביר שהרזולוציה שבה משתנה המחיר הממוצע על כל השווקים באמת קטנה מיום. עכשיו, יש לנו שני שווקים במחנה יהודה מוכרים ביום שליש תפוח ב-5 ש"ח לקילו ובכרמל ב-15 ש"ח לקילו. לצורך העניין נניח שבשני השווקים מוכרים את אותה כמות, 10 קילו בכל שוק ביום, ואין עודפים. ז"א המחיר הממוצע בשני השווקים הוא 10 ש"ח לקילו. עכשיו בא הסוכן הסופר מהיר שלנו קונה את התפוחים במחנה יהודה ומוכר אותם בכרמל. בגלל שהוא הגדיל את הביקוש במחנה יהודה הוא העלה את המחיר (נגיד ל-5+X ש"ח) ובגלל שהוא הגדיל את ההצע בכרמל הוא הוריד את המחיר (נגיד ל-15-Y ש"ח). השחקנים שאנחנו יודעים שהפסידו הם המוכרים בכרמל (הפסידו Y שקלים לקילו) השחקן שאנחנו יודעים שהרוויח הוא הסוכן (אחרת הוא לא היה עושה את זה) ומי שמספק לו את השירותים (למשל, הובלה ממחנה יהודה לכרמל) אבל לגבי שאר השחקנים, ז"א אני קונה התפוחים הממוצע, סה"כ המחיר הממוצע לקילו תפוחים (שזה כמה שאני מפסיד) השתנה ב-X-Y, ז"א אני מרוויח רק אם Y (הירידה במחיר בכרמל) גדול מ-X (העליה המחיר במחנה יהודה), על פניו לא רק שאין שום דבר שיבטיח לי שזה יקרה אלא שנראה לי סביר שיקרה ההפך (אין שום שינוי בהצע ובביקוש בסיכום של שני השווקים ביחד, אבל יש תוספת של עלות שינוע שלא היתה קודם ומישהו יצטרך לממן אותה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''המוכרים בכרמל'' הם ה''משקיע הממוצע'' הרי בסופו של דבר כל משקיע צריך למכור את המניות שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביום שלישי המוכרים בכרמל הרוויחו ואלה שבמחנה יהודה הפסידו, ביום רביעי זה היה הפוך. אולי כלכלה אני לא יודע, אבל חשבון למדתי ואותי לימדו שכשאתה עושה ממוצע אתה צריך למצע על על כולם לאורך כל התקופה. בממוצע, ותקן אותי אם אני טועה, סביר להניח שגם המוכרים בכרמל וגם אלה שבמחנה יהודה הפסידו (==> ההצע והביקוש לא השתנו ==> המחיר הממוצע לא התשנה ==> יש עוד שחקן שהרוויח ==> הרווחים באו בהכרח על חשבון שחקן אחר ==> מן הסתם המוכרים בשווקים הפסידו בממוצע) והיחיד שהרוויח הוא הסוכן12. 1 והספקים שלו. 2 וכל מי שיש לו את המשאבים לעקוב אחרי הפרשי המחירים בין מחנה יהודה לכרמל, את הידע לנחש מה הסוכן יעשה, ואת היכולת לנצל את זה לצרכיו מהר יותר מהסוכן3. 3 מה שלמעשה יוצר רף כניסה די גבוה למשחק שמקטין את התחרות, מונע מהשוק להתייעל ושומר את כוחם של השחקנים החזקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, בדיוק. הרווחים של הסוכן מגיעים על חשבון רווחי המוכרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז איך בדיוק אני מרוויח מהמשחק סכום אפס הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהיה סוכן:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין בכלל. אם הביקוש לתפוחים בשוק 1 יגדל פתאום, החקלאים שם לא יעלו את המחיר? אם היצע התפוחים בשוק 2 יגדל פתאום, המחיר לא ירד? דווקא בדוגמא שלך, בסוף היום המחיר בשוק 1 עדיין יהיה שקל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסוף היום הולכים הביתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מספר מעניין 200 מיקרו, תודה על הבאתו. אני תוהה אם שינוי של 400% לא ישנה משהו, כשבמעלה הפתיל או במאמר הפתיחה עצמו התרשמנו מהרווח העצום של כמה מיליוניות1 שנייה עקב כבל אינטרנט עבה יותר. ב. לפחות תאמר לנו מה הספר בכדי שנדע להיזהר ממנו ולא לגזור ממנו מודלי השקעה פנסיוניים (הזויים3). 1 ואחרי שהיגגתי פניתי ללוח החישוב ומצאתי שבזמן זה עובר האור (בכבל אופטי נניח) 60 ק"מ, בעוד באלפית שנייה הוא עובר 300 ק"מ שלמים. אז אכן ייתכן שאם יש בדרך עוד עיכובים, או שימוש במדיה איטית יותר, אנחנו מדברים על קוונטות של קילומטרים בודדים. בכל מקרה, 5000 קוונטות בשנייה מול אלף כן עשויות לשנות משהו. ואם לא אז תמיד אפשר לעבור2 למאה :) 2 כך מתחיל מדרון חלקלק... נוט. 3 אני מקווה ומניח שבכיבוש התכוונת לכיבוש וייבוש עלי תה המרווה האדום האורגני, ולא שום דבר אחר חס וחלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיבוש: המפגינים נגד החומה (Occupy Wallstreet). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא מהותי לדיון, אבל להשכלה כללית - האור נע בכבל אופטי במהירות איטית בהרבה מהמהירות בוואקום - משהו כמו 200 אלף ק"מ בשניה. בנוסף, הסיב לעתים קרובות מונח לאורך תוואי לא ישר לחלוטין ויש לאורכו מתגים ושאר מרעין בישין המגדילים את העיכוב משמעותית. למשל בין שיקגו וניו יורק מדובר על 15-20 אלפיות שניה למרות שחישוב נאיבי היה מעלה 7-8 אלפיות. 1. אבל אם הבורסה בת"א מושפעת מהשינויים, נניח, בבורסה בפקרנקפורט או שיקגו, אז מדובר על זמנים ומרחקים כאלו שפתאום תצטרך להאט את הבורסה לעשיריות שניה... ב. תתאמץ ותמצא. א. עצם ההנחה שהאינטרנט קשור לכל זה היא קצת טרלללה. כאילו, מנסים לגרום לקורא התמים לחשוב שהמחשב של Getco מקבל את הידיעה המרעישה מבלומברג, קורא ומפרש אותה וסוחר בהתאם לפני שליוכבד יש בכלל הזדמנות לחייג (בטלפון חוגה) לברוקר שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא בהרבה, רק בשלושים אחוז :) ואכן לא מהותי. 1. איזה מזל שבזמן המסחר בשיקגו *אין בכלל מסחר בארץ*. על פי זה אגב היא אכן מגיבה פעם ביום לנעשה מעבר לים. (לשיטתך) לא ברור לי בכלל איך הבורסה שלנו לא התרסקה מזמן וחדלה לתפקד, עם פערי זמנים ונזילות כאלה גדולים. בניגוד לכל התיאוריות הכלכליות האקדמיות שמופיעות לאורך הפתיל בצורה כה משכנעת. ממש חד קרן כלכלי. א. לא הנחתי כלום על האינטרנט, הוא סתם החליק לי בין המילים 'כבל' ו'עבה יותר'. אני לא אתפלא שלחברים היקרים בגטקו יש קשרים (כולל חומרתיים) הרבה יותר טובים משלי, שאין לי שום סיכוי להשיג את המידע שלהם, לא עם אינטרנט ולא עם טלפון חוגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אכן. 1. המסחר בשיקגו פתוח 23 שעות ביום. אירופה פתוחה כמובן. הבורסה בת"א היא אכן פלא, אולי לא חד-קרן אבל לבטח קרדית אבק הבית - אחרי הכל נפח המסחר בה הוא כמעט אחוז מנפח המסחר בארה"ב. א. לא אתה, אלה מהמאמר המקורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין לא מבין. איזה סוג מידע יהיה לך ב-14:59 שלא היה לך ב-14:55 (שלא לדבר על מידע שהיה לך באפסילון לשלוש ולא היה לך בשני אפסילון לשלוש)? נראה לי סביר להניח שמידע מהסוג "מצאנו תרופה חדשה לאלצהיימר" לא יצא דווקא באפסילון לשלוש ושכל מידע שנוגע לשינוי במחירי המניות יצא אחרי שבוצעו כל בקשות המסחר (נגיד 15:26 מה שנותן לך יותר מ-23 שעות לעבד את המידע החדש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קצת מבלבל, אמרתי כבר שאין לי שום דבר נגד האלגוטרייד באופן כללי. החלוקה היא בין אלא שמשקיעים בחברה, כלומר הציפיה שלהם שהחברה תהיה שווה את הכסף שהם שילמו עליה לבין אלה שקונים מניה כי הם מצפים שמישהו יקנה אותה מהם במחיר גבוה יותר. כאשר ההפרש בין הקניה למכירה הוא פחות משניה די ברור לאיזו קבוצה אתה שייך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין הבדל בין הדברים. המשקיעים בחברה מצפים שהיא תהיה "שווה את הכסף", כלומר שמחיר המניה + הדיבידנדים יהיו יותר ממה שאפשר לקבל מהשקעה באג"ח ממשלתיות, תוך פרק זמן נתון - אולי זה עשר שנים ואולי שלושים, אבל זה לא אינסוף. לכן גם הם מצפים שמישהו יקנה מהם את המניה במחיר גבוה יותר מהמחיר שהם שילמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל. שווי החברה איננו קשור בצורה הרמטית לערך המניה הדוגמה הכי ברורה זה חברות קש אולם יש הרבה חברות אחרות שהשווי שלהם גבוה (או נמוך) מערך מניותיהים. אחת המטרות של הפיקוח על החברות הוא שהדוחות שהם מוציאים ישקפו את המצב האמיתי של החברה. אחת הדרכים הפשוטות להעריך שווי חברה היא מכפילים. מענין להיזכר שבתקופת בועת ה''דוט קום'' כשאנליסטים היו צריכים להסביר למה הם ממליצים להשקיע במניות עם מכפילים של מאות ואלפים הם היו צריכים ליצור כלכלה חדשה. היום המניות האלה הרבה פעמים שוות כלום או פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ממש מבין על מה אתה מדבר. אם אתה קונה מניה במחיר X בתור "משקיע" הרי שאתה מאמין שסך נכסי החברה פחות ההתחייבויות ועוד הערך הנוכחי של סכום תזרים המזומנים העתידי (שנקבע לפי שערי הריבית העתידיים שאתה מהמר עליהם בין אם תרצה ובין אם לא) הוא יותר מ X, כי אם הוא בדיוק X הרי שעדיף לך לקנות אג"ח ממשלתיות ללא סיכון. האמונה מתבססת על המאזן הנוכחי שמאפשר לך לשערך את החלק הראשון במשוואה (נכסים והתחייבויות) ועל אמונה בעתיד שמבוססת על קריאה בקפה וניחושים כאלו ואחרים לגבי ביצועי החברה בעתיד. אני מבין שנוח לך לראות את ה"השקעה" בתור שונה מהותית מהימור מחושב, אבל היא לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, הבנת יפה מאוד. השיטה שהצגת פה לא מבוססת על מחיר המניות והדיבידנדים (כמו השיטה שהצגת בתגובה 610555). יש הרבה הבדלים בין שתי השיטות. אחד מההבדלים החשובים שהשיטה הראשונה יוצרת יותר "בועות" מהשיטה השנייה. חוסר סיכון הוא אכן לא מאפיין של אף אחת מהשיטות וגם לא טענתי אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר שאתה כה בקיא, אולי סוף סוף תסביר לי משהו שמטריד אותי כבר זמן ארוך: בכל פעם שאני עושה פעולה, אני משלם עמלת פעולה. לכן אם אני אמכור ואקנה מנייה מאה פעמים באותה שעה (ממש לאט לגבי המכונות), ואם נניח שערך המניה השתנה רק במעט, אני אשלם מאה פעמים את העמלה שלי, מה שיצטבר ל-100% ממחיר המניה במקרה הרע, ו-10% במקרה הטוב, אבל איך שלא תסתכל על זה העמלה תהרוג לי את הרווחים ותגרום לי להפסדים גדולים מאד בדרך כלל. איך אלגוריתם שקונה ומוכר מיליון פעם בשעה מרשה את זה לעצמו? התשובה היחידה שנשמעת לי סבירה - שהוא משלם פי מיליון פחות עמלות ממני - מסריחה מגזענות אדם-מכונה. (סתם פרובוקציה, אפשר לומר אפליה במקום). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלגוריתם לא מוכר וקונה מליון פעם בשניה (מחשבי הבורסה היו קורסים), הוא משגר המון פקודות אבל רק אחוז קטן מהן מתבצע, והוא חי מכך שהעמלה על עיסקה1 נמוכה יותר מהפרשי השער בין הקניה למכירה. ____________ 1- משהו כמו 0.15 פרומיל אאז"נ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו כאן מקבל מהבנק שלו עמלה של 0.015% על קניית מניה? (בעצם צריך חצי מזה, כי על קנייה ומכירה משלמים עמלה פעמיים). נראה לי שזה בין פי עשר לפי מאה יותר זול מעמלה מקובלת. ומה הרעיון בפקודות שלא מתבצעות? מישהו כבר כתב כאן שצריך לא לעבור אחוז מסוים של פקודות כאלה, ואם האחוז הזה הוא מתחת ל-98% למשל - הייתי מצפה שהוא יהיה הרבה יותר נמוך מיחס של חמישים לאחד בין ביצוע לאי-ביצוע - זה גם מחליש את הטיעון שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עליך להבדיל בין העמלה שהבורסה גובה מהברוקר לבין מה שהברוקר (''בנק'') גובה ממך. לא הבנתי את המשפט השני, אבל אנחנו לא עוסקים כאן בטיעון שלי אלא בעובדות. ה''רעיון'' בפקודות שלא מתבצעות הוא שבשעה שמשגרים אותן מקוים שהן כן תתבצענה. לגבי המספרים המדוייקים, אני לא בקיא, רק צריך להזהר לא לערבב בין מה שקורה בארץ לבין מה שקורה בארה''ב (שם אולי אין הגבלה על היחס בין פקודות לעסקאות, אני לא יודע). בכל אופן, אין שום שוק בו מתבצעות מליוני עסקאות בשניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו בכל תחום, המחיר הסיטונאי לא דומה למחיר הקמעונאי. הברוקר שלי למשל (שאני משתמש בו לצרכים פרטיים) גובה ממני פחות או יותר 0.02% ועוד העמלות שהבורסה גובה (ו/או הבונוס שהבורסה מעניקה לי תמורת הוספת נזילות), אבל יש מינימום של 25 דולר בחודש. ברוקרים אחרים שמשמשים לקוחות פאסיביים יחסית גובים בין $4 ל $10 לכל פקודה שמתבצעת (מה שמתרגם לעשירית עד שתי עשיריות אחוז בממוצע) ל"סיטונאים" בארה"ב, העלויות הן משהו כמו: 0.002% עמלת בורסה נטו + עמלת סליקה שבד"כ היא כמה דולרים לכל חברה נסחרת לכל יום + דמי מימון לפוזיציות שנשארות פתוחות בסוף היום + עמלת רשות לני"ע שמשתנה מעת לעת (משהו כמו 0.002% כרגע) בסך הכל העלות הסיטונאית היא משהו כמו 0.008% + עלות חומרה + אירוח החומרה במקומות נחשבים + רשת + אנשי IT... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, תודה. אז זה אומר שעל האלגוריתם להרוויח יותר ממאית אחוז (או שתי מאיות אם כוללים קנייה ומכירה) על עסקה בממוצע בכדי לעבור את סף ההפסד. לא נשמע כמו משימה קלה כל כך, בעיקר כשמדברים על כל כך הרבה עסקאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי. עוד טור דעה (המעמיד פני תחקיר) מכלכליסט. (1) לגבי המשפט האחרון שלך, אני רק רוצה לומר שבובות פרווה דומות (לדעתי) למכוניות מירוץ, למרות שאין להן גלגלים. (2) תמיד כשמתפרסם מידע שרלוונטי לתמחור נכס כלשהו, מישהו יגיב אליו ראשון (ברור, לא? עקרון הסדר הטוב...). (3) אתה חושב שזיהוי מידע שרלוונטי לתמחור נכס כלשהו, מידול האופן בו הוא רלוונטי ואז בחירת הפעולה הנכונה, הם עניינים פשוטים? בכל מקרה זה לעיתים קרובות עניין שנמצא הרחק מחוץ לידם של שחקנים שאינם אלגוטריידרים (גם אם הם יקבלו פור של חודש. זה לא קשור למהירות). (4) גם בהיגיון פנימי הציטוט הנ"ל לא מצטיין: אם הרובוט המרושע הגיב ראשון באופן שהעלה את מחיר המנייה (קרי: התאים את מחירה למצב העולם העדכני), אך קרה שסוחר אחר הסכים לקנות אותה במחיר גבוה עוד יותר? (האמת היא שזה ייתכן, אבל במיקרים לא טיפוסיים, ואני בטוח שלא אליהם התייחס הכותב). (5) כדאי לקרוא בכלכליסט כתבות על אלגוטררדינג באותה ספקנות בה קוראים במקור-ראשון על פירות ים. משיקולים של דתיות המערכת, ברור מה יהיה כתוב שם עוד לפני הקריאה, וזה לא יהיה ענייני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אסתפק בזה שהדוגמאות שנתתי מציאותיות, מעבר לזה אין לי ממש חשק לדון איתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר שהצעתי להגביל את המסחר הממוחשב או את העוסקים בו. החברים שלי שעוסקים בתחום אינם מתמטיקאים או אלגוריתמיקאים אלא מומחי תקשורת ובפרט בהאצת תקשורת. באופן אישי אני לא רוצה לעבוד עבור חברה כזאת (ויש עוד לא מעט חברות שאני לא מעוניין לעבוד בהן) ואני שמח שיש לי אפשרות לעבוד בתחום שיותר קל לי להזדהות עם המטרות שלו. אני בטח לא מציע להגביל את חופש העיסוק או לאסור על אלגו-טריידינג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם השוק הזה לא היה קיים, כמה, לדעתך, מ"טובי המוחות" היו עוסקים בגילוי תרופה לסרטן או לאלצהיימר, וכמה היו עוסקים בפיתוח ויצור נשק חדש ויעיל יותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן... כשהמגזר הפיננסי יחזור לממדיו הטבעיים, אני מניח שהבוגרים המצטיינים של האוניברסיטאות יתפזרו על פני ענפי הכלכלה האחרים, לפי גדלם היחסי (של הענפים, לא של הבוגרים). אני לא מצליח לחשוב על שום סיבה שבגללה יש צורך ש- 20 אחוז מבוגרי הרווארד יילכו לעבוד בתחום המימון (ראו כאן). אחרי הכל, בעידן המחשב, תפעול בסיסי של שוק דורש מעט מאד כוח אדם, וגם את עבודת ה- market making מחשבים יודעים כבר לעשות לא רע. כנראה שבאופן זמני נוצר מבנה incentives (יש מילה לזה בעברית? אולי תמרוץ?) בעייתי, שגורם לשכר בתחום הפיננסי להיות גבוה באופן לא פרופורציונלי למאמץ המושקע, וגם לא לתרומה שלו לכלל המשק. בקיצור - כשל שוק בשוק העבודה. אני מאמין שהעיוות הזה יתוקן בשנים הקרובות, כפי שקרה גם כשנסתיימו שנות ה- 20' העליזות בוול סטריט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נשמע לי אופטימי מידי. אם הכשל הזה לא תוקן במשבר האחרון - הגדול ביותר מזה חצי מאה לפחות - אין שום סיבה שהוא יתוקן לפני שיבוא משבר גדול יותר. ותודה למקבלי ההחלטות האמריקאיים (בעיקר, גם לאירופה יש כאן חלק) שהחמיצו הזדמנות של פעם במאה שנים להחזיר את הסוסים - והחזירים - לאורוות. ואני חושב שעלית על שלושת הגורמים העיקריים לכשל הזה: תמרוץ, תמרוץ ותמרוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופטימי? אתה מדבר אלי? :) אבל כן, נדמה לי שהתיקון כבר החל. מאז 2008 יש ירידה באחוז הבוגרים הטריים שפונים לתחום הפיננסי, והסקטור בארה"ב נמצא במגמת הצטמצמות הדרגתית. גם שר האוצר החדש שאובמה מתכוון (כנראה) למנות איננו איש וול סטריט כקודמיו. מצד שני, בשווקים המתעוררים יש התרחבות מתמדת של הפעילות הפיננסית (נדמה לי שהיקף ההנפקות החדשות בסין עבר כבר את זה של ארה"ב), וסביר שגם האלגו-טריידרים התחילו להגר לשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שטעיתי וגם שר האוצר הבא יהיה איש וול סטריט... לפחות לפי עיתון הארץ. חבל שאמריקה מבצעת התאבדות כלכלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחילו להגר? כבר מזמן בכל שוק מתעורר שיש בו בורסה עם טכנולוגיה סבירה. אגב, אחד הכשלים בדיון הוא ההתייחסות לתכונות הטכנולוגיות של ההווה כאילו הן מסבירות את העבר. הלא החברות העוסקות במסחר בתדירות גבוהה קיימות כבר שנים ופעלו בהצלחה רבה גם כשזמני התגובה של הבורסות היו מסדר גודל של עשיריות שנייה או שניות ולכן הטענה כאילו הן סיפקו ערך כלכלי אז ובאורח מסתורי הפסיקו לספק ערך כזה כשזמני התגובה התקצרו משהו, או שאפשר לגרש אותן מהחדר על ידי האטת המסחר היא תמוהה. נ.ב. הסדר הנכון הוא שוול סטריט מינתה את אובמה כדי שיעשה כאילו שינויים ונעבעך רגולציה והוא בתורו ממנה חברים של חברים של כרישי ההון והסוחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" קיימות כבר שנים ופעלו בהצלחה רבה" - על פי ויקיפדיה הם החלו בסביבות שנת 2000, היוו כ-10% מהשוק לפני כעשור, ועלו עד ל-70% מהשוק היום. אז כנראה שהטרנד אכן חדש יחסית ומתחזק משמעותית ורק בשנים האחרונות, לא משהו ש'כבר קיים שנים ונמצא ב - steady-state.' והטענה כאן היא בדיוק הפוכה לשלך - מאחר שהן סיפקו ערך כלכלי סביר ונאה או-אז, הרווח השולי מהם פחת ופחת עם העלייה בקצבי המסחר שלהן (כן, אפשר לקרוא למעבר משניות למילי או מיקרו שניות (מויקי) 'התקצרו משהו', אני אשמח שחשבון הבנק שלי 'יתארך משהו' באותה צורה). אבל כבר טחנו זאת לעייפה. נ.ב. - כאן אנחנו לגמרי מסכימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה קטנה ש(אולי) לא עלתה בדיון עד כה היא שהסוחרים הממוחשבים הם הראשונים לברוח מהשוק כאשר מתחיל משבר ("rapid market") ובכך מחמירים את מצבם של האחרים. הנזילות שהם נשאו עימם הופכת, בתנאים האלה, למצג שוא, הבטחה שאינה בת-מימוש, מטריה שנמסה עם טיפות הגשם הראשונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כן, אבל מאחר שהם עצמם כלל לא הבטיחו לך את הנזילות - זו באה כתופעת לוואי, בניגוד אולי למשתמע ממה שאומרים אחרים כאן - אז לא ברור למה (או ממי) אתה מאוכזב. הדוגמא שהבאת נראית לי פשוט כמקרה פרטי - אמנם מדגים היטב - של השאלה הכללית יותר שהיא מי מפסיד מהרווחים של הנ"ל. אולי כדאי שוב לשאול אותה במושגים שלך - מתי ייצרן המטריות1 הופך להיות מוריד הגשם, והאם מראש הם היו אנשים נפרדים? 1 האסוציאציה שעולה כאן היא כמובן של צ'רלי צ'פלין הזגג, ששולח לכל כפר שהוא מגיע אליו את הילד יום קודם, בכדי שזה ישבור כמה שיותר חלונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות חלקם, אם לא רובם, פועלים במוצהר כעושי שוק. נכון שאם אתה לומד את חוקי המסחר תמצא שיש להם פרורגטיבה לא להיות נוכחים ברציפות, אבל הלקוח הממוצע לא בקי בכל אלה. הוא רואה תמונת שוק נזיל בו לכל ני"ע מוצע מחיר קניה ומחיר רכישה, ועלול להיות מופתע כשאלה נעלמים. אני לא מאשים ולא מאוכזב, אני רק רציתי להצביע על קיומו של האספקט הזה. (האנלוגיה של המטריה היא לא שלי. זאת פרפראזה על החוכמה של מארק טווין: "A banker is a fellow who lends you his umbrella when the sun is shining, but wants it back the minute it begins to rain") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי הגענו ל steady state במסחר במניות לפני כשלוש-ארבע שנים ומאז אנשים מחפשים שווקים חדשים לשחק בהם. ובפינתנו "אם חוזרים על אמת הרבה פעמים בסוף היא תופסת" - 70 אחוז מה*פקודות* בשוק ולא 70 אחוז מה*עסקאות* בשוק. ובפינתנו השנייה "תלוי איך סופרים" - למשל שתי קבוצות מסחר שהתקיימו במשך שנים בתוך שני בנקים ועסקו ב index arbitrage פרשו והקימו חברה חדשה שלמיטב ידיעתי עושה את אותו הדבר בדיוק, אבל מקוטלגת כ HFT ולא סתם HFT, אלא, על פי ההזויים, קבוצה מסתורית שכובשת כל חלקה טובה: והיא לבדה אחראית על אחוז ניכר מה"גידול" ב HFT |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דיברתי על העלייה מ-10 ל-70, הפרמטר ספציפית לא משנה1. 1 בתת-הערה סעיף ג' קטן, יש לי הרגשה תורת-משחקימית שכל פקודה משנה משהו בשוק והתנהגותו, גם אם היא לא מתבצעת לבסוף. הרי לו הפקודות האלה היו חסרות משמעות לחלוטין, לא היו שולחים אותן מלכתחילה. תלוי איך סופרים - רק על עצמי לספור לא ידעתי, צר עולמי כעולם מניה, לכן בדודה ויקי יהבי שמתי, סומך בקירוב על כתפה הגדולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרמטר כן משנה. יוסי מעפולה שולח פקודה לקנות מניות של טבע ב 38.34. עלוקה מספר 1 שולחת פקודה ב 38.35 תוך הצצה מעבר לכתף לראות שיוסי עוד שם. עלוקה מספר 2 שולחת פקודה ב 38.36 תוך הצצה מעבר לכתף לראות שיוסי ועלוקה 1 עוד שם. עלוקה מספר 1 שולחת פקודה ב 38.37 תוך הצצה מעבר לכתף לראות שיוסי, עלוקה 2 והצל של עצמה עוד שם. עלוקה מספר 2 רואה פתאום שהאינדקס ירד בעשירית אחוז ונמלטת מהמקום. עלוקה מספר 1 רואה שעלוקה מספר 2 ברחה וחוזרת ל 38.35 ... כמובן שכל זה מתרחש במהירות המקסימלית המותרת וכמובן שהוא אינו מוביל לגידול באחוז העסקאות וכמובן שהפקודות לא חסרות משמעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבה נסכים שמדובר בעלוקות ואני מוכן לסיים את הדיון שמח וטוב לב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשמחה, אבל אל תשכח שגם לעלוקות יש שימושים מועילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגברת הנזילות של הדמים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הנ.ב.: אין לי מידע פנים על זהותם של אלו שמינו את אובמה, אבל התרשמתי שלפחות בתחילת הכהונה הראשונה פול וולקר והמועצה שלו לא היו רק קישוט. נכון להיום, באופן פרדוקסלי, נראה שהגורם הפוליטי היחיד שוול סטריט טרם קנתה הוא מסיבת התה. די משעשע לראות בקונגרס כיצד חבורה של כרישי הון חמדניים (ומשרתיהם) נלחמת נגד חבורה של מטורפים דתיים (מסיבת התה). ואז נזכרים בהשפעה הקשה שיכולה להיות לקרב הזה עלינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשפעה של וולקר ושות על העסק היא זניחה - בחברות קטנות כמו שלנו משהו כמו תוספת של חצי אחוז לעלויות כתוצאה מכל מיני דוחות חסרי פשר שצריך להפיק ולהגיש לרגולטורים אבל שום השפעה מעשית על לקיחת סיכונים. בבנקים ההשפעה היא לכאורה גדולה יותר אבל בפועל הם משתמשים בזה כתירוץ להיפטר מכל מיני עסקים לא רצויים, להקטין את השכר, או לתת לבכירים הזדמנות לעשות spin-off ל"כאילו" קרנות גידור כדי שלא יצטרכו לדווח על גובה הבונוסים. כאמור באופן מצחיק מסיבת התה (שלכאורה המצע שלה לקוח מספרי איין ראנד) והכיבוש (שלכאורה נשען על כתבי זיזק) מאוחדים בשנאתם לבנקאים/היהודים. כמעט בלתי אפשרי להבחין בין התעמולה הכלכלית שלהם ובין חומרים סובייטיים ו/או נאציים מהשליש הראשון של המאה ה 20. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשפעה של וולקר (האיש) זניחה מפני שלא קיבלו את עצותיו ודחפו אותו להתפטר. לגבי אנטישמיות - התרשמתי שהיא שולית בשתי התנועות, על אף השנאה לבנקאים אצל כובשי וול סטריט. צריך לזכור שמי שעושק את המעמד הבינוני באמריקה הוא המגזר העסקי כולו, ולא רק הפיננסיירים. רווחי החברות נמצאים היום קרוב לשיא כל הזמנים (כחלק מהתל''ג, וזאת הן לפני והן אחרי מס). לעומת זאת, משכורות השכירים נמצאות קרוב לשפל היסטורי (לפחות לפי נתוני הבנק הפדרלי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שיש נביא בעירו: “In a democratic society,” והוא גם יודע מי עושק את מי - המעמד הבינוני את עצמו, באמצעות השמדה רצונית של מערכת החינוך.“a stark bifurcation of wealth and income trends among large segments of the population can fuel resentment and political polarization. These social developments can lead to political clashes and misguided economic policies that work to the detriment of the economy and society as a whole.” As I have noted on previous occasions, strengthening elementary and secondary schooling in the United States--especially in the core disciplines of math, science, and written and verbal communications--is one crucial element in avoiding such outcomes. We need to reduce the relative excess of lesser-skilled workers and enhance the number of skilled workers by expediting the acquisition of skills by all students, both through formal education and on-the-job training. אלן גרינספן, פברואר 2004 :)לפחות הוא צדק בקשר למשהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה נכון! מישהו היה צריך לומר את זה כבר מזמן. מדוע עובדי מקדונלדס אינם הולכים לאוניברסיטה ללמוד תואר שני בצלייה יישומית? כך יקטינו את הפער בין שכרם לזה של המנכ"ל ויגדילו את הוצאות השכר של החברה על חשבון הרווחים. או שיעברו לחיות בסין, בעיר הקרובה ביותר לסניף בו הם עובדים כרגע. שם שכרם יוכל לקנות להם רמת חיים גבוהה הרבה יותר. לפעמים מעניין אותי להבין אם אפשר להיות תומך שוק חפשי אדוק, וגם תומך בדמוקרטיה. בדמוקרטיה, לכל אדם יש אותה השפעה על המערכת: קול אחד (למעט אוליגרכיה של פוליטיקאים). בשוק, לכל אחד יש השפעה לפי גודל רכושו, למעט אוליגרכיה של עושי שוק ומקורבים למיניהם. איזו שיטה עדיפה? ולאלו צרכים? אולי כדאי שגם זכות ההצבעה לכנסת תיעשה עפ"י רכוש? כשמדברים על אלגו-טריידינג, אולי בעצם מדובר על סוג של דמוקרטיזציה של הגישה לשוק (הרחבת מעגל הסוחרים), כלומר שיפור השוויוניות בתוך המגזר הפיננסי, על חשבון השוויון בינו לבין שאר הכלכלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר והאלגו-טריידינג נגיש לחלק זעום שבזעום באוכלוסיה, לא ברור כמה דמוקרטיזציה זה מוסיף. ככלל אני מניח שככל שאתה ממציא מכשירים פיננסיים יותר מתוחכמים, הם נגישים לפחות אנשים. כמה אנשים יודעים מה זה מנייה? ואופציה? ו-HFT? אני מניח שאתה רואה את הכיוון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרא שוב את המשפט האחרון של המקווקווק. דומני שהחמצת את הנקודה שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מצב. אני רושם לעצמי הערה: לא לכתוב תגובות באייל עם חום מעל 38 מעלות. וכבר סתרתי את עצמי, באמר! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא הבנתי. אפשר הסבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכות ההצבעה לכנסת כבר מזמן נעשית ע"פ רכוש - אמנם לכל אחד יש קול אחד, אבל האפשרויות המוצעות לבחירה מהונדסות וממומנות על ידי בעלי עניין. להגנתו של גרינספן* מה שהוא ניסה להגיד באותו נאום הוא שעל הפוליטיקאים למצוא דרך לשפר את מצב מערכת החינוך. באופן מדהים זה לא נושא שהיה במרכז מערכות הבחירות ב 12 השנה האחרונות, בדיוק כפי שעניין "מס העניים" - המס האפקטיבי אותו משלם מי שנאלץ להשתמש במערכת החינוך הציבורית, לחכות ימים שלמים בתור בחדר מיון לטיפול רפואי פשוט***, או לבלות את זמנו בהיפוך המבורגרים כדי לממן את הנסיעות לעבודה בהיפוך המבורגרים - לא נראה אף פעם סקסי מספיק ובמקומו בחרו לדבר על "מס עשירים"** אני מסכים עם המשפט האחרון ברובו. יש היום הזדמנויות שלא היו קיימות בימי החונטה של NYSE וכמובן שכשיש יותר הזדמנויות יש מי שמתעשר מהן. לא ברור לי כלל שזה על חשבון שאר הכלכלה אלא בצורות עקיפות מאד. * שהיה, אגב, למי שמתעניין בהיסטוריה הכלכלית של המאה ה 20, כלבה של ליידי איין ראנד. ** ובסופו של דבר העלו לנו את המס במידה זעומה, טוב שאובמה זוכר מי הבוס. *** בארה"ב מי שאינו מבוטח בעלות של כ 6000 דולר בשנה צריך ללכת לחדר המיון גם בשביל מרשם לסירופ נגד שיעול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. האם גם השוק הוא בעצם פיקציה שמהונדסת על ידי בעלי עניין? אני פשוט מנסה להבין איך בונים מערכת חברתית מבוזרת ומתפקדת שממלאת צורך ציבורי מסוים (ניהול ענייני המדינה, ארגון אספקת המזון לאוכלוסיה, וכו'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאתה צודק חלקית. התחום הפיננסי גדול מעל ומעבר לנדרש בהתחשב במה שהוא מטפל בו *כיום* ורבות מהמשרות בו אינן מפיקות דבר, אבל הוא עדיין זערורי בהתחשב במה שהוא יכול לטפל בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה הוא יכול לטפל ואינו מטפל היום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל תחום שאפשר לערוך בו אבסטרקציה שלא נערכה עדיין. למשל - רק לפני כמה שבועות נרשמה לראשונה חברה למסחר בארה"ב שהופכת בתים פרטיים לתשואה פיננסית. גילוי נאות: אני מחזיק מניות בחברה, איני ממליץ לקנות או למכור מניות כאלו ואין לי דיעה לגבי ביצועיהן העתידיים. בוא נראה מה חברה כזו עושה - נניח שאתה אדם מן הישוב שמבין דבר או שניים בבניית בתים ואתה רואה שבשכונה שלך יש מצד אחד בתים שהבנק מוכר בחצי מעלות הבנייה ומצד שני זוגות צעירים שאין להם איפה לגור. עד לכניסת רשעי הפיננסים לתמונה, כל מה שאתה יכול לעשות בעניין זה לקחת את כל חסכונותיך, לקנות בית אחד, לשפץ ולהשכיר. אתה חשוף לסיכונים שונים - אולי יש בבית טרמיטים, אולי הדיירים לא ישלמו ויעלה כסף רב לפנותם, אולי טורנדו ישמיד את הנכס... למרות שסטטיסטית כל הסיכונים האלו מפחיתים את התשואה על הנכס באחוז או שניים, הרי שמבחינתך הם סוף העולם. וזה עוד בלי לדבר על בלבול המוח. עכשיו נניח שמוקמת חברה שכל עיסוקה הוא קניית בתים, שיפוצם, השכרה ולבסוף מכירה כשיהיה ביקוש והמחירים יעלו מספיק. במקום שתהיה חשוף לסיכונים ובלבולי המוח דלעיל, אתה יכול להשקיע כל חלק של חסכונותיך שתרצה ב"בית סטטיסטי" שמניב בערך 10 אחוז בשנה. בשלב הבא, אפשר לשער, חברה כזו תממן את פעולתה על ידי מכירת אגרות חוב מגובות הכנסת שכירות. עוד תחומים שההפשטה בהם היא עדיין בחיתוליה - הפקת סרטים ותיאטרון, פתיחת מסעדות ועסקים קטנים בכלל, תשתית טלמטריה אלחוטית, ניהול בתי-סוהר... המשוואה היא אותה משוואה - קח משהו מסובך ומלוכלכך, ארוז אותו ביחד עם הרבה דברים דומים, אבל לא זהים והנה יצרת מכשיר פיננסי, מקומות עבודה, תשואה למשקיעים ודמי ניהול לעצמך. מי שחושב שזו פעילות לא רצויה יכול להמשיך לקנות בית אחד, עז אחת, מחרשה אחת ולראות הצגות בתיאטרון השכונתי הממומן מתרומות אוכל ושמיכות ישנות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |