|
||||
|
||||
התחילו להגר? כבר מזמן בכל שוק מתעורר שיש בו בורסה עם טכנולוגיה סבירה. אגב, אחד הכשלים בדיון הוא ההתייחסות לתכונות הטכנולוגיות של ההווה כאילו הן מסבירות את העבר. הלא החברות העוסקות במסחר בתדירות גבוהה קיימות כבר שנים ופעלו בהצלחה רבה גם כשזמני התגובה של הבורסות היו מסדר גודל של עשיריות שנייה או שניות ולכן הטענה כאילו הן סיפקו ערך כלכלי אז ובאורח מסתורי הפסיקו לספק ערך כזה כשזמני התגובה התקצרו משהו, או שאפשר לגרש אותן מהחדר על ידי האטת המסחר היא תמוהה. נ.ב. הסדר הנכון הוא שוול סטריט מינתה את אובמה כדי שיעשה כאילו שינויים ונעבעך רגולציה והוא בתורו ממנה חברים של חברים של כרישי ההון והסוחרים. |
|
||||
|
||||
" קיימות כבר שנים ופעלו בהצלחה רבה" - על פי ויקיפדיה הם החלו בסביבות שנת 2000, היוו כ-10% מהשוק לפני כעשור, ועלו עד ל-70% מהשוק היום. אז כנראה שהטרנד אכן חדש יחסית ומתחזק משמעותית ורק בשנים האחרונות, לא משהו ש'כבר קיים שנים ונמצא ב - steady-state.' והטענה כאן היא בדיוק הפוכה לשלך - מאחר שהן סיפקו ערך כלכלי סביר ונאה או-אז, הרווח השולי מהם פחת ופחת עם העלייה בקצבי המסחר שלהן (כן, אפשר לקרוא למעבר משניות למילי או מיקרו שניות (מויקי) 'התקצרו משהו', אני אשמח שחשבון הבנק שלי 'יתארך משהו' באותה צורה). אבל כבר טחנו זאת לעייפה. נ.ב. - כאן אנחנו לגמרי מסכימים. |
|
||||
|
||||
נקודה קטנה ש(אולי) לא עלתה בדיון עד כה היא שהסוחרים הממוחשבים הם הראשונים לברוח מהשוק כאשר מתחיל משבר ("rapid market") ובכך מחמירים את מצבם של האחרים. הנזילות שהם נשאו עימם הופכת, בתנאים האלה, למצג שוא, הבטחה שאינה בת-מימוש, מטריה שנמסה עם טיפות הגשם הראשונות. |
|
||||
|
||||
אכן כן, אבל מאחר שהם עצמם כלל לא הבטיחו לך את הנזילות - זו באה כתופעת לוואי, בניגוד אולי למשתמע ממה שאומרים אחרים כאן - אז לא ברור למה (או ממי) אתה מאוכזב. הדוגמא שהבאת נראית לי פשוט כמקרה פרטי - אמנם מדגים היטב - של השאלה הכללית יותר שהיא מי מפסיד מהרווחים של הנ"ל. אולי כדאי שוב לשאול אותה במושגים שלך - מתי ייצרן המטריות1 הופך להיות מוריד הגשם, והאם מראש הם היו אנשים נפרדים? 1 האסוציאציה שעולה כאן היא כמובן של צ'רלי צ'פלין הזגג, ששולח לכל כפר שהוא מגיע אליו את הילד יום קודם, בכדי שזה ישבור כמה שיותר חלונות. |
|
||||
|
||||
לפחות חלקם, אם לא רובם, פועלים במוצהר כעושי שוק. נכון שאם אתה לומד את חוקי המסחר תמצא שיש להם פרורגטיבה לא להיות נוכחים ברציפות, אבל הלקוח הממוצע לא בקי בכל אלה. הוא רואה תמונת שוק נזיל בו לכל ני"ע מוצע מחיר קניה ומחיר רכישה, ועלול להיות מופתע כשאלה נעלמים. אני לא מאשים ולא מאוכזב, אני רק רציתי להצביע על קיומו של האספקט הזה. (האנלוגיה של המטריה היא לא שלי. זאת פרפראזה על החוכמה של מארק טווין: "A banker is a fellow who lends you his umbrella when the sun is shining, but wants it back the minute it begins to rain") |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי הגענו ל steady state במסחר במניות לפני כשלוש-ארבע שנים ומאז אנשים מחפשים שווקים חדשים לשחק בהם. ובפינתנו "אם חוזרים על אמת הרבה פעמים בסוף היא תופסת" - 70 אחוז מה*פקודות* בשוק ולא 70 אחוז מה*עסקאות* בשוק. ובפינתנו השנייה "תלוי איך סופרים" - למשל שתי קבוצות מסחר שהתקיימו במשך שנים בתוך שני בנקים ועסקו ב index arbitrage פרשו והקימו חברה חדשה שלמיטב ידיעתי עושה את אותו הדבר בדיוק, אבל מקוטלגת כ HFT ולא סתם HFT, אלא, על פי ההזויים, קבוצה מסתורית שכובשת כל חלקה טובה: והיא לבדה אחראית על אחוז ניכר מה"גידול" ב HFT |
|
||||
|
||||
אני דיברתי על העלייה מ-10 ל-70, הפרמטר ספציפית לא משנה1. 1 בתת-הערה סעיף ג' קטן, יש לי הרגשה תורת-משחקימית שכל פקודה משנה משהו בשוק והתנהגותו, גם אם היא לא מתבצעת לבסוף. הרי לו הפקודות האלה היו חסרות משמעות לחלוטין, לא היו שולחים אותן מלכתחילה. תלוי איך סופרים - רק על עצמי לספור לא ידעתי, צר עולמי כעולם מניה, לכן בדודה ויקי יהבי שמתי, סומך בקירוב על כתפה הגדולה. |
|
||||
|
||||
הפרמטר כן משנה. יוסי מעפולה שולח פקודה לקנות מניות של טבע ב 38.34. עלוקה מספר 1 שולחת פקודה ב 38.35 תוך הצצה מעבר לכתף לראות שיוסי עוד שם. עלוקה מספר 2 שולחת פקודה ב 38.36 תוך הצצה מעבר לכתף לראות שיוסי ועלוקה 1 עוד שם. עלוקה מספר 1 שולחת פקודה ב 38.37 תוך הצצה מעבר לכתף לראות שיוסי, עלוקה 2 והצל של עצמה עוד שם. עלוקה מספר 2 רואה פתאום שהאינדקס ירד בעשירית אחוז ונמלטת מהמקום. עלוקה מספר 1 רואה שעלוקה מספר 2 ברחה וחוזרת ל 38.35 ... כמובן שכל זה מתרחש במהירות המקסימלית המותרת וכמובן שהוא אינו מוביל לגידול באחוז העסקאות וכמובן שהפקודות לא חסרות משמעות. |
|
||||
|
||||
הבה נסכים שמדובר בעלוקות ואני מוכן לסיים את הדיון שמח וטוב לב. |
|
||||
|
||||
בשמחה, אבל אל תשכח שגם לעלוקות יש שימושים מועילים. |
|
||||
|
||||
הגברת הנזילות של הדמים? |
|
||||
|
||||
לגבי הנ.ב.: אין לי מידע פנים על זהותם של אלו שמינו את אובמה, אבל התרשמתי שלפחות בתחילת הכהונה הראשונה פול וולקר והמועצה שלו לא היו רק קישוט. נכון להיום, באופן פרדוקסלי, נראה שהגורם הפוליטי היחיד שוול סטריט טרם קנתה הוא מסיבת התה. די משעשע לראות בקונגרס כיצד חבורה של כרישי הון חמדניים (ומשרתיהם) נלחמת נגד חבורה של מטורפים דתיים (מסיבת התה). ואז נזכרים בהשפעה הקשה שיכולה להיות לקרב הזה עלינו. |
|
||||
|
||||
ההשפעה של וולקר ושות על העסק היא זניחה - בחברות קטנות כמו שלנו משהו כמו תוספת של חצי אחוז לעלויות כתוצאה מכל מיני דוחות חסרי פשר שצריך להפיק ולהגיש לרגולטורים אבל שום השפעה מעשית על לקיחת סיכונים. בבנקים ההשפעה היא לכאורה גדולה יותר אבל בפועל הם משתמשים בזה כתירוץ להיפטר מכל מיני עסקים לא רצויים, להקטין את השכר, או לתת לבכירים הזדמנות לעשות spin-off ל"כאילו" קרנות גידור כדי שלא יצטרכו לדווח על גובה הבונוסים. כאמור באופן מצחיק מסיבת התה (שלכאורה המצע שלה לקוח מספרי איין ראנד) והכיבוש (שלכאורה נשען על כתבי זיזק) מאוחדים בשנאתם לבנקאים/היהודים. כמעט בלתי אפשרי להבחין בין התעמולה הכלכלית שלהם ובין חומרים סובייטיים ו/או נאציים מהשליש הראשון של המאה ה 20. |
|
||||
|
||||
ההשפעה של וולקר (האיש) זניחה מפני שלא קיבלו את עצותיו ודחפו אותו להתפטר. לגבי אנטישמיות - התרשמתי שהיא שולית בשתי התנועות, על אף השנאה לבנקאים אצל כובשי וול סטריט. צריך לזכור שמי שעושק את המעמד הבינוני באמריקה הוא המגזר העסקי כולו, ולא רק הפיננסיירים. רווחי החברות נמצאים היום קרוב לשיא כל הזמנים (כחלק מהתל''ג, וזאת הן לפני והן אחרי מס). לעומת זאת, משכורות השכירים נמצאות קרוב לשפל היסטורי (לפחות לפי נתוני הבנק הפדרלי). |
|
||||
|
||||
טוב שיש נביא בעירו: “In a democratic society,” והוא גם יודע מי עושק את מי - המעמד הבינוני את עצמו, באמצעות השמדה רצונית של מערכת החינוך.“a stark bifurcation of wealth and income trends among large segments of the population can fuel resentment and political polarization. These social developments can lead to political clashes and misguided economic policies that work to the detriment of the economy and society as a whole.” As I have noted on previous occasions, strengthening elementary and secondary schooling in the United States--especially in the core disciplines of math, science, and written and verbal communications--is one crucial element in avoiding such outcomes. We need to reduce the relative excess of lesser-skilled workers and enhance the number of skilled workers by expediting the acquisition of skills by all students, both through formal education and on-the-job training. אלן גרינספן, פברואר 2004 :)לפחות הוא צדק בקשר למשהו. |
|
||||
|
||||
כמה נכון! מישהו היה צריך לומר את זה כבר מזמן. מדוע עובדי מקדונלדס אינם הולכים לאוניברסיטה ללמוד תואר שני בצלייה יישומית? כך יקטינו את הפער בין שכרם לזה של המנכ"ל ויגדילו את הוצאות השכר של החברה על חשבון הרווחים. או שיעברו לחיות בסין, בעיר הקרובה ביותר לסניף בו הם עובדים כרגע. שם שכרם יוכל לקנות להם רמת חיים גבוהה הרבה יותר. לפעמים מעניין אותי להבין אם אפשר להיות תומך שוק חפשי אדוק, וגם תומך בדמוקרטיה. בדמוקרטיה, לכל אדם יש אותה השפעה על המערכת: קול אחד (למעט אוליגרכיה של פוליטיקאים). בשוק, לכל אחד יש השפעה לפי גודל רכושו, למעט אוליגרכיה של עושי שוק ומקורבים למיניהם. איזו שיטה עדיפה? ולאלו צרכים? אולי כדאי שגם זכות ההצבעה לכנסת תיעשה עפ"י רכוש? כשמדברים על אלגו-טריידינג, אולי בעצם מדובר על סוג של דמוקרטיזציה של הגישה לשוק (הרחבת מעגל הסוחרים), כלומר שיפור השוויוניות בתוך המגזר הפיננסי, על חשבון השוויון בינו לבין שאר הכלכלה. |
|
||||
|
||||
מאחר והאלגו-טריידינג נגיש לחלק זעום שבזעום באוכלוסיה, לא ברור כמה דמוקרטיזציה זה מוסיף. ככלל אני מניח שככל שאתה ממציא מכשירים פיננסיים יותר מתוחכמים, הם נגישים לפחות אנשים. כמה אנשים יודעים מה זה מנייה? ואופציה? ו-HFT? אני מניח שאתה רואה את הכיוון. |
|
||||
|
||||
קרא שוב את המשפט האחרון של המקווקווק. דומני שהחמצת את הנקודה שלו. |
|
||||
|
||||
יש מצב. אני רושם לעצמי הערה: לא לכתוב תגובות באייל עם חום מעל 38 מעלות. וכבר סתרתי את עצמי, באמר! |
|
||||
|
||||
גם אני לא הבנתי. אפשר הסבר? |
|
||||
|
||||
זכות ההצבעה לכנסת כבר מזמן נעשית ע"פ רכוש - אמנם לכל אחד יש קול אחד, אבל האפשרויות המוצעות לבחירה מהונדסות וממומנות על ידי בעלי עניין. להגנתו של גרינספן* מה שהוא ניסה להגיד באותו נאום הוא שעל הפוליטיקאים למצוא דרך לשפר את מצב מערכת החינוך. באופן מדהים זה לא נושא שהיה במרכז מערכות הבחירות ב 12 השנה האחרונות, בדיוק כפי שעניין "מס העניים" - המס האפקטיבי אותו משלם מי שנאלץ להשתמש במערכת החינוך הציבורית, לחכות ימים שלמים בתור בחדר מיון לטיפול רפואי פשוט***, או לבלות את זמנו בהיפוך המבורגרים כדי לממן את הנסיעות לעבודה בהיפוך המבורגרים - לא נראה אף פעם סקסי מספיק ובמקומו בחרו לדבר על "מס עשירים"** אני מסכים עם המשפט האחרון ברובו. יש היום הזדמנויות שלא היו קיימות בימי החונטה של NYSE וכמובן שכשיש יותר הזדמנויות יש מי שמתעשר מהן. לא ברור לי כלל שזה על חשבון שאר הכלכלה אלא בצורות עקיפות מאד. * שהיה, אגב, למי שמתעניין בהיסטוריה הכלכלית של המאה ה 20, כלבה של ליידי איין ראנד. ** ובסופו של דבר העלו לנו את המס במידה זעומה, טוב שאובמה זוכר מי הבוס. *** בארה"ב מי שאינו מבוטח בעלות של כ 6000 דולר בשנה צריך ללכת לחדר המיון גם בשביל מרשם לסירופ נגד שיעול. |
|
||||
|
||||
מעניין. האם גם השוק הוא בעצם פיקציה שמהונדסת על ידי בעלי עניין? אני פשוט מנסה להבין איך בונים מערכת חברתית מבוזרת ומתפקדת שממלאת צורך ציבורי מסוים (ניהול ענייני המדינה, ארגון אספקת המזון לאוכלוסיה, וכו'). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |