|
||||
|
||||
ועדת טרכטנברג [ויקיפדיה] הגישה את המלצותיה. עכשיו הכדור עובר לממשלה ולכנסת. נראה לכם שיש סיכוי שאפילו חצי מההמלצות יעברו? לדוגמה, שחר אילן כותב על המלצות הוועדה לגבי המגזר החרדי. מה הסיכוי שיישאר מזה משהו? ליתר דיוק: קשה לראות מישהו בכנסת שיסמוך את ידיו על כל המלצות הוועדה. היא מצליחה לפגוע בכל מיני אינטרסים שיקרים כמעט לכל חבר כנסת (והסבתא שלו). יש במסקנות הוועדה המון כותרות רציניות וגם אם מוציאים חצי מהן הן נשארות מהפכניות ויכולות לעזור לנבחרים בבחירות הבאות. מעניין עד כמה יעזור עכשיו המשקל הנגדי של המוחים בהעברת המסקנות הללו בכנסת. אני אישית די אופטימי. |
|
||||
|
||||
המוחים, או לפחות דפני ליף ושות', כבר הביעו את שאט נפשם מראש מהמלצות הועדה; גם בשידור החי הטלוויזיוני וגם בראיון הרדיופוני המוזר עם הגב' ליף מיד אחריו, היה די ברור שההתנגדות נקבעה, וצריך זמן כדי לקרוא את ההמלצות ולהבין למה. אז למה שהתנגדותם מצד אחד למסקנות תסייע דווקא להעביר את מה שמצד שני מתנגדים אליו גם-כן? אני לא משוכנע שיסתכלו על זה בתור 'אם לא תצביעו יבוא רגב קונטס'. |
|
||||
|
||||
לדעתי הם מעלים את המחיר של הוויתורים. יהיו לא מעט ויתורים ופשרות. אבל חלק מהנבחרים רוצה גם לרצות אנשים שמקשיבים ללליף ושות'. תוצאה אחרת היא, (ניחוש לא מלומד במיוחד) פחות נכונות לפשרות בנושאים הפופולריים יותר ולכן התגמשות רבה יותר בנושאים שלא היו בליבת המחאה. או בעברית: לא יהיו לימודי ליב"ה הפעם. |
|
||||
|
||||
יצא שלא שמעתי את הראיונות, מה היה מוזר ברדיופוני? (מעבר למה שקורה לה לפעמים באופן רגיל...) |
|
||||
|
||||
הטיעון העיקרי לדעתי, היה שהמבוא של טרכטנברג מאד חזק, אמיץ ואפילו בוטה. המסקנות ליישום שהוצגו על ידי אנשי צוות שונים, אינם תואמים את המבוא. |
|
||||
|
||||
זה הלך בערך ככה: העלו אותה לשידור והיא נתנה ספיץ' על כך שאין שום חידוש בהמלצות והן המשך של מדיניות הממשלה וזריית חול בעיניים וכו', ואז המראיינים ביקשו דוגמאות, והיא הודיעה מיד שדוגמאות במסיבת העיתונאים מחר, היא חייבת ללכת. ואז (כמדומני מראיינת) אומרת לה: "את בשידור חי!" והיא: "אני יודעת שאני בשידור חי, אני חייבת ללכת". |
|
||||
|
||||
גאוני. פעם ראיינו את השר דניאל פרידמן בגל''צ ובאיזה שהוא שלב המראיין שאל אותו משהו קצת אוף טופיק. ''סליחה'' (או משהו כזה), ''הסכמתי לעלות לשידור רק אם לא אשאל על הנושא הזה, ועכשיו אני ממהר וצריך לסיים''. מייד התחלתי לחבב אותו. |
|
||||
|
||||
להבדיל מפרידמן, ליף לא נשאלה אוף טופיק. |
|
||||
|
||||
אני חושב שמה שקנה אותי בתשובה של פרידמן היה שהוא לא שפוט של התקשורת ולא מנסה לדחוף את עצמו בכל הזדמנות כמו פוליטיקאי טיפוסי ( יכול היה להגיד - לא זאת השאלה, ולהמשיך ללהג כראות עיניו). אני לא יודע בדיוק מה היתה הסיטואציה עם גברת ליף, אבל אני מקבל את הרושם שגם אם היא ''רודפת פרסום'' היא רודפת אותו בתנאיה שלה. גם אם אין לי מושג מה העם דורש, זה נחמד לראות. |
|
||||
|
||||
תלוי אילו. ההמלצות שיש לממשלה ולאוצר נטיה לאהוב1 - כן. היתר - ילכו לאותו המקום אליו הלך חוק חינוך חינם מגיל 3. 1 פירוק דן ואגד לגורמים ראשוניים ופתיחתן ל"תחרות", הקטנת הסובסידיות לתחב"ץ. |
|
||||
|
||||
כבר? הוא נחקק בשנת 1984, לפני 27 שנה. היישום נדחה מדי שנה באמצעות חוק ההסדרים. |
|
||||
|
||||
''מטרופולין'' שקיבלה זיכיון באזור השרון, מתקינה שלטים אלקטרוניים שמציגים בעוד כמה זמן מגיע האוטובוס הבא. מן המצאת קסמים שכזו, שאומרת לך אם יש זמן לקפוץ לקיוסק, או שכדאי לבחור את האוטובוס האיטי שהגיע עכשיו במקום האוטובוס המהיר שאולי יבוא אחר כך, או שבכלל צריך לתפוס מונית. ממש לונדון. הרווחנו מסילוק אגדן. מה שכן, כל עוד לא יאפשרו לכמה מפעילים להתחרות באותם הקווים, אי אפשר לקרוא לזה ''תחרות''. |
|
||||
|
||||
אם יאפשרו לכמה מפעילים להתחרות באותם קוים, אכן תהיה תחרות. ואז באמת תראה מחירים יורדים, תדירות עולה, ושירות משתפר. אבל למה שזה יקרה? |
|
||||
|
||||
לממשלת ישראל יש נטיה לפרשנות יצירתית ומקורית למושג "תחרות". על פיה "תחרות" זה לא שמאפשרים לכל מאן דבעי לפתוח מסעדה שבה הוא יגיש מנות ככל העולה על רוחו. זה מיושן ואנכרוניסטי. בתחרות ע"פ ממשלת ישראל המדינה מעניקה למספר יזמים רשיון לפתיחת מסעדה. האחת מגישה רק מנות ראשונות, השניה את המנות העיקריות, מסעדה אחרת משלימה את התוספות, ולטובת הקינוח אנא פנה למסעדה הרביעית. שתיה קרה במסעדה אחרת, יינות במסעדת יינות ושתיה חמה (גם קפה וגם תה באותה מסעדה!) באחרת. שבע מסעדות שונות, ואתם מתלוננים על מונופוליזם? ____ ולמי שזה נראה דמיוני שיבדוק את התחרות בתחום הטלוויזיה בכבלים (זוכרים שהיו חברות שונות?) או התחבורה הציבורית. |
|
||||
|
||||
אכן. |
|
||||
|
||||
איפה בעולם יש תחרות של חברות שונות על אותם קווים בתחבורה ציבורית? אני מכיר רק את הונג קונג1, ואני לא חושב שאפשר להגיד שיש שם "מחירים יורדים, תדירות עולה, ושירות משתפר". 1 תגובה 578125 |
|
||||
|
||||
תגובה 578113 |
|
||||
|
||||
איפה יש שלטים כאלה? בסביבה שלי אין. |
|
||||
|
||||
למשל באחוזה, רעננה. |
|
||||
|
||||
בכמה תחנות בתל אביב ראיתי כאלה (כמובן לא באלה שאני משתמשת בהן). |
|
||||
|
||||
אין לי כוח. |
|
||||
|
||||
אני מבין את זה כהסתתמות טענותיך. |
|
||||
|
||||
לא. אלא שלדעתי כבר מיצינו. אתה תשפוך את כל טיעוניך שכבר שפכת, אני אשפוך את טיעוני שכבר שפכתי, אני אסבור שאתה אטום ואתה תסבור שאני מפונקת, אתה תטען שוב שאוטובוסים מזהמים יותר מרכב פרטי תוך התעלמות ממאסת הנוסעים שהם מובילים (וממה היה קורה אילו כולם היו נוסעים ברכב פרטי - התוצאה היתה זיהום גדול יותר), ואני אטען שאתה מתעלם ממאסת הנוסעים שהם מובילים וממה היה קורה אילו כולם היו נוסעים ברכב פרטי - התוצאה היתה זיהום גדול יותר. אתה תטען בשבח ההפרטה וכמה היא תמיד מועילה ונפלאה ואני אנסה להסביר לך שזה באמת לא מועיל שיש חברה אחת שמספקת שירות לבת ים ואחרת לקריית אונו - אם אתה צריך לנסוע לקריית אונו לא ישכנעו אותך לנסוע לבת-ים. הקו אותו קו, רק יש לו מפעיל אחר, ואם במקרה המפעיל ''הגריל'' אספקת שירות לא לקריית אונו אלא לחלבלובי יוסף או למעלה חמציצים, הוא יעשה כמיטב יכולתו על מנת להפסיד פחות. היינו - יספק שירות גרוע. יאללה. די. הרי לא העלית טיעונים חדשים. אף על פי שאני תמיד שמחה לדון באותם הנושאים שוב ושוב ולפתוח אותם מחדש - הזמן קצר, המלאכה מרובה, הפועלים עצלים, ויש לי כמה פרוייקטים לעבוד עליהם ודד-ליינים דחופים. |
|
||||
|
||||
מתי באמת יוצא לאור ה-פרויקט הגדול שלך? |
|
||||
|
||||
איזה מהם? על איזה אנחנו מדברים? |
|
||||
|
||||
אאז''נ את נושאת מיני-פרויקט כרגע, כזה שרואים רק באולטראסאונד. |
|
||||
|
||||
לפי התשובה אני מנחשת שיש עוד קצת זמן... שלושה חודשים? בהזדמנות זו אני רוצה לעדכן אותך - בימינו כשאני פורצת בצחוק רם מול המסך, שאול אותי קול מהחדר השני: מה קרה, סטאטוס של ברקת? (ג'וד) |
|
||||
|
||||
אה, זה. מתקדם כסידרו זה 6 חודשים1. ההוצאה לאור צפויה בינואר. יש לי הרגשה שהפרוייקט הזה יתגלה כמשתלם כלכלית עוד פחות מספרי ילדים... 1 טפו טפו טפו. |
|
||||
|
||||
בשעה טובה ובידיים מלאות! נסי לכוון ל-29, זה תאריך מעולה (לידת בכורי). |
|
||||
|
||||
סליחה, את מרמזת שינוקות שנולדו חמישה ימים מאוחר יותר אינם אקזמפלרים של מושלמות מהממת? (וגמכן בהצלחה. זה כיף.) |
|
||||
|
||||
(מה כיף, רק שאני אדע? בינתיים אני מתמלאת בעתה בכל פעם שמציעים לי להשאר לבד עם תינוק). |
|
||||
|
||||
אני מגלה כל הזמן מחדש שכשהורים ותיקים מדברים עם הורים טריים, ובמיוחד עם הורים לעתיד טריים, הם מנסים "להפחיד" אותם כל הזמן, ואיכשהו מדלגים על כמה שזה אושר. אז נכון, בחודשים הראשונים לא ממש ישנים. וגם אחר כך לא, רק שמתרגלים לזה אז כבר לא עושים מזה עניין. והגוף מתנהג בצורות לא צפויותת, והאחריות, והכל. אבל כל זה מגומד לחלוטין מול כמויות האושר והאהבה. אני חושבת שהסיבה שפחות מדברים על זה היא שקשה להסביר את הסוג הזה של מאוהבות ועונג למי שלא חווה אותה. זה לא כאילו שעד היום היית מאושרת/שמחה/מאוהבת על סקאלה של 1-5, ופתאום הסקאלה נפתחת עד 20. זה כאילו שיש לך חוש חדש. כאילו שעד עכשיו זה היה 1-5 ועכשו זה צהוב בהיר. או סי במול. וזה מאד כיף, כי את מקבלת אדם חדש שאת מאד מאד אוהבת, והוא (או היא, אבל אני מדברת מהחוויה האישית שלי אז אצמד למין אחד) אוהב אותך בטירוף בחזרה. אף פעם לא נאהבת ככה בחיים שלך. את מסתכלת בעינים שלו, וברור לך שבעיניו את הדבר היפה ביותר, המושלם ביותר, המוכשר, הנבון והמדהים ביותר בעולם. ושעצם קיומך הוא כמו השמש בעולם - בלעדייך לא יתכנו חיים. ואת יכולה לבלות זמן על האדם הזה, ללמד אותו, לחבק ולנשק אותו כמה שאת רוצה, לשוחח איתו (גם כשנראה כאילו שהוא לא מבין! ומעודדים אותך לעשות את זה!), את יכולה להקריא לו סיפורים שאת אוהבת, לשיר לו שירים שאת אוהבת (ועד גיל מסויים הוא גם יחשוב שאת שרה נפלא), ובאופן כללי לחוות שילוב נהדר של לנסות לעצב את אופיו לטעמך יחד עם ההשתאות וההבנה שיש לו אופי וטבע והעדפות שהן לחלוטין שלו. אני לא אגיד שכל רגע שלי איתו הוא נפלא. אני לא משוגעת, כן? אני אוהבת אותו נורא, ומדי פעם אני בהחלט צריכה להתקשר לאמא שלי ולהודיע לה שהיא מאד התגעגעה אליו, ושאני אורזת לו תיק לסוף השבוע. ויש לי מדי פעם דחפים להוריד אותו באסלה, ומדי פעם אני חושבת שאהיה מוכנה לשלם לא מעט בשביל שהוא ישתוק לשלוש דקות. אבל בסך הכל, כשאנחנו הולכים יד ביד לבית הספר בבוקר, אומרים שלום לכל חתול, הוא שר לעצמו שירים קטנים ומדי פעם שואל שאלות כמו "כשאני אהיה גדול ויהיו לי ילדים אני עדיין יהיה הילד הקטן שלך, אמא?" או הסאגה הבלתי נגמרת "מי מנצח את מי" שבה עברנו כבר על כל האפשרויות, מדארת' ווידר מול ספיידרמן ועד ינשוף מול חתול, אז החיים בהחלט נראים לא רע. |
|
||||
|
||||
אם אי פעם היה לי פאסון, אז בזאת השמדתי אותו לחלוטין. אבל אני די בטוחה שכבר שנים שאין לי פאסון, אז ניחא. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע על פאסון, אבל זו אחת התגובות היפות שקראתי בנושא. |
|
||||
|
||||
:-) פחחח, כזה חיסול טוטליסטי של פאסון עוד לא ראיתי מימיי. כתבת נהדר, כל כך סחפת אותי בהתרגשות שלך, העלית דמעות בעיניי. ונתקפתי עצב בגלל ילד אחר, משקפוף. |
|
||||
|
||||
אבל אחר כך הוא מקבל תבונה, ומבין שאת לא הדבר היפה ביותר, המושלם ביותר, המוכשר, הנבון והמדהים ביותר בעולם. וגם מביע את זה בנחרצות. |
|
||||
|
||||
אלא אם הוא הבן של סינדי קרופורד. |
|
||||
|
||||
אתה אוהב את סינדי קרופורד. איך היית מגיב לו היא היתה אמא שלך? _____________ גם לי כל הזמן אומרים אנשים זרים בגילי כמה ההורים שלי נפלאים. אלא אם הם החברים שלי ואז הם אומרים לי כמה הם נוראיים, אבל זה בגלל שהם שומעים עליהם בעיקר את הדברים הרעים. ומנגד, גם אני לא הייתי מחליפה את ההורים שלי באלה של חברים. ההורים שלהם זוועה. |
|
||||
|
||||
ההורים שלי נהדרים. וזה מוזר, כי זכור לי במפורש שלפני עשרים שנה הם היו איומים, ברמה של העמדה לדין בהאג. אבל בעצם לפני שלושים שנה הם גם היו נהדרים. אז אם ככה טוב שזה עבר להם. |
|
||||
|
||||
כשהייתי בן 14, אבי היה כל כך בור וטיפש עד שלא יכולתי להימצא בחברתו. כשהגעתי לגיל 21, נדהמתי לראות כמה הזקן למד ב־7 שנים |
|
||||
|
||||
לא יודע. הייתי מעדיף שהיא תהיה אישתי. |
|
||||
|
||||
אוקי. למדתי עליך דברים חדשים היום. ______________ אני הייתי מעדיפה אשה שגם יהיה לי מעניין איתה. אבל זה אני. |
|
||||
|
||||
'Tis better to have loved and lost אם כי אני לא יודעת אם לטניסון היו ילדים.
Than never to have loved at all. |
|
||||
|
||||
כן, אבל לא במקרה של ל.ב.פ המהממת וצאצאה המשובח. במשפחה המרגיזה שלהם אין פער בין-דורי, רק עקיצות קלות שנשכחות כשכולם יורדים על עוגת התפוחים בנוסח מיין, או משהו (שהיא אפתה!). |
|
||||
|
||||
מיסיסיפי. מה פתאום מיין? מה זה, לובסטר? |
|
||||
|
||||
הידע שלי על ניו-אינגלנד מתבסס בעיקר על כתביו של ג'ון אירווינג (כרגע ליד המיטה Last Night in Twisted River) ולפיהם מיין היא מעצמת תפוחים (בעיקר אם קוראים את The Cider House Rules). |
|
||||
|
||||
הם אמנם מעצמת תפוחים, אהל לא מעצמת אפיה. המומחיות כאן היא דרומית או של הפנסילבניה דאצ׳ - כלומר אמיש. |
|
||||
|
||||
נו, זה לא ברור? התפוחים הם בנוסח מיין, לא העוגה. |
|
||||
|
||||
נראה שפספסת לגמרי את הטיעונים שלי בהעדפת המרכז על חשבון הפריפריה (או שסתם את משתמשת בשיטת "איש הקש") אז הנה עובדה חדשה שאפילו לא חשדתי בה: ועדת טרכטנברג מצאה שלא רק שמדינת ישראל מסבסדת את התחבורה הציבורית, הרי שהיא מסבסדת ביתר את אגד ודן (ביחס לחברות התח"צ האחרות, בעיקר אלו הפועלות בפריפריה) ב720 מליון ש"ח בשנה. |
|
||||
|
||||
בסופו של דבר, חוק חינוך חינם מגיל 3 דווקא עבר. כך גם ההקלות במכס. רוב שאר הדברים התאיידו. |
|
||||
|
||||
גם המס על רווחי הון עלה, כך שעשירים מופלגים כמוני יממנו את הבייבי סיטינג הממלכתי לילדי ציבור המפגינים. הללויה. |
|
||||
|
||||
זה בסדר, כך יהיה לך יותר נעים לסרב כשהבת שלך שוב תבקש כסף. |
|
||||
|
||||
כמובן, אלא שגיליתי שאני מעדיף לשלם עבור נכדי שלי ולא עבור ילדיה של הגברת ליף. |
|
||||
|
||||
אני מציע להתאזר בסבלנות ולבדוק דברים על פי הביצוע. את המשפט שכתבת אפשר היה לכתוב גם ב-1984. אם היו מבטלים את חוק ההסדרים, הייתי אופטימי יותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |