|
||||
|
||||
זה הלך בערך ככה: העלו אותה לשידור והיא נתנה ספיץ' על כך שאין שום חידוש בהמלצות והן המשך של מדיניות הממשלה וזריית חול בעיניים וכו', ואז המראיינים ביקשו דוגמאות, והיא הודיעה מיד שדוגמאות במסיבת העיתונאים מחר, היא חייבת ללכת. ואז (כמדומני מראיינת) אומרת לה: "את בשידור חי!" והיא: "אני יודעת שאני בשידור חי, אני חייבת ללכת". |
|
||||
|
||||
גאוני. פעם ראיינו את השר דניאל פרידמן בגל''צ ובאיזה שהוא שלב המראיין שאל אותו משהו קצת אוף טופיק. ''סליחה'' (או משהו כזה), ''הסכמתי לעלות לשידור רק אם לא אשאל על הנושא הזה, ועכשיו אני ממהר וצריך לסיים''. מייד התחלתי לחבב אותו. |
|
||||
|
||||
להבדיל מפרידמן, ליף לא נשאלה אוף טופיק. |
|
||||
|
||||
אני חושב שמה שקנה אותי בתשובה של פרידמן היה שהוא לא שפוט של התקשורת ולא מנסה לדחוף את עצמו בכל הזדמנות כמו פוליטיקאי טיפוסי ( יכול היה להגיד - לא זאת השאלה, ולהמשיך ללהג כראות עיניו). אני לא יודע בדיוק מה היתה הסיטואציה עם גברת ליף, אבל אני מקבל את הרושם שגם אם היא ''רודפת פרסום'' היא רודפת אותו בתנאיה שלה. גם אם אין לי מושג מה העם דורש, זה נחמד לראות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |