 |
|
 |
||
|
||||
 |
הייתי מהמר ששניהם. אם נשווה את ארה"ב בשנות החמישים לאנגליה בתקופת המהפכה התעשייתית (או אפילו לארה"ב בתחילת המאה ה- 20), נראה הן ירידה בשעות העבודה והן עליה ברמת החיים. זה מוכיח שאין סתירה בין השניים. מרקס מספר את הסיפור בצורה די בוטה: לדבריו, הסיבה המרכזית להפחתה החדה במספר שעות העבודה של ילדים במחצית הראשונה של המאה ה- 19 (משמונה עשרה שעות ביממה לתשע, כמדומני), היתה הצורך של בעלי המפעלים להכשיר את כוח העבודה כדי שיוכל להפעיל מכונות במקום לבצע עבודה ידנית ישירה. תפעול המכונות דרש ידיעת קרוא וכתוב, ולכן נפתחו בתי ספר ליד המפעלים והילדים עבדו ולמדו בשתי משמרות - בוקר ואחה"צ. שעות העבודה של המבוגרים הופחתו - אאז"נ - לאחר מכן, כתוצאה מהקמת איגודים מקצועיים. הנקודה המהותית שצריך לזכור כאן היא שבעלי ההון קובעים את אופי החינוך - מאז המאה ה- 19 ועד היום - מתוך מחשבה שמטרתם העיקרית של מוסדות ההשכלה היא הכשרת כוח עבודה (ולא, למשל, פיתוח אזרחים משכילים ומודעים, או סיוע לאנשים למצוא את אושרם, כפי שהציעה הנאורות). באירופה, לדוגמא, התעשיינים היו הגוף המרכזי שדחף להרמוניזציה של החינוך באיחוד האירופי למערכת של תואר ראשון, שני ודוקטורט, וזאת דרך ארגון שנקרא The European Round Table of Industrialists. אחד הנימוקים העיקריים היה שבמדינות רבות שורר חינוך-יתר, כלומר האזרחים משכילים מדי ולכן אין להם עבודה התואמת את כישוריהם. מכאן יוצא שצריך להנמיך את הכישורים של הדור הבא... לנו זה יכול להיראות כעניין שולי, אבל סטודנטים בלא מעט ממדינות אירופה נדרשו בעבר (לפני הרפורמה) להגיש כבר במהלך התואר הראשון עבודת מחקר שבארץ היתה נחשבת לעבודת מאסטר. תזת הדוקטורט היתה העבודה הגדולה השלישית שהגיש הסטודנט, ולא השניה, כמקובל בארץ, או הראשונה - כפי שנהוג בארה"ב. מבחינת התעשיינים ומנהלי החברות הגדולות, אין כמעט צורך בעבודות מחקר, אלא בעיקר בהקניית כישורים מקצועיים - כפי שנהוג בתארים הראשונים בהנדסה ובמחשבים, ובתואר השני במנהל עסקים. מבחינתם, המדינה פשוט מכשירה עבורם את העובדים וכך חוסכת להם הוצאות. השלב הבא, עם עליית המחשוב, יכול להיות (אולי) דרישה של בעלי ההון מהמדינה לבצע גם הכשרה של עובדי מחקר, אבל רק בתחומים רווחיים, כלומר מדע ושירותים עסקיים (מימון, שיווק, משפטים, ...), ולא במדעי הרוח שהם - מבחינתם - סתם בזבוז. למרבה הצער אין היום כוח משמעותי שיתנגד לבעלי ההון 1 בנושא הזה, והתוצאה היא שגדל בארץ (ואולי גם במדינות רבות נוספות) דור שכלל לא מבין את חשיבות הזמן-הפנוי-שלא-למטרות-צריכה, כלומר כזה שבעלי ההון אינם מרוויחים ממנו כסף. שימור הקונפליקט בין נשים וגברים בעניין כושר ההשתכרות מסתיר את המטרה המשותפת, שהיא הגדלת זמן האיכות הפנוי - כלומר הזמן הפנוי המוקדש להעשרה אישית של הפרט, לאו דווקא דרך קניית מוצרים ושירותים אלא בעיקר דרך מתן אפשרות למנוחה אמיתית מעבודה, ועידוד היכולת ליצירה עצמאית של כל אחת ואחד. ------------------------------------------------------------------------------------- אולי השימוש ב-"בעלי ההון" מריח למישהו כמרקסיזם, אבל כל מי שקורא את גיא רולניק בדה-מרקר יכול לשים לב שגם הוא - שאיננו חשוד כמרקסיסט - משתמש כבר מזמן בביטויים דומים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עוד נקודה קטנה: העובדה שחלק משמעותי מהפנאי בחברה המערבית מוקדש לצריכה פסיבית (הדוגמה הקלאסית: "בילוי" בקניון) נעוצה בהבנה של בעלי ההון שניתן לספק להמונים פנאי ובו זמנית לגרום להם לצרוך "מוצרי פנאי", וזאת מתוך שכנוע הממשלה שמצב עניינים כזה מועיל לכלכלה, מפני שכך נוצרות משרות למוכרי בגדים, מסעדנים וכו'. אבל הסיבה האמיתית היא שקל לבעלי ההון להעסיק מספר גדול של אנשים בלתי מקצועיים כמוכרים בחנויות, ולגרוף רווחי עתק על גבם. קשה להם הרבה יותר לנצל אנשים משכילים, שנוטים להיות מודעים לזכויותיהם, והקשה מכל הוא להרוויח מאינטראקציות חברתיות שאין בהן יתרון לגודל, כלומר כאלו שהן במהותן אישיות ודורשות התאמה ספציפית בין הנותן והמקבל, כגון שיחה קרובה בין חברים או הקשר בין רופא משפחה לפציינט. ככל שאנשים יהיו משכילים יותר, בעיקר בתחום מדעי הרוח, כך גם ייעשה טעמם בענייני פנאי למובחן ואישי יותר, וכך גם יבחרו להעביר יותר משעות הפנאי שלהם בגפם או בחיק המשפחה, או באינטראקציות חברתיות שהן ספציפיות להם ואינן ניתנות למסחור בקלות. זו תהיה בעיה קשה לבעלי ההון, אבל לא לבורגנים, שייהנו מהשכלה רחבה יותר ויתפרנסו בעיקר ממתן שירותים זה לזה כעוסקים קטנים. מצב עניינים כזה יקל מאד על השילוב בין בורגנות כסף לבורגנות זמן. ניצנים לכך אפשר לראות במדינות סקנדינביה, שבהן הפער בין עשירים לעניים קטן יחסית. יש בהן גם חינוך ברמה גבוהה ומשכורות הנשים (העובדות במשרה מלאה) נמוכות בממוצע ב- 20% מאלו של הגברים - פער קטן יותר מאשר ברוב העולם המפותח. לסיכום: אני טוען שהקטנת אי השוויון בין עשירים לעניים בחברה תוביל גם להקטנת אי השוויון בתוך הבית, בין המינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך במקרה את הפרוטוקולים מהישיבות של בעלי ההון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבה ההפתעה, הם כלל לא סודיים: שים לב כיצד המילים education ו- skills משמשות כמילים נרדפות במסמכים שמוציא ה- European Round Table of Industrialists. והנה עוד פרוטוקול של קבוצה-אחות: והוא נפתח כך: From a business point of view the most important issues regarding the education of young people are still: the employability of graduates, and ensuring the high quality of study programmes and higher education institutions. כידוע, קיימת גם גישה הומניסטית לחינוך, הרואה בו כלי המשרת את היחיד, ולא רק את אנשי העסקים. למשל, בערך Education בוויקיפדיה האנגלית, נכתב:By many, education is understood to be a means of overcoming handicaps, achieving greater equality and acquiring wealth and status for all (Sargent 1994). Learners may be motivated by aspirations for progress and betterment. Education is perceived as a place where children can develop according to their unique needs and potentialities.36 The purpose of education can be to develop every individual to their full potential. ההבדלים התמימים-לכאורה במינוח בין שתי הגישות האלו לחינוך (Education לעומת Skills)מכסים על תהום רעיונית, שעיקרה השאלה מה (או אולי מי) צריך להיות ה-"תוצר" של מערכת החינוך באירופה.ונעבור לארה"ב. קצת היסטוריה לגבי המטרה המוצהרת של בעלי ההון לחנך אנשים לצריכה ללא צורך (הלינק כבר ניתן קודם באייל, אבל לא מצאתי היכן): נראה כי לפחות בארה"ב המטרה הזו הופנמה היטב. למשל, בערך Consumerism בוויקיפדיה, נכתב כי: Beginning in the 1990s, the most frequent reason given for attending college had changed to making a lot of money, outranking reasons such as becoming an authority in a field or helping others in difficulty. לטענה הזו לא ניתן מקור, אבל היא נשמעת לי סבירה ביותר גם עפ"י היכרותי עם ישראלים צעירים. אם תסתכל במורד אותו ערך, תראה ציטטות נוספות של אנשי עסקים מובילים בארה"ב של שנות ה- 20 וה- 30, המעידות על כך שיש יד מכוונת מאחורי תהליך ה"הינדוס" של הצרכן הבורגני.לבסוף, בכרך הראשון של ה-"קפיטל" של מרקס מובאים מקורות בעניין התהליך שהוביל לקיצור שעות העבודה לילדים בתקופת המהפכה התעשייתית, אאז"נ בעיקר עפ"י פרוטוקולי דיונים בפרלמנט הבריטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מסקנה מהפסקה השנייה אמורה להיות שתכניות כגון "האח הגדול" לא יהיו מקובלות על הציבור המשכיל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך הבנתי מה הקשר. תוכל להסביר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי־אפשר לקנות אותם בקלות עם מלכודת מסרונים ממוסחרת כמו האח הגדול. בשבילם צריך משהו אינטליגנטי יותר והמוני פחות. כמו סנדוויץ' בלחם ארז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אתה בוודאי מתכוון לזה: או, אולי, לזה: "מעמד ביניים לא נבחן בפאסדה של החיים שלו, אלא בשאלה אם הוא מצליח לתת לילדים שלו נקודת זינוק שווה לשלו, שזה חינוך ודירה", מסביר בשן. "עד 1995 זוגות ממעמד הביניים הצליחו משתי משכורות לרכוש בכוחות עצמם דירה. הם גם הצליחו לחסוך די כסף להשכלה גבוהה לילדיהם. כל תופעת המכללות נבנתה הרי על היכולת שלהם לשלם. היום מעמד הביניים לא שומר על המאפיינים האלה. הוא לא מצליח לרכוש דירה בכוחות עצמו, וכמעט שלא חוסך, מה שאומר שהילדים, כשיגיעו ללמוד ב-2015, לא יוכלו כלכלית ללמוד מה שהם רוצים. זה נכון שמעמד הביניים שותה לפעמים קפה הפוך ולא שחור, ומדי פעם אוכל לחם ארז ולא לחם אחיד, אבל בסופו של דבר הוא שורד את היום, ולא חוסך למחר". מתוך: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה הקשקוש הזה? שיפקידו את קצבת הילדים שהם מקבלים כל חודש לתכנית חיסכון ועד גיל 21 זה יממן לילד את הלימודים. הלימודים בארץ, אפילו במכללה, זה לא סיפור כל כך יקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה שבתוך הצמד ''חינוך ודירה'' שמתי לב בעיקר לחלק הנדל''ני... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר לא הסטודנטים קובעים מה ילמדו , אלא בעלי ההון. טוב, אם כבר התרגלנו לרעיון שבעלי ההון משחירים את "הבנקים החברתיים" באמצעות מחקרים מגוייסים, כנראה שהכל אפשרי. אפרופו מיקרו-מימון, אני מציע לך גם לא לסמוך על התגובות באייל. כנראה שאין באמת תומכי שוק חופשי בעולם: כולנו סוציאליסטים, אלא שיש כאלה שמוכרים את נשמתם לבעלי ההון תמורת מיקרו-תשלומים. חלק מקוראי האייל הם בוגרי אוניברסיטה. אולי יש כאן מתנדבים שמוכנים לספר על סמך נסיונם האישי כיצד בעלי ההון בחרו עבורם את מסלול הלימודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, לא עבורי, אבל היתה תקופה שמסלול האנימציה ב"בצלאל" הותאם במיוחד עבור חברת DPSI בירושלים. ________ לכאורה, זה לא רע. מה רע שסטודנטים יצאו מותאמים לשוק העבודה? בפועל, כשאתה מחשב את זה ששיטת העבודה של החברה הזו (מחוסר מזומנים, אני משערת) היתה לשכור אנשים לפי שלבי פיתוח1 ולבסוף היא קרסה, זה לא יתרון גדול במיוחד. וממילא, התאמת הלימודים לשוק העבודה היא דבר טוב, נניח. התאמת הלימודים לחברה אחת - לא. 1 בשלב הפרה-פרודקשן שוכרים אנשי בהתאם. נגמר השלב? מפטרים את כולם, שוכרים אנשי פרודקשן. נגמר השלב הזה? מפטרים את כולם, שוכרים אנשי פוסט-פרודקשן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טוב שתוכנית הלימודים מותאמת לצרכי חברה אחת. (אלא אם כן הטכנולוגיה של החברה הזאת שולטת באופן מוחלט בשוק, וגם זה דבר לא טוב). אני לא יודע על מה את מדברת, בכל אופן מסלול לימודים כזה הוא מסלול לימודים לא טוב, וכל סטודנט צריך לשקול אם כדאי לו להצטרף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מה גורם לך לחשוב שסטודנט יודע את זה, כשהוא נכנס ללמוד? ב. מה קורה כשאתה כבר סטודנט ומשנים את הסיליבוס בהתאם? ג. מה קורה כשהמוסד הוא המקום הפחות או יותר יחיד שבו ניתן ללמוד1? 1 נכון לאותה התקופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל זה יש בתי משפט... אם הם היו מתפקדים. אני מתנצל, אבל כפי שאמרתי כבר אני לא יודע על מה את מדברת. האם מדובר בתוכנת אנימציה מסויימת? במקום עבודה יחיד? אולי למהנדסי אווירונאוטיקה הייתה בתקופה מסויימת אפשרות לעבוד אך ורק בתעשיה האווירית. במקרה כזה יש סיכון בבחירת מסלול הלימודים, וכל אחד צריך להחליט אם הסיכון כדאי לו. אני חושב ששיתוף פעולה עם התעשייה חשוב מאוד ומועיל מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. בתי משפט. עד שהמשפט יסתיים, כבר יהיו לסטודנט ילדים שיעשו בגרויות. מה גם שקשה להאמין שסטודנט יתנגד לזה שמכינים אותו "לשוּק". אכן. מקום עבודה יחיד. זה: אבל עם מקום להרבה מאוד עובדים, בשוק שגם ככה סובל מהיצע עובדים עצום ביחס לביקוש. _______ אנימטורים, אגב, רובם גברים. למרות שמצבם לדעתי גרוע מזה של מאיירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הסטודנט לא מתנגד, מי אמור להתנגד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח אתה סטודנט שלומד מקצוע. אם יגידו לך שמעדכנים את הסיליבוס כך שיקל עליך למצוא עבודה בסיום הלימודים, תתנגד? הרי בד"ך הביקורת על המוסדות שהם אינם מכינים את הסטודנטים כראוי לעולם המקצועי1. 1 במוסדות שמלמדים מקצוע עסקינן, ולא בפקולטה למדעי המזרח הקדום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר על השאלה: מי אמור להתנגד? מה רע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, כשהסיליבוס מעודכן עבור חברה אחת, זה כבר בעיה. וכשהחברה הזו קורסת, זו עוד יותר בעיה. ____________ ירון ביקש "אולי יש כאן מתנדבים שמוכנים לספר על סמך נסיונם האישי כיצד בעלי ההון בחרו עבורם את מסלול הלימודים", משום שהוא לא האמין, אני משערת, שכזה דבר יתכן. הנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, את מאשימה את החברה היחידה שניסתה לספק עבודה בתחום מסויים? אסור להיות ראשון בארץ? החברה בחרה או אולי הסטודנט בחר להיות אנימטור? חייבים להיות אנימטורים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, מי אמר שראשונים בארץ? יש הרבה חברות בארץ. אבל עדיין יותר היצע מביקוש. ואגב, אני לא יודעת אם חברה שמספקת אאוט-סורסינג לחברה אמריקאית יכולה להחשב מלכתחילה "ראשונים בארץ" גם אם לא היו חברות כאלה לפניה ואחריה. לפני השתלטות החברה על הסיליבוס, המחלקה לאנימציה התפצלה ל-3 מסלולים: קלאסי1, stop-motion (האנגלית מחרבשת לי את הסוגריים המרובעים, ועל מנת להרחיק את הטקסט מהאנגלית בא הטקסט הזה שהרגע קראת 2) ותלת. חוץ מזה, היא עודדה שימוש בכלים אקספרימנטליים כראוי לאקדמיה לאמנות ולעיצוב, שאין להם בהכרח שימוש בשוק, אבל יוצרים יופי של סרטים קצרים. נניח כזה: מרגע שהחברה התערבה בסיליבוס על מנת לייצר לה עובדים מתאימים, גדל החלק של התלת ע"ח האחרים. שוב, זה טוב מאוד להכשיר עובדים לשוק. השאלה אם נכון שבית ספר ישנה את הסיליבוס שלו, ואת חומר הלימודים, על מנת להתאים עובדים לחברה אחת. אתה יודע מה, אני אמשיל את זה ככה: נניח קומוורס משתתפת בגיבוש הסיליבוס של הפקולטות למדעי המחשב בארץ, ובמקום ללמד מדעי המחשב בצורה המקובלת באקדמיה, הסטודנטים לומדים במטרה להיות עובדי קומוורס. בעיה? נניח. עכשיו קומוורס קורסת. וואלה. כמה טוב שיש בתי משפט. אפשר לשאול במה אתה עוסק? 1 אנימציה קלאסית - מהסוג שעושים בוולט דיסני, או וורנר בראדרז, ואחרים. frame by frame. 2 מעשיות שועלים של רוני אורן? וואלאס וגרומיט? כזה. 3 לא, הוא לא מהארץ, אבל אחלה סרט. החלקים האחרים גם ביוטיוב. צבעי שמן על זכוכית, למי שתהה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"החברה התערבה בסיליבוס על מנת לייצר לה עובדים מתאימים". מה פרוש התערבה? האם החברה כפתה משהו על האוניברסיטה? אני באמת לא יודע. כל מה שאני יודע על הסיפור הזה מגיע ממך. הבנתי שהחברה הייתה ספק העבודה העיקרי בתחום האנימציה. אי אפשר להאשים אותה בכך. בכל אופן הבחירה היא בידי האוניברסיטה והסטודנטים. מה כדאי לאוניברסיטה ומה כדאי לסטודנטים. אני מכיר אפשרויות שחברה מנסה לגייס ולהכין סטודנטים לעבודה אצלה. היא יכולה להציע לסטודנטים שסיימו שנה א' בהצטיינות מלגות תמורת עבודה חלקית. היא יכולה לתרום לאוניברסיטה ציוד או לעודד עובדים שלה לשמש מרצים מהחוץ כאשר המטרה היא תמיד ליצור קשרים ולהרגיל סטודנטים לטכנולוגיות שלה. אני לא רואה בהתערבות כזאת נזק, אלא תועלת. מה רע בתרומות ובמלגות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא מדובר בתרומות ובמלגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר? לא מדובר רק? במה מדובר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברה מקימה סטודיו גדול בעיר בה נמצא המוסד. קולטת עובדים. מגלה שהם לא מתאימים לסטנדרטים שלה, ולכן מתערבת בתכני הלימוד כך שיתאימו לה. בעייתי? אולי. אולי לא. אבל זו דוגמא להתערבות ישירה, שירון הקשה וסבר שאינה קיימת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך היא מתערבת? מה בדיוק רע בהתערבות? על חשבון מה זה בא? אם אני מבין נכון את דברייך לא מדובר בתרומה כספית מכובדת או סוג אחר של הצעה שאי־אפשר לסרב לה. אנשי החברה שכנעו את אנשי המוסד שזוהי הבחירה הטובה ביותר (למוסד? לתלמידיו? אין לי מושג. אני לא מכיר את הפרטים). מה רע בזה? האם מי שבא ללמוד שם לא הגיע לשם במטרה לרכוש מקצוע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתערבת באמצעות שינוי מתכונת הקורסים ותכניהם כך שיתאימו לשיטת העבודה בחברה. זה בא ע"ח קורסים אחרים, מן הסתם. אכן. לא מדובר בתרומה כספית. "אתם תכשירו את הסטודנטים כפי שמתאים לנו, אנחנו נקלוט אותם בסיום לימודיהם". זה לא בהכרח רע. אולי זה אפילו טוב, הואיל וזה מגדיל את סיכויי הסטודנטים למצוא עבודה בחברה1. השאלה היא אם מוסד אקדמי צריך לשמש מוסד הכשרה לחברה ספציפית. אני לא משוכנעת. 1 אגב, הרוב המכריע של העובדים באותה חברה ז"ל, מצא עבודה אחרת במקצוע. הדבר הכי רע שהעבודה שם עשתה להם, היו כמה חודשים של שכר ממש טוב, גבוה, והאשליה שאשכרה אפשר להתפרנס בכבוד מאנימציה. והעובדה שבכל פעם ששומעים על איזו חברת אנימציה אמריקאית שפותחת שלוחה בארץ ועומדת לגייס הרבה עובדים, התגובה הראשונית היא "מה, עוד DPSI?" ___________ גילוי נאות: אני איני בוגרת המחלקה לאנימציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרגיש שאני חייב לך תשובה מלאה למרות שאחזור על חלק מדברי צפריר. התיחסתי לטענותיו של LG. לדעתו "בעלי ההון" קובעים את אופיה של מערכת החינוך כדי שתתאים לצרכיהם. מאוחר יותר, לאחר שביקשתי אותו, גם הציע מנגנון שבו משתמשים בעלי ההון כדי לכוון את המערכת האקדמית. בעיקרון בגלל הפערים החברתיים ש"בעלי ההון" כביכול אחראים להם, אנשים רבים אינם יכולים להתפרנס בלא לעבוד עבודה מועילה, ולכן סטודנטים מעדיפים ללמוד מקצועות המפרנסים את בעליהם ולא מדעי הרוח, או לעסוק בחיפוש אחר האושר. לדעתי התאוריה מדברת בעד עצמה, והמנגנון רק מחזק את הרושם. כשהתיחסתי לתאוריה בקשתי בלעג מקוראי האייל לספר כיצד בעלי ההון בחרו עבורם את מסלול הלימודים. את סיפרת סיפור לא רלוונטי. אותה חברת אנימציה לא הכתיבה לסטודנטים ללמוד אנימציה. הסטודנטים לא בחרו באנימציה מפני שחששו שבכל דרך אחרת יגיעו לפת לחם כו שLG חושב. הם בחרו באנימציה למרות סיכויי הפרנסה באנימציה. הם בחרו באנימציה מפני שהם אהבו אנימציה. אני בטוח שהסטודנטים שמחו שיש חברה שמציעה מקומות עבודה לאנימטורים. מהמעט שאני יודע על אנימציה אני יכול לתרום שתי תובנות. אנימציה בנויה על כישרון והתוכנה היא בסה"כ כלי. אנימציה היא מסוג המקצועות שמי שלא ממש מצויין יתקשה לעסוק בו - כך זה בכל העולם. כך זה גם בתחומים אחרים של אומנות ומדע. יש מספר מוגבל מאוד של מקומות למנצחי תזמורות, או לאסטרופיזיקאים. מי שבוחר להתמחות בתחומים אלה לוקח על עצמו סיכון אישי מפני שהוא אוהב את המקצוע, בלי שום קשר ל"בעלי ההון" שמושכים כביכול בחוטים מאחורי הקלעים. כפי שכתבתי בתגובה 566013, אני יודע שחברות מנסות לשווק את עצמן ואת הטכנולוגיות שלהן באוניברסיטאות. אני חושב שזו תופעה חיובית שמחזקת את ההשכלה הגבוהה גם במשאבים וגם ברלוונטיות, מועילה לסטדנטים וחברה כולה. הבחירה היא תמיד בידי הסטודנט לבחור מוסד ומסלול לימודים (בכפוף לכישוריו כמובן). והבחירה היא בידי המוסדות להחליט איזה משקל לתת לטכנולוגיות בעלות זהות תאגידית מובהקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה מזלזל באנימטורים. הייתי רוצה לנסות להבהיר קצת את מה שלדעתי יכול להיות בעייתי (או שלא). דיברתי על כך שפעם היו כאן רשתות נובל. מנהלי רשתות נובל שמצאו את עצמם ללא עבודה יכלו לעבור הסבה מקצועית לניהול רשתות אחרות במחיר זול יחסית (לא בחינם) מכיוון שהבסיס קיים. נניח שלמדתי שלוש שנים להיות מאייר מיניאטורות (סתם דוגמה) מכיוון שהיה ביקוש למאיירי מיניאטורות. עכשיו נעלם הביקוש. כמה אני צריך ללמוד מחדש כדי להיות אנימטור קלסי (או כל סוג אחר, שעכשיו יותר מבוקש)? אם אני לא צריך ללמוד יותר מדי, הרי שבמוסד הלימוד נתנו לי בסיס מספיק טוב כדי להתקדם הלאה. גם אם הכיוון המדויק שהם בחרו היה שגוי (לפחות בדיעבד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא הבנתי מה פרוש "שיטת העבודה של החברה" שנועה דיברה עליה. אני יודע שיש בתחום התלת מימד חבילות מסחריות כמו Maya או 3ds max ואני מכיר גם את Blender שגירסה 2.56 שלה מותקנת עכשיו במחשב שלי ואני מנסה ללמוד אותה (באופן חובבני לחלוטין). אין תוכנת אנימציה יחידה שכולם משתמשים בה. תוכנות תלת מימד מסובכות להפליא וקשה מאוד ללמוד להפעיל אותן בצורה אפקטיבית. אבל בעיקר צריך וירטואוזיות אומנותית כדי להצליח. תכנות או אדמיניסטרצית רשת הן, בכל הכבוד, מלאכות. אנימציה היא אומנות, ולא כל אחד נולד אומן, זה החלק הקשה ביותר, ולא התוכנה המסובכת. כל הסיפור של נועה לא מובן לי כל כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק: לגבי תוכנות האנימציה (בתלת), הן דומות זו לזו, מי שיודע אחת ילמד את השניה בקלות יחסית. באנימציה, העניין הגדול אינו התוכנה, אלא לדעת להזיז, ולדעת להזיז נכון. מצד שני, זה לא דבר שנולדים איתו, זה דבר שלומדים, אם באמת מעניין אותך להזיז1. זה אכן אמנות, אם כי כמובן, כשאתה עובד בשוק לעיתים רחוקות אתה עושה דברים אמנותיים. אמנות - אבל אמנות פרקטית. כי זה מקצוע. ויש לו דרישה ומקום בשוק. 1 אותי, למשל, זה לא מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת אוף בעיקר לנועה אבל גם לאחרים: אני מחפשת תוכנה חינמית לאנימציה. המטרה - יצירת קליפ לשיר מציורי 2D פשוטים. יש לי תוכנה כזאת ל GIF אבל GIF מוגבל בצבעים. הורדתי POWERBULLET אבל אני לא מסתדרת איתו, ונראה לי שזה לא מה שאני צריכה. מישהו יכול לעזור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתמחה בתוכנות גרפיות חינמיות. צר לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, בינתיים קיבלתי את ADOBE FLASH CS3, תוכנה מזעזעת כמו כל הדברים של אדובי, דרעק שאין כדוגמתו ואני חוטפת התקפת עצבים כל חצי שעה. בכל זאת יש לי כבר שביעית קליפ ובסוף אראה לך את התוצאה. אני זקוקה נואשות לעזרה אבל לא אטריחך, גם אמרת שאת לא מתעסקת באנימציה אז מן הסתם אינך יודעת אם יש דרך פשוטה לעשות אפקט של זום :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התוכנות של אדובי מצויינות. הצרה רק, שהם לא מכירים בעובדה שלא לכולם יש מסך ענק ומחשב סופר-חזק לסחוב את התוכנות שלהם שנעשות כבדות יותר ויותר מגרסא לגרסא, בלי שום סיבה מתקבלת על הדעת. אבל זו לא בעיה שיש ב-CS3. חכי חכי ל-CS5... _________________ כמובן שיש דרך פשוטה לעשות אפקט של זום! F8 או insert / new symbol. תבחרי graphic. לכי בטיימליין לנקודה בה את רוצה שהזום אין יסתיים. תלחצי F6 או insert / keyframe ctrl+alt+s או modify / transform / scale על מנת להגדיל את מה שאת רוצה להגדיל (300%? 400%?). עמדי על הטיימליין, ככה במרכזו. קליק ימני - tweening motion. עכשיו. יכול להיות שזה טיפה שונה ב-CS3, אז אם קליק ימני לא מביא לך תוצאה - תסתכלי בפרופרטיז ותחפשי שם משהו שיאפשר לך לעבור בין tweening motion ל-none ל-shape. עכשיו זה אמור לעבוד. כל האזור בין הקיפריימים בטיימליין יסגיל. אם זה לא קורה, זה משום שיש יותר מסימבול אחד בשכבה. אנימציית motion פועלת רק בסימבולים, ורק כשיש סימבול אחד בלבד בשכבה. אני לא אוהבת לעשות אנימציה. זו עבודת נמלים פסיכית וסיזיפית שצריך להיות פסיכי סיזיפי על מנת לאהוב. אבל עשיתי את הזיפת הזה שנתיים, ואפקט של זום-אין זה לא באמת אנימציה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עבד כמו ברק משומן! (כמו שאומרים בגרמנית) ניסיתי גם קודם את השיטה הזאת, אבל ההבדל היה שלא הפכתי לפני כן את הציור, דג במקרה הזה, לסימבול. בכל ה time tweening האחרים שלי, למשל כשהדג היה צריך לשחות, לא נתקלתי בצורך כזה. מה המשמעות של סימבול ומה ההבדל בינו לבין סתם תמונה? זו אחת הדוגמאות לכך שהתוכנה גרועה בעיניי, זו תוכנה שאת המימשק שלה הגדירו המתכנתים והם מצפים ממך להבין את עולם המושגים שלהם. גם מיקרוסופט כותבים ככה. אפילו המינוחים - מה פירוש המילה TWEENING? מדוע לא CHANGE, MOVE, ANIMATE? ועצם העובדה שהתוכנה כל כך כבדה מעיד על כך שהיא חנטרישית, היא תופסת לי ג'יגה, שזה פשוט לא יאומן, זה אומר ש-90% ממה שיש שם זה קשקושים. אני יודעת כי אני באה משם. עבודה סיזיפית מטריפה, כדברייך, כבר אמרתי שכל חצי שעה אני מקבלת התקפת עצבים. תודה רבה, עצתך המפורטת עזרה לי מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פלאש היא תוכנה מצויינת. אבל היא תוכנה מקצועית. צריך ללמוד אותה. היא מיועדת למעצב, לאנימטור, למתכנת, אבל לא לאדם שהתחשק לו פתאום להכין סרט. ההבדל בין סימבול לבין סתם תמונה: 1. סימבול מאפשר לך להכניס אלמנט שוב ושוב, אבל הוא יחשב, משקלית, רק פעם אחת. למשל - הדג שלך? את יכולה לשכפל אותו, ולשים הרבה דגים, אבל הם ישקלו כאחד. את יכולה לעשות שינויים מסויימים בכל אובייקט ואובייקט מאלה, אבל עדיין זה יחשב בתור אובייקט אחד, משקלית (הכוונה לשינויים מחוץ לסימבול. למשל - לשנות גודל. או לכי לפרופרטיז ותשחקי שם, ותוכלי לשנות לו גוון, או שקיפות. שינוי בתוך הסימבול (כשאת בתוכו. דבל קליק עליו, ואולי עוד כמה דבל קליקים במידה ויש לך סימבול בתוך סימבול בתוך סימבול), ישנה את כולם. 2. רק סימבול יכול לקבל אנימציית motion. אני משערת שהדג שחה באמצעות אנימציית shape או פשוט באנימציית frame-by-frame קלאסית? בשביל זה לא צריך סימבול. 3. אבל - וזה יתרון של סימבול, את יכולה את אנימציית הדג השוחה שלך להכניס לתוך סימבול, וליצור סיקוונס שלם של שחיה. עכשיו - קחי את הדג שלך, שימי אותו בצד אחד של המסך, לכי 20-30-40 פריימים קדימה, תכניסי קיפריים שבו הוא נמצא בצד השני של המסך, תכניסי tween motion - והדג ישחה מצד אחד של המסך לשני. ואם אטת רוצה שהדג ישחה במסלול מסויים, גם לזה יש דרך. 4. סימבול יכול לקבל קוד. או instance name. חיוני בשביל תכנות. אבל בשביל קוד, הסימבול צריך להיות movie clip. לא גראפיק. tween זה קיצור של between. באנימציה קלאסית יש קיפריימים, ויש in-between keyframes. נאמר באולפנים הגדולים היו יושבים רבי-אנימטורים ומציירים את הקיפריימים, היו תחתיהם תתי-אנימטורים שציירו את האינבטווינז. בפלאש, את יכולה לאנמץ אוטומטית בין קיפריים לקיפריים. ואני משערת שהמתכננים רצו לבחור בשם שיגדיר דבר אחד בלבד. ל-move ול-change יש עוד כמה משמעויות. CS3 כבדה לך? חכי תראי את CS5! אבל זה לא 90% קשקושים. ממש לא. פשוט, יש לפלאש הרבה שימושים. שונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פלטפורמה ידידותית נחוצה לכולם, גם לאנשים מקצועיים, עברתי כמה פלטפורמות תכנות בחיי ואני יכולה להשוות. בשורה התחתונה כולן עושות אותו דבר, ההבדל הוא במימשק המשתמש. בעולם התכנות המצב אולי חמור יותר מעולם הגרפיקה כי כל הזמן עוברים פלטפורמות לכל מיני צרכים, כל הזמן יש "שדרוגים" (שנדרוקים), וכל מעבר כזה כרוך בנרווים ובזבוז זמן קולוסלי. שום דבר לא עובד טוב כמו הפטיש הישן והמוכר. זו עובדת חיים. וגם הגודל המופרע של תוכנות הוא עובדת חיים, כל האלגוריתמים הגרפיים בעולם יחד לא זקוקים לג'יגה. אבל זה כלום, יש לי מדפסת HP משולבת שההתקנה שלה היא 700 מגה! מרוב בוז לא התקנתי ואני עובדת איתה דרך דרייברים פרימיטיביים. לעניין CS3: הזזתי את הדגים עם time tweening, והם לא היו בסימבול אלא כתמונה. אני לא מספיק מבינה כדי לחוות דעה, אבל אולי עלה על דעתם של מתכנתי אדובי להיות ידידותיים במקרה הזה ולהפוך במקרה הזה את התמונה לסימבול בעצמם? כי ה tweening שנוצר על ידי ההזזה אכן נשמר אוטומטית כסימבול. עכשיו אני תקועה בבעיה חדשה ולא מצליחה לפתור. יש לי ציור של שושנת מים ואני רוצה שהמים שעליה ינצנצו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. ובכן. תמונה שמיובאת לפלאש, דינה כדין סימבול גראפיק. כך שאנימציית מושן אמורה לעבוד עליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי, אבל אפקט הזום לא עבד לפני שהמרתי לסימבול. לא חשוב, שלחתי לך שאלה במייל ליאהו ואולי את לא פוקדת את התיבה הזאת: האם יש שיטה אוטומטית לחבר פרוייקטי FLA זה לזה לסרט אחד? אחרת אני בצרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה היה צריך לחשוב לפני שהתחלת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שיטה כמעט אוטומטית: edit / timeline / copy frames או ctrl + alt + c. (כמובן, אחרי שסימנת את כל הפריימים שאת מתכוונת להעתיק. שזה כולם, לערך). ואז edit / timeline / paste frames, או ctrl + alt + v, במסמך החדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, מזה חששתי, קצת עבודת פרך. טוב, נצלח את זה, יש לי שאלה אחרונה (בתקווה): איך מצרפים מוסיקה כך שאפשר יהיה לתקן את האנימציה כדי שתתאים למנגינה? (הכנסתי קובץ MP3 לתוך LAYER, רואים את גרף המוסיקה ב LAYER אבל הוא לא מחולק לפריימים אז אי אפשר לעבוד על הסנכרון עם האנימציה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה מבוטלת, אני לא יודעת איך אבל זה הסתדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא המונח לקוח ישר ממונחי האנימציה: הבעייה בתוכנות הללו היא שהן מניחות אנשי מקצוע, שמכירים את המונחים בענף, ופחות לחובבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, הן גם מתומחרות לאנשי מקצוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז חיפשתי את ה ONION SKINS ולא מצאתי, וניסיתי בכל מיני מקומות ולחצתי על משהו והופ - נעלם הטיימליין. חפרתי וחיפשתי והפכתי ולא הצלחתי להחזיר אותו. אמרתי לאדובי שיחזור ל WORKSPACE הדיפולטי, והוא חזר והכל שב למקומו מלבד הטיימליין. ניסיתי לחפש תרופה בגוגל, ראיתי שהבעיה נפוצה בגירסה שנקראת פרמיום, אבל המימשק שם אחר והפתרון לא עזר לי. כעבור שעה של חקירות אמרתי נואש והחלטתי להתקין מחדש. מיד בתחילת ההתקנה אדובי הודיע שאינו יכול לבצע אותה, כי עלי לסגור קודם את מייקרוסופט אקספלורר. כאילו הא? מה זה עניינך אם פתוח אצלי אקספלורר? ועוד כשהוא בכלל לא פתוח! אין לך מה להתעסק עם תוכנות שרצות אצלי. הוא התעקש, ולכן נברתי בין הטסקים שרצו ברקע ומצאתי משהו עם האייקון של האקספלורר ולחצתי קיל. מניין הגיע הטסק הזה ובאיזה רשות מייקרוסופט מתקינה לי טסקים על דעת עצמה? אני בכלל עובדת עם פיירפוקס. לבסוף ההתקנה הושלמה, פתחתי את CS3 - והכל חזר להיות כפי שהיה מלבד הטיימליין שהמשיך להיעדר. בלית ברירה החלטתי להסיר ולהתקין מחדש. כתבתי פקודת הסרה. זה היה לפני שלושת רבעי שעה והדיסק כל הזמן טוחן וסרגל ההתקדמות זוחל בקצב של חיידק. כרגע ההסרה היא על 50 אחוז. תגידי לי שזה לא זבל, זה זבל משופרא דשופרא. אדובי זה בית תוכנה מסריח שדוחף את הידיים שלו לכל מקום. פתאום אחרי ההתקנה (הקודמת, שאיתה עבדתי) חזרו לפעולה העדכונים האוטומטיים של מייקרוסופט שחסמתי אותם. ויש לי זכות ראשונים על התיעוב כלפי אדובי, עוד מהימים שהם יצאו עם אקרובט, כבר ראיתי שכבדות הליכה ותחיבת ידיים והשארת לכלוך הוא שמם השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכי לרובריקת windows. ושם - או ב-workspace / classic או workspace / animator. או ב-other panels. ב-CS5 אין את הטיימליין ב-other panels, אבל יש גישה אליו מה-workspace. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) טוב, בינתיים הוא עסוק בהסרה וההתקנה עוד לפנינו, אבל לדעתי לא היו לי אפשרויות כאלה ברובריקת WINDOWS. עוד שעתיים אודיעך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסופו של דבר הוא התקין. הוא זכר את כל הסטאפ שהיה לי קודם, כלומר בכל השעה שהוא טחן את הדיסק והסיר את התוכנה הוא לא טרח לנקות את הרג'יסטרי. היה לי ברור שישאיר זבל, ואכן הוא השאיר. אי לכך סביבת העבודה עלתה עם אותו סט אפ שסידרתי קודם, אבל בתוספת טיימליין! עזבתי את זה בינתיים למנוחה והתאוששות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי נועה, שאלה נוספת: היום גיליתי את מברשת הציור המופלאה של CS3. לא הכרתי אותה וציירתי בפיינט שופ, ועכשיו הכל נראה לי מכוער. יש אפשרות להפעיל את מברשת הציור (את מבינה את הכוונה) על ציור קיים? ועוד דבר שגיליתי ואולי במקרה לא ידוע לך: אפשר לגרור קובץ SWF כמו אוביקט גרפי לתוך פריים. יצרתי כוכב מנצנץ בקובץ SWF נפרד וגררתי אותו אל שמי הלילה שבתמונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיליתי איך לעשות את זה! נפלתי על הפתרון במקרה כשהייתי עסוקה במשהו אחר. צריך לגרור את התמונה (למשל קובץ JPG לחלון הציור, לבחור אותה, לבחור תפריט MODIFY, לבחור BITMAP, לבחור TRACE BITMAP. במטה קסם עובר מכחול הפלא של CS3 על הציור ומחליק את הרעידות והפיקסלים הסוררים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אז זה לא וקטורי. מצד שני, לא נראה לי שמשקל זה מה שמטריד אותך. או הצורך לשמר את היכולת להגדיל או להקטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבינה מה המשמעות של וקטורי. כשאת עושה אנימציות1 את הרי מציירת ביד חופשית, זה נחשב וקטורי? הציורים האלה שאני מדברת עליהם זה אותו דבר, אפשר להגדיל ולהקטין וכולי, הם מתנכסים באופן מושלם. 1 הבנתי שאת לא אבל אולי בכל זאת לפעמים, שמעתי שמשלמים הרבה על באנרים. מצד שני זה ממש עבודת פרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו צריך לגלות לכן את האתר http://gmail.com | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם נתכתב בג'ימייל, איך תלמד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נועה, קיבלת את המייל שלי ביאהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) האמת שלא כל כך הסתדר. CS3 ייצר לי קובץ של 800 מגה לקליפ של דקה וחצי! הוא יצא מדעתו. יש לו כל כך הרבה אלגוריתמים משוכללים וזה מה שהוא מפיק? זה פסיכיות. המרתי את זה ל WMV בתוכנה אחרת, האודיו איבד תדרים יפים (למה שיאבד בכלל?) והגרפיקה התמרחה לגמרי. בכל זאת אני גאה ויש לי חשק להציג לראשונה מעשה ידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר את הסרטונים הפרימיטיביים שהיו פעם בטלויזיה החינוכית. בגלל שזה הפרוייקט הראשון שלך - עלי והצליחי. השיר דווקא חמוד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) אז אין מה להתגאות, הא? חששתי ככה. טוב, גם מחמאה על השיר היא נעימה... את השיר לקח לכתוב חצי שעה ואת הקליפ חודשיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מה להתבייש, הייתי מראה זאת לילדים קטנים (אני מאוד ביקורתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, זה באמת מיועד לקטנטנים (וקטנטנים בנפשם) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פעם"? חפש "ילדות ישראלית" ב-Youtube ותמצא איזה סרטוני אנימציה מוקרנים היום לילדים. לא כאלה שונים. חוץ מזה, הסרטונים שהיו פעם לא עשו שימוש באנימציית מחשב (אלא אם "הפעם" שלך הוא די לאחרונה :-) ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא יפה מאוד בשביל אדם לא מקצועי1, ועם יותר מיומנות לא היה לוקח לך חודשיים. אפשר לעשות את זה ביום עבודה. אבל את הרי למדת את התוכנה תוך כדי, ובטח לא עבדת על זה 24/7. בשביל סרט ראשון זה מצויין. המשקל הוא פונקציה של שיטות העבודה שלך (אפשר לחסוך הרבה משקל), אבל גם של אופן ההמרה שלך ל-WMV. קובץ MOV. אפשר ליצא מהפלאש עצמו, אבל בכגון אלה אני מתמצאת פחות. תמיד הייתי צריכה ליצא כ-swf בלבד. השיר יפהפה. מי שר? 1 אבל יש אנשים שקוראים לעצמם "מעצבים" ו"אנימטורים" שעושים כאלה, ואפילו מרוויחים כסף משום מה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) תודה רבה! זה מ-א-ד נעים לשמוע, במיוחד את המחמאות על השירון. אני שרה אותו, זה שיר שמתפרש על פני דור, כתבתי אותו לפני עשרים שנה, הקלטתי לפני עשר שנים, ועכשיו עשיתי אנימציה. __ את רואה למה את לא מרוויחה הרבה כסף? הכל עניין של שיווק, אנשים אחרים מפארים את עצמם בתארים מפליגים. תלמדי מהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
__________ זה, ויותר מדי זמן באייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנסי את http://www.pencil-animation.org/ או את http://synfig.org/ (תגידי שהאייל האלמוני שלח אותך ותקבלי 20% הנחה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר שהזכרת אותי, וטרם ראיתי כיצד אתה מפריך את הטיעונים שהצגתי, הבה נחדד מעט את הנקודה: המעורבות של בעלי ההון בחינוך היא ארוכת שנים, ולא בהכרח שלילית. הבאתי דוגמה מתקופת המהפכה התעשייתית, כאשר בעלי מפעלים רבים פתחו בסמוך למפעל בתי"ס להכשרת העובדים (ולפעמים גם מרפאות ושירותי רווחה נוספים). ההכשרה כללה למידת קרוא וכתוב, כמו גם הקניית כישורים שהיו חיוניים להצלחה במפעל - אולי בדומה לבתיה"ס הטכניים שמפעיל היום צה"ל, ולאלה שמבקש סטף ורטהיימר להקים בגליל. הדגש במקומות כאלו הוא על רכישת מיומניויות מקצועיות (skills) ולא על חינוך (education), שהם שני דברים שונים, כפי שמעידה ההבחנה בין תיכון עיוני למקצועי. בהקשר של בורגנות הזמן והכסף שהוצגו במאמר, בורגנות הזמן מתאפשרת בד"כ כתוצאה מחינוך הומניסטי, שהוא פתוח במובן זה, שבית הספר (או האוניברסיטה) אינם מכשירים את התלמיד למקצוע ספציפי. קידום השוויון בין המינים היה יכול - באופן עקרוני - להביא גם לחלוקה שוויונית יותר ביניהם של מקצועות הכסף והרוח. אלא שיחד עם עליית הזמן הפנוי (שני ימי מנוחה בשבוע במקום אחד בעבר), משכורות המעמד הבינוני ירדו ביחס להוצאותיהם (בעיקר על דיור וחינוך איכותי, כפי שכבר ברור בארה"ב ומתחילים לראות גם בארץ). מבחינת חלוקת ההכנסות במדינה (לפחות בארה"ב ובישראל), אנחנו כבר כמה עשורים הולכים אחורה לתקופת הברונים השודדים (מה שנקרא גם "פלוטוקרטיה", ראה את המאמר של ג'פרי סאקס לאחרונה בהארץ, את מאמריו של סיימון ג'ונסון, את ההתבטאות האחרונה של וורן באפט בביקורו בקוריאה, את מאמריו של גיא רולניק בדה מארקר, ועוד ועוד - מפי אנשים שהשוק החפשי יקר לליבם ולכן הם מתנגדים לריכוז העושר בידי מעטים מדי). ריכוז הכסף בידי בעלי הון מעטים בעצם מוציא מידי הממשלה (המייצגת את הציבור הרחב) את היכולת לבצע פרויקטים, והופך את החינוך, הבריאות ובטחון הפנים לשירותים שאיכותם תלויה בנדיבות ליבם של בעלי ההון (החובשים כעת את כובעם כפילנטרופים), ולא בהחלטות דמוקרטיות. חלק קטן מבעלי ההון מעריך את מדעי הרוח ותומך בהם (כגון התרומה הגדולה של מר מנדל להקמת מרכז ללימודי מדעי הרוח בי-ם, שהוכרזה השבוע). אבל רובם דווקא תורמים לתחומי המדעים ומקצועות הכסף למיניהם. התרומות האלו הן, בכל מקרה, טיפה בים, מפני שהשאלה היא לא רק אם יש כסף להכשיר סטודנטים (ולשלם לקומץ קטן של פרופסורים), אלא גם מה יעשו הסטודנטים לאחר שיסיימו ללמוד. בדוגמה שהבאתי קודם, של שנות ה- 50 (ובעצם גם ה- 60) בארה"ב ובאירופה, ניתן היה לקיים משפחה מן המעמד הבינוני ממשכורת של מפרנס יחיד, כולל קניית דירה ושליחת הילדים לקולג'. לכן, גם אם מישהו הוכשר במדעי הרוח ולא מצא עבודה, עדיין יכול היה (בד"כ, יכולה היתה) להתחתן עם בן זוג שעבד במקצוע רווחי. גם המשרות הבלתי מקצועיות הבטיחו אז משכורת שהספיקה לקיום בסיסי, כלומר הבחירה היתה בין לימודים לא מעשיים, שבמקרה הגרוע הובילו לחיים במסגרת המעמד הבינוני-נמוך, לבין בחירה בתואר מעשי והשתייכות למעמד הבינוני-גבוה. הבחירה הזו היום כמעט ואינה קיימת עוד, מפני שבד"כ דרושות שתי משכורות מלאות, שתיהן מעל לרמת השכר הממוצע, כדי לקנות דירה ולהבטיח חינוך איכותי לילדים. ובכן, מדוע אני מאשים את בעלי ההון במצב העניינים הזה? בתהליך הדרגתי, שנעשה גלוי לעין החל מימי רייגן בארה"ב וביבי בארץ, הצליח הלובי של בעלי ההון להביא לאישור שורה ארוכה של חוקים שהיטיבו עמם על חשבון המעמדות האחרים. הבסיס האידיאולוגי מאחורי החקיקה היה נעוץ בהשקפה שלעשירים יש כישורים מיוחדים שמסייעים להם לקדם את המשק כולו - מה שנקרא trickle down, כלומר שכל שקל שיינתן לבעלי ההון יאפשר להם ליצור משרות חדשות שיסייעו גם למעמדות שתחתם. זו תיאוריה יפה, אבל יש הבדל גדול בין מה שנשמע plausible (האם יש לכך מילה בעברית?) לבין מה שנכון אמפירית. למעשה, כל הידע הכלכלי היום מצביע נגד ההנחה הזו, מה שלא הפריע לפוליטיקאים לאמץ אותה, ולהוסיף על כך גם חוקים שהפכו את תהליך הבחירות לתלוי-כסף הרבה יותר מאשר בעבר, מה שהגדיל את תלותם של הפוליטיקאים בבעלי ההון ובהתאם גם את רצונם לרצות אותם. נוספה לכך גם האידיאולוגיה של הפרטה-ללא-פיקוח של נכסי המדינה, תוך הנחה שהשוק יידע לפקח על עצמו. זה הוכח שוב ושוב כשגוי, החל מתעשיית הפיננסים, דרך שירותי הבריאות ועד לעסקי הנפט והנשק, מה שלא הפריע לבעלי ההון לזעוק חמס נגד כל צורה של פיקוח, במקום להציע דרכים לשיפורו. עוד אחת מתוצאות ההפרטה היתה ריסוק איגודי העובדים והרעת תנאי השכר והפנסיה של העובדים המאוגדים והבלתי מאוגדים כאחד (ראה את שביתת העובדים הסוציאליים המתרחשת כעת), מה שהכריח את משפחות המעמד הבינוני לעבור למצב של שני מפרנסים למשפחה. כל יזמות החקיקה האלו קודמו בידי הלובי של בעלי ההון, ולוו בהתנגדות של הקבוצות שנפגעו מהן, שלא נהנו מלובי פוליטי חזק מספיק. בעלי ההון גם מימנו (באמצעות תרומות) גופי מחקר ומחלקות באוניברסיטאות שקידמו את האג'נדה של הפרטה והפחתת המיסוי לעשירים ולחברות (אבל לא תרמו למי שטען ההיפך, והיו גם כאלה). חשוב לציין שהתהליך הזה לא התרחש בגלל הגלובליזציה, כפי שרבים אוהבים לטעון. הוא החל לפניה, ובמדינות אירופה השוויוניות יותר (למשל בסקנדינביה) לוותה הגלובליזציה בעליה מתונה למדי בפערי ההכנסה, וההגמשה בשוק העבודה לא גרמה לקפאון בשכר הריאלי. לכן עדיין נהוגות שם, למשל, חופשות לידה נדיבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בוגרי מדעי הרוח בעת ההיא היו מוצאים עבודה. משום שבשוק שרוב העובדים בו בוגרי עממי / מקצועי / אפילו תיכון עיוני - תואר אקדמי נחשב למקדם. גם אם הוא רק תואר ראשון, וגם אם הוא בספרות. וגם מי שלא - תמיד יכול לעבוד בתור מורה, בתקופה שמורה היתה משרה שמאפשרת לפרנס משפחה1. כמדומני, זה הוביל לאשליה שהשכלה גבוהה מובילה להכנסה גבוהה יותר ולא היא. השכלה גבוהה יותר מזו של רוב המועסקים מביאה להכנסה גבוהה יותר. 1 עד כמה ירידת מעמד המורה קשורה לעובדה שהיום, בניגוד לעבר, חלק ניכר מהורי התלמידים אקדמאים בעצמם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו לי בתיכון מספר מורים שהיו דוקטורים בתחומם. בדור שלפני היו אפילו יותר מורים כאלו. בדור הנוכחי זה הפך נדיר ביותר, למרות שעדיין אין המוני דוקטורים בקרב ההורים ומצב האקדמיה בכי רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"דוגמה מתקופת המהפכה התעשייתית, כאשר בעלי מפעלים רבים פתחו בסמוך למפעל בתי"ס להכשרת העובדים..." לפעמים יותר מזה. ג'ורג' פולמן - הידוע בזכות קרונות הרכבת שלו - בנה עיר שלמה עבור העובדים שלו. העיירה פולמן שהוקמה ב 1880 וכללה גם מערכת ביוב, כנסיה, ספריה ומרכזי קניות, נבחרה לעיר המושלמת בתערוכה בינלאומית בפראג. פולמן ניהל את העיירה על בסיס עסקי ושכר הדירה נלקח ישירות משכר העובדים, אבל כשהשכר קוצץ ב 25% , שכר הדירה לא ירד. פולמן הקים את העיירה כדי שהעובדים לא ישבתו אבל ב 1894 הם כן פתחו בשביתה שהתפשטה לחברות רכבות אחרות, הביאה למותם של כתריסר פועלים ובסוף נשיא ארה"ב שלח צבא ומשטרה לשבור את השביתה. העיירה הוכרזה "לא-אמריקאית" וביהמ"ש אילץ את חברת פולמן לוותר על בעלותה על העיירה שסופחה לשיקאגו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיאור מענין ניתן למצוא ב'ציפור כלא' של קורט וונגוט | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי קושי "תרבותי" להתמודד עם התגובות שלך. ראשית, אתה מציג "עובדות" רבות ללא הוכחה או סימוכין. כיצד להתמודד מולן? אין לי מקור שאני יכול לערער עליו, לנסות להציג פן אחר של המציאות, לטעון לאי רלוונטית, או כל טענה רציונלית אחרת. לא נוח לי להמצא במצב שמישהו מפריח משהו, ואז אני צריך להתיחס למשהו כאילו הוא עובדה קיימת ולנסות להפריך אותו. המקרים הקלים הם טענות שבעיקרון ניתנות להפרכה. למשל טענת "משכורות המעמד הבינוני ירדו ביחס להוצאותיהם" או "ההכנסה הממוצעת של העובדים בארה"ב לא עלתה ריאלית כלל מאז שנות ה- 70" במקרה זה אפשר לגגל קצת, והנה יש מזל! מישהו עשה כבר את העבודה בשבילי. http://mises.org/Community/forums/t/15824.aspx אם אין מזל, אני לא מוצא במהירות התיחסות, ואני לא מוכן להשקיע יותר מדי זמן לעשות proofreading של התגובות שלך. למשל הטענה, המשתמעת מדבריך, שורנון סמית קיבל פרס נובל לכלכלה על ההוכחה שבועות כלכליות מובנות בשוק החופשי. או הטענה המובלעת שכלכלה התנהגותית מפריכה את הזרם העיקרי בכלכלה היום. המקרים הקשים הם ה"עובדות" המופשטות יותר, התלויות בקצת פרשנות. אתה מקדיש להן בנונשלנטיות אולי חצי משפט, ומשאיר למי שינסה להפריך את דבריך את חובת ההוכחה. למשל הסיפור על "הלובי של בעלי ההון" שהוא הסיבה למדיניותו הכלכלית של נתניהו ב2003. או הטענה ש"בעלי ההון" יוצרים את הפערים חברתיים. יחוס "התודעה המעמדית" שמשותפת לכלל "בעלי ההון" שפועלים כאיש אחד כדי לבצע הנדסה חברתית של החברה, יש לה אולי מקור במרקסיזם, אבל בפורום שבו מרקסיזם הוא לא אמונת רקע משותפת לכולם, זו טענה שבהחלט דורשת הוכחה. אתה אפילו לא טורח לטעון אותה במפורש, אלא היא משורבבת לתוך הטקסט כעניין ידוע היטב. אתה ממציא אנשי קש, מיחס להם דעות בניסוחים שלך, ואז מפריך דעות אלה באמצעות הטענה הגורפת שהן סותרות את כל הידע הכלכלי, בלי לפרט או להסביר. נניח שאני מזדהה רק בערך, לא בדיוק עם אנשי הקש, כיצד אתה מיעץ לי להגיב? אתה תכתוב משפט אחד, ואני אכתוב סקירה על הסיבות למשבר הכלכלי האחרון? אתה נוהג לבצע בקלילות היקשים לא מבוססים, כאילו הם מובנים מאליהם. אתה מקדיש לעניין אולי חצי משפט, אבל מי שינסה להתווכח איתך בדרך לא דמגוגית, צריך לכתוב מאמר. לפעמים, אתה מבצע את ההיקש במובלע. בעשרות השנים האחרונות יותר נשים משתתפות בשוק העבודה. מדוע? מובן מאליו שהסיבה היא מצוקה כלכלית, ולא מימוש עצמי. אתה טוען שוב ושוב שיש להדגיש את ההשכלה ההומניסטית על חשבון ההשכלה המדעית והטכנולוגית. הציטוט מקבוצת עבודה של נציגי תעשיות שממליצה לחזק דווקא את ההשכלה הטכנולוגית, נתפס אצלך כמרשיע, כקונספירטיבי. מדוע? לא טוב ליצר דברים? התעשיה היא לא הבסיס לקיום האנושי המודרני? אתה מספר שיש דעה אחרת. מדוע להעדיף את הדעה האחרת? לא מצאתי נימוק. כתבת בדיון זה תגובות ארוכות למדי, ובשיטת הקצרנות שלך, טענת המון טענות. ראיתי את התגובות שלך, והקדשתי להן זמן, אבל בכנות ובלי לפגוע חלילה בכבודך, אני נמצא כאן כדי ליהנות, ולא כדי להכין שעורי בית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, תודה על ההערות, וחלילה לי לפגום בהנאתך. להבנתי, דיון משמעותי בענייני כלכלה צריך להתמך בעובדות, ועשיתי מאמץ למצוא כאלו. למשל, הלינק שהבאת הוא ממש פנטסטי: הוא מדבר על ההכנסה הממוצעת למשק בית (שאכן עלתה) ולא על ההכנסה החציונית של עובד במשרה מלאה (שירדה): איזה נתון מבין השניים רלבנטי יותר לדיון על אי שוויון? כדי לקצר, אעצור כאן. אם תרצה לבדוק לעומק דעה שונה משלך, אמור לי ואנסה לתמוך גם בטיעונים האחרים שהבאתי ללא סימוכין. ודרך אגב, אני רחוק מאד מלהיות מרקסיסט, ומאמין ששווקים פתוחים שיפרו את חיינו בתחומים רבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אשמח לשוחח איתך. יתכן שהמשפט האחרון שלי היה חריף מדי, אבל בכנות, חשתי תסכול עמוק. אתה הרי לא נאיבי, ויודע מתי עמדה שנויה במחלוקת. אם תשתדל לא לצופף יותר מדי טענות שנויות במחלוקת בתגובה אחת, וגם תשתדל להסביר באופן רציונלי מדוע כדאי לי לאמץ את עמדותיך, נוכל שנינו להנות מוויכוח טוב. מי שטרח ואסף את הגרפים והטבלאות באתר ע"ש פון מיסס, הציג גם גרף של "real compensation per hour" כלומר תיגמול ריאלי לשעה. אתה יכול פשוט לחפש את הפסוק האנגלי הזה בגוגל תמונות ולקבל מקורות נוספים. ההבדל נובע לדעתי מפני שאתה מדבר על שכר לא כולל הטבות כמו ביטוחים או הפרשות לפנסיה. כנראה שמשקל ההטבות בתיגמול גדל בעשרות השנים האחרונות משיקולי מס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על ההשתהות. במקום להתווכח על סטטיסטיקות בתחום ששנינו לא מומחים בו, הנה לינק למישהו שבאמת מבין משהו ומדבר על נושא שרלוונטי מאד לדיון: הכותב, ג'וזף שטיגליץ, זכה בפרס נובל לכלכלה והיה הכלכלן הראשי של הננק העולמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם עמדתך דומה במקרה שבו מיקרוסופט, נניח, תשכנע אוניברסיטה שכדאי להתמקד בלימודי הנדסת מחשבים דווקא בטכנולוגיות דוטנט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על מיקרה היפותטי? משרד החינוך החליט שתוכנית הלימוד בתחום צריכה לעבוד עם שותפים מהתעשייה. לכן עברו ביותר ויותר בתי ספר ללמוד דוטנט. בהמשך נכנסה גם סאן לתמונה וגם ג'אווה הפכה להיות שפה לגיטימית. אני הייתי מצפה מאוניברסיטה ללמד מגוון שפות וטכנולוגיות. אני חושב שהייתי מתייחס לתלמיד כזה כבעל הכשרה פגומה. זה בדיוק ההבדל בין כל מיני קורסים לבין לימודי תואר רציניים. אבל מה שלא מובן לי הוא למה צריך למהר ולהאשים כאן את התעשייה. האם סטודנטים עתידיים צריכים לבחור ללמוד במוסד שמציע תואר פגום כזה? אני לא יודע בדיוק איפה עומד אותו מוסד לימודי שעליו מדברת נועה על הציר שבין קורסי הכשרה לבין תואר רציני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכי רציני שיכול להיות. ותארים בשאר המחלקות יש מ-1955. המחלקה לאנימציה ספציפית בדרך להכרה בתואר12, ולכן מחוייבים בכל הדרישות האקדמיות על מנת שיוכלו לתת לסטודנטים את התואר רטרואקטיבית. נניח אתה מתחיל ללמוד. ובאמצע הלימודים משתנה תוכנית הלימודים (וזה המקרה שלנו). מה אז? 1 אולי כבר יש להם? אז, על כל פנים, עוד לא היה. 2 עכשיו פתאום אני חושבת, שאולי אם היה למחלקה תואר לא בכזו קלות היו משנים את הסיליבוס כך שיתאים להכשרה לחברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי על מקרה חצי-היפותטי, כי ניחשתי שיש משהו בכיוון הזה ושאתה תכיר את המצב הנוכחי טוב ממני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדיוק הבעיה כאן? החברה קורסת? הבעיה נעלמה. יש אולי כמה (עשרות? מאות?) בוגרים שיצטרכו למצוא עבודה. אבל אין בעיה גלובלית. הבעיה יכולה להיות דווקא במקרים שהחברה לא קורסת וממשיכה להכתיב את אופי השוק ע"י היצע העובדים, לא? לכן השאלה הבסיסית היא: מה רע בעוד הרבה סטודנטים שלומדים להיות עובדי קומוורס? אם הכוונה היא הם לומדים אוסף מאוד מסויים של טכנולוגיות וכלים שקשורים לקומוורס: כאן יכולה להיות בעיה. בעיקר אם הם לא יודעים איך לעבוד עם כלים אחרים. אבל הכוונה יכולה להיות לתתי תחומים של תעשיית המחשבים. אני מניח שזה קיים במידה מסוימת כבר היום. עד גבול מסוים זה רצוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחאות נגד אוניברסיטאות בריטיות שמקבלות כספים מלוב אילצו את נשיא ה- LSE להתפטר. קבוצת חוקרים מקינגס קולג', שקיבל כספים ממשפחת קדאפי, מצאה שיש שיפור בבתי הכלא של משטרת לוב, משטרה שהודרכה ע"י מומחים מקינגס קולג'. דו"ח על "רמת ההשפעה" פירסם ב- 2008 כיצד תורמים מסין והמזה"ת השפיעו אל אוניברסיטאות בריטיות, למשל כיצד ורמים הצליחו להשפיע על הטייה של מחקרים ועצימת עין לנוכח התפשטות האיסלם הפונדמנליטסטי בקמפוסים (הדו"ח גם ספג ביקורת על הטייה נאוקונסרבטיבית). לפני 15 שנה קיבלה אונ' אוקספורד תרומה סעודית להקמת בי"ס למנהל עסקים, מה שעורר וויכוח אם התחום הזה מתאים בכלל למסורת של האוניברסיטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חייבים להיות עובדות סוציאליות? מורות? שוטרים? חוקרים? אחיות? לא. באמת שלא חייבים. אבל איך תראה החברה בלי כל אלה? כשבעוד 15 שנים לערך תתקשה למצוא עבודה עקב גילך המופלג, אל תבוא לבקש ניחומים. חייבים להיות מתכנתים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חייבים עובדי טקסטיל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גורל ההיי-טק אכן עלול להיות כגורל הטקסטיל. כולי תקוה שלא. אבל כשירון יבכה נגיד לו שזה היצע וביקוש והוא מוזמן ללכת לאוניברסיטה ולהשקיע 3-4 שנים בלימוד מקצוע אחר. ואם הוא יתלונן שהוא מפגר בתשלומי המשכנתא בגלל זה, נגיד לו שאף אחד לא הכריח אותו לקחת משכנתא. חייבים להיות בעלי דירה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעולם המחשבים דווקא יש תחלופת מקצועות גבוהה יחסית. לפני 15 שנים רשתות נובל היו מאוד פופולריות. היום יש עדיין כמה כאלה. לא חסרים עוד הרבה תתי־מקצועות שנעלמו. אבל: האם כל הבעיה שלך מתמצה בשאלה: "מה יקרה אם X יקרוס? או שיש בעיה מובנית בשיטה גם ללא קריסה? אני עדיין לא מבין בדיוק מהי הבעיה שעליה מדברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נועה ו מדברת על דבר אחר, אני משער. אני מדבר על האטימות של ירון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "בחרו עבורם"? יש מסלולים שמקבלים יותר תרומות והופכים ליותר נחשקים ויש מסלולים שלא זוכים לחסויות יוקרתיות. עד כמה שאני יודעת רקנאטי ואריסון השקיעו בבתי הספר למינהל עסקים, לא בבתי הספר לעבודה סוציאלית או בחוג לפילוסופיה. אתה חושב שמישהו כמו [הכנס שם בעל ההון החביב עלייך] ישקיע במסלולים שחלק ניכר מהמרצים בהם מגיעים מדיסיפלינות שנחשבות לחברתיות וביקורתיות כשהוא יכול להשקיע במסלול שמחזק את תפיסות העולם הכלכליות הקיימות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי שסטודנטים הם אנשים מעשיים, ולכן מעדיפים מקצועות מעשיים ומבוקשים יותר בשוק העבודה. אני חשבתי שהפקולטות היוקתיות הן הפקולטות הפותחות פתח לקריירה מצליחה, לכן יש להן מועמדים רבים, לכן תנאי הקבלה קשים, ולכן לא כל אחד יכול להתקבל... ולכן הן יוקרתיות. אבל נראה שטעיתי. מספיק שבעל הון יתרום לפקולטה X למדעי הפוליטיקה הרדיקאלית, ומייד תוצף הפקולטה בהמוני מועמדים, ותהפוך להיות יוקרתית. אחר כך הבוגרים יבחרו קריירה של מלצרות. אבל למי איכפת? את מבינה בוודאי שיש מציאות ויש חלום, יש העולם האמיתי שעומד על מדע מדוייק, טכנולוגיה ומוסדות כלכליים קפיטליסטיים, ויש עולם וירטואלי שיש בו פקולטות לסוציולוגיה ופילוסופיה, ובלוגים והאייל. האם את רוצה שלא יהיה קשר בין האוניברסיטאות והעולם האמיתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לציין שבוגרי בית ספר למינהל עסקים אינם מי שצפויים לבחור בקריירה של מלצרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ''ל ''למותר לציין''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, אני לא מסכימה עם ההנחה שלך ש"סטודנטים הם אנשים מעשיים". לפקולטות בתקשורת, למשל, יש תנאי קבלה מאד גבוהים (לא גבוהים במונחים של רפואה, אבל גבוהים) למרות שהיא לא מכינה לשום קריירה למעט מתי המעט שממשיכים במחקר. אולי למלצרות. ובבקשה אל תקצין את מה שאמרתי. אין שום סיבה מהותית שבפקולטות לכלכלה לא ילמדו את מרקס, או תפיסות עולם סוציאליסטיות, או מאבקי עובדים. במקום זה מלמדים לפי תפיסת העולם הקפיטליסטית, היד הנעלמה, ודברים בסגנון זה. האם אתה חושב שזה מקרי? האם אתה חושב שבעלי הון ימהרו לתרום דווקא לפקולטה שמלמדת להתנגד להם? "העולם האמיתי" לא עומד על "מדע מדויק, טכנולוגיה ומוסדות כלכליים קפיטליסטים", הוא עומד גם על שלושת אלה וגם על אחרים (אתה יודע שעבודה סוציאלית וסוציולוגיה הם לא אותם תחומי ידע, כן?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שמעניין ללמוד את מרקס כחלק מההיסטוריה האינטלקטואלית. אבל ללמוד את מרקס ככלכלן? למרקס יש חשיבות בגלל הביקורת החברתית שלו, אבל הוא לא מגדיר מה יהיה הסדר הסוציאליססטי, הוא ממש לא מבין בכלכלה, והתחזיות שלו הופרכו אפילו בזמנו. קפיטליזם זו לא תפיסת עולם, זה הסדר הקיים (פחות או יותר), כלכלנים מנסים להבין איך הסדר הקיים עובד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונראה לך מופרך שכלכלנים (כלכלנים - לא רואי חשבון) לא ילמדו תפיסות ביקורתיות לצד הלימודים של "הסדר הקיים"? אני לא מכירה את הפקולטה לכלכלה מקרוב, גם לא את זו של מנה"ס או רו"ח, אבל בפקולטה למשפטים בהחלט היו קורסים שלימדו בהם את "הסדר (המשפטי) הקיים" לצד ביקורת עליו. ביקורת חברתית, ביקורת כלכלית (קפיטליסטית), ביקורת כלכלית (סוציאליסטית), ביקורת פמיניסטית, ביקורת מבנית ומערכתית - זה לא הפך אף אחד מאיתנו למשפטן (או עו"ד) טוב פחות, אני בטוחה. גם התיאוריה של אדם סמית' הופרכה. זה אומר שלא מלמדים אותה? מלמדים (בשאיפה ש)עם ההסתייגויות שמה שהיה נכון לאירלנד במאה ה-191 לא נכון לכפר הגלובלי של המאה ה-21. 1נדמה לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא נכנס לנושאים אישיים, אבל למען גילוי נאות, אני חייב להודיע שההשכלה שלי היא במדעי המחשב ולא בכלכלה. אני מכיר פקולטות טובות לכלכלה רק מנסיון ללמוד מהסיליבוסים של הקורסים שלהן מה ספרי הלימוד שכדאי לי לקרוא. למרקס יש בעיה בתחום הכלכלה והיא שהוא לא רלוונטי. מרקס הוא סוג של סוציולוג, או מטיף חברתי. יש לצערנו מחלוקות בכלכלה, אסכולות שונות החלוקות בעיקר בשאלות ההתערבות הממשלתית. מרקס לא מבין עובדות יסוד שאינן שנויות במחלוקת. יתכן שיש מקצועות בחירה חופשית שבהן לומדים את אדם סמית לשם השכלה כללית. אני לא מצאתי הסתמכות ישירה על אדם סמית (וגם לא קראתי את ספריו). אולי ציטוטים אנקדוטליים ולא יותר מזה. המודלים שלומדים בעיקר בקורסים מתקדמים הם מתמטיים ומודרנים בהרבה. אדם סמית הוא הוגה דעות קדום שאולי מתיחסים אליו בחיבה אבל לא יותר מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי אומרת, שגם תיאוריית היד הנעלמה ממש לא רלוונטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. בניסוח מודרני קוראים לזה The First Welfare Theorem. לחוק הזה יש ניסוח מתמטי מדוייק וגם הוכחה מתמטית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |