|
||||
|
||||
אני לא נכנס לנושאים אישיים, אבל למען גילוי נאות, אני חייב להודיע שההשכלה שלי היא במדעי המחשב ולא בכלכלה. אני מכיר פקולטות טובות לכלכלה רק מנסיון ללמוד מהסיליבוסים של הקורסים שלהן מה ספרי הלימוד שכדאי לי לקרוא. למרקס יש בעיה בתחום הכלכלה והיא שהוא לא רלוונטי. מרקס הוא סוג של סוציולוג, או מטיף חברתי. יש לצערנו מחלוקות בכלכלה, אסכולות שונות החלוקות בעיקר בשאלות ההתערבות הממשלתית. מרקס לא מבין עובדות יסוד שאינן שנויות במחלוקת. יתכן שיש מקצועות בחירה חופשית שבהן לומדים את אדם סמית לשם השכלה כללית. אני לא מצאתי הסתמכות ישירה על אדם סמית (וגם לא קראתי את ספריו). אולי ציטוטים אנקדוטליים ולא יותר מזה. המודלים שלומדים בעיקר בקורסים מתקדמים הם מתמטיים ומודרנים בהרבה. אדם סמית הוא הוגה דעות קדום שאולי מתיחסים אליו בחיבה אבל לא יותר מזה. |
|
||||
|
||||
הייתי אומרת, שגם תיאוריית היד הנעלמה ממש לא רלוונטית. |
|
||||
|
||||
לא נכון. בניסוח מודרני קוראים לזה The First Welfare Theorem. לחוק הזה יש ניסוח מתמטי מדוייק וגם הוכחה מתמטית. |
|
||||
|
||||
והוכחה מציאותית, יש לו? |
|
||||
|
||||
יש לו הוכחה נכונה בהנחות של המודל המתמטי. האם המודל מיצג את המציאות? כמו בדרך כלל בכלכלה, התשובה היא לא-אבל. המודל מיצג מצב אידאלי שלא מתממש במדויק כמעט אף פעם. אבל הוא נותן תובנה להבנת המציאות. את יכולה לקרוא יותר כאן: Fundamental_theorems_of_welfare_economics [Wikipedia]. |
|
||||
|
||||
על פי כדי לקבל את תוצאת המשפט "The only assumption needed (in addition to complete markets and price-taking behavior) is the relatively weak assumption of local nonsatiation of preferences" אני מניח שגם ההנחה שאנשים הם רציונלים נכנסת איפשהו בהוכחה.
|
|
||||
|
||||
ציינתי את מרקס וסמית סתם כדוגמא. אני לא מכירה כתיבה מתחום הכלכלה יותר מדי ולכן לא יכולה לתת דוגמאות לתיאוריות יותר רלוונטיות. אגב, גם הבחירה להתמקד בפן המתמטי, כאילו לא באנשים עסקינן, היא בחירה ערכית שרחוקה מלהיות הכרחית. |
|
||||
|
||||
גם בלימודי מתמטיקה לא לומדים יותר מדי את ניוטון, אוקלידס ואל־ח'ואריזמי. כמוכן גם בלימודי הפיזיקה לומדים הרבה על יצורים מוזרים מהסוג של מדרון חסר חיכוך והתנגשות אלסטית [ויקיפדיה] כדי להבין את הבסיס. מודלים פשטניים הם כלי חשוב ללימוד (וחשוב גם להבין את מגבלותיהם). האם מתמקדים שם רק בצד המתמטי? אם כן, צריך לזכור שיש ביקורת דומה על לימודי המחשבים: התמקדות במדעי המחשב [ויקיפדיה] והזנחת לימודי המחשבים המעשיים (שהתעשייה צריכה). |
|
||||
|
||||
אתה לא באמת משווה את לימודי מדעי הטבע ללימודי הכלכלה, נכון? כלכלה היא ענף של הסוציולוגיה. אולי לא נעים לשמוע, אבל ככה זה כשמדובר בחקר ההתנהגות של קבוצות גדולות של אנשים. מתמטיקה היא דבר נחמד. אפילו מאד. דרך אגב, יש לה גם יישומים בסוציולוגיה מחוץ לתחום הכלכלי (למשל, בענייני רשתות חברתיות). אבל היא לא יודעת לתאר נכון התנהגות של אדם בודד ("האדם הכלכלי"). לכן כל הבסיס של המיקרו-כלכלה רעוע עד בלתי קיים וצריך לבנות אותו מחדש. לגבי כלכלת המקרו - שם יש יותר ביסוס עובדתי לתיאוריות, אבל החשיבות ההולכת וגדלה של שווקים בכלכלה העולמית גורמת לכך שקשה מאד להבין את המקרו בלי מודל מבוסס-תצפיות של איך עובד שוק, ואת זה פשוט אין. בקיצור, ללמד כלכלה רק דרך מתמטיקה זה בערך כמו ללמד מדעי המחשב בלי ללמד חשיבה לוגית. |
|
||||
|
||||
אבל זה היה בדיוק החצי השני של הביקורת שלי: מי שמלמד יותר מדי מתמטיקה מכין אנשים לאקדמיה (משחקים במודלים) ולא לחיים בחוץ (מה ששימושי לעסקים). אין לי מושג אם זה נכון. |
|
||||
|
||||
אה, אני מסכים - אבל רק בתנאי שיקראו לזה ''החוג לכלכלה עיונית'', ובתנאי שעובדי משרד האוצר יקבלו גם כלים נוספים, מהחוג לכלכלה שימושית, לפני שהם מתחילים ליישם עלינו את התאוריות שלמדו בתואר הראשון בחוג העיוני (שזה מה שקורה בפועל). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |