בתשובה לירון, 21/03/11 21:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאחר שהזכרת אותי, וטרם ראיתי כיצד אתה מפריך את הטיעונים שהצגתי, הבה נחדד מעט את הנקודה: המעורבות של בעלי ההון בחינוך היא ארוכת שנים, ולא בהכרח שלילית. הבאתי דוגמה מתקופת המהפכה התעשייתית, כאשר בעלי מפעלים רבים פתחו בסמוך למפעל בתי"ס להכשרת העובדים (ולפעמים גם מרפאות ושירותי רווחה נוספים). ההכשרה כללה למידת קרוא וכתוב, כמו גם הקניית כישורים שהיו חיוניים להצלחה במפעל - אולי בדומה לבתיה"ס הטכניים שמפעיל היום צה"ל, ולאלה שמבקש סטף ורטהיימר להקים בגליל. הדגש במקומות כאלו הוא על רכישת מיומניויות מקצועיות (skills) ולא על חינוך (education), שהם שני דברים שונים, כפי שמעידה ההבחנה בין תיכון עיוני למקצועי. בהקשר של בורגנות הזמן והכסף שהוצגו במאמר, בורגנות הזמן מתאפשרת בד"כ כתוצאה מחינוך הומניסטי, שהוא פתוח במובן זה, שבית הספר (או האוניברסיטה) אינם מכשירים את התלמיד למקצוע ספציפי. קידום השוויון בין המינים היה יכול - באופן עקרוני - להביא גם לחלוקה שוויונית יותר ביניהם של מקצועות הכסף והרוח. אלא שיחד עם עליית הזמן הפנוי (שני ימי מנוחה בשבוע במקום אחד בעבר), משכורות המעמד הבינוני ירדו ביחס להוצאותיהם (בעיקר על דיור וחינוך איכותי, כפי שכבר ברור בארה"ב ומתחילים לראות גם בארץ). מבחינת חלוקת ההכנסות במדינה (לפחות בארה"ב ובישראל), אנחנו כבר כמה עשורים הולכים אחורה לתקופת הברונים השודדים (מה שנקרא גם "פלוטוקרטיה", ראה את המאמר של ג'פרי סאקס לאחרונה בהארץ, את מאמריו של סיימון ג'ונסון, את ההתבטאות האחרונה של וורן באפט בביקורו בקוריאה, את מאמריו של גיא רולניק בדה מארקר, ועוד ועוד - מפי אנשים שהשוק החפשי יקר לליבם ולכן הם מתנגדים לריכוז העושר בידי מעטים מדי). ריכוז הכסף בידי בעלי הון מעטים בעצם מוציא מידי הממשלה (המייצגת את הציבור הרחב) את היכולת לבצע פרויקטים, והופך את החינוך, הבריאות ובטחון הפנים לשירותים שאיכותם תלויה בנדיבות ליבם של בעלי ההון (החובשים כעת את כובעם כפילנטרופים), ולא בהחלטות דמוקרטיות. חלק קטן מבעלי ההון מעריך את מדעי הרוח ותומך בהם (כגון התרומה הגדולה של מר מנדל להקמת מרכז ללימודי מדעי הרוח בי-ם, שהוכרזה השבוע). אבל רובם דווקא תורמים לתחומי המדעים ומקצועות הכסף למיניהם. התרומות האלו הן, בכל מקרה, טיפה בים, מפני שהשאלה היא לא רק אם יש כסף להכשיר סטודנטים (ולשלם לקומץ קטן של פרופסורים), אלא גם מה יעשו הסטודנטים לאחר שיסיימו ללמוד. בדוגמה שהבאתי קודם, של שנות ה- 50 (ובעצם גם ה- 60) בארה"ב ובאירופה, ניתן היה לקיים משפחה מן המעמד הבינוני ממשכורת של מפרנס יחיד, כולל קניית דירה ושליחת הילדים לקולג'. לכן, גם אם מישהו הוכשר במדעי הרוח ולא מצא עבודה, עדיין יכול היה (בד"כ, יכולה היתה) להתחתן עם בן זוג שעבד במקצוע רווחי. גם המשרות הבלתי מקצועיות הבטיחו אז משכורת שהספיקה לקיום בסיסי, כלומר הבחירה היתה בין לימודים לא מעשיים, שבמקרה הגרוע הובילו לחיים במסגרת המעמד הבינוני-נמוך, לבין בחירה בתואר מעשי והשתייכות למעמד הבינוני-גבוה. הבחירה הזו היום כמעט ואינה קיימת עוד, מפני שבד"כ דרושות שתי משכורות מלאות, שתיהן מעל לרמת השכר הממוצע, כדי לקנות דירה ולהבטיח חינוך איכותי לילדים. ובכן, מדוע אני מאשים את בעלי ההון במצב העניינים הזה? בתהליך הדרגתי, שנעשה גלוי לעין החל מימי רייגן בארה"ב וביבי בארץ, הצליח הלובי של בעלי ההון להביא לאישור שורה ארוכה של חוקים שהיטיבו עמם על חשבון המעמדות האחרים. הבסיס האידיאולוגי מאחורי החקיקה היה נעוץ בהשקפה שלעשירים יש כישורים מיוחדים שמסייעים להם לקדם את המשק כולו - מה שנקרא trickle down, כלומר שכל שקל שיינתן לבעלי ההון יאפשר להם ליצור משרות חדשות שיסייעו גם למעמדות שתחתם. זו תיאוריה יפה, אבל יש הבדל גדול בין מה שנשמע plausible (האם יש לכך מילה בעברית?) לבין מה שנכון אמפירית. למעשה, כל הידע הכלכלי היום מצביע נגד ההנחה הזו, מה שלא הפריע לפוליטיקאים לאמץ אותה, ולהוסיף על כך גם חוקים שהפכו את תהליך הבחירות לתלוי-כסף הרבה יותר מאשר בעבר, מה שהגדיל את תלותם של הפוליטיקאים בבעלי ההון ובהתאם גם את רצונם לרצות אותם. נוספה לכך גם האידיאולוגיה של הפרטה-ללא-פיקוח של נכסי המדינה, תוך הנחה שהשוק יידע לפקח על עצמו. זה הוכח שוב ושוב כשגוי, החל מתעשיית הפיננסים, דרך שירותי הבריאות ועד לעסקי הנפט והנשק, מה שלא הפריע לבעלי ההון לזעוק חמס נגד כל צורה של פיקוח, במקום להציע דרכים לשיפורו. עוד אחת מתוצאות ההפרטה היתה ריסוק איגודי העובדים והרעת תנאי השכר והפנסיה של העובדים המאוגדים והבלתי מאוגדים כאחד (ראה את שביתת העובדים הסוציאליים המתרחשת כעת), מה שהכריח את משפחות המעמד הבינוני לעבור למצב של שני מפרנסים למשפחה. כל יזמות החקיקה האלו קודמו בידי הלובי של בעלי ההון, ולוו בהתנגדות של הקבוצות שנפגעו מהן, שלא נהנו מלובי פוליטי חזק מספיק. בעלי ההון גם מימנו (באמצעות תרומות) גופי מחקר ומחלקות באוניברסיטאות שקידמו את האג'נדה של הפרטה והפחתת המיסוי לעשירים ולחברות (אבל לא תרמו למי שטען ההיפך, והיו גם כאלה). חשוב לציין שהתהליך הזה לא התרחש בגלל הגלובליזציה, כפי שרבים אוהבים לטעון. הוא החל לפניה, ובמדינות אירופה השוויוניות יותר (למשל בסקנדינביה) לוותה הגלובליזציה בעליה מתונה למדי בפערי ההכנסה, וההגמשה בשוק העבודה לא גרמה לקפאון בשכר הריאלי. לכן עדיין נהוגות שם, למשל, חופשות לידה נדיבות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם בוגרי מדעי הרוח בעת ההיא היו מוצאים עבודה. משום שבשוק שרוב העובדים בו בוגרי עממי / מקצועי / אפילו תיכון עיוני - תואר אקדמי נחשב למקדם. גם אם הוא רק תואר ראשון, וגם אם הוא בספרות. וגם מי שלא - תמיד יכול לעבוד בתור מורה, בתקופה שמורה היתה משרה שמאפשרת לפרנס משפחה1. כמדומני, זה הוביל לאשליה שהשכלה גבוהה מובילה להכנסה גבוהה יותר ולא היא. השכלה גבוהה יותר מזו של רוב המועסקים מביאה להכנסה גבוהה יותר. 1 עד כמה ירידת מעמד המורה קשורה לעובדה שהיום, בניגוד לעבר, חלק ניכר מהורי התלמידים אקדמאים בעצמם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו לי בתיכון מספר מורים שהיו דוקטורים בתחומם. בדור שלפני היו אפילו יותר מורים כאלו. בדור הנוכחי זה הפך נדיר ביותר, למרות שעדיין אין המוני דוקטורים בקרב ההורים ומצב האקדמיה בכי רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"דוגמה מתקופת המהפכה התעשייתית, כאשר בעלי מפעלים רבים פתחו בסמוך למפעל בתי"ס להכשרת העובדים..." לפעמים יותר מזה. ג'ורג' פולמן - הידוע בזכות קרונות הרכבת שלו - בנה עיר שלמה עבור העובדים שלו. העיירה פולמן שהוקמה ב 1880 וכללה גם מערכת ביוב, כנסיה, ספריה ומרכזי קניות, נבחרה לעיר המושלמת בתערוכה בינלאומית בפראג. פולמן ניהל את העיירה על בסיס עסקי ושכר הדירה נלקח ישירות משכר העובדים, אבל כשהשכר קוצץ ב 25% , שכר הדירה לא ירד. פולמן הקים את העיירה כדי שהעובדים לא ישבתו אבל ב 1894 הם כן פתחו בשביתה שהתפשטה לחברות רכבות אחרות, הביאה למותם של כתריסר פועלים ובסוף נשיא ארה"ב שלח צבא ומשטרה לשבור את השביתה. העיירה הוכרזה "לא-אמריקאית" וביהמ"ש אילץ את חברת פולמן לוותר על בעלותה על העיירה שסופחה לשיקאגו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיאור מענין ניתן למצוא ב'ציפור כלא' של קורט וונגוט | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי קושי "תרבותי" להתמודד עם התגובות שלך. ראשית, אתה מציג "עובדות" רבות ללא הוכחה או סימוכין. כיצד להתמודד מולן? אין לי מקור שאני יכול לערער עליו, לנסות להציג פן אחר של המציאות, לטעון לאי רלוונטית, או כל טענה רציונלית אחרת. לא נוח לי להמצא במצב שמישהו מפריח משהו, ואז אני צריך להתיחס למשהו כאילו הוא עובדה קיימת ולנסות להפריך אותו. המקרים הקלים הם טענות שבעיקרון ניתנות להפרכה. למשל טענת "משכורות המעמד הבינוני ירדו ביחס להוצאותיהם" או "ההכנסה הממוצעת של העובדים בארה"ב לא עלתה ריאלית כלל מאז שנות ה- 70" במקרה זה אפשר לגגל קצת, והנה יש מזל! מישהו עשה כבר את העבודה בשבילי. http://mises.org/Community/forums/t/15824.aspx אם אין מזל, אני לא מוצא במהירות התיחסות, ואני לא מוכן להשקיע יותר מדי זמן לעשות proofreading של התגובות שלך. למשל הטענה, המשתמעת מדבריך, שורנון סמית קיבל פרס נובל לכלכלה על ההוכחה שבועות כלכליות מובנות בשוק החופשי. או הטענה המובלעת שכלכלה התנהגותית מפריכה את הזרם העיקרי בכלכלה היום. המקרים הקשים הם ה"עובדות" המופשטות יותר, התלויות בקצת פרשנות. אתה מקדיש להן בנונשלנטיות אולי חצי משפט, ומשאיר למי שינסה להפריך את דבריך את חובת ההוכחה. למשל הסיפור על "הלובי של בעלי ההון" שהוא הסיבה למדיניותו הכלכלית של נתניהו ב2003. או הטענה ש"בעלי ההון" יוצרים את הפערים חברתיים. יחוס "התודעה המעמדית" שמשותפת לכלל "בעלי ההון" שפועלים כאיש אחד כדי לבצע הנדסה חברתית של החברה, יש לה אולי מקור במרקסיזם, אבל בפורום שבו מרקסיזם הוא לא אמונת רקע משותפת לכולם, זו טענה שבהחלט דורשת הוכחה. אתה אפילו לא טורח לטעון אותה במפורש, אלא היא משורבבת לתוך הטקסט כעניין ידוע היטב. אתה ממציא אנשי קש, מיחס להם דעות בניסוחים שלך, ואז מפריך דעות אלה באמצעות הטענה הגורפת שהן סותרות את כל הידע הכלכלי, בלי לפרט או להסביר. נניח שאני מזדהה רק בערך, לא בדיוק עם אנשי הקש, כיצד אתה מיעץ לי להגיב? אתה תכתוב משפט אחד, ואני אכתוב סקירה על הסיבות למשבר הכלכלי האחרון? אתה נוהג לבצע בקלילות היקשים לא מבוססים, כאילו הם מובנים מאליהם. אתה מקדיש לעניין אולי חצי משפט, אבל מי שינסה להתווכח איתך בדרך לא דמגוגית, צריך לכתוב מאמר. לפעמים, אתה מבצע את ההיקש במובלע. בעשרות השנים האחרונות יותר נשים משתתפות בשוק העבודה. מדוע? מובן מאליו שהסיבה היא מצוקה כלכלית, ולא מימוש עצמי. אתה טוען שוב ושוב שיש להדגיש את ההשכלה ההומניסטית על חשבון ההשכלה המדעית והטכנולוגית. הציטוט מקבוצת עבודה של נציגי תעשיות שממליצה לחזק דווקא את ההשכלה הטכנולוגית, נתפס אצלך כמרשיע, כקונספירטיבי. מדוע? לא טוב ליצר דברים? התעשיה היא לא הבסיס לקיום האנושי המודרני? אתה מספר שיש דעה אחרת. מדוע להעדיף את הדעה האחרת? לא מצאתי נימוק. כתבת בדיון זה תגובות ארוכות למדי, ובשיטת הקצרנות שלך, טענת המון טענות. ראיתי את התגובות שלך, והקדשתי להן זמן, אבל בכנות ובלי לפגוע חלילה בכבודך, אני נמצא כאן כדי ליהנות, ולא כדי להכין שעורי בית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, תודה על ההערות, וחלילה לי לפגום בהנאתך. להבנתי, דיון משמעותי בענייני כלכלה צריך להתמך בעובדות, ועשיתי מאמץ למצוא כאלו. למשל, הלינק שהבאת הוא ממש פנטסטי: הוא מדבר על ההכנסה הממוצעת למשק בית (שאכן עלתה) ולא על ההכנסה החציונית של עובד במשרה מלאה (שירדה): איזה נתון מבין השניים רלבנטי יותר לדיון על אי שוויון? כדי לקצר, אעצור כאן. אם תרצה לבדוק לעומק דעה שונה משלך, אמור לי ואנסה לתמוך גם בטיעונים האחרים שהבאתי ללא סימוכין. ודרך אגב, אני רחוק מאד מלהיות מרקסיסט, ומאמין ששווקים פתוחים שיפרו את חיינו בתחומים רבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אשמח לשוחח איתך. יתכן שהמשפט האחרון שלי היה חריף מדי, אבל בכנות, חשתי תסכול עמוק. אתה הרי לא נאיבי, ויודע מתי עמדה שנויה במחלוקת. אם תשתדל לא לצופף יותר מדי טענות שנויות במחלוקת בתגובה אחת, וגם תשתדל להסביר באופן רציונלי מדוע כדאי לי לאמץ את עמדותיך, נוכל שנינו להנות מוויכוח טוב. מי שטרח ואסף את הגרפים והטבלאות באתר ע"ש פון מיסס, הציג גם גרף של "real compensation per hour" כלומר תיגמול ריאלי לשעה. אתה יכול פשוט לחפש את הפסוק האנגלי הזה בגוגל תמונות ולקבל מקורות נוספים. ההבדל נובע לדעתי מפני שאתה מדבר על שכר לא כולל הטבות כמו ביטוחים או הפרשות לפנסיה. כנראה שמשקל ההטבות בתיגמול גדל בעשרות השנים האחרונות משיקולי מס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על ההשתהות. במקום להתווכח על סטטיסטיקות בתחום ששנינו לא מומחים בו, הנה לינק למישהו שבאמת מבין משהו ומדבר על נושא שרלוונטי מאד לדיון: הכותב, ג'וזף שטיגליץ, זכה בפרס נובל לכלכלה והיה הכלכלן הראשי של הננק העולמי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |