בתשובה לצפריר כהן, 20/03/11 15:57
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565978
למרבה ההפתעה, הם כלל לא סודיים:
שים לב כיצד המילים education ו- skills משמשות כמילים נרדפות במסמכים שמוציא ה- European Round Table of Industrialists.

והנה עוד פרוטוקול של קבוצה-אחות:
והוא נפתח כך:
From a business point of view the most important issues regarding the education of young people are still: the employability of graduates, and ensuring the high quality of study programmes and higher education institutions.

כידוע, קיימת גם גישה הומניסטית לחינוך, הרואה בו כלי המשרת את היחיד, ולא רק את אנשי העסקים. למשל, בערך Education בוויקיפדיה האנגלית, נכתב:

By many, education is understood to be a means of overcoming handicaps, achieving greater equality and acquiring wealth and status for all (Sargent 1994). Learners may be motivated by aspirations for progress and betterment. Education is perceived as a place where children can develop according to their unique needs and potentialities.‏36 The purpose of education can be to develop every individual to their full potential.

ההבדלים התמימים-לכאורה במינוח בין שתי הגישות האלו לחינוך (Education לעומת Skills)מכסים על תהום רעיונית, שעיקרה השאלה מה (או אולי מי) צריך להיות ה-"תוצר" של מערכת החינוך באירופה.

ונעבור לארה"ב. קצת היסטוריה לגבי המטרה המוצהרת של בעלי ההון לחנך אנשים לצריכה ללא צורך (הלינק כבר ניתן קודם באייל, אבל לא מצאתי היכן):
נראה כי לפחות בארה"ב המטרה הזו הופנמה היטב. למשל, בערך Consumerism בוויקיפדיה, נכתב כי:
Beginning in the 1990s, the most frequent reason given for attending college had changed to making a lot of money, outranking reasons such as becoming an authority in a field or helping others in difficulty.

לטענה הזו לא ניתן מקור, אבל היא נשמעת לי סבירה ביותר גם עפ"י היכרותי עם ישראלים צעירים. אם תסתכל במורד אותו ערך, תראה ציטטות נוספות של אנשי עסקים מובילים בארה"ב של שנות ה- 20 וה- 30, המעידות על כך שיש יד מכוונת מאחורי תהליך ה"הינדוס" של הצרכן הבורגני.

לבסוף, בכרך הראשון של ה-"קפיטל" של מרקס מובאים מקורות בעניין התהליך שהוביל לקיצור שעות העבודה לילדים בתקופת המהפכה התעשייתית, אאז"נ בעיקר עפ"י פרוטוקולי דיונים בפרלמנט הבריטי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים