בתשובה לeasy, 04/02/11 18:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יכול להיות שאתה צודק, איפה ראית את זה כתוב ? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בדקתי בעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד המינוי: http://www.news1.co.il/RedirectToFile.aspx?FileID=26... הסיפור הוא כזה: 1. גלנט בנה חניה ודרכי גישה על שטח ציבורי בלי שניתן לו היתר להשתמש בהם. 2. הועדה המרחבית לתכנון ובניה פנתה לבית המשפט בחדרה בבקשה למתן צו איסור שימוש חורג כנגד גלנט, אישתו והאגודה השיתופית של מושב מגוריו (ב"ש 2060/07). 3. בעתירה צויין כי גלנט הגיש בקשה ל"תוכנית שינויים" הכוללת הרחבה של נחלתו הכוללת את החנייה, אך מבלי לבקש במפורש את הרחבת הנחלה אלא רק בקשה לבנות את החנייה עצמה. 4. גלנט טען בתגובה לבית המשפט כי "במהלך הבנייה התברר למשיבים כי נדרשת להם תוספת בנייה של כ-40 מ"ר במבנה המגורים. מאחר שהמשיבים הם שומרי חוק, הם פנו לרשויות התכנון טרם ביצוע תוספת הבנייה על מנת לקבל את האישורים הנדרשים, והגישו בקשה להיתר בנייה כדין". 5. עובדתית, הבקשה לבנות חנייה החורגת מהגבולות המקוריים של הנחלה היתה כחלק מ"תוכנית שינויים" שהוגשה אחרי הבניה (כמקובל במקרה של בניה החורגת מהתוכנית המקורית). יש כאן נקודה חשובה: בעוד שתוספת בניה של 40 מ"ר היא חריגת בניה שניתן להכשיר בתוכנית שינויים אחרי סיום הבניה (בפרט כאשר מדובר בחנייה ולא בשטח מגורים עיקרי), חריגה מגבולות המגרש היא עניין חמור בהרבה שדורשת הליך אישור ארוך ומסובך ובדרך כלל גם לא ניתן אישור לחריגה כזאת. התגובה לעתירה לא רק שלא היתה אמת, היא גם יצרה מצג שווא לפיו הבניה היתה בהתאם להיתר, שלא ניתן בזמן המשפט ולמעשה לא ניתן עד היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי שכאילו יש כוונה למנות את בני גנץ לרמטכ"ל במקום גלנט. והנה לא אלמן ישראל, וגם לגנץ יש בעיית בניה קטנה.. אולי ימנו בסוף את היועץ המשפטי לרמטכ"ל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היות שאפשר להניח שרוב האלופים הם קצת כוחניים- אלו הביטויים של התנהגות "קצת" כוחנית. סידרת החינוך לקצינים הבכירים לא אורכת שעה או יום. שימצאו אלוף ללא השטויות הללו. אולי אייזנקוט? עדיף מבכי על שעיסוק במעשים קטנים כאלה מונע מ"גואלי ישראל" מלהנהיג אותנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זו נורמה מקובלת במגזר הכפרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה? אם גלנט היה מועמד להיות מזכיר הכפר, אולי זה לא היה מפריע לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי, אבל אני התכוונתי שאולי צריך ליחס את התנהלות שני הקצינים למה שנפוץ במגזר הכפרי, ולאו דווקא למבנה אישיות שאופייני כביכול לקצינים. אני בטוח שאתה מסכים, אגב, שאם הקרקע במושב ובסביבתו הייתה בבעלות פרטית, השערוריה כולה הייתה נמנעת. אם גלנט היה זקוק לקרקע, ובעל הקרקע היה מוכן למכור, גלנט היה קונה, ואם לא אז לא. אולי בכלל גלנט קורבן של המערכת? כשהאזרח תלוי יותר מידי במנהל ציבורי שמקבל החלטות שרירותיות, האזרח מנסה להסתדר. לפעמים אני חושב שהנסיונות האלה להסתדר הם לא יותר מהגנה עצמית לגיטימית מבחינה מוסרית. אני נזכר בפרשת השוחד הנוראה בעיריית ירושליים, פרשת הולילנד. יש בארץ ביקוש גדול לדירות, לכן אפשר היה לצפות שמי שבונה דירות, ומספק את הצורך החיוני הזה, יחשב לגיבור של החברה. אבל לא אצלנו. אצלנו מערכת השילטון מערימה קשיים ועיכובים ללא סוף. כאשר היזם נאלץ לקדם את העניין הציבורי המובהק, ולהתגונן נגד השרירות המטורפת, הוא הופך להיות העבריין. מי הצד הטוב ומי הצד הרע בפרשה הזאת? מי שרוצה לספק דירות לבני אדם, או מי שדואג לקו הרקיע שלא יקבל דקירה בתחת ממגדל מגורים? אם היה אצלנו קצת יותר חופש, הייתה פחות שחיתות, וגם מגלנט היה נמנע מפח הנפש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
__________________ רק שתדע, שלהשתלט על קרקעות אפשר גם אם הן בבעלות פרטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אירגון פשע יכול לעשות את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
________________ לא. מספיק שאתה שכן של איש זקן שלא מודע כל כך לחוק 3 השנים. אם אתה פולש לו לקרקע ומעבד אותה, והוא לא מוחה1, הקרקע שלך בתוך 3 שנים. ונניח שלא אכפת לו שאתה מעבד, כי אתה חקלאי והוא כבר לא והקרקע יושבת בור ולא אכפת לו שמישהו יהנה ממנה, אבל הוא לא מעלה בדעתו שהוא צריך לערוך אתך חוזה בעניין, או שהנחמדות שלו תעלה לו בירושה שהוא מוריש לילדיו. 1 בצינורות רשמיים, מעבר ל"צא לי מהקרקע". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, לא ידעתי. בכל אופן מהסיפור שלך אני מבין שלא מדובר בבעלות כפי שאני מבין אותה, או התערבות של חקיקה שמגבילה בעלות על קרקע משום מה. האם הכלל הזה נכון בכל סוג של בעלות? אם יש לי מכונית ואני מרשה לך להשתמש בה, אז כעבור שלוש שנים היא הופכת למכונית שלך ואת רשאית למכור אותה ולשמור לעצמך את התמורה? מוזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, יש הבדל בין חוקי המקרקעין לחוקי המטלטלין. שנית, יש הבדל בין מצב שבו אתה נותן רשות, מוגבלת ותחומה בזמן, למישהו להשתמש ברכוש שלך, לבין מצב שבו אתה מעביר לו דה-פקטו רכוש שלך ואחרי כך וכך זמן מחליט שאתה חוזר בך.1 1ואל תבקש ממני לפרט כמה זמן הוא "כך וכך" כי דיני קניין הם לא ממש התחום שלי. מקסימום קניין רוחני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי את יודעת את ההגיון שבחוק הזה. מדוע יכול להיות מצב שאדם יעביר רכוש דה-פקטו, במיוחד אם זה אמצעי יצור? הרי יש דבר שנקרא שכירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני ביקשתי!1 ככל שאני יודעת, ותחת ההסתייגות שדיני מקרקעין הם *באמת* לא התחום שלי, המטרה היא לעודד אנשים להשתמש בקרקע שלהם ולא להזניח או להפקיר אותה. כמות הקרקעות מוגבלת (להבדיל, למשל, מכמות המכוניות או המחשבים) ולחברה יש אינטרס שיעשה בהן שימוש כלשהו, ולכן נקבע כלל שמטרתו לתמרץ אנשים להשתמש באדמה שלהם (שימוש, אגב, לא חייב להיות שימוש חקלאי כמובן. גם אם מישהו מטפח את האדמה לצרכי נוי או מכריז עליה כשמורה זה מצביע על זיקה שאינה מתנתקת). אגב, אם מסיבות מסוימות אתה לא יכול למנוע מאד להשתמש בקרקע שלך (למשל אם שהית במדינת אויב ולא יכלת לעמוד על זכויותיך), אתה לא נחשב כמי שוויתר על זיקתו לקרקע. 1בהתחשב בכמות המשפטנים שמסתובבים בארץ, אני באמת מסרבת לקבל את ההנחה שאני היחידה באזור שיכולה לתת תשובות בנושא. *בטוח* יש בעדר משפטן אחד נוסף או שניים, ואין לי אלא להניח שחלקם מסתכלים על התגובה הזו ודומות לה, מנידים בראשם ואומרים "שתמשיך להגיב בנושאים שהיא מבינה בהם, לכולנו יטב". אז בבקשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם מסיבות מסוימות אתה לא יכול למנוע מאד להשתמש בקרקע שלך (למשל אם שהית במדינת אויב ולא יכלת לעמוד על זכויותיך), אתה לא נחשב כמי שוויתר על זיקתו לקרקע." אלא אם כן אתה ערבי (חוק נכסי נפקדים [ויקיפדיה]). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני, מדובר רק על קרקעות. וזה חוק עות'מני שעדיין בתוקף. ___________________ כולי תקוה שאתה לא מתכנן לנצל את נחמדותם של זקנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל אופן, הדוגמה (הקצת ביזארית) שלך אינה סותרת את הכלל שעל קרקע פרטית הרבה יותר קשה להשתלט מאשר על קרקע ציבורית. באשר אלי, הסירי דאגה מליבך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין היכן בכל זה מסתדר העניין של הבתים שהוחזרו ליהודים בשייך ג'ראח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשוט מאוד: בירדן לא היה חוק נכסי נפקדים, ולכן הבתים נשארו בבעלות ועד העדה הספרדית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא קשור. המשחק עם חוק נכסי נפקדים מאד בעייתי. זהו חוק די מביש והיה עדיף להטמין אותו היום מה שיותר עמוק. החוק חוקק כדי להשתלט על נכסי הפליטים אחרי מלחמת השחרור ולא היום. אם בית המשפט העליון היה כפי שמאשימים אותו-החוק היום היה מוגבל יותר והיו מתייחסים לנוכחותו גם בשטחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "לא קשור"? קשור וחצי. בירדן אין חוק נכסי נפקדים, אז הבתים של ועד העדה הספרדית נשארו בבעלות הועד גם כשנוהלו בידי האפוטרופוס הירדני, וחזרו לשליטת הועד כשישראל השתלטה על השטח. בישראל יש חוק נכסי נפקדים, אז הבתים של מי שעזבו למדינות ערב הופקעו מהם. לו בוטל החוק, היו אלו שעזבו למדינות ערב זכאים לבעלות על בתיהם שבשטחי 49'. כך או כך, ועד העדה הספרדית היה מקבל בחזרה את נכסיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בג"ץ פירושו בית דין גבוה לצדק. כמה נחוש היה בג"ץ לפסוק לגבי קרקעות פרטיות של פלסטינאים שיושבים עליהם מתנחלים? רצוי מאד להסתכל במבט כולל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד פעם דברים לא קשורים? אם יש לך מקרה שאתה רוצה להביא, תפאדל. אין שום סיבה לגזול את הרכוש מבעליו. אם חוק נכסי נפקדים אינו צודק בעיניך, דרוש את תיקון העוול - החזרת הרכוש לבעלים המקוריים. עוול כפול אינו פתרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאנחנו מסתובבים במעגלים ומדברים בשתי שפות שונות, אז נסיים את השיח הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת שאלה ב-תגובה 563664 ואני חושב שהתשובה שנתתי ב-תגובה 563673 היא פשוטה, נכונה ולעניין. אמנם בכך שהמשכנו להסתובב אחר כך אין לי להלין אלא על עצמי; הלא אני מכיר אותך די והותר מכדי לחשוב שתסתפק ב"תודה, החכמתי". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש חוכרים שמעבירים את זכות השמוש באדמה לגוף שלישי, יתכן שבמקרה כזה ניפסלת זכות החכירה שלהם ומועברת לגוף השלישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי להזכיר שוב שגלנט לא נפסל עקב חריגות בנייה, כפי שצ'יקו תמיר ועימאד פארס לא הודחו בשל מה שהם איפשרו לבני משפחותיהם. הסיבה בכל שלושת המקרים היתה אחת - הצהרת שקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מדוע הדיחו אותם, במיוחד מדוע הדיחו את תמיר. הרי תחילה אשכנזי התערב לטובתו. אני לא יודע מה קורה מאחורי הקלעים בצבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני התערבתי לטובתו של גלנט (במסגרת האייל), עד שנודעו עובדות נוספות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון, ו(אותי לפחות) זה מטריד. אינני באה לטעון שהצהרה שקרית היא מעשה דגול או שהיא חפה מכל רבב, אבל בזמן האחרון מתייחסים אליה כאל החמורה בעברות. לטעמי, לתת לילד בן 14 לנהוג בטרקטורון זה חמור בהרבה מאשר לשקר בעניין זה. ולהשתלט על שטחי ציבור זו לא עברה קלה במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שלא חומרת העבירה קובעת כאן, אלא השלכותיה על תפקוד עתידי, והרבה יותר מזה - השפעת ''החלקתה'' של העבירה, על הכלל. מן הבחינה הזו, נדמה לי שנזקה הצבאי של האופציה לשקר בדיווחים ובתצהירים חמור הרבה יותר מאשר חריגת בנייה ונהיגת נער על טרקטורון. על זה אפשר להוסיף גם את השיקול של שיוויון בפני החוק, במיוחד לאחר הדחת פארס ותמיר ובוודאי גם זוטרים מהם שעליהם לא שמענו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק העניין: חומרת העברה *חייבת" לעמוד במרכז השיקולים. מי שנותן לילד בן 14 לנהוג בטרקטורון חושף בזה זלזול איום בחיי אדם. אחד כזה מוטב היה שלא ישרת בצבא כלל. מי שנותן לאשתו לנהוב בסוג של רכב שיש לה רשיון נהיגה המתאים לו, אפילו אם הרכב המסוים הזה שייך לצבא, מבצע עברה טכנית בלבד - גם אם אכן במסגרת נהיגה זו קרתה תאונה. אשר על כן, "כל" פשעו של םפארס היה השקר: לא נעים, אבל לא ממש נורא. העונש המגיע לו צריך להיות נמוך בהרבה מזה המגיע לצ'יקו תמיר. השתלטות על שטחי ציבור היא התנהגות עבריינית בעליל וחסרת התחשבות כלשהי בזולת. היא שקולה בהחלט, בעיניי, להצהרה שקרית: מי שפועל כך, ודאי לא יכול להיות רמטכ"ל. בקיצור, לא מדובר כאן בשוויון בפני החוק, אלא אם כן אתה מעמיד את נושא השקר מעל לכל האחרים באופן אפריורי. העמדה כזו בטעות יסודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם חלק מן הדברים ואני סומך על ברק שאם הוא בחר בגלנט, אזי זה יכול להיות רמטכ"ל מעולה, אולי אף יותר מגנץ, למעט מאשר בעניין אחד: להערכתי, להיוודעות על תצהירי שקר שנתן מפקד ישנה השפעה נרחבת בהרבה על הפקודים מאשר לעבירות שאני מסכים שהן חמורות יותר משפטית ומוסרית. מאחר ואני מתקשה לחזות את העתיד, תוכלי לטעון להיפך, שלהתרת נהיגה של ילד בן 14 בטרקטורון תהיה השפעה מזיקה יותר, ולא אדע מה להשיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמינות בצבא חייבת להיות מעל הכל. זאת דווקא משום שכל כך קל לשקר. כל כך קל לומר שירו עליך עשרה מחבלים חמושים וטנק, ולא ילד עם קלץ', כל כך קל לומר שתנאי השטח היו קשים, ולא שטעית בניווט, וכך הלאה וכו הלאה. התרבות של לתת עונש מקסימלי על עבירות זוטות יחסית הוא מה שמעודד את תרבות השקר, גם ובמיוחד בצבא. אם הייתי מנהל חנות ונותך לילד שלי בן ה 14 לנסעו על טרקטורון הייתי מאבד את עבודתי? או אם הייתי נותן רכב חברה לאישתי בניגוד לתקנות? התשובה, היא לא. לתת לילד בן 14 זו עבירה טכנית בלבד - בהרבה ארצות ילדים נוהגים בגיל הזה. הגיל 17.5 הוא שרירותי כמו כל אחד אחר. עבירות בנייה יש הרבה. כמה מאבדים עבודה וסיכויי קריירה בגללם? אבל תמיר שיקר, ופארס שיקר, וגלנט שיקר. 1זה דווקא בגלל לשקר, בצבא ובהרבה מקומות, עולה אותו הדבר בדיוק כמו להודות. אז למה להודות? אז יש מקום לומר שדווקא בצבא אנחנו מצפים לאמינות מלאה, ומי שמשקר כשזה נוגע לפרט כזה, מי יבטיחנו שלא שיקר באי אילו פרטים נוספים במהלך הקריירה שלו? למה האינסטינקט הראשון הוא לשקר, לטייח, להסתיר? חייבים להוקיע אותם בקול, בראש חוצות - לא זו הדרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודעת שזו נקודה נורא שולית שאני נטפלת אליה, אבל באיזה ארצות נערים בני 14 נוהגים? וב"נוהגים" אני מתכוונת ל"נוהגים עם רשיון", לא למדינות בהן ילד בן שבע יכול לתפוס הגה (או קלצ'ניקוב) ולנהוג אל הבאר הקרובה למקום מגוריו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר חיפוש קצר : אלברטה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"היא גם יצרה מצג שווא לפיו הבניה היתה בהתאם להיתר, שלא ניתן בזמן המשפט ולמעשה לא ניתן עד היום." - מאיזה תצהיר שגלנט חתום עליו המסקנה הזו נלקחה ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה לעתירה להוצאת צו איסור שימוש: "במהלך הבנייה התברר למשיבים כי נדרשת להם תוספת בנייה של כ-40 מ"ר במבנה המגורים. מאחר שהמשיבים הם שומרי חוק, הם פנו לרשויות התכנון טרם ביצוע תוספת הבנייה על מנת לקבל את האישורים הנדרשים, והגישו בקשה להיתר בנייה כדין". אם המשיבים הם שומרי חוק - הרי שלא בנו מחוץ לשטח החלקה ללא היתר כדין. מכיוון שכן בנו, הרי שניתן להם היתר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוצא כאן שקר בפרשנות (סבירה), אבל אם נקרא את זה כפשוטו, הרי שאין כאן טענה שהאישור התקבל. מצד שני, היות ועורכי דין כתבו את זה, מצורף הפירוש הסביר (לשיטתי) בסוגריים: "במהלך [תכנון] הבנייה התברר למשיבים כי נדרשת [מתחשקת] להם תוספת בנייה של כ[לפחות]-40 מ"ר במבנה המגורים. מאחר שהמשיבים הם [לא] שומרי חוק [אבל רוצים להראות נורמטיביים], הם פנו לרשויות התכנון טרם [או אחרי, או אתמול במקביל לניסוח מכתב זה] ביצוע תוספת הבנייה על מנת לקבל את האישורים הנדרשים, והגישו בקשה [שכמובן לא התקבלה, כי אחרת היא היתה מצורפת] להיתר בנייה כדין". כשלעורך דין יש טיעון חזק, הוא לא מסתיר אותו ולא כותב במרומז. אם הם לא כתבו שהתקבל אישור בניה, אי אפשר לבוא אליהם בטענות שמשתמע מדבריהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לשקר בפרשנות (מה שאני קורא מצג שווא) יש כאן שקר עובדתי: הבקשה להיתר לא הוגשה מראש אלא בדיעבד בסתירה למוצהר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |