|
||||
|
||||
אולי, אבל אני התכוונתי שאולי צריך ליחס את התנהלות שני הקצינים למה שנפוץ במגזר הכפרי, ולאו דווקא למבנה אישיות שאופייני כביכול לקצינים. אני בטוח שאתה מסכים, אגב, שאם הקרקע במושב ובסביבתו הייתה בבעלות פרטית, השערוריה כולה הייתה נמנעת. אם גלנט היה זקוק לקרקע, ובעל הקרקע היה מוכן למכור, גלנט היה קונה, ואם לא אז לא. אולי בכלל גלנט קורבן של המערכת? כשהאזרח תלוי יותר מידי במנהל ציבורי שמקבל החלטות שרירותיות, האזרח מנסה להסתדר. לפעמים אני חושב שהנסיונות האלה להסתדר הם לא יותר מהגנה עצמית לגיטימית מבחינה מוסרית. אני נזכר בפרשת השוחד הנוראה בעיריית ירושליים, פרשת הולילנד. יש בארץ ביקוש גדול לדירות, לכן אפשר היה לצפות שמי שבונה דירות, ומספק את הצורך החיוני הזה, יחשב לגיבור של החברה. אבל לא אצלנו. אצלנו מערכת השילטון מערימה קשיים ועיכובים ללא סוף. כאשר היזם נאלץ לקדם את העניין הציבורי המובהק, ולהתגונן נגד השרירות המטורפת, הוא הופך להיות העבריין. מי הצד הטוב ומי הצד הרע בפרשה הזאת? מי שרוצה לספק דירות לבני אדם, או מי שדואג לקו הרקיע שלא יקבל דקירה בתחת ממגדל מגורים? אם היה אצלנו קצת יותר חופש, הייתה פחות שחיתות, וגם מגלנט היה נמנע מפח הנפש. |
|
||||
|
||||
__________________ רק שתדע, שלהשתלט על קרקעות אפשר גם אם הן בבעלות פרטית. |
|
||||
|
||||
רק אירגון פשע יכול לעשות את זה. |
|
||||
|
||||
________________ לא. מספיק שאתה שכן של איש זקן שלא מודע כל כך לחוק 3 השנים. אם אתה פולש לו לקרקע ומעבד אותה, והוא לא מוחה1, הקרקע שלך בתוך 3 שנים. ונניח שלא אכפת לו שאתה מעבד, כי אתה חקלאי והוא כבר לא והקרקע יושבת בור ולא אכפת לו שמישהו יהנה ממנה, אבל הוא לא מעלה בדעתו שהוא צריך לערוך אתך חוזה בעניין, או שהנחמדות שלו תעלה לו בירושה שהוא מוריש לילדיו. 1 בצינורות רשמיים, מעבר ל"צא לי מהקרקע". |
|
||||
|
||||
מעניין, לא ידעתי. בכל אופן מהסיפור שלך אני מבין שלא מדובר בבעלות כפי שאני מבין אותה, או התערבות של חקיקה שמגבילה בעלות על קרקע משום מה. האם הכלל הזה נכון בכל סוג של בעלות? אם יש לי מכונית ואני מרשה לך להשתמש בה, אז כעבור שלוש שנים היא הופכת למכונית שלך ואת רשאית למכור אותה ולשמור לעצמך את התמורה? מוזר. |
|
||||
|
||||
ראשית, יש הבדל בין חוקי המקרקעין לחוקי המטלטלין. שנית, יש הבדל בין מצב שבו אתה נותן רשות, מוגבלת ותחומה בזמן, למישהו להשתמש ברכוש שלך, לבין מצב שבו אתה מעביר לו דה-פקטו רכוש שלך ואחרי כך וכך זמן מחליט שאתה חוזר בך.1 1ואל תבקש ממני לפרט כמה זמן הוא "כך וכך" כי דיני קניין הם לא ממש התחום שלי. מקסימום קניין רוחני. |
|
||||
|
||||
אולי את יודעת את ההגיון שבחוק הזה. מדוע יכול להיות מצב שאדם יעביר רכוש דה-פקטו, במיוחד אם זה אמצעי יצור? הרי יש דבר שנקרא שכירות. |
|
||||
|
||||
אבל אני ביקשתי!1 ככל שאני יודעת, ותחת ההסתייגות שדיני מקרקעין הם *באמת* לא התחום שלי, המטרה היא לעודד אנשים להשתמש בקרקע שלהם ולא להזניח או להפקיר אותה. כמות הקרקעות מוגבלת (להבדיל, למשל, מכמות המכוניות או המחשבים) ולחברה יש אינטרס שיעשה בהן שימוש כלשהו, ולכן נקבע כלל שמטרתו לתמרץ אנשים להשתמש באדמה שלהם (שימוש, אגב, לא חייב להיות שימוש חקלאי כמובן. גם אם מישהו מטפח את האדמה לצרכי נוי או מכריז עליה כשמורה זה מצביע על זיקה שאינה מתנתקת). אגב, אם מסיבות מסוימות אתה לא יכול למנוע מאד להשתמש בקרקע שלך (למשל אם שהית במדינת אויב ולא יכלת לעמוד על זכויותיך), אתה לא נחשב כמי שוויתר על זיקתו לקרקע. 1בהתחשב בכמות המשפטנים שמסתובבים בארץ, אני באמת מסרבת לקבל את ההנחה שאני היחידה באזור שיכולה לתת תשובות בנושא. *בטוח* יש בעדר משפטן אחד נוסף או שניים, ואין לי אלא להניח שחלקם מסתכלים על התגובה הזו ודומות לה, מנידים בראשם ואומרים "שתמשיך להגיב בנושאים שהיא מבינה בהם, לכולנו יטב". אז בבקשה. |
|
||||
|
||||
"אם מסיבות מסוימות אתה לא יכול למנוע מאד להשתמש בקרקע שלך (למשל אם שהית במדינת אויב ולא יכלת לעמוד על זכויותיך), אתה לא נחשב כמי שוויתר על זיקתו לקרקע." אלא אם כן אתה ערבי (חוק נכסי נפקדים [ויקיפדיה]). |
|
||||
|
||||
כמדומני, מדובר רק על קרקעות. וזה חוק עות'מני שעדיין בתוקף. ___________________ כולי תקוה שאתה לא מתכנן לנצל את נחמדותם של זקנים. |
|
||||
|
||||
בכל אופן, הדוגמה (הקצת ביזארית) שלך אינה סותרת את הכלל שעל קרקע פרטית הרבה יותר קשה להשתלט מאשר על קרקע ציבורית. באשר אלי, הסירי דאגה מליבך. |
|
||||
|
||||
מעניין היכן בכל זה מסתדר העניין של הבתים שהוחזרו ליהודים בשייך ג'ראח. |
|
||||
|
||||
פשוט מאוד: בירדן לא היה חוק נכסי נפקדים, ולכן הבתים נשארו בבעלות ועד העדה הספרדית. |
|
||||
|
||||
ממש לא קשור. המשחק עם חוק נכסי נפקדים מאד בעייתי. זהו חוק די מביש והיה עדיף להטמין אותו היום מה שיותר עמוק. החוק חוקק כדי להשתלט על נכסי הפליטים אחרי מלחמת השחרור ולא היום. אם בית המשפט העליון היה כפי שמאשימים אותו-החוק היום היה מוגבל יותר והיו מתייחסים לנוכחותו גם בשטחים. |
|
||||
|
||||
מה פירוש "לא קשור"? קשור וחצי. בירדן אין חוק נכסי נפקדים, אז הבתים של ועד העדה הספרדית נשארו בבעלות הועד גם כשנוהלו בידי האפוטרופוס הירדני, וחזרו לשליטת הועד כשישראל השתלטה על השטח. בישראל יש חוק נכסי נפקדים, אז הבתים של מי שעזבו למדינות ערב הופקעו מהם. לו בוטל החוק, היו אלו שעזבו למדינות ערב זכאים לבעלות על בתיהם שבשטחי 49'. כך או כך, ועד העדה הספרדית היה מקבל בחזרה את נכסיו. |
|
||||
|
||||
אבל בג"ץ פירושו בית דין גבוה לצדק. כמה נחוש היה בג"ץ לפסוק לגבי קרקעות פרטיות של פלסטינאים שיושבים עליהם מתנחלים? רצוי מאד להסתכל במבט כולל. |
|
||||
|
||||
עוד פעם דברים לא קשורים? אם יש לך מקרה שאתה רוצה להביא, תפאדל. אין שום סיבה לגזול את הרכוש מבעליו. אם חוק נכסי נפקדים אינו צודק בעיניך, דרוש את תיקון העוול - החזרת הרכוש לבעלים המקוריים. עוול כפול אינו פתרון. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאנחנו מסתובבים במעגלים ומדברים בשתי שפות שונות, אז נסיים את השיח הזה. |
|
||||
|
||||
שאלת שאלה ב-תגובה 563664 ואני חושב שהתשובה שנתתי ב-תגובה 563673 היא פשוטה, נכונה ולעניין. אמנם בכך שהמשכנו להסתובב אחר כך אין לי להלין אלא על עצמי; הלא אני מכיר אותך די והותר מכדי לחשוב שתסתפק ב"תודה, החכמתי". |
|
||||
|
||||
יש חוכרים שמעבירים את זכות השמוש באדמה לגוף שלישי, יתכן שבמקרה כזה ניפסלת זכות החכירה שלהם ומועברת לגוף השלישי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |