בתשובה לאפופידס, 05/02/11 17:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה נכון, ו(אותי לפחות) זה מטריד. אינני באה לטעון שהצהרה שקרית היא מעשה דגול או שהיא חפה מכל רבב, אבל בזמן האחרון מתייחסים אליה כאל החמורה בעברות. לטעמי, לתת לילד בן 14 לנהוג בטרקטורון זה חמור בהרבה מאשר לשקר בעניין זה. ולהשתלט על שטחי ציבור זו לא עברה קלה במיוחד. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שלא חומרת העבירה קובעת כאן, אלא השלכותיה על תפקוד עתידי, והרבה יותר מזה - השפעת ''החלקתה'' של העבירה, על הכלל. מן הבחינה הזו, נדמה לי שנזקה הצבאי של האופציה לשקר בדיווחים ובתצהירים חמור הרבה יותר מאשר חריגת בנייה ונהיגת נער על טרקטורון. על זה אפשר להוסיף גם את השיקול של שיוויון בפני החוק, במיוחד לאחר הדחת פארס ותמיר ובוודאי גם זוטרים מהם שעליהם לא שמענו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק העניין: חומרת העברה *חייבת" לעמוד במרכז השיקולים. מי שנותן לילד בן 14 לנהוג בטרקטורון חושף בזה זלזול איום בחיי אדם. אחד כזה מוטב היה שלא ישרת בצבא כלל. מי שנותן לאשתו לנהוב בסוג של רכב שיש לה רשיון נהיגה המתאים לו, אפילו אם הרכב המסוים הזה שייך לצבא, מבצע עברה טכנית בלבד - גם אם אכן במסגרת נהיגה זו קרתה תאונה. אשר על כן, "כל" פשעו של םפארס היה השקר: לא נעים, אבל לא ממש נורא. העונש המגיע לו צריך להיות נמוך בהרבה מזה המגיע לצ'יקו תמיר. השתלטות על שטחי ציבור היא התנהגות עבריינית בעליל וחסרת התחשבות כלשהי בזולת. היא שקולה בהחלט, בעיניי, להצהרה שקרית: מי שפועל כך, ודאי לא יכול להיות רמטכ"ל. בקיצור, לא מדובר כאן בשוויון בפני החוק, אלא אם כן אתה מעמיד את נושא השקר מעל לכל האחרים באופן אפריורי. העמדה כזו בטעות יסודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם חלק מן הדברים ואני סומך על ברק שאם הוא בחר בגלנט, אזי זה יכול להיות רמטכ"ל מעולה, אולי אף יותר מגנץ, למעט מאשר בעניין אחד: להערכתי, להיוודעות על תצהירי שקר שנתן מפקד ישנה השפעה נרחבת בהרבה על הפקודים מאשר לעבירות שאני מסכים שהן חמורות יותר משפטית ומוסרית. מאחר ואני מתקשה לחזות את העתיד, תוכלי לטעון להיפך, שלהתרת נהיגה של ילד בן 14 בטרקטורון תהיה השפעה מזיקה יותר, ולא אדע מה להשיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמינות בצבא חייבת להיות מעל הכל. זאת דווקא משום שכל כך קל לשקר. כל כך קל לומר שירו עליך עשרה מחבלים חמושים וטנק, ולא ילד עם קלץ', כל כך קל לומר שתנאי השטח היו קשים, ולא שטעית בניווט, וכך הלאה וכו הלאה. התרבות של לתת עונש מקסימלי על עבירות זוטות יחסית הוא מה שמעודד את תרבות השקר, גם ובמיוחד בצבא. אם הייתי מנהל חנות ונותך לילד שלי בן ה 14 לנסעו על טרקטורון הייתי מאבד את עבודתי? או אם הייתי נותן רכב חברה לאישתי בניגוד לתקנות? התשובה, היא לא. לתת לילד בן 14 זו עבירה טכנית בלבד - בהרבה ארצות ילדים נוהגים בגיל הזה. הגיל 17.5 הוא שרירותי כמו כל אחד אחר. עבירות בנייה יש הרבה. כמה מאבדים עבודה וסיכויי קריירה בגללם? אבל תמיר שיקר, ופארס שיקר, וגלנט שיקר. 1זה דווקא בגלל לשקר, בצבא ובהרבה מקומות, עולה אותו הדבר בדיוק כמו להודות. אז למה להודות? אז יש מקום לומר שדווקא בצבא אנחנו מצפים לאמינות מלאה, ומי שמשקר כשזה נוגע לפרט כזה, מי יבטיחנו שלא שיקר באי אילו פרטים נוספים במהלך הקריירה שלו? למה האינסטינקט הראשון הוא לשקר, לטייח, להסתיר? חייבים להוקיע אותם בקול, בראש חוצות - לא זו הדרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודעת שזו נקודה נורא שולית שאני נטפלת אליה, אבל באיזה ארצות נערים בני 14 נוהגים? וב"נוהגים" אני מתכוונת ל"נוהגים עם רשיון", לא למדינות בהן ילד בן שבע יכול לתפוס הגה (או קלצ'ניקוב) ולנהוג אל הבאר הקרובה למקום מגוריו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר חיפוש קצר : אלברטה |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |