בתשובה לקונשטוק, 02/02/11 17:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
צריך להבדיל בין ההאשמות השונות: חריגות בניה, סיפוח שטחים לא מעובדים והשתלטות על שטחים ציבוריים הם הנורמה במושבים רבים. לא על זה צריך לבטל את מינויו של גלנט לרמטכ"ל. הצהרות שקריות למנהל מקרקעי ישראל הן דבר יומיומי ויתכן שלא ניתן להזיז שם דברים אחרת. גם בזאת לא עילה לביטול המינוי. מסירת תצהיר שקרי לבית משפט זו חציה של קו אדום ומהווה שיבוש הליכי משפט - עבירה חמורה שעונשה מאסר בפועל. אדם שעושה דבר כזה במזיד לא ראוי להיות אפילו מ"מ בצה"ל. אם עשה זאת מתוך התרשלות, אז ניתן להקל עימו ולהרשות לו לפרוש ללא פגיעה בדרגותיו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שלתחושתי, גלנט לא זכה להליך הוגן ולאפשרות להתגונן כראוי. אם יש חשד לשיבוש הליכי משפט, יתכבד היועץ המשפטי ויגיש כתב אישום כנגדו. אז אולי יש מקום למנוע ממנו תפקיד או להדיחו. אמנם הייתי מעדיף שענישה תבוא רק אחרי הרשעה, אבל בג"ץ כבר הוריד את הרף מזמן. כל עוד לא התקיימה חקירה רצינית, לא של המבקר אלא של המשטרה, אזי על ההחלטות להישאר במישור הציבורי. אם ברק, נתניהו וממשלת ישראל מתעקשים לבזות את עצמם, ולמנות רמטכ"ל שיודח אחרי זמן קצר בעקבות משפט פלילי, צריך לאפשר להם לעשות זאת, למרות הנזק שייגרם למדינת ישראל. הבהרה: לא מכיר את גלנט ולא יודע מי צודק בסיפור הזה, אבל באופן כללי אין לי סימפטיה אליו (בעיקר בגלל הפרסומים על היותו חלק מ"פורום החווה"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שכתבת הוא נכון אבל הבעיה של גלנט היא אטימות ותחושה שהוא מורם מעם. הנה מופיע כשרון ענק שרוצה להנהיג והאנשים הקטנים מתעסקים בשטויות. ברק מספר 2- מספיק לנו אחד. הייתי מצפה ליותר צניעות, בושה וקבלת הדין ממועמד לרמטכ"ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלנט הוא מגלומן עם תעודות, ואישית, הייתי מסתדרת גם בלי ברק אחד:) מאידך גיסא, רונן ברגמן, שאותו אני די מעריכה בד"כ, אמר אתמול כמעט במפורש שאשכנזי הוא זה שהורה להרפז להפיץ את המסמך המזויף - מה שהשאיר אותי די מטולטלת. מה דעתך בעניין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה משנה? הליך הוגן מגיע לכל אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פייגלין במאמר שדי קולע לדעתי, אבל כדרכו מציג אותה באופן מרענן ומעניין |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החצי השני על כנופיית שלטון החוק מקלקל את החצי הראשון. "אכלו לי, שתו לי". אני מודה שרק לראות אותו וכעת גם לשמוע אותו בראיונות, הספיק לי כדי שלא ארצה לראות אותו רמטכ"ל. הכוחניות והאמביציה ללא גבולות שנודפת ממנו, מראה לדעתי שהוא איש מסוכן וללא גבולות- כמו זה שניסה למנות אותו. אינני מאמין שהסלידת האלופים האחרים ממנו נבעה רק מהיותם יוצאי גולני. כל מי שמגיע לדרגת אלוף הוא קצת כוחני, אבל זה? ברק מספר 2. אני מציע לגנץ שינעל את לישכתו כי בוקר אחד הוא יבוא וימצא את גלנט יושב לו בכסא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם אני לא אוהב את הסגנון של פייגלין, אבל מתגובתי לעיל אפשר לראות שאני בהחלט מסכים לטענה שלגלנט (הכוחני, היהיר, החבר של שרון) נעשה עוול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מרענן"? הרעיון שהפוליטיקה מזהמת את הצבא, ושהעירוב הזה הוא הסיבה לתבוסות, חוגג עוד מעט מאה שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכין בגב. אצלנו חלק מהאלופים, אם לא כולם, עוסקים בפוליטיקה -מיוזמתם- מקום המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי לחלק הזה, אלא לאופן שבו הציג את שני החלקים האחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפקדים שמקבלים מינוי בזכות קשרים פוליטיים או לחליפין מפקדים שמקבלים החלטות לפי שיקולים פוליטיים במקום צבאיים זו בעייה שקיימת קצת יותר מ100 שנים ופייגלין העלה את זה כמאמר מוסגר (לדעתו גלנט לא היה מינוי מוצלח) ולא כחלק מהטענה המרכזית (למרות שגלנט אולי לא היה הבחירה הכי טובה בכל זאת העברת הסמכות לבחירת רמטכ"ל לידי המערכת המשפטית היא לא דבר טוב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי זוהי הטענה המרכזית של פייגלין. אסור לזהם את ''הערכים הצבאיים'' בערכים מתחום המערכת האזרחית - משפט ופוליטיקה - ויש לשמור עליהם טהורים. טענה פשיסטית קלאסית. כל המאמר, ששזורים בו הרבה טענות נכונות (לדעתי), מוביל לנקודה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שהמאמר של פייגלין מדבר בשם עצמו כל מה שיש לי להגיד על הטענה שלך זה שכל הפוסל במומו הוא פוסל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענת-מראה שאינה פאשיסטית קלאסית, אלא אוליגרכית קלאסית[*], היא שאסור לזהם את הערכים המקצועיים בפוליטיקה: "ראוי לפזר את ההרכב הנוכחי שלה ולצרף ליו"ר אישים נטולי רקע פוליטי, בעלי מעמד מקצועי וציבורי" [*] אולי ראוי לקרוא לה טענה "יותר ליברלית מדמוקרטית". למדתי היטב, יהונתן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזה דומה. אני לא מכחיש שיש כזה דבר "מקצוענות" שלא תלויה בפוליטיקה, או שזה יהיה חיובי אם החלטות יהיו נגועות פחות בשיקולים פוליטיים. אבל יחד עם זה אני מבין שבמציאות פוליטיקה היא חלק מטבעם של ארגונים. פייגלין, לעומת זאת, לא מעוניין להפחית את הפוליטיקה לטובת מקצוענות או ארגון. הוא מציע "לקחת את מפקד חטיבת החי"ר המוצלח ביותר, הקרבי ביותר, השש אלי קרב, הערכי ביותר, המוערך ביותר...". הוא רוצה ערכים. הוא רוצה גיבור. הוא רוצה את זיגפריד "השש אלי קרב" שיהרוג את הדרקון וירחץ בדמו הקסום. [*] קבל כוכבית: *. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט שציטטת מפייגלין נשמע לי כחיפוש אחר מקצוענות א-פוליטית - במקצוע החיילות כמובן - וחשבתי שלכך כיוונת בהערתך על הפאשיזם שבו. אם התכוונת לתשוקה המשתמעת לגיבור, אכן אין כל דמיון לדברי אמיר אורן[*]. [*] יש קרבת משפחה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חשבתי שלכך כיוונתי, עד שקראתי את התגובה שלך. [*] כולנו יהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה אם הבנתי אותך נכון אתה חושב שזה שפייגלין מציע למנות לרמטכ"ל את המפקד הזוטר הכי מוצלח שאפשר למצוא זה מוכיח שהוא לא רוצה למנות את הרמטכ"ל הכי טוב מבחינה צבאית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אני חושב שזה מעיד על התפיסה שלו על מה זה ''הכי טוב מבחינה צבאית''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"שש אלי קרב" שלך הזכיר לי מה שקראתי על הנשיא לינקולן בזמן מלחמת האזחים. לינקולן היה נתון באובססיה למצוא גנרלים שמוכנים להילחם, ונהג להאיץ בגנרלים שלו לא להשתהות ולתקוף. הפאשיסטים אולי מעריצים אומץ והעזה בקרב, אבל הם לא לבד בעניין הזה. האם מצאת אצל פייגלין גלוריפיקציה של המלחמה, או דעה שהמלחמה "מחשלת את רוח העם", או המלחמה נחוצה לצורך חינוך העם? אני חושב שאז יחוס הפאשיזם היה מבוסס יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפשיסטים לא רק מעריצים אומץ והעזה בשדה הקרב. הם גם חושבים שהפוליטיקה והמערכות האזרחיות מחלישות את רוח הלחימה ואת רוח העם. בערך מה שפייגלין אומר במאמר שלו. בנוגע לשאר הדברים, אני חושב שאכן ראיתי אותם בעבר את פייגלין. אבל אני חושש שאתמהמה במסירת מראי המקום המדוייקים עד שארכוש את המהדורה החדשה של ''כל כתבי'' שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בערך'' זו מילה ממש חמודה למשל אפשר להגיד בערך שאתה בערך תומך בפוליטיזציה של השירות הציבורי בערך מה שפייגלין כתב בדיוק ולא בערך זה שמינוי מפקדים צבאיים לפי שיקולים פוליטיים מוביל לתבוסות בשדה הקרב ושאפשר לעקוף את הבעייה הזאת ע''י בחירת רמטכ''ל מהדרגים הנמוכים שבהם יכולת צבאית עדיין יותר חשובה מקשרים פוליטיים (אפשר להגיע להיות מח''ט על סמך יכולת בלבד לעומת זאת אי אפשר להיות אלוף פיקוד בלי פטרונים פוליטיים) כל השאר הדברים ש''קראת'' במאמר של פייגלין זה דחלילים פנימיים שלך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל את דעתך על השקפתי כבר כתבת (תגובה 563830). האין זה מעייף לחזור עליה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזו, כמובן, דעה מצחיקה. אם הרמטכ"ל היה נבחר מבין מפקדי החטיבות, הרי שתוך חמש שנים היו נדרשים1 מרפקים כדי להיות מפקד חטיבה. שלא לדבר על העובדה שלרמטכ"ל חסר ניסיון לא תהיה הסמכות המתאימה (ע"ע גורודיש). 1 בהנחה שהיום חייבים פטרונים פוליטיים בשביל להפוך להיות רמטכ"ל מסיבות לא ענייניות. צריכים מרפקים דווקא בגלל ההשפעה שיש לתפקיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
5 שנים ? חודשיים מקסימום בכל מקרה אני קראתי את ההצעה כדבר חד פעמי ולא כנוהל קבוע |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערת אגב. הדמוי הזה של זיגפריד הוא די שגוי. זיגפריד לא ''שש אלי קרב'', הוא היה בחור טהר-לבב שלא ידע פחד לא במובן של גיבור ואמיץ אלא במובן המילולי של אי-ידיעה. דווקא על בחורים כאלה - תמימים, יפי בלורית וטוהר ובעלי מחויבות חברתית חזקה - בנוי האתוס והמיתוס הציוני והצהלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכן ראית שסמכות בחירת הרמטכ"ל הועברה לידי המערכת המשפטית? אמנע מלומר מהי האמירה שאמרת; אמת היא לא. איזו מערכת משפטית ראיינה מועמדים שונים והחליטה מי יהיה הרמטכ"ל? המערכת המשפטית או ביקורת המדינה מוכנסת כשממשלה מקדיחה את תבשילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסקנות מהמאמר: א. כששר בממשלה (מיכאל איתן) פועל נגד מנוי אלוף זה רע. אבל לי (פייגלין) מותר להשמיץ אותו כמה שאני רוצה. לי מותר לעשות פוטש. ב. צ'יקו תמיר היה צריך להיות הרמטכ"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך היסקת את א'? מה שאני קראתי היה "כל אחד יכול להשמיץ את האלוף כמה שירצה, אבל הממשלה יכולה למנות אותו גם אם הוא גרוע. המערכת המשפטית לא צריכה להתערב". זה גם די קרוב לדעתי. איך היסקת את ב'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לפייגלין מותר להשמיץ את גלנט כמה שהוא רוצה מסיבות מאוד ענייניות ("אדם שהתקדם בסולם הדרגות תחת שולי גלימתם של הצמד שרון וברק אינו יכול להיות ראוי לתפקיד רמטכ"ל"). הוא שואל "מה פתאום מבקר המדינה", ושוכח שמי שיזם את הכנסתו של מבקר המדינה לעניין היה השר מיכאל איתן. ב. תמיר נחשב, בעת שהיה אל"מ, לאחת ההבטחות הגדולות. בעת היותו אל"מ היתה גם אותה תאונה קטנה שבשלה הוא הודח בסופו של דבר ע"י כנופיית שלטון האמת בצבא1. ההרגשה האישית שלי היא שללא הנורמות שיצרה כנופיית שלטון האמת, השקר של גלנט לא היה נחשב עוולה כה גדולה. 1 אשכנזי, כמובן. אבל למה לא להשתמש במינוח מקביל ל"כנופיית שלטון החוק"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אבל זה לוז העניין. איתן יכול להעלות השגות וזו אפילו חובתו, הוא יכול גם להתנגד בישיבת הממשלה. מבקר המדינה תפקידו לבקר, והיועץ המשפטי לממשלה יכול להחליט על העמדה לדין - לא לקבוע לממשלה את מי למנות אפילו מבלי שהורה על פתיחת חקירה פלילית. ב. אני בטוח שיש הרבה אלופי משנה מוצלחים. למה דווקא תמיר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היועץ המשפטי לא קבע לממשלה את מי למנות, הוא רק אמר לה שהוא לא יכול להגן על ההחלטה למנות בבית המשפט, וזה בדיוק תפקידו (להגן על הממשלה בבג''ץ, ולהזהיר אותה מתי לא ניתן להגן על ההחלטות שלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאתה צודק, ויינשטיין אפילו הבהיר שלמרות עמדתו הממשלה היא שמוסמכת להחליט, בסופו של דבר. אמנם, גם ל''לא מגן בבג''ץ'' הזה אני מתנגד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתנגד ללא מגן באופן כללי (היועץ צריך להגן על כל החלטת הממשלה) או באופן ספציפי (היועץ היה צריך להגן על החלטת הממשלה הזאת)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי, אני מתנגד לשיטת ''תעשו מה שאתם רוצים, אני על זה לא מגן''. היועץ צריך לייצג את הממשלה, אלא אם הוא חושב שמעשיה לא חוקיים ואז הוא צריך להורות לה לנהוג אחרת (חוות דעתו מחייבת). באופן פרטי, אני חושב שהמקרה הזה מתאים לחצי הראשון (מינוי גלנט הוא חוקי ולכן על היועץ לייצג את הממשלה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. בגלל הנימוקים שנאמרו להגנתו בעת הפרשה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התאונה שהובילה להדחתו של תמיר, אירעה כשהוא היה מפקד אוגדת עזה, כלומר כשהיה תא''ל ולא אל''מ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני זוכר נכון, אשכנזי לא כל כך מיהר להדיח את תמיר. הוא התלבט והתלבט ובסופו של דבר התקשורת והאוירה הציבורית כפתה עליו להחליט כפי שהחליט. לגבי כנופיית שלטון האמת: מה שהשתנה בצבא הוא שהטיפול באירועים של צ'יקו תמיר ועימאד פארס היה צריכים להיעשות לאור הזרקאורים מה שפעם לא היה. הרשה לי להזכירך שהיתה פעם הבטחה גדולה יותר מצ'יקו תמיר שהודחה מהצבא: אורי בן ארי על ידי בן גוריון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פייגלין מצטט את האלוף יורם יאיר (יה-יה): "פעם הסתפקו ראשי ממשלות במזכיר צבאי בדרגת סגן אלוף. פתאום החליטו הפוליטיקאים (הכוונה לשרון) שהם צריכים אלוף כמזכיר צבאי. כך החל החיבור של הצבא ללכלוך הפוליטי, לקשרים ולקומבינות - והתוצאה היא מה שאנו רואים עכשיו". זה פשוט לא נכון. היה בדיוק ראש ממשלה אחד שהיה לו מזכיר צבאי בדרגת סגן אלוף, וזה היה בן-גוריון. המזכיר הצבאי שלו, נחמיה ארגוב, אכן התחיל את התפקיד בדרגת סגן אלוף, אבל בהמשך קודם לאלוף משנה (עדיין בתפקיד המזכיר). אני מנחש שהביטוי בסוגריים "הכוונה לשרון" הוא תוספת של פייגלין, וגם הוא לא נכון. הראשון למנות מזכיר צבאי בדרגת אלוף היה רבין, שמינה לתפקיד ב-1993 את דני יתום, אחרי שהאחרון כבר היה ראש אגף תכנון ואלוף פיקוד מרכז (שניהם בדרגת אלוף). בשנים שלפני מלחמת ששת הימים כיהנו בתפקיד אלופי משנה, אבל זה היה לפני שהוכנסה לצה"ל דרגת תת אלוף, ודרגת אלוף משנה היתה גבוהה יותר מכפי שהיא היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבה הצער, הדיוק אף פעם לא היה נר לרגליו של פייגלין, וגם לא במאמר הזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |