בתשובה לאא, 08/02/11 13:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא חושב שזה דומה. אני לא מכחיש שיש כזה דבר "מקצוענות" שלא תלויה בפוליטיקה, או שזה יהיה חיובי אם החלטות יהיו נגועות פחות בשיקולים פוליטיים. אבל יחד עם זה אני מבין שבמציאות פוליטיקה היא חלק מטבעם של ארגונים. פייגלין, לעומת זאת, לא מעוניין להפחית את הפוליטיקה לטובת מקצוענות או ארגון. הוא מציע "לקחת את מפקד חטיבת החי"ר המוצלח ביותר, הקרבי ביותר, השש אלי קרב, הערכי ביותר, המוערך ביותר...". הוא רוצה ערכים. הוא רוצה גיבור. הוא רוצה את זיגפריד "השש אלי קרב" שיהרוג את הדרקון וירחץ בדמו הקסום. [*] קבל כוכבית: *. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט שציטטת מפייגלין נשמע לי כחיפוש אחר מקצוענות א-פוליטית - במקצוע החיילות כמובן - וחשבתי שלכך כיוונת בהערתך על הפאשיזם שבו. אם התכוונת לתשוקה המשתמעת לגיבור, אכן אין כל דמיון לדברי אמיר אורן[*]. [*] יש קרבת משפחה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חשבתי שלכך כיוונתי, עד שקראתי את התגובה שלך. [*] כולנו יהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה אם הבנתי אותך נכון אתה חושב שזה שפייגלין מציע למנות לרמטכ"ל את המפקד הזוטר הכי מוצלח שאפשר למצוא זה מוכיח שהוא לא רוצה למנות את הרמטכ"ל הכי טוב מבחינה צבאית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אני חושב שזה מעיד על התפיסה שלו על מה זה ''הכי טוב מבחינה צבאית''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"שש אלי קרב" שלך הזכיר לי מה שקראתי על הנשיא לינקולן בזמן מלחמת האזחים. לינקולן היה נתון באובססיה למצוא גנרלים שמוכנים להילחם, ונהג להאיץ בגנרלים שלו לא להשתהות ולתקוף. הפאשיסטים אולי מעריצים אומץ והעזה בקרב, אבל הם לא לבד בעניין הזה. האם מצאת אצל פייגלין גלוריפיקציה של המלחמה, או דעה שהמלחמה "מחשלת את רוח העם", או המלחמה נחוצה לצורך חינוך העם? אני חושב שאז יחוס הפאשיזם היה מבוסס יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפשיסטים לא רק מעריצים אומץ והעזה בשדה הקרב. הם גם חושבים שהפוליטיקה והמערכות האזרחיות מחלישות את רוח הלחימה ואת רוח העם. בערך מה שפייגלין אומר במאמר שלו. בנוגע לשאר הדברים, אני חושב שאכן ראיתי אותם בעבר את פייגלין. אבל אני חושש שאתמהמה במסירת מראי המקום המדוייקים עד שארכוש את המהדורה החדשה של ''כל כתבי'' שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בערך'' זו מילה ממש חמודה למשל אפשר להגיד בערך שאתה בערך תומך בפוליטיזציה של השירות הציבורי בערך מה שפייגלין כתב בדיוק ולא בערך זה שמינוי מפקדים צבאיים לפי שיקולים פוליטיים מוביל לתבוסות בשדה הקרב ושאפשר לעקוף את הבעייה הזאת ע''י בחירת רמטכ''ל מהדרגים הנמוכים שבהם יכולת צבאית עדיין יותר חשובה מקשרים פוליטיים (אפשר להגיע להיות מח''ט על סמך יכולת בלבד לעומת זאת אי אפשר להיות אלוף פיקוד בלי פטרונים פוליטיים) כל השאר הדברים ש''קראת'' במאמר של פייגלין זה דחלילים פנימיים שלך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל את דעתך על השקפתי כבר כתבת (תגובה 563830). האין זה מעייף לחזור עליה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזו, כמובן, דעה מצחיקה. אם הרמטכ"ל היה נבחר מבין מפקדי החטיבות, הרי שתוך חמש שנים היו נדרשים1 מרפקים כדי להיות מפקד חטיבה. שלא לדבר על העובדה שלרמטכ"ל חסר ניסיון לא תהיה הסמכות המתאימה (ע"ע גורודיש). 1 בהנחה שהיום חייבים פטרונים פוליטיים בשביל להפוך להיות רמטכ"ל מסיבות לא ענייניות. צריכים מרפקים דווקא בגלל ההשפעה שיש לתפקיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
5 שנים ? חודשיים מקסימום בכל מקרה אני קראתי את ההצעה כדבר חד פעמי ולא כנוהל קבוע |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערת אגב. הדמוי הזה של זיגפריד הוא די שגוי. זיגפריד לא ''שש אלי קרב'', הוא היה בחור טהר-לבב שלא ידע פחד לא במובן של גיבור ואמיץ אלא במובן המילולי של אי-ידיעה. דווקא על בחורים כאלה - תמימים, יפי בלורית וטוהר ובעלי מחויבות חברתית חזקה - בנוי האתוס והמיתוס הציוני והצהלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלתי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |