בתשובה למוס גולמי, 04/11/10 22:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא בכדי ''אם'' ולא אם... שים לב לסימן השאלה בסוגריים(אפרופו אירוניה) ובכל מקרה הידד למציאת המשמעות ,כנראה שאני צריך להמיר את המארקוסקופ למיקרוסקופ |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שיש לשיר משמעות גלויה, הניתנת לסיכום במילה סלידה הדוברת סולדת מאיבר המין שלה. אם "מְעָרָה שֶׁקִּירוֹתֶיהָ עוֹצְרִים אֶת תְּנוּעַת הַצַּיָּדִים" הינה מטפורה אירוטית יפה ליחסי מין, באות הקרציות ומוציאות את החשק, תרתי משמע. הביטוי "קדחת מערות" יכול היה להיות אירוטי אלמלא הקרציות. ייתכן שהקרציות הן משל למחזור, וללא המחזור לא היה צורך לסלוד מאיבר המין, אבל אז מסתבר שהדוברת סולדת גם מאהבה. בדרך כלל, אהבה היא לא רק עניין של יחסי מין. יש אהבה של הורים/ילדים/אחים, יש אהבה לחברים, יש אהבה מופשטת. אולם הכותבת בוחרת לצרף את האהבה לדברים המגעילים שנמנו קודם. לא נותר לה אלא לעצום את עיניה ולהכחיש את המציאות. בסלידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב אחרת. כלומר אני מסכים עם הניתוח שלך מהתחלה ועד הסוף - פרט לנקודה אחת שלדעתי היא מכרעת. להבנתי, הסלידה של הכותבת אינה ''מאיבר המין שלה'', כי אם מאותה מלה ש(כמו שמו של וולדמורט) אינה מוכנה לאיית. אני חייב להודות שגם לי לא נוח עם המלה הזאת, וזאת ללא קשר עם תסביכים שיש לי או אין לי עם איבר המין הנשי. למרבה הצער לא מוכרת לי מלה ''טובה'' - כלומר בלי קונוטציות ''רעות'' כמו המלה שהמשוררת לא מוכנה לאיית מצד אחד, ושלא נשמעת כמו משהו בהקשר קליני רפואי כמו ''איבר המין הנשי''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''וגינה'' זה פיתרון לא רע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מתי, ברגעים אינטימיים? "וגינה" נשמע כמו שם של איזה פטריה מידבקת או במקרה הטוב איזה חומר אנטיספטי, אולי אפילו יותר גרוע מ"איבר מין נשי". כמו שההומו בסרט מסביר למי שהיתה פיבי ב"חברים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חכה1 עד שתשמע מישהי אומרת את זה בספרדית, וואששJHשינה.(!) 1 מאחורי עץ למשל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגינה זה מה שאומרים כשמתכוונים בדרך כלל ל-Vulva (מה שנקרא בעברית צחה פות). וגינה זה הנרתיק. המילה שאין לאייתה מתייחסת לשניהם כאחד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, בצורה ה*גרפית* של המילה הערבית באותיות עבריות, גורם סלידה? הנה כוס, בדיוק כמו ספל. הסלידה מהמחזור החודשי ומהאהבה מדגישה שאין מדובר בעניין מילולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא חושבת שהיא סולדת מהמחזור החודשי עצמו. להפך, היא מתארת את התחושה של מחזוריות וסיבוב, רק אולי מסתייגת מהמונח ה''מדעי-רפואי'' לתופעה הזו. אם הבנתי נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מחזור" הוא בעצמו כבר Euphemism. בטפסים רפואיים אומרים "וסת". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה עם פרטנרטית קבועה, אני ממליץ על מציאת מילה פרטית משלכם, משהו חמוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מוכרת בעברית, או בכלל? כי באנגלית יש כמה אפשרויות לא רעות (וממילא "כוס" זה בערבית) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, המאפינס הטעימים של בטי ווייט? (בנוסף לבדיחה המצחיקה ע"ח סיגנון ההגשה של הרדיו הציבורי האמריקאי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תצטער שאין לנו מילה, תשמח, כי העברית שלנו יפה ומיוחדת וממציאה ביטויים רבי חן, ואת המילים הגסות מייבאים מעבר לים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא למה אין ביטוי רב חן לתיאור איברים חיונים שכאלה. למה להתייחס אליהם בגסות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שאיזה שם שלא תקראי לזה זה יהיה ''גס'' כי לא המילה גסה אלא האיבר, כלומר הוא זה שמעורר צחקוקים והסמקות, כבימי חז''לנו כן היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה צודקת. המילה "זין" היתה במקורה (בשנות הארבעים?) קיצור מכובס של "זרג"1. היום היא בעצמה מילה גסה. 1 מילה שנקברה בספרי כיס גסים משנות השבעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רע במילה העברית התקנית, "פות"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא לא מתארת היטב את האיבר הגברי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להשתמש בשם המשפחה של אופיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר פוץ ופלוץ ומזכיר גם ספרי הדרכה מינית שהיו כתובים על ידי רופאים ורופאות הגונים לפני 20 שנה. בכלל, בנושא הזה, שום מילה תקנית לא נשמעת טוב - שמות תקניים לענייני סקס היו פעם שיטה חינוכית קלסית לעשות לאנשים רגשי אשמה, בשביל זה אלוהים המציא אותם. "רועי, מה היה היום בגן, מתוק?" "אליאור אמר שבנים יש להם בולבול אבל בנות אין להם בולבול יש להם רק פיפי." "רועי, חמוד, אלף פעם אמרתי לך לא להשתמש במילים האלה! אלה מילים לא נכונות! קוראים לזה פין ופות!" "די, למה את כועסת עלי? אני חמוד!" "אל תבכה, אני לא כועסת, היה לי יום נורא בעבודה וקשה לי להכיל..." "אבל את בכלל לא צריכה להאכיל אותי!!! אני גדול וכבר מזמן מאז שהייתי תינוק אני אוכל לבד יפה ולא מלכלך, אפילו אם אני קורא לפיפי של הבנים בולבול." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באנגלית, עד כמה שאני מכירה, יש עשרות מילים ומונחים ציוריים לאיבר הנשי (מביבר ועד חתלתול), כמו שיש לגברי וכמו שיש למעשה האוננות הגברי (אפילו נתקלתי פעם בדף אינטרנט שסיכם את כל האחרונים). חלק מהמונחים סלנגיים, ואף מעליבים משהו, חלקם מלאי דמיון והומור וחמודים לאללה. למרות העושר הרב שיש בסלנג העברי של ימינו, לצערי אני לא רואה מגמה דומה בעברית בתחום הזה (מלבד המונחים המפוקפקים "עשה אותה" ו"טחן אותה" שנוספו בשנים האחרונות). כי למשל, למה אף אחד לא חושב לקרוא ל"זה" "סופגנייה"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיט. אף פעם לא הגעתי לריבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רואה? מייד הבנת. סימן שזה מונח מוצלח :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''סופגניה'' נשמע לי מתאים יותר עבור טמפון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וריאציה ל"טחן אותה" מופיעה כבר באיוב. אולי תשמחי לגלות שלפי כתיב המסורה, הטוחנת שם היא דווקה האישה: אִם-נִפְתָּה לִבִּי, עַל-אִשָּׁה; וְעַל-פֶּתַח רֵעִי אָרָבְתִּי. תִּטְחַן לְאַחֵר אִשְׁתִּי; וְעָלֶיהָ, יִכְרְעוּן אֲחֵרִין. מסכת סוטה http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l3501_010a.htm מסתמכת על כך כדי לקבוע ששמשון, אשר היה טוחן בבית האסורים, טחן נשים ולא גרעיני חיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואו. מעניין ש"יכרעון" לא תפס ;-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הפסוקים הדוחים בספר האהוב עלי בתנ"ך :-) לא יודע למה, אבל כל פעם שאני מזמר אותו (במבטא של אשמאי זקן תימני), אני נזכר בסיפור עם הארגז מדקמרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יחראון"...ממש לא סקסי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזרג נשמעת עכשיו מילה חביבה, ספרותית משבו עם ניחוח נוסטלגי. איך שגלגל מסתובב, תהילת העולם באה וחולפת. שמעתי דרש נחמד שאומר שהמילה 'זין' דווקא כן באה מזיין במובן נשק, כי: מה אנו עושים עם כלי נשק - מתנשקים. ומה אנו עושים עם כלי זיין - מז.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, פשוט מתייחסים לאיבר רלוונטי אחר השותף לתהליך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיבר הכי חשוב פה הוא המוח. כמו שאומרים: המין האמיתי הוא בין האוזניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון. אי לכך, ייקרא מעתה שמו - להתמחמח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפהפה! מזכיר את "נימוח בפה" (מחמאה השמורה בדרך כלל לשוקולד-וכנראה גם לעוד כמה דברים שחורים ומתוקים...). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא ''זרג'' היא מלה שנשארה בשמוש בעולם התחתון, אם איני טועה - היא מתארת קונדומים ממולאים בסמים. וכמובן, בצבא נשאר הבטוי ''יש דרג ויש זרג''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, כך כתוב במילון הסלנג של רוביק רונזטל. בכל זאת זרג נשמעת מחויכת, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר משהו רכרוכי, חיוור, יהודי כזה...מין וודי אלן בתחתונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זין" היא אכן כיבוס ל"זרג" שהיא בעצמה, כך שמעתי, סיכול אותיות ל"גזר" שהיתה הכינוי החלוצי לאיבר הגברי ואינה דורשת הסבר. אבל לא רק! כבר אצל ירמיהו יש סוסים מזוינים (שהזדיינו כל הלילה) שם הזין באה מלשון כלי זין זין (סלנג) [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שנאמר: כל(י) הזין בגולני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. דן אלמגור, ברשימה עיתונאית עתיקה שלו, גילה ותיאר את כל התהליך הלשוני והחברתי של הופעת המילים הנ''ל. היה שם סיפור על בית ספר לבנים, וכאן נגמר זיכרוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באוטוביוגרפיה "בין חולות וכחול שמיים" של נחום גוטמן, הוא מספר על עצמו ועל חבריו לספסל הלימודים בשנים הראשונות של גימנסיה הרצליה: "בין ויכוחים על שאלות ציונות, קמו ביננו אנשי תיאוריה שאמרו כי כל שפה יש לה מילים וביטויים הקרויים - גסים, אי-לכך תבעו לחדש גם בתחום זה מלים עבריות; למשל, המלה 'נאד' במובן של נפיחה, בעקבות הביטוי 'נאד נפוח'. או המלה 'זרג', ודומני שאפילו 'זין' - היה חידוש שלנו. וכן - משוויץ." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין לראות אם אותו הדבר יקרה באנגלית. כבר עכשיו אנשים משתמשים בביטוי "The F word" או "The B word". ואם תגיד למישהו "go F yourself" הוא יבין. אולי עוד כמה שנים גם האות F תהיה גסה כמו זין בעברית. (למרות שאמריקאים הרבה יותר פוריטנים מישראלים. הכרתי אמריקאית שעלתה לארץ, והיא אמרה שהיא הזדעזעה כשמרצה באוניברסיטה הסתכל על תרשים ואמר "יש פה פאק קטן") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאמריקאים יותר פוריטניים מישראלים, אלא שכשישראלים אינם מקללים בשפתם, הם מרגישים יותר בנוח להשפריץ קללות ומילים לא-יפות חופשי. צא וראה שמירב קללותינו הן ביידיש, רוסית, אנגלית וערבית. קללות עבריות-אורגינליות ספורות המה1. _______________ פעם אמרתי קיבינימט, וחברתי שעלתה שנים ספורות קודם לכן מרוסיה, הסמיקה. 1 זונה, בן-זונה, בן אלף (=בן זונה רק במילים נקיות יותר). בן נעוות המרדות ובן עוולה (שמשתמשים בשניהם בעיקר בתנ"ך ובספרים של משה בן-שאול). כלב/ה, חמור/ה (לעולם לא אתון), חזיר/ה. ועירוב הורים של כל אלה. חרא. ויש את שיר המריבה של אלתרמן, שהגדיל ומצא חירופים וגידופים עבריים כולם. אבל לא משתמשים בהם מחוץ לשיר, משום שהם עברית גבוהה מדי לשימוש יומיומי. יש עוד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם שמעתי ראיון עם אהוד ברק (כשהיה עוד נשוי למורה לאנגלית!) באיזה רשת אמריקאית, ופתאום הוא זורק AND ALL THAT SHIT. המראיין לא ידע את נפשו מרוב מבוכה. כשזה באנגלית זה לא נשמע גס, בארץ הוא לא היה אומר "ח-א" בראיון. קי--מט זה נורא ואיום, וככה גם פי--מטי. חכי, יש לי מגילת חרפות עבריות למהדרין שמורה באיזה מקום, אחפש אותה ואעלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתרדמי בקסטל ותתעוררי בהדסה. שתקבלי מילגה מעיריית חיפה ותצטרכי לצייר פורטרטים של אבא חושי כל ימי חייך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא? הכל חוזר עליך וקקי בידיך! לא מצאתי את קובץ הקללות המובטח, אבל מצאתי את זה: ---------------- בגניזה הקהירית נמצאו ארבעה דפים בלים, שמכילים קטע מאיגרת שנשלחה מפלוני לאלמוני בספרד במאה השתים-עשרה. מכיון שאין בידינו את תחילת האיגרת וסופה, איננו יודעים מי הכותב ומי הנמען, אבל האגרת בנויה כולה מאוצר בלתי נדלה של כל הקללות, הנאצות והחרפות שהשפה העברית מכירה. האגרת פורסמה על ידי נחמיה אלוני לפני עשרים שנה, ולהלן ציטוטים נבחרים ממנה. הדפים הגיעו אלינו פגומים וקרועים, לכן יש לקונות גדולות בטקסט, אבל גם מה שנשאר מספיק בשביל להבין שמי ששלח את האגרת היה בנאדם שהשחורה עלתה לו עד לכאן. בשלב מסוים הוא פותח בסדרה של שמות עצם שאמורות כנראה לתאר את הנמען: "...וחנופה ומוראה ונגאלה ושערורית, ופיגול וטומאה ונידה ובגד עדים, ושֶקֶץ וטֶנֶף ובאוש וצואה וחלאה וזהם וסרח." והוא ממשיך: "נתעב ונאלח, ונתגאל ונמאס ונשנא, ונשתקץ ונגעל ונבחל, וזהמהו והבאיש ריחו, ויתנהו מק וסס המק בשרו והתנבל וגער בו וזעמו, ומאן ה' לברכו. נצר נתעב לבוש הרוגים מטועני חרב, שמלה מגוללה בדמים, פגר מובס...." בהמשך הוא מתאר מה היה ראוי להעשות בו: "...להפטיר בשפה ולהניע ראש ומים ותוהלה, חריקת שן ולטישת עין וניד שפתיים ומנוד ראש ויריעו עליו כגנב, כדומן כסוחה, כגללים, כטיט נעזב, התמלאו עליו אויביו וחרקו שיניהם ויהי נגינתם ומנאצתם, ויהי להם למילה ולטשו עיניהם והניעו ראשם וספקו כפיהם ופערו בפיהם וישרוק עליו ממקומו..." ואחר כך הוא מוסיף איחולים לבבים: "...ודך ודכא ורש ועירום ועריה ויתום ואלמן, שכול גלמוד אבל חפוי ראש, שומם עמל ומר נפש, נודד הוא ללחם וירוהו מי ראש ותלאה ולענה וקובעת התרעלה, ושמר וחמר והמים המרים המאררים ושורש רתמים. וירם עצבונו, עוצב ורוגז וחוליו ויגיעו וכאבו ומכתו ומחצו ועמלו וכעסו והוותו וזעם אפו ועוניו ועבודתו הקשה וקוצר רוחו ועיפתו, יגונו ואנחתו ודלותו ושפלות ידו..." "...וישקע ויטבע ויצלול וישפיל גאותו וגובהו ושיאו וגאונו ורומו וקומתו כעת במרום תמריא, ופקד על פרי גודל ליבו ועל תפארת רום עיניו. כשל נוקש נלכד, נפל נאחז נלבט עבט. ויהי לו למקשה לאבן נגף לצור מכשול, לפח למוקש לפיקה למחיתה משה שאול תחתית ירכתי בור אבדון קבר אשמן. לא נח ולא שקט ולא שלח ולא שכן ולא שכב ולא בטח ולא רוח ולא פש ולא הרגיע ולא שבק ולא רפס ולא תרפני עד בלעי רוקי..." "...ונמק ורהה וינוט וימוט ויתפלצו עמודיו... והרך לבו והבהילהו. ולא שעה אליו ולא ישע ולא פנה ולא קבל ולא נמצא ולא נקרא לו ולא ענהו ולא נגלה ולא ירד, ומאן ולא אבה ולא רצה ולא חפץ ולא נכסף ולא איוה ולא חשך ולא רחם ולא חיבב ולא אהב, ולא הואיל ולא יאות ולא גרסה נפשו ולא כלתה ולא תאבה, ולא חמד ולא הביע בעפעפיו. ואין תאוה ואהבה וחמדה וחשק ודודים וידידות וחפץ ורצון ותשוקה ועגבים ושיגיון..." "...ויפסחהוּ וידריכהוּ... וירפיסהו ויגרשהו ויענהו... וידיקהו ויבקעהו ויכותתהו ויטחנהו וישחקהו ויפותתהו וישברהו וירועיהו ויריקהו וידכאהו וידיכהו... וישלחהו ויגרשהו ויסערהו וינערהו וינפצהו וידיחהו ויפיצהו ויקרעהו וישרשהו ויזעזעהו וישליכהו וידחפהו וידיחהו וישטפהו ויגרפהו ויסחפהו..." "...בלילה ימשש בצהרים וכתות ונתוק וכרות ומרוח אשך ופחתת וקרחת וגבחת ושחפת וקדחת ודלקת וחרחור וחרב ושדפון וירקון ומחלה ונגע וצירים וחבלים ומכה ונגע ומכאוב ועצב ואנוש ושחין להתגרד אבועבועות וחרס וגרב וטחורים ועורת ושבור ויבלת ונתק וספחת ושאת ובהרת וצרעת ובוהק ומחית צרעת נושנת ומכה טריה לצבות בטן ולנפיל ירך עצב ועמל ויגיע וזעת אפים..." חתיכת ג'ורה הוא פתח עליו, אללאיסתור. זה היה הקורס "מבוא למקלל המתחיל" באוניברסיטה על שם אוכלמסמרים. מחר, אם תהיו ילדים טובים, נחזור עוד 200 שנה אחורה ונעבור לקורס הבא "קללות למתקדמים". צפו לבאות. ---------------- (מתוך פורום ספרים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוף, הולך ופוחת הדור שידע את דן בן-אמוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אם רק לי נדמה שזה הרבה פחות מצחיק מאשר פעם, או שאובייקטיבית זהו הומור שלא כל כך שרד את הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נוסטלגיה זה כאב השיבה, וגם בזה יש עונג מסוים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי נדמה. שלא לדבר על קטעים שלמים שהיו לו ביידיש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שאני מכירה! אבל במערכון זה בזכר ושינית את זה לנקבה לכבודי, אז החץ ננעץ... סתאם, חשבתי שגם הקללה שהחזרתי לך היא קצת מצחיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל ילדי גננו, גן האייל, ואפילו מכובדי-המכובדים ונשואי הפנים שבהם, כמו למשל מיסטר תגובה 200919, כבר חזרו עליה כמה פעמים וגם על אחותה בעלת החתול המשתין (אבל אם לא ידעת - סולחים לך. פעם ראשונה חינם :}). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי נכנסתי לחבורת "מכובדי-המכובדים ונשואי הפנים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד מאז שתכננת להיות משורייר של כוכבים, או לפחות משורייר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלף זה באמת זונה? תמיד תהיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בן אלף = שאלף גברים יכולים להיות אבא שלך = שאמא שלך זונה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סביר יותר שזה קיצור הברכה של טלאס לערפאת? (ואף כי שם היו שישים אלף) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בן זונה, לא בן שתי זונות, בן אלף זונות! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הוא יצא מפתחה של אשה אחת בלבד. ובד"ך גם יודעים מי. איך זה שהוא יכול להיות בנן של אלף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השימוש של ישראלים במילים פאק ושיט חופשי הרבה יותר מזה של האמריקאים. לא נדיר לשמוע "אוי שיט" מפי עלמות חן שלא היו מעיזות לומר "איזה חרא!". הפאק במובן שגיאה, נון, הוא בכלל המצאה ישראלית ולכן הזעזוע של האמריקאית מובן בהחלט. מרצה, גם אם לא חייב להשתמש בלשון תקנית, חייב לשמור על לשון נקיה. אותו פאק בתרשים בנוסח העברי הוא בס"ה שגיאה בתרשים אך באנגלית הוא לשון גסה. ל Fuck יש מקום די מדויק בתרבות ותרבות הנגד, והמקביל אליו הוא ה"זין" העברי. אני חושב שהמעבר מגזר לזרג לזין ביטא איזו חוסר יציבות, ואילו עכשיו הסלנג התיצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרו נא לי, אתם היודעים - מה נורא כל כך בבלאדי? מדוע זה תאדמנה אוזני האנגלים/אמריקאים לשמע המלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בד''כ אמריקאים יגכחו למשמע ''בלאדי'' בגלל היומרנות. אם הדובר הוא אנגלי אז אולי יפטרו אותו במשיכת כתף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה יגחכו? זה ארכאי מדי? גבוה מגי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פשוט בריטי מידי... והאנגלים לא מאדימים בגלל שהם שומעים את המילה בלאדי (הם מאדימים בגלל שהם שותים אלכוהול, בלי קשר למה שאומרים להם). בשנות השבעים אסור היה להגיד את המילה הזאת בשידור (http://en.wikipedia.org/wiki/Bloody) היום זה כבר ממש לא ככה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדומה לשתי הגרסאות של סי-לו גרין, המקורית והמעודנת יותר. אפשר לפתוח פתיל לעוד שירים עם מלים חלופיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מותר גם שירים יפים? אז הנה שיר יפה ואותו שיר בגרסתו המקורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יגחכו למשמע 'בלאדי' אבל יצפצפו את DAMN, בגלל הדתיות. אני כבר לא יודעת מה נשמע יותר גס, המילים או הביפ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וחובבי BSG וודאי יודעים איך לעקוף את הביפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והמדקדקים אפילו sugar במקום shit. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם shoot או shucks, צרוף של שני גידופים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בהולנדית יש "כיבוסים" כאלה, של הקללה הרווחת God Verdomme (שפירושה God damn it). אומרים למשל God verdori, או God verdiki. בד"כ בא מפי בני חמישים פלוס מהוגנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בעברית יש מי שנשפך לו היין, יש יונה שלא מאיימים עליה ביין1, ויש מי ששם יין (כי הכל חביות). ___ 1 ויש מי שלא מאיים על דשא במים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש אפילו מקרים של הרחקה כפולה - למשל, אצל הסדרניקים אתה עשוי לשמוע ''לא מפחידים תוכי עם ליקר'', כי יונה ויין אינם רחוקים מספיק מהמקור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
heck במקום hell, או jeez במקום jesus. בעולם היהודי אני לא מכיר מילות קודש שהפכו לקללה (אולי ביידיש?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעזאזל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'יזוס וגוד לא נהפכו לקללה, משבשים אותן כדי "לא לשאת שם אלוהים לשווא", אני מניחה. כמו שאצלנו אומרים אלוקים. באתר השו"ת במקום השם המפורש כתוב יְקֹוָק, מה שגורם לך לדמיין קרפד שמן יושב על כיסא מלכותו שבשמיים: וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְקֹוָק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מתבלבלת. גוד באנגלית זה כמו אלוהים בעברית, זה לא השם המפורש של האל, אלא אל (המושג הכללי). אין מקבילה נוצרית לאיסור להגיד את השם המפורש. להגיד גוד או ג'יסס זה כמו להגיד בעברית אלוהים או השם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן: "אלוהים אדירים". לפי המשמעות המילולית אני מניח שזה מתייחס לשניים שהזכרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אלוהים אדירים זה האל (מושג) ותיאור (של המושג), לא השם המפורש שלו. (כמו ש"האדם שהגיב באייל ב8/12/2010 בשעה 17:50" זה תיאור שלך, אבל לא השם המפורש שלך) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים איתך באופן כללי. אך לא אל אלא אל[וה]ים. ואם כבר לשון רבים, אפשר להעלות את ההשערה המופרכת שמדובר בג'יז ובאביו (גוש?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספר ילדים מתורגם שקראתי מזמן (רמונה, אני חושב) יש ילדה ששמה ביזוס, וילדים אחרים מתגרים בה בקריאות ''ביזוס ג'יזוס''. היא מתעצבנת וצועקת עליהם שאסור לומר את שם האל לשווא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שצעק על הפוחחים לא היתה ביזוס אלא דווקא רמונה שנחלצה להגן עליה http://bumbleshoot.tripod.com/klickitat/brave1.html
"By the way, Ramona," said Mrs. Quimby, as Beatrice went off to the bathroom to splash cold water on her face, "what did you say to the boys in the park?" Ramona, who flopped back on the couch, sat up straight. "I told them they were not suposed to take the name of the Lord in vain," she said in her most proper Sunday School voice. "That's what my Sunday School teacher said." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, כי הנוצרים (כמו רוב היהודים1 והמוסלמים) לוקחים את "לא תישא" לא רק כפשוטו (אל תגיד את שמו המפורש של האל) אלא גם במובן כללי יותר של "אל תדבר על אלוהים בלי סיבה מוצדקת". 1 ויש כאלה שמחליפים את אלוהים באלוקים או את האל בהא-ל... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, את מתבלבת. אבל זה נכון: גוד באנגלית זה כמו אלוהים בעברית ואכן, יש יהודים המקפידים לאיית אלוקים ו- G-d |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. האיות g-d נועד לכתיבה אך לא לדיבור, בניגוד לאלוקים. 2. האם god קדוש רק כשהוא מתייחס במפורש לאלוהי היהודים? ז"א מה יעשה יהודי הכותב באנגלית, או קורא בעברית, על הנצרות או האיסלם? 3. מסתבר שפה ושם המנהג היהודי-אורתודוכסי עבר לכנסיות מתודיסטיות שמאייתות kin-dom. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספרי שיטה שונים של משחקי תפקידים מופיע המונח Gawd, על מנת לא לכתוב God. או אולי על מנת שלא לעצבן דוסים נוצרים, ע"י אזכור אלים בדויים, גם אם במשחק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי ש gawd מופיע הרבה אצל וודהאוס (שנות 1920, 1930): -You deliberately assert that you loved that weird Gawd-help-us? ועוד אחד שחביב עליו הוא dickens במקום devil:-I don't see why you should call her a weird Gawd-help-us, either. A very charming and beautiful girl. Odd in some of her views perhaps - one does not quite see eye to eye with her in the matter of stars and rabbits - but not a weird Gawd-help-us. "Jeeves," I said, and I am free to admit that in my emotion I bleated like a lamb drawing itself to the attention of the parent sheep, "what the dickens is all this?".
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'יזוס ונגזרותיו משמשים גם בתור WTF. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וְהוֹשִׁיבוּ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים בְּנֵי-בְלִיַּעַל, נֶגְדּוֹ, וִיעִדֻהוּ לֵאמֹר, בֵּרַכְתָּ אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ; וְהוֹצִיאֻהוּ וְסִקְלֻהוּ, וְיָמֹת. מל"א כ"א 10 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מואשם בכך שהוא ''בירך'' (קילל) ''אלוהים ומלך''. לא שהוא השתמש בשמם כקללה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |