בתשובה לרות צורף, 20/01/09 1:14
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 501843
האייל האלמוני • בתשובה לרות צורף יום ג', 20/1/2009, 16:53
אחד-העם הציע לשנות את היחס אל המסורת היהודית. הוא הבין שאי אפשר, ולא רצוי, להקים את ישראל כמדינה תיאוקרטית. ההלכה כפי שהיא מכוונת לאלוהים, לא איכפת לפוסקים אם אתה מקבל את ההלכה, מבין אותה, חושב שהיא רציונלית, אם היא מתאימה לחיים המודרנים. ההלכה היא, על פיהם, חוקים קדושים שאף אדם לא יכול לסתור אותם או לפקפק במרותם. לכן הציע אחד-העם לגזור ערכים מהמסורת היהודית ולהשמש בהם כמלט בחברה הישראלית, כאיזושהי תשתית ערכית משותפת שתחליף את המסורת שסיימה את תפקידה בגולה. אפשר לשלב בין מודרניזם לערכים יהודים אבל כדאי לא להתבלבל, ההלכה, שהיא המסד של הדת היהודית בגולה, אינה מוכנה לפשרות. לכן יש לנטרל אותה. רבים מהישראלים מתחתנים על פי ההלכה, מלים את בניהם ומשתתפים בטקסים דתיים נוספים שהם לא מבינים ובהם הם לא מאמינים. זו השתתפות מיכנית שנעשת משתי סיבות, שמירה על העם היהודי וחשש שעדיין קיים בישראלים להיות כופרים.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 501896
איילה מאחרת • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 20/1/2009, 22:02
דוקינס מדגים, בספרו ''יש אלוהים'', שגם אנשים דתיים בוחרים בין הערכים שבכתבי הקודש את אלה שנראים להם מוסריים, ושהמוסר הדתי משתנה עם הזמן.
הוא מביא כדוגמה את העבדות בתנ''ך, שהנוצרים והיהודים בימינו דוחים אותה כלא מוסרית, למרות שהיו לפני מס' דורות נוצרים ויהודים דתיים שהיו בעלי עבדים.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 501911
רןת צורף • בתשובה לאיילה מאחרת יום ג', 20/1/2009, 23:46
זה נכון. גם לערך של השירה והיחס בינה לערך חיי אדם.למשל שירת הים. משהו הזכיר כבר את העניין של שירת הים. בדורות מאוחרים ראו בה אפילו גנאי לישראל ששרים בשעה שאויביהם מושמדים. אולי זה קשור למצב היום ואולי גם לשיר של לאור. בסך הכל גם הוא שר בזמן שנופלים חללים.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 501925
סתם יהודי • בתשובה לאיילה מאחרת יום ד', 21/1/2009, 8:42
בספרו של פרופ' מנחם אלון ''המשפט העברי'' הוא מציג דוגמאות רבות ליכולתה של ההלכה להתאים את עצמה למציאות המשתנית, בחלק מהמקרים גם בניגוד לדין מדאורייתא.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 501927
האייל האלמוני • בתשובה לסתם יהודי יום ד', 21/1/2009, 8:54
אפשר דוגמה להלכה מנוגדת לתורה?
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 501928
סתם יהודי • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 21/1/2009, 9:03
תקנת פרוזבול, למשל.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 501950
\סתם יהודי ב • בתשובה לסתם יהודי יום ד', 21/1/2009, 13:30
למשל מצווה הבאה בעברה
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 501997
איציק ש. • בתשובה ל\סתם יהודי ב יום ה', 22/1/2009, 7:30
זה באמת לעסוק בשולי. הרי הבעיה היא שהדת הפכה לחלק מהפוליטיקה -למעשה תמיד היתה, אך חלק מתהליך הדמוקרטיזציה היה ההפרדה של המדינה מהדת ונסיון להפיכתה לעניין פרטי של האדם. עם כל הכבוד למנחם אילון, הוא מנסה לרבע את המעגל.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502015
סתם יהודי • בתשובה לאיציק ש. יום ה', 22/1/2009, 10:58
האם אתה מתנגד לכך, שמדינת ישראל תהיה מדינה *יהודית* (פרט להיותה דמוקרטית) או הבית הלאומי של *היהודים* או לפחות בעלת זיקה כלשהי ל*יהודים*?
אם לא - כיצד, לדעתך, צריך הדבר לבוא לידי ביטוי?
אם כן - אין לי איתך שום שיג ושיח.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502018
איציק ש. • בתשובה לסתם יהודי יום ה', 22/1/2009, 11:11
חס ושלום שאתנגד לכך שמדינת ישראל תהיה מדינה יהודית. היא יהודית ותהיה יהודית בגלל שאנחנו כאן רוב ובעלי דומיננטיות תרבותית. הדבר הזה קיים לא בגלל החוק וההגדרה. הדומיננטיות הרוחנית איננה בגלל ה"עוצמה הרוחנית" של החרד"לים או החרדים. ההיפך מזה הוא הנכון. ארה"ב היא אנגלוסכסית לא בגלל שהיא מוגדרת כמדינה דמוקרטית ואנגלוסכסית. ומי הפוחדים והחרדים שהיהודים יאבדו את המישקל התרבותי שלהם במדינה? החרדים, החרד"לים, הלאומנים למיניהם בעלי הגוונים הפאשיסטיים השונים. בקיצור כל בעלי הגאווה היהודית ובעלי ה"עגלה המלאה". לי שאני מוגדר כבעל עגלה ריקה, אין פחד כזה. יש לי בטחון רב בתרבותיות שלי שההיסטוריה היהודית היא רק חלק בה. לכן אין לי שום חשש שהמדינה תהיה מוגדרת מדינה דמוקראטית בלבד.
אחרי זה אם אין לך שום שיג ושיח איתי- ההפסד כולו שלך. אני מעוניין לדבר עם כל אחד-אפילו איתך.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502027
סתם יהודי • בתשובה לאיציק ש. יום ה', 22/1/2009, 11:33
אתה מוכן לנסות להשיב בצורה *ברורה* על שאלות שאתה נשאל עליהן (ולא שאלות שאתה ממציא לעצמך)?
לא שאלתי ולא דיברתי על הצורך לעגן באופן כלשהו (בחוק, למשל) את *יהדותה* של המדינה, מה שתפס את רוב תשובתך. כמו כן, לא השבת כלל על יתר שאלותיי.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502035
איציק ש. • בתשובה לסתם יהודי יום ה', 22/1/2009, 12:00
א. עניתי לך בצורה מאד ברורה: אני יהודי ואני מאמין שהאופי היהודי כפי שאני תופס אותו ישאר גם אם לא יוגדר רשמית. לא מספק אותך? משתמע מדברי שאני מתנגד למדינה יהודית? לא. אינך מקבל את תשובתי כי את דתי וחרדי- אולי לא מבחינת שמירת המיצוות- ויש לדעתך רק הגדרה אחת למדינה יהודית , ויהודי הוא זה המוגדר על ידך כיהודי. אם לא היינו מדינה קלריקלית, היו היום רב העולים הלא יהודים- יהודים. יהודים על פי תפיסתם ותפיסתי. על פי תפיסתך, אם יגיעו הערבים להיות 45% מהאוכלוסיה, נהיה במיעוט כי גם העולים הללו ייחשבו בעיניך כלא יהודים.
ב. אינני יכול לענות באופן מדוייק לשאלות שלך כי אתה תובע שאקבל עלי קודם את ההגדרות שלך מיהו יהודי. שיטת הויכוח והדו שיח הזה ידוע לי לא מהיום. זה מתחיל מתביעה לענות כן או לא וממשיך לשאלה כמו זו שצעק אריק שרון בליל המיקרופונים במרכז הליכוד: "מי בעד מיגור הטרור".
לגבי השאלה איך היהדות צריכה לבוא לידי ביטוי עניתי לך באופן די מדוייק אבל אוסיף: טוב שאתה משתמש במילה "יהודים" ולא "יהדות".אני יהודי מטעמים הסטוריים- נולדתי ליהודים ועלינו לארץ. אין לי כל קשר רגשי לדת ולכן "היהדות" שלי היא משהו אחר משל הדתיים. היהדות שלי מסתכמת במשא ההיסטורי שהביא אותי לכאן וזה איננו "עגלה ריקה". התרבות שלי היא תרבות מערבית -אירופאית. אי אפשר להפריד בין היהדות שלי לבסיס האירופאי שלי ולא אתחיל להסביר מהו הבסיס האירופאי שלי; אני די חושש להכנס לויכוח בנושא כי אוהבים לשלוף את הנאצים כחלק מרכזי מהתרבות האירופאית-גם אני לא שולף את מה שקרוי "קידוש השם" כמאפיין את התרבות היהודית אלא כפרוורסיה קיצונית.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502047
סתם יהודי • בתשובה לאיציק ש. יום ה', 22/1/2009, 12:48
האם אני מבין אותך נכון אם אומר, שיהדותך מתבטאת רק (או בעיקר) בכך, שהנך ממוצא יהודי?
אם אני טועה - במה מתבטאת (בעיקר) יהדותך?
ולפי דבריך, איזו זיקה וקשר יש לך ליהודי ממוצא אחר - תימני, למשל?
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502055
האייל האלמוני • בתשובה לאיציק ש. יום ה', 22/1/2009, 13:49
איציק, אתה אפילו לא מתחיל להבין מה הוא רוצה ולמה הוא חותר, משום שכנראה לא קראת את ה"חזון" שלו בתגובותיו בדיון 3056 ובדיון 3061. זה לא כל כך עניין של ההגדרות שלו למיהו יהודי או אפילו למיהו פלשתיני, אלא בעיקר ל*מה צריך לעשות עם הערבים*. דוגמיות: תגובה 502030 ותגובה 502013, אבל צריך לקרוא את הפתילים בהשתתפותו במלואם כדי להבין.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502095
שוקי שמאל • בתשובה לסתם יהודי יום ה', 22/1/2009, 15:39
א. כתשובה אפשרית לשאלתך אני מציע את הניסוח הבא:
מדינת ישראל צריכה להיות מדינת היהודים (כפי שאירלנד היא מדינת האירים ולא מדינה אירית).

ב. המונח יהודים, באופן טבעי והיסטורי מוציא מתוכו כמה דברים שאינם יכולים להיות יהודים. באופן עקרוני אפשר היה לקבל את מדינת היהודים כמדינה נוצרית, אילו רוב היהודים היו בוחרים להתנצר. אלא שהמושג יהודי כולל בתוכו את ההנחה שיהודי אינו יכול להיות נוצרי.

ג. באותו אופן, טבעי היסטורי כאמור, הייתי מניח שמדינת יהודים אינה יכולה להיות נאצית, פאשיסטית או לא דמוקרטית, משום שאני חושב שכל ההגדרות הללו אינן עולות בקנה אחד עם ההיסטוריה והמסורת היהודית.

ד. הדברים האלו שהם ע"פ הבנתי לא יהודיים צריכים להיות מועטים ומינימליסטיים ככל האפשר בגלל ההיסטוריה הפלורליסטית של העם היהודי. הם לא יכולים למשל לכלול את ההנחה שמי שאינו מתעטף בלבוש פסים כמו יוצאי ה"תולדות אהרון" אינו יכול להיות יהודי.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502110
סתם יהודי • בתשובה לשוקי שמאל יום ה', 22/1/2009, 16:46
להשקפתי, די בכך שקיימת הסכמה על כך, שמדינת ישראל צריכה להיות מדינת היהודים או מדינה יהודית או מדינה עם זיקה מיוחדת ליהודים.
כמובן שאין בהסכמה זו בלבד תשובה לשאלות רבות - כמו למשל, האם היא צריכה להיות מדינה יהודית או מדינת היהודים או מיהו יהודי או מהי יהדות או מה צריך להיות היחס, אם בכלל, בין הדת למדינה ושאלות חשובות רבות נוספות - אבל שאלות לגיטימיות אלה צריכות לידון במסגרת ויכוח/דיון יהודי-פנימי ואני מאמין, שעם הזמן יתגבשו תשובות מוסכמות לשאלות הללו.
איני מסכים איתך, שמדינת ישראל אינה *יכולה* להיות מדינה נאצית, פשיסטית או לא דמוקראטית. לצערי, היא *יכולה* להיות כזו בהחלט, ככל מדינה אחרת, והדבר תלוי כמובן בהעדפת אזרחיה ובהתנהגותם. השאלה הנכונה היא, האם אנחנו מעוניינים *לאפשר זאת*, ותשובתי לשאלה זו הינה ברורה וחד-משמעית: שיטת הממשל הפחות רעה הינה השיטה הדמוקראטית וכל שיטה אחרת גרועה ממנה. לכן, יש למנוע כל אפשרות לשינוי שיטת המשטר שלנו למשטר נאצי או פשיסטי או כל משטר בלתי דמוקראטי אחר.
יחד עם זאת, אני סבור שמדינת ישראל הינה מקרה ייחודי, Sui Generis, המחייב התאמת עקרונות הדמוקרטיה למצבה הייחודי, כדי שהיא תוכל להתקיים כמדינה יהודית/מדינת היהודים לאורך זמן.
לכן, אני מתנגד לאימוץ מלא ואוטומאטי של *כל* מאפייני הדמוקרטיה, בעיקר במובנה הרחב המקובל על השמאל האירופאי או האמריקני, במיוחד ביחס לערבים ובפרט ביחס לאלה מהם שאינם אזרחי מדינת ישראל.
אני מכיר את הטענה האוילית, שעצם הדרישה לביצוע התאמה כאמור הינו בלתי דמוקראטי, אבל טענה זו מבוססת בעצמה על המובן הנ"ל של הדמוקרטיה, שאני חולק עליו, ולכן אין כאן כל סתירה לוגית.
אבל, למען ההגינות, אומר דברי כפירה של ממש: בבחירה התיאורטית בין המשך קיומה של מדינת מדינת ישראל כמדינה יהודית/מדינת היהודים, אך *תחת משטר פשיסטי*, לבין השמדתה/היעלמותה - אני בוחר באפשרות הראשונה, משום שכל עוד היא קיימת, תמיד פתוחה בפנינו האפשרות להיאבק ולשנות את שיטת הממשל לשיטה הדמוקראטית הרצויה.
נושא זה של ההתאמה הדרושה של עקרונות הדמוקרטיה לתנאיה הייחודיים של מדינת ישראל הינו נושא מורכב בהחלט, וקצרה היריעה לפרוש אותו כאן.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502156
איציק ש. • בתשובה לסתם יהודי יום ו', 23/1/2009, 7:40
אני כופר בעצם ההעמדה של שתי הברירות הללו- או מדינה פאשיסטית או השמדתה/היעלמותה. יותר מכך: אני חושב שכמדינה פאשיסטית היא תתפרק. הדרך היחידה של מדינה בעלת רוב יהודי להתקיים הוא בצורה הדמוקרטית שלה. כנראה שהמחלוקת הבסיסית שלנו היא בנוגע לתוכן המילה- יהודים/ יהודית.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502165
סתם יהודי • בתשובה לאיציק ש. יום ו', 23/1/2009, 9:01
גם אני כופר בכך, ולכן ציינתי במפורש כי מדובר בברירה ''תיאורטית''.
מכל דבריי בחרת להתייחס דווקא לחלק הזה של דבריי, וכדאי שתהרהר בינך לבין עצמך מדוע.

ושבת שלום ליהודים.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502187
שוקי שמאל • בתשובה לסתם יהודי יום ו', 23/1/2009, 11:45
נדמה לי שאתה מקל ראש בהבדל שבין מדינת היהודים למדינה יהודית. יש הבדל של עולם ומלואו בין המושגים. אתן רק דוגמה אחת:
במדינת יהודים אין שום בעיה שיהיו אזרחים ערבים או סינים. זכות היתר היחידה המוקנית ליהודים במדינת היהודים היא זכותם להיות רוב. במדינה יהודית אזרח שאינו יהודי הוא באופן בלתי נמנע אזרח סוג ב'. הבעיה עם ערביי מדינת ישראל אינה שהם ערבים אלא שהם אינם מכירים בזכותנו להיות רוב כאן (כפי שיהודי איטליה או ספרד מכירים בזכות הקתולים להיות רוב שם).
(למי שגם זכות היתר להיות רוב היא בלתי נסבלת בעיניו, אני מציע לערוך לעצמם רשימת זכויות היתר שיש לאחרים ואין להם).
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502193
סתם יהודי • בתשובה לשוקי שמאל יום ו', 23/1/2009, 12:36
איני מקל ראש כלל וכלל בהבדל שבין מדינה יהודית לבין מדינת היהודים, אם כי לטעמתי הדבר תלוי במידה רבה בתוכנן המפורט של ההגדרות הללו ופחות בתוויות עצמן.
אומר יותר מכך: אני ער לדיון/למאבק *הפנימי* הצפוי (בעיקר לעת "שלום") על צביונה ועל דמותה של המדינה ואני אפילו חרד ממנו.
לכן, טוב הדבר לדחותו ככל הניתן ומכל מקום לא להציבו בראש סדר היום הציבורי, עד אשר עצם קיומנו כאן יהיה מובטח יותר. יחד עם זאת, ברור לי שלא ניתן להתעלם ממנו כליל ושהוא מתנהל למעשה כל העת.
כל מה שאני אומר הוא, שדיון, המתקיים בין אנשים המסכימים על העיקרון, שיש וכי חייבת להיות זיקה *מיוחדת* בין מדינת ישראל לבין היהודים או היהדות, הוא דיון *פנימי* לגיטימי, בעוד שאם אחד הצדדים אינו מקבל את העיקרון הזה - הוא חייב להיות ניטרלי ביחסו לישראל או אוייב ישראל, ובמקרה כזה הדיון אינו דיון *פנימי* ולי אישית אין עניין לקיים אותו עם אדם כזה.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502199
אנטילופה • בתשובה לסתם יהודי יום ו', 23/1/2009, 12:58
או בקצרה, אם אתה חושב כמוני נמשיך בדיון, ואם לא אז אין לנו על מה לדבר.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502205
סתם יהודי • בתשובה לאנטילופה יום ו', 23/1/2009, 13:44
ה''סיכום'' שלך הינו דוגמא לחוסר יושרה, שכל אדם ישר והגון יבחין בה.
טכניקת ''דיון'' מצערת, על אף שהיא מוכרת ונפוצה למדי.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502207
צפריר כהן • בתשובה לסתם יהודי יום ו', 23/1/2009, 13:45
נראה לי שאדוני חייב להפסיק את ביקוריו באתר עקב מחסור אקוטי בהומור.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502209
סתם יהודי • בתשובה לצפריר כהן יום ו', 23/1/2009, 13:52
יש לאדוני הגדרה מעניינת של ''הומור''.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502214
האייל האלמוני • בתשובה לסתם יהודי יום ו', 23/1/2009, 14:53
בוא ננסה לעשות סדר בדברים. מאחר שאתה מושך תשומת לב בשלושה דיונים מקבילים ומאחר שמרבית האיילים לא יודעים איך לאכול אותך החלטתי לנסות את כוחי בהסברת תורתך.
כאשר אתה, סתם יהודי, מטיף לכך שעל ישראל להיות מדינה יהודית או למדינת היהודים ובמילא למדינה בעלת זיקה מובהקת ליהדות תהא הגדרתה של זו תהא אשר תהא, אתה שולל, אתה משתמש בפונקציה הריקה של ה''יהדות'' על מנת להתנגח אם כל מי שעשוי שלא לחשוב כמוך, בראש ובראשונה בשאינם יהודים.
אתה שב ואומר שאתה מודע לבעייתיות הכרוכה בהגדרתה של ישראל כמדינת היהודים או כמדינה יהודית וכן שאתה מבין את הקושי שבהתמודדות עם המסורת היהודית בהקשר ההלכתי שלה וכן לבעיות נוספות שנגרמות עקב חוסר ההפרדה בין דת למדינה אולם לדבריך עלינו לדחות את הדיון הזה עד אשר יהיה בנינו שלום, כלומר בין היהודים שבישראל.
הבעיות האלו בעיני, כמו גם, כך נראה, בעיני מתדיינים אחרים, קרדינליות מכדי לדחותן והן אלו שבמידה רבה מלבות את המתח שבין הציבור החילוני לזה הדתי. בחירתה של ישראל את צביונה באמצעות חוקה או באמצעות כל כלי אחר עשויה להשפיע על עתידה של המדינה ועל עתידו של האזור בו היא ממוקמת. ישנו נסיון לכתיבת חוקה בישראל אולם גם העוסקים בכתיבתה יודעים שלא תהא זו, כדבריהם, ''חוקה בהסכמה'' אלא במחטף. הציבור הישראלי לא יוכל ליצור אמנה שכזו מבלי שיטוש את מאבקי הכוח שניתשים בין שני המחנות הניצים. בעיני המתח הקיים בין שתי תפיסות העולם השונות הינו בעל מטען נפיץ אף יותר מאשר זה הקיים בין אזרחיה היהודים של המדינה ובין אזרחיה הערבים.
הפתרון אינו מוסכם. זו לא רק סמנטיקה. הדברים העומדים על הפרק מהותיים מכדי לדחותם ''עד אשר''. קביעת סדר העדיפויות גם היא פוליטית.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502248
סתם יהודי • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 23/1/2009, 18:56
>"מרבית האיילים לא יודעים איך לאכול אותך"<
אתה מנחש, מעריך או יודע?

>"החלטתי לנסות את כוחי בהסברת תורתך"<
א. תודה על המחמאה, אבל "תורתי" אינה אלא השקפות ודעות, כפי שיש לאחרים.
ב. הטענה שבהמשך, כי אני "משתמש בפונקציה הריקה של ה"יהדות" על מנת להתנגח", אינה *הסבר* של דבריי, כפי שאתה מצהיר, אלא התקפה. לכן, אתה גם נוהג בחוסר יושר.

>"כאשר אתה, סתם יהודי, מטיף לכך שעל ישראל להיות מדינה יהודית<
איני "מטיף" לדבר, עדיין. אני רק מביע את רצוני ואת דעתי.

>לדבריך עלינו לדחות את הדיון הזה עד אשר יהיה בנינו שלום, כלומר בין היהודים שבישראל<
טענתי, כי יש לדחות את הדיון עד שעצם קיומנו לא יהיה בסכנה, ולא עד שיהיה שלום *בינינו* היהודים, כטענתך.

>בחירתה של ישראל את צביונה ... עשויה להשפיע על עתידה של המדינה ועל עתידו של האזור"<
מסכים לטענה זו.
אכן, קיים מתח בין טענה נכונה זו לבין השאיפה להימנע ממאבקים פנימיים לעת הזו, ואין לי אלא לקוות, שנגלה אחריות ותבונה ובהתאם לכך נמצא דרך ביניים בין שתי מגמות סותרות אלה.

>"הדברים העומדים על הפרק מהותיים מכדי לדחותם "עד אשר""<
לטעמי ולהשקפתי, קיומה של המדינה כמדינה יהודית/מדינת היהודים חשוב מכל דבר "מהותי" אחר העומד על הפרק.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502208
אנטילופה • בתשובה לאנטילופה יום ו', 23/1/2009, 13:51
אבהרה,
תגובה זו אינה חלק מהדיון, אלא בגדר קריאת ביניים בלבד והיא משקפת את דעת הכותב בלבד.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502287
האייל האלמוני • בתשובה לאנטילופה שבת, 24/1/2009, 0:59
זה בסדר גמור, בניגוד לדבריו בתגובה 502205, הרי בסוף תגובה 502112, שקדמה לה, דיבר סתם יהודי בקול אחר לגמרי, ואמר: "כל עוד אתה מחשיב את עצמך כיהודי, אתה רוצה להיחשב יהודי ואתה מסכים, שמדינת ישראל תהיה מדינה יהודית / מדינת היהודים / מדינה עם זיקה מיוחדת ליהודים/ליהדות - אתה אחי ובן עמי ואני מוכן בחפץ לב להתדיין איתך בשאלות הללו ובכל שאלה אחרת".

מכאן שאם אינך עומד באחד מן התנאים האמורים ובאופן שהוא מציג אותם בשאר התגובה ובתגובותיו האחרות - אינך אחיו, אינך בן עמו והוא אינו חפץ להתדיין איתך בשום שאלה. במילים אחרות: תגובה 502199 (רק בלי המסכה של אהבת אחים שהוא עוטה כשהוא מדבר בשם עצמו).
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502302
סתם יהודי • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 24/1/2009, 8:54
אתה מסלף את דבריי או/וגם את עמדותיי.
אני יכול להבין את הסיבות המניעות בני אדם לסלף את דברי זולתם, אבל אז ה"דיון" איתם הופך למשעמם ובעיקר לחסר ערך.
מעבר לכך, סילוף דברי הזולת כטכניקת דיון עימו הינו אחד הביטויים לחוסר יושרה, שהינה אחת התכונות המאוסות עליי.
וכשהסילוף נוגע לדברים גלויים שנעשו *בכתב*, הוא גם מטופש.

ושבת שלום ליהודים.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502216
איציק ש. • בתשובה לשוקי שמאל יום ו', 23/1/2009, 15:06
אני חושב שלפחות חלק מערביי מדינת ישראל אינם מכירים בזכותנו לקבוע בחוק שיהיה כאן רוב יהודי. הם אינם מתנגדים לרוב יהודי לכשעצמו. להחלטה לגבי שמירת רוב יהודי יש השלכות חוקיות והתנהגותיות שלנו שרחוקות מאד מההתנהלות דמוקרטית. זה כך כשמועמד לראש ממשלה מגדיר חלק מאזרחיו כסכנה דמוגראפית. לו היה פוליטיקאי אירופאי מגדיר כך יהודים, היתה קמה זעקה שהוא אנטישמי.
לעיניך יהודי.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502301
גלעד ב. • בתשובה לשוקי שמאל שבת, 24/1/2009, 8:03
"במדינת יהודים אין שום בעיה שיהיו אזרחים ערבים או סינים. זכות היתר היחידה המוקנית ליהודים במדינת היהודים היא זכותם להיות רוב."

במדינת היהודים האידאלית כפי שאתה רואה אותה, כיצד זכות זו ממומשת?
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502304
איציק ש. • בתשובה לגלעד ב. שבת, 24/1/2009, 9:46
על ידי חוק השבות. שים לב, זו זכות ולא חובה. האויבים הגדולים ביותר של הזכות הזאת אינם ערבים, לא עזמי בשארה או זחלקה. האויבים הגדולים הם אנשי המימסד הרבני והחרדים. הם בקנאות ובגזענות שלהם ובמיכשולים העצומים שהם מערימים על דרכם של הרוצים להצטרף לעם היהודי.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502338
גלעד ב. • בתשובה לאיציק ש. שבת, 24/1/2009, 16:28
זאת אומרת שבמצב בו אין יותר מי שישוב, ולא מצטרפים לעם היהודי יהודים חדשים (תרחיש די סביר) אז הזכות להיות רוב אובדת?

קצת מוזר לי להתנות זכות במצב הפרקטי של הדמוגרפיה. או שיש לאתנוס היהודי זכות להגדרה עצמית במדינה שלו (ואז זה לא כולל את מי שאינו חבר באתנוס הזה) או שלא.

אתה בעצם אומר שליהודים יש זכות להיות רוב במדינה הזו רק כל עוד יש להם רוב.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502347
האייל הפלמוני • בתשובה לגלעד ב. שבת, 24/1/2009, 18:10
כל זמן שאין פרוצדורה אזרחית להפוך להיות יהודי, וכל זמן שהיהודי החילוני לא מסוגל לקחת אחריות על תרבותו ההסטורית ועל פרוצדורה זו, העתיד צופן בחובו אפשרות של פיתוח מקומי של גטו יהודי דתי, וסכוי גבוה שיהיה פשיסטי. או-אז יקום מישהו להאבק למען דמוקרטיה וליברליות אלא שהאיום של אבדן זהות ישאר במקומו. אולי יפה שעה אחת קודם?
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502353
אנטילופה • בתשובה להאייל הפלמוני שבת, 24/1/2009, 18:46
מיהו יהודי? (:
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502355
איציק ש. • בתשובה לגלעד ב. שבת, 24/1/2009, 18:48
תשובה חותכת של האייל האלמוני. אנחנו מכירים רק הצטרפות אחת לעם היהודי- גיור דתי. כלומר, או גיור שיקרי אם האדם הוא חילוני, או הסכמה שרק דתיים יצטרפו לישראל. אתה אוהב את המצב הזה? אם אנחנו רוצים שהמדינה תשאר דמוקרטית ובעלת צביון מערבי פחות או יותר, אז זאת צריכה להיות מדינת כל אזרחיה. כל העולים יוצאי בריה"מ שאינם יהודים-מאות אלפים- ירגישו כאן כאזרחים לא מדרגה שניה. יש לנו מצב בו הפלסטינאים הם 20% מהמדינה (בתנאי שנצא מהשטחים). מדינת כל אזרחיה תתחיל תהליך שבמהלכו הם יתחילו להרגיש כאזרחים וכבעלי המדינה. כמובן שאין אפשרות להחליט על מדינת כל אזרחיה ולהמשיך ולנהל כאן תיאוקרטיה; במצב כזה הלא יהודים יתקוממו (לאו דוקא באלימות).
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502420
גלעד ב. • בתשובה לאיציק ש. יום א', 25/1/2009, 9:53
הנקודה שלי קצת שונה.
נניח שהמדינה היא "אוטופית איציק" - מדינת כל אזרחיה, הכוללת פרוצדורה אזרחית להפיכה ליהודי (למרות שאפשר כמובן להיות אזרח בלי להיות יהודי, לדוגמא על ידי איחוד משפחות עם פלסתינאים אזרחי הארץ).

אני עדיין לא מבין כיצד נשמרת הזכות של היהודים (בהגדרתם הרחבה, דתית + אזרחית / לאומית) להיות רוב בארץ ישראל.

(בכלל, זו זכות די מוזרה הזכות להיות רוב. את הזכות להגדרה עצמית אני מוכן לקבל, בין אם כזכות של אתנוס/לאום/קהילה ובין אם כזכות היחיד להיות שייך ללאום מוגדר. אני גם מקבל שזכויות כאלה יכולות להתנגש, כששני לאומים רוצים להגדיר את עצמם על אותה פיסת ארץ. אבל את "הזכות להיות רוב" שיוצאת כמעין כפשרה של אותה התנגשות זכויות אני באמת לא מבין)
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502425
איציק ש. • בתשובה לגלעד ב. יום א', 25/1/2009, 10:38
לא צריך את הפרוצדורה הזאת. הרוב היהודי כאן איננו רק רוב מיספרי; זהו גם ציבור דומיננטי בגלל סיבות נוספות. הישוב היהודי נהנה מדומיננטיות גם ערב מלחמת העצמאות בלי שיהיה לו רוב. הציבור היהודי לגווניו אינו זקוק למסגרות החוקיות כדי להיות דומיננטי וודאי שלא על ידי קביעת ציביון יהודי דתי למדינה. אני מניח שהמאמצים החוקיים לקבע דומיננטיות יהודית רק מפריעה לתהליך של השתלבות הלא יהודים במדינה.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502479
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לגלעד ב. יום א', 25/1/2009, 21:38
למרות שאני מסכים איתך ש"הזכות להיות רוב" היא מוזרה, אני מציע (לשוקי) לצקת לה תוכן מעין זה: מדובר בזכות לנקוט אמצעים סבירים לשמירה על רוב. מה "סביר" פתוח לפרשנות ולמחלוקות; מן הסתם הקריטריון הוא איזון עם זכויות אחרות מזכויות אחרות שונות של קבוצות ופרטים. דעת הקונצנזוס (היהודי), למשל, היא שחוק השבות הוא אמצעי סביר וטרנספר לערבים לא. מה שקורה בתסריט שבו אין מי שישוב וגו' הוא לא שהזכות אובדת, אלא שלא נשארה דרך לגיטימית לממש אותה. זה קורה רבות עם זכויות, למשל הזכות לחיים של חולה במחלה ממארת.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502523
שוקי שמאל • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ב', 26/1/2009, 11:35
אני מסרב לקבל עלי את הדין של דרישה מוזרה. הסיבה לכך היא שיש קשר פנימי בין הזכות להיות רוב לבין החובה לנקוט באמצעים סבירים שהיא קודמת לה.

א. הדרישה לנקוט באמצעים סבירים היא דרישה מחייבת (מנדטורית) ובסיסית כאחד (קטגורית).מדינה המקיימת את עצמיותה על בסיס מחנות ריכוז וגולאגים או מדיניות טראנספר המוני בימי שלום, מאבדת את זכות הקיום המוסרית שלה.

ב. הזכות להיות רוב היא דרישה המשלימה בין הרצון לקיים ישות טריטוריאלית וסוברנית בעלת מאפיינים אתניים (אירים, טורקים או ''בריטים'') לבין החובה לא לקיים זאת ע''י רדיפה ודיכוי מתמשכים (ואפילו תרבותיים בלבד) של מיעוטים אתניים אירידנטיים או בעלי נאמנות לעומתית.

ג. עד כמה הדרישה הזו היא אותנטית ולא מלאכותית מוכיחה ארה''ב. אפילו אזרחיה ההגונים והנאמנים לחוקתה של אותה מעצמת על קוסמופוליטית שחרתה על דגלה ועל פסלה את הקונספט של מדינת כל אזרחיה פאר אקסלנס, מגלים כי לא בא להם לחבוש שטריימלים, לחגוג את סינקו דה מאיו או לחיות לצלילי הקליפסו או הרגאיי. לפתע הם דורשים דברים בלתי חוקתיים בעליל כמו עדיפות לשפה ובמשתמע לתרבות האנגלו-סקסית וכדומ'. משמע מה שמתברר כלא טבעי ולא אמיתי הוא רצון לברוא ישויות מעין לאומיות ללא בסיס תרבותי משותף.

ד. הדרישה לרוב היא בעיני כל כך קטגורית וכל כך הכרחית כדי למנוע ממדינת ישראל ליהפך למדינת אפרטהייד הדוגלת בשיוויון ''רעיוני'' בזמן שרצון הקיום שלה מחייב אותה להפוך אותו למכבסת מילים אורוולית המסתירה אפלייה ודיכוי שיטתיים, עד שהיא מצדיקה ויתור על טריטוריה שעשויה להיות מסוכנת ברמה הבטחונית-קיומית.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502585
האייל האלמוני • בתשובה לשוקי שמאל יום ב', 26/1/2009, 21:02
משהו רע עובר עליך? ההסתייגות-על-הסתייגות הגלומה ב"מדיניות טראנספר המוני בימי שלום" מצמררת ועלולה לגרום למישהו להבין כאילו אתה מקבל טראנספר פרטני נוגד-מדיניות ובעת מלחמה. שים לב שטראנספר המוני לא יכול להתרחש בימי שלום. אנשים לא אורזים את המזוודות ככה סתם ללא קרב.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502642
שוקי שמאל • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 27/1/2009, 10:32
א. איני מסכים. במלחמות קורים הרבה מאוד דברים ''מצמררים'' ושיפוט מוסרני מתנתק שלהם עשוי להיות צבוע ומתנשא כפי שאפשר לראות בבהירות בפרט בימינו אלו. אני פוסל באופן עקרוני מלחמות שאינן להגנה עצמית. מלחמות שאינן תוקפניות אינן פורצות ביזמתך ומטבע הדברים שאתה עושה בהן הרבה דברים שהיה רצוי להמנע מהן במידה והדבר היה נתון בידך.

ב. מבחינתי גם העברת אום אל פאחם לשליטת הרשות היא סוג של טראנספר ''מצמרר'' גם אם מדובר בהעברת ריבונות ולא העברת אנשים. אתה ממשיך כאן את הקו של מתנגדי ההתנתקות המנסים למכור לנו שכל אקט של המדינה הנוגד את רצונו של אדם לעשות מה שברצונו, הוא בבחינת טראנספר וגו'.

ג. כל ההיסטוריה האנושית היא סיפור של הגירות וטראנספרים, רובן לא מרצון. פסילה גורפת של התופעה היא ליברטריאניזם אולימפי (מתנשא ומנותק). אני מודע היטב לאסון האנושי והפרטי שנלווה לטראנספרים המודרניים (יווני-טורקי, אלג'יראי וגרמנים אתניים במזרח) ואפילו לתוצאות השליליות לאורך זמן שהיו לחלק מהן, אבל איני יכול להתעלם מן הטוב הגדול יותר שצמח מהן. אם להרחיק עדות, הייתי אומר שההתעקשות לפתור את הקונפליקט בצפון אירלנד בדרכים פוליטיות-הומאניטריות כבר גבה ולדעתי יוסיף גם בעתיד לגבות מחירים אנושיים גבוהים יותר ממה שפתרון רדיקלי יותר ואולי גם פחות הוגן, בצורה של הפרדת אוכלוסיות, היה גובה.

ד. טראנספר גם מוצדק וגם בעת מלחמה הוא אסון הומאניטרי שראוי לחפש כל דרך להמנע ממנו. כל זה בכפוף לכלל הגדול יותר של ''ההכרח בל יגונה''.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502667
איילה מאחרת • בתשובה לשוקי שמאל יום ג', 27/1/2009, 18:06
העברת אום אל פחם לשליטת "הרשות" היא פסולה, כי היא מעבירה אזרחים ישראליים למצב של לא-אזרחים בשילטון כיבוש.

כאשר תקום מדינה פלסטינית שלא תהיה בכיבוש/שליטה של ישראל, אז חלוקה-מחדש של הארץ לא תהיה טרנספר.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502671
איציק ש. • בתשובה לאיילה מאחרת יום ג', 27/1/2009, 18:35
הפתרון ההוגן יהיה במקרה הזה לעשות מישאל במשולש. את הפיונים הללו-תושבי המשולש- העביר עבדללה אלינו ועכשיו אנחנו רוצים להחזיר אותם כאילו הם חפצים.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502680
איילה מאחרת • בתשובה לאיציק ש. יום ג', 27/1/2009, 22:58
בפתיל הזה, אף אחד לא מדבר על העברת האנשים כאילו הם חפצים ו/או פיונים. מדובר על אנשים שיש להם שאיפות לאומיות הסותרות את מדינת ישראל, ועל אפשרות לפתרון הדילמה בלי לפנות אף אחד ממקומו.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502672
האייל האלמוני • בתשובה לאיילה מאחרת יום ג', 27/1/2009, 18:39
הרעיון של להעביר אזרחים במדינה שלך למדינה אחרת בכפיה, גם אם הם יהיו אזרחים, גם אם המדינה לא תהיה תחת כיבוש, הוא רעיון חולני. תחשבי כמה זה יהיה כיף אם מישהו יחליט להעביר אותך לאוגנדה (ואוגנדה לא נמצאת תחת כיבוש)...
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 503322
נועה ו • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 3/2/2009, 16:15
סליחה? אם מעבירים אותם על אדמתם?
קוראים לזה תיקוני גבול. זה דבר מקובל בכל העולם במסגרת פתרונות סכסוכים.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 503323
האייל האלמוני • בתשובה לנועה ו יום ג', 3/2/2009, 16:24
דוגמאות? (נראה לי שזה *היה* מקובל בעידן התמוטטות אימפריות ומלחמות עולם)
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 503324
האייל האלמוני • בתשובה לנועה ו יום ג', 3/2/2009, 16:28
תיקוני גבול שמעבירים את כל התושבים בלי לשאול לדעתם ולאפשר להם מספיק זמן ואמצעים על מנת לעבור להתגורר בשטחי המדינה שבה הם אזרחים (במידה וירצו)?! באיזה מקומות זה מקובל?
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 504581
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 13/2/2009, 5:20
למה "בלי לשאול לדעתם"? הסכם השלום יובא למשאל עם. אם תושבי מזרח ירושלים או אום אל פחם יסרבו להצטרף למדינת הלאום שלהם (פלסטין), הם מוזמנים להישאר.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 504645
איציק ש. • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 13/2/2009, 21:41
זאת ההצעה של ליברמן?
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 504667
ברמנית מעורערת • בתשובה לאיציק ש. שבת, 14/2/2009, 0:02
ליברמן רוצה לספח כמה שיותר מערביי ישראל לרשות פלסטינית עתידית שתכון בשטחי הגדה והרצועה ברבות הימים. מה בדיוק פסול בהשקפה זאת?
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 504692
איציק ש. • בתשובה לברמנית מעורערת שבת, 14/2/2009, 6:46
השאלה שלי כוונה לאייל האלמוני שאמר/ה שליברמן ינהל משאל בקרב תושבי אום אל פחם האם הם רוצים לעבור לרשות הפלסטינאית או להשאר אצלנו. ליברמן אינו מתכוון לזה. אם משאל אז גם אצל הפלסטינאים: אולי אינם רוצים לספח את תושבי אום אל פחם?
ליברמן יבוא לתושבי אום אל פחם וידרוש מהם לחתום על נאמנות לממשלת ישראל שבראשותו או שיעשה להם טקס השבעה. אם לא יחתמו-יועברו לפלסטין. ליברמן יעביר את כביש ואדי ערה לפלסטין? באמת ברמנית!
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 504709
האייל האלמוני • בתשובה לאיציק ש. שבת, 14/2/2009, 11:13
נראה לי שמסירת נחל עירון לפלסטין הוא מחיר סביר תמורת שלום מלא וכולל. בעיניך זו עילה להמשך המלחמה?
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 504752
ברמנית מעורערת • בתשובה לאיציק ש. שבת, 14/2/2009, 19:11
תראה לאיזה אבסורד אנחנו מגיעים:
אומרים לערביי המשולש "אתם לא רוצים לשרת בצה"ל, כי כאילו נגד אחיכם וזה, ואתם אפילו לא רוצים לעשות שירות לאומי בקהילותיכם עצמכם, ובמקביל אתם מייללים על היותכם אזרחים מסוג ב', אז תשארו במקומותיכם ותסופחו למדינה פלסטינית עתידית, ושלום על ישראל וישמעאל"

והם עונים "גזענות" "אפליה" "אהבנו את סיר הבשר ותשלומי הביטוח הלאומי הציוני" - "תנו לנו אוטונומיה תרבותית ופוליטית במסגרת מדינת היהודים. לא רוצים להתאחד עם *האחים* במסגרת ישות לאומית אחת נורמלית!".
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 504779
איציק ש. • בתשובה לברמנית מעורערת שבת, 14/2/2009, 22:11
בינתיים אף אחד עוד לא הציע ברצינות לארגן שרות לאומי בקהילות שלהם. להציע ברצינות זה להקציב כסף. האופי המתנצח של הויכוח עם הערבים אינו מוביל לשום מקום. אחד כמו ליברמן שעלה בשנות ה- 70 , מדבר אל הערבים כאילו הם מהגרי עבודה שמבקשים לקבל אזרחות -במבטא רוסי כבד של ותיק בארץ. אני חושב שהויכוח שלנו מוצה.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 504797
ברמנית מעורערת • בתשובה לאיציק ש. יום א', 15/2/2009, 2:30
לא שותפה להערכתך כי הויכוח פה מוצה. נהפוך הוא, הערותיך רק משקפות את הבילבול המושגי של השותפים לעמדותיך הפוליטיות. הקבעון הנשקף כל העת מטיעונים על גבול הגיחוך כדוגמת "בינתיים אף אחד עוד לא הציע ברצינות לארגן שרות לאומי בקהילות שלהם. להציע ברצינות זה להקציב כסף". עוד פעם היהודים נושאים באחריות למעשי הערבים והצהרותיהם בגלוי.

כאילו נאטמות האוזניים מלשמוע את דוברי ערביי ישראל ומנהיגותם בגנות שירות לאומי, ואפילו במתכונת מקומית. כאילו לא מאיימים על צעירות וצעירים בחרם גורף באם יעזו להצטרף למסגרת זו. כאילו לא מובעת תמיכה נרחבת בחמאס ובחיזבאללה בעת מלחמה. כאילו לא התקיימה עצרת ההמונים בסכנין. האשם תמיד הוא בכלל קלגס ציוני. או איזה מהגר ממולדבה (בן-גוריון ובגין הרי נולדו תחת לעלוות האקליפטוס בחדרה).

מצער לחזות בא/נשים רציונליים לכאורה מאבדים את הטאץ' עם המציאות בכל הקשור להשקפת עולם רעיונית. מעודד לראות כי שני הקצוות קוששו בקושי 7 מנדאטים מקרב 109 למפלגות הציוניות. זה אומר שהפנאטים מהווים ביחד 6% בלבד מקרב הבוחרים.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502725
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לשוקי שמאל יום ד', 28/1/2009, 21:18
ההטרדה שלי היא אולי סמנטית בלבד. אין לי בעיה מיוחדת עם כל מה שאתה כותב, כל עוד אתה מציג את שמירת הרוב כדרישה, או כמטרה - אולי אפילו כדרישה לגיטימית-באופן-אובייקטיבי. ההצגה שלה כ*זכות* היא מה שמוזר לי. אבל אני לא בטוח שכדאי להתעכב על זה.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502787
האייל הפלמוני בתשובה לירדן ניר-ב • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ה', 29/1/2009, 23:17
מדוע זכות פרט נראית כטבעית יותר מזכות כלל? זוהי אינה סמנטיקה אלא אתיקה--כמובן רק אם אנחנו לא משחקים כאן במשחקי שפה וויטגנשטיינים. יש לכלל זכויות והוא מביע אותן בבחירה דמוקרטית. ניתן לכונן זכות יסוד לכלל לשמור את תרבותו, וממילא גם על החלק היחסי של רוב הציבור השומר על תרבות זו. במידה והניסוח ידרדר ל"דרישה לגיטימית באופן אוביקטיבי" ללא כל בסיס אתי-חוקתי, ידרדר הטעון לשרירות, ואילו אם "רק" דרישה תעלה, הרי שמולה תעלה דרישה אחרת.וההכרעה ביניהן תיהי על ידי רוב, וכך חזרנו למקום הראשון.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502796
האייל האלמוני • בתשובה להאייל הפלמוני בתשובה לירדן ניר-ב יום ו', 30/1/2009, 0:30
לטעמי יש בהחלט זכויות אםשריות של כלל - למשל, אבן, לשמרר את תרבותו - אבל ה"זכות להיות רוב" היא משונה עד אבסורדית. למה מה תעשה אם איזוהדמוגרפי ישתנה בהדרגה לרעתו, ותגיע נקודה שבה - באופן טבעי - השלב הבא יהיה שהמיעוט יהפוך לרוב? פשוט תגרש/תחסל חלקים ממנו? תכריח אותו להפוך לחלק מהרוב? תחטוף אנשים ממקומות אחרים בעולם שאותם תיאלץ להפוך לחלק מהרוב?
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502807
האייל הפלמוני בתשובה לירדן ניר-ב • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 30/1/2009, 6:39
אתה צודק. ראשית ללא זכות של הרוב לשימור תרבותו על ידי ויסות הגירה חיצונית (על ידי חוקי העדפה), ועדוד עליה סלקטיבי (לפחות באורח זמני, על פי חוק השבות) לא ניתן יהיה לשמור על אופי דמוקרטי של המדינה ותרבות ליברלית. העולם היהודי יצטרך להבין זאת - כלומר, שיש אפשרות שנאבד את המדינה ולא נסכים לאבד את ערכינו.הפיתרון במקרה זה יבוא אולי מתוך עולם יהודי שיגיב למשבר מסוג זה, מתווך על ידי הנהגה מתאימה. יתכן גם פיתרון נוסף על זה הגאוגרפי - שהרי גם הוא עלול להמצא חסר - כזה שיכול להיות אף קומפלמנטרי לו: קאנטונים, אשר לגבולותיהם בתוך אותה מדינה פונקציה של שימור זהות תרבותית שונה והפחתת חיכוך. לשם ישום הפיתרונות האלה יש צורך בהבנה, הסכמה, רצון לחיים משותפים ברמה כלשהי, אך לשם כך יש צורך במנהיגות שתעצב בדחיפות סדר יום אחר חדש למדינה, הן ליהודים והן לערבים, הן לדתיים והן לחילונים.אולי יש כאן יסודות של תשובה אפשרית לבעיות האמיתיות שאתה מעלה. איני יודע בוודאות אם השעה כשרה או שמא החמצנו אותה.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502806
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל הפלמוני בתשובה לירדן ניר-ב יום ו', 30/1/2009, 6:27
נו טוב, אהיה יותר קונקרטי: אם לקולקטיב היהודי במדינה יש זכות להיות רוב, נראה לי כברירת מחדל שגם לקולקטיב הערבי במדינה יש זכות להיות רוב. מה שובר את הסימטריה?

כשאני אומר "דרישה לגיטימית", אני דווקא כן מניח בסיס אתי (זה מה שמשתמע מהמלה "לגיטימית", לא?) (חוקתי, אני לא יודע). אבל אני חושב שיש יותר סיכוי לבסס את הלגיטמיות/האתיות הזו על הנסיבות ההיסטוריות המיוחדות של העם והארץ, ולא על עיקרון כללי. עיקרון כללי הוא מה שלרוב עומד בבסיס תפיסה של זכויות, והוא מביא אותנו לבעיה שבפסקה הראשונה.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502808
האייל הפלמוני בתשובה לירדן ניר-ב • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 30/1/2009, 6:49
הנסוח החדש שלך יביא לחלוקות חוזרות של הארץ ואם התפיסות של "הנסיבות ההסטוריות המיוחדות של העם והארץ" עליהן אתה מדבר תהיינה לאומתיות, הרי ש"אירלד כאן" - במימון אירן או כל מי שיחפוץ. מה הופך דרישה של קיבוץ לאומי ללגיטימית? היתה דרישה שהוכרה באו"ם כלגיטימית - למדינה לעם היהודי.ההמשך ידוע.לא די בדרישה אלא בחזון ובתהליך שיכול להשאיר אותנו יהודים וערבים במדינה אחת, באזור שרובו ערבי, ובמשפחת העמים שוחרי תרבות שלום וחופש.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502819
סמיילי • בתשובה להאייל הפלמוני בתשובה לירדן ניר-ב יום ו', 30/1/2009, 9:54
"מדוע זכות פרט נראית כטבעית יותר מזכות כלל?" מפני שלפרט יש תודעה, רצון, שאיפות, אינטרסים, יכולת בחירה... והכלל הוא בסך הכל אוסף של פרטים בעלי תודעות *שונות*, רצונות *סותרות*, שאיפות *מנוגדות*, אינטרסים *לא מתואמים*, יכולת בחירה *בכפיה בלבד*.... בגלל זה לפרטים יש זכויות, וכללים יש רק את הזכויות של הפרטים שמרכיבים אותם.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502825
סתם יהודי • בתשובה לסמיילי יום ו', 30/1/2009, 11:06
מוכרות כיום 'זכויות קיבוציות' (כדאי לגגל).
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502830
סמיילי • בתשובה לסתם יהודי יום ו', 30/1/2009, 11:59
מוכרות על ידי מי?
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502832
סתם יהודי • בתשובה לסמיילי יום ו', 30/1/2009, 12:08
המשפט הבינלאומי
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502835
סמיילי • בתשובה לסתם יהודי יום ו', 30/1/2009, 13:12
יופי לו. אז מה?
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502894
אסנת בתגובה לסמיילי • בתשובה לסמיילי שבת, 31/1/2009, 8:19
אז מה? אז הכירו בזכות העם היהודי להגדרה לאומית ויש לך מדינה שאתה כפרט יכול לא לרצות להשתייך - לה או לעם היהודי.
כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים 502918
סמיילי • בתשובה לאסנת בתגובה לסמיילי שבת, 31/1/2009, 14:14
ולכן...

אני חייב להודות שאם יש מאחורי אוסף ההצהרות של סתם יהודי ושלך איזשהו טיעון שאמור לשכנע אותי בזה שמשהו בתגובה 502819 לא נכון ו/או שקיים דבר כזה "זכות קיבוצית", אתם מצליחים להסתיר אותו טוב מאד. למה שמישהו ירצה להסתיר את הטיעון שלו? לא יודע. אבל אולי נעשה את זה אחרת, במקום שסתם תזרקו הצהרות חסרות ביסוס, הסבר או קשר ברור תציגו את הטיעון מההתחלה (שצריכה להכיל הגדרות והנחות) עד הסוף (שצריך להיות: "...ולכן אתה טועה ויש דבר כזה זכוות קיבוצית") כולל האמצע (שאמור לכלול משהו שדומה להקשים לוגיים). אני מבטיח שאני אקרא.
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 502927
האייל האלמוני • בתשובה לסמיילי שבת, 31/1/2009, 15:05
אם מדובר על group rights, המונח אכן קיים. ביסודו הוא בא לציין זכויות של קבוצות שהמאפיין הבולט שלהן הוא שהמשותף בין הפרטים שבתוכן הוא הבסיס האתני. בפועל, ובמשך השנים, נעשה המונח שימושי דווקא בדיונים בענייני זכויות מיעוטים, ובהקשר הישראלי - בדיונים בפורומים בינלאומיים (וישראליים-ופנימיים) שונים, בעניין זכויות המיעוט הערבי שבתוך המדינה. אצל אסנת ומר סתם עבר הסיפור איזשהו הוקוס-פוקוס שהפך אותו לנושא הקשור ב"זכות העם היהודי להגדרה לאומית", או משהו כזה. לא שהזכות אינה קיימת, ויש להניח שהיא קיימת *גם* בהתאם למונח המקורי בשימושו הישן, אבל שיוכו של המונח כיום, באופן זה, הוא מאוד לא לעניין - ואולי זוהי התשובה לשאלתך: "למה שמישהו ירצה להסתיר את הטיעון שלו?".
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 502948
סמיילי • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 31/1/2009, 18:52
פעם קראו לזה אד ורקונדיאם.

כן, הזכות לא קיימת, זכויות יש רק לפרטים, לא לקבוצות, ולא משנה איך קוראים לקבוצה. ומה שחשוב יותר, לא משנה כמה אנשים חושבים שהזכות קיימת, לא משנה בכמה מקומות נכתב שהזכות קיימת, וכל זמן שאין לטענה הזאת נימוק מוצלח מלבד פניה לסמכות זאת או אחרת, אני לא אשתכנע בנכונותה (ואני מציע לכל אדם חושב לנהוג כמוני בכל מה שנוגע לכל טיעון).
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 502957
עומר • בתשובה לסמיילי שבת, 31/1/2009, 19:36
הזכות יכולה להיות ''לא מוצדקת'' בעיניך, אבל קיומה או אי-קיומה היא שאלה התלויה אך ורק בהכרה בה, ופנייה לסמכות זו בדיוק הדרך לברר את העניין.
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 502966
סמיילי • בתשובה לעומר שבת, 31/1/2009, 20:16
מה?! אתה רציני? קיומן של זכויות הוא דבר שלא תלוי בהכרה בהן. זה שאתה לא מכיר (נגיד) בזכות הדיבור שלי, לא אומר שזכות הדיבור שלי לא קיימת, וזה שאתה (נגיד) מכיר בזכות שלך לשלול את זכות הדיבור שלי, לא הופך את הזכות הזאת לקיימת. פניה היא כשל לוגי, תמיד היתה ותמיד תהיה. הזכויות של כל אדם (אינדיווידואל) הן דבר שקיים, גם כשיש בני אדם (רבים) שלא מכירים בהם, והזכויות של קולקטיבים ועצמים דוממים הם דבר שאינו קיים, גם שיש בני אדם (רבים) שמאמינים בהם.
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 502973
האייל האלמוני • בתשובה לסמיילי שבת, 31/1/2009, 20:32
מבחינתי ''זכות'' היא מונח משפטי. בתור שכזו, היא קיימת באשר היא מוכרת. למשל, הזכות להגדרה עצמית של עמים, מוכרת במשפט הבינלאומי ובפרט במגילת היסוד של האו''מ, ולכן קיימת.

לדוגמה, אילו היית אסיר, זכות מאוד בסיסית שלך - חופש התנועה - לא היתה קיימת.
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 502976
סמיילי • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 31/1/2009, 20:38
זכות היא ממש לא מונח משפטי. אתה מבלבל בין סיבה למסובב...
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 503026
סתם יהודי • בתשובה לסמיילי יום א', 1/2/2009, 7:14
יש לשניכם בעיית הבנה במושגי יסוד.
קיימים במקביל סוגים שונים "זכויות": זכות משפטית, זכות מוסרית וזכות דתית.
שאלה אחרת ונפרדת לגמרי היא שאלת תחולתה, ערכה והשלכותיה של אותה זכות לגבי פרט כלשהו או לגבי קבוצה כלשהי.
כך, למשל, המשפט הישראלי מעניק זכות לקבלת קצבת ילדים ל"תושב ישראל", ומשנקבע כך - קמה לתושב ישראל (כהגדרתו בחוק הישראלי בלבד) זכות לקבלת הקצבה מביטוח לאומי.
אי-הכרה של כל אדם או קבוצה בעולם בקיומה של זכות זו אינו שולל את קיומה, כמובן.
קיים הבדל בולט בין זכויות, שלצידן קיים מנגנון אכיפה (כגון זכות לפי משפט מדינתי) לבין כאלה שלא קיים לצידן מנגנון אכיפה, בין בכלל (כגון זכות מוסרית) ובין אפקטיבי.
בזכויות שלצידן לא קיים כל מנגנון אכיפה, עצם קיומן אכן קשור ותלוי בהיקף מספר המאמינים בהן. כך, למשל, אם רק אדם אחד בעולם (או עשרה, נניח) יאמינו בקיומה של זכות מוסרית כלשהי, מותר לומר שזכות כזו "אינה קיימת", בעוד שאם קבוצה גדולה מאד של בני אדם תאמין בה, ניתן לומר בהחלט שהיא "קיימת", גם בעיני מי שאינו מאמין בה.
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 503047
סמיילי • בתשובה לסתם יהודי יום א', 1/2/2009, 11:38
אולי לך יש בעיה? נסה לקרוא קצת לפני שנמשיך.
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 502977
גלעד ב. • בתשובה לסמיילי שבת, 31/1/2009, 20:43
מעניין, לתפיסתי זכויות הן דבר שתלוי *רק* בהכרה בקיומן. איזה משמעות יש למילה זכות מחוץ לקונטקסט החברתי שלה?

למה בעייתי בעינך לדייק ולומר שאם בעיני אין לך זכות דיבור אז בעיני היא לא קיימת, אבל בעיני המדינה שלנו היא כן, והמדינה קובעת בשאלה זו.

ולמה ההגבלה על עצמים דוממים למשל? האם בעייתי בעינך לומר שלאבנים בסטונהדג' יש את הזכות להשאר במקומן ללא הפרעה (כאתר מורשת עולמי המוכר על ידי האו"ם)? שלפרחי בר מוגנים יש זכות לחיים? (טוב, פרח זה לא דומם, אבל נראה לי שעמדתך בנושא זה תהיה שפרחים הם בקטגוריה של דוממים וקולקטיבים)

אני חושב שכשאנחנו אומרים שלמישהו X יש זכות Y, זה בסך הכל קיצור נוח לומר שהזכות הזאת היא מוכרת / אוניברסלית / צריכה להיות כך לפי תפיסתנו.
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 502978
סמיילי • בתשובה לגלעד ב. שבת, 31/1/2009, 21:00
"אנו סבורים שאמיתות אלה ברורות מאליהן, שהרי כל בני האדם נבראו שווים, ובוראם העניק להם זכויות שאין ליטול מהם, ביניהן: חיים, חירות והחתירה אחר האושר..." (לא, לא אני כתבתי)

המדינה ממש לא קובעת בשאלה לאיזה זכויות אני זכאי, המדינה, כמו כל בריון אחר, יכולה לשלול ממני את הזכויות שלי, אבל הן עדיין שלי (במובן שאני זכאי להן, ושאסור לאף אחד לשלול אותן ממני), ותמיד יהיו שלי. בדיוק בגלל זה ארגוני זכויות אדם תוקפים מדינות ששוללות את זכויותיהן של נתיניהם. בדיוק בגלל זה אנשים בכל העולם נאבקו ונאבקים לממש את זכויותיהם, כשהן נשללות על ידי מדינה זאת או אחרת.

מגוחך, בעיני, לדבר על זכות של אבנים, בסטונהדג' או בכל מקום אחר. אפשר לדבר על הזכות של בני האדם לבקר שם, וגם זה בעייתי, אבל לדבר על זכויות של אבנים זה מגוחך.

אני חושב שאתה טועה, כשכתבו את הטקסט המצוטט למעלה‏1, לא היה לכמעט אף בן אדם את הזכויות הטבעיות להן הוא זכאי, האם לדעתך זה מצב ראוי. בכלל, נראה לי עצוב שמרקסיסטים, פאשיסטים וסתם רומנטיים לוקחים את השיח הליברלי (כמו למשל, "זכויות") ופשוט משנים את המשמעות של המילים, והנה, לפי ההגדרה שלך גם סטאלין ומוסוליני ולואי ה-‏16 היו פעילי זכויות אדם.

‏1 המאה ה-‏18, למי שלא מזהה.
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 502982
גלעד ב. • בתשובה לסמיילי שבת, 31/1/2009, 21:20
אם לא המדינה או הסכמה הדדית קובעת מהן הזכויות, אז מישהו חייב. אתה? בעצם נראה לי שאתה משתמש במילה זכות במובנה בתגובה הקודמת שלי: הזכות הזאת היא מוכרת / אוניברסלית / *צריכה להיות כך לפי תפיסתנו*.

אני לא חושב שקשה לומר שבעיני, בעינך ובעיני שאר התרבות המערבית אדם זכאי לדוגמא לחופש דת ולחופש מדת, וששלטון האייטולות באירן שולל זכות זו.

אני חשוב שבמידה שווה קל לומר שבקונטקס של החברה האירנית, בטח בעיני מי שתמך במהפכה האיסלמית, החופש מדת אינה זכות הנתונה לתושבי אירן, נקודה. (להבדיל מנתונה אך נשללת - פשוט לא נתונה).

זו בעצם הנקודה הבסיסית שלי - למילה זכות אין משמעות ללא קונטקסט חברתי. לאדם הבודד הנמצא על אי אין כל זכויות באופן משמעותי כלשהו.
בנוסף, חברות שונות מעניקות זכויות שונות, וזו תכונה אינהרנטית של זכות בעיני - שהיא מוענקת, בדרך כלל בסוג של הסכמה הדדית, ולא קיימת א-פריורי.
לכן אין לי בעיה עם זכויות של אבנים או פרחים (בהינתן שהוענקו להן כאלה), אבל בהחלט יש לי בעיה עם זכויות של אדם בודד המנותקות מהקשרן החברתי.
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 502988
סמיילי • בתשובה לגלעד ב. שבת, 31/1/2009, 21:42
לא, הזכות שלי קיימת גם אם אתה לא מכיר בה, והזכות שלך קיימת גם אם אני לא מכיר בה.

האם בעיניך לאדם במאה ה-‏17 לא היה זכות לחופש? לחיים?

לא מבין מה זה אומר "בקונטקס של החברה האירנית", אין ספק שיש באיראן הרבה אנשים, כולל השלטון, שלא מאמין בזכויות אדם. אז מה? אני מאמין שהם טועים (ולא רק בזה).

לא הבנתי את הנקודה הבסיסית, לאדם שנמצא במערה חשוכה ללא פנס אין עיניים?! לאדם באי בודד אין אברי מין?! לאדם חרש אין אזניים? כל אדם זכאי לזכויות טבעיות, זה שהן נשללות מחלק מבני האדם לא מעיד שהן לא קיימות, אם כבר אז להפך. לאבנים אין זכויות טבעיות, פשוט אין להם. בגלל זה אין לי (ולך) שום בעיה מוסרית לבנות מהם בתים. נראה לי שאתה המצאת לך איזה מונח חדש, שלא לגמרי ברור לי בשביל מה הוא טוב.
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 502991
גלעד ב. • בתשובה לסמיילי שבת, 31/1/2009, 21:51
האם זכות קיימת גם אם *אף אחד* בעולם אינו מכיר בה? באיזה מובן של קיום? אני חושב שתצטרך ללהטט די הרבה עם "מהו קיום" כדי שזכות תהיה קיימת בעולם בו אף אחד לא שמע עליה.
(או אם תרצה אז שאלה יותר בסיסית: אחרי מלחמת העולם הבאה, בעולם ללא בני אדם, האם יש קיום למונח "כסא"?)

אז הצורה בה אני רואה זכויות אני גוזר מתוך אבחנות שאני עושה על המציאות לאחר התבוננות בה (והרחבתי על כך בדיון 1966). את השימוש שלך במילה אתה עושה מתוך השיח הליברלי וכשבוי בו, ולדעתי זכויות התקיימו גם הרבה לפני הליברל הראשון.

ולשאלתך הישירה, לא, לבן אדם במאה ה17 לא היו את הזכויות שאנו רואים כיום כמובנות מאליהן. אני חושב שזה מובן מאליו.
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 502996
סמיילי • בתשובה לגלעד ב. שבת, 31/1/2009, 22:02
כן, הזכויות הטבעיות קיימות כל זמן שבני אדם קיימים. באיזה מובן? באותו מובן שבו קיימות כל שאר התכונות של האדם, הרצון החופשי, השאיפות, התודעה... בעולם בו אף אחד לא שמע על האלקטרון האלקטרון לא קיים?

בוודאי שזכויות התקיימו לפני הליברל הראשון, זה לא מה שאמרתי למעלה? כולנו שבויים בהנחות המוקדמות שלנו.

לא, זה לא מובן מעליו, להפך.
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 503025
גלעד ב. • בתשובה לסמיילי יום א', 1/2/2009, 5:37
תשמע, אם לדעתך זכויות קיימות באותו מובן שאלקטרונים קיימים (היינו, זכויות הן חומר), אז באמת נשאר חלוקים ואין לי מה להוסיף.

גם אם זה לא מה שאתה טוען, אלא רק שזכות היא תכונה אינהרנטית של האדם (היינו, זכות האדם לחופש מדת היא תכונה של האדם, באותו מובן שירוק הוא תכונה של דשא) אז עדיין נשאר חלוקים, ומשני כיוונים.

ראשית, כלל לא ברור לי שאם אין בני אדם אז הדשא ירוק. כן, האור עדיין יבלע בדשא ויוחזר באותו יחס משובב נפש שאנו קוראים לו ירוק, אבל בלי בני אדם שיקראו לזה "ירוק" וישימו את זה בקונטקסט של שאר הצבעים (שנובעים מטווח החיישנים האנושיים לקלוט, ולא מתכונות של חפצים צבעוניים ביקום) אז מה המשמעות של יחס הבליעה/החזרה הזה בכלל?

שנית, תראה את האבסורד שבטענה שלך. הרי דברים כמו "שיוויון" ו"דת" הם בעצמם מושגים אנושיים ותו לא (ווודאי תסכים איתי שהדת זו המצאה אנושית מהכרות עם תגובותיך באייל), אבל מה שאתה בעצם טוען הוא, שעוד מרגע שנולד היצור הראשון שנהיה מוכנים לקרוא לו אדם, ולא איזה הומו-X פרימיטיבי, אז כבר היה לו חופש מדת, עוד לפני שבכלל המציאו את הדת!

זה לא מרגיש לך קצת מוזר לטעון את זה?
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 503052
סמיילי • בתשובה לגלעד ב. יום א', 1/2/2009, 12:05
אלקטרון הוא "חומר"? לא הבנתי, אבל אם זה לא טוב לך, נבחר מושג אחר, זכויות קיימות כמו שתודעה קיימת, כמו שחלומות קיימים, כמו שרצונות קיימים, כמו שחופש קיים, כולם היו קיימים הרבה לפני שהמציאו להם מילים (וכולם קיימים כמו שאלקטרון קיים).

גם בלי שיש מי שיכיר את המשמעות של הצבע הירוק, הדשא עדיין ירוק. אם מחר נגלה כוכב רחוק עליו לא ידענו קודם, נוכל להגיד שבראנו אותו? האם לנזירה אין רחם?

כן, אני חושב שהדת היהודית/נוצרית/מוסלמית/... הן המצאות אנושיות. אבל נראה לי שהצורך בדת, הצורך במסגרת של אמונות תשובות וטקסים (וכל שאר הדברים שהם דת) הוא צורך אנושי מולד, והזכות של כל בן אדם לבחור לבד את מסגרת הטקסים שהוא יבצע ואת האמונות שלו היא זכות מולדת. לא מרגיש לי מוזר בכלל לטעון ככה, נראה לי שהטענה ההפוכה היא מוזרה.

עדיין לא הסברת לי איך אתה מיישב את הסתירה בטענה שלך (ז"א שאלתי את עומר, אבל הוא אמר שאתה מייצג אותו, אז נשאל אותך) אם זכות היא מושג תיאורי: האם לכסא הריק יש זכות שלא נישב עליו? ואם נישב על הכסא, האם הוא יאבד את הזכות הזאת? ואם כן, למה בכלל מעניין לדבר על זכויות? לא יותר פשוט להגיד "הכסא ריק" מאשר "לכסא יש זכות שלא ישבו עליו". וצד שני איך בדיוק אתה אומר את המשפט "לגלעד יש את הזכות לדבר ולכן אסור להרוג אותו".
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 503138
האייל האלמוני • בתשובה לסמיילי יום ב', 2/2/2009, 1:20
מה עם זכותי להתאזרח בשוויצריה? לקבל ביטוח בריאות? להתחתן עם בן/בת מיני?
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 503149
סמיילי • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 2/2/2009, 9:33
לא קיימות (ז''א במסגרת הזכות לחופש תנועה אתה יכול לנסות לנסוע לשווצריה ויש מדינות שמנסות למנוע מאזרחיהם את הזכות הזאת, במסגרת הזכות לחיים יש מדינות שנותנות לאזרחיהם ביטחו בריאות ובמסגרת החופש לקרוא לעצמך מה שאתה רוצה אתה ובכיר ליבך יכולים לקרוא לעצמכם נשואים, ויש מדינות שבוחרות להפלות לטובה זוגות מסויימים שקוראים לעצמם נשואים על פני שאר האזרחים).
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 503154
האייל האלמוני • בתשובה לסמיילי יום ב', 2/2/2009, 12:29
אז לפי מה אתה קובע אלה זכויות קיימות ואלה לא?
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 503156
סמיילי • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 2/2/2009, 12:33
אני קורא מה אנשים אחרים כתבו על הנושא ומפעיל שיקול דעת האם הטיעון שלהם משכנע או לא.
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 503161
האייל האלמוני • בתשובה לסמיילי יום ב', 2/2/2009, 12:57
אפשר לשמוע דוגמא לטיעון משכנע בעד קיומה של הזכות לתנועה, למשל?

(לא קנטרני, רוצה להבין).
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 503163
סמיילי • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 2/2/2009, 13:12
חופש התנועה, הדיבור, המצפון וכו' הן למעשה הזכות לחירות. אתה צריך טיעון משכנע לזכות לחירות? אני חושב שזה נובע מהאמונה שלי שכל בני האדם נולדו בני חורין, ואסור לגזול את חירותו של אדם אחר.
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 503165
האייל האלמוני • בתשובה לסמיילי יום ב', 2/2/2009, 13:20
לי זה נראה כאילו "כל בני האדם נולדו בני חורין, ואסור לגזול את חירותו של אדם אחר" ו "יש לבני אדם זכות לחירות"
בעצם אומרים את אותו דבר, ולכן אחד לא יכול לשמש טיעון לאחר.

מה זה לאמר שלאדם יש זכות (טבעית) לחירות, מלבד לומר שאסור לגזור את חירותו המולדת?

עוד שאלה: אני נולד עם התכונה "הזכות לחירות", כמו שאני נולד עם התכונה "במשקל 3 קילו"?

יש לך אונטולוגיה חריגה של זכויות, וזה מעניין לראות לאן אתה הולך עם זה.
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 503166
סמיילי • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 2/2/2009, 13:30
כן, זה באמת די אקסיומטי למיטב הבנתי. בטח אפשר לבנות את זה בעזרת תורות מוסר שונות, אבל אני קצת עצלן בשביל זה, ובסופו של דבר גם הן בנויות על אקסיומות, ואם כבר להבנות על אקסיומות, מה רק באקסיומה של חירות?

אם לאדם יש זכות לחירות אז הדבר המוסרי לעשות הוא לא לגזול את חירותו, ולעשות ככל הניתן על מנת לאפשר את חירותו...

המשקל שלך משתנה עם הזמן, הזכות לחירות קבועה (כמו קיומו של משקל).
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 503168
האייל האלמוני • בתשובה לסמיילי יום ב', 2/2/2009, 13:36
אוקיי, אני אוהב את הגישה שלך. היא נראית לי משכנעת יותר מהגישה הממסדית, שמתנה זכויות בהכרה, ורואה בזכויות קונסטרוקציה.
איכשהוא היא יותר מתאימה לאופן שהשכל הישר חושב על הענין, ונראית לי יותר צודקת. רק צריך להתגבר על הסקנדל האונטולוגי שאתה מציע פה בדיון הזה, עדיין לא ברור לי איך.
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 503186
סמיילי • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 2/2/2009, 15:25
"הגישה הממסדית" זאת הגישה של סתם יהודי ועומר?! איזה ממסד בדיוק מחזיק בגישה הזאת? ואיזה סקנדל אני מציע בדיוק?
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 503191
האייל האלמוני • בתשובה לסמיילי יום ב', 2/2/2009, 15:37
היא ממסדית במובן הזה שהיא מתנה את קיומן של זכויות בהכרה של ממסד: משפטי, מדיני או בינלאומי.
אבל זה לא מדוייק כמובן, מפני שגם הכרה של יחידים נחשבת למכוננת קיום של זכויות בעבורם. אני חושב. לא משנה.

זה סקנדל כי זכויות, על פניו, נראות כמו סוג של אובייקט שלא קיים באופן בלתי תלוי בהכרה בו. למה זה נראה לי ככה? אולי כי אף פעם לא ראיתי איך זכות נראית, או את ההשלכות הסיבתיות של קיומן של זכויות על המציאות הפיזיקלית (בניגוד להשלכות הסיבתיות של *ההכרה* בזכויות על המציאות הפיזיקלית).

אבל אינטואיטיבת אני איתך - אני חושב שבאופן טבעי, מבלי לעשות רפלקסיה, זכויות הן דברים שפשוט יש לנו, ושזה גם מתאים לאינטואיציה שלי לגבי מה שצודק ומוסרי.
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 503192
סמיילי • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 2/2/2009, 15:50
אף פעם לא ראיתי המספר שבע, אנרגיה, אלקטרון או חלום של מישהו שאינו אני. בכל זאת אני מאמין שכולם קיימים. אני כן מרגיש בהשלכה של קיומה של הזכות לחירות עלי, כל פעם שמישהו שולל ממני את הזכות הזאת ובכל פעם שאני שולל אותה מאחר. (אבל אם אתה איתי אז כדאי שאשתוק)
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 503197
האייל האלמוני • בתשובה לסמיילי יום ב', 2/2/2009, 16:08
אנרגיה ואלקטרון הן יישויות שאנחנו מניחים את קיומן כי הן עוזרות להסביר תופעות שניתן לצפות בהן. אם אתה אינסטרומנטליסט, אז הן באמת לא קיימות, סתם יישים היפותטיים.

המספר 7: אובייקט מתמטי. חבר בקטגוריה מכובדת בפני עצמה, אבל רוב הלא-אפלטוניסטיים יעניקו לה מעמד אונטולוגי דומה לזה שעומר מעניק לזכויות. תשמע - זה שיש בעולם 7 פריטים (או קצת יותר) לא אומר שיש יישות משונה כזו כמו "המספר 7". זה רק מושג. אתה לא רוצה להגיד לי שגם מושגים קיימים?
אין צורך למחות, גם לי זה נראה מפוקפק.

חלום של מישהו אחר: אולי אתה לא ראית, אבל הוא כן. אני מאמין לו.

איך אתה מרגיש בקיומה של זכות כששוללים לך אותה?
במה המצב הזה שונה ממצב עניינים שבו הזכות הזו פשוט לא קיימת? (ויש לזכור, לפי עומר זכות ששללו אותה היא זכות שלא הכירו בה, וזכות שלא הכירו בה היא זכות שאינה קיימת)
לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים 503210
סמיילי • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 2/2/2009, 17:46
ישויות?! זה נראה לי כמו התחכמות. אנרגיה ואלקטרון הם מושגים שבני אדם המציאו על מנת להסביר תופעות שהם ראו (בדיוק כמו המספר 7, המושג חלום, המושג אני, והמושג אתה). מאונטולוגיה אי אפשר לצאת בלי התחכמות.

המישהו אחר שאתה "מאמין לו" קיים?! למה אתה חושב ככה?

כשמישהו חוסם את דרכי אני מרגיש מחורבן... אתה לא?
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • האייל האלמוני
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • ירדן ניר-בוכבינדר
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • ירדן ניר-בוכבינדר
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סתם יהודי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סתם יהודי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • ירדן ניר-בוכבינדר
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • גלעד ב.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • גלעד ב.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • האייל האלמוני
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • גלעד ב.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • גלעד ב.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • גלעד ב.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • גלעד ב.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • גלעד ב.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • גלעד ב.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • איציק ש.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • שוטה הכפר הגלובלי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • האייל האלמוני
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • אסף
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • צפריר כהן
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • אביב י.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • ירדן ניר-בוכבינדר
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • טיבלס
  תינוקות שנישבו • שוטה הכפר הגלובלי
  תינוקות שנישבו • טיבלס
  תינוקות שנישבו • האייל האלמוני
  תינוקות שנישבו • שוטה הכפר הגלובלי
  תינוקות שנישבו • האייל האלמוני
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • האייל האלמוני
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • האייל האלמוני
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • האייל האלמוני
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • ירדן ניר-בוכבינדר
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • ברקת
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • עומר
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • צפריר כהן
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • צפריר כהן
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  ללמד זכות • ירדן ניר-בוכבינדר
  ללמד זכות • סמיילי
  ללמד זכות • ירדן ניר-בוכבינדר
  ללמד זכות • סמיילי
  ללמד זכות • ירדן ניר-בוכבינדר
  ללמד זכות • סמיילי
  ללמד זכות • עומר
  ללמד זכות • סמיילי
  ללמד זכות • עומר
  ללמד זכות • סמיילי
  ללמד זכות • צפריר כהן
  ללמד זכות • שוטה הכפר הגלובלי
  ללמד זכות • עומר
  ללמד זכות • סמיילי
  ללמד זכות • איציק ש.
  ללמד זכות • סמיילי
  ללמד זכות • האייל האלמוני
  ללמד זכות • סמיילי
  ללמד זכות • האייל האלמוני
  ללמד זכות • סמיילי
  ללמד זכות • האייל האלמוני
  ללמד זכות • סמיילי
  ללמד זכות • האייל האלמוני
  ללמד זכות • סמיילי
  ללמד זכות • האייל האלמוני
  ללמד זכות • סמיילי
  ללמד זכות • האייל האלמוני
  ללמד זכות • סמיילי
  ללמד זכות • האייל האלמוני
  ללמד זכות • סמיילי
  ללמד זכות • האייל האלמוני
  ללמד זכות • שוטה הכפר הגלובלי
  ללמד זכות • האייל האלמוני
  ללמד זכות • סמיילי
  ללמד זכות • האייל האלמוני
  ללמד זכות • האייל האלמוני
  ללמד זכות • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • גלעד ב.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • גלעד ב.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • גלעד ב.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • גלעד ב.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • גלעד ב.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • גלעד ב.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • גלעד ב.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • גלעד ב.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • גלעד ב.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • גלעד ב.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • גלעד ב.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • גלעד ב.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • גלעד ב.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • איילה מאחרת
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • איילה מאחרת
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סתם יהודי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סתם יהודי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סתם יהודי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סתם יהודי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סתם יהודי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סתם יהודי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סתם יהודי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • האייל האלמוני
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סתם יהודי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • האייל האלמוני
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סתם יהודי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • האייל האלמוני
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סתם יהודי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • אביב י.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סתם יהודי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • האייל האלמוני
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סתם יהודי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • האייל האלמוני
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סתם יהודי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • האייל האלמוני
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • איילה
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • .
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סתם יהודי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • איילה
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • האייל האלמוני
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • איילה
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • האייל האלמוני
  למה עוף? • צפריר כהן
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • האייל האלמוני
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • שוטה הכפר הגלובלי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • האייל האלמוני
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סתם יהודי
  האוזן הפרטית והעין הציבורית • איילה קשת תפיסה
  האוזן הפרטית והעין הציבורית • סתם יהודי
  זכרונות מניו זילנד • קשת התפיסה חוזרת לשניה על מונית
  מה?? • כ
  מה?? • שוטה הכפר הגלובלי
  אופס • שוטה הכפר הגלובלי
  עזוב • כ
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • אסף
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • גלעד ב.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • אסף
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • גלעד ב.
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • דורון הגלילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • צפריר כהן
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • דורון הגלילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • האייל האלמוני
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • עומר
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • עומר
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • האייל האלמוני
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • אא
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • אא
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • אא
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • אא
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • אא
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • האייל האלמוני
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • האייל האלמוני
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • אא
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • שוטה הכפר הגלובלי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • האייל האלמוני
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סתם יהודי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סתם יהודי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סתם יהודי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סתם יהודי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סתם יהודי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סתם יהודי
  אני לא מבין את הקריטריונים שלך לגבי מה קיים ומה לא. • אביב י.
  הגזמת • סמיילי
  הגזמת • אביב י.
  הגזמת • סמיילי
  הגזמת • אסף
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • האייל האלמוני
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • האייל האלמוני
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • סמיילי
  לא לעניין הלוגיקה, רק להשתלשלות העניינים • האייל האלמוני
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • האייל האלמוני
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • סמיילי
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • האייל האלמוני
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • סמיילי
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • האייל האלמוני
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • סמיילי
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • האייל האלמוני
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • סמיילי
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • האייל האלמוני
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • סמיילי
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • האייל האלמוני
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • סמיילי
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • האייל האלמוני
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • סמיילי
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • האייל האלמוני
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • סמיילי
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • סמיילי
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • צפריר כהן
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • מתעטף בלבוש פסים
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • שוקי שמאל
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • האייל האלמוני
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • שוקי שמאל
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • האייל האלמוני
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • האייל האלמוני
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • האייל האלמוני
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • האייל האלמוני
  כִּי-תֹאֲנָה הוּא-מְבַקֵּשׁ, מִפְּלִשְׁתִּים • האייל האלמוני
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות