|
||||
|
||||
מאיפה ההנחה ש-"גאונות" בכלל מוגדרת היטב? בפרט אם משתמשים במושג הזה גם בהקשרים מפוקפקים כמו מוזיקה ואמנות? "גאון" יכול להיות סתם מישהו מוכשר (אולי אפילו לא *מאד* מוכשר, נניח - באחוז העליון, או בפרומיל העליון בתחום הרלוונטי) - שפשוט הצליח לו, כי הוא היה במקום הנכון בזמן הנכון, או פשוט במקרה (אני חושב למשל על דארווין). גם בניגוד ל-"אינטליגנציה",גאונות היא הרבה יותר ספציפית, ותלויה בתחום. למשל, אם גאוס היה בוחר לעסוק בבלשנות, לא בטוח שהיינו שומעים עליו (ולהבדיל: אד וויטן היה בוחר לעסוק בפוליטיקה, או בוהר היה בוחר להתמקד בכדורגל). כל זה האלה גורם לי לחשוב שאי אפשר להצביע על אדם נטול הישגים משמעותיים ולומר "הוא לא גאון", וגם להפך, אי אפשר להצביע על אדם עם הישגים מהפכניים אפילו בקנה מידה היסטורי, ולטעון במובן חד-משמעי שהוא "גאון". בתנאים כאלה, אני לא רואה דרך לתת משמעות לקביעות סטטיסטיות על החלק הגנטי בגאונות. וכאמור, כאשר מסכימים לקרוא גם לציירים, מוזיקאים ומצביאים-צבאיים "גאונים", הבעיה מתחדדת אפילו יותר. (ולרשימת המשפחות המוצלחות, אני חושב שאפשר להוסיף את הפנרוז-ים). |
|
||||
|
||||
הבעייתיות בהגדרת המושג מובנת, אבל אני בטוח שאם לאיינשטיין היה תאום זהה אף אחד לא היה מדקדק בהגדרות. אפילו המושג ''חיים'' לא מוגדר היטב (דמיין קישור למאמר של ארז לבנה), מה שגורם לאי-אילו ויכוחים בשאלה אם וירוס הוא חי, אבל זה לא יוצר שום בעיה אמיתית כשאנחנו מדברים על התופעה. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין איך זה לא יוצר בעיה אמיתית. לא מדובר במקרה שבו יש תחום אפור כלשהו (כמו עם המושג "חיים"), ואני מתעקש להצביע עליו ולטעון שבגללו ההגדרה חסרת משמעות. כאן יש *רק* תחום אפור. נו, ונניח שלאנשטיין היה תאום זהה, ודווקא הוא היה מנסח את תורת היחסות הפרטית - מה שהיה מדכא את אלברט וגורם לו להתמקד בנגינה בכינור. כל מה שהיה נשאר לך בקשר לאלברט, זו את דעתו של מינקובסקי עליו כסטודנט ("כלב עצלן"). האם משפחת אינשטיין הייתה מחזקת את השערת המחקר שלך, או מחלישה אותה? ולמשל אפילו אם יהיה קל להסכים שרוג'ר פנרוז גאון. איך תחשיב את שני אחיו ואת אבא שלו לצורך המחקר שלך? אוקיי, אנסה לחדד: "גאונות" היא לא רק כישרון ואינטליגנציה (שאותם אפשר - וגם זאת עם הרבה בעיות - למדוד בצורה יחסית אובייקטיבית), אלא היא גם (ולפעמים רק) הצלחה עצומה, זה כבר עניין מיקרי ונסיבתי מידי בשביל לשמש מושא למחקר. |
|
||||
|
||||
באך היה גאון? דה וינצ'י היה גאון? ניוטון היה גאון? קאנט היה גאון? . . . גם אם אה דוחה שם או שניים מאלה, נוכל בטח להסכים על רשימה של כמה עשרות כאלה. אם היו להם מספיק תאומים זהים, האפקט שאתה מתאר (האח המדוכא שאינו מבטא את גאוניותו) לא היה מספיק כדי למחוק לגמרי את גילוי התופעה, שהרי כנגד אותו איינשטיין מסכן ודאי היו כמה דה'-וינצ'ים וניוטונים שהיו מגשימים את גאוניותם יחד עם תאומיהם. אני לא מאמין שמסתובבים הרבה איינשטיינים נסתרים שעובדים בתור נגן אלמוני בתזמורת ראשון. |
|
||||
|
||||
אני דווקא חושב ש-''גאון בפוטנציה שלא מבטא את גאוניותו'' הוא המקרה הנפוץ. כמעט לגבי כל ''גאון מוכח'' שעולה בדעתי, קל לדמיין שינוי קל בנסיבות חייו שהיה גורר אי-הכרה בו ככזה (מבלי לפגוע בכשרון שלו). |
|
||||
|
||||
אם מתאמצים אז אפשר הכל. אבל יש מקרים שבהם הגאון לאו דווקא נולד בזמן ובמקום המתאימים. לפעמים הוא פשוט מתנהג כמו נודניק וכופה את הגאונות שלו על העולם, ולא איכפת לו מה חושבים עליו. (אני חושב על ניוטון, אבל יש גם אחרים.) |
|
||||
|
||||
באיזה מעמד מדובר? |
|
||||
|
||||
אני מניח שהכוונה היא למעמד ששלח את ילדיו לביה"ס ולא לעבודה בשדות. אני לא יודע מספיק עליו כדי לקבוע אם זה נכון. אייזק ניוטון [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
שריניוואסה רמנוג'ן, הגאון המתמטי ההודי, מתאים גם כן להגדרה. אני בדיוק קורא עליו עכשו ב''הפקיד ההודי''. |
|
||||
|
||||
חורה לי שלעולם אין מאזכרים את שמו של טסלה ברשימות מעין אילו, ולכן הוספתי את התגובה הזו, אל אף תרומתה האפסית לדיון. |
|
||||
|
||||
רעיון לסקר: מי הגאון החביב עליך? (אני רק מקוה שהתשובה ההומוריסטית לא תהיה יהורם) |
|
||||
|
||||
לסקר עמנואל |
|
||||
|
||||
נראה לי שההשמטה של ניקולה טסלה [ויקיפדיה] נובעת מזה שהוא מודרני מדי (נפטר ב 1943). בגאונות, נראה שאנו נוטים להתרפק על העבר. קאנט ושיקספיר הם בסדר גמור אבל עמית שלי לפקולטה? מה פתאום? נראה לי שאין קונצנזוס על גאון בין ימינו. בכל מקרה, קשה לי להעלות שם של אחד כזה. אפילו זוכי פרס נובל לא זוכים לכבוד הזה. |
|
||||
|
||||
טיורינג? פון-ניומן? פיינמן? הוקינג? סתם רשימה שקפצה לי למקלדת. אני חושב שמעט יחלקו על כך שבין אלה מסתתר גאון או ארבעה. איינשטיין עצמו נפטר כמה שנים אחרי טסלה. |
|
||||
|
||||
בבין ימינו אני התכוונתי לחי כיום. זה מותיר לנו את הוקינג (יבדל לחיים ארוכים). נראה לי שבמקרה שלו הציבור מכיר אותו כגאון בשל כסא הגלגלים ולא בשל הבנה של התיאוריות שלו. מצד שני, זה גם מה שקורה עם איינשטין כשיער מוזר או קשר לפצצת האטום כתחליף לכסא. |
|
||||
|
||||
הוקינג לא תרם רבות בתחום העיסוק הספציפי שלו - אני מציע להוציאו מהרשימה ולהחליפו באחד ג'ון קונווי. |
|
||||
|
||||
באמת? אז הוקינג הוא אכן "גאון פופולרי"? יכול להיות שנועם חומסקי [ויקיפדיה] מתאים כגאון בן ימינו. הייתה לו השפעה מרשימה בתחומים שונים, והתחומים האלה יותר נגישים מפיזיקה מודרנית כך שהערכת הציבור אותו יותר מבוססת. |
|
||||
|
||||
נועם חומסקי?! נפלת על הראש? בעצם הוא תרם רק בתחום אחד (בלשנות), גם זה לפני 50 שנה, ומאז הוא מסבר שטויות בהרבה דברים שהוא לא מבין בהם. לשים אותו ברשימה אחת עם איינשטיין בלי מילה "להבדיל אלף אלפי הבדלות" זה עלבון לאינטליגנציה. |
|
||||
|
||||
נועם חומסקי תרם תרומה אדירה גם למדעי המחשב (ובלי להיות איש מדעי המחשב!) וגם לפסיכולוגיה. תרומתם של קאנט ושייקספיר הסתיימה לפני יותר מחמישים שנה. חומסקי הוא דעתן ובעל דעות פוליטות נחרצות במיוחד ולכן באמת קשה להתייחס רק לתרומתו המקצועית. נדמה לי שבימי מקרתי איינשטין עצמו נקלע לבעיות בשל דעותיו הסוציאליסטיות. הגעתי לחומסקי בעקבות ההשערה שקשה להצביע על גאון מוסכם בן זממנו. בנתיים הועלו כמועמדים חיים הוקינג וחומסקי וגם הם זכו לביקורת. לפחות זה מחזק את ההשערה. |
|
||||
|
||||
המחקר של חומסקי בבלשנות, ההוא שהחלק המהותי שלו הסתיים לפני 50 שנה. נכון שהוא השפיע גם על מדעי המחשב וגם על הפסיכולוגיה, אבל הוא עדיין מחקר בבלשנות (גברילו פרינציפ, למשל, השפיע על מדעי המחשב והפסיכולוגיה הרבה יותר מחומסקי). ככה זה במחקרים חשובים, הם משפיעים על הרבה תחומים. אף אחד לא היה מציע את קאנט ושייקספיר כגאונים בני זמננו. איינשטיין היה גאון אמיתי, הדעות שלו לא תמיד היו פופולריות, לא תמיד היו נכונות, אבל היו תמיד דעות חכמות, גם הטעויות שלו היו טעויות שהלוואי עלי ועליך. חומסקי להבדיל... בחמישים השנים האחרונות היו הרבה מאד חוקרים חשובים בהרבה תחומים, רובם זכאים למקום הרבה יותר חשוב מחומסקי ב"רשימת הגאונים": אנשים טסו לחלל, בנו מחשבים, השתילו איברים, ראו טלויזיה, סרטים, גלשו באינטרנט (בעזרת מחשבים) והוכיחו את משפט פרמה. רק בפיזיקה, אהרונוב ובוהם המציאו את האפקט הקרוי על שמם, בנו את הלייזר, ניסחו את אי שיוויון בל (וניסו בהמשך), תיארו המודל הסטנדרטי, והראו את עיבוי בוזה איינשטיין. אני, אגב, מציע את ג'ורג' וו. בוש בתור הגאון הגדול ביותר של זמננו. גם השפיע על תחומי מחקר בכל העולם, גם גילה את הדרך לעשות הרבה מאד כסף בלי לעשות שום דבר מועיל, גם שנוי במחלוקת, וגם אף אחד לא מבין איך הוא הצליח לעשות את מה שהצליח. |
|
||||
|
||||
מי שניסח את אי-שוויון בל לא היה, במקרה, בל? |
|
||||
|
||||
בוודאי. |
|
||||
|
||||
ג'ון נאש קופץ לי לראש. אני חושבת (אולי רק בגלל נפלאות התבונה) שאף אחד לא יחלוק על זה שהוא גאון. חוץ מזה, יש לשער שיש לא מעט גאונים שלא תרמו תרומה בולטת לציבור הרחב, אבל בכל זאת בעלי אינטיליגנציה גבוהה, כישרון עצום ואף תרומה מכובדת בתחום העיסוק האלמוני שבו בחרו לפעול, אם חלילה הם לא ממעריצי מכניקת הקוואנטים. |
|
||||
|
||||
על אילו שטויות שהוא אינו מבין בהן הוא מסבר? האם המישפט הזה אינו חוטא באותו הדבר? האם קראת את אחד הספרים שכתב חומסקי או שקראת שמישהו כתב על חומסקי שהוא כותב שטויות? |
|
||||
|
||||
קראתי מאמרים שלו. זה בהחלט מספיק. |
|
||||
|
||||
לדעתי המאמרים שלו הם בעלי מבנה לוגי והטיעונים שלו מנומקים היטב והרבה פעמים מגובים באסמכתאות. כך גם הספרים שלו. |
|
||||
|
||||
בשביל הפרופורציה, קראת פעם מאמר של איינשטיין? |
|
||||
|
||||
גם מתנגדים גדולים של חומסקי מתקשים למצוא טעויות בטיעונן. כמובן שכל ישראלי צדקני וצר אופקים יודע יותר טוב... לגבי תרומתו לבלשנות היא קשורה יותר לכישרון מאשר לגאונות, מה שכמובן לא מפחית מערכו. |
|
||||
|
||||
אגב, סימן ראשון לגאון, אדם שמבין שהוא יכול לטעות. (ושוב מצאנו את חומסקי ולהבדיל אלף אלפי הבדלות את אינשטיין) |
|
||||
|
||||
מה ההבחנה שאתה עושה בין כישרון לגאונות? דרך אגב, אני חושב שלחומסקי מתאים יותר התואר אינטלקטואל. בכיוון השני, הוא גם דוגמה מאד מוצלחת לאינטלקטואל. |
|
||||
|
||||
תגובה 497765 |
|
||||
|
||||
נדמה לי שזה היה איינשטיין שניסח את ההבדל: אדם מוכשר מסוגל לעשות בקלות את מה שאדם רגיל עושה רק בקושי. גאון עושה בקושי את מה שאדם מוכשר לא מסוגל לעשות כלל. |
|
||||
|
||||
בזמן שחיפשתי את זה: Talent hits a target no one else can hit; Genius hits a target no one else can see. - Arthur Schopenhauer מצאתי את שלך כאן: |
|
||||
|
||||
"There are two kinds of geniuses, the 'ordinary' and the 'magicians,' " wrote the mathematician Mark Kac. "An ordinary genius is a fellow that you and I would be just as good as, if we were only many times better. There is no mystery as to how his mind works. Once we understand what they have done, we feel certain that we, too, could have done it. It is different with the magicians. They are, to use mathematical jargon, in the orthogonal complement of where we are and the working of their minds is for all intents and purposes incomprehensible. Even after we understand what they have done, the process by which they have done it is completely dark. (מתוך http://query.nytimes.com/gst/fullpage.html?res=9E0CE...)
|
|
||||
|
||||
מה זה הכיוון השני? לאינטלקטואל מתאים התואר חומסקי? |
|
||||
|
||||
והכי חשוב, הוא יודע שהישראלים הצדקנים וצרי האופקים אשמים בתחלואי העולם, כלומר מסכים אתך, כלומר גאון. |
|
||||
|
||||
אתם מערבבים בין שני תחומים נפרדים לגמרי: א. תחום הפעילות האינטלקטואלית/מקצועית. ב. תחום ההשקפה הפוליטית - אבל את/ה, מכולם, יורד גם לפסים אישיים ולעוקצנות (כלפי ארז). כשדנים בשאלה האם מישהו הוא גאון, מתייחסים לתרומתו בתחום/י ההתמחות שלו ובתחומים נוספים שעליהם השפיע. דבר זה אינו קשור בדעותיו הפוליטיות של הנ"ל. דעות פוליטיות מכל גוני הקשת יש לגאונים וללא-גאונים, לאנשים מוכשרים, לאנשים בינוניים ולבעלי אינטליגנציה נמוכה. כך גם ביקורת על ישראל היא נחלתו של כל מי שמוצא שישראל עשתה או עודנה עושה טעויות או מעשים בלתי ראויים, בלא הבדלי מקצוע, התעניינות אינטלקטואלית, IQ או כשרונות. אלברט איינשטיין, למשל, גאון קונצנזואלי - לא תמיד היה ציוני, אז מה? איינשטיין היה מתומכי תוכנית קימברלי להתיישבות באוסטרליה, ורק עקב התפשטות האידיאולוגיה הציונית לאחר מלחה"מ II ובהבינו שהציונות היא שתהיה, בסופו של דבר, האידיאולוגיה המנצחת בקרב יהודי אירופה, שינה את דעתו. |
|
||||
|
||||
הייתי אישי ועוקצני כיוון שלתחושתי מי שמרים את חומסקי על נס גבוה כפנומן של תקופתנו, עושה זאת קודם כל כדי להרגיז את הציונים. |
|
||||
|
||||
מעניין. אני משוכנעת למדי שחלק ניכר מהאנשים שבחרו בו בתור האינטלקטואל הגדול ביותר של המאה ה-20 חשבו על כמה דברים אחרים באישיותו מלבד הציונות. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל מעל לכל - עמידתו האיתנה והאמיצה נגד הגזענות והדיכוי. |
|
||||
|
||||
טוב, כיוון שאיש מאיתנו לא בדק את העניין עם הבוחרים, אתה רשאי לחשוב כרצונך. |
|
||||
|
||||
מי מתי ולמה בחרו בו בתור "האינטלקטואל הגדול ביותר של המאה ה-20"? (ומה השלב הבא? וול-אי - הסרט המרתק במאה ה-20? קובה - המדינה המוצלחת של המאה ה-20? צ'יפס - האוכל הטעים במאה ה-20? סטאלין - המנהיג הנחמד במאה ה-20?) |
|
||||
|
||||
לפני כמה שנים, במשאל של הניו יורק טיימס כמדומתני. כלל את אמריקה ואירופה, אינני יודעת לגבי יבשות נוספות. לא כל מי שחושב אחרת ממך הוא אידיוט. |
|
||||
|
||||
זהו, שלא. הוא נבחר ל"top public intellectual" שזה ממש לא "האינטלקטואל הגדול ביותר של המאה ה-20". |
|
||||
|
||||
לאור מה שהוא כותב, אני חושב שהוא אחד האינטלקטואלים הבולטים. |
|
||||
|
||||
מדוע צריכה לבוא ההסחפות במישפט האחרון? קראתי הרבה מאד מאמרים של חומסקי וגם ארבעה ספרים שלו. אני נגד דירוגים למיניהם וגם נגד למצוא את האינטלקטואל האולטימטיבי. הוא אכן אינטלקטואל אמיתי, עצמאי וכנראה שנבחר לתואר שהוזכר בגלל היושר והעצמאות האינטלקטואליים שלו. ממה שקראתי אצלו -זה נכון. אני מקווה שהשורה האחרונה בסוגריים לא באה לתאר את דעותיו של חומסקי לדעתך. |
|
||||
|
||||
הוא תרם גם לפילוסופיה. |
|
||||
|
||||
אני כבר תרמתי במשרד. |
|
||||
|
||||
במשרד תורם כל פקיד סביר ומעלה (לא שיש הרבה כאלה). |
|
||||
|
||||
תרומה היא מדד קצת בעייתי לגאונות. אם יבוא היום מישהו ויפתח מאפס את תורת היחסות משום שהוא לא הכיר אותה הרי שזו הפגנת גאונות כזו של איינשטין. מקסימום יורידו לגאון החדש כמה נקודות על בורות... |
|
||||
|
||||
אם הוא יפתח אותה ממש מאפס, אז הוא הרבה יותר גאון מאיינשטיין |
|
||||
|
||||
מה מיוחד כ"כ בטסלה, לעומת אחרים שלא הוזכרו? |
|
||||
|
||||
המאמר של ארז, "כי האדם אבן השדה": דיון 921. (נזכרתי שכשארז טל הצליח למכור את פורמט ה"כספת" לארצות אחרות אמרו גם עליו שהוא גאון. הגדרת הגאונות, שהיא אמורפית מעצם טבעה, משמשת בשנים האחרונות, פעמים רבות - פשוט לציון הכשרון לעשות הרבה כסף, לא חשוב באיזה תחום) |
|
||||
|
||||
צריך להבדיל בין כישרון לגאוניות. הראשון הוא הצטיינות בעשייה והשני הוא יכולת המצאה של משהו חדש תוך כדי הפגנת שליטה מלאה, יחודית ונדירה באותו תחום. דוגמאות לגאונים בתחומים שונים: באך, מוצרט, מיקלאנג'לו, פיקאסו, שייקספיר, טולקין, ניוטון, דארווין, איינשטיין, טיורינג ולהבדיל אלף אלפי הבדלות - היטלר. |
|
||||
|
||||
לדעתי דארוין לא היה גאון. |
|
||||
|
||||
למה? |
|
||||
|
||||
לדעתי הסביבה המדעית-תרבותית כבר היתה בשלה לגילויים שלו, ואם לא הוא מישהו אחר היה יוצר את התיאוריה. למעשה זה בדיוק מה שקרה: http://en.wikipedia.org/wiki/Alfred_Russel_Wallace |
|
||||
|
||||
אפשר להגיד את זה גם על אינשטיין וניוטון ובעצם על כל גאון. בספיישל מילניום של הפטן השחור חוזר הפטן בזמן, ובין השאר נפגש עם שייקספיר דקה לפני שהוא מביא את המלט למלכה, מחתים אותו על המחזה, בעזרת עט כדורי, ותוך כדי זה מפזר את כל הדפים.... כשהוא חוזר להווה הוא מגלה ששיקספיר זה ''המחזאי הכושל שהמציא את העט הכדורי''. |
|
||||
|
||||
ממש לא. למרות שהקרקע בשלה לחשבון אינפיניטסימלי(שפותח במקביל ע"י לייבניץ), ניוטון העמיד את הפיסיקה על קרקע מתמטית מוצקה, העבודה שלו הביאה דיוק חסר תקדים למדידות והמכניקה שלו נותרה על כנה עד תחילת המאה הקודמת. אנשטיין הסיק את המסקנות המתבקשות (ע"ע משוואות מקסוול) בתורת היחסות הפרטית, אבל המשיך ושיכלל אותה למשהו מוכלל בהרבה, עוד ב1905 הסביר את התופעה של תנועה בראונית ואת האפקט הפוטואלקטרי. סביר להניח שללוא עבודתו, שנים רבות היו חולפות ללא הסבר מספק. להבדיל, דארווין פירסם את העבודה שלו כתוצאה מכך שנודע לו שעבודה עם מסקנות זהות (אם כי בהקף מצומצם יותר) עומדת להתפרסם. |
|
||||
|
||||
אין ספק בנוגע לחשיבות והמהפכניות של העבודות של ניוטון ואינשטיין, אבל השאלה היא אחרת לגמרי.גם העבודה של דארווין היתה חשובה ומהפכנית. שניהם, גם אינשטיין וגם ניוטון, הם תוצר של זמנם, קשה לדעת כמה רחוק היה מגיע ניוטון אלמלא קפלר (מבחינת המכינקה) או כמה רחוק היה מגיע איינשטיין אלמלא פלאנק. מצד שני, אם הם לא היו, אפשר להניח שאנשים אחרים היו עושים את העבודה שלהם ומעקבים את העולם בתקופה די קצרה בסופו של דבר (במקרה של ניוטון, אולי 50 שנה, אצל איינשטיין אפשר לדבר אפילו על 5). |
|
||||
|
||||
למה אתה מתכוון ב"איינשטיין"? תורת היחסות הפרטית היתה מתגלה והאפקט הפוטואלקטרי היה מוסבר גם בלי איינשטיין, סביר שאפילו בתוך 5 שנים. תורת היחסות הכללית היא פיסת גאונות צרופה מצד אחד וסיבוך מתמטי מצד שני, שאני בספק אם מישהו אחר היה מצליח לפתח אותו במאה ה-20. |
|
||||
|
||||
התכוונתי לשנת הפלאות, שכנראה היתה מתרחשת גם בלעדיו עד 1911. היחסות הכללית אולי באמת היתה מתעכבת ב-40 שנה, קשה לי להאמין שיותר. |
|
||||
|
||||
לדעתי גם הפרטית לא היתה מתגלה כ''כ מהר, למרות, ודווקא בגלל, הפשטות היחסית שלה. משוואות מקסוול נוסחו ארבעים שנה לפני שאיינשטיין 'המציא' אותה, וניסוי מייקלסון-מורלי עשרים שנה קודם. מדובר כאן על עשרים שנה שבהן היו אלפי אנשים שהיתה להם היכולת התיאורטית לפתח את תורת היחסות הפרטית. לא חושב שדווקא שש שנים נוספות היו ההבדל. |
|
||||
|
||||
נראה לי הרבה יותר סביר שמישהו היה ממציא איזו ''מסה אפלה'' או ''אנרגיה שלילית'' כדי להסביר את אי ההתאמה בין חוקי ניוטון לתנועתו של מרקורי ולשאר הבעיות באסטרופיזיקה. |
|
||||
|
||||
אכן, כואב מה שקורה היום בקוסמולוגיה. |
|
||||
|
||||
מהי שנת הפלאות? |
|
||||
|
||||
השנה שבה נפל לניוטון תפוח על הראש: שנת הפלאות [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
הודעתך ניתנת לקריאה בשתי דרכים, כשהנכונה מביניהן, כפי שאני מכיר את הסיפור (אולי אני לא מכיר אותו כמו שצריך), היא שדארווין אמנם *פירסם* את עבודתו אחרי שנודע לו שעבודה דומה עומדת להקדים אותו, אבל הוא לא *כתב* אותה בעקבות השמועה על העבודה הדומה. |
|
||||
|
||||
הדעה המקובלת היא שדארוין אכן הגה את התיאוריה שנים לפני פרסומה, ובמשך כעשרים שנה חשב עליה, בחן אותה, אסף נתונים וכתב עליה אלפי מלים, אבל רק כשהגיע אליו המאמר של וואלאס הוא כתב בחופזה משהו קצר עבור החברה המלכותית למדעים. שני המאמרים, שלו ושל ואלאס, הוקראו זה במד זה בפני חברי האקדמיה (ונדמה לי שלא עשו רושם רב בתחילה). יש גם דיעה חתרנית לפיה הכל היה מוכן אצל דארוין חוץ מהעניין הקטן של הברירה הטבעית, ורק כשהגיע המכתב מואלאס הכל הסתדר לו בראש ב''קליק'' שבטח נשמע עד סקוטלנד. |
|
||||
|
||||
מה שהכי מפליא אותי בכל הסיפור של דארוין הוא שלקח כ''כ הרבה זמן עד שמישהו עלה על הרעיון. אולי מה שהכשיל את הדורות הקודמים היתה האמונה במה שכתוב בספר בראשית, או לפחות בגילו הצעיר של העולם. מרגע שהתקבלה התיאוריה של הגיאולוגים לגבי גיל הפלנטה שלנו, ואחרי שהם הצביעו על כך שסדרה ארוכה מאד של שינויים קטנים יכולה להצטבר לאפקט גדול, ההחלה של אותם רעיונות על שאלות אחרות לא הצריכה גאונות. לדעתי. |
|
||||
|
||||
הצגת האבולוציה בתור "שינויים קטנים במשך זמן רב, מובילה לשינויים גדולים" היא סוג-של עלבון לדארווין. החידוש שלו הרי לא היה באבחנה שמתרחשת אבולוציה, אלא בזיהוי המנגנון (המאד מופשט, בעצם) באמצעותו זה קורה: ברירה טבעית. אפילו היום זו משימה מאד פשוטה למצוא אנשים משכילים (וחפים מאינטרסים) שלא לגמרי מבינים את הקונספט, ללמדנו שהרעיון קאונטר-אינטואטיבי, ולא מיידי (ולמיטב ידעתי המאד דלה, מבחינה תיאורטית, היעילות שלו עדיין מפתיעה, ותוצאות כמו משפט הסכימות של הולנד לא מספיקות כדי להסביר אותה). כשאני מוסיף על זה את העובדה שבתקופתו לא היה ידוע איך בכלל תהליך כזו עשוי להתממש בטבע (הגנטיקה לא נראיתה עדיין באופק), אני נאלץ להגיע למסקנה המצערת שכנראה אני לא הייתי עולה על זה בעצמי... באופן כללי, אני לא בטוח מה אפשר ללמוד מכך שתיאוריות מהפכניות פותחו במקביל, באופן בלתי תלוי. |
|
||||
|
||||
השאלה היא באיזו מידה הרעיון של ברירה טבעית הוא גאוני. אני חושב שעל רקע הידע של התקופה הוא לא, למרות שגם אני, ככל הנראה, לא הייתי עולה עליו. ביג דיל. המנגנון הגנטי לא היה ידוע, זה נכון, אבל למרבה המזל מספיק היה לדעת שמנגנון כזה קיים והתיאוריה לא חייבה לתאר אותו (דומני שדארוין דוקא ניחש משהו, אבל טעה). נכון גם שבלי הכרת המנגנון היה קושי גדול בתיאוריה, והיא אכן הותקפה על הרקע הזה (הטענה ששינויים גנטיים לא יכולים להחזיק מעמד לאורך דורות בגל דילולם בכל דור), אבל אני לא בטוח שדארוין בכלל חשב על הקושי הזה מלכתחילה. אינני זוכר שהוא התייחס לכך ב"מוצא המינים" אם כי ייתכן שאני טועה כאן מחמת רפיסות זכרוני. לדעתי זה היה גם המצב בקשר להסתייגויות אחרות שהועלו בהמשך, מסוג אלה של דיון 425 . אני יודע שלאנשים מסויימים קשה, משום מה, לקבל את הרעיון, אבל אצל הרבה אחרים החויה דוקא הפוכה, מין "אה, כל כך פשוט" כמו שיש אחרי ששומעים פתרון פשוט לחידה שנראית קשה (זוכר את חידת הצפרדעים על הסריג שאלון חד לנו פעם?). אני לא זוכר מי זה היה, בן דורו של דרוין, שסיפר כמה טיפש הוא הרגיש על שלא חשב על זה בעצמו. |
|
||||
|
||||
אולי. בעיני זו עדיין ''קפיצה מחשבתית'' מאד מרשימה, ולא משהו שקופץ לעין מתוך העובדות. יכול להיות שהבעיה היא שאני פשוט לא שייך לקבוצת ה-''וואלה, זה כל כך פשוט''... |
|
||||
|
||||
http://en.wikipedia.org/wiki/Holland's_schema_theorem
|
|
||||
|
||||
תודה. דרך אגב, הגרים באיזור המרכז יתעניינו אולי לדעת שבבר-אילן יש השנה קורס חדש - אלגוריתמים גנטיים, של אומיד דוד. אני לא יודע מה דעתו בנושא, אבל מניסיון, אפשר בלי בעיה להכנס גם בלי להיות רשומים לקורס או ללימודים. בפעם האחרונה היה מרצה אורח שדיבר על Ant Colony Optimization. היה מרתק. |
|
||||
|
||||
אני חושב שיצא לי לפחות חמישים פעם ללמוד על תגלית פיזיקלית\מתמטית\הנדסית מהממת כלשהי, ולחשוב: "היי, בדיעבד זה די פשוט, ולראיה, יש כ"כ הרבה אנשים שמבינים את זה. אפילו אני הייתי יכול לפתח את זה. איך זה שהוא [הממציא] נחשב כזה גאון?". אבל משום מה, עד כה לא אני ולא רוב מוחלט של המבינים האחרים פיתח את ה"זה" הבא. רעיון האבולוציה הצריך, נראה לי, יותר שאר רוח וקפיצה תפיסתית מ[סתם שם] מה שאוגוסטין קושי עשה, ואני מקווה שאף אחד לא מערער על גאוניותו של זה. גילוי נאות: תודות לתמרון משפטי סבוך, אני מרויח כמאית האגורה על כל אזכור של קושי במדיה האלקטרונית 1. לעיון נוסף: אוגוסטן לואי קושי [ויקיפדיה] 1 לא באמת 2. 2 נכון לזמן שליחת התגובה. |
|
||||
|
||||
כפי שמישהו כבר העיר בדיון זה, דארוין לא הגה את רעיון האבולוציה אלא ''רק'' הציע את הברירה הטבעית כמנוע של התהליך. האבולוציה עצמה היתה ידועה בימיו - גם אם היתה שנויה במחלוקת - והסברים שונים לקיומה התרוצצו בשטח, כשהמוכר ביותר היה ההסבר הלמארקיאני. אין בכוונתי לזלזל בעבודתו המצוינת של דארוין, אבל אני חוזר וטוען שלדעתי רעיון הברירה הטבעית, אבן הפינה וגולת הכותרת של התיאוריה, אינו מזכה את בעליו בתואר גאון. נתקלתי בהמון רעיונות שהרשימו אותי יותר מבחינת הקפיצה המחשבתית שאיפשרה אותם. |
|
||||
|
||||
הרעיונות היו קיימים ונוסחו קודם (דארווין מונה רשימה ארוכה של קודמים לו בהקדמה לספרו, בינהם סבו כמדומני), אוסיף רק ממקורותינו את הרמב''ם (זרעים, ג, א). גדולתו של דארווין היתה בסיכום שיטתי של נתונים רבים, שהיוו הוכחה או לפחות בסיס איתן לטיעונים (עד היום אני נתקל במתנגדים ששולפים טיעונים שדארווין העלה ופסל, אבל הם כמובן שמעו רק מיחזור של מיחזור) והפצה של הרעיון ברבים. כמו כן, אנשים רבים לא לקחו את העניין ברצינות הראויה, בגלל חוסר רלוונטיות או מסיבות אחרות, למרות שברור לי שעיקרי התורה היו נהירים לכל חקלאי פיקח עוד מימי קדם. |
|
||||
|
||||
זה לא אומר שלא שניהם היו גאונים. הרי מכל טובי זמנם, הם היו הראשונים להסיק את המסקנות. לכל הפחות אפשר להגיד שיש יסוד להאמין שהיו הקרם של הקרם של תקופתם. |
|
||||
|
||||
כמובן שזה לא מוכיח כלום, זה רק נותן חיזוק מסויים לטענתי. |
|
||||
|
||||
מעניין - החודש יצא סיינטיפיק אמריקן בחוברת מיוחדת על תורת האבולוציה של דארוין. במאמר של העורך הוא מצטט את דארוין שאמר שהוא איננו גאון. למזלנו, אומר העורך, הוא טעה. |
|
||||
|
||||
במה התבטאה גאוניותו של היטלר? |
|
||||
|
||||
בגיבוש כוחו הפוליטי, עלייתו לשלטון וביסוסו והיתולו במנהיגי אירופה. |
|
||||
|
||||
וזו נראית לך גאונות? אנא הסבר. |
|
||||
|
||||
בודאי. היטלר היה כלומניק והיה נשאר כזה לולא המשברים הכלכליים והמדיניים בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה. ועדיין, לא כל אחד עם השקפת עולם פנאטית כשלו היה יכול לעשות את מה שעשה ע''י תימרון של חברי מיפלגתו, בני עמו ומנהיגי אירופה. עצוב אבל עובדה. |
|
||||
|
||||
טוב, בלי קשר לעצוב, אני פשוט לא רואה את זה. |
|
||||
|
||||
זאת הרחבה קיצונית של גבולות מושג הגאונות, עם כל הקשיים להסכים על מהות המושג. כלומניק יכול גם לשיר איזה שיר אידיוטי, חסר ערך מבחינת המלודיה, המילים והעיבוד, ולהרוויח ממנו מיליונים, וכבר היו דברים מעולם. האם זה הופך אותו לגאון? |
|
||||
|
||||
לא. זה הופך אותו לבעל כישרון (תקשורתי, לא מוזיקלי). ראה תגובה 497765 . |
|
||||
|
||||
חמישה. תוכל לתת חמישה הבדלים רלוונטייים לטיעון שלך בין היטלר לשאר הג'מעה? |
|
||||
|
||||
מספיק אחד. כל השאר (ושכחתי להזכיר את גריפית וצ'אפלין) תרמו משהו לאנושות והוא הביא לה נזק גם אם חשב שהוא מועיל לגרמניה. ללמדך על השקר והאיוולת שבבלבניזם שמסתכל ושופט דברים על סמך המטרה בלי לראות מה עומד מאחוריה. |
|
||||
|
||||
לו היה קשר בין איש הקש שכתבת למה שבלבן אומר (דיון 1430 כחומר קריאה בסיסי), הייתי רואה טעם להיכנס לדיון כאן. אבל אין. ראיתי לנכון להגיב באופן חד-פעמי כי אני חושש שיש אולי מי שעלול להסיק מדבריך חס וחלילה שיש קשר כזה. |
|
||||
|
||||
ראה סעיף מספר 3: כל ניתוח מדעי של מעשי פוליטיקאי חייב להניח שהפוליטיקאי אינו טועה. לפי גישה זו לא ניתן לשפוט את היטלר או כל פוליטיקאי אחר בגלל שאכן לשיטתו הוא אינו טועה (ומכאן גם התנגדותו של בלבן לסיפרה הנבון של ברברה טוכמן "מצעד האיוולת"). זוהי גישה שמבטלת כל שיפוט ערכי, מוסרי או מהותי ומורידה את רמת ההיסתכלות וההבנה של דברים לטכנוקרטיות גרידא, גישה שלא יכולה להתקבל במבחן השכל הישר. |
|
||||
|
||||
דווקא לא. נסה לחשוב על זה יותר לעומק. (בקצרה: אתה יכול לשפוט אם אתה רוצה, רק אל תקרא לזה "היסטוריה" ואל תטעה את עצמך לחשוב ששיפוט הוא הסבר. אבל אני באמת לא הולך לצלול לדיון מול איש הקש הזה). |
|
||||
|
||||
"חס וחלילה"? אולי נוסיף גם איזה טפו-טפו-טפו או שניים ליתר בטחון? |
|
||||
|
||||
אחת ההגדרות לאינטילגנציה (להלן אינט') היא היכולת להסתגל. אדם שהוא בעל אינט' חברתית גבוהה יסתגל לסיטואציות חברתיות שונות טוב יותר. אדם עם אינט' מוטורית גבוהה יסתגל למוטוריקה המדוייקת שנדרשת בסוגי ספורט שונים מהר ומדוייק יותר. לדוגמה, ספורטאים בתחום אחד הם הרבה פעמים טובים יותר מהממוצע גם בסוגי ספורט אחרים, למרות שהם לא הקדישו להם זמן (יש לי חבר כזה, מאנייק). אדם עם אינט' מוזיקאלית ילמד לנגן מהר יותר על כלי חדש מהר יותר מהממוצע, או ילמד לנגן יצירות חדשות מהר יותר מהממוצע. התחושה האישית שלי היא שאנשים אנטילגנטיים הם לרוב אינטיליגנטיים בכמה תחומים בו זמנית. יש לי חבר שסיים לימדי רפואה (לא עוסק בזה), היה אלוף הארץ בשחיה (קפטן הנבחרת במשך חמש שנים), פסנתרן מחונן, ואטרקציה חברתית מהלכת. (לא פייר, אה?) לדעתי, מהמעט שקראתי בנושא ומתחושת הבטן שלי (אבל אולי זה גזים), היכולת להסתגל קשורה ליכולת לזהות תבניות במהירות וליכולת לבצע מודיפקציות על התבניות האלו. ---------------- מבחור שסבל מבעיות של ילדים מחוננים (הרגלי למידה דפוקים) בבית הספר מבלי להיות מחונן בעצמו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |