|
הרעיונות היו קיימים ונוסחו קודם (דארווין מונה רשימה ארוכה של קודמים לו בהקדמה לספרו, בינהם סבו כמדומני), אוסיף רק ממקורותינו את הרמב''ם (זרעים, ג, א). גדולתו של דארווין היתה בסיכום שיטתי של נתונים רבים, שהיוו הוכחה או לפחות בסיס איתן לטיעונים (עד היום אני נתקל במתנגדים ששולפים טיעונים שדארווין העלה ופסל, אבל הם כמובן שמעו רק מיחזור של מיחזור) והפצה של הרעיון ברבים. כמו כן, אנשים רבים לא לקחו את העניין ברצינות הראויה, בגלל חוסר רלוונטיות או מסיבות אחרות, למרות שברור לי שעיקרי התורה היו נהירים לכל חקלאי פיקח עוד מימי קדם.
|
|