|
השאלה היא באיזו מידה הרעיון של ברירה טבעית הוא גאוני. אני חושב שעל רקע הידע של התקופה הוא לא, למרות שגם אני, ככל הנראה, לא הייתי עולה עליו. ביג דיל.
המנגנון הגנטי לא היה ידוע, זה נכון, אבל למרבה המזל מספיק היה לדעת שמנגנון כזה קיים והתיאוריה לא חייבה לתאר אותו (דומני שדארוין דוקא ניחש משהו, אבל טעה). נכון גם שבלי הכרת המנגנון היה קושי גדול בתיאוריה, והיא אכן הותקפה על הרקע הזה (הטענה ששינויים גנטיים לא יכולים להחזיק מעמד לאורך דורות בגל דילולם בכל דור), אבל אני לא בטוח שדארוין בכלל חשב על הקושי הזה מלכתחילה. אינני זוכר שהוא התייחס לכך ב"מוצא המינים" אם כי ייתכן שאני טועה כאן מחמת רפיסות זכרוני. לדעתי זה היה גם המצב בקשר להסתייגויות אחרות שהועלו בהמשך, מסוג אלה של דיון 425 .
אני יודע שלאנשים מסויימים קשה, משום מה, לקבל את הרעיון, אבל אצל הרבה אחרים החויה דוקא הפוכה, מין "אה, כל כך פשוט" כמו שיש אחרי ששומעים פתרון פשוט לחידה שנראית קשה (זוכר את חידת הצפרדעים על הסריג שאלון חד לנו פעם?). אני לא זוכר מי זה היה, בן דורו של דרוין, שסיפר כמה טיפש הוא הרגיש על שלא חשב על זה בעצמו.
|
|