|
||||
|
||||
השוואה למדינות אחרות? |
|
||||
|
||||
אולי, אבל נראה לי שגם כאן יהיו קשיים לא מבוטלים. בהרבה מדינות אחרות יש גם כן סיבות למצוקה המונית בגילים אלה. |
|
||||
|
||||
זה דווקא יכול להיות רלוונטי אם החלופה לגיוס זה הגירה. |
|
||||
|
||||
כלומר? |
|
||||
|
||||
אתה לא רוצה להתגייס, כי אתה מפחד שתשתגע. במקום זאת אתה עוזב את הארץ, אבל למדינה שהסיכוי שבן 18 ישתגע הוא עוד יותר גדול. |
|
||||
|
||||
טוב, אני מבינה שכאן עזבת את עניין המחקר... בכל אופן, זה מעניין - הסיבות ל"מצוקה המונית" שחשבתי עליהן דווקא לא כל כך ישפיעו על המהגר ברוב המקרים - מדובר בסיבות תרבותיות. למשל, במדינות הישגיות מאוד (נניח יפן) יכולות להיות התפרצויות אי שפיות (בעיקר התאבדויות) מטעמי כישלון בלימודים. כנ"ל בחברות מסוימות בארה"ב. במדינות הסקנדינביות דומני שיש בעיות שנוגעות לקור ולחושך: זה אכן יכול להשפיע גם על המהגרים, אם כי פחות מאשר על בני המקום. |
|
||||
|
||||
בעיות של אור וחושך ישפיעו יותר על בני המקום? חשבתי שדווקא להפך - אם אני רגילה לאור ושמש יהיה לי יותר קשה להתמודד עם חשכה מוקדמת, לא? |
|
||||
|
||||
מחשבה ראשונה, אכן כן. אבל בהרהור נוסף - נראה לי שהמהגר, בעיקר מי שהיגר מהסיבות הנדונות כאן - יכול, לתקופה מסוימת, לראות בשהותו במקום עניין זמני, להתגבר על קשיים כאלה כסוג של הרפתקה. ולתכנן הגירה למקום מואר יותר. |
|
||||
|
||||
אה, חשבתי שהגירה היא מעבר והשתקעות במדינה אחרת, ולא רק מעבר זמני. |
|
||||
|
||||
סביר להניח שחלק מהמהגרים אומרים לעצמם ולמשפחתם: "נישאר כאן כמה זמן, נראה איך זה ואז נחליט". הכרתי עולה מרוסיה שאמר על עצמו בהומור שהוא "אימיגרנט מקצועי". הוא ואשתו היו ברוסיה מורים לחנ"ג בעלי תואר שני מסוג כלשהו (ככה הוא אמר), ועברו כמה מדינות סקנדינביות עד שהגיעו לישראל - וגם כאן נדמה לי שהם לא התכוונו להישאר, כי עדיין קיוו להגיע למקום שבו ייקלטו בעבודות המכבדות את בעליהם. |
|
||||
|
||||
משום מה יש לי הרושם שדווקא בארץ אין בעיה לעולים להקלט בתור מורים לחנ''ג, ממילא תואר שני זה הרבה יותר ממה שיש לרוב המורים - אלא שיש לדעת עברית על בוריה לשם כך. אלא שידיעת שפת המדינה היא דרישה מקובלת ממועמדים להוראה ברחבי העולם. |
|
||||
|
||||
מה זה חנ"ג, לכל הרוחות? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
חינוך גופני. |
|
||||
|
||||
על בוריה נשמע לי מוגזם. היו לי מורים רוסיים שהיו מאוד רחוקים מבוריה. שנית, האלמוני מלמעלה כתב "עבודות המכבדות את בעליהן"; להיות מורה בישראל לא מכבד כלום. |
|
||||
|
||||
בסדר. לדבר עברית בצורה מובנת דיה. |
|
||||
|
||||
לי הייתה מורה מתמטיקאית לרומנית. או ההיפך. לא זוכרת. |
|
||||
|
||||
העליה הגדולה מרומניה היתה בשנות ה-70. לא יודעת בת כמה את - אבל יש מצב שלגברת היה המון מבטא אבל לדבר עברית היא דיברה. אני צודקת? |
|
||||
|
||||
אולי היתה לנו אותה המורה. עד היום מהדהד במוחי המשפט "מי לא עשה שיעורי ?". |
|
||||
|
||||
זה היה משפט רומני או מתמטי? |
|
||||
|
||||
הבעיה היא לא חשכה מוקדמת. הבעיה היא המון חושך במשך חצי שנה. |
|
||||
|
||||
וואטאבר. אם אני רגילה לשמש ואור יהיה לי יותר קשה להתרגל לחושך במשך חצי שנה. |
|
||||
|
||||
אני חושבת שזה קל וחומר. אם למקומיים קשה, סביר להניח שלמהגרים שרגילים שיש להם שמש בחורף - קשה עוד יותר. קשה לי לחשוב על מהגר שיגיד לעצמו "הי! איזה מגניב! הזריחה ב-10:00 והשקיעה ב-14:00! לא צריך לקום מוקדם בשביל לראות את הזריחה, ולא צריך לחכות שעות בשביל השקיעה!" _________ לא באמת בדקתי את שעות הזריחה והשקיעה בחורף בסקנדינביה. |
|
||||
|
||||
נושא ההתאבדויות בארצות סקנדינביה קשור לא רק בהבדלים בין מקומי למהגר ואפילו לא רק במצב הרוח שמשרה החושך. עפ''י מספר מחקרים, דכאון והתאבדויות קשורים ברמות סרוטונין (נוירוטרנסמיטר, מוליך עצבי) נמוכות במוח, ובאזורי עולם שבהם יש מעט שמש - ממוצע רמות הסרוטונין הוא נמוך יותר. |
|
||||
|
||||
לפי מה שאני יודע, הבעיה היא לא כמות האור\החושך בזמן נתון, אלא התקצרות הימים: בתקופה שבה הימים מתקצרים הכי מהר (קרי סוף ספטמבר), כאשר בכל יום ממש מורגש שהחושך יורד יותר מוקדם מאשר ביום אתמול - הדבר יכול להוות את הקש ששובר את גב הגמל עבור אנשים שממילא מדוכאים. אגב, לדעתי באופן כללי מצב הרוח של אנשים מושפע יותר מהנגזרת (קרי מהשינוי לטובה או לרעה במצבם) מאשר מהמצב עצמו. |
|
||||
|
||||
מסכימה בהחלט עם הפסקה האחרונה. |
|
||||
|
||||
הימים מתקצרים באותו קצב הן ביולי והן בספטמבר ומתארכים גם כן באותו קצב. והדכאון מהחושך הוא לגמרי עניין כימי- חומרים שהגוף מייצר או לא מייצר באור ובחושך. פעם אפילו קניתי פרוז'קטור בחורף בהמלצת הפסיכיאטר שלי. |
|
||||
|
||||
אכן כן, סרוטונין, תגובה 488123. (אם כי זה לא "לגמרי". שום דבר הוא לא "לגמרי", במובן שאת מתכוונת) |
|
||||
|
||||
הנגזרת לא קבועה,הימים מתקצרים הרבה יותר מהר בספטמבר מאשר ביולי1,זה שפתאום יש איזה תקופה שמרגישים שהקיץ (או החורף) קופץ עלינו וש"פתאום" הימים נהיו ארוכים זה לא רק נדמה לנו,זה באמת2 1 הוכחות יוצגו בהתאם לדרישה 2 וזה עוד בלי להזכיר את שעון הקיץ/חורף 3 3 בלי זה בלי |
|
||||
|
||||
הוכחות בבקשה. הבקשה להוכחות היא בגלל שהטענה מעניינת, לא בגלל פיקפוק בטענה. |
|
||||
|
||||
לא הוכחה, אינטואיציה: בלילה הקצר ביותר הימים מפסיקים להתארך ומתחילים להתקצר; היום שלפניו והיום שאחריו הם בערך באותו אורך. |
|
||||
|
||||
זה די דומה לתנועת מטוטלת. בקצוות (היום הארוך ביותר והיום הקצר ביותר) המהירות1 היא אפס, בעוד באמצע המסלול המהירות היא הגדולה ביותר. __ 1 במקרה שלנו - מהירות השנוי באורך היום. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע איך להעלות קבצים הנה,אבל אם יש לך מעט סבלנות,ניתן לגשת לאתר הזה 1http://aa.usno.navy.mil/data/docs/RS_OneYear.php להוריד רשימה של זרירחות ושקיעות ,לחשב את הנגזרת ולהחליק אותה,התוצאות הן די חד משמעיות בקשר להסבר מסודר וטוב למה זה קורה,אני לא בטוח במאה אחוז,התיאוריה הנוכחית שלי גורסת כי היות ומשך היום תלוי בזוית היחסית בין הצד המואר של כדור הארץ ובין ציר הסיבוב שלו והיות וזוית זו תלויה בזוית של כדור הארץ ביחס לשמש,שמשתנה לפי חוק קפלר השני (כלומר הזוית לא משתנה במהירות קבועה) אז אני מניח שכשנעים בחלק הרחב של האליפסה אורך היום משתנה לאט יותר. כאמור,זה רק תיאוריה 2 1 זה מה שאני עשיתי. 2 יש לי כמה קשיים עם המתמטיקה של העניין ,אולי מישהו יודע יותר? |
|
||||
|
||||
לא פלא שיש לך קשיים. גם אם מסלול כדור הארץ סביב השמש היה מעגלי ולא אליפטי, עדיין השינוי בשעות האור והחושך היה הגדול ביותר סביב ימי השוויון וקטן ביותר סביב ימי המפנה. הסיבה - משך היום לא תלוי ישירות בזווית אלא בסינוס (או בקוסינוס, תלוי אם מודדים את הזווית עם מישור ההקפה של כדה''א או עם הניצב לו) והסינוס לא משתנה בצורה ליניארית. |
|
||||
|
||||
אני דווקא אשמח להוכחה, או סתם קישור שיסביר איך זה קורה. |
|
||||
|
||||
ראיתי פעם בסרט, שבבריה''מ בחורף מציבים ילדי בי''ס במשך זמן קצוב ביום, בבגדים תחתונים, מסביב למשהו דמוי פרוג'קטור. |
|
||||
|
||||
נא לחפש Children Undergoing Light Therapy
|
|
||||
|
||||
גם אור יכול להיות בעיה (ראי את הסרט ''אינסומניה'', ורצוי בגרסה המקורית). |
|
||||
|
||||
לא נטשתי את המחקר, רק הסברתי את הרלוונטיות שלו. אגב, אם המסקנה היא שיש צרות בכל מקום, זה די משמיט את הטענה הבסיסית שדווקא הצבא הישראלי הוא הטריגר הראשי למחלות נפש. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי - אתה חשבת על השוואה למדינות אחרות שתשווה בין בני נוער ישאלים לבני נוער במדינות אחרות, או בין בני נוער ישראלים בצבא לבין אלה שהיגרו מאימת הצבא? ולא טענתי ש*בכל* מקום יש צרות, אלא בהרבה מקומות. |
|
||||
|
||||
בוא נלך לתכלס, *איפה אין צרות*? |
|
||||
|
||||
אם אנחנו מדברים (כפי שאני, לפחות דיברתי) על מצוקה המונית בגיל גיוס - אז בצרפת ובריטניה, למשל, לא ידוע לי על כזאת. |
|
||||
|
||||
אחלה. אז אפשר להשוות (נדמה לי שבצרפת דווקא יש גיוס חובה, לא?). |
|
||||
|
||||
אכן כן. אני רק תוהה אם היא חלה על מהגרים. (בכל מקרה די קל להשתחרר ממנה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |