בתשובה להמסביר לצרכן, 07/08/08 19:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רגע, גם מי שהולך לרופא שקיבל תעודה מהמדינה הוא אהבל? אני לא סומך על פקידי הממשלה, אני רק מוריד את מידת הסיכון שלי ומעלה את הקושי לרמות אותי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אנחנו מתבלבלים. אם אתה רוצה להישען על המדינה כדי להפחית את הסיכון שירמו אותך - אז אני אתך מהתחלה. זה בדיוק מה שהמדינה צריכה לעשות. היא יכולה לחתום על תעודת הרופא (אבל גם מועצת הרופאים יכולה) כדי לומר - ''בדקנו אותו - הוא עבר''. היא במיוחד צריכה לוודא שאיש שלא קיבל תעודה (ממנה או מהמועצה או מ..), לא ישווק את עצמו כאילו הוא כן קיבל תעודה (מ...). אבל אם הבאבא סאלי, למשל, אומר לך בפירוש שאין לו תעודה ושהוא יכול לרפא אותך גם בלי תעודה של רופא, ואם אתה מאמין לו, אז המדינה לא צריכה למנוע ממנו להציע את שירותיו ולא למנוע ממך לקבל אותם. ככה עם הבנקים. המדינה צריכה לפקח שהם אומרים אמת. כל השאר - זבש''ך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב שהמדינה עושה יותר מלפקח שהרופאים אומרים את האמת. ז"א היא *גם* מפקחת שהבאבא סאלי לא יגיד שהוא רופא מוסמך, אבל *גם* מפקחת שד"ר ג, הרופא המוסמך, לא יתן לי תרופה שלא עמדה במבחנים אותם המדינה הגדירה, ואם הוא כן יתן לי, המדינה תשלול לו את הרשיון (ואולי אפילו תתבע אותו על רשלנות). ככה גם אם הבנקים, המדינה צריכה לפקח שמי מפוקח לא יגיד שהוא מוכר השקעה "זולידית", ושמי שכן מוכר השקעה "זולידית" יעמוד בתנאי הפיקוח של המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 486880 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו עם הבנקים, אני לא מבין ברפואה. אבל נדמה לי שלופאים מותר לתת לך תרופה שלא קיבלה רשיון. אישתי, למשל, הייתה אצל אחד הרופאים-קוסמים האלו שמוכרים מים מהולים (נדמה לי קוראים להם הומאופטים) והוא נתן לה בקבוקונים כאלו נחמדים. לא בדקתי, אבל אני משוכנע שאף ממשלה לא בדקה מה אחוז המים במים הללו. מכל מקום, לצורך הדיון, לא חשוב מה המדינה עושה אלא מה (לדעתנו) היא צריכה לעשות. ואם לדעתך היא צריכה לקבוע לרופאים באיזה תרופות להשתמש, ולבנקים אילו השקעות לבצע, ולשפים באילו תבלינים לתבל, אז יש לנו חילוקי דעות בעניין. כאילו, מה חדש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על רופאים מורשים (ז''א אלה שקיבלו רשיון מהמדינה) יש פיקוח של המדינה, אסור להם לתת תרופות שלא קיבלו אישור, אסור להם לתת תרופות במינון שלא קיבל אישור וכו'... הומאופטים הם, למיטב ידיעתי, לא רופאים מורשים. אני, שוב, מחזיר אותך לדיון. אני לא איציק, הדיון וחוסר ההסכמה שלי איתך הוא אחר לגמרי. השאלה היא לא ''האם המדינה צריכה לאסור על ההומאופט למכור לאישתך מים מהולים ולהגיד לה שזה ירפא לה את הרגל השבורה'', (ובהתאמה, ''האם המדינה צריכה למנוע ממך להקים קזינו ולהגיד ללקוחות שלך שזאת השקעה סולידית''). שנינו כבר הסכמנו שהתשובה על השאלה הזאת שלילית. גם על השאלה ''האם מותר למדינה להקים מסלול לרישוי רופאים, ולאסור על מוכרי מים מהולים לקרוא לעצמם רופאים, ולאסור על רופאים למכור מים מהולים בתור תרופה'' (ובהתאמה, ''האם מותר למדינה להקים מסלול לפיקוח אחרי ההשקעות של בנקים שמעוניינים לקרוא להשקעה שהם מוכרים השקעה זולידית'') הסכמנו שהתשובה היא חיובית. השאלה היחידה שנשארה פתוחה היא ''האם זה שאני הולך לרופא מורשה על ידי המדינה ולא להומאופט של אישתך אחרי שנשברת לי הרגל הופך אותי לאהבל''. זה לא שאני משוכנע שאתה טועה, רק שנראה לי שאתה אהבל באותה מידה, ויותר מזה, נראה לי שגם ההומאופט של אישתך אהבל לא פחותך משנינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עושה רושם שההומאופט הוא היחידי שמבין בכלכלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה ממליץ לי לבקש ממנו טיפים לבורסה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיפות ולא טיפים, ועדיף לבקש מאבא של הברמנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבא של הברמנית? ברור שאתה צריך להחזיר לו משהו בתמורה למחמאה, אבל חוששתני שאם הוא ייתן לי טיפים זה יהיה בתמורה לכל רכושי פחות או יותר ולא יישאר לי במה להשקיע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע לגבי האבא של, אבל אצלי תוכלי לקבל ייעוץ חינם תמורת חלק מהרווחים. במקרה של הפסדים, לא עלינו, את פטורה אפילו מאמירת תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלאק. אפשר לשאול בפרטי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התלוצצתי, כמובן1, אבל אפשר לשאול בפרטי. __________ 1- אני צריך רק שני לקוחות וכבר הרווח שלי מובטח ללא שום סיכון או השקעה - עסק לא רע בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"האם זה שאני הולך לרופא מורשה על ידי המדינה ולא להומאופט של אישתך אחרי שנשברת לי הרגל הופך אותי לאהבל". אם אלו שתי האפשרויות היחידות, אז לדעתי הליכה לרופא מוסמך לא הופכת אותך לאהבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאן אתה הולך כשנשברת לך הרגל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הולך לרופא כי אני לא מכיר אפשרות אחרת. אבל לאן את הולך בדיון הזה? מה שחשוב פה זה לא אם אני או אתה אהבל אלא האם אנחנו רוצים שהמדינה תגיד לרופאים איך לרפא ולבנקים איך להשקיע. גם כשאני הולך לרופא שקיבל רישיון מהמדינה, אני לא רוצה שפקידיה יגידו לו מה לעשות, אלא רק שלא יאפשרו לו לרמות. "and that's all I have to say about that."
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח שאתה מכיר אפשרות אחרת, הרי רק לפני רגע סיפרת לי על אישתך. לאן אני הולך בדיון הזה: אני חושב שהמצב הקיים היום הוא המצב עליו הסכמנו, יש פיקוח על הבנקים ועל הרופאים, ומי שרוצה יכול לפתוח "מרפאה" או "בנק" (לפחות בכל מה שנוגע בעניין ההשקעות, אולי לא בארץ, אבל בטח יש הרבה מדינות בהם הימורים זה דבר חוקי לחלוטין) משלו ללא פיקוח, כשהדרישה היחידה של המדינה ממנו הוא שהוא לא יתיימר להיות רופא או בנק. המדינה עדיין מפקחת עליו שהוא לא ירמה את הלקוחות שלו, אבל היא לא מפקחת עליו בכל מה שנוגע למים המהולים שהוא נותן, או לזה שהרולטה שלו לא מספיק סולידית. ז"א, המצב היום הוא די אידיאלי (וזה ממש לא קורה הרבה שהמצב במציאות, מה שאתה רוצה שיהיה ומה שאיציק רוצה שיהיה מתחברים). עכשיו, אנחנו יכולים להסתכל על המצב וללמוד ממנו. למשל, שים לב שהתחרות למסלול הרפואה המורשית (מלשון רשיון) על ידי המדינה היא "הרפואה האלטרנטיבית", שהיא בדרך כלל רפואה של מהמרים, רפואה שלא מסתמכת על מחקרים מדעיים או מידע מוצק, אלא על ניחושים ותחושות בטן. שים לב שאם יש תרופה ברפואה שהמדע מצליח להוכיח את הצלחתה היא מאומצת על ידי הרפואה המורשית, ומה שיותר מעניין לעניינינו, שברגע שהתרופה מאומצת על ידי הרפואה המורשית, היא מפסיקה להתמך על ידי הרפואה האלרנטיבית. אז נכון שיש רק שתי אפשרויות לרגל השבורה, ללכת לרופא מורשה על ידי המדינה, או ללכת לשתות מים מהולים, אבל יש סיבה לזה שאף אחד לו מוכר גבס מחוץ למערכת המורשית, ואם אתה מאמין בהצע ובביקוש, אתה חייב לקבל את זה שהסיבה היא שפשוט אין לזה ביקוש. במילים אחרות, כמעט כולם אהבלים. גם בבנקים קורה דבר דומה. האלטרנטיבה לבנקים הם בתי הקזינו וההימורים, ושם כמעט תמיד ההימור הוא ספקולנטי (הרווח הפוטנציאלי גבוה, והסיכוי לא להרוויח גבוה). ז"א אין אף קזינו שמציע לך 8% ריבית שנתית. ושוב, הסיבה שאין כזה היא בגלל שאין לזה ביקוש, ולא בגלל שאנשים שונאים להמר (עובדה שיש לקזינויים ביקוש) ולא בגלל שאנשים שונאים הימורים סולידיים (עובדה שיש ביקוש להשקעות סולידיות). כנראה שגם כאן, הרוב הוא אהבל... או שאולי... או שאולי כדאי לך לחשוב על זה שוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחרות אחרת לבנקים היא הלוואות ללא בטחונות מספקים (חוץ מנוכחותו של "מנהל חשבונות" יעיל) בריבית גבוהה. מוכרי המים המדוברים לא רשאים לקרוא לעצמם רופאים: דיון 2230. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שטרחת בתגובה זו, והנימוס מחייב שאשיב אבל אין לי מה לומר.יותר מדי עמום שם: לא ברור לי מי הסכים מהו המצב הקיים ומי הסכים שזה המצב הראוי. לא ברור לי פשר המשפט "ומי שרוצה יכול לפתוח ..."בנק" ...כשהדרישה היחידה של המדינה ממנו הוא שהוא לא יתיימר להיות ... בנק". בפרט לא ברור לי למה הדברים שלך נראים כל כך מסובכים כשהטענה שאני העליתי כ"כ פשוטה: לדעתי המדינה לא צריכה להכתיב לבנקים איך לנהל את השקעותיהם אלא רק לוודא שהם לא ירמו את לקוחותיהם. לא ברור לי אם אתה מסכים לאמירה הזו או מתנגד לה. ולא ברור לי למה אתה מדבר על המצב המצוי (הקיים) כשאני מדבר על המצב הרצוי - בין שהוא מצוי עכשיו או לא. גם לא ברור לי למה אתה אומר שהאלטרנטיבה לבנקים היא בתי הקזינו, למה אתה אומר שהציבור אהבל, ומה זה חשוב לעניינינו מי אהבל. ולבסוף לא ברור לי על מה אתה מציע שאחשוב שוב. לפיכך, אני מציע התמקדות: אני טוען רק שהמדינה לא צריכה להכתיב לבנקים איך לנהל את השקעותיהם אלא רק לוודא שהם לא ירמו את לקוחותיהם. ורק במה שנוגע לזה אני מתעניין כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה קורה כשבנק מתתמוטט? מי ידאג לכספי הלקוחות? אם לא תדאג לכספי הלקוחות של בנק אחד, פתאום לקוחותיו של בנק אחר יבינו שכספם אינו בטוח. נראה לי שזו תהיה עונת שגשוג קצרה לרַצפים, אולם באופן כללי נזק גדול למערכת הבנקאית בפרט ולשוק בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה קורה אם הבתים של הלקוחות יתמוטטו? או אם יפטרו אותם מהעבודה? או...כל מני מרעין בישין אחרים? זו בעיה אחרת. אפשר לטפל בה עם ביטוח. אפשר אפילו שזה יהיה ביטוח הדדי, אפשר (אני נגד) גם לכפות את הביטוח הזה על האזרחים. אבל אם המדינה מכתיבה לבנקים ה"פרטיים" איך לנהל את השקעותיהם כדי שלא יפלו למעמסה על הביטוח שלה, אז בשביל מה צריך בנקים פרטיים?, כאילו "מה זה השטויות האלה?" שהממשלה תלאים את הבנק ותנהל אותו בעצמה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תבנה יותר מדי על ביטוח. הביטוח אינו בנוי על מערכות מסוכנות. או שהפרמיה תהיה בגובה לא סביר או שהקטעים המסוכנים יוצאו מהפוליסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא עניין שלי. צריך להבין שלא כל אחד יכול לנהל (כמוך) בנקים, חברות ביטוח, וכלכלות שלמות. למעשה אף אחד - ביחוד לא פקידי הממשלה - לא יכול ולא צריך לעשות זאת. - חברת הביטוח אומרת (בריש גלי) לבנק אנחנו מבטחים "במחיר סביר" רק את ההשקעות מסוג א' ב' ו-ג'. בעוד שעבור ביטוח השקעות מסוג ד' ה' ו-ו' אנחנו גובים מיליונים והשעקות מסוג ז' אנחנו לא מבטחים בשום מחיר. - הבנק עושה את השיקולים העסקיים שלו ומחליט איזה השקעות הוא רוצה לבטח ועל אילו מהן הוא מעדיף לוותר או להמר. - הלקוח בא לבנק ומקבל תפריט: השקעות כאלו מבוטחות (כשהעלות בסופו של דבר עליך) והשקעות אחרות אינן מבוטחות (כשהסיכון בסופו של דבר עליך). אומרים לו תבחר. הוא מחליט בהתאם לשיקוליו וטעמו על איזו קומבינציה ללכת. - המדינה מוודאת רק שמה שחב' הביטוח אמרה לבנק ומה שהבנק אמר ללקוח הם אמת לאמיתה. ככה לא צריך איזה ככמולוג שיושב בחדר חשוך במשרד האוצר ומחליט (לפי מה!?) איזו השקעה ואיזה סיכון מתאים לכולם. חכמים ברמה כזו קשה למצוא (מחוץ לאייל כמובן). --- לפני שקופץ מישהו, גם חברת הביטוח מבוטחת, כך שהסיכון שהיא תתמוטט מזערי (וגם את המספר הזה חושפים לפני הלקוח) אבל בכל זאת קיים. מי שלא יכול לסבול גם את הסיכון הזה שיפתח חשבון בבנק הדואר או בבלטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר לדעתך אם כל הקשורים בסאבפריים היו מבוטחים- הכל היה בסדר. כך אתה חושב? כל הרעיון של הביטוח בנוי על "אין משבר סאבפריים". כך גם קרנות הפנסיה בנויות על כך שרוב האנשים ימותו לפני גיל 82. אם ימותו בגיל 84 הקרן תפשוט את הרגל או תגייס את הממשלה לשינוי החוקים.אם הקרן תהיה מבוטחת, חברת הביטוח תפשוט את הרגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו, לא. שוקחופשיסטים לעולם אינם מבטיחים אוטופיה ללא התמוטטיות, זו המחלקה של הסוציאליסטים. אסונות קרו ויקרו; שוקחופשיסט לא טוען שאפשר לבטל אותם; הוא פשוט לא מוכן להכריח את שמעון לשלם על אסונות של לוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוקחופשיסט אמנם אומר שאסונות קרו ויקרו אך האסונות קרו מזמן ובגלל שהתערבו יותר מדי בשוק החופשי, ואם יעזו להתערב שוב פעם -יקרה אסון. אף שוק חופשיסט לעולם לא יודה שאסונות הם חלק אימננטי בשוק החופשי ושהשוק החופשי הוא רק חופשי כביכול אך למעשה איננו חופשי. כי מה ששוק חופשיסט שונא יותר מכל הוא שיתחרו בו, והוא יעשה הכל כדי שלא יתחרו בו אבל אז ממילא השוק יהיה חופשי רק בשבילו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר ולא מקשיב[*]. שוקחופשיסט אמיתי לא ירמה אותך: כל שוקחופשיסט מצוי יודע ומודה ש"אסונות הם חלק אימננטי בשוק החופשי". הם אפילו נותנים לזה שם, מחזוריות: תקופות שגשוג שבעקבותיהן תקופות משבר ופיטורים. [*] למה ציפיתי למשהו אחר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו נו, מאד נחמד. אני לא מקשיב? כמה קפיטליסטים וכלכלנים מהאסכולות שמתקראות "שוק חופשיסטי" דיברו על החלק המשברי של המחזור? אולי דיברו על "התאמות ותיקונים". הם לא דיברו על התמוטטויות ומשברים מיבניים. הרי בגלל המשברים המחזוריים הוקמה במערב מדינת הרווחה. השוק חופשיסטים יכלו לעלות ולהשתלט על הכלכלה בגלל שמדינת הרווחה וההתערבות הממשלטית כמעט ביטלה את המשברים המחזוריים, ולכן יכלו בכלכלנים בעלי תפיסת עולם כמו שלך, לדבר על עולם שטוח ללא משברים. אתה חושב שהשוק חופשיסטים יכלו לשכנע את הציבור להשקיע בשוק ההון עם דיבורים על משבר שימחק לו את ההשקעה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נראה לי אחד שמבין בדברים האלו הרבה. אולי תסביר (בלי לינקים) לנו מה זה "משבר הסאבפריים". איך זה קשור לפנסיה? למה אי אפשר לבטח את זה? את מה כן אפשר לבטח בוודאות של 100%? אם אי אפשר לבטח בוודאות של 100% האם צריך ביטח? בהזדמנות שאתה כאן, יש לי עוד שאלות לאדם שקורא מאמרים כלכליים כל כך לעומק, כמוך: למשל, כמה אנשים מהשכבות הנמוכות בארה"ב, היו מפסידים את הסיכוי לבית משלהם ("החלום האמריקאי") אילו לא ניתנו גם הלוואות סאבפריים? מי יממן את הבתים שלהם? אם אתה לא יכול/רוצה להסביר *לעומק* את הדברים הללו שאתה כל כך מרבה לנףנף בהם, אני אקבל את הרושם שאתה מנסה להראות כמי שמבין מה שהוא לא מבין. ועם אנשים שזה הרושם שלי מהם, אין לי חשק לפטפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם כאלה, כמו תומאס אטברי נשיאה של חברת השקעות, החוששים ש"משבר הסאבפריים היה רק קצה הקרחון," שאחריו יגיע גל נוסף של "משבר הפריים שיהיה לו השפעה הרבה יותר גדולה." אגב, אני חושב שמי שמסתכל על ההשפעות של משברים פיננסיים בסדר גודל כזה רק מנקודת המבט של המאזן האישי/של חברות/של הכלכלה בכלל, מפספס [במודע?] אספקטים נוספים חשובים לא פחות אם לא יותר. אם הכלכלה המודרנית גילתה לפני איזה מאה שנה ששוויו של אדם לא נמדד בנכסים שלו אלא בפוטנציאל ההשתכרות שלו לאורך חיי העבודה, הרי שמשבר כמו זה שודד למעשה ממי שנפל בו את עתידו הפיננסי, שלא לדבר את עברו כי הוא שם את מה שהיה לו בתשלומים הראשוניים. אני מניח שהחרדה והניכור גוברים, גם ספציפית אבל גם באופן כללי. כך שהאידאולוגיה הרימה את ראשה המכוער פעם נוספת ונשכה את מעוטי היכולת או תמימי האמונה ב"שיטה". עתה הם נאלצים לנטוש את החלום, לעזוב את ביתם וחסכונותיהם, ומכיוון שהכלכלה גם היא איננה במצב הכי טוב, והמשבר כמובן מזין את הפגיעה בכלכלה, הרי שהמצב של הפרט מועמד בסכנה עוד יותר גדולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היזהר בלשונך. עצם מדידת שוויו של אדם ועוד על פי "פוטנציאל ההשתכרות שלו לאורך חיי העבודה", היא חלק אינהרנטי וייחודי לאותה אידיאולוגיה ש"הרימה את ראשה המכוער". ובכלל, כשמדובר באידיאולוגיה, תמיד: - שלי יפה - שלך מכוערת - שלו ... אלו סיסמאות. אתה רץ בבחירות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר הזה, אידאולוגיה איננה כמובן פלטפורמה לפעולה פוליטית. מדובר על דרך ומבנה כולל של תפישת עולם והבנית מציאות בצורה שמסתירה בחובה, אולי, רבדים סותרים של אמיתות. לדוגמה, נניח שטוענים שבעוד שאתה (לא אישית, ואולי כן) חושב שמשבר הסאבפריים הוא חלק מהתנודתיות הכלכלית המבטאת את רוח הליברליזם החופשי על שני צדדיו, האחד דורש רציונליות והשני אחריות אישית כמעט מוחלטת. אולם, ניתן לטעון, שהמשבר בעצם מכוון (לא של איזו יד קונספירטיבית) לנצל את מיגבלות הרציונליזם ואי האפשרות המעשית לאחריות אישית בחברה אנושית למען הגבלת החרות למי שאין לו אמצעים, ושהתנודתיות הכלכלית - שבד''כ נמשכת שנים, זה לא גיהוק קצר - היא שעבודו המעשי להתדרדרות בסולם החברתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"מדובר על דרך ומבנה כולל של תפישת עולם והבנית מציאות " זה נכון. אבל גם כאן, תמיד, תפישת העולם והבנית המציאות... -- שלי - יפה -- שלך מכוערת -- שלו מטורפת מה שרציתי להדגגיש הוא שציונים כלליים כאלו לא תורמים לפוריותו של הדיון. אשר לדוגמה שהבאת, אכן אפשר לטעון זאת ויש רבים שטוענים (ומנמקים) שטענה כזו איננה נכונה. למיטב ידיעתי, אלו הטוענים ל"מיגבלות הרציונליזם", בד"כ משתדלים לטעון טענות רציונליות. הם סבורים שהם רציונלים - ואילו מיגבלות הרציונליזם חלות הן על מחסרי האמצעים והן על בעליהם. לכן הם -הרציונלים - מציעים פתרונות רציונליים שיכפו על חסרי הרציונליות מכל הסוגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תורמים ועוד איך, במיוחד שאין אלו ציונים אלא צורת ניתוח מושגית של רעיונות, וכפי שכתבתי למעלה וניסית להביא דוגמה מבהירה, אידאולוגיה זה לא תמיד ''מישנה'' מסוימת כפי שבד''כ נהוג להבין את המושג. אשר לפיסקה האחרונה שלך, לא בדיוק הבנתי מה אתה מנסה לומר, ואם כן הבנתי אז אני חולק על זה. מיגבלות הרציונליזם אינם כלי שליטה שניתן לעשות בו מניפולציה רציונלית. להבנתי, מגבלות הרציונליות הן דבר מובנה בהתנהגות האנושית, דבר שממנו תאוריות שונות מתעלמות באלגנטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, כנראה שאי אפשר לכפות הגדרות אחידות על כולם. אם לביטוי "כך שהאידאולוגיה הרימה את ראשה המכוער" אתה קורא "צורת ניתוח מושגית של רעיונות", אז נדמה שהפער המושגי בינינו גדול מכדי לקיים ניתוח משותף של רעיונות, והוא חייב להתמצות בחילופי דברים כמו "שלי תורמת ועוד איך", "שלי יפה ושלך מכוערת", "שלי גדול יותר" וכו'. לעניין מגבלות התבונה (ונפלאותיה), אני חושב שהשימוש שאתה עושה במושג "מיגבלות הרציונליזם" עמום עד כדי חשש למניפולציה. לכן אני לא יכול להיות בטוח שאנחנו מדברים על אותו הדבר. אם אתה (או מישהו) יכול להסביר ביתר בהירות את משמעותו, כמו גם אילו תיאוריות מתעלמות ממנו (ולשם השוואה אילו אינן מתעלמות ממנו) באלגנטיות, אז הסבר כזה היה תורם לאיכות הדיון - ועוד איך! --- אופס. רגע לפני הלחיצה על "אשר" עלתה על דעתי האפשרות שבמושג הזה אתה מתכוון למיגבלות האפשרות לקיים דיון רציונלי. אם לזה כוונתך, אז אני מסכים שהאפשרות הזאת מוגבלת. אבל נראה לי שבבחירת מינוח עמום ושימוש ברמזים, אנחנו עוצרים את עצמינו הרבה לפני הגבול. לא חבל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. הביטוי "הרימה את ראשה המכוער" דווקא נשמע לי מוכר ואפילו חשבתי שאני יודע להשתמש בו. למשל: הנה בתגובה למעלה שוב הרים ראובן את ראשו המכוער. פשוט חשבתי שיש הקשרים ששימוש כזה לא תורם לדיון, |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן דווקא אתה לא משתמש בזה במובן הנכון. המובן הנכון הוא כאשר מתיחסים למשהו מופשט. למשל ''האדיבות הרימה שוב את ראשה המכוער''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מי זה ראובן באייל, זה לא משהו מופשט?! סתם, אתה צודק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
When danger reared its ugly head,
He bravely turned his tail and fled. Yes, brave Sir Robin turned about, And gallantly he chickened out. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שמונטי פייטון התכוונו לכתוב Sir Reuven | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר יפה לצרוב עליהם סרטים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי כמה פעמים שהמושג אידאולוגיה כפי שהשתמשתי בו הוא במשמעות אחרת ממה שנהוג בד"כ. אני אנסה פעם נוספת. ישנם שלושה משמעויות למושג אידאולוגיה: 1. בימינו נהוג להשתמש במושג הזה במשמעות פרוגרמה לפעולה. על סמך ניתוח של המציאות בשילוב עם רצון לשנות או לעצב אותה לאור מטרות ורצונות מסוימים נגזרות דרכי פעולה שבעזרתן שואפים ליישם את המטרות. ברור שזה תאור מאד פשטני ולמשל אידאולוגיה דתית באה מתוך אמונה ולא מנתחת קודם את המציאות. ציונות, מרקסיזם, א"י (או פלסטין) השלמה, שמרנות ועוד וריאציות על הנושא. במובן הזה של אידאולוגיה אתה אכן משתמש לדעתי, ולכן אני מבין מדוע זה מיד מוביל אותך לעימותיות ותחרותיות. 2. במקורו המושג אידאולוגיה כפי שנוצר במאה ה18 כמדומני הוא אנלוגי לביולוגיה, הינו ידע וחקר האידאות, כיצד הן נוצרות, מהם המרכיבים הבסיסיים שלהם, כיצד הן מתפשטות וכו'. במובן הזה ברור שאין מקום ללעומתיות כפי שאתה מציג אותה "שלי/שלך" כפי שאין ביולוגיה - במובן של דיסציפלינה של חקר והבנת החיים - שלי/שלך. 3. אידאולוגיה כמציינת תעתוע של המציאות. אתה חושב שהמציאות היא X בעוד שהיא Y כשמבנה המתעתע משרת אינטרסים של קבוצות מסוימות (בכוונה תחילה או ברטרוספקציה) הדואגות שהמבנה הזה X-Y ישמר ויתחזק את הפער והתעתוע. מישהו שאני מכיר ומוקיר נוהג להשתמש בשתי דוגמאות לזה. האחת היא של המהפכה הצרפתית, שהיתה בשם חרות, שיוויון, ואחווה והיתה מהפכה פרולטרית, שימשה למעשה את הבורגנות שזנחה את הפרולטריון כשהמהפכה הסתיימה. כך, בשם החרות נוצר מיתוס של שיחרור הבסטילייה, בעוד שזה היה פיפס קטן במהלך הארועים, וה"בסטילייה" כפי שעשו ממנה היתה בסטילייה (בב' קטנה) בה שהו בקושי חצי תריסר אנשים, חציים רפי שכל חציים רפי גוף. אז הפרולטריון שחשב שהנה מגיעה החרות והאחווה זכה במקום זה לקבל טרור ובונפרטיזם. אני משוכנע שאתה מכיר את הדוגמא השניה למובן הזה של אידאולוגיה. הנה דוגמה יפה לראשה המכוער של האידאולוגיה בהקשר של מפולת המשכנתאות והנכסים בארה"ב (ועכשיו גם באירופה, כפי שאני קורא). אני לא יודע אם בישראל יש "משכנתאות ערך" (לא מכיר את הז'ארגון בעברית ל home equity line), אבל בסוף שנות ה1990 וה2000 פירסמו ומכרו אותם בארה"ב באגרסיביות שמתחרה בקוקה קולה או מקדונלד. הרעיון הוא שהבנק נותן קו אשראי לעומת אחוז מסוים מערך הנכס החופשי משעבוד. כך שאם הבית שווה 100K ויש עליו 50K משכנתא, ניתן לקבל נניח 30K קו אשראי בתנאי ריבית משגעים (וכפוף לכושר השתכרות וכיוב'). הבנקים פירסמו את קווי האשראי האלה כדרך לשלם על החופשה עליה חלמת, לשיפוץ הבית, למתנות לכריסטמס או חתונת הכסף, לתשלום הקולג' של הילדים, לכיסוי (למעשה גילגול) חובות של כרטיסי אשראי, וכן, גם לצורך השקעה בנירות ערך שונים (אם כי את זה לא אמרו בריש גלי כמובן). בכתבה המקוונת חסרה הדיאגרמה מהעיתון שמראה את הירידה עם השנים בערך הבית שחופשי משעבוד, עם ירידה משמעותית בסוף שנות ה1980 ונפיה ב2007 אל מתחת לקו האמצע, עם הנפילה בערכי נכסי דלא ניידי. כך שעכשיו 60% מביתו של האמריקאי הממוצע משועבד, בעוד שבשנות ה1980 זה היה כ40% ובאמצע שנות ה1950 20%. אז עכשיו, אחרי חמש שנים בהם קו האשראי לא נשא ריבית ואפשר היא להחזיר תשלומים חדשיים מינמליים, פתאום צריך לשלם את מלוא ההחזרים של המשכנתא הרגילה פלוס המשכנתה המיוחדת הזו, בשעה שערך הבית נמוך מהחוב (ללא הריבית כמובן). אני חושב גם על אנשים שלקחו משכנתאות שליליות. הפירסומות פנו לפנסיונרים שבתיהם חופשיים משעבוד, שחבל שהכסף ישאר בקירות בעוד הם יכולים לנצל אותו בשארית חייהם. אם ילדיהם לא זקוקים לירושה (או "שיעבדו לבד"), מדוע לא לקחת משכנתא שלילית על הבית, לקבל תשלום חודשי מהבנק ולנסוע לחופשת סקי, קרוז ועוד? אבל מה קורה אם לפתע ערך הבית מתמוטט והפנסיונר נשאר עם חוב וללא בית? מצד אחד מכרו חרות, חופש בחירה, מילוי רצונות, מימוש עצמי, עזרה לילדים, שיפור רמת החיים, אבל למעשה המערכת לקחה על עצמה סיכון ומורכבות כה גדולה בשעה שהיא ידעה שהאינדיבידואל שישלם את המחיר הוא אותו צרכן, או מי שמועסק בדרגי הביניים ומטה במוסדות פיננסיים או חברות בניה שהתמוטטו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש דברים בגו. 1. הפירוש הראשון לאידיאולוגיה, הוא באמת זה שאני מאמץ בדרך כלל. וזה גם נכון שאני נמשך "לעימותיות" (אבל לאו דווקא בקשר או בגלל פירוש המושג אידיאולוגיה.) 2. אני גם מבין את הפירוש השני (למרות שאינני משתמש בו בד"כ) והוא נראה לי יותר נכון ומדוייק אבל הרבה פחות נפוץ והרבה פחות שימושי - אנשים לא יבינו אותי אם אשתמש בו. אולי זה בגלל שבהרבה מקומות לומדים ביולוגיה וכל מני xxx-לוגיה אחרים, אבל מעולם לא שמעתי על פקולטה לאידיא-לוגיה. בקיצור, בשפה המדוברת דומני שהמושג החליף את משמעותו. ובכל זאת - ההבחנה מעניינת. 3. כאן, אולי בלי להבחין, אתה מרצה את האידיאולוגיה (במובן 1, לעיל) שלך. בעצם לא שלך אלא זו שאתה בוחר לאמץ. האמונה ("הריאליזם") ב'מבנה מתעתע המשרת אינטרסים של קבוצות מסוימות' הוא אידאה בת יותר ממאה שנים שנחקרה לפחות כמו האומנה בחירות. אני לא חושב שהיא הופרכה, אבל היא בטח לא יותר מבוססת מהאמונה באלוהים. בשנות ה-90 ותחילת ה-2000 גרתי ועבדתי בארה"ב ואני מכיר היטב את ה- Home Equity Loan, למרות שגם כשגרתי שם (והיה לי Home) לא הבנתי למה אנשים מתפתים לשעבד את עצמם למשכנתא, או לקרדיט-קארד כדי לקנות טלוויזיה או מכונית. הייתה לנו שם חברה שהמוטו שלה היה "I didn't buy it, I charged it" ובסוף היא הכריזה על פשיטת רגל אישית - אבל שמרה על דירתה (השכורה) בעזרת שירותי הרווחה. בקיצור, אני חושב שהאמריקאים (ועכשיו גם הישראלים), בדרך כלל, מנהלים אורח חיים צרכני, ראוותני ולא אחראי. הם לוקחים סיכונים שאכן מדי פעם טופחים על פניהם. אני מקווה שהילדים שלי - ובכלל מי ששואל לעצתי - יאמצו אורח חיים יותר אחראי. אבל לא עולה על דעתי לכפות (או לקדם חוקים שיכפו) את אורח החיים שנראה לי על אנשים שהוא לא נראה להם - ועוד לטעון שאני עושה זאת כדי להגן עליהם מפני מבנים נעלמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחת תורת הכלכלה הקלאסית, נהוג להניח שהכסף הוא נייטרלי. למה הכוונה ? הרי כסף כיום הוא פיקציה, הסכם פנימי בין אנשים רבים כדי לפשט את המסחר ולהעניק ביטחון. אין שום ערבות מאחורי המטבעות המודרניים ואפילו מאחורי האג"ח הממשלתי. ממשלת ארה"ב מנפיקה איגרות חוב, מה היא מוכנה לספק תמורתן במועד הפקיעה ? דולרים שהיא יכולה להדפיס כרצונה, מבלי שיהיה להם ערך כל שהוא מחוץ למשחק שהנחנו. יתרה מזאת, למרות שאנחנו מודדים הכל בכסף, כמות הכסף הקיימת באמת (מה שנקרא בסיס הכסף) קטנה בהרבה מאותו קרחון ענק של נכסים שיש לנו, או אפילו מכמות הכסף בעו"ש (הבנק צריך לשמור על רזרבה של פחות מעשרה אחוז בד"כ). אז מה החשיבות של כסף בטווח הארוך ? טענה רווחת היא שלא כלום, רמת התוצר במשק נקבעת ע"י העבודה, הטכנולוגיה וההון, שהוא כאמור לא כסף. כסף זו רק דרך סימבולית לייצג את אמצעי הייצור. הראה מורנו ורבינו ג'ון מיינרד קיינס, שבשנות השפל הגדול למעשה זה לא התקיים, רמת התוצר היא שהתאימה את עצמה לציפיות ולריבית, מה שגרר השבתה של חלק מאמצעי היצור ואבטלה. לכאורה אבסורד, ואכן מאז פיתוח תורתו ניתנו לממשלה החכמה הכלים לצמצם הישנותם של אירועים כאלו. אך האם אנו עומדים בפתחו של אירוע כזה ? לא. רמות האבטלה הן עדיין באזור ה"אבטלה הטבעית", אמצעי היצור עדיין מועסקים, מפעלים לא עומדים נטושים. אז מה היה לנו כאן ? אנשים מסויימים גילו כשל בשיטה של ניהול ההשקעות בעולם, הם ניצלו את הכשל הזה לטובתם האישית או לטובתו קצרת הטווח של המעסיק שלהם (ששוב קידם את טובתם האישית) בדיוק כפי שהבטיח לנו אדם סמית. השוק גילה את הכשל ומתקן את המעוות, תוך הוספת רגולציה ממשלתית. המשק עדיין פועל ואינו חסר בהון, כמה אנשים נעשו עניים יותר, אחרים התעשרו, השוק השתכלל למנוע הישנות של מקרים כאלו (אם כי ברור שדומים יקרו בעתיד). העובדה שיותר כסף נמחק משנוצר אינה חשובה, כי כסף הוא ניטרלי. האם המשבר הגדיל את הפערים ? בעלי הבתים לא הפסידו, הם הרוויחו, הם חיו מעבר לאמצעים שלהם תקופה, ובמידה ויש להם האמצעים, נפילת מחירי הבתים תאפשר להם לקנות היום את הבית המעוקל שלהם בפחות כסף, כאשר את ההפסד סופג הבנק. מרביתם יתלוננו על הירידה ברמת החיים והפינוי מהבית, הדבר משול לעכבר המתלונן על שבעטו אותו מאסם התבואה אליו חדר, הבתים מעולם לא היו שלהם. מרבית המחיקות היו של בנקים וחברות ביטוח, מה שתידלק נפילה בשוק המניות. האזרח הקטן לא קנה SIV, אבל הפסיד כתוצאה מהשקעה ישירה או עקיפה, כגון קרנות פנסיה. בצורה דומה הפסידו גם עשירים. ההפסד הוא באופן כללי פרופורציוני להשקעה ולחסכון עתיר הסיכון (מניות נפלו יותר מקרנות פנסיה, שנפלו יותר מאג"ח ממשלתי), אבל השקעה וחסכון כאלו עולים בשיעורם עם העליה בהכנסה, כלומר סביר להניח שהמשבר הזה הוא פרוגרסיבי, דהיינו מצמצם את הפער בין עשירים לעניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חן חן על הגישה האופטימית והמפרגנת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ממש, אבל ממש, לא יפה. אתה מסביר את הדברים בפשטות ובבהירות ששוללת מאנשים אפילו את קצה קציה של האפשרות לשבת בחושך ולהתלונן. דע לך: אפשר לשלול מאנשים מותרות, אפשר לשלול מהם אפילו מני מזונות, אבל כששוללים מהם את האפשרות להתלונן - זו מכה בלתי ניסבלת מתחת לחגורה. לדעתי הסברים מסוג זה - ולאו דווקא מחסור חומרי - הם שורשיו של הניכור החברתי (יש שקראו לו "הריזנטמנט"). צריך לפעול לחקיקה שתאסור השמעתם ברבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הטענה, "נפילת מחירי הבתים תאפשר להם לקנות היום את הבית המעוקל שלהם בפחות כסף, כאשר את ההפסד סופג הבנק", אני מניח שצריך לבדוק. האם אותם עכברים שגורשו מהאסם אכן חזרו אליו, ועוד כבעליו הלגיטימיים, בניגוד למצב הפולשים למקום שאינו שלהם? צירוף הדימוי (עכברים) והטענה נראים לי כסתירה. בנוגע לטענה הרווחת על ניטרליות הכסף (ולא ברור לי לאיזו הכרעה הגעת) הרי שהכסף הפך ל"משווה הגדול". כסף מקהה את כל הערכים (למעט החליפין). מזון קונים בכסף, עבודה קונים בכסף, גוף קונים בכסף, בריאות קונים בכסף, הכסף יענה הכל. בריאות נפשית ואיזון רגשי קונים בכסף? שאלה מצויינת. לדעתי במידה בינונית עד מועטה (ביטחון סטנדרטי תלוי מערכת, לא ביטחון אישי באמת, תלוי האינדיבידואל עצמו). כסף מקל/מאפשר החפצה (ובגסות הזניה) של כל הניתן להמרה בו. מסייע לקונסטרוקציה של תלות חיצונית בסיסית בצרכנות. האדם הופך להיות מה שהוא צורך, סגנון החיים שהוא מצליח לקיים. אותם עכברים שאינם מבינים שמה שיש להם אינו שלהם, נפגעים בסופו של דבר כשמשבר מתפרץ ותופס אותם עם המכנסיים למטה. נובע שתמיד כדאי שיהיה כסף, וכמה שיותר. כסף הופך לדבר שצריך להשיג, הופך לערך, ערך מרכזי. ערך אינו דבר ניטרלי. הנזק של "החיים במציאות מדומה" הוא אמיתי. כשמה שהאינדיבידואל הפך להיות (במחשבתו ותפיסתו) קורס, הוא אינו מבין ששיטה בעצמו. אילו היה מבין זאת, לא היה משטה בעצמו, והיה גורס כאמור בתגובתך - שהוא חי מעבר ליכולתו והגיע הזמן לשלם. ציפיות הן דבר אמיתי, הן יוצרות יחס אמיתי לעולם, וכתוצאה מכך, שבירת היחס הזה יוצרת פגיעה אמיתית. ייתכן שמערכת חברתית חייבת ללכת בדרך הזו. הפילוסופיה כפי שויקו מציין (המדע החדש) מסייעת למעטים. אבל גם ההכרח הזה לא צריך לשלול מאיתנו סימפטיה כלפי אותם "עכברים" ותהיה על היכולת לצמצם הישנות מקרים כאלה באופן חברתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לשאלה הראשונה שלך על העכברים. מסתבר שישנה פרקטיקה הולכת ומתפשטת שנקראת "להפוך נכס". בתים שעוקלו על ידי הבנק נקנים במחיר מאד נמוך, עושים להם [במרמה] הערכת שווי יתרה והם מייד נמכרים, בד"כ לכאלה שקונים בית בפעם הראשונה בחייהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? באמת?! אי שם בסוף שנות התשעים אנשים קנו בתים בזול, צבעו אותם, החליפו חלונות, ומכרו אותם ביוקר? מזעזע. והקשר למשבר הנדל"ן הנוכחי הוא... ? שיש אנשים תאבי בצע, ושצריך להיזהר כשקונים בית? אגב, המאמר המקושר מתייחס ל-the dysfunctional housing and mortgage markets in low-income neighborhoods בשנת 2000. מה שמזכיר לי שצריך להפריד בין הברוך הנוכחי לבין קשיים עקביים של העניים באמריקה. מי שקורא סוג מסוים של עיתונים עלול לחשוב שכל הבעיות נגרמו בגלל הסאבפריים ובגלל בוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהיית ביננו הבנה (תגובה 487022), מתברר שטעיתי. אז אני אנסח את תגובה 486880 מחדש. היום אתה יכול להקים עסק חדש, "המסביר לצרכן השקעות". אתה יכול לבוא אלי ולבקש ממני לתת לך כסף, אותו אתה תשים במניות, אגרות חוב ממשלתיות, ובכיס שלך, ובתמורה אתה יכול להבטיח לי שתשיג ריבית מאד טובה ביחס לחברות שמתחרות בך. אין היום שום פיקוח על זה, ולמעשה, אתה יכול להקים בנק1 דה פקטו. המדינה היום תפקח רק על זה שאתה משקר ללקוחות שלך וזהו. ז"א המצב היום הוא המצב האידיאלי מבחינתך, זה בדיוק מה שאתה רוצה שיהיה, ובאמת, יש היום בתי עסק חוקיים שלוקחים את הכסף של הלקוחות שלהם ומשקיעים אותו בכל מיני דברים מוזרים בלי פיקוח של המדינה (למשל, בתי קזינו2). הבעיה היחידה שיש לך היא שאתה לא יכול קרוא לעסק שלך "בנק". אבל זאת בעיה סמנטית, ולא מהותית, אז על תקרא לו בנק, תקרא לו "גנק". בשביל שתוכל לקרוא לו בנק, המדינה דורשת ממך לעמוד בעוד כמה תנאים. למשל, להיות מסוגל להחזיר אחוז מסויים מהכסף שלך, למשל לא לקחת יותר מידי לכיס שלך, למשל, לא להשקיע יותר מידי בכל מיני השקעות מפוקפקות ועוד. שים לב, המדינה לא מונעת ממך להקים את העסק שלך, או ממני לקנות ממך את המוצרים שלך, היא רק מונעת ממך לקרוא לעסק שלך "בנק" מורשה. למעלה שאלתי אותך ואת איציק אם יש לכם בעיה עם זה, ושניכם עניתם לי שלא (יכול להיות שלא הבנת על מה ענית, כי, האמת, די הופתעתי משתי התשובות החיוביות). לכן, המצב הקיים היום הוא המצב האידיאלי, המדינה לא מתערבת במה שאתה חושב שהיא לא צריכה להתערב, והיא נותנת לאיציק את הפיקוח שהוא חושב שצריך לפקח. הנה, מצאתנו פיתרון. רק מה (וזה ההסבר לתגובה האחרונה שלי), בסוף אותה תשובה, הוספת הערה שבמצב הזה (שהוא המצב הקיים היום) מי שבוחר ללכת לבנק במקום לגנק הוא אהבל. עכשיו, אנחנו יודעים כשרוב האנשים רוצים להמר הם לא הולכים לבנק (אלא דווקא לגנק, ז"א לקזינו), מצד שני, אנחנו יודעים שכשרוב האנשים רוצים להשקיע השקעה סולידית, הם הולכים לבנק. כמו שהוסבר למעלה, אין לאף בית קזינו בעיה להחליט שהוא מוריד את הסיכונים ואת הרווח האפשרי, ובכל זאת אף קזינו לא עושה את זה, בנוסף, כמו שאנחנו יודעים, אין לאף בנק בעיה להחליט שהוא מפסיק להיות בנק והופך להיות קזינו, ובכל זאת, אף בנק לא עושה את זה. כנראה שיש לזה סיבה, אם אנחנו מניחים שההצע והביקוש עובדים גם כאן, אז כנראה שאין ביקוש להלשקעות סולידיות ללא פיקוח ממשלתי. ז"א, במילים שלך, רוב הציבור הוא, כנראה, אהבל. מצד שני, יכולה להיות לזה סיבה אחרת (להגיד סתם שכולם אהבלים חוץ ממך זה הרי פתרון קל שתמיד נוכל לחזור אליו, אז בו נשתעשע רגע באפשרויות נוספות). בנקים הוא לא התחום היחיד שקיים בו מצב כזה, כמו שציינת, גם תחום הרפואה הוא תחום דומה. גם שם, אתה יכול ללכת ללמוד באוניברסיטה, לקרוא את כל הספרים, ולא לקבל רשיון מהמדינה. אז לא תקרא לעצמך "דוקטור" או "רופא" אבל זה שוב עניין סמנטי ולא עקרוני. גם רפואה מספקים רופאים מוסמכים לצד באבות. וגם ברפואה, יש תחומים בהם הבאבות מתחרים ברופאים, ויש תחומים בהם לרופאים (ז"א לאלה שהחליטו כן לקבל רשיון מהממשלה) יש מונופול, אף אחד לא הולך לבאבות לרפא רגל שבורה (למרות שכל באבא יודע איך לטפל ברגל שבורה). אפילו אתה לא, ואתה הרי לא אהבל, נכון? אז, אולי הפתרון הקל הוא לא הנכון, ויש סיבה שאנשים, כולל אתה, בוחרים באפשרות האהבלית. 1 לענייננו, בתגובה הזאת, המילה "בנק" מתייחס רק לענייני השקעות. 2 כן, אני יודע, בישראל קזינו עדיין לא חוקי, אבל יש מספיק מדינות בהן בתי קזינו הם חוקיים (והמצב בהם לא שונה מהותית מישראל), ויש מספיק סוגי הימורים אחרים (כמו מטבעות זרים ומניות) שחוקיים לחלוטין בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבטיח שהבנתי אותך לגמרי, אבל נדמה לי שאתה עסוק מדי במשחקי מילים. "כל זה כאילו, יעני ישרא-בלוף". אם אני מכה אותך על הראש, והרי אסור להכות, אז נגיד כאילו שלא קוראים לזה "מכות" ואז הכל יהיה בסדר. באמת לא משנה לי איך קוראים לזה, ובלבד שיהיה מותר לבנק/גנק לנהל את השקעותיו בעצמו (ובשקיפות). לא צריך ללכת לקזינו. יש במשק עשרות חברות השקעות שאינם בנקים:"תמיר פישמן", "אלטשולר שחם", "אקסלנט נשואה", "מגדל שוקי הון" ועוד. לא קוראים להם בנקים אבל גם לא מרשים להם לתת משכנתאות, לנהל חשבונות עו"ש, מט"ח, פק"מ וכו'. ביום שירשו לגנק לעשות מה שבנק עושה, לא יהיה חשוב איך קוראים לזה, אבל גם לא יהיה צורך להחליף לזה את השם. אם אתה מדבר על בידול באמצעות רשיון של המדינה, אז אני מציע שתדבר עברית ותקרא לדבר בשמו. קוראים לו בנק! אתה מציע שיהיו בנקים עם רשיון ופיקוח ממשלתי (כמו תעודת הכשר) ובנקים אחרים שלא יהיה להם רשיון כזה. ככה הלקוחות יוכלו לבחור בין בנק ממשלתי ובנק פרטי (ואז נראה מה הם מעדיפים). אז אם הרשיון הממשלתי איננו חובה אלא רשות, אני מקבל את הרעיון שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אז אם הרשיון הממשלתי איננו חובה אלא רשות, אני מקבל את הרעיון שלך.'' נחמד מצדך, זה כמו ללכת צעד אחד קדימה ושניים לאחור. כבר קיבלת את ההצעה שלי לפני שש תגובות, ואחר כך הסברת לי שמי שהולך לבנק כזה הוא ''אהבל'' ואני הסברתי לך שזה המצב הקיים, ושרק בנקים כאלה מאפשרים השקעה סולידית, ולכן, כנראה שכל מי שרוצה להשקיע השקעה סולידית הוא ''אהבל''. על זה עוד לא ענית לי (וכנראה שגם לא תענה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לפני שש תגובות ההצעה שלך כללה רשיון ממשלתי שאיננו רשות אלא חובה, אז קיבלתי אותה אז ואני חוזר ומקבל אותה עכשיו. אם היא חייבה רשיון ממשלתי למי שרוצה לספק את הפונקציות של בנק, לא קיבלתי אותה אז - ואם היה נדמה שקיבלתי, אז לא הבנתי או לא הובנתי. אולי המילה "אהבל" הדליקה אותך. שום דבר אישי! ואני מצטער אם לקחת את זה ככה. אני אומר שמי שסומך דווקא על פקידי ממשלה כדי שיחליטו עבורו מה היא השקעה סולידית, הוא אהבל. אני לא יודע אם "זה" המצב הקיים, ואם כן או לא, אני לא מבין מה זה משנה לצורך הדיון. אני לא יודע איך לענות לך יותר טוב. אנסה שוב: לדעתי זה לא נכון שרק בנקים בפיקוח ממשלתי מאפשרים השקעה סולידית. ככל הידוע לי, אם תלך ל"תמיר פישמן", למשל, ותבקש להשקיע רק באג"ח של המדינה והחברות הגדולות, תקבל השקעה סולידית מאוד. האם זו תשובה מספקת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאנחנו זזים במעגלים, ומשום מה אתה לא רוצה להמשיך הלאה. לא לקחתי את המילה אהבל אישית, אין לי מספיק כסף בשביל להשקיע (באופן סולידי או לא, בחברה מפוקחת או לא). הנקודה היא אחרת לגמרי, כל החברות (היום) שמציעות השקעה סולידית, בארץ (וברוב העולם המערבי) בוחרות להיות תחת פיקוח ממשלתי, והכל הזה כולל גם את תמיר פישמן, ואת כל שאר החברות המוכרות לך. למה זה קורה? למה תמיר פישמן בוחרים להיות תחת פיקוח ממשלתי? הרי לא כל המשקיעים הפוטנציאלים הם אהבלים, נכון? אז, מה מונע מתמיר פישמן להגיד לממשלה, לא רוצה את הפיקוח שלכם, ולמשקיעים הפוטנציאלים, בואו תשקיעו אצלי, אין לי פיקוח ממשלתי? הרי, אם אהבלים הולכים לחברות שמנצאות תחת פיקוח, אז חכמים הולכים לחברות אחרות. ומתברר שאין כאלה, לא בארץ ולא ברוב העולם. לזה עוד לא נתת הסבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת רוצה לצאת מהמעגל הזה באופן שיספק אותך. לכן אנסה שוב להצביע על שתי הנקודות שלדעתי מחזירות אותנו פנימה: א. העובדות שעליהן אתה נשען בשאלתך אינן מקובלות עלי כעובדות. אני לא יודע איך בדיוק מתנהלים הבנקים או "תמיר פישמן" וכו', אבל לא נראה לי נכון לומר שהם תחת פיקוח ממשלתי (ובטח לא שבחרו בזאת) - בהקשר של נושא הדיון. למיטב הבנתי המציאות הקיימת היא שאף פקיד ממשלתי לא אומר לבנקים/חב-השקעות במה להשקיע. לך לאתרים של קרנות הנאמנות שלהם, שם יצהירו בפניך ש-X% מושקע באג"ח ו-Y% מושקע במניות - ובתוך המגבלות הללו הכל נתון לשיקול דעתו של מנהל הקרן. אפילו התפרסם שבנק הפועלים השקיע די הרבה במשכנאות סאב-פריים והפסיד שם. אף פקיד לא אמר להם שזה לא סולידי מספיק. לכל היותר (וגם את זה אינני יודע) המדינה נותנת להם רשיון לפעול כבנק או כחברת השקעות, אבל בשום אופן לא מפקחת על השקעותיהם ולא מגדירה עבורם מה זה סולידי. בגלל שאני לא מסוגל לענות על שאלה שמתבססת על עובדות שאינני מקבל, אנחנו במעגל. ב. גם אם הייתי מקבל את העובדות הנ"ל, אני חושב שהן אינן רלוונטיות לטענה שלי. נגיד שאתה צודק ו"תמיר פישמן" ביקשו (התחננו) שהממשלה תפקח עליהם כך שיקפידו להשקיע במה שנראה לפקידי הממשלה סולידי. ונגיד גם שמותר לכל אחד לפתוח חברת השקעות בלי פיקוח ממשלתי. ונגיד גם שכל האנשים משקיעים מרצונם רק בתמיר פישמן, בגלל שפקדי הממשלה מפקחים שם שההשקעות יהיו סולידיות לטעמם. במקרה היפוטתי כזה, אין לי טענות - כי מותר למי שרוצה לפתוח חב' השקעות. ובזה דייני. ואשר לשאלתך, במקרה היפוטתי כזה, תשובתי היא כן! כל האנשים הם אהבלים כי הם סומכים על פקידי ממשלה שיבחרו עבורם השקעות ולא הולכים למקום אחר שבו מותר למומחי השקעות לעשות את עבודתם. אבל כאמור, זה לא רלוונטי לטענה שלי שאומרת ש*צריך* לתת לכל אחד להשקיע את כספו כרצונו. (אני מקווה שאתה מבין שהטענה הזאת עומדת בעינה בין שזה המצב ובין שלא). בגלל שהשלאה נשענת על עובדות לא רלוונטיות, אני לא יכול לענות עליה לשביעות רצונך - ואנחנו שוב במעגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עושה הפרדה מלאכותית בין פקידי הממשלה ל''מומחי השקעות''. היום הפקיד שהוא גם כלכלן הוא מה שציירת- פקיד ממשלתי, ומחר תמצא אותו כמומחה השקעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ברור שאף פקיד ממשלתי לא אומר לבנקים (ולעניינינו, תמיר פישמן הם בדיוק כמו בנק) במה להשקיע, אף אחד לא אומר אחרת, ואף אחד לא רוצה שיהיה אחרת. מה שיש זה פיקוח ממשלתי על אופי ההשקעה (אגרות חוב, מניות, מטבע חוץ...), וכל הבנקים (ושוב, לעניינינו תמיר פישמן זה בנק) שקוראים להשקעות שהם מוכרים ''השקעות סולידיות'', עומדים בתנאים האלה, ועושים את זה מתוך בחירה. ב. נו, בסדק, כל האנשים הם אהבלים. בשביל לצאת מהמעגל אשמח אם תסביר לי מה גורם להם להיות אהבלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יש סדק במעגל. א. ==>"ברור שאף פקיד ממשלתי לא אומר לבנקים במה להשקיע... ואף אחד לא רוצה שיהיה אחרת". בתנאים אלו אין לי וויכוח עם אף אחד. היה נדמה לי שיש מישהו שרוצה שיהיה אחרת. אם אין כזה אז זהו זה! ב.לפי א' הם כבר לא אהבלים ולכן אין צורך להסביר מה גורם להם להיות אהבלים. מה שגרם להם להיות אהבלים קודם זו ההיפותזה השגויה שפקידי הממשלה אומרים לבנקים (ולתמיר פישמן) במה להשקיע. אני חושב שאני רואה אור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערת אגב: מי ששובר את רגלו לא הולך לא לרופא ולא לבאבא. הוא שוכב על הרצפה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |