בתשובה לרון בן-יעקב, 12/08/08 0:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היזהר בלשונך. עצם מדידת שוויו של אדם ועוד על פי "פוטנציאל ההשתכרות שלו לאורך חיי העבודה", היא חלק אינהרנטי וייחודי לאותה אידיאולוגיה ש"הרימה את ראשה המכוער". ובכלל, כשמדובר באידיאולוגיה, תמיד: - שלי יפה - שלך מכוערת - שלו ... אלו סיסמאות. אתה רץ בבחירות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר הזה, אידאולוגיה איננה כמובן פלטפורמה לפעולה פוליטית. מדובר על דרך ומבנה כולל של תפישת עולם והבנית מציאות בצורה שמסתירה בחובה, אולי, רבדים סותרים של אמיתות. לדוגמה, נניח שטוענים שבעוד שאתה (לא אישית, ואולי כן) חושב שמשבר הסאבפריים הוא חלק מהתנודתיות הכלכלית המבטאת את רוח הליברליזם החופשי על שני צדדיו, האחד דורש רציונליות והשני אחריות אישית כמעט מוחלטת. אולם, ניתן לטעון, שהמשבר בעצם מכוון (לא של איזו יד קונספירטיבית) לנצל את מיגבלות הרציונליזם ואי האפשרות המעשית לאחריות אישית בחברה אנושית למען הגבלת החרות למי שאין לו אמצעים, ושהתנודתיות הכלכלית - שבד''כ נמשכת שנים, זה לא גיהוק קצר - היא שעבודו המעשי להתדרדרות בסולם החברתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"מדובר על דרך ומבנה כולל של תפישת עולם והבנית מציאות " זה נכון. אבל גם כאן, תמיד, תפישת העולם והבנית המציאות... -- שלי - יפה -- שלך מכוערת -- שלו מטורפת מה שרציתי להדגגיש הוא שציונים כלליים כאלו לא תורמים לפוריותו של הדיון. אשר לדוגמה שהבאת, אכן אפשר לטעון זאת ויש רבים שטוענים (ומנמקים) שטענה כזו איננה נכונה. למיטב ידיעתי, אלו הטוענים ל"מיגבלות הרציונליזם", בד"כ משתדלים לטעון טענות רציונליות. הם סבורים שהם רציונלים - ואילו מיגבלות הרציונליזם חלות הן על מחסרי האמצעים והן על בעליהם. לכן הם -הרציונלים - מציעים פתרונות רציונליים שיכפו על חסרי הרציונליות מכל הסוגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תורמים ועוד איך, במיוחד שאין אלו ציונים אלא צורת ניתוח מושגית של רעיונות, וכפי שכתבתי למעלה וניסית להביא דוגמה מבהירה, אידאולוגיה זה לא תמיד ''מישנה'' מסוימת כפי שבד''כ נהוג להבין את המושג. אשר לפיסקה האחרונה שלך, לא בדיוק הבנתי מה אתה מנסה לומר, ואם כן הבנתי אז אני חולק על זה. מיגבלות הרציונליזם אינם כלי שליטה שניתן לעשות בו מניפולציה רציונלית. להבנתי, מגבלות הרציונליות הן דבר מובנה בהתנהגות האנושית, דבר שממנו תאוריות שונות מתעלמות באלגנטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, כנראה שאי אפשר לכפות הגדרות אחידות על כולם. אם לביטוי "כך שהאידאולוגיה הרימה את ראשה המכוער" אתה קורא "צורת ניתוח מושגית של רעיונות", אז נדמה שהפער המושגי בינינו גדול מכדי לקיים ניתוח משותף של רעיונות, והוא חייב להתמצות בחילופי דברים כמו "שלי תורמת ועוד איך", "שלי יפה ושלך מכוערת", "שלי גדול יותר" וכו'. לעניין מגבלות התבונה (ונפלאותיה), אני חושב שהשימוש שאתה עושה במושג "מיגבלות הרציונליזם" עמום עד כדי חשש למניפולציה. לכן אני לא יכול להיות בטוח שאנחנו מדברים על אותו הדבר. אם אתה (או מישהו) יכול להסביר ביתר בהירות את משמעותו, כמו גם אילו תיאוריות מתעלמות ממנו (ולשם השוואה אילו אינן מתעלמות ממנו) באלגנטיות, אז הסבר כזה היה תורם לאיכות הדיון - ועוד איך! --- אופס. רגע לפני הלחיצה על "אשר" עלתה על דעתי האפשרות שבמושג הזה אתה מתכוון למיגבלות האפשרות לקיים דיון רציונלי. אם לזה כוונתך, אז אני מסכים שהאפשרות הזאת מוגבלת. אבל נראה לי שבבחירת מינוח עמום ושימוש ברמזים, אנחנו עוצרים את עצמינו הרבה לפני הגבול. לא חבל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. הביטוי "הרימה את ראשה המכוער" דווקא נשמע לי מוכר ואפילו חשבתי שאני יודע להשתמש בו. למשל: הנה בתגובה למעלה שוב הרים ראובן את ראשו המכוער. פשוט חשבתי שיש הקשרים ששימוש כזה לא תורם לדיון, |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן דווקא אתה לא משתמש בזה במובן הנכון. המובן הנכון הוא כאשר מתיחסים למשהו מופשט. למשל ''האדיבות הרימה שוב את ראשה המכוער''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מי זה ראובן באייל, זה לא משהו מופשט?! סתם, אתה צודק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
When danger reared its ugly head,
He bravely turned his tail and fled. Yes, brave Sir Robin turned about, And gallantly he chickened out. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שמונטי פייטון התכוונו לכתוב Sir Reuven | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר יפה לצרוב עליהם סרטים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי כמה פעמים שהמושג אידאולוגיה כפי שהשתמשתי בו הוא במשמעות אחרת ממה שנהוג בד"כ. אני אנסה פעם נוספת. ישנם שלושה משמעויות למושג אידאולוגיה: 1. בימינו נהוג להשתמש במושג הזה במשמעות פרוגרמה לפעולה. על סמך ניתוח של המציאות בשילוב עם רצון לשנות או לעצב אותה לאור מטרות ורצונות מסוימים נגזרות דרכי פעולה שבעזרתן שואפים ליישם את המטרות. ברור שזה תאור מאד פשטני ולמשל אידאולוגיה דתית באה מתוך אמונה ולא מנתחת קודם את המציאות. ציונות, מרקסיזם, א"י (או פלסטין) השלמה, שמרנות ועוד וריאציות על הנושא. במובן הזה של אידאולוגיה אתה אכן משתמש לדעתי, ולכן אני מבין מדוע זה מיד מוביל אותך לעימותיות ותחרותיות. 2. במקורו המושג אידאולוגיה כפי שנוצר במאה ה18 כמדומני הוא אנלוגי לביולוגיה, הינו ידע וחקר האידאות, כיצד הן נוצרות, מהם המרכיבים הבסיסיים שלהם, כיצד הן מתפשטות וכו'. במובן הזה ברור שאין מקום ללעומתיות כפי שאתה מציג אותה "שלי/שלך" כפי שאין ביולוגיה - במובן של דיסציפלינה של חקר והבנת החיים - שלי/שלך. 3. אידאולוגיה כמציינת תעתוע של המציאות. אתה חושב שהמציאות היא X בעוד שהיא Y כשמבנה המתעתע משרת אינטרסים של קבוצות מסוימות (בכוונה תחילה או ברטרוספקציה) הדואגות שהמבנה הזה X-Y ישמר ויתחזק את הפער והתעתוע. מישהו שאני מכיר ומוקיר נוהג להשתמש בשתי דוגמאות לזה. האחת היא של המהפכה הצרפתית, שהיתה בשם חרות, שיוויון, ואחווה והיתה מהפכה פרולטרית, שימשה למעשה את הבורגנות שזנחה את הפרולטריון כשהמהפכה הסתיימה. כך, בשם החרות נוצר מיתוס של שיחרור הבסטילייה, בעוד שזה היה פיפס קטן במהלך הארועים, וה"בסטילייה" כפי שעשו ממנה היתה בסטילייה (בב' קטנה) בה שהו בקושי חצי תריסר אנשים, חציים רפי שכל חציים רפי גוף. אז הפרולטריון שחשב שהנה מגיעה החרות והאחווה זכה במקום זה לקבל טרור ובונפרטיזם. אני משוכנע שאתה מכיר את הדוגמא השניה למובן הזה של אידאולוגיה. הנה דוגמה יפה לראשה המכוער של האידאולוגיה בהקשר של מפולת המשכנתאות והנכסים בארה"ב (ועכשיו גם באירופה, כפי שאני קורא). אני לא יודע אם בישראל יש "משכנתאות ערך" (לא מכיר את הז'ארגון בעברית ל home equity line), אבל בסוף שנות ה1990 וה2000 פירסמו ומכרו אותם בארה"ב באגרסיביות שמתחרה בקוקה קולה או מקדונלד. הרעיון הוא שהבנק נותן קו אשראי לעומת אחוז מסוים מערך הנכס החופשי משעבוד. כך שאם הבית שווה 100K ויש עליו 50K משכנתא, ניתן לקבל נניח 30K קו אשראי בתנאי ריבית משגעים (וכפוף לכושר השתכרות וכיוב'). הבנקים פירסמו את קווי האשראי האלה כדרך לשלם על החופשה עליה חלמת, לשיפוץ הבית, למתנות לכריסטמס או חתונת הכסף, לתשלום הקולג' של הילדים, לכיסוי (למעשה גילגול) חובות של כרטיסי אשראי, וכן, גם לצורך השקעה בנירות ערך שונים (אם כי את זה לא אמרו בריש גלי כמובן). בכתבה המקוונת חסרה הדיאגרמה מהעיתון שמראה את הירידה עם השנים בערך הבית שחופשי משעבוד, עם ירידה משמעותית בסוף שנות ה1980 ונפיה ב2007 אל מתחת לקו האמצע, עם הנפילה בערכי נכסי דלא ניידי. כך שעכשיו 60% מביתו של האמריקאי הממוצע משועבד, בעוד שבשנות ה1980 זה היה כ40% ובאמצע שנות ה1950 20%. אז עכשיו, אחרי חמש שנים בהם קו האשראי לא נשא ריבית ואפשר היא להחזיר תשלומים חדשיים מינמליים, פתאום צריך לשלם את מלוא ההחזרים של המשכנתא הרגילה פלוס המשכנתה המיוחדת הזו, בשעה שערך הבית נמוך מהחוב (ללא הריבית כמובן). אני חושב גם על אנשים שלקחו משכנתאות שליליות. הפירסומות פנו לפנסיונרים שבתיהם חופשיים משעבוד, שחבל שהכסף ישאר בקירות בעוד הם יכולים לנצל אותו בשארית חייהם. אם ילדיהם לא זקוקים לירושה (או "שיעבדו לבד"), מדוע לא לקחת משכנתא שלילית על הבית, לקבל תשלום חודשי מהבנק ולנסוע לחופשת סקי, קרוז ועוד? אבל מה קורה אם לפתע ערך הבית מתמוטט והפנסיונר נשאר עם חוב וללא בית? מצד אחד מכרו חרות, חופש בחירה, מילוי רצונות, מימוש עצמי, עזרה לילדים, שיפור רמת החיים, אבל למעשה המערכת לקחה על עצמה סיכון ומורכבות כה גדולה בשעה שהיא ידעה שהאינדיבידואל שישלם את המחיר הוא אותו צרכן, או מי שמועסק בדרגי הביניים ומטה במוסדות פיננסיים או חברות בניה שהתמוטטו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש דברים בגו. 1. הפירוש הראשון לאידיאולוגיה, הוא באמת זה שאני מאמץ בדרך כלל. וזה גם נכון שאני נמשך "לעימותיות" (אבל לאו דווקא בקשר או בגלל פירוש המושג אידיאולוגיה.) 2. אני גם מבין את הפירוש השני (למרות שאינני משתמש בו בד"כ) והוא נראה לי יותר נכון ומדוייק אבל הרבה פחות נפוץ והרבה פחות שימושי - אנשים לא יבינו אותי אם אשתמש בו. אולי זה בגלל שבהרבה מקומות לומדים ביולוגיה וכל מני xxx-לוגיה אחרים, אבל מעולם לא שמעתי על פקולטה לאידיא-לוגיה. בקיצור, בשפה המדוברת דומני שהמושג החליף את משמעותו. ובכל זאת - ההבחנה מעניינת. 3. כאן, אולי בלי להבחין, אתה מרצה את האידיאולוגיה (במובן 1, לעיל) שלך. בעצם לא שלך אלא זו שאתה בוחר לאמץ. האמונה ("הריאליזם") ב'מבנה מתעתע המשרת אינטרסים של קבוצות מסוימות' הוא אידאה בת יותר ממאה שנים שנחקרה לפחות כמו האומנה בחירות. אני לא חושב שהיא הופרכה, אבל היא בטח לא יותר מבוססת מהאמונה באלוהים. בשנות ה-90 ותחילת ה-2000 גרתי ועבדתי בארה"ב ואני מכיר היטב את ה- Home Equity Loan, למרות שגם כשגרתי שם (והיה לי Home) לא הבנתי למה אנשים מתפתים לשעבד את עצמם למשכנתא, או לקרדיט-קארד כדי לקנות טלוויזיה או מכונית. הייתה לנו שם חברה שהמוטו שלה היה "I didn't buy it, I charged it" ובסוף היא הכריזה על פשיטת רגל אישית - אבל שמרה על דירתה (השכורה) בעזרת שירותי הרווחה. בקיצור, אני חושב שהאמריקאים (ועכשיו גם הישראלים), בדרך כלל, מנהלים אורח חיים צרכני, ראוותני ולא אחראי. הם לוקחים סיכונים שאכן מדי פעם טופחים על פניהם. אני מקווה שהילדים שלי - ובכלל מי ששואל לעצתי - יאמצו אורח חיים יותר אחראי. אבל לא עולה על דעתי לכפות (או לקדם חוקים שיכפו) את אורח החיים שנראה לי על אנשים שהוא לא נראה להם - ועוד לטעון שאני עושה זאת כדי להגן עליהם מפני מבנים נעלמים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |