 |
את הטענה, "נפילת מחירי הבתים תאפשר להם לקנות היום את הבית המעוקל שלהם בפחות כסף, כאשר את ההפסד סופג הבנק", אני מניח שצריך לבדוק. האם אותם עכברים שגורשו מהאסם אכן חזרו אליו, ועוד כבעליו הלגיטימיים, בניגוד למצב הפולשים למקום שאינו שלהם?
צירוף הדימוי (עכברים) והטענה נראים לי כסתירה.
בנוגע לטענה הרווחת על ניטרליות הכסף (ולא ברור לי לאיזו הכרעה הגעת) הרי שהכסף הפך ל"משווה הגדול". כסף מקהה את כל הערכים (למעט החליפין). מזון קונים בכסף, עבודה קונים בכסף, גוף קונים בכסף, בריאות קונים בכסף, הכסף יענה הכל.
בריאות נפשית ואיזון רגשי קונים בכסף? שאלה מצויינת. לדעתי במידה בינונית עד מועטה (ביטחון סטנדרטי תלוי מערכת, לא ביטחון אישי באמת, תלוי האינדיבידואל עצמו).
כסף מקל/מאפשר החפצה (ובגסות הזניה) של כל הניתן להמרה בו. מסייע לקונסטרוקציה של תלות חיצונית בסיסית בצרכנות. האדם הופך להיות מה שהוא צורך, סגנון החיים שהוא מצליח לקיים. אותם עכברים שאינם מבינים שמה שיש להם אינו שלהם, נפגעים בסופו של דבר כשמשבר מתפרץ ותופס אותם עם המכנסיים למטה. נובע שתמיד כדאי שיהיה כסף, וכמה שיותר. כסף הופך לדבר שצריך להשיג, הופך לערך, ערך מרכזי. ערך אינו דבר ניטרלי.
הנזק של "החיים במציאות מדומה" הוא אמיתי. כשמה שהאינדיבידואל הפך להיות (במחשבתו ותפיסתו) קורס, הוא אינו מבין ששיטה בעצמו. אילו היה מבין זאת, לא היה משטה בעצמו, והיה גורס כאמור בתגובתך - שהוא חי מעבר ליכולתו והגיע הזמן לשלם.
ציפיות הן דבר אמיתי, הן יוצרות יחס אמיתי לעולם, וכתוצאה מכך, שבירת היחס הזה יוצרת פגיעה אמיתית.
ייתכן שמערכת חברתית חייבת ללכת בדרך הזו. הפילוסופיה כפי שויקו מציין (המדע החדש) מסייעת למעטים. אבל גם ההכרח הזה לא צריך לשלול מאיתנו סימפטיה כלפי אותם "עכברים" ותהיה על היכולת לצמצם הישנות מקרים כאלה באופן חברתי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש