 |
|
 |
||
|
||||
 |
מי שבמקרה 1 לא קרא את סדרת המוסד, ויגיע לפיסקה השלישית במאמר - זו שדנה במוסד האחר - יאבד חלק גדול מהעוקץ של הסדרה (לפחות הטרילוגיה המקורית). לאחר שקראתי שוב את שאר המאמר, לא נראה לי גם שהספוילר העצבני והמפורט לעיל ממש חיוני להמשך הטיעון. אי לכך רצוי היה לדעתי לפחות להזהיר את הקורא התמים מראש, בטרם אנו הורסים לו את ההנאה הפוטנציאלית מאחת הטרילוגיות המרתקות ביותר במד"ב. 1 נדיר כנראה בין קוראי האייל, אבל בכל זאת |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתך על מאמר שעוסק ב"אנה קרנינה" ומספר מה קרה לגיבורה בסוף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. יכול להיות מאמר מעניין, ויכול לא. ב. לכן הוספתי את הטיעון לפיו הפירוט הנ"ל לא ממש רלוונטי לנושא המאמר. ג. הייתי מהמר על כך שיש הבדל של שני סדרי גודל בין מס' האנשים שיודעים את הסוף של אנה קרנינה שבין מס' המודעים לסיום של "המוסד האחר" (לטובת הרוסיה, אם היה ספק) ד. לעניות דעתי ברומן מהסוג של אנה קרנינה, השאלה מה קרה לגיבורה בסוף היא לא הדבר העיקרי שסביבו בנוי הרומן וההנאה ממנו אינה נפגמת לחלוטין עקב ידיעה זו, בעוד בסיפור מז'אנר המתח/הרפתקאה פרטים מסוימים בעלילה והתעלומה סביבם הרבה יותר עקרוניים להנאת הקורא. באנלוגיה הייתי אומר שיש הבדל בין לצפות בהצגה "רומיאו ויוליה" עם ידיעת הסוף לבין צפייה ב"חוש השישי" עם ברוס ויליס עם ידיעת הסוף. ה. לא קראתי את אנה קרנינה :-) ו. ולמרות [ה.] אני יודע מה קרה לה בסוף - חיזוק לטיעון [ג.] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת לקורא היום אין אפשרות לקרוא קלאסיקה בלי רקע מוקדם. אולי הוא לא ידע מה הסוף של רומאו ויוליה (אדם כזה כנראה לא יקרא את המחזה) אבל כנראה שידועים לו כמה פרטים משמעותיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, קורא שיכול לקורא היום את רומאו ויוליה בלי ידע מוקדם בוודאי עוצר את עצמו באין ספור יצירות אחרות ושואל למה התכוון הסופר כשכתב שזוג הזה היה כמו רומאו ויוליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שלישי, אין סופרים רבים שמתארים זוגות באופן הספציפי הזה, ודאי לא אינספור יצירות כאלה, וגם כשמופיע תיאור כזה לא סביר שהקורא נעצר עם השאלה שהעלית - בדיוק כפי שאיננו נעצר כשמדברים על זוג המתנהג כזוג יונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לך תדע, לכמה עירוניים כבר יוצא לראות יונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק בזה העניין: אין כל צורך לראות יונים כדי להכיר את המטאפורה: נהפוך הוא, זה עשוי אפילו להפריע...:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הו רומיאו זאת היתה, פנטזיה נהדרת אביר חלומותי שבא מאגדה אחרת'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי שאין אינספור כאלה. עד אחד אני עוד יודעת לספור... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא רוּמִיה, וּאני רומיאו, היא יוליה, וּאני יואל... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין ששני הפזמונים, שציטטנו השוטה ואני, עושים שימוש שטחי במיתוס: רומיאו ויוליה מייצגים כאן סתם שני אוהבים, בלי המשפחות המסוכסכות ובלי הסיום הפטאלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק כמו שהמטאפורה ''זוג יונים'' לא מתייחסת לעובדה שזוגות יונים בדרך כלל רבים באלימות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתיהן יצירות קלאסיות בתחומן. החוש השישי אינו כזה (הוא גם לא הצגה). מתחום הקולנוע הייתי מביאה כדוגמא את "האזרח קיין" למשל (אבל אוי, כבר הבאתי אותו 1). טוב, אז את "פסיכו" של היצ'קוק. בדיון ביקורתי בספר, להבדיל מביקורת על ספר שנועדה למי שמבקשים לדעת אם כדאי להם לקרוא אותו, יוצאים מנקודת הנחה שרוב הקוראים מכירים את הטקסט. במקרה זה, האינטרס של "אלה שלא קראו ומבקשים לגשת לראשונה לטקסט קלאסי בן עשרות שנים כאילו מעולם לא שמעו עליו2" אמור להיות, בעיניי, משני. אנחנו חיים (באייל לפחות) בתוך תרבות ובתוך הקשר. 1 חלק מדיון שהתחיל קודם, אבל בעיקר תגובה 171480 וגם תגובה 171633 2 סוג כזה של קריאה מחודשת בטקסט קלאסי, בעיניים רעננות, יכול דווקא להיות מרחיב ומעשיר. אלא שהוא לא תלוי בהכרת העלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם , כפי שאמרת - "יוצאים מנקודת הנחה שרוב הקוראים מכירים את הטקסט" - ניתן היה לחסוך ממיעוט הקוראים את אי-הנעימות הרבה במחיר הזעום של הערה קטנה בתחילת הכתבה. סתם מין אקט אלטרואיסטי קטן שכזה, לא בשם שום עקרון אידיאולוגי כזה או אחר. לאור הפנייתך עקבתי אחר תגובה 171480 , ואכן העמדה אליה אני נוטה הוצגה שם בצורה מספקת לדעתי בדיון שלאחריה, ולא נראה לי שיש לי דברים מעניינים להוסיף או לחדש על הנאמר שם בנושא. הבה נסכים שיש לנו דעות שונות בנושא, ונהנה מהמשך חג האביב הפורח סביבנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חג שמח גם לך, ולוואי שתריח את הפרחים מלמעלה עוד שנים רבות וטובות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסוף? מה פתאום בסוף? הרומן ממשיך לפחות מאתיים עמודים אחר כך. הגיע הזמן להפסיק לשלם לכותבים לפי מילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Funny you should mention it. לפני כמה חודשים קראתי, לראשונה, את הרומן הזה. היה לי חור מחריד בהשכלתי, ולא ידעתי מה קרה לגיבורה בסוף. מתישהו לקראת האמצע, ברגע של הסח-דעת, נחו עיניי על הכריכה האחורית, ושם - מתוך שתי פסקאות, הוקדש חצי משפט לתמצות של העלילה. ובתוך חצי המשפט הזה החליט מי שהחליט לכתוב מה קרה לגיבורה בסוף. אז נכון, גורם ההפתעה הוא לא קריטי כאן, ולא היתה כאן פגיעה מאוד קשה בחוויה. ונכון שרוב הקוראים יודעים את זה. אבל נכון מצד שני, כמו שאמר הפונז, שהכריכה האחורית היתה מסתדרת נהדר, ללא שום פגיעה, גם בלי לומר זאת (בדיוק בגלל שרוב הקוראים יודעים את זה!). אז למה? (אני יודע שזה לא אותו דבר כמו מאמר שעוסק ברומן, אבל בגלל שנתת את הדוגמה הזו בדיוק, הייתי חייב להוציא.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. ספוילר על כריכה אחורית זה אכן מעשה שלא ייעשה. מצד שני אולי זה עונש קוסמי :-) על שלא למדת אותה לבגרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון מאוד. ולטעמי ספוילר איננו רק גילוי הסוף אלא גם כל מיני הפתעות מהאמצע, למשל, שמופיעות הרבה פעמים על הכריכה האחורית ומעצבנות מאוד תוך כדי קריאה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עורך ידוע נוהג לכתוב על הכריכה האחורית ניתוח (מעניין על פי רוב) של הסיפור. כמובן שבמסגרת הניתוח העלילה מוטחת בפרצופו של הקורא התמים. לו רק היה מעביר את הניתוח לסוף הספר לקורא הייתה נחסכת ההפתעה ולעורך היה יותר מקום להתבטא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה לא לקרוא לילד בשמו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שם כמה עובדות באמת מפתיעות. היחידה שידעתי עוד קודם היא בעניין התנ''ך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת. פלגיאט לאור יום מצ'אק נוריס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Linus Torvalds can run kill -9 and kill Chuck Norris.
http://www.linuxscrew.com/2007/10/28/fun-chuck-norri... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותו עניין, קיל-דאש-ניין, ראפ החנונים של סטאנפורד (אילו לא הייתי יודע, הייתי מנחש שזה יוני בלוך מצולם בטכניון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הטובים. זה לא יכול להיות יוני בלוך, זה ראפר זועם שצריך להיזהר לא להתעסק איתו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד כשמדברים על פאבולה וסוז'ט אני מדמיינת שמדברים על קינוחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזהרה: הלחיצה על הקישורית איה מומלצת לסכרתיים ולסובלים מעודף משקל) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואללה. אני דווקא חשבתי שהיא התכוונה לזה: |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |