|
||||
|
||||
שתיהן יצירות קלאסיות בתחומן. החוש השישי אינו כזה (הוא גם לא הצגה). מתחום הקולנוע הייתי מביאה כדוגמא את "האזרח קיין" למשל (אבל אוי, כבר הבאתי אותו 1). טוב, אז את "פסיכו" של היצ'קוק. בדיון ביקורתי בספר, להבדיל מביקורת על ספר שנועדה למי שמבקשים לדעת אם כדאי להם לקרוא אותו, יוצאים מנקודת הנחה שרוב הקוראים מכירים את הטקסט. במקרה זה, האינטרס של "אלה שלא קראו ומבקשים לגשת לראשונה לטקסט קלאסי בן עשרות שנים כאילו מעולם לא שמעו עליו2" אמור להיות, בעיניי, משני. אנחנו חיים (באייל לפחות) בתוך תרבות ובתוך הקשר. 1 חלק מדיון שהתחיל קודם, אבל בעיקר תגובה 171480 וגם תגובה 171633 2 סוג כזה של קריאה מחודשת בטקסט קלאסי, בעיניים רעננות, יכול דווקא להיות מרחיב ומעשיר. אלא שהוא לא תלוי בהכרת העלילה. |
|
||||
|
||||
גם אם , כפי שאמרת - "יוצאים מנקודת הנחה שרוב הקוראים מכירים את הטקסט" - ניתן היה לחסוך ממיעוט הקוראים את אי-הנעימות הרבה במחיר הזעום של הערה קטנה בתחילת הכתבה. סתם מין אקט אלטרואיסטי קטן שכזה, לא בשם שום עקרון אידיאולוגי כזה או אחר. לאור הפנייתך עקבתי אחר תגובה 171480 , ואכן העמדה אליה אני נוטה הוצגה שם בצורה מספקת לדעתי בדיון שלאחריה, ולא נראה לי שיש לי דברים מעניינים להוסיף או לחדש על הנאמר שם בנושא. הבה נסכים שיש לנו דעות שונות בנושא, ונהנה מהמשך חג האביב הפורח סביבנו. |
|
||||
|
||||
חג שמח גם לך, ולוואי שתריח את הפרחים מלמעלה עוד שנים רבות וטובות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |