![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אמרתי שאין אינספור כאלה. עד אחד אני עוד יודעת לספור... | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
היא רוּמִיה, וּאני רומיאו, היא יוליה, וּאני יואל... |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אה? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מעניין ששני הפזמונים, שציטטנו השוטה ואני, עושים שימוש שטחי במיתוס: רומיאו ויוליה מייצגים כאן סתם שני אוהבים, בלי המשפחות המסוכסכות ובלי הסיום הפטאלי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בדיוק כמו שהמטאפורה ''זוג יונים'' לא מתייחסת לעובדה שזוגות יונים בדרך כלל רבים באלימות. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |