בתשובה לשרון, 15/05/00 15:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש כאן איזו הגמוניה מגונה שטראנס זה מוזיקה גרועה. ברצף החגים והשבתות הארוך שעבר עלינו לפני מספר שבועות, שודרו בערוץ 23 פרקי הסדרה "ריקודים ברחובות", למי שלא מכיר, הסדרה הזו סוקרת את תולדות המוזיקה הפופולרית מאז ימי אלויס ועד תחילת שנות התשעים. בצפייה רצופה בפרקי הסדרה ניתן קו המקשר בין המוזיקה הישנה ההיא לכל סגנון מוזיקלי אחר. הקווים הללו מבוססים על הדמויות הדומיננטיות, וגם על ההשפעות שהם ספגו. ניתן לראות כיצד ההאוס (אבא של הטראנס) נולד מניסויים מוזיקליים שמבוססים על ראפ, פופ, רגאיי, ורוק. הטראנס הוא בעצם רוק מזוקק, סולו ארוך של ה rhythm section מעובה באמצעים אלקטרוניים ומעשר בסימפולים. זה השלב הבא במוזיקה ומי שמתכחש לזה יראה בעוד כמה שנים פתטי כמו אבא שלי שלא מוכן להתייחס לאף זמר שקולו פחות צלול מזה של טום ג'ונס בצעירותו כזמר. אחד הדפוסים הנפוצים במוזיקה הוא שאנשים שהתבגרו לצלילי סגנון מסוים וראו במוזיקה חלק מחייהם בדרך כלל פוסלים כל סגנון מוזיקלי חדש בטענה שהוא נחות מהמוזיקה שהם התרגלו לשמוע. אתם מפספסים את המהפכה המוזיקלית הגדולה של כמה עשרות השנים האחרונות בגלל שהתרגלתם לדיסטורשנים וצעקות. זה ממש חבל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דבריך מעוררי מחשבה ואף נכונים מה. עם זאת, ועם כל היות ההאוס, הטראנס ואחיהם תוצר המשכי של המוסיקה שקדמה להם, עדיין יש הבדל מהותי הגורם לרתיעה מסוימת ולבעיתיות בהבנה. הבדל זה הוא (אם לקצר ולהכליל) היחס בין כמות האירועים בקטע לבין ארכו - או, באופן כללי, כמות ה-"מידע" העוברת למאזין. אנסה להסביר, בקיצור נמרץ: בשיר רוק, או פופ, יש לנו בדרך כלל בית, פזמון, ולמהדרין C-Part. גם במקרה בו הבתים זהים לחלוטין מוסיקלית (דבר שאינו נפוץ כפי שאולי נדמה), עדיין יש שוני במילים ביניהם - והמילים עצמן מוסיפות תוכן או מימד נוסף. כל זה נכלל, בדרך כלל, במהלך 3-4 דקות. החלקים הזכירים בקטע הם, בדרך כלל, הפזמון החוזר (מילים ומוסיקה), מילים המצליחות לבלוט מעל השאר בזכות איזו משמעות מיוחדת, וחלקים מלודיים (ואכן, יש דגש מסויים על מלודיה בסגנונון אלה). בקטע טראנס, לעומת זאת, יש לנו בדרך כלל שניים-שלושה מוטיבים הפרושים דק דק לאורך 8 דקות ומעלה, ללא מלים. הדגש כאן הוא על השילוב בין המוטיבים (תופים לבד, תופים עם באס, תופים עם באס וקלידים, תופים עם קלידים, באס עם קלידים, טרה לה לה), כאשר כל שילוב שכזה יכול להמשך יותר מדקה. המוטיבים לא תמיד מלודיים, וגם אם כן, כיוון שאינם מלווים במילים - קשה לאנשים מסוימים לזכור אותם או להבדיל ביניהם. העניין והמשמעות בקטעים כאלה מתבטאים בעיקר במקצב ובסאונד. מובן, אם כך, שאדם הרגיל להאזין לשירי רוק/פופ יתקשה להאזין ולהפיק משמעות מקטע טראנס. הוא לא יחפש את הדברים הנכונים, והזמן הארוך יקשה עליו עוד יותר. האשם אינו באלקטרוניקה (וממילא כמעט אין היום רוק נטול אלקטרוניקה, ואני, בעוונותי, רואה גם בגיטרה חשמלית חתיכת אלקטרוניקה...) - אלא בגישה. טוב יעשה מקטרג הטראנס אם ירכוש לעצמו איזה אלבום משובח (אפשר להמליץ כאן...), ישב ויאזין לו בניחותא בביתו, בווליום החביב עליו, וינסה להפנים את הכתוב מעלה. אינני חושש כי יהפוך לאוהד טראנס מושבע, אבל יתכן כי יבין דבר או שניים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. דומני ששכחת כמה מרכיבים שיעשו את האזנה ממש מושלמת. אני מתכוון לאיזה גלולה ורודה (והמון מים מינראלים). זה לטעמי הבעיה העיקרית בתופעות שהוזכרו. לא המוזיקה ולא רק הלבוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומדוע זו אמורה להיות בעיה? כלומר, אם לפרט: 1. בכל סגנון מוסיקה נמצא קטעים טובים יותר ופחות. גם בתחום הטראנס, עד כמה שזה נשמע מוזר, יתכנו וישנם קטעים בעלי רמה מוסיקלית, טכנית ואמנותית גבוהה. לא הרבה, אולי, ודאי שהם טובעים בים הזבל המציף כל חלקה טובה - אבל זה המצב גם ברוק ובפופ, כמובן. 2. מוסיקה טובה יכולה להשפיע ללא קשר לסוגה ולסמים, וסמים יכולים לעזור (או להפריע? לא יודע) להאזין למוסיקה מכל סוג. 3. סתם לשם השעשוע - שמעת על להקת ה-"Doors"? ג'ים מוריסון? הם: א. לא טראנס (שנות השישים-שבעים...), ב. *זו* מוסיקה שיכולה לעודד לשימוש בסמים... וגם דוגמא זו מובאת בהיותה יוצאת מן הכלל. ולבסוף - הצימוק. מה אכפת לכבודו אם משתמש מאן דהוא בסמים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. יתכן שקיימים מספר קטעים "טובים" של טראנס, לא שללתי את המוזיקה עצמה אלא את התופעות שהיא מעודדת (או שמא סתם קשורה). 2. אכן מוזיקה בכלל, יכולה אם מתעקשים, להשפיע השפעה כזו אולם הטראנס נקשר באופן ברור עם אותם תופעות. 3. בהנחה שהסם לא הורג ת'בן אדם או מביא בהמשך למותו הטראגי, השימוש בסמים מהסוג שהוזכר בעייתי כי הוא מנתק את הקשר של האנשים עם המציאות. יש לך משהו נגד זה שאנשים יתגוללו שיכורים ברחובות? אני מניח שכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ו-2. - "לא המוסיקה עצמה אלא התופעות שהיא מעודדת", "הטראנס נקשר באופן ברור" - לא ולא. כפי שהראיתי למעלה, האשם איננו, ולא יכול להיות, בסגנון המוסיקה. הקשר בין סמים לבין טראנס הוא זה הנעשה מעל דפי העיתון ובמטה המשטרה. מסיבות סמים יכולות לכלול טראנס - או רוק - או פסיכדלי - או מה שלא תרצה. קשר ישיר ולינארי בין טראנס לבין סמים *לא קיים*. 3. א. נניח שהסם הורג ת'בנאדם. *נו*? מה זה עניינך? ב. נניח שהסם מנתק לבנאדם את הקשר עם המציאות. נו? מה? ג. אני מניח שאתה מעוניין לאסור גם צריכת אלכוהול, על מנת שלא יתגוללו השיכורים ברחובותינו, אה? הבה נאסור גם על אכילת עוף בגריל - אחרי שאני אוכל אחד כזה, על קרבו וכרעיו, גם אני מתנתק מהמציאות. איזה טריפ! בקיצור - הקשר שאתה עושה בין "סמים" לבין "יתגוללו ברחובות" אינו נכון ואינו לוגי. יכול אדם לגרום לעצמו נזק בלתי הפיך ע"י צריכה מוגזמת של מים, ויכול אדם לצרוך סמים במינון מסויים כל חייו ולמות בשיבה טובה. והמציאות? היא תסתדר לבד. אני מבטיח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אכן לא קיים קשר - מה טוב אני מתנצל בפני קהילת הטראנס לדורותיה. אכפת לי איך נראית החברה ולכן אכפת לי גם ממסוממים. זה כזו מוטציה של הזן שלי שמונעת ממנו להכחד (דומני שהבעת שאיפה כזו בעבר) בפירוש כואב לי שאנשים הורסים את חייהם. הדיון סביב קטלניותם של סמים הוא מגוכח מיסודו. קיים קשר הכרחי בין מוות מסמים לעישון סמים אך לא מספיק. אין חולק על הקביעה הזו ובכך נחתום את הדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסיון נאה ואמיץ, אך לשוא. קיים קשר הכרחי בין מוות מסמים לשימוש בסמים. אכן. קיים גם קשר ישיר בין מוות מעישון לעישון. וכן, למרבה הפלא, בין מוות בתאונת דרכים לבין נהיגה. ובין מוות בטביעה לבין שחיה. ובין מוות לחיים - הראשון הוא תוצאה ישירה של האחרון. בקיצור, עם כל הצער, לטיעון שלך משמעות לוגית של 0=0, או, במלים אחרות - הוא נטול משמעות. אם אתה מעוניין להביא *נימוקים הגיוניים* לדעותיך, אשמח לקראם ואולי, מי יודע, לשנות את דעתי בהתאם. עד אז - אני אחליט מתי יסתיים הדיון... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב אם אתה מתעקש... כשבאים לשפוט תופעה האם היא שלילית או חיובית, אפשר להתייחס למספר מאפיינים, שלכל אחד מהם מייחסים ערך כמותי. כדוגמא ניקח 2 תופעות: שחיה ועישון סמים: בשחיה קיימת התכונה 'אפשרות טביעה' שהערך הכמותי שלה הוא נמוך מכיוון שבערך 99.998 אחוז מהשחיינים לא טובעים. בשחיה קיימת גם התכונה 'הנאה' בעלת ערך כל שהוא וקיימת גם תכונה 'שמירה על כושר טוב' בעלת ערך גבוה מאוד. לכן בבואי להחליט האם אני שולל או מחייב שחיה אני משקלל את שלושת התכונות תוך מתן הערך הנכון (לדעתי) לכל תכונה וקובע שרצוי לשחות פעמיים ביום. בעישון סמים קשים קיימת התכונה 'אפשרות של מוות (לטווח הארוך)' בעלת ערך שאני לא יכול לנקוב בו אבל הוא בוודאי מעל 2 אחוז. כמו כן קיימת התכונה 'ניתוק מהמציאות' שהזכרתי בעלת ערך גבוה מאוד. קיימת גם התכונה 'ההנאה' שבתחילה היא מקבלת ערך גבוה מאוד אולם לאורך זמן היא עלולה לקבל ערך שלילי גבוה מאוד. לאחר שקלול הגורמים אני יכול לקבל את ההחלטה שיש לשלול את הסמים הנ"ל מכל וכל. מסתבר שאני לא היחיד שחושב ככה והמחשבה המהפכנית הזו מעוגנת בחוק כמעט בכל מדינות העולם. ומה לגבי העישון? אני מניח שתצליח להפעיל את הטכניקה הזו על מערכת המאפיינים של התופעה ולהגיע למסקנה ברורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או. יפה. ניתוח לוגי קצר: ההחלטות עליהן אתה מדבר הן כמובן, אישיות שלך. אתה מוזמן ויכול לשלול סמים מכל וכל, אך אין לך זכות לכפות זאת על אחרים, בדיוק כשם שאינך יכול לכפות עלי, למשל, שחיה פעמיים ביום כי "זה טוב"... נימוק ה-"מעוגנת בחוק כמעט בכל מדינות העולם" אינו תקף. גם העבדות היתה תקפה פעם ברוב מדינות העולם. העובדה כי רבים נוהגים באופן מסוים אינה מצביעה על נכונות או אי-נכונותו. ושוב: האם אתה בעד לאסור על אלכוהול ועישון בדומה לאיסור על אחזקה ושמוש בסמים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי אישית אין כל זכות לאכוף עליך את דעותי אולם לחברה כולה בהחלק יש זכות - אפילו אם מיעוט יחוש נפגע מאותם חוקים. תיקון - זו לא זכות זו חובה- כל הדיונים שקיימים פה בענייני חינוך יוצאים מנקודת ההנחה שיש לחברה אחריות חינוכית כלפי כל הגורמים שבה. כמובן צריך לדעת כיצד ולאיפה לכוון את החיצים. לדוגמא אני לא אנסה לאכוף חוק שאוסר שימוש בסמים כי זה חסר תקווה אבל בהחלט אלחם בסוחרי הסמים. סיגריות - לצערי הם נפוצות מכדי שאוכל להוציא אותם מחוץ לחוק. אתה לא יכול לבוא בוקר אחד ל 30% מאזרחיך ולהגיד להם שהם עוברים על החוק - אתה עושה מעצמך ומהחוק צחוק. מה שכן בהחלט אשאף להגביל את הפצת הסיגריות, לייקר משמעותית את מחירם ולחנך את הנוער, במידה שיש לי השפעה עליו, שלא לעשן. את האלכהול אני לא אשלול תמיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא תשלול את האלכוהול? הרי הוא מסוכן ומזיק יותר מרוב הסמים הקלים. והעישון גרוע עוד יותר - הרי עישון הוא מנהג המזיק באופן פעיל לסובבים אותך. עובדה היא כי נחקקו חוקים האוסרים עישון במקומות עבודה, למשל - ו-30% מהאזרחים נאלצו להסתגל. אישית - גם אני הייתי מעדיף לחיות המקום בו העישון אסור בתכלית, או מחירה של סיגריה בודדת הוא 100$. אבל אין לי זכות להקריב את החופש של אחרים על מזבח רצון זה. מי שרוצה לעשן, להסתמם, להשתכר ולהתחרפן, מוזמן לעשות זאת בביתו או במקומות המיועדים לכך, ושיהיה בריא. באשר לחינוך - השאיפה לדעתי היא לא לחנך את הנוער כנגד עישון, אלא רק להציג בפניו את הנושא (דבר שלא נעשה כיום, לדעתי) על כל היבטיו, בלווי הדגמות. אחר כך - הנוער מוזמן לבחור לבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובותי לא התייחסתי לסמים קלים מכיוון שמעודי לא ראיתי צורת סם ואין לי מושג מה מידת ההשפעה האמיתית של זה והאם זה גורם מכריע במעבר לסמים קשים. יתכן שאין הבדל מהותי גדול בין סמים קלים לאלכוהל, אני פשוט לא מבין בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במלים אחרות, ואני מתנצל מראש אם אני נשמע קנטרני - אתה טוען ומתווכח כנגד דבר שאינך יודע עליו מאומה... סתם לידע כללי - יש הבדל גדול מאד בין אלכוהול לסמים קלים - האלכוהול מזיק *יותר*. הוא ממכר יותר, השפעתו חריפה יותר, והוא גורם לנזק גדול - לעתים בלתי הפיך - במערכת העיכול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדרבה תואיל להזכיר לי מתי התייחסתי לסמים קלים. ולגבי סמים קשים לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין את הנזק שבהם - וכן יצא לי להתוודע בימי חיי לכמה מסכנים שכאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות לפי אתר ליגליז ישראל (שכמובן יש להם אינטרסים) מתבצעת הסתרה שיטתית של מידע מבני נוער בנושא הסמים. כמה זה נכון או לא? תקראו ותשפטו בעצמכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסמים אינם חוקיים מכיוון שהם גורמים למשתמש לאבד את את האחריות למעשיו. כל אדם בכל זמן צריך את מקסימום השליטה על מעשיו. לפיכך, גם שכרות צריכה להיות מחוץ לחוק ולכן אלכוהול. אבל, שכרות היא תופעת לוואי *מצטברת* של אלכוהול, ובד"כ גם לא רצויה ולכן אין סיבה להוציא את האלכוהול אל מחוץ לחוק. אילו היינו יכולים לדעת מי מתכוון מלכתחילה להשתכר היינו יכולים להוציא לפועל חוק נגד שכרות. ובקשר לעישון: מהטענות הנ"ל אין סיבה להוציא את העישון מחוץ לחוק. אך דווקא יש לא מעט סיבות לחנך את הנוער שלא יעשן, גם מאותה סיבה שאנחנו מחנכים את ילדנו לא לרוץ לכביש וגם כחלק מהגבלת החופש לעשות כל דבר שנחשב כגזעי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטברת? באמת? יש אנשים שאחרי כוסית אחת כבר מרחפים ויש אנשים שאחרי 8 עדיין יציבים כמו סלע. כנ"ל, דרך אגב, עם סמים. בקשר לאחריות ושליטה - אני חושש שאף פעם לא נחשפת לאדם שעישן חשיש (לא שאני משתמש בסמים אבל "כמה מחברי הטובים...") ותאמין לי שיש אנשים רבים שחושיהם רק מתחדדים והשליטה שלהם מתגברת - לכל קבוצה של סמים יש השפעות אחרות לגמרי (שמעת על uppers, downers וכו') בכלל, האם אתה תמיד במקסימום שליטה על מעשיך? בכל רגע ובכל שניה? אולי נאסור גם על אנשים לישון, הרי בזמן שינה איננו נמצאים בשליטה מלאה. אני מציע לך לבחון שוב את הטיעונים שהצגת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סקרתי 504 אנשים לגבי עמידותם לאלכוהול אך נדמה לי שרוב האנשים צריכים לשתות כמות נכבדה כדי להשתכר, ואני לא מתכוון למשקאות עתירי אלכוהול. ההדגש בכל מקרה צריך להיות על הכוונה, כל הכוונה של לקיחת סמים היא הסימום. באמת לא נחשפתי לאדם מסומם אבל אני מעמיד את דבריך לגבי התחדדות חושים בסימן שאלה גדול. בעיקר אני מדבר על ההבחנה בין טוב ורע. בשינה אין שליטה על מעשינו ואלא אם כן אתה סהרורי אתה גם לא עושה שום דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז לי דוקא יצא להכיר כמה אנשים שאתה היית קורא להם "מסוממים", ואני אומר לך שללא צל של ספק כי השפעות הלואי של הסמים בהם מדובר (הנכללים בהגדרה "סמים קלים") קטנות *בהרבה* מהשפעת אלכוהול על אותם אנשים - ועל אנשים אחרים שיצא לי לחזות בהם שותים. ובאשר להבחנה בין טוב ורע - אני לא בטוח שאתה או אני מסוגלים להבחין בין טוב ורע בכל עת. אחרי קילו סטייק, למשל, אני לא מסוגל להבחין ברע גם אם הוא נופל עלי מחמש קומות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. האפשרות של מוות בטווח ארוך היא תכונה של החיים באופן כללי (בסבירות של 100% על פי נסיון העבר). 2. ניתוק מהמציאות.מדוע החלטת שהחיבור למציאות היא מצב עדיף לכולם? 3. זכותו של אדם לבחור לחיות חיים קצרים של בריחה מהמציאות ולחברה אין זכות מוסרית לכפות עליו את ערכיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. תיקון התכונה היא 'מוות מוקדם יחסית'. 2. תחשוב על חברה בה כולה מסוממים - אין כל אפשרות לחברה כזו להחזיק מעמד מכיוון שהפרטים בה לא קשורים - כל אחד חי בעולמו הדמיוני. לכן לדעתי הדבר אינו רצוי. את שני השאיפות שלי, לקיומו הפרטי של האדם ולקיומה הכללי של חברה - קושרת האקסיומה: 'מוות הוא מצב לא טוב'. 3. השבתי על טענה זו לניב. דעתי בפירוש שונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני מעשן מתוך. ידוע לי שהעישון עלול לקצר את חיי, ואני מקבל את האחריות לנזק שיגרם לי כתוצאה מהעישון שלי. זוהי הבחירה שלי. מוות הוא מצב לא טוב, אני מוכן לשלם בקצת חיים תמורת ההנאה שאני מפיק מעישון (ושתיית אלכוהול ואכילת בשר ומגורים בעיר ושימוש בטלפון סלולרי). 2. ישנם אנשים רבים בארץ ובעולם שצורכים סמים שונים, החל במריחואנה דרך קוקאין וכלה בכימיקלים שונים ולמרות הכל הם חיים חיים פרודוקטיביים ולא גורמים נזק לאף אחד מלבד עצמם. ברגע שמנסים לאכוף את האיסור בשימוש בסמים, דוחפים את האנשים הללו החוצה מהחברה והופכים אותם ללאנשי שוליים שחיים בעולם משל עצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. טיעון מופרך לחלוטין - קח כדוגמא עבריינים שהחברה דוחפת אותם החוצה. הם מקימים להם מיני קהילה משל עצמם. אצל מסוממים זה יקרה? קשה לטעון שמספר המסוממים נופל היום ממספר העבריינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
15. עם כל הכבוד, הטיעון *שלך* מופרך לחלוטין, ועושה שימוש זול בקונוטציות השליליות של המלה "סמים". אין *כל קשר* בין "עבריינים" ל-"סמים", וצרכני סמים אינם בהכרח "מסוממים". בתגובה קודמת טענת כנגד איסור על 30% מהאוכלוסיה לעשן. לידיעתך - מספר המשתמשים בסמים קלים לא קטן, להערכתי, מזה. או שאולי הכמות אינה משנה, לפתע?... :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחזור על הטיעון שלי כנראה שלא הבנת אותו: הטענה כאילו צרכני הסמים תלושים מהמציאות רק בגלל שהחברה בועטת אותם אינה נכונה מכיוון שגם מי שנהדף ממרכז החברה יכול להקים לעצמו קהילה בפריפרייה ע"ע קהילות עברינים. יקפוץ הטוען ויקשה, הרי לא קימים מספיק מסוממים לצורך חיים בקהילה כזו - ולכן הקדמתי תרופה למכה והשבתי שכיום ישנם מספיק מסוממים. אני לא מבין מדוע אתה מתעקש לדחוף לדיון את נושא הסמים הקלים שהוא נושא שלא התייחסתי אליו מהסיבה הפשוטה שאני לא בקי בעובדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה אתה חי? למעשני סמים אין קהילות? אז ראשית, מרבית מעשני הסמים הקלים נמצאים סביבך ואתה בכלל לא מודע להם. לחלקם יש "חבורות" שבהן הם מעשנים חופשי, חלקם לא. הם לא צריכים להקים לעצמם קהילה. בינתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב אציין בפעם המיליון שאני מדבר על _סמים קשים_. ובכלל חשבתי שלפחות בנושא זה אני במרכז הקונצנזוס... ממש מפתיעה אותי ההתנגדות שזה מעורר. עקוב אחרי הלינק שמופיע לאתר של לגאליז וצפה שם במחקר כלשהוא של גוף צרפתי כזה או אחר, שדי מאשש את הטענה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אם סמים קשים, אז באמת אין ויכוח. אז אפשר לאשר שימוש בסמים קלים, לדעתך? ותגיד, בלי קשר לדיון, מה דעתך על האירוויזיון? (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובותי כתבתי - איני לא מכיר את השפעות הסמים הקלים ואם הם אכן גוררים סמים קשים (ואם היו גוררים סמים קשים ללוי היו קוראים 'סם' לשניהם) לכן אני מעדיף שלא להביע דעה בנושא אם כי אני ער לוויכוח הציבורי (אפילו בן עמי לא היה מצליח להתחמק בצורה אלגנטית כל כך משאלה שלא היה רוצה לענות עליה לדוגמא: האם להערכתך במסגרת הסדר קבע נחלק את ירושלים). ונושא האירוויזיון (שלא ראיתי) מחזיר אותנו לנושא חדש ישן והוא סידור התגובות בכתבה. יש לי רעיון מהפכני. העורך (או כותב המאמר או כל מי שתראה לנכון) יוכל בדומה לסימון תגובתו, לגרום לנושא מתפתח שלא קשור ישירות למאמר, להופיע בצורה מקוצרת - ויהיה צורך בהקלקה פעילה על מנת לראות אותו. ככה ישארו הזרקורים מופנים לנושא המקורי (שאינו בהכרח יותר חשוב\מעניין) דעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחוז המשתמשים בסמים קשים הוא מזערי, וכאנשים בד"כ מדברים על הפיכת סמים לחוקיים, זה תמיד מתייחס לסמים קלים. על כן הדיון היה עקר מתחילתו. ותודה על ההצעה, אבל חלק מהכיף זה איך שדיונים מתפתחים לכיוונים בלתי צפויים. הביזיון האמיתי או שמאמר על האירוויזיון הגיע (בינתיים) למקום השני ברבי-התגובות שלנו. ואני חשבתי שאנחנו אליטיסטים... (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משעשע שבימינו אנשים מאשימים את המוזיקה האלקטרונית בעידוד צריכת סמים, בעודם מביאים את הרוק כדוגמא ל-"מוזיקה אמיתית". (אין כאן התייחסות אליך דווקא, אלא להלך הרוח כאן ב-"אייל"). לפני שלושים שנה, בסוף שנות השישים, היה זה בדיוק הרוק'נ'רול שהואשם בעידוד צריכת הסמים. המוזיקה של The Doors, The Grateful Dead, Jefferson Airplane ורבים אחרים שכיום נתפסים ע"י רבים כנכסי צאן-ברזל של הרוק, הייתה המוזיקה לטריפים אפופי סמים. זו לא המוזיקה שמעודדת את הסמים. גם המוזיקה וגם הסמים הם סממנים של התרבות שבה הם נמצאים, ולא נובעים אחד מהשני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח על העובדה שחזרתי מאוחר הביתה, וזכיתי להיות הראשון שיגיב על ההערה שלך- שטות. אני לא חלק מדור הטראנס. אין לי שום משיכה למוסיקה לריקודים, לא לטראנסים והאוסים ולא לדיסקו וצ'רלסטון. למרות הכל, ההערה שלך מרתיחה אותי. במסיבות של שנות השישים והשבעים לא היו סמים? המושג שנקבע ע"י דור הרוקרים של שנות השבעים והשמונים, "סקס סמים ורוק'נ'רול" לא אומר לכם כלום? סמים ואלכוהול מתקשרים עם מסיבות, לא עם מוסיקה. הבעיה היא שהטראנסים הם מוסיקה מזוקקת למסיבות, בלי בלדות קיטשיות או שירי גלגל"צ, ולכן הם מזוהים ישירות עם מסיבות פרועות ושטופות בסמים. העובדה שאנשים כמוך מקשרים בין שני המושגים רק גורמת לכך שצעירים קלים להשפעה מסיקים מכך שאם הם ידפקו את הראש, הם יהיו מגניבים יותר, כי ככה עושים במסיבות הגדולות של הטראנסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית אני מתנצל על כך שאני גורם להתדרדרות הנוער לשימוש בסמים. אין כל צורך 'לרתוח' אדרבה אשמח אם תעזור לי לפזר את ערפל הסטריאוטיפים העוטף את התופעה בעיני אנשים דוגמתי שלא ממש קשורים למוזיקה או מסיבות מהסוג האמור. כפי שכבר כתבתי אין לי שום דבר עם מוזיקת טראנס אולם קשה להנות ממוזיקה זו אם אתה לא מתודלק. אפשר כמובן לטעון שגם ממסיבה רגילה (אגב מה היום רגיל?) הרבה אנשים לא יהנו מהמוזיקה לפני שהריקו אל קרביהם כמה בירות, אולם במסיבות טראנס נדרש לעיתים המשתף באופן מדאיג להשתמש בסמים קשים ולא רק באלכהול. אם גם בנ\מסיבות אחרות משתמשים באופן נרחב בטריפים, אם גם במסיבות טראנס רוב המשתתפים בכלל שותים בירה, או אם התופעה קיימת אך ורק בפריפריית קהילת הטראנס אשמח מאוד לשמוע על כך ואני לוקח את דברי בחזרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב אזכיר את העובדה שאינני רואה עצמי כחלק מקהילת הטראנס, אינני נוהג להגיע לרייבים ולמסיבות המוגדרות מראש כמסיבות טראנס. כיום הטראנס השתלט גם על רוב המועדונים הקונוונציונאליים ואפילו בחתונות, אחרי המנות האחרונות (כשהזקנים הולכים הביתה) משמיעים טראנס. כדי לא להפוך למשבית שמחות לימדתי את עצמי להקשיב וליהנות ממוזיקת טראנס. אינני זקוק לסמים כדי ליהנות מהמוזיקה הזו (למרות שברור לי שאני מפספס חלק מהחוויה) ואני יכול להעיד על עצמי שמעולם לא השתמשתי באקסטזי ולא בטריפים (למעשה חוץ ממריחואנה שעישנתי בערך שלוש פעמים בתחילת שנות התשעים כדי להרגיש דווקא רוקר אמיתי, מעולם לא לקחתי סם שאינו חוקי למהדרין). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה פשוט לא מבין את הקונספט של מסיבות הטראנס - המטרה שם היא לא לשבת ולהתענג על הצלילים השמימיים שבוקעים ממערכות הסאונד, אלא יותר בכיוון של לקפוץ ולזוז, כאקט פרימיטיבי של הסחפות עם המקצב. לצערי נכחתי לא אחת במסיבות כאלה, מסיבות חברתיות, אך לא נתקלתי מכמות יוצאת מן הרגיל של שימוש בסמים. להיפך, למעשה. רוב חברי חובבי הטראנסים הם ילדים-טובים-גוש-דן שלא נגעו מימיהם בשום סם לא חוקי, ומסתפקים בהשתכרות והקאה כתחביב, במקום. לעומת זאת, רוב חברי חובבי הכימיכלים הם דווקא חובבי מוסיקה עברית משנות השבעים - אז יש לי רעיון! בוא נאסור עליהם לקחת את "הלהקה" מהבלוק באסטר, כדי שהם יוכלו לחזור כפרטים מועילים לחברה. הקשר היחיד בין סמים ומוסיקה הוא הרצון לשבור מוסכמות. באותה מידה תוכל לטעון שצפיה בכדורגל גורמת לשיעור יתר והקרחה, מאחר ורוב צופי הכדורגל בארץ הם גברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כחובב רוק פרוגרסיבי, הצלילים אלקטרוניים הצורמים לא זרים לאוזני. אבל אינני חובב טראנס מושבע. בשבילי טראנס זה איזה עולם צלילים מופלא ומסקרן שאינני יכול להבין אותו ואני נהנה רק מהצצה לתוכו מבחוץ. מי שינסה לשמוע טראנס כאשר הוא מורגל במוזיקה מלודית יותר וקצבית פחות, סביר להניח שיירתע מייד. אני ממליץ לכל מי שמעוניין לקחת קטע טראנס פופולארי (פרודיגי או כימיכל ברותרס, אני אישית השתמשתי בקטעים מפסקול של הסרט טריינספוטינג לטבילת האש הראשונה), להקשיב לו ולנסות לבודד את הצלילים שמעצבנים אותו. ברגע שתצליח לבודד את הצלילים הללו, הם כבר לא יפריעו לך ותוכל ליהנות מהמוזיקה עצמה. בהמשך, אחרי שהאוזן מתרגלת, אותם צלילים מעצבנים הופכים להיות חלק חשוב מהמוזיקה. דרך אחרת היא להתחיל מהסוף. הטראנס פולש גם למוזיקה של יוצרי רוק כמו רדיוהד, או באק פופ כמו מאדונה ישנם די הרבה שירי טראנס ואמביאנט שנכנסים לזרם המרכזי ואפילו לגלגלץ (למשל מובי). אפשר להקשיב למוזיקה הזו להתרגל דרכה לסגנון עד שהטראנס יפסיק להישמע זר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איש לא יאשים אותי באטימות לסגנונות מוזיקליים חדשים. אין לי שום דבר נגד אלקטרוניקה *מוצלחת*, כמו, נגיד, NIN. יש לי בעיה עם מה שמכונה "מוזיקת מועדונים", היינו - מוזיקה שנועדה לריקודים בלבד. לא בקטע של ריקודים, צר לי. הטראנס היא מוזיקה מרוקנת מתוכן. זה לא שאני לא אוהב אותה - זה שאין מה לאהוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטראנס הוא בעצם רוק מזוקק כשם ששאול יהלום הוא בעצם שולמית אלוני. עובדתית, מלודית, רעיונית, מוזיקלית ואנושית. אנו, אוהבי הרוק באשר הם לא מתכחשים לסגנון החדש מעצם היותו סגנון חדש ומפחיד, טריטוריה לא מוכרת בשדות אוזר וויאטנמים, אלא מעצם היותו טריטוריה ריקה בשדה ריקני. כמות היצירות האלקטרוניות הטובות ביחס אל כמות היצירות האלקטרוניות בכלל, הוא קטן ביותר. כל השאר הנו בלל חסר משמעות והשראה כציור של ילד גן ואף למטה מזה. איני יודע מה יעלה בעתידה של המוזיקה המודרנית, אך מקווה אני כי אנשים יתפכחו במהרה מהנתיב הקל והפשטני בו בחרו וינהיגו תרבות מוזיקלית איכותית בה תופעות כמו הטראנס נשארות רחוקות בצד הרחק הרחק מאוזנינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזוהי, גבירותי ורבותי היסטוריה. פעם שנייה שאני ואילן מסכימים על משהו !!! .יישר כוח ויחי הרוק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל יצא לי לראות את הסדרה הזאת אבל מוזר לא ראיתי שום דבר על טראנסים או האוסים! ומה לעשות שלדעתי טראנסים זו מוזיקה גרועה חסרת כל כשרון ביצועי וכל בסיס מוזיקלי שכן אפילו מילים אין לה! אני לא מבין מה הנקודה בפיספוס המהפיכה? למה אתה חושב שאני מהאנשים שאוהבים מוזיקה רק בגלל שהיא מהפיכה או רק בגלל שזה מה שהולך או רק בגלל שכולם אוהבים את זה! (אני חושב שבשלושת הדוגמאות האלא הכללתי בערך את כל האנשים שאוהבים את המוזיקה הזאת והסיבה שהם אוהבים אותה) אל תשכח שמוזיקה זו גם אומנות וגם כישרון ומה לעשות שבשנים האחרונות היינו צריכים לוותר על האומנות ועל הכישרון לפחות בכל הנוגע ללהקה ומנגנת בכלים של עצמה אני לא מתכוון לוותר על הפיסה האחרונה של הכישרון שבמוזיקה שזה שירה ועשיית השיר! אתה רוצה לוותר בבקשה אני ממשיך לאהוב מוזיקה מסויימת כי אני אוהב אותה ולא כי אף אחד אמר לי או כי זה מה שהולך אני לא צריך להרשים אף אחד שיצחקו עלי מצידי כל עוד אני נהנה מהמוזיקה שאני שומע הכל בסדר מבחינתי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בטהובן, באך, שוברט וחבר מרעיהם לא ממש כתבו מוזיקה עם מילים, אתה יודע. זה הופך את המוזיקה שלהם ל"גרועה, חסרת כל כשרון ביצועי וכל בסיס מוזיקלי"? לא אוהב קלאסית? גם פינק פלויד יצרו קטעים ארוכים ומצויינים בלי מילים, וגם לג'תרו טול יש כמה, אם אני זוכר נכון. (ניר, זה גם אליך - זה לא שאנשים לא אוהבים קטעים ארוכים, זה שאנשים לא אוהבים קטעים ארוכים שחוזרים על עצמם בשממון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב האנשים שטוענים שהם אוהבים את פינק פלויד עושים fast forward על הקטעים הפסיכודליים ומעדיפים שירים כמו wish you were here על קטעים כמו echoes. מיש באמת אוהב ומכיר את הלהקה יעדיף את האלבומים umaguma או obscured by clouds או soccer full of secrets על החומה או wish you were here . בקיצור, אנשים לא אוהבים קטעים ארוכים שהם לא מצליחים להבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא אחד האהובים עלי של פינק פלויד הוא ''אמא לב אטום'', האינסטרומנטלי (אם אפשר לקרוא לזה כך...) ברובו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך אינני מצליח לרדת לפשרה של ההתנגדות הנחרצת שלך לטראנס. אני מקבל את הרושם שהדעה שלך נקבעה עוד לפני שנתת למוזיקה הזו הזדמנות הוגנת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה יכול להשוות בין עושר הצלילים של "אמא לב אטום" לבין החזרות האינסופיות על נושא אחד מטופש במוזיקת הטראנס? ב"אמא" יש השתלשלות עלילתית מסויימת, בעוד שטראנס, לפחות באלו ש"נתמזל" מזלי לשמוע בבסיס בו שירתתי, יוצא מההנחה שאתה בכלל לא מתכוון להקשיב לו, אלא בסך הכל רוצה קצב כדי שתוכל לרקוד. שאר המוזיקה היא רקע, לא יותר. זאת בזמן שפינק פלויד שלהקות דומות יצרו את המוזיקה כדי שיאזינו לה, בדיוק כמו שמאזינים למוזיקה קלאסית - בקשב רב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שאדם שמצליח לראות דרך מסך הרעש של הפסיכודליה הפינק פלוידית, יצליח גם לראות את הניואנסים שמאחורי המקצב של הטראנס. קטע טראנס טוב מכיל התפתחויות רבות הבנויות על המקצב המונוטוני. אם תצליח לתפוס את העניין הזה תוכל אולי ליהנות מטראנס או לפחות להבין את אילו שנהנים ממנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוויכוח כאן הוא די עקר. מודאג יוצא להגן על מוזיקה אלקטרונית בכלל, בעוד אתה, אם הבנתי אותך נכון, מתנגד לרק לסוג אחד, שאתה מכנה 'טראנס'. מוזיקה אלקטרונית ששמה דגש על הקצב, ולא על העומק/תחכום המוזיקלי. אתם לא מתווכחים על אותו דבר. זה לא שיש לי משהו נגד וויכוחים אינסופיים על נושאים נידחים, אבל כאן זה ממש צרם לי. :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותה מוזיקה המכונה כאן טראנס מכילה הרבה תת זרמים. אדם שחי את המוזיקה הזו יוכל להסביר מה ההבדל בין האוס, טראנס רגיל, פרוגרסיב טראנס, דאנס ועוד כמה סגנונות ששכחתי או אינני מודע לקיומם. חלק מהמאפיינים של כל הסגנונות הללו הם קצב מהיר צלילים אלקטרוניים, שימוש בסימפולים, כלי נגינה מסוימים והעובדה שמי שעושה את המוזיקה אינו זמר או להקה אלא הדי.ג'י. הקצב בטראנס הוא אחד מהצירים המרכזיים. מעבר לכך יש הרבה תחכום ועומק מוזיקאלי. להגיד שטראנס זה רק קצב זה כמו להגיד שרוק זה רק רעש. ישנם יוצרי טראנס שחסר להם הכשרון לעשות מוזיקה אמיתית ולכן מסתפקים בקצב משעמם, כמו שיש המון יוצרי רוק גרועים שמקוים שהדיסטורשן יחפה על חוסר המקוריות והרדידות של המוזיקה שלהם. לצערי עברתי את הגיל המנטלי שבו יש לאדם את הסקרנות, האנרגיה וההתלהבות להבין כל דבר שמעניין ומרגש אותו ולכן הבקיאות שלי במוזיקה היא מועטה מאוד אבל העליהום שהיה כאן על הסגנון המוזיקאלי החדש והמתחדש ביותר כיום, שעתיד בסופו של דבר להיות הקו המוזיקלי השולט בשנים הבאות מקומם אותי. רוב האנשים שכותבים כאן אינם מבינים את המוזיקה הזו ולכן הם שוללים אותה. הטענה שאין מה להבין בטראנס היא מתנשאת וטיפשית. אני רק רציתי להזכיר שהרוק, ה r&b, הפאנק, הראפ ועוד סגנונות מוזיקאליים נדחו ע"י הגורמים השמרניים בתחילת דרכם,(וישנן עדיין אנשים שמתייחסים אליהם כאל "לא מוזיקה"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק מה שאמרתי! דובי לא התייחס לכלל המוזיקה האלקטרונית בקיטוריו, אלא רק לאותה מוזיקה מונוטונית וחסרת עומק, שאותה הוא כינה 'טראנס'. מכיוון שאני לא ממיש מבין בתחום לעומק, לא הייתה לי הגדרה יותר טובה, ונאלצתי להשאיר את המילה, אם כי דאגתי ללוות אותה בהסתייגות - שזה השם שבו דובי משתמש. אתה, מצד שני, ענית לדובי כאילו הוא כלל את כל סוגי המוזיקה האלקטרונית בעניין, ממקצבי ג'אנגל מהירים ועד לאמביינט פרוגרסיבי. יש מספיק דברים להתווכח עליהם בלי שנמצא לעצמנו עוד סיבות. :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוכח דבר אחד!בטהובן ובאך יצרו מוזיקה שנחשבת היום לאומנות השירים שלהם אומנם בלי מילים אבל עדיין המנגינה משתנה והם יצרו מנגינה שאני בטוח שכמה שתנסה ותרצה לא תוכל להפיק או אולי לפחות לא כל אחד יכול! מוזיקת הטראנס היא או מוזיקה שנגנבה מאחד הקלאסיקות הישנות של המוזיקה או סתם תופים בקצב מהיר ששיעור אחד בדי גיי יספיק לכל אחד כדי שהוא יוכל להפיק אותה בעצמו! ואם כבר פינק פלויד אז דעתי לגביהם לא ממש שונה וגם עליהם אני לא מת! השאלה פה היא איפה הכישרון והבסיס המוזיקלי כמו שאנחנו מכירים אותו במוזיקת הטראס! זה רק מראה שדרישות הקהל למוזיקה שטחית מצביעה גם על ההפכותם לשטחיים! המהפיכה היא לא רק במוזיקה אלא גם במה שהיא גורמת לאנשים להפוך! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, למען הגילוי הנאות, אני אמנם לא בסצינת הטראנס אבל אני נהנית מאוד גם מטראנס וגם מבטהובן ובאך (וגם מפינק פלויד). כשרון וחוסר כשרון יש בכל מקום- גם בטראנס וגם במוזיקה קלאסית. ההבדל הוא שבמוזיקה קלאסית היו כמה מאות שנים של סלקציה, ככה שנישארנו בעיקר עם האיכות, בעוד שבטראנס אין עדיין את הסלקציה הזו. אגב בטהובן ובאך ומוזיקה אלקטרונית: אני ממליצה מאוד על הדיסק Music composed by computer (ששם המחבר פרח מזכרוני)האמן שם תכנת מחשב שילחין מוזיקה בסגנון של מלחינים קלאסיים ידועים, כגון באך, והרבה אנשים אכן יכולים לבלבל בקלות בין הגירסה בהלחנת המחשב לבין מוזיקה אותנטית של המלחינים הגדולים. הדיסק ניתן להשאלה או להאזנה במקום במדור המוזיקה בספריית בית אריאלה בתל אביב, למי שמעוניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מפספסת נקודה עצם הכנת שיר קלאסי דורש הרבה יותר כשרון לא יכול להיות מצב של חוסר כשרון במוזיקה קלאסית שכן המונח כשרון מתייחס לאופן הכנת השיר בצורה שלא כל אחד יכול להכינו! בנוגע לסלקציה אם כמו שאת אומרת אז בבקשה תני לי שם של שיר טראנס אחד כשרוני ומיוחד ביותר שניתן להשוותו מבחינת כשרון לשיר קלאסי!? תאמיני לי שמונה שנים של סלקציה זה מספיק ללהפוך שיר טראנס אחד לפחות לקלאסיקה ! אני לא יכול להצביע על אחד אפילו! ואגב בכלל ביקור בבית אריאלה ממולץ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשם כתיבת יצירה קלאסית (במובן הרגיל של המונח ''מוסיקה קלאסית'') לא נדרש כישרון יוצא דופן, אלא רק השקעה ולימוד של מספר שנים. יש יצירות טובות יותר וטובות פחות, כמובן, אבל כולן נכתבו על ידי מוסיקאים מקצועיים שטרחו, למדו והתאמנו במשך כמה וכמה שנים, בכדי שיוכלו להתחיל לכתוב. ''כשרון'' יכול לאפשר לך, אולי, לשיר לתוך בקבוק שמפו באמבטיה, או לזמזם מנגינות פשוטות בקול אחד. המונח ''טראנס'' מתבלבל פעמים רבות (גם אצלי) עם המונח ''מוסיקה אלקטרונית''. למעשה, הקשר בינהם מקביל בערך לקשר שבין רוק פרוגרסיבי ושירים של בריטני ספירס - לא הרבה במיוחד. אני יכול לתת, לכל המעונין, שמות של יוצרים ואלבומים אלקטרונים למחצה או במלואם, שבהחלט יכולים להחשב כיצירות מוסיקליות שלמות (וחלקן אף טובות) לכל דבר. לעומתן, הטראנסים לא מיועדים לשםש כתחליף למוסיקה קלאסית, אלא פשוט כמוסיקה לריקודים, מוסיקת רקע למסיבות ומועדונים. בתור שכאלה, אין ספק שהטראנסים סחפו את העולם הרבה יותר מקודמיהם (הוואלס, הצ'רלסטון והטוויסט, למי שלא זוכר) והם יעילים הרבה יותר למטרה שלשמם הם נכתבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתפלא כמה כשרון צריך כדי לכתוב שיר קלאסי אני נותן לך שנתיים לכתוב שיר אחד שיגיע לרמה של שיר קלאסי בינוני אם אתה מצליח הוכחת את עצמך ! תאמין לי זה לא פשוט כמו שחושבים יש לזה מבנה והרבה יותר! המוזיקה האלקטרונית לפחות כמו שאני מכיר אותה ממש לא טראנס והטראנס כפי שציינת באמת משמש בעיקרו כמוזיקת רקע והדגש הוא על רקע! אשמח אם תיתן לי שם אחד של שיר טראנס יודע ופופולרי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שנתיים? אני יכול כבר היום להתחיל לכתוב יצירה שתיפול תחת הקטגוריה של "מוסיקה קלאסית". אני לא מתימר להיות בטהובן, אבל לא דיברנו על איכות. ברור שהכשרון מהווה פאקטור, אבל היו יוצרים טובים יותר וטובים פחות שכתבו מוסיקה קלאסית, וגם כלל היצירות של אותו יוצר לא תמיד היו באותה הרמה. אבל זה ממש ממש ממש (ממש) לא קשור לנושא המאמר. אני מצטער אם הנושא נגע לליבך עד כדי כך (לפי הכתיבה הנרגשת שלך), אבל בשום שלב לא טענתי שאני אוהב להקשיב לטראנסים, או התימרתי להבין בהם. כפי שאני לא מצפה מחובב טראנס ממוצע לחוות את דעתו על שיריו של רוברט ג'ונסון, אתה לא יכול לצפות ממני לספק לך שמות של שירי טראנס (על אף שאני יודע בבירור שחלקם הצליחו למרפק להם את דרכם לתוך המיינסטרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מחפש מוזיקה שתיפול תחת קטגוריה של תחום מסויים אני דיברתי על איכות ואני רוצה שיר אם איכות בינונית ואני לא בטוח שאתה יכול לספק לי אותו אלא אם כן אכן יש לך כישרון יוצא דופן לכתיבת מוזיקה קלאסית ותתפלא דווקא הנושא לא נוגע לי יותר מידייי אלא פשוט יש לי הערכה מסויימת לסוגיי מוזיקה שדורשים מאמץ כתיבה ולמה אתה חושב שחייבים תמיד לדבר רק על נושאים שקשורים למאמר חלק מהעקרון פה זה לפתח את הנושא ולנהל דיונים על מה שמתפתח ממנו! וחוץ מזה גם מוזיקה שאני לא אוהב את הקטגוריה שלה דוגמת רוק כבד או כל דבר אחר אני יכול למצוא שם של שיר שנכנס תחת אותה קטגוריה ואם לדעתי קשה לך למצוא שם של שיר אף על פי שאתה לא אוהב טראנסים זה אומר משהו על טראנסים ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההערה הראשונית שלי באה בכדי לנפץ, כבדרך אגב, מיתוס שקיים אצל הדיוטות מוסיקליים על מוסיקה קלאסית ומוסיקה בכלל. לא התכוונתי להתעמק בנושא, אבל אם אתה מתעקש - בבקשה: כתיבת מוסיקה קלאסית אינה שונה מכתיבת כל מוסיקה אחרת, מלבד העובדה שהיא יותר מורכבת, ועל כן מצריכה יותר ידע. לא כל מוסיקאי הוא גאון מוסיקלי, ולמעשה רובם הם אנשים נורמליים לחלוטין שמשקיעים שעות של עבודה על כל יצירה, ואחרי כן שבועות וחודשים של ליטוש. *כל* אדם, בעל כישרון, חסר כשרון, ימני, שמאלי, אוהב אפרסקים, רגיש לחלב, ארכנופוב או פדופיל - מסוגל לכתוב מוסיקה קלאסית, אם רק יצליח להנתק מהאפרסקים והילדים הקטנים למספיק זמן בכדי לשבת וללמוד. נכון, יש מוסיקאים מוכשרים יותר ויש מוסיקאים מוכשרים פחות, אבל עצם היותם מוסיקאים לא אומרת שיש בהם גאונות או כשרון מסתורי נעלם מהעין. כשרונות מוסיקליים גדולים מבצבצים מדי פעם אצל אנשים בעלי אינטיליגנציה גבוהה, שמיעה אבסולוטית או יכולת מתמטית לא רגילה, אך אלה הם יתרונות שוליים, יחסית לכשרון האמיתי שנדרש ממוסיקאי שרוצה להתקדם - ישבן נוח, שמאפשר לו לשבת שעות עם או בלי כלי הנגינה שלו, ללמוד ולהתאמן. בלי קשר, אני גם לא יכול לנקוב לך בשם של שיר של בריטני ספירס. זה אומר משהו על מוסיקת הפופ? אני גם לא מכיר אף משורר יפאני. זה אומר לך שאין משוררי האיקו מוכשרים? שטות לא רלוונטית ולא קשורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה אומר בעצם שאם כל מה שכתיבת שיר קלאסי בינוני שיצליח(אחרת אין לזה כל משמעות כישרון נמדד גם בהצלחת השיר שכן אחרת כל דבר היה נחשב כישרוני)זה ישיבה על התחת !? אז בעצם למה אני מחכה אני יכול כבר היום לעשות מיליונים אם כל שיר בכל תחום שאני אנסה אותו אז קדימה אני סתם מבזבז זמן פה... לא נראה לי! ותתפלא שלמוזיקאי כמו באך בטהובן או כל אחד אחר יש כשרון מיוחד !אני לא מת על מוזיקה קלאסית אבל קצת הערכה להם לא תזיק לך! בקשר לנקודה השניה נעזוב אותה בינתיים היא כבר הובהרה-ברור שאם אתה לא יכול לנקוב בשם אחד של שיר של בריטני ספירס אתה משקר! או לפחות לזהותו כשתשמע אותו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יצליח" כבר תלוי בעיקר ביחסי ציבור, ע"ע השרוף. אבל כן, בשביל לכתוב יצירה מוסיקלית ממוצעת, כל מה שאתה צריך זה תחת וסבלנות ללימודי מוסיקה במשך שנה-שנתיים-עשר. זה לא קל, אני לא טוען שזה קל, אבל אתה לא צריך יכולות יוצאות דופן בשביל לכתוב מוסיקה, גם לא קלאסית. הכשרון מהווה פאקטור, נכון, אבל הוא יהיה מה שיבדיל בין יצירה סתם לבין יצירה גאונית, ולא מה שיבדיל בין יצירה בכלל לבין קקופוניה. יש גם שירי טראנס רבים שאני אזהה אותם אם אשמע אותם. בשבילך - אפילו נברתי בזכרוני ונזכרתי בשמו של אחד מהם - Ain't talking 'bout doub שהשתמש בפראזה משיר משבעים ושמונה של וואן היילן. בבקשה - להיט טראנס. ואגב - אני לא משקר, אני פשוט לא רואה MTV. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הפרק האחרון בסידרה עוסק בהאוס (הטראנס היה אז בחיתוליו) נדמה לי שזה היה בפרק שאחרי הפרק שעסק בפאנק. 2. גם המוזיקה של בטהובן, ומילס דיויס היא חסרת מילים. 3. אנשים אוהבים מוזיקה כי היא גורמת להם תחושות מסוימות, ויצרת אוירה או מצב רוח מסוימים. זו הסיבה העיקרית שבגללה אנשים אוהבים טראנס. 4. השאלה היא איזו מזיקה אתה שומע. אם זו מוזיקה מלודית שנעימה לאוזן אז באמת טראנס זה לא בשבילך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.קודם כל חשוב לי להעיר לך על זה שאתה מתייחס להאוס כאילו היה מחלוציי המוזיקה העולמית ושוכח שזו תופעה דיי חדשה!!! 2.בקשר לחוסר המילים התייחסתי לזה כבר מקודם בעובדה שבמצב שאתה יוצר את המוזיקה שלך ויש אתגר בלייצר ולגרום לשיר להצליח (אולי אתה זוכר את השיר "איך שיר נולד") זה אומר משהו יותר מלנגן תופים פעם לאט ופעם מהר ובזה נגמר השיר! אם אין מילים לפחות נסה להפוך את השיר למיוחד משתנה בעל מבנה מסויים וגורר הערכה! 3.אנשים אוהבים טראנס מכמה סיבות חלקם העלתי בתגובה הקודמת וחלקם הם בגלל אותו מרד של לאהוב משהו שההורים שלך שונאים וכך בעצם למרוד בהם! גם אם הם אוהבים עדיין אין סיבה להעריץ ולסגוד למוזיקה כזאת שכן אפילו תחת המונח שיר קשה להכניס מנגינת טראנס! 4.ותתפלא דווקא אני לא שומע מוזיקה כזאת אני בעיקר אוהב מוזיקת פופ, רוק ושירים שבדרך כלל אף אחד לא שם לב אליהם או מה שנקרא:"להקות של שיר אחד"! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ההתיחסות שלי להאוס היא בתור אחד האבות של הטראנס או יותר נכון אחד מסוגי הטראנס הראשונים שצצו. הזכרתי אותו רק משום שהוא הוזכר בסידרה "רוקדים ברחובות" והובלטו שתי נקודות בהתפתחות שלו. 1. הוא התפתח ישירות מהפופ של שנות השמונים, (להקות כמו ניו אורדר ודפש מוד). 2. בדומה ל r&b, רוק, פאנק, ראפ ודיסקו הוא נתקל בהתנגדות של אנשי המוזיקה הישנה והתקבל ע"י הנוער ורק אז זחל אל הזרם המרכזי MTV ותחנות הרדיו הגדולות בעולם. בהמשך גם אמנים ותיקים ומבוססים התחילו להכניס השפעות האוסיות למוזיקה שלהם (למשל מאדונה באלבום ווג). ב. אם לדעתך טראנס זה רק תופים אז אתה כנראה מבלבל אותו עם משהו אחר. אמנם הקצב מקבל בה יותר משקל מאשר ברוק אבל יש בה הרבה יותר מזה. ג. את העניין של לבחור מוזיקה שתעצבן את ההורים אתה יכול ליחס לכל סיגנון מוזיקאלי כמעט. רוב אוהבי הטראנס שאני מכיר (לא מדובר בהרבה) מסבירים את האהבה שלהם בתחושות שהמוזיקה מעוררת אצלם. בעניין ההערצה, דוקא במוזיקה ה"רגילה" יש אלמנט של סגידה משום שיחד עם כל שיר מתפרסם הזמר או הלהקה שעשו אותו. בטראנס, הדי.ג'י זוכה להרבה פחות תהילה וסגידה, החויה היא יותר מוזיקלית ופחות אישית. ד. אתה מעיד על עצמך שאתה אוהב פופ ורוק. פופ הוא מוזיקה מלודית ופשוטה. רוק יכול להיות הרבה דברים, אני מניח שאתה מעדיף רוק ומלודי עם קצת ריגוש (משהו כמו קלפטון, ביטלס וסטונס) ופחות רוק אלטרנטיבי (נירואנה, פמפקינס ורייג') או רוק מתקדם (גטרו טול, קינג קרימיזון ופינק פלויד). בקיצור סביר להניח שאתה תעדיף מוזיקה מלטפת על פני מוזיקה בועטת. לטראנס יש אח שנקרא אמביאנט זוהי מוזיקה אלקטרונית איטית ונעימה לאוזן הרבה יותר מהטראנס וסביר להניח אותה תוכל לאהוב. אבל למה לטרוח כשאפשר לקנות איזה דיסק אוסף של א הא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א.קודם כל נתחיל בזה שמה שהפריע לי היה העובדה שהטראנס וההאוס הם סך הכל תופעה דיי חדשה שלא הייתי נותן לה יותר מ-8 שנים 1.בין הדברים הכי לא נכונים ששמעתי באתר הזה ובכלל דפש מוד לפחות בתחילת דרכם היו להקת פופ טהור ופשוט עם שירים כמו: EVERYBODY WANTES TO RULE THE WORLD ועוד...חוץ מזה שנות השמונים בעיקרם היו דאנס והפופ המסחרי בתחילת דרכו ככה שאני ממש לא יודע איך הגעת למסקנה הזאת אשמח אם תרחיב!SHAKE THE DISEASE 2.שוב אתה אומר כאילו היה לא כל כך הרבה זמן להיתקל בכל התלאות האלו למרות שאני עדיין חוץ מבשעות הלילה המאוחרות לא רואה שאם טי וי משדרים טראנסים או מראים הזדהות עם המוזיקה! בטח שלא מדונה שהאלבום שציינת יצא כבר בשנת 90 כשהטראנסים וההאוסים היו עוד עובר!!! חוץ מזה אם אתה חושב שלדי גיי לא סוגדים אתה טועה בגדול שכן כבר אפשר לראות את התופעה שכל ילד רוצה להיות די גיי וכבר אנשים סוחטים כסף מילדים קטנים על ידי "שיעורים פרטיים" בדי גיי ככה שעניין הסגידה כנראה עדיין לא הגיע אליכם! פופ היא בהחלט מוזיקה פשוטה וזה מה שאני אוהב בא מוזיקה שבאה והולכת בלי להידבק יותר מידיי לסוג אחד או ללהקה אחת חוץ מזה יש בו גם מהמיוחד! בקשר לרוק אז אם אפשר לקרוא להם רוק אני אוהב להקות כמו איירוסמית,בון גובי וכדומה וממש לא מה שציינת! בקשר לאמביאנט עדיין לא נתקלתי וחוץ מזה רק שאני אבין...יש לך בעיה עם א-הא???? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. דפש מוד היו מחלוצי המוזיקה האלקטרונית והשימוש בסמפלרים. לא טענתי שהם היו יוצרי האוס, אבל אמני ההאוס הראשונים הושפעו מאוד מהמוזיקה שלהם. באותה תוכנית מדוברת רואיין אחד מאותם חלוצי האוס שטען שדפש מוד ביקרו בסטודיו שלו ומאוד אהבו את מה שהוא עושה (יכול להיות שזה לא באמת קרה אבל אם הוא אמר את זה, סימן שהם באמת השפיעו עליו). ההאוס התחיל בסוף שנות השמונים ע"י די.ג'יס שניסו לעשות רמיקסים לשירים של פט שופ בויז וניו אורדר, וקיבלו בטעות משהו חדש ומעניין. הטראנס התחיל כמה שנים מאוחר יותר על בסיס הטכנו (שניסה להיות הפאנק של המוזיקה האלקטרונית ונעלם). 2. מאדונה באלבום ווג ו U2 באלבום זורופה משתמשים בכלים, מקצבים, וסימפולים שמאפיינים את מוזיקת ההאוס (שהיה קיים כבר בשנות השמונים). הסיבה שהם בחרו בהאוס היא שהם לא רצו להישאר מאחור מבחינה מוזיקלית. הטראנס הכבד לא נכנס עדיין לזרם המרכזי אבל רואים השפעות חזקות שלו וטרנס רך יותר. 3. אתה טוען שיש סגידה לדי.ג'י, נסה להיזכר בשם של די.ג'י אחד מפורסם. בטראנס אין פולחן אישיות של המבצעים בניגוד לרוק . הדי.גי אינו סלבריטי בעוד שהזמר כן. אין רע בכך שמלמדים ילדים להיות די.ג'י זה לא מגונה יותר משיעורי גיטרה או פסנתר. 4. פופ היא מוזיקה פשוטה ומקובעת. אין לי עניין בה מכיוון שהיא לא נותנת לי כלום, לא ריגוש, לא עניין ולא הנאה מוזיקלית. בניגוד אליך אני בתור ילד אהבתי פופ, עד שגיליתי את הרוק והבנתי שעבדו עלי. אני עדיין נהנה מפופ אבל זו התרפקות רומנטית על זיכרונות הילדות ולא הנאה מוזיקלית. אירוסמית כבר שנים אינה להקת רוק (היא הייתה כזו בראשית דרכה אבל גם אז רק חקיינית של להקות כמו סגול כהה ונחש לבן). בון ג'ובי הייתה להקת פופ עם פוזה של רוק ולא יותר מזה. כך שלמעשה אתה חובב פופ. אתה אוהב מלודיות נעימות שנשמעות מוכרות. מוזיקה שאפשר להקשיב לה בכיף, רעש לבן נעים, רומן רומנטי מוזיקלי. זה לא מגונה אבל לדעתי אפשר ליהנות ממוזיקה הרבה יותר. 5. בקשר לדיסק החדש של א-הא, חבל להוציא עליו את הכסף משום שהוא נשמע בדיוק כמו התקליטים שלהם בשנות השמונים, ובהם אתה מקבל בונוס בצורת זיכרונות ילדות מהמסיבות של כיתה ו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.אולי אותו די גיי או לא משנה מה הושפע מהמוזיקה שהם יצרו במהלך שנות ה-90 המוקדמות כתוןצאה מההזדהות המוזיקלית אם סגנונות שהיו חדשים באותה תקופה?! רמיקס וטראנס\האוס הם ממש לא אותו הדבר אני אגיד לך ממה בדיוק נוצרו ההאוסים הראשונים אם כבר מדברים על שנות השמונים:לקראת סוף שנות השמונים התחיל כפי שאתה בטח זוכר זרם הראפ שהתחיל מלהקות כמו RUN DMC וויל סמית בתחילת דרכו ועוד...כשהפופ התחיל לקבל את הראפ והוא כבר לא היה למחתרתי יותר (אם אתה זוכר את האיחוד של אירוסמית עם הלהקה RUN DMC בשנת 88 אז אתה מבין על מה אני מדבר) ואז נגמרו שנות השמונים התחילו ה-90 ותוך חיפוש למשהו חדש הופעו הדי גיי מהראפ השחור ורק מהראפ השחור כמובן שעם הזמן התחילו להצטרף להקות נוספות כמו דפש מוד ועוד... 3.אתה צודק חלקית כי אומנם באמת אין סגידה דומה לזאת שקיימת בפופ אבל עדיין יש סגידה למקוצוע אני בטוח שאם תגיד לחבורה של ערסים שאתה די גיי תהייה הערכה מסויימת אליך! ושיעוריי די גיי נראים לי מיותרים להפליא! 4.בכל מה שכתבת אתה צודק וככה אני נהנה ממוזיקה זה מה שעושה לי את ההנאה וחלקה גם מהערצת זכרונות העבר של להקות שהיו פעם משהו גדול והיום כבר לא!אבל עדיין לי נראה כי אתה פשוט חובב רוק כבר וממש לא רוק טהור! (ראה נחש לבן וסגול כהה) 5.עדיין אם לא את החדש שווה לפחות לקנות את הישנים מה רע בזכרונות ילדות מכיתה ו'? חשבתי שזה כל הכיף לא? יש ל א-הא כמה קלאסיקות שלא היו מביישים שום להקת רוק כבר שאתה מכיר תאמין לי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הראפ התחיל בתחילת שנות השמונים (אני זוכר איך אהוד מנור בעד פופ הציג את הסגנון המוזיקאלי החדש שבו הזמר רק מדבר לפי הקצב ולא שר. הוא התחלק ל 2 ראפ מתחנף של כל מיני זמרי דיסקו כושלים, והראפ האמיתי שלא זכה להכרה של הממסד. במחצית השניה של שמות השמונים (הרבה בזכות ההכרה של אירוסמית שנחשבה אז ללהקה מכובדת בעלת זכויות מסוימות ברוק ה"קלאסי") הראפ פרץ למרכז הבמה (היה בסדרה ההיא גם פרק על ראפ). זה נכון שלראפרים רבים יש זכויות בהוולדות של ההאוס ואחריו הטראנס אבל אני גם ללהקות הפופ והניו וויב של שנות השמונים יש זכויות לא מבוטלות. אני לא ממש בקיא בהיסטוריה של המוזיקה המודרנית ולכן אינני בר סמכה בעניינים הללו אבל נראה לי ששנינו הסכמנו שההאוס קיים בעולם לפחות עשור והוא ינק לא מעט מהמוזיקה של שנות השמונים. 3. גם אם תגיד להם שאתה בארמן, או מתכנת מחשבים שמרוויח 20 אלף ש"ח. נורא קל להרשים ארסים (לפחות את הסטריאוטיפיים שביניהם). 4. אני אוהב רוק באופן כללי החל מהרוק הקלאסי (קלפטון וזפלין) דרך הרוק המתקדם (גנסיס של פיטר גבריאל, ג'טרו טול וקינג קרימזון) הרוק הכבד (בתולת הברזל וac/dc) והרוק האלטרנטיבי של שנות התשעים (נירואנה והפאמפקינס) בקיצור כמעט כל רוק ראוי. אני לא אוהב להקות או זמרים כמו לני קרביץ או בון ג'ובי שממחזרים נוסחאות ישנות בלי לתת שום אמירה מקורית. אין כזה דבר רוק טהור מכיוון שהרוק נע בהמון מסלולים מקבילים כמעט מהרגע שהוא הומצא. 5. בזמן האחרון רוב הפעמים שמוזיקה מעלה בי זיכרונות נעימים הם שיכים לתקופת התיכון או הצבא והפס קול אחר לחלוטין (לפני שבועיים נתקלתי ב"רוכסן" של "נושאי המגבעת", ענק). לכיתה ו' אני לא מתגעגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.תראה אני מסכים איתך שכן הטראנס קיים בערך עשור והוא אכן מושפע ממוזיקת ראפ שחורה ובכלל אבל אני לא מסכים להאשים את הפופ דאנס האלקטרוני בהשפעה על הטראנס! הקלאסיקות של שנות השמונים זכו לגרסאות של רמיקס מכל מיני די גיי שונים הרמיקס דיי מזכיר את הטראנסים למיניהם ככה שאולי פה ההשפעה מהרמיקסים הראשונים ! הראפ זכה להכרה של ממש בסוף שנות השמונים ואכן המשפיע העיקרי שכן שני סוגיי המוזיקה כביכול מתנגדים לממסד לעולם ויוצרים התנגדות של ההורים כפי שציינתי מקודם! הפופ של שנות השמונים התאפיין בסינטיסיזר ותופים אלקטרונים(שכחתי את השם המקורי)לכן ההשפעה לפי דעתי הייתה קטנה! 3.נכון אבל הנקודה הייתה שהמקצוע יצר סטריאוטיפ חדש של סוגיי אנשים וכך גם מוזיקת הטראנס! 4.אתה שוכח שהמקוריות של בון גובי ודומים היה בשנות השמונים מיחזורו הוא רק ניסיון כושל לקאמבק אבל עדיין המקוריות הראשית דורשת הערכה כלשהיא! והאם גנסיס ופיטר גבריאל נחשבים לרוק!? כי לי ממש לא נראה כך בטח שלא פיטר גבריאל באלבומים כמו :SHAKING THE TREE ו- SO???? אני לפחות להקות כמו בתולת הברזל וAC\DC ממש לא מעריך שכן המוזיקה שלהם כל כך בנאלית וחסרת כל בסיס! סתם גיטרות רועשות בכל צורה ואקורד אפשרי (בעיקר בתולת הברזל-מה שכן הם יודעים לעשות זה אחלה הופעות!!!) 5.אבל עדיין האם זה רע ?האם לא כיף זכרונות העבר?ריקודיי הסלוו הראשונים ושירים ולהקות שפעם סגדת להם? טעמי לפחות זה שזה כיף ונחמד מאד! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. אלה גוטמן וצ'ופי. איך אני איתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גדול. כבר שמו פוסטרים שלהם במעריב לנוער? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל הסיבה היא פשוטה מאוד - הקהל של מעריב לנוער לא ממש זהה לקהל של הדי.ג'יים. למעשה - הקהל של מעריב לנוער לא מורשה אפילו להכנס למועדונים בהם מנגנים הדי.ג'יים. קשה לבנות ככה הערצה. אם תשים לב, במודעות שיש ברחובות, תמיד מציינים בהבלטה את שמות הדי.ג'יים, את המקום ממנו הם הגיעו (או אם הם ישראלים - את הקבוצה או החברה או מה שלא יהיה שהם משתייכים אליה). לכאורה, לפחות, זה משנה לאנשים שבעניינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הנוער חשוף למוזיקה הזו דרך דיסקים ורדיו (נסה להקשיב ל 99 fm בערב) אני בטוח שבמסיבות כיתה משמיעים לא מעט טראנס. אם אין מועדוני מעריצים ליוצרי טראנס זה לא בגלל שהצעירים לא חשופים לו אלא בגלל שאין מקום להערצה אישית במוזיקה הזו. ב. בהופעות אתה בקושי מצליח לראות את הדי.גי כי הוא מוקף מכשירים. בקליפים, לרוב האנימציה שולטת ולא רואים בכלל אנשים (חוץ מהפרודיג'י אבל הם יוצאים מהכלל) וגם על העטיפות של הדיסקים אתה לא ממש רואה אנשים. במודעות שמצינות מי המבצעים, לרוב השם הוא תחת כותרת ראשית שמספרת על אופי האירוע תנסה לחשוב על מודעה שמספרת על "היי פייב בהופעה חיה" מול מודעה של "מצעד הגאוה עם די גי צ'ופי". עצם העובדה שצריך לציין מאיפה האומנים הגיעו מראה שלא הם העיקר אלא המוזיקה. ג. אם ג'ים מוריסון טען שהוא ה " lizard king " ,סיד באררט טען שהוא ה " antichrist " וגון לנון טען שהוא יותר פופולארי מישו, בטראנס, המקסימום שתצליח להוציא זה ש " god is a d.j ". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמישהו מאיתנו מתבלבל כאן. למיטב ידיעתי, די.ג'יים לרוב לא מוציאים דיסקים. האמנות שלהם היא לייב בלבד. דיסקים של טראנס זה משהו שונה לגמרי. תראה, ברור לי שאין הערצה כמו שיש הערצה לבריטני ספירס, אבל נראה לי שהסיבות הן לא בגלל שהמדיום לא מעודד הערצה (את תמונות של רדיוהד במרבית האלבומים שלהם, ובכל זאת מעריצים אותם), אלא בגלל שהקהל יותר בוגר, וממילא אינו נוטה להערצה ילדותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, תחליף את הביטוי די.ג'י ביוצרי טראנס. הסיבה שאין לאסטראל פרוג'קשן מועדון מעריצים היא שהם לא מפזרים את התמונות שלהם על הדיסקים וקליפים שלהם. דרך אגב, אתה מתכנן ללכת להופעה של רדיו הד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אני מקווה שלא תטען עכשיו שאני לוקה בהערצה ילדותית. (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לוקה במעודכנות מוזיקאלית וטעם איכותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. כל דייג'י שמכבד את עצמו (ויש הרבה כאלו לצערי), מוציא דיסק בו מבחר קטעים שהוא מיקסס או דיסק הופעה חיה (הם קוראים לזה סט, משום מה). האינפלציה בתחום מתקרבת כמעט לזו של נגני הג'אז. שלא תבינו אותי לא נכון, יש כמה דיג'יים שהם מאוד מוצלחים ולא כל אחד יכול להיות דייג'י טוב. במקרה של פטבוי סלים, למשל, הרמיקסים שהוא עושה בהרבה יותר מוצלחים מהשירים המקוריים. אבל מה לעשות שמרבית הדייג'יים רוכבים על ההייפ שיש לתרבות הקלאבים, הייפ שנבנה בעיקר באמצעות תקשורת וסלקציה של הקהל. ומילה אחרונה לסיום: תחת השפעת אקסטזי, אפילו השירים של שלמה ארצי נשמעים מגניבים וקופצניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אההההם... נדמה לי ש-Everybody want's to rule the world זה דווקא של Tears for Fears... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לגמרי מוריד בפניך את הכובע!!!! אני בדרך כלל לא טועה בנושאים כאלה! אני התכוונתי לשיר : ENJOY THE SILENCE אבל עדיין שניהם הירים יפים!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בפירוש צודק. אני חושב ש enjoy the silence הוא השיר הטוב ביותר שלהם ואני גם מת על הקונספט של הקליפ - בתחפושת של מלך, עם כיסא נוח, הולך שעות בהרים כדי למצא קצת שקט מענייני היום.... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אתה מבין למה התבלבלתי? RULE THE WORLD כסא של מלךיש לי דימיון פורה מה לעשות! אבל אכן אתה צודק! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוחה על ההשמצה! האוסף של א-הא הוא מצויין |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיואוו! אחי, אתה אחד מהאנשים היחידים שאני מכיר שמכירים את הלהקה הגדולה קינג קרימזון!!! "confusion will be my epitaph..."
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |