בתשובה למודאג, 15/05/00 15:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קודם כל יצא לי לראות את הסדרה הזאת אבל מוזר לא ראיתי שום דבר על טראנסים או האוסים! ומה לעשות שלדעתי טראנסים זו מוזיקה גרועה חסרת כל כשרון ביצועי וכל בסיס מוזיקלי שכן אפילו מילים אין לה! אני לא מבין מה הנקודה בפיספוס המהפיכה? למה אתה חושב שאני מהאנשים שאוהבים מוזיקה רק בגלל שהיא מהפיכה או רק בגלל שזה מה שהולך או רק בגלל שכולם אוהבים את זה! (אני חושב שבשלושת הדוגמאות האלא הכללתי בערך את כל האנשים שאוהבים את המוזיקה הזאת והסיבה שהם אוהבים אותה) אל תשכח שמוזיקה זו גם אומנות וגם כישרון ומה לעשות שבשנים האחרונות היינו צריכים לוותר על האומנות ועל הכישרון לפחות בכל הנוגע ללהקה ומנגנת בכלים של עצמה אני לא מתכוון לוותר על הפיסה האחרונה של הכישרון שבמוזיקה שזה שירה ועשיית השיר! אתה רוצה לוותר בבקשה אני ממשיך לאהוב מוזיקה מסויימת כי אני אוהב אותה ולא כי אף אחד אמר לי או כי זה מה שהולך אני לא צריך להרשים אף אחד שיצחקו עלי מצידי כל עוד אני נהנה מהמוזיקה שאני שומע הכל בסדר מבחינתי! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם בטהובן, באך, שוברט וחבר מרעיהם לא ממש כתבו מוזיקה עם מילים, אתה יודע. זה הופך את המוזיקה שלהם ל"גרועה, חסרת כל כשרון ביצועי וכל בסיס מוזיקלי"? לא אוהב קלאסית? גם פינק פלויד יצרו קטעים ארוכים ומצויינים בלי מילים, וגם לג'תרו טול יש כמה, אם אני זוכר נכון. (ניר, זה גם אליך - זה לא שאנשים לא אוהבים קטעים ארוכים, זה שאנשים לא אוהבים קטעים ארוכים שחוזרים על עצמם בשממון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב האנשים שטוענים שהם אוהבים את פינק פלויד עושים fast forward על הקטעים הפסיכודליים ומעדיפים שירים כמו wish you were here על קטעים כמו echoes. מיש באמת אוהב ומכיר את הלהקה יעדיף את האלבומים umaguma או obscured by clouds או soccer full of secrets על החומה או wish you were here . בקיצור, אנשים לא אוהבים קטעים ארוכים שהם לא מצליחים להבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא אחד האהובים עלי של פינק פלויד הוא ''אמא לב אטום'', האינסטרומנטלי (אם אפשר לקרוא לזה כך...) ברובו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך אינני מצליח לרדת לפשרה של ההתנגדות הנחרצת שלך לטראנס. אני מקבל את הרושם שהדעה שלך נקבעה עוד לפני שנתת למוזיקה הזו הזדמנות הוגנת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה יכול להשוות בין עושר הצלילים של "אמא לב אטום" לבין החזרות האינסופיות על נושא אחד מטופש במוזיקת הטראנס? ב"אמא" יש השתלשלות עלילתית מסויימת, בעוד שטראנס, לפחות באלו ש"נתמזל" מזלי לשמוע בבסיס בו שירתתי, יוצא מההנחה שאתה בכלל לא מתכוון להקשיב לו, אלא בסך הכל רוצה קצב כדי שתוכל לרקוד. שאר המוזיקה היא רקע, לא יותר. זאת בזמן שפינק פלויד שלהקות דומות יצרו את המוזיקה כדי שיאזינו לה, בדיוק כמו שמאזינים למוזיקה קלאסית - בקשב רב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שאדם שמצליח לראות דרך מסך הרעש של הפסיכודליה הפינק פלוידית, יצליח גם לראות את הניואנסים שמאחורי המקצב של הטראנס. קטע טראנס טוב מכיל התפתחויות רבות הבנויות על המקצב המונוטוני. אם תצליח לתפוס את העניין הזה תוכל אולי ליהנות מטראנס או לפחות להבין את אילו שנהנים ממנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוויכוח כאן הוא די עקר. מודאג יוצא להגן על מוזיקה אלקטרונית בכלל, בעוד אתה, אם הבנתי אותך נכון, מתנגד לרק לסוג אחד, שאתה מכנה 'טראנס'. מוזיקה אלקטרונית ששמה דגש על הקצב, ולא על העומק/תחכום המוזיקלי. אתם לא מתווכחים על אותו דבר. זה לא שיש לי משהו נגד וויכוחים אינסופיים על נושאים נידחים, אבל כאן זה ממש צרם לי. :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותה מוזיקה המכונה כאן טראנס מכילה הרבה תת זרמים. אדם שחי את המוזיקה הזו יוכל להסביר מה ההבדל בין האוס, טראנס רגיל, פרוגרסיב טראנס, דאנס ועוד כמה סגנונות ששכחתי או אינני מודע לקיומם. חלק מהמאפיינים של כל הסגנונות הללו הם קצב מהיר צלילים אלקטרוניים, שימוש בסימפולים, כלי נגינה מסוימים והעובדה שמי שעושה את המוזיקה אינו זמר או להקה אלא הדי.ג'י. הקצב בטראנס הוא אחד מהצירים המרכזיים. מעבר לכך יש הרבה תחכום ועומק מוזיקאלי. להגיד שטראנס זה רק קצב זה כמו להגיד שרוק זה רק רעש. ישנם יוצרי טראנס שחסר להם הכשרון לעשות מוזיקה אמיתית ולכן מסתפקים בקצב משעמם, כמו שיש המון יוצרי רוק גרועים שמקוים שהדיסטורשן יחפה על חוסר המקוריות והרדידות של המוזיקה שלהם. לצערי עברתי את הגיל המנטלי שבו יש לאדם את הסקרנות, האנרגיה וההתלהבות להבין כל דבר שמעניין ומרגש אותו ולכן הבקיאות שלי במוזיקה היא מועטה מאוד אבל העליהום שהיה כאן על הסגנון המוזיקאלי החדש והמתחדש ביותר כיום, שעתיד בסופו של דבר להיות הקו המוזיקלי השולט בשנים הבאות מקומם אותי. רוב האנשים שכותבים כאן אינם מבינים את המוזיקה הזו ולכן הם שוללים אותה. הטענה שאין מה להבין בטראנס היא מתנשאת וטיפשית. אני רק רציתי להזכיר שהרוק, ה r&b, הפאנק, הראפ ועוד סגנונות מוזיקאליים נדחו ע"י הגורמים השמרניים בתחילת דרכם,(וישנן עדיין אנשים שמתייחסים אליהם כאל "לא מוזיקה"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק מה שאמרתי! דובי לא התייחס לכלל המוזיקה האלקטרונית בקיטוריו, אלא רק לאותה מוזיקה מונוטונית וחסרת עומק, שאותה הוא כינה 'טראנס'. מכיוון שאני לא ממיש מבין בתחום לעומק, לא הייתה לי הגדרה יותר טובה, ונאלצתי להשאיר את המילה, אם כי דאגתי ללוות אותה בהסתייגות - שזה השם שבו דובי משתמש. אתה, מצד שני, ענית לדובי כאילו הוא כלל את כל סוגי המוזיקה האלקטרונית בעניין, ממקצבי ג'אנגל מהירים ועד לאמביינט פרוגרסיבי. יש מספיק דברים להתווכח עליהם בלי שנמצא לעצמנו עוד סיבות. :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוכח דבר אחד!בטהובן ובאך יצרו מוזיקה שנחשבת היום לאומנות השירים שלהם אומנם בלי מילים אבל עדיין המנגינה משתנה והם יצרו מנגינה שאני בטוח שכמה שתנסה ותרצה לא תוכל להפיק או אולי לפחות לא כל אחד יכול! מוזיקת הטראנס היא או מוזיקה שנגנבה מאחד הקלאסיקות הישנות של המוזיקה או סתם תופים בקצב מהיר ששיעור אחד בדי גיי יספיק לכל אחד כדי שהוא יוכל להפיק אותה בעצמו! ואם כבר פינק פלויד אז דעתי לגביהם לא ממש שונה וגם עליהם אני לא מת! השאלה פה היא איפה הכישרון והבסיס המוזיקלי כמו שאנחנו מכירים אותו במוזיקת הטראס! זה רק מראה שדרישות הקהל למוזיקה שטחית מצביעה גם על ההפכותם לשטחיים! המהפיכה היא לא רק במוזיקה אלא גם במה שהיא גורמת לאנשים להפוך! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, למען הגילוי הנאות, אני אמנם לא בסצינת הטראנס אבל אני נהנית מאוד גם מטראנס וגם מבטהובן ובאך (וגם מפינק פלויד). כשרון וחוסר כשרון יש בכל מקום- גם בטראנס וגם במוזיקה קלאסית. ההבדל הוא שבמוזיקה קלאסית היו כמה מאות שנים של סלקציה, ככה שנישארנו בעיקר עם האיכות, בעוד שבטראנס אין עדיין את הסלקציה הזו. אגב בטהובן ובאך ומוזיקה אלקטרונית: אני ממליצה מאוד על הדיסק Music composed by computer (ששם המחבר פרח מזכרוני)האמן שם תכנת מחשב שילחין מוזיקה בסגנון של מלחינים קלאסיים ידועים, כגון באך, והרבה אנשים אכן יכולים לבלבל בקלות בין הגירסה בהלחנת המחשב לבין מוזיקה אותנטית של המלחינים הגדולים. הדיסק ניתן להשאלה או להאזנה במקום במדור המוזיקה בספריית בית אריאלה בתל אביב, למי שמעוניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מפספסת נקודה עצם הכנת שיר קלאסי דורש הרבה יותר כשרון לא יכול להיות מצב של חוסר כשרון במוזיקה קלאסית שכן המונח כשרון מתייחס לאופן הכנת השיר בצורה שלא כל אחד יכול להכינו! בנוגע לסלקציה אם כמו שאת אומרת אז בבקשה תני לי שם של שיר טראנס אחד כשרוני ומיוחד ביותר שניתן להשוותו מבחינת כשרון לשיר קלאסי!? תאמיני לי שמונה שנים של סלקציה זה מספיק ללהפוך שיר טראנס אחד לפחות לקלאסיקה ! אני לא יכול להצביע על אחד אפילו! ואגב בכלל ביקור בבית אריאלה ממולץ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשם כתיבת יצירה קלאסית (במובן הרגיל של המונח ''מוסיקה קלאסית'') לא נדרש כישרון יוצא דופן, אלא רק השקעה ולימוד של מספר שנים. יש יצירות טובות יותר וטובות פחות, כמובן, אבל כולן נכתבו על ידי מוסיקאים מקצועיים שטרחו, למדו והתאמנו במשך כמה וכמה שנים, בכדי שיוכלו להתחיל לכתוב. ''כשרון'' יכול לאפשר לך, אולי, לשיר לתוך בקבוק שמפו באמבטיה, או לזמזם מנגינות פשוטות בקול אחד. המונח ''טראנס'' מתבלבל פעמים רבות (גם אצלי) עם המונח ''מוסיקה אלקטרונית''. למעשה, הקשר בינהם מקביל בערך לקשר שבין רוק פרוגרסיבי ושירים של בריטני ספירס - לא הרבה במיוחד. אני יכול לתת, לכל המעונין, שמות של יוצרים ואלבומים אלקטרונים למחצה או במלואם, שבהחלט יכולים להחשב כיצירות מוסיקליות שלמות (וחלקן אף טובות) לכל דבר. לעומתן, הטראנסים לא מיועדים לשםש כתחליף למוסיקה קלאסית, אלא פשוט כמוסיקה לריקודים, מוסיקת רקע למסיבות ומועדונים. בתור שכאלה, אין ספק שהטראנסים סחפו את העולם הרבה יותר מקודמיהם (הוואלס, הצ'רלסטון והטוויסט, למי שלא זוכר) והם יעילים הרבה יותר למטרה שלשמם הם נכתבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתפלא כמה כשרון צריך כדי לכתוב שיר קלאסי אני נותן לך שנתיים לכתוב שיר אחד שיגיע לרמה של שיר קלאסי בינוני אם אתה מצליח הוכחת את עצמך ! תאמין לי זה לא פשוט כמו שחושבים יש לזה מבנה והרבה יותר! המוזיקה האלקטרונית לפחות כמו שאני מכיר אותה ממש לא טראנס והטראנס כפי שציינת באמת משמש בעיקרו כמוזיקת רקע והדגש הוא על רקע! אשמח אם תיתן לי שם אחד של שיר טראנס יודע ופופולרי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שנתיים? אני יכול כבר היום להתחיל לכתוב יצירה שתיפול תחת הקטגוריה של "מוסיקה קלאסית". אני לא מתימר להיות בטהובן, אבל לא דיברנו על איכות. ברור שהכשרון מהווה פאקטור, אבל היו יוצרים טובים יותר וטובים פחות שכתבו מוסיקה קלאסית, וגם כלל היצירות של אותו יוצר לא תמיד היו באותה הרמה. אבל זה ממש ממש ממש (ממש) לא קשור לנושא המאמר. אני מצטער אם הנושא נגע לליבך עד כדי כך (לפי הכתיבה הנרגשת שלך), אבל בשום שלב לא טענתי שאני אוהב להקשיב לטראנסים, או התימרתי להבין בהם. כפי שאני לא מצפה מחובב טראנס ממוצע לחוות את דעתו על שיריו של רוברט ג'ונסון, אתה לא יכול לצפות ממני לספק לך שמות של שירי טראנס (על אף שאני יודע בבירור שחלקם הצליחו למרפק להם את דרכם לתוך המיינסטרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מחפש מוזיקה שתיפול תחת קטגוריה של תחום מסויים אני דיברתי על איכות ואני רוצה שיר אם איכות בינונית ואני לא בטוח שאתה יכול לספק לי אותו אלא אם כן אכן יש לך כישרון יוצא דופן לכתיבת מוזיקה קלאסית ותתפלא דווקא הנושא לא נוגע לי יותר מידייי אלא פשוט יש לי הערכה מסויימת לסוגיי מוזיקה שדורשים מאמץ כתיבה ולמה אתה חושב שחייבים תמיד לדבר רק על נושאים שקשורים למאמר חלק מהעקרון פה זה לפתח את הנושא ולנהל דיונים על מה שמתפתח ממנו! וחוץ מזה גם מוזיקה שאני לא אוהב את הקטגוריה שלה דוגמת רוק כבד או כל דבר אחר אני יכול למצוא שם של שיר שנכנס תחת אותה קטגוריה ואם לדעתי קשה לך למצוא שם של שיר אף על פי שאתה לא אוהב טראנסים זה אומר משהו על טראנסים ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההערה הראשונית שלי באה בכדי לנפץ, כבדרך אגב, מיתוס שקיים אצל הדיוטות מוסיקליים על מוסיקה קלאסית ומוסיקה בכלל. לא התכוונתי להתעמק בנושא, אבל אם אתה מתעקש - בבקשה: כתיבת מוסיקה קלאסית אינה שונה מכתיבת כל מוסיקה אחרת, מלבד העובדה שהיא יותר מורכבת, ועל כן מצריכה יותר ידע. לא כל מוסיקאי הוא גאון מוסיקלי, ולמעשה רובם הם אנשים נורמליים לחלוטין שמשקיעים שעות של עבודה על כל יצירה, ואחרי כן שבועות וחודשים של ליטוש. *כל* אדם, בעל כישרון, חסר כשרון, ימני, שמאלי, אוהב אפרסקים, רגיש לחלב, ארכנופוב או פדופיל - מסוגל לכתוב מוסיקה קלאסית, אם רק יצליח להנתק מהאפרסקים והילדים הקטנים למספיק זמן בכדי לשבת וללמוד. נכון, יש מוסיקאים מוכשרים יותר ויש מוסיקאים מוכשרים פחות, אבל עצם היותם מוסיקאים לא אומרת שיש בהם גאונות או כשרון מסתורי נעלם מהעין. כשרונות מוסיקליים גדולים מבצבצים מדי פעם אצל אנשים בעלי אינטיליגנציה גבוהה, שמיעה אבסולוטית או יכולת מתמטית לא רגילה, אך אלה הם יתרונות שוליים, יחסית לכשרון האמיתי שנדרש ממוסיקאי שרוצה להתקדם - ישבן נוח, שמאפשר לו לשבת שעות עם או בלי כלי הנגינה שלו, ללמוד ולהתאמן. בלי קשר, אני גם לא יכול לנקוב לך בשם של שיר של בריטני ספירס. זה אומר משהו על מוסיקת הפופ? אני גם לא מכיר אף משורר יפאני. זה אומר לך שאין משוררי האיקו מוכשרים? שטות לא רלוונטית ולא קשורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה אומר בעצם שאם כל מה שכתיבת שיר קלאסי בינוני שיצליח(אחרת אין לזה כל משמעות כישרון נמדד גם בהצלחת השיר שכן אחרת כל דבר היה נחשב כישרוני)זה ישיבה על התחת !? אז בעצם למה אני מחכה אני יכול כבר היום לעשות מיליונים אם כל שיר בכל תחום שאני אנסה אותו אז קדימה אני סתם מבזבז זמן פה... לא נראה לי! ותתפלא שלמוזיקאי כמו באך בטהובן או כל אחד אחר יש כשרון מיוחד !אני לא מת על מוזיקה קלאסית אבל קצת הערכה להם לא תזיק לך! בקשר לנקודה השניה נעזוב אותה בינתיים היא כבר הובהרה-ברור שאם אתה לא יכול לנקוב בשם אחד של שיר של בריטני ספירס אתה משקר! או לפחות לזהותו כשתשמע אותו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יצליח" כבר תלוי בעיקר ביחסי ציבור, ע"ע השרוף. אבל כן, בשביל לכתוב יצירה מוסיקלית ממוצעת, כל מה שאתה צריך זה תחת וסבלנות ללימודי מוסיקה במשך שנה-שנתיים-עשר. זה לא קל, אני לא טוען שזה קל, אבל אתה לא צריך יכולות יוצאות דופן בשביל לכתוב מוסיקה, גם לא קלאסית. הכשרון מהווה פאקטור, נכון, אבל הוא יהיה מה שיבדיל בין יצירה סתם לבין יצירה גאונית, ולא מה שיבדיל בין יצירה בכלל לבין קקופוניה. יש גם שירי טראנס רבים שאני אזהה אותם אם אשמע אותם. בשבילך - אפילו נברתי בזכרוני ונזכרתי בשמו של אחד מהם - Ain't talking 'bout doub שהשתמש בפראזה משיר משבעים ושמונה של וואן היילן. בבקשה - להיט טראנס. ואגב - אני לא משקר, אני פשוט לא רואה MTV. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הפרק האחרון בסידרה עוסק בהאוס (הטראנס היה אז בחיתוליו) נדמה לי שזה היה בפרק שאחרי הפרק שעסק בפאנק. 2. גם המוזיקה של בטהובן, ומילס דיויס היא חסרת מילים. 3. אנשים אוהבים מוזיקה כי היא גורמת להם תחושות מסוימות, ויצרת אוירה או מצב רוח מסוימים. זו הסיבה העיקרית שבגללה אנשים אוהבים טראנס. 4. השאלה היא איזו מזיקה אתה שומע. אם זו מוזיקה מלודית שנעימה לאוזן אז באמת טראנס זה לא בשבילך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.קודם כל חשוב לי להעיר לך על זה שאתה מתייחס להאוס כאילו היה מחלוציי המוזיקה העולמית ושוכח שזו תופעה דיי חדשה!!! 2.בקשר לחוסר המילים התייחסתי לזה כבר מקודם בעובדה שבמצב שאתה יוצר את המוזיקה שלך ויש אתגר בלייצר ולגרום לשיר להצליח (אולי אתה זוכר את השיר "איך שיר נולד") זה אומר משהו יותר מלנגן תופים פעם לאט ופעם מהר ובזה נגמר השיר! אם אין מילים לפחות נסה להפוך את השיר למיוחד משתנה בעל מבנה מסויים וגורר הערכה! 3.אנשים אוהבים טראנס מכמה סיבות חלקם העלתי בתגובה הקודמת וחלקם הם בגלל אותו מרד של לאהוב משהו שההורים שלך שונאים וכך בעצם למרוד בהם! גם אם הם אוהבים עדיין אין סיבה להעריץ ולסגוד למוזיקה כזאת שכן אפילו תחת המונח שיר קשה להכניס מנגינת טראנס! 4.ותתפלא דווקא אני לא שומע מוזיקה כזאת אני בעיקר אוהב מוזיקת פופ, רוק ושירים שבדרך כלל אף אחד לא שם לב אליהם או מה שנקרא:"להקות של שיר אחד"! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ההתיחסות שלי להאוס היא בתור אחד האבות של הטראנס או יותר נכון אחד מסוגי הטראנס הראשונים שצצו. הזכרתי אותו רק משום שהוא הוזכר בסידרה "רוקדים ברחובות" והובלטו שתי נקודות בהתפתחות שלו. 1. הוא התפתח ישירות מהפופ של שנות השמונים, (להקות כמו ניו אורדר ודפש מוד). 2. בדומה ל r&b, רוק, פאנק, ראפ ודיסקו הוא נתקל בהתנגדות של אנשי המוזיקה הישנה והתקבל ע"י הנוער ורק אז זחל אל הזרם המרכזי MTV ותחנות הרדיו הגדולות בעולם. בהמשך גם אמנים ותיקים ומבוססים התחילו להכניס השפעות האוסיות למוזיקה שלהם (למשל מאדונה באלבום ווג). ב. אם לדעתך טראנס זה רק תופים אז אתה כנראה מבלבל אותו עם משהו אחר. אמנם הקצב מקבל בה יותר משקל מאשר ברוק אבל יש בה הרבה יותר מזה. ג. את העניין של לבחור מוזיקה שתעצבן את ההורים אתה יכול ליחס לכל סיגנון מוזיקאלי כמעט. רוב אוהבי הטראנס שאני מכיר (לא מדובר בהרבה) מסבירים את האהבה שלהם בתחושות שהמוזיקה מעוררת אצלם. בעניין ההערצה, דוקא במוזיקה ה"רגילה" יש אלמנט של סגידה משום שיחד עם כל שיר מתפרסם הזמר או הלהקה שעשו אותו. בטראנס, הדי.ג'י זוכה להרבה פחות תהילה וסגידה, החויה היא יותר מוזיקלית ופחות אישית. ד. אתה מעיד על עצמך שאתה אוהב פופ ורוק. פופ הוא מוזיקה מלודית ופשוטה. רוק יכול להיות הרבה דברים, אני מניח שאתה מעדיף רוק ומלודי עם קצת ריגוש (משהו כמו קלפטון, ביטלס וסטונס) ופחות רוק אלטרנטיבי (נירואנה, פמפקינס ורייג') או רוק מתקדם (גטרו טול, קינג קרימיזון ופינק פלויד). בקיצור סביר להניח שאתה תעדיף מוזיקה מלטפת על פני מוזיקה בועטת. לטראנס יש אח שנקרא אמביאנט זוהי מוזיקה אלקטרונית איטית ונעימה לאוזן הרבה יותר מהטראנס וסביר להניח אותה תוכל לאהוב. אבל למה לטרוח כשאפשר לקנות איזה דיסק אוסף של א הא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א.קודם כל נתחיל בזה שמה שהפריע לי היה העובדה שהטראנס וההאוס הם סך הכל תופעה דיי חדשה שלא הייתי נותן לה יותר מ-8 שנים 1.בין הדברים הכי לא נכונים ששמעתי באתר הזה ובכלל דפש מוד לפחות בתחילת דרכם היו להקת פופ טהור ופשוט עם שירים כמו: EVERYBODY WANTES TO RULE THE WORLD ועוד...חוץ מזה שנות השמונים בעיקרם היו דאנס והפופ המסחרי בתחילת דרכו ככה שאני ממש לא יודע איך הגעת למסקנה הזאת אשמח אם תרחיב!SHAKE THE DISEASE 2.שוב אתה אומר כאילו היה לא כל כך הרבה זמן להיתקל בכל התלאות האלו למרות שאני עדיין חוץ מבשעות הלילה המאוחרות לא רואה שאם טי וי משדרים טראנסים או מראים הזדהות עם המוזיקה! בטח שלא מדונה שהאלבום שציינת יצא כבר בשנת 90 כשהטראנסים וההאוסים היו עוד עובר!!! חוץ מזה אם אתה חושב שלדי גיי לא סוגדים אתה טועה בגדול שכן כבר אפשר לראות את התופעה שכל ילד רוצה להיות די גיי וכבר אנשים סוחטים כסף מילדים קטנים על ידי "שיעורים פרטיים" בדי גיי ככה שעניין הסגידה כנראה עדיין לא הגיע אליכם! פופ היא בהחלט מוזיקה פשוטה וזה מה שאני אוהב בא מוזיקה שבאה והולכת בלי להידבק יותר מידיי לסוג אחד או ללהקה אחת חוץ מזה יש בו גם מהמיוחד! בקשר לרוק אז אם אפשר לקרוא להם רוק אני אוהב להקות כמו איירוסמית,בון גובי וכדומה וממש לא מה שציינת! בקשר לאמביאנט עדיין לא נתקלתי וחוץ מזה רק שאני אבין...יש לך בעיה עם א-הא???? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. דפש מוד היו מחלוצי המוזיקה האלקטרונית והשימוש בסמפלרים. לא טענתי שהם היו יוצרי האוס, אבל אמני ההאוס הראשונים הושפעו מאוד מהמוזיקה שלהם. באותה תוכנית מדוברת רואיין אחד מאותם חלוצי האוס שטען שדפש מוד ביקרו בסטודיו שלו ומאוד אהבו את מה שהוא עושה (יכול להיות שזה לא באמת קרה אבל אם הוא אמר את זה, סימן שהם באמת השפיעו עליו). ההאוס התחיל בסוף שנות השמונים ע"י די.ג'יס שניסו לעשות רמיקסים לשירים של פט שופ בויז וניו אורדר, וקיבלו בטעות משהו חדש ומעניין. הטראנס התחיל כמה שנים מאוחר יותר על בסיס הטכנו (שניסה להיות הפאנק של המוזיקה האלקטרונית ונעלם). 2. מאדונה באלבום ווג ו U2 באלבום זורופה משתמשים בכלים, מקצבים, וסימפולים שמאפיינים את מוזיקת ההאוס (שהיה קיים כבר בשנות השמונים). הסיבה שהם בחרו בהאוס היא שהם לא רצו להישאר מאחור מבחינה מוזיקלית. הטראנס הכבד לא נכנס עדיין לזרם המרכזי אבל רואים השפעות חזקות שלו וטרנס רך יותר. 3. אתה טוען שיש סגידה לדי.ג'י, נסה להיזכר בשם של די.ג'י אחד מפורסם. בטראנס אין פולחן אישיות של המבצעים בניגוד לרוק . הדי.גי אינו סלבריטי בעוד שהזמר כן. אין רע בכך שמלמדים ילדים להיות די.ג'י זה לא מגונה יותר משיעורי גיטרה או פסנתר. 4. פופ היא מוזיקה פשוטה ומקובעת. אין לי עניין בה מכיוון שהיא לא נותנת לי כלום, לא ריגוש, לא עניין ולא הנאה מוזיקלית. בניגוד אליך אני בתור ילד אהבתי פופ, עד שגיליתי את הרוק והבנתי שעבדו עלי. אני עדיין נהנה מפופ אבל זו התרפקות רומנטית על זיכרונות הילדות ולא הנאה מוזיקלית. אירוסמית כבר שנים אינה להקת רוק (היא הייתה כזו בראשית דרכה אבל גם אז רק חקיינית של להקות כמו סגול כהה ונחש לבן). בון ג'ובי הייתה להקת פופ עם פוזה של רוק ולא יותר מזה. כך שלמעשה אתה חובב פופ. אתה אוהב מלודיות נעימות שנשמעות מוכרות. מוזיקה שאפשר להקשיב לה בכיף, רעש לבן נעים, רומן רומנטי מוזיקלי. זה לא מגונה אבל לדעתי אפשר ליהנות ממוזיקה הרבה יותר. 5. בקשר לדיסק החדש של א-הא, חבל להוציא עליו את הכסף משום שהוא נשמע בדיוק כמו התקליטים שלהם בשנות השמונים, ובהם אתה מקבל בונוס בצורת זיכרונות ילדות מהמסיבות של כיתה ו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.אולי אותו די גיי או לא משנה מה הושפע מהמוזיקה שהם יצרו במהלך שנות ה-90 המוקדמות כתוןצאה מההזדהות המוזיקלית אם סגנונות שהיו חדשים באותה תקופה?! רמיקס וטראנס\האוס הם ממש לא אותו הדבר אני אגיד לך ממה בדיוק נוצרו ההאוסים הראשונים אם כבר מדברים על שנות השמונים:לקראת סוף שנות השמונים התחיל כפי שאתה בטח זוכר זרם הראפ שהתחיל מלהקות כמו RUN DMC וויל סמית בתחילת דרכו ועוד...כשהפופ התחיל לקבל את הראפ והוא כבר לא היה למחתרתי יותר (אם אתה זוכר את האיחוד של אירוסמית עם הלהקה RUN DMC בשנת 88 אז אתה מבין על מה אני מדבר) ואז נגמרו שנות השמונים התחילו ה-90 ותוך חיפוש למשהו חדש הופעו הדי גיי מהראפ השחור ורק מהראפ השחור כמובן שעם הזמן התחילו להצטרף להקות נוספות כמו דפש מוד ועוד... 3.אתה צודק חלקית כי אומנם באמת אין סגידה דומה לזאת שקיימת בפופ אבל עדיין יש סגידה למקוצוע אני בטוח שאם תגיד לחבורה של ערסים שאתה די גיי תהייה הערכה מסויימת אליך! ושיעוריי די גיי נראים לי מיותרים להפליא! 4.בכל מה שכתבת אתה צודק וככה אני נהנה ממוזיקה זה מה שעושה לי את ההנאה וחלקה גם מהערצת זכרונות העבר של להקות שהיו פעם משהו גדול והיום כבר לא!אבל עדיין לי נראה כי אתה פשוט חובב רוק כבר וממש לא רוק טהור! (ראה נחש לבן וסגול כהה) 5.עדיין אם לא את החדש שווה לפחות לקנות את הישנים מה רע בזכרונות ילדות מכיתה ו'? חשבתי שזה כל הכיף לא? יש ל א-הא כמה קלאסיקות שלא היו מביישים שום להקת רוק כבר שאתה מכיר תאמין לי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הראפ התחיל בתחילת שנות השמונים (אני זוכר איך אהוד מנור בעד פופ הציג את הסגנון המוזיקאלי החדש שבו הזמר רק מדבר לפי הקצב ולא שר. הוא התחלק ל 2 ראפ מתחנף של כל מיני זמרי דיסקו כושלים, והראפ האמיתי שלא זכה להכרה של הממסד. במחצית השניה של שמות השמונים (הרבה בזכות ההכרה של אירוסמית שנחשבה אז ללהקה מכובדת בעלת זכויות מסוימות ברוק ה"קלאסי") הראפ פרץ למרכז הבמה (היה בסדרה ההיא גם פרק על ראפ). זה נכון שלראפרים רבים יש זכויות בהוולדות של ההאוס ואחריו הטראנס אבל אני גם ללהקות הפופ והניו וויב של שנות השמונים יש זכויות לא מבוטלות. אני לא ממש בקיא בהיסטוריה של המוזיקה המודרנית ולכן אינני בר סמכה בעניינים הללו אבל נראה לי ששנינו הסכמנו שההאוס קיים בעולם לפחות עשור והוא ינק לא מעט מהמוזיקה של שנות השמונים. 3. גם אם תגיד להם שאתה בארמן, או מתכנת מחשבים שמרוויח 20 אלף ש"ח. נורא קל להרשים ארסים (לפחות את הסטריאוטיפיים שביניהם). 4. אני אוהב רוק באופן כללי החל מהרוק הקלאסי (קלפטון וזפלין) דרך הרוק המתקדם (גנסיס של פיטר גבריאל, ג'טרו טול וקינג קרימזון) הרוק הכבד (בתולת הברזל וac/dc) והרוק האלטרנטיבי של שנות התשעים (נירואנה והפאמפקינס) בקיצור כמעט כל רוק ראוי. אני לא אוהב להקות או זמרים כמו לני קרביץ או בון ג'ובי שממחזרים נוסחאות ישנות בלי לתת שום אמירה מקורית. אין כזה דבר רוק טהור מכיוון שהרוק נע בהמון מסלולים מקבילים כמעט מהרגע שהוא הומצא. 5. בזמן האחרון רוב הפעמים שמוזיקה מעלה בי זיכרונות נעימים הם שיכים לתקופת התיכון או הצבא והפס קול אחר לחלוטין (לפני שבועיים נתקלתי ב"רוכסן" של "נושאי המגבעת", ענק). לכיתה ו' אני לא מתגעגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.תראה אני מסכים איתך שכן הטראנס קיים בערך עשור והוא אכן מושפע ממוזיקת ראפ שחורה ובכלל אבל אני לא מסכים להאשים את הפופ דאנס האלקטרוני בהשפעה על הטראנס! הקלאסיקות של שנות השמונים זכו לגרסאות של רמיקס מכל מיני די גיי שונים הרמיקס דיי מזכיר את הטראנסים למיניהם ככה שאולי פה ההשפעה מהרמיקסים הראשונים ! הראפ זכה להכרה של ממש בסוף שנות השמונים ואכן המשפיע העיקרי שכן שני סוגיי המוזיקה כביכול מתנגדים לממסד לעולם ויוצרים התנגדות של ההורים כפי שציינתי מקודם! הפופ של שנות השמונים התאפיין בסינטיסיזר ותופים אלקטרונים(שכחתי את השם המקורי)לכן ההשפעה לפי דעתי הייתה קטנה! 3.נכון אבל הנקודה הייתה שהמקצוע יצר סטריאוטיפ חדש של סוגיי אנשים וכך גם מוזיקת הטראנס! 4.אתה שוכח שהמקוריות של בון גובי ודומים היה בשנות השמונים מיחזורו הוא רק ניסיון כושל לקאמבק אבל עדיין המקוריות הראשית דורשת הערכה כלשהיא! והאם גנסיס ופיטר גבריאל נחשבים לרוק!? כי לי ממש לא נראה כך בטח שלא פיטר גבריאל באלבומים כמו :SHAKING THE TREE ו- SO???? אני לפחות להקות כמו בתולת הברזל וAC\DC ממש לא מעריך שכן המוזיקה שלהם כל כך בנאלית וחסרת כל בסיס! סתם גיטרות רועשות בכל צורה ואקורד אפשרי (בעיקר בתולת הברזל-מה שכן הם יודעים לעשות זה אחלה הופעות!!!) 5.אבל עדיין האם זה רע ?האם לא כיף זכרונות העבר?ריקודיי הסלוו הראשונים ושירים ולהקות שפעם סגדת להם? טעמי לפחות זה שזה כיף ונחמד מאד! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. אלה גוטמן וצ'ופי. איך אני איתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גדול. כבר שמו פוסטרים שלהם במעריב לנוער? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל הסיבה היא פשוטה מאוד - הקהל של מעריב לנוער לא ממש זהה לקהל של הדי.ג'יים. למעשה - הקהל של מעריב לנוער לא מורשה אפילו להכנס למועדונים בהם מנגנים הדי.ג'יים. קשה לבנות ככה הערצה. אם תשים לב, במודעות שיש ברחובות, תמיד מציינים בהבלטה את שמות הדי.ג'יים, את המקום ממנו הם הגיעו (או אם הם ישראלים - את הקבוצה או החברה או מה שלא יהיה שהם משתייכים אליה). לכאורה, לפחות, זה משנה לאנשים שבעניינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הנוער חשוף למוזיקה הזו דרך דיסקים ורדיו (נסה להקשיב ל 99 fm בערב) אני בטוח שבמסיבות כיתה משמיעים לא מעט טראנס. אם אין מועדוני מעריצים ליוצרי טראנס זה לא בגלל שהצעירים לא חשופים לו אלא בגלל שאין מקום להערצה אישית במוזיקה הזו. ב. בהופעות אתה בקושי מצליח לראות את הדי.גי כי הוא מוקף מכשירים. בקליפים, לרוב האנימציה שולטת ולא רואים בכלל אנשים (חוץ מהפרודיג'י אבל הם יוצאים מהכלל) וגם על העטיפות של הדיסקים אתה לא ממש רואה אנשים. במודעות שמצינות מי המבצעים, לרוב השם הוא תחת כותרת ראשית שמספרת על אופי האירוע תנסה לחשוב על מודעה שמספרת על "היי פייב בהופעה חיה" מול מודעה של "מצעד הגאוה עם די גי צ'ופי". עצם העובדה שצריך לציין מאיפה האומנים הגיעו מראה שלא הם העיקר אלא המוזיקה. ג. אם ג'ים מוריסון טען שהוא ה " lizard king " ,סיד באררט טען שהוא ה " antichrist " וגון לנון טען שהוא יותר פופולארי מישו, בטראנס, המקסימום שתצליח להוציא זה ש " god is a d.j ". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמישהו מאיתנו מתבלבל כאן. למיטב ידיעתי, די.ג'יים לרוב לא מוציאים דיסקים. האמנות שלהם היא לייב בלבד. דיסקים של טראנס זה משהו שונה לגמרי. תראה, ברור לי שאין הערצה כמו שיש הערצה לבריטני ספירס, אבל נראה לי שהסיבות הן לא בגלל שהמדיום לא מעודד הערצה (את תמונות של רדיוהד במרבית האלבומים שלהם, ובכל זאת מעריצים אותם), אלא בגלל שהקהל יותר בוגר, וממילא אינו נוטה להערצה ילדותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, תחליף את הביטוי די.ג'י ביוצרי טראנס. הסיבה שאין לאסטראל פרוג'קשן מועדון מעריצים היא שהם לא מפזרים את התמונות שלהם על הדיסקים וקליפים שלהם. דרך אגב, אתה מתכנן ללכת להופעה של רדיו הד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אני מקווה שלא תטען עכשיו שאני לוקה בהערצה ילדותית. (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לוקה במעודכנות מוזיקאלית וטעם איכותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. כל דייג'י שמכבד את עצמו (ויש הרבה כאלו לצערי), מוציא דיסק בו מבחר קטעים שהוא מיקסס או דיסק הופעה חיה (הם קוראים לזה סט, משום מה). האינפלציה בתחום מתקרבת כמעט לזו של נגני הג'אז. שלא תבינו אותי לא נכון, יש כמה דיג'יים שהם מאוד מוצלחים ולא כל אחד יכול להיות דייג'י טוב. במקרה של פטבוי סלים, למשל, הרמיקסים שהוא עושה בהרבה יותר מוצלחים מהשירים המקוריים. אבל מה לעשות שמרבית הדייג'יים רוכבים על ההייפ שיש לתרבות הקלאבים, הייפ שנבנה בעיקר באמצעות תקשורת וסלקציה של הקהל. ומילה אחרונה לסיום: תחת השפעת אקסטזי, אפילו השירים של שלמה ארצי נשמעים מגניבים וקופצניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אההההם... נדמה לי ש-Everybody want's to rule the world זה דווקא של Tears for Fears... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לגמרי מוריד בפניך את הכובע!!!! אני בדרך כלל לא טועה בנושאים כאלה! אני התכוונתי לשיר : ENJOY THE SILENCE אבל עדיין שניהם הירים יפים!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בפירוש צודק. אני חושב ש enjoy the silence הוא השיר הטוב ביותר שלהם ואני גם מת על הקונספט של הקליפ - בתחפושת של מלך, עם כיסא נוח, הולך שעות בהרים כדי למצא קצת שקט מענייני היום.... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אתה מבין למה התבלבלתי? RULE THE WORLD כסא של מלךיש לי דימיון פורה מה לעשות! אבל אכן אתה צודק! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוחה על ההשמצה! האוסף של א-הא הוא מצויין |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיואוו! אחי, אתה אחד מהאנשים היחידים שאני מכיר שמכירים את הלהקה הגדולה קינג קרימזון!!! "confusion will be my epitaph..."
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |