בתשובה לאיילי, 13/04/07 11:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה היית צריך להכנס לאוניברסיטה? האם אי אפשר בכלל להכנס אצלכם, גם לא לספריה? אני לא חושב שעניין השכ"ל הוא מטרה שאיענה ראויה. אין בושה בכך שיש לנו אינטרסים. נכון, נעשנו סקטור (וחבל שהרבה סטודנטים לא מרגישים ככה וחושבים שהשביתה מיותרת), כמו כל ארגון אחר. וזה בסדר גמור. נראה לך הגיוני שב-2000 הממשלה הגיעה להסכם עם הסטודנטים להורדת השכ"ל ואילו עכשיו היא מפירה את ההסכם? ברור שהנושא רחב יו8תר מהשכ"ל- הוא נוגע גם לתארים הבאים שאולי נרצה ללמוד, לאחים הצעירים שלנו שירצו בעתיד ללמוד ובכלל למתן הזדמנויות הוגנות ללימודים גבוהים בישראל. זה אולי נשמע מפוצץ ויומרני אבל אלו המטרות באמת. אני בכל אופן לא מתחסד ואומר שהשביתה קשורה בצורה זו או אחרת לפערים בין עניים לעשירים ולנושאים חברתיים אחרים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, אבל מניין ההיתר לבריונות ועבירה על החוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולצורך העניין, מה זה חשוב למה הייתי צריך להכנס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אין בושה בכך שיש לנו אינטרסים. נכון, נעשנו סקטור (וחבל שהרבה סטודנטים לא מרגישים ככה וחושבים שהשביתה מיותרת)" - למה חבל שיש סטודנטים שחושבים שהשביתה הנוכחית (או העלאת שכה"ל, לצורך העניין) פשוט לא תואמים את האינטרסים שלהם? למה חבל שיש סטודנטים שרואים את עצמם כחלק מסקטורים אחרים? למה חבל שיש סטודנטים שרואים, אולי, תמונה רחבה יותר מאשר האינטרסים הצרים שלהם כסטודנטים, ומאמינים שהתוכנית של שוחט תהיה טובה להם אישית/להם כתושבי ישראל/לישראל? ________ העלמה עפרונית, לא בטוחה מה היא חושבת על השביתה, אבל ממילא לומדת בירושלים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על חלק מהשאלות לא אוכל להשיב מפני שעינו של האח הגדול פקוחה תמיד (המערכת הסירה שתי תגובות שלי מדיון זה ולא הסבירה מדוע). אענה לך בקצרה. להיות סטודנט זה סטטוס זמני. אני חושב שמבחינת מימון הקושי העיקרי מופיע בתואר הראשון. לתארים מתקדמים יותר לא כל הסטודנטים נרשמים ובמילא בתחומים מסוימים לתארים מתקדמים ישנו סבסוד או מימון מלא בצורת קרן או מלגה. לדעתי, ואין זו רק דעתי, יש לנו, לאנשים שלומדים כעת באוניברסיטאות ובמכללות, אחריות כלפי הצעירים שילמדו במערכת זו בעתיד. אני לא יודע אם לך באופן אישי קל או קשה ללמד את השכ"ל. לי יש חברים שלקחו הלוואות כדי לשלם את השכ"ל והם גם עובדים בזמן הלימודים. אני *גם* רואה את עצמי מזוהה עם סקטורים אחרים. כמו שכבר כתבתי, להיות סטודנט זה סטטוס זמני והוא משמש עבורי קהילת אינטרס- לכולנו יש אינטרס לשלם פחות. למה לא מדובר על קיצוץ משכורות הסגל הבכיר למשל? מתמיה קצת. לעניין הסקטורים האחרים איתם אני מזוהה ואליהם אני משייך את עצמי: ככל שהסקטור אליו אני משתייך קונקרטי יותר והפגיעה בו משפיעה באופן מיידי על הכיס שלי או על כל איבר אחר שלי כך אני ממהר להגיב ולהתערב. זה נראה לי רק טבעי. הבעיה מתחילה, לדעתי, כאשר הסטודנט הופך לחיה אידוודואליסטית שעסוקה אך ורק בבניית העתיד שלה, בהשגת התואר הראשון (שהיום הסטוס שלו זהה לזה שהיה לתעודת הבגרות בשנות התשעים) ובהמשך לימודיו האקדמיים. הסטודנטים מוכנים לקבל את הדין ולשלם יותר- את זה אני לא מבין. מה לגבייך עפרונית, האם השביתה נראת לך קטנונית ובלתי מוצדקת? מעניין אותי מה את שומעת מהאנשים שאיתם את לומדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שאני לא מסכימה עם נקודת ההנחה שלכולנו בהכרח יש אינטרס לשלם פחות. נקודת המוצא שלך נראית, לפחות על פניה, מאד צרה. מה אם אני חושבת שעדיף שאני אשלם יותר כדי לאפשר לאחרים לשלם פחות? מה אם אני חושבת שעדיף לעבור לשיטה של הלוואות/מלגות בכפוף לשכר שתרוויח בהמשך? מה אם אני חושבת שאמנם לכיס שלי זה יכאב קצת יותר *כרגע* אבל בעתיד זה ישפר את המצב במדינה כולה ולכן גם אני ארוויח מכך? מה אם אני חושבת שגם אם זה יפגע בכיס שלי כרגע ואני לא ארוויח מזה שום דבר, עדיין יש בכך רווח מוסרי שאני מוכנה לשלם בשבילו? אני לא בטוחה אם אני רוצה לקצץ במשכורות הסגל שמלמד אותי. גם ככה הרבה מהם עוברים למכללות - אם כבר מדברים על אינטרסים צרים. מה לגבי? אין לי דעה מגובשת מספיק. אבל מהתנהלותם של ראשי אגודות הסטודנטים וממעט השיחות שיצא לי לנהל עם "מנהיגי המאבק" הרושם היחיד שקיבלתי הוא שמדובר בילדים ששים אלי קרב שרוצים למנף את עצמם על חשבוני. *זה* בטח לא גרם לי להתחזק בדעתי בעד השביתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שבדרך כלל קורה, הדיון מתדרדר להשקפה הצרה ביותר: "דמוקרטיה? אה, זה לדאוג לסקטור שלך, במיוחד אם הוא מיעוט", או כמו הדילמה של "האם בתור ליברל-נאור אתה אמור להיות סובלני לקבוצות שאינן סובלניות". הבעיה היא שללא בירור מעמיק יותר של הבסיס עליו עומדות ההשקפות האלה, לא ניתן לפתור דילמות מסוג זה, או לעמוד מאחורי עמדה כלשהי בצורה אמינה. הבעיה שלי היא, שהייתי מצפה מסקטור הסטונדטים להיות מודע לכך ולהוות איזושהי דוגמה. בנוסף, לדעתי על קבוצה שאכן מנסה להגדיר את עמדתה בצורה הגיונית ומבוססת, יש את החובה גם להיות בעלת עמדות בנושאים משיקים שאינם משפיעים עליה ישירות. במקרה של סטודנטים, אם השכלה זה דבר חשוב, מה לגבי בתי ספר תיכוניים, בחינות הבגרות, והפסיכומטרי? מה לגבי מעמד התארים המתקדמים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בנוסף, לדעתי על קבוצה שאכן מנסה להגדיר את עמדתה בצורה הגיונית ומבוססת, יש את החובה גם להיות בעלת עמדות בנושאים משיקים שאינם משפיעים עליה ישירות." מאיפה הגיעה העמדה התמוהה הזו, שלכל קבוצה שפותחת במאבק חייבות להיות דעות גם לא בנושא שעליו היא נאבקת? היית באמת מצפה, למשל, מויקי קנפו להיאבק במקביל למען האמהות החד הוריות, הנכים ונפגעי הטרור, בגלל שכולם שייכים איכשהו למדיניות רווחה? נו, באמת. לכל קבוצה יש זכות להיאבק על מה שנראה לה לא צודק. היא לא חייבת להיות מפלגה עם מצע מגובש ורשימת עקרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז קום המדינה-אילי גם קודם- היה ציבור הסטודנטים בישראל ידוע כציבור ללא עמוד שידרה, אפאתי וללא שמץ של אוונגארד חברתי או פוליטי תוסס כפי שאפשר למצוא במקומות שונים בעולם. הסטודנטים מעולם לא הובילו שום דבר במדינת ישראל. לא אחטא הרבה לאמת אם אומר שכציבור צעיר ולומד הוא אימפוטנטי להחריד. הדבר היחיד שהוא הצמיח הוא עסקנים פוליטיים למרכזי המיפלגות: רוני מילוא, צחי הנגבי, אביגדור ליברמן ודומיהם, סליחה שכחתי כמה. פעם תלו את הדבר בשירות הצבאי הארוך והקשה, אבל היום יש לא מעטים שאינם משרתים ואיפה הם? רוצה הוכחות? קיראי את הדיון כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לסטודנטים יש שתי טענות אפשריות בדרישה להורדת שכ''ל - או שזה מגיע להם, או שזה הצעד הנכון מבחינת המדינה. הראשונה מגוחכת. השניה מתבססת על-, ולכן גם דורשת, התייחסות רחבה יותר ממה שנוגע רק לקבוצת הסטודנטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הכל מפושט אצלך לשתי הנחות כל כך רדודות - או שזה שטחי, או שזה לא הגיוני. אכן, כר פורה לדיון. אכפת לך לנסות ולהסביר למה דרישה לכבד את מסקנות הועדה בראשות שופט שהגישה את המלצותיה בסך הכל לפני 7 שנים היא מגוחכת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תמיד. הפעם. כי עברו שבע שנים, וזכותם (חובתם!) של נבחרי הציבור החדשים לערוך גם שינויים, בהתאם למצב המשתנה ולרצונותיו המשתנים של הבוחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שונה היום המצב בארץ מלפני 7 שנים? אילו הוכחות אפשר למצוא שרצון הבוחר השתנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, מן הסתם התכוונתי לעניין ההשכלה הגבוהה. שלא לדבר על כך שמסקנות הועדה מלפני 7 שנים מעולם לא יושמו במלואן. אז עוד שנה-שנתיים הממשלה הזו תתחלף, ואז יקימו ועדה חדשה, שמסקנותיה גם ייושמו לאורך מספר שנים מצומצם. איכשהו, נראה לי שהתהליך המגוחך הזה תורם הרבה יותר לכיסם של כל מיני "לשעבר"ים מאשר לבניית מדינה יציבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כונתך לועדת וינוגרד-התשס''א.לפני שש שנים. הועדה פעלה כשהמדינה היתה במצב פיננסי מאד גרוע והיא החליטה להוריד בהדרגה את שכר הלימוד. כשהמצב השתפר (של המדינה לאו דוקא של האזרחים), הממשלה החליטה להעלות את שכר הלימוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשקפה שלי צרה ואני לא מרגיש שאני צריך להתבייש בזה, בכלל לא. אני, כסטודנט וכאדם צעיר, לא מבין למה אני וחבריי צריכים לחוות כניסה קשה כל כך לחברה האזרחית. אני נאבק בשביל עצמי ובשביל פרצופה של ההשכלה הגבוהה. ועדת שוחט צריכה לדון, בעיני, לא רק בעניין שכר הלימוד אלא גם בנושאים נוספים כמו מעמדן של המכללות, הפסיכומטרי, הקשר הבירוקרטיה המוסדית של האוניברסיטאות ובין הסטודנט. יכול להיות שלסטודנטים אחרים מפריעים נושאים אחרים. אין לנו כסטודנטים חובה כלפי שום דבר. כמו בשאר החברה גם בקרב הסטודנטים תמצא אנשים בעלי דיעות מגוונות. ישנם לא מעט סטודנטים שפעילים בעמותות ובארגונים שונים, ירוקים, חברתיים ופולטיים. אין לנו אג'נדה אחת ברורה ולא יכולה להיות כזאת. אתה רואה את זה גם בדיון הנוכחי. אם אתה שואל אותי אז לדעתי כדאי שבין האזרח למדינה יהיה ניכור מסוים. כאזרח אני לא יודע בדיוק מה קורה עם הכסף שיש למדינה, איך בדיוק מחולק התקציב, איזה נתח מהעוגה מקציבים לי ואיזה יכולים להקציב. אין שקיפות בישראל, ואולי אין מדינה שיש בה שקיפות. המאבק שאני מנהל הוא סקטוריאלי במהות- אני מרגיש שדופקים אותי, שמנצלים אותי, שלא סופרים אותי. איני מעוניין בפוליטיקה הגדולה אלא בפוליטיקה הקטנה, זו שנוגעת לי, למשפחתי ולחבריי באופן אישי. האינטרסים של המדינה, המוצהרים והסמויים, סותרים לא פעם את אלו שלי. אני לא נתין של המדינה- אני דואג לקבוצה אליה אני משתייך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם טענתך היא "אני סקטור, מותר לי לנקוט כל פעולה (חוקית) על מנת להטיב את תנאי (במקרה הזה – הפחתת או אי-העלאת שכה"ל)" – אתה כמובן צודק, אבל אל תתפלא בבקשה שאתה לא מקבל שום תמיכה מאלה שאינם נמנים על הסקטור שלך. אני מניח שהסיבות ברורות. אם אתה מבקש לעגן את סיבות המאבק בנימוקים חיצוניים לטובת סקטור הסטודנטים (ואני לא בטוח שזו כוונתך, יש לכך רק רמז בתגובתך האחרונה) – עליך נטל השכנוע. "פרצופה של ההשכלה הגבוהה"? אני למדתי בשנים 90-94. שכה"ל היה בסביבות 10,000 ₪, בערך 50% (ריאלית) גבוה יותר ממה שאתה משלם היום. אני מניח שתוכל להראות לי איך ההשכלה הגבוהה השתבחה בעקבות ההפחתה העצומה הזו. אני לא מצליח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני לא נתין של המדינה- אני דואג לקבוצה אליה אני משתייך." - ככה? אז הקבוצות האחרות ידאגו גם הן לעצמן. בפרט, קבוצת משלמי המיסים ידאגו שאפילו פחות מכספיהם יתרמו להשכלה של פרזיט כפוי-טובה כמוך. ובא לציון גואל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שוב מוצאת את עצמי תוהה האם זו באמת דעתך, או שסתם בא לך להתווכח... בכל אופן, למען הדיון: 1. איזה רווח מוסרי יש בלהתחיל את חייך כאזרחית עובדת כשאת משועבדת להלוואות ומקבלת שכר של עובדת מתחילה? ואיך, בדיוק, ישתפר המצב במדינה בעקבות זאת? 2. בואי לא נהיה תמימות: בישראל, יותר כסף שזורם למוסד כלשהו (בין אם זה המדינה, האוניברסיטה שלך או מה שלא יהיה) לעולם לא משפר את המצב בשביל האזרחית הפשוטה. לי, כסטודנטית, זה ברור שאם הטכניון יקבל יותר כסף כתוצאה מהעלאת שכר הלימוד, הוא ילך לתקציבי מחקר או למשיכת חברי סגל בכירים חדשים. ולא, למשל, לשיפור יחס מרצה:סטודנטים בטכניון, או כל דבר דומה שיועיל לי כסטודנטית. זה לא ממש מעניין אותי אם ראש אגודת הסטודנטים בטכניון מעוניין להפגין בשביל למנף את עצמו או לא. המטרה ראויה מספיק וזה מה שחשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשבתי שיש לי נטייה להפריח תגובות רק לשם הויכוח. את בטוחה שזו אני שאת מתכוונת אליה? ועכשיו לעניין: 1. תוכנית ההלוואות כמו שאני מבינה אותה, היא כזו לפיה תצטרכי להחזיר את הכסף כשתשתכרי את השכר הממוצע במשק לפחות. או משהו כזה. למה זה נראה לי מוסרי? לא יודעת, נראה לי הולם שאם קיבלתי כסף אני אצטרך להחזיר אותו. האם זה יהיה פחות כיף? אין ספק. איך זה ישפר את המצב במדינה? הו, אני יכולה לחשוב על כמה דוגמאות. למשל, שכסף יוכל להיות מופנה לקבוצות נזקקות יותר או אפילו לדברים ש*אני*, כפרט, לא יכולה לדאוג להם. נניח, שבילי אופניים בערים.1 חוצמזה שאולי זה יפסיק את השחיקה האיומה במעמד התואר הראשון, שזה לכשלעצמו עניין חיובי בעיני. זו לא הלוואה שמישהו מצפה שאני אחזיר ביום שאני מקבלת את התואר וגם לא בשנה וחצי שאחרי. משועדבת להלוואות? לא אם את צריכה להחזיר סכום סביר כל חודש ואין ריבית אימתנית שמאיימת עלייך. ברגע שאת מרוויחה פחות מהשכר הממוצע במשק, החזר ההלוואה מוקפא וגם לא אמור למנוע מהמדינה לסבסד *חלק* מהלימודים או להעניק מלגות/הקלות לבעלי קשיים מסויימים. 2. כנראה שכאן אנחנו חלוקות - נדמה לי שאם יותר כסף ילך לתקציבי מחקר או משיכת חברי סגל בכירים חדשים, אני כן ארוויח מזה. כסטודנטית ועוד הרבה יותר מכך - כתושבת המדינה הזו. חוץ מזה, לפחות בחוגים שאני לומדת, היחס מרצה:סטודנטים סביר בהחלט. בקורסי החובה זה בערך 150 סטודנטים על מרצה. המון, נכון. אבל מרגע שעוברים לקורסי בחירה זה צונח דרמטית. באחד מהקורסים שאני עושה יש שני מרצים בכירים על שמונה תלמידים. 3. אני לא בטוחה אם המטרה ראויה (כבר ציינתי שאני גם לא בטוחה שהיא לא?) אבל הדרך פוגעת *בי*. אם ראש אגודת הסטודנטים בוואטאבר מעונין להפגין בשביל למנף את עצמו, הוא ידאג פחות לאינטרסים שלי, וזה מה שחשוב. 1למען הסר ספק - אם אני זוכרת נכון לא עליתי על אופניים מאז גיל 17. זה היה מזמן. ________ העלמה עפרונית, בדיוק התעוררה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן כן, זו את - בדיון אחר השוויתי אותך לגדי והוא מחה. לא חשוב. בעקבות הדיון חשבתי שוב על כל עניין ההפגנה, והגעתי למסקנה שמה שבאמת מרגיז אותי זו השיטה. כלומר: אני יכולה לחשוב על עוד כמה דרכים בהן ניתן להקל על הסטודנטים חוץ מהורדת שכר הלימוד. זה לא שאני בטוחה שלהוריד את שכר הלימוד ב-50% זו הדרך היחידה. אבל מרגיז אותי התהליך שבו כל שר חינוך חדש שנכנס (ולצורך העניין, כל שר חדש שהוא) מקים ועדה, שהרכבה לא מייצג נאמנה את הצדדים הנוגעים בדבר, והחלטותיה ידועות מראש. בשביל מה בכלל קיימים נבחרי ציבור, אם את כל ההחלטות החשובות במדינה מחליטות ועדות חיצוניות, שחלק נכבד מתקציב משרדי הממשלה הולך למשכורות של העומדים בראשן? בשביל מה להקים ועדה שתחליט על שכר הלימוד, אם העומד בראשה כבר הצהיר שחייבים להעלות אותו? והאם זה נראה לך הוגן שלסטודנטים אין נציגים בהרכב הועדה? כך שלעניות דעתי, אם כבר כל "ועדה" כזו מחליטה ממילא משהו שנקבע מראש, עדיף לי שיהיו נציגים שלי בה. ועוד כמה הערות לגבי הדברים עליהם דיברנו קודם: 1. טוב, בטכניון, לפחות בחלק מקורסי החובה היחס הוא מרצה אחד לכ-300 סטודנטים. קצרה היריעה מלתאר את מלוא העוולות הלימודיות שמתרחשות בטכניון (מקצתן תיארתי בתגובה 416500). 2. לא תמיד אם מישהו נותן לך כסף, את צריכה להחזיר אותו. למשל, יש סיכוי טוב שהביטוח הלאומי לא יחזיר לי את הכסף שנתתי לו ועודי נותנת. במקרה שלנו, את בהחלט מחזירה את הכסף למדינה בשנים של גביית מיסים ממשכורת גבוהה יחסית (נקווה). 3. נסיון העבר המועט שלי מלמד, שיותר כסף למדינה זה *ממש* לא אומר יותר כסף לדברים שחשובים, בין אם זה שבילי אופניים או קבוצות חלשות. יותר כסף לדברים שחשובים משיגים בעזרת מאבק. מה הנסיון שלך אומר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה בלתי סביר בעליל שלסטודנטים יהיו נציגים בהרכב הוועדה. "סטודנט" הוא סטטוס זמני, שנמשך 3-4 שנים (*אולי* ש-6-7 שנים אם מתעקשים משום-מה לשים את תלמידי המחקר וסטודנטים לתואר ראשון באותה סירה, אבל זה לא משנה דבר), ולא מייצג שום דבר משמעותי. אין אף אינטרס שיש לאדם שהוא במקרה סטודנט כרגע, ואין לכל אחד אחר, ולדעה שלו אין משקל מיוחד בנושא הזה (או בכל נושא אחר). 1. נשמע שאת בעיקר ממורמרת על ענייני מנהלה הקשורים בטכניון, מרמור שאופייני לתלמידי תואר ראשון שפשוט אינם מבינים את המעמד שלהם באוניברסיטה. זו אי-הבנה בסיסית שלך, והיא לא קשורה לנושא שכר הלימוד. אולי זה יעזור לך: http://www.phdcomics.com/comics/archive.php?comicid=... 2. על סטודנט ממוצע להחזיר את שכר הלימוד בדיוק בשל אותו סט ערכים לפיו עליו לא לקבל חזרה את דמי הביטוח הלאומי שהוא משלם. אם וכאשר יונהגו הלוואות-מדינה סבירות, השכר הגבוה יותר בממוצע של הסטודנטים, ישתקלל בתנאים הנוחים בהם סטודנטים יוכלו לקבל אותן. 3. בעזרת מאבק אפשר להשיג, למשל, שינוי בסדרי העדיפיות של הקצאת כספי המדינה. בלי כסף, אף מאבק לא יועיל. אני מעדיף שהכסף שהולך על סבסוד שכר הלימוד שלך (ושלי, גם אני סטודנט) - גם אם ישאר בידי האוניברסיטה - ילך לפחות למטרות ראויות יותר, כמו מחקר או משכורות גבוהות יותר לסגל האקדמאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. ומה לגבי המאמץ של הסטודנט ללמוד? האם אין לזה שום משמעות? אתה באמת רואה בלימודים איזה שירות שהסטודנט מקבל, ולכן הוא צריך לשלם עליו? אולי המרצים צריכים לשלם לסטודנטים על כך שהם מאלצים אותם להתעמת עם מוחות חדשים וטריים כל הזמן, מה שיכול למנוע מהם להסתייד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון! וגם המנתחים צריכים לשלם לחולים שמאפשרים להם להתנסות חינם אין כסף! והסבלים שמביאים לי מייבש כביסה על הגב צריכים לשלם לי עבור ההזדמנות לעשות קצת כושר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הראשון נכון, השני לא. סבלים יכולים למצוא דרכים מעניינות ובריאות יותר לעשות כושר. מצד שני, יש לא מעט בתי-ספר לרפואה בארה''ב, למשל, שמחזיקים במרפאה מיוחד במחירים מוזלים, ככלי לאימון הסטודנטים. ומכיוון שרופא הוא תמיד סוג של תלמיד של גוף האדם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הפקולטה לפסיכולוגיה בתל אביב מציעה טיפולים זולים במיוחד הניתנים על ידי סטודנטים לתואר מתקדם. אני מניח שיש עוד דוגמאות להסדרים כאלה, בהם כולם מרוויחים. אבל הלימודים לתואר ראשון הם בברור *אינם* דוגמא כזו. כמה פדרדיך ניטשה-ים או ג'ורג' דנציג-ים יש? אני עוד לא פגשתי סטודנט לתואר ראשון שהצליח להאיר את עיני המרצה שלו. בניגוד לרושם שכנראה קיבלת ממני, אני חושב שסטודנטים לתואר ראשון אכן משרתים בעצם לימודיהם גם מטרה חברתית כללית יותר, ולא רק את עצמם. *אבל*, הם משרתים גם את עצמם, וברור שאין בלימודיהם אף לא שמץ של אלטרואיזם. לכן על המדינה להקל עליהם (וגם לקדם שוויון הזדמנויות אקדמאי), אבל רק במידה מסויימת, ובטח שלא עד מעבר לנקודה בה ההקלה עליהם פוגעת בסיבות שמלכתחילה הצדיקו אותה (למשל, מביאה לפגיעה במחקר האקדמאי). אני מאמין, כאמור, שהאופטימום מתקבל על ידי מוסד של הלוואות-מדינה בתנאים מיוחדים לצרכי לימודים אקדמאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מרצה יכול למצוא דרכים מעניינות ומחכימות יותר לחדד את מוחו מאשר לנסות ולהעביר שוב בפעם העשירית את אותו חומר טריוויאלי לסטודנטים שנה א' שרובם ממילא לא מבינים ולא רוצים להבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבינים מילא, הייתי כבר בלא מעט שיעורים שלא הבנתי על מה דיברו בהם, אבל למה "לא רוצים להבין"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הייתי במספיק שיעורים שבהם שמעתי סטודנטים ממלמלים "את מי זה מעניין בכלל?" ו"למה אנחנו צריכים ללמוד את זה?". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די כבר לקחת את הסרקאזם שלי בכזו רצינות. הנה טיעון קצת יותר לעניין: כל הניתוח של נושא הלימודים כאילו מדובר באיזה שירות שניתן ע"י האוניברסיטה לסטודנט, ושהוא צריך להגיד תודה שבכלל נותנים לו לשלם על זה כל-כך מעט, הוא אבסורד, ואני אסביר. החוק הישראלי אוסר על חברות לקחת עובדים לתקופת הכשרה ללא תשלום משכורת. אבל כאשר מדובר בהכשרה היקרה ביותר, הכשרה שדורשת תואר אקדמי, הרי שלא רק שהחברות אינן מתבקשות לשלם לעובדים עליהן, הן גם אינן מתבקשות לשאת בכלל בעלות כלשהי מההכשרה, אלא מקבלות את העובדים מוכשרים חינם אין-כסף. מי שמשלם הם המדינה והסטודנטים, וקרנות מלגות שונות. זו חלוקה בלתי-הוגנת של העלות, והדרישה של הסטודנטים להורדת שכר הלימוד אינה מגיעה עד כזית מהחזרת מה שמגיע להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כלומר אתה חושב שהחברות צריכות לשלם, לא המרצים. אני עדיין לא מסכים איתך, אבל על זה אין לי חשק להתווכח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מציע שחברות ירכשו סטודנטים מהאוניברסיטאות? כלומר ישלמו לאוניברסיטה תמורת העסקת בוגריה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אופציה מעניינת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם חופש העיסוק של הבוגרים? מה יקרה אם האוניברסיטה תחליט לנהל משא ומתן קשוח? אז מישהו לא יוכל לעבוד בכלל. אולי האוניברסיטה תשכיר את בוגריה באמצעות חברות כח אדם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם עכשיו אנשים יוצאים מהאוניברסיטה בלי שיוכלו לעבוד בכלל, או מבלי שתהיה להם הרבה בחירה היכן לעבוד, או דרך חברות כ''א. אפילו בהייטק. לפחות אם החברות ישלמו את שכה''ל כמו גם שכר מינימום לפחות, הסטודנטים יוכלו ללמוד בשקט. אני לא חושב שזה פתרון אידיאלי, מכיוון שהוא עדיין נכלל תחת חוקי המשחק הקפיטליסטיים, שאינם יכולים לספק חברה מאושרת, אבל אני לא חושב שהוא עד-כדי-כך מופרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת מוזר לשמוע את זה ממך, מפני שברור שבעל המאה יהיה גם בעל הדעה. בסופו של דבר השוק הפרטי ירצה לקבוע את תוכניות הלימודים וישלם רק עבור סטודנטים מצטיינים בפקולטות רלוונטיות. באופן חלקי סוג התנהלות כזה קיים גם כיום בצורה של תוכניות מלגות או התמחות או תוכניות תמיכה בפקולטות שונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החברות משלמות על הכשרתך. קוראים לזה "משכורת". אם היא לא הייתה גבוהה מספיק בכדי לכסות הן את ההכשרה והן את המאמץ, אנשים לא היו משקיעים את הכסף והמאמץ במסלול הזה. אנשים כן עושים זאת, בהמוניהם, ומכאן שהחברות אכן משלמות. QED | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אין מובטלים בעולם, ולכולם יש הזדמנויות שוות, וכולם חופשיים לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה, אז חברות צריכות לשלם לא רק על תקופת ההכשרה של השכירים שלהן, אלא גם על תקופת ההכשרה של השכירים והעצמאיים שמתחרים בהן, וגם על כאלו מענפים נפרדים לגמרי. תודה שהזכרת לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע, גם "שר" הוא סטטוס זמני, שנמשך לרוב 3-4 שנים. אז מה בייגה שוחט עושה בוועדה? מה עושה אותו כשיר להחליט על עתידם של אלפי צעירים בישראל? ולמה לדעה שלו יש משקל מיוחד בנושא ההשכלה הגבוהה, אם כל פועלו היה להיות שר אוצר במיל'? 2. לא הבנתי את סט הערכים המשותף לביטוח הלאומי ולשכר הלימוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואללה. גם "שר" הוא סטטוס זמני. נו, את רצינית? מה שעושה אותו כשיר להחליט על עתידם של אלפי אזרחי ישראל (סטודנטים או לא) הוא כמובן היותו נבחר ציבור ברשות המבצעת. משקל דעתם של חברי הוועדות מואצל על ידי השר. אם את מערערת על הסמכות השלטונית של הממשלה, או על שיטת המשטר בישראל, כדאי שלהבא תבהירי זאת מראש. הצעד הטבעי הבא: לדרוש נציגות סטודנטיאלית בדיוני משרד הביטחון בעניין מערך המילואים. עם כל הכבוד לאינטרסים הלאומיים, יש לי מבחן בשבוא הבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רצינית לחלוטין. אם אתה טוען שלסטודנטים לא צריכה להיות נציגות בוועדה, כי "סטודנט" הוא סטטוס זמני, אני שואלת למה לשר לשעבר צריכה להיות נציגות בוועדה, אם גם "שר" הוא סטטוס זמני. את השאלה "את רצינית?" אתה צריך לשאול את עצמך. בייגה שוחט הוא לא נבחר ציבור ברשות המבצעת. הוא שר לשעבר. בחרו אותו לתפקיד כי הוא בעד העלאת שכר הלימוד. למקרה שלא שמת לב, אחת ממטרות ההפגנה היא ערעור על הרכב הועדה, או כלשונך, "ערעור על הסמכות השלטונית של הממשלה". הנה, הבהרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, נראה שלא הובנתי. אסביר את עצמי יותר בפירוט: לא מובן לי למה העובדה ש"סטודנט" הוא סטטוס זמני משמשת אצלך כטיעון כדי להסביר למה לסטודנטים לא צריכה להיות נציגות בהרכב הועדה שדנה בהשכלה הגבוהה. באמת לא נראה לך שלנציג סטודנטים יש מה לתרום בנושא? אם הועדה אמורה לדון על שכר הלימוד, כדאי שיהיה מישהו שיכיר מקרוב את ההוצאות של סטודנטים ואת מצבם. מה כאן נראה לך לא הגיוני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה היא שהסטודנטים אינם "ציבור", לא יותר מתלמידי תיכון או חיילים בשירות חובה, למשל. העובדה שאת כרגע סטודנטית, והשכן שלך מלמטה לא, לא מעניקים לדיעה שלך בעניין תוקף מיוחד לעומת שלו. אם הטענה היא כללית ("צריך לשלם יותר לסטודנטים") ולא פרטית ("צריך לשלם יותר לי"), מדיניות הממשלה באשר להשכלה הגבוהה בפירוש לא צריכה להתייחס במיוחד לעמדת הסטודנטים. אם הטענה היא כן פרטית - אז על אחת כמה וכמה. בחני את עצמך: האם עמדתך בנושא הייתה שונה אילמלא היית סטודנטית בעצמך? אם כן, אל תתפלאי אם היא מקוממת את שומעיה. מן הסתם העניין הוא לא בכך שהועדה לא מכירה מקרוב את הוצאות הסטודנטים (וברור שהיא כן, די בגישה לנתוני הלמ"ס כדי לקבל על כך תמונה טובה יותר מכל עדות אישית אנקדוטלית של "נציג סטודנטים"). האמוציות החזקות וההפגנות מעידות יותר מהכל שהעומד כביכול על הפרק, הוא עניין של "צדק", "אידיאולוגיה" ו-"מדיניות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, גם תלמידים וחיילים הם "ציבור", והייתי מצפה שיהיה נציג של מישהו מהם בוועדה שעוסקת בעניינם (כמובן - לא מתלמידי כיתות א'). שנית, אכן העומד על הפרק הוא עניין של מדיניות, וגם של אידאולוגיה (חברתית, כלכלית) - לא הבנתי מה הנקודה. אם לא הייתי סטודנטית, בוודאי הייתי הורה לסטודנטית, או לסטודנטית לעתיד. וכן, זה בהחלט היה מעניין אותי מה יהיה הנטל של לימודי הילדים על התקציב המשפחתי. ואחרון: כמובן שבייגה שוחט יכול לגשת לנתונים ולקבל מידע על ציבור הסטודנטים. אבל למה שהוא יעשה את זה, אם כל מי שיושב בוועדה כבר החליט שצריך להעלות את שכר הלימוד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מדובר בילדים ששים אלי קרב שרוצים למנף את עצמם על חשבוני" לפחות במוסד אקדמי אחד, חברי אגודת הסטודנטים *מקבלים משכורת* על השתתפות בהפגנה. והרי עוד סיבה לארגן שביתה, ולעשות רעש והפגנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד פרטים בבקשה. (למשל - לאן לשלוח קורות חיים? סתם, סתם.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מעוניין לחשוף פרטים שעלולים לפגוע במקורות שלי. אומר רק שפעילי האגודה, הלבושים בחולצות מודפסות ומנופפים בשלטים, מקבלים מהאגודה ''שעות נוספות'' תמורת ההשתתפות בהפגנה. אי אפשר להתעשר מזה, אבל זה הופך את ההפגנה לאירוע עוד יותר משתלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הכבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם האינטרס שלך הוא באמת לשלם פחות, או לקבל תמורה טובה יותר לכסף שאתה משלם ? אתה באמת טוען ששכר לימוד שנתי בסדר גודל של השכר החודשי הממוצע במשק, משהו שאפשר בקלות להרוויח בחודשים של עבודה במלצרות, הוא מכשול לרכישת השכלה גבוהה ? או שמכשול זאת כבר לא הנקודה (יש פרח, יש הלוואות, מענק שיחרור לבדו מכסה בין חצי למלוא שכר הלימוד) והמטרה היא פשוט להוציא עוד קצת כסף מהמדינה לכיס ולא לאוניברסיטאות ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. אנחנו, הסטודנטים, פשוט פרזיטים שעושקים את המדינה. לא איכפת לנו, אנחנו חושבים רק על טובת עצמינו. כל כך קל לשלם את שכר הלימוד לדעתך? לא מדובר הרי רק בשכר לימוד, לסטודנט ישנן הוצאות כבדות נוספות ואחרות כמו שכירות (עם כל הכרוך בכך) וסתם הוצאות שוטפות כמו אוכל, רכב וכ'. למה השכ"ל צריך לעלות? למה אני צריך לשעבד את עצמי להלוואות במשך שנים לאחר סיום התואר? מדוע אי אפשר לפגוע בסגל הבכיר? איך קורה שסטודנטים רבים מקבלים את זה שהממשלה מפירה את החוזה שחתמה איתם ב-2000 בשוויון נפש? אני מוכן לענות לעצמי על השאלות ששאלתי אבל גם אתה מוזמן. התשובה שלי על רוב השאלות ברורה: ציבור הסטודנטים הוא ציבור חלש שקל לפגוע בו ולנצל אותו. היחס בתקשורת לסטודנטים הוא לא פעל יחס פטרוני, כזה שנותנים לילדים ולא לאנשים מבוגרים. בסטודנטים קל לפגוע בגלל שהם לא מאוחדים ולא מאורגנים, מפני שאינם רואים את עצמם כבעלי אינטרסים משותפים. עוד-לשביתות והפגנות הסטודנטים יש תהודה קטנה יחסית אם בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא יודע מה איתך, אבל אני לא פרזיט וגם לא רמזתי שאני כזה (אה כן, אני גם סטודנט). ב. גם לגדל ילדים לא קל, שמעתי שלעבוד בבניין זה ממש קשה וחתונה זו הוצאה ממש גדולה. אתה חושב שהמדינה צריכה לממן לכלות מנות של סלומון לאורחים ? זה שאתה מרגיש צורך (אמיתי) לשכור דירה, לאכול ולנסוע ברכב לא אומר שמישהו אחר צריך להרים את החשבון. החיים הם לא קלים, נכון להיום סטודנט משלם חלק קטן מההוצאות האמיתיות של מוסדות ההשכלה הגבוהה, את השאר המדינה משלמת. "מדוע אי אפשר לפגוע בסגל הבכיר?" - כי כבר היום אני מכיר אישית פרופסור שקיבל הצעה לעבור לחו"ל בשכר גבוה פי ארבע (וסירב), כשהאוניברסיטאות מנסות למשוך אנשים מוכשרים לתארים גבוהים, בתחומים רבים כבר היום הן נאלצות לשלם להם משכורות שלא מתקרבות למה שהם היו מקבלים בשוק, מה שגורם לאבדן אנשים איכותיים. האקדמיה מאבדת ממעמדה, ויחד איתה הולך חלק מהיתרון היחסי של תעשיות המדע בארץ. "למה אני צריך לשעבד את עצמי להלוואות במשך שנים לאחר סיום התואר?" - למה מישהו אחר צריך לשלם יותר מיסים כדי לממן לך את הלימודים ? "איך קורה שסטודנטים רבים מקבלים את זה שהממשלה מפירה את החוזה שחתמה איתם ב-2000 בשוויון נפש?" - אם יש לך חוזה עם הממשלה, אתה מוזמן לתבוע את קיומו בבית המשפט. לי אין חוזה כזה. למה בכל זאת המדינה צריכה לממן את מרבית שכר הלימוד ? כי זה משתלם לה בגלל הגידול הכולל בתפוקה לעובד וכתוצאה מכך בתשלומי המיסים. מרבית התוספת צריכה ללכת לתקציבי מחקר ולגיוס כוח אדם איכותי, מצד שני ראוי שגובה שכר הלימוד לא ימנע מאוכלוסיות חלשות לקבל השכלה גבוהה (אינטרס של המדינה כאמור, מעבר לצדק וכו'). נכון להיום המצב הוא אופטימלי, שירות קרבי לבדו מספיק לכיסוי כל שכר הלימוד, בעזרת פרח או הלוואות למעשה כל אחד יכול ללמוד ולשלם אחרכך או ללמוד בעלות שאפשר לממן בכמה חודשי עבודה אינטנסיביים. ירידה נוספת בשכר הלימוד או הכנסת מלגות ומגורים חינם, חס וחלילה, תגרום למצב הדומה למדינות מסויימות באירופה, שם תואר תלת שנתי נמרח על פני חמש שנים בממוצע מפאת הנוחות שנוצרה. כל זמן שהמדינה תשתמש באקדמיה כדי למקסם בטווח הארוך את ההכנסות שלה, יטב הן למדע והן למדינה. (הערה קטנה, לא התייחסתי בכוונה למקצועות לא מכניסים וליחס הראוי אליהם, אינני מוכן בשלב זה למחוק את המחלקה לספרות בשם הכדאיות הכלכלית. כמו כן ההוצאות שלהם נמוכות משמעותית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*אין* לסטודנטים אינטרסים משותפים מעבר לאינטרסים המשותפים שיש לכלל הציבור בישראל (אם בכלל יש כאלה). השכ"ל צריך (אולי) לעלות, כי (אולי) מוטב שהכסף ילך למקומות אחרים (בתי הספר, ביטחון, רווחה - וגם אולי: עוד מימון למחקר, והעלאות שכר לחוקרים). אתה לא חייב לשעבד את עצמך להלוואות במשך שנים. אתה יכול למשל לדחות את הלימודים בשנה (או שנתיים, או ארבע), לחסוך כסף, ורק אז ללמוד. אבל אתה יכול גם לקחת הלוואה. הלימודים באונ', מנקודת המבט של הסטודנט, הם בעיקר השקעה כלכלית בעצמו. המבחינה הזו, הלוואה למימון הלימודים לא שונה בשום אופן מהלוואה לפתיחת עסק (בעצם יש כמה הבדלים קלים, כמו למשל, העובדה שבפתיחת עסק יש הרבה יותר סיכון. סטודנט יכול להיות כמעט בטוח שהוא יחזיר את ההשקעה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוצאות שוטפות כמו שכירות, אוכל, רכב וכו' יש לכל האוכלוסיה הבגירה, לא רק לסטודנטים. ברוך הבא למציאות, מאמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכר הלימוד השנתי, כולל תוספות, הוא בסדר גודל של 9000 ש"ח. זה לא השכר החודשי הממוצע במשק, וזה הרבה יותר גבוה מהשכר החציוני במשק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השכר הממוצע במשק הוא כ7700 ש"ח, כאמור אותו סדר גודל. מלצר מתחיל יכול להרוויח בקלות 5000 ש"ח בחודש, לכן כאמור חודשיים עבודה מכסים עלות שנת לימודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מישהו שיש לו הרבה מאוד חברים מלצרים, אין לי מושג מאיפה אתה מדבר על זה שמלצר מתחיל(!) יכול להרוויח בקלות(!) 5000 ש"ח בחודש. מלצר מתחיל בפאב או מסעדה ממוצעת (וכמובן שלמלצר מתחיל אין מה לחפש במסעדות יותר נחשבות) שמרוויח יותר מ-2500-3000 ש"ח בחודש הוא או בר מזל או טחן משמרות בצורה כמעט מסוכנת לבריאות. שכר של 30-40 ש"ח לשעה במשמרת נחשב טוב בקרב מלצרים מתחילים (חברה שלי, שעובדת במלצרות כבר למעלה משנה, באותו המקום, מרוויחה כ-50 ש"ח לשעה במשמרת ממוצעת). כדי להגיע לשכר של 5000 ש"ח צריך לעבוד כ-120-160 שעות בחודש. בעבודה במשמרות, כשמלצרים אחרים מתחרים איתך, ממש לא קל להגיע לשעות כאלו. וגם כדאי להזכיר שעבודה במלצרות נחשבת עבודה טובה יחסית בקרב סטודנטים, שלא כל אחד מצליח להתקבל אליה, וגם אז סיכויי הפיטורין שלך גבוהים. יותר סביר לדבר על משרה של מאבטח (19 ש"ח לשעה) או לכל היותר על איש QA (בערך 25 ש"ח לשעה). זה הסטנדרט בקרב הסטודנטים שאני מסתובב איתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בלי שעות נוספות, שמונה שעות ביום כפול שישה ימים בשבוע וארבע שבועות בחודש נותן 192 שעות, בשלושים שקל שעה זה 5760 ש"ח, בלי תוספות על סופ"ש. אמנם חברים שלי לא ממלצרים כבר כמה שנים טובות, אבל עבור מי שרצה לעבוד, להשיג משמרות אף פעם לא היתה בעיה. הכרתי חברה שגם עבדו בשני מקומות. מי שמחפש עבודה תמיד מוצא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעבוד" שמונה שעות ביום כפול שישה ימים בשבוע וארבע שבועות בחודש" (אגב - ארבעה שבועות ולא ארבע) זה לא אנושי גם עבור סתם מי שיושב על התחת ומתכנת. בטח שזה לא אנושי עבור מי שממלצר. וזה גם בהחלט לא אפשרי עבור מי שממלצר. מלצרים (בטח "מתחילים") שמקבלים 3-4 משמרות בשבוע מרוצים. לאחר משמרת לילה הם גם משותקים למשך חלק גדול מהיום שלאחר מכן. לאחר משמרת עמוסה בה במשך 8 שעות עמדת על הרגליים וסחבת מנות בטח שלא קל לקום למחרת למשמרת נוספת. אז קל מאוד להסביר שזה "פינוק" ושיש אנשים שעובדים יותר קשה, אבל זה לא נימוק - המטרה היא לא להיות עבדים. אל תשכח גם שבמהלך שנת הלימודים בטח שאי אפשר לעבוד כמות כזו של שעות - צריך גם לפתור תרגילים, ולקרוא חומר, וללכת להרצאות בבוקר. למלצר שבשבוע לימודים עושה 3 משמרות כמעט ולא נותר זמן חופשי לעצמו (עכשיו מגיע המקום בו צועקים "פינוק! פרזיטים! ילדי-שמנת! בתקופתי עבדנו 25 שעות ביממה ושילמנו לבעל המכרה בשביל הזכות לעבוד!"). "עבור מי שרצה לעבוד, להשיג משמרות אף פעם לא היתה בעיה" זה משפט שהוא לא נכון. עבור מלצרים "צעירים" להשיג משמרות זו תמיד בעיה. הם בתחרות עם מלצרים אחרים ונתונים לחסדיו של אחראי המשמרת. לאחר כמה חודשים טובים (אם הם מצליחים להחזיק מעמד באותו המקום, מה שבהחלט לא מובן מאליו בשוק המלצרות) הם כבר יכולים לקבל כמה משמרות שהם רוצים. יופי שהכרת חבר'ה שעבדו בשני מקומות. החבר'ה שאני מכיר שניסו לעשות את זה במהרה היו צריכים לוותר על אחד המקומות כי המשמרות לא הסתדרו להם. והכי אהבתי את "מי שמחפש עבודה תמיד מוצא". במובן הרחב המשפט הזה לא נכון כי עובדה שיש לא מעט מובטלים שחיפשו עבודה במשך חודשים ולא מצאו. במובן הצר (סטודנטים וכאלה) המובן הזה נכון אם אתה מוכן להכליל עבודות מהן נוח לך להתעלם. רוב מי שאני מכיר עובד במשרות שהשכר בהן הוא בסביבות המינימום, ובמשך זמן הלימודים העבודה היא במשרה חלקית מאוד, מאילוצים מובנים. אז נכון שאם מרוויחים בשני חודשי הקיץ 3000 ש"ח (שזה סביר עבור מי שטוחן בעבודה בחודשים האלה) ובמשך יתר השנה בסביבות 1200 ש"ח לחודש אז מקבלים בסוף 18 אלף ש"ח. אבל חוץ מלימודים יש הוצאות נוספות הקשורות לעובדת היותך חי. ואלו בקושי חיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתחיל להבין למה קשה לך לשלם את שכר הלימוד, מסתבר שמשרה מלאה היא דרישה מוגזמת בימים אילו. לגבי חברי המתכנתים (כאלו יש דווקא די הרבה), שמונה שעות ביום זה באמת לא אופציה, זה מתחיל בעשר ונגמר ב16. הרוב המוחלט של הכסף אותו אתה מתעתד לקחת מהמדינה הגיע לשם ע"י אנשים שעובדים יותר ממשרה מלאה, לכן כל זמן שאין לך את המוכנות לבצע לפחות את זה, אני לא חושב שהמדינה צריכה לתת לך שקל מעבר למה שכדאי לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיארתי לעצמי שזעקת "מפונקים!" תגיע כעת. עכשיו תסביר לי איך בדיוק אני אמור לעבוד משרה מלאה כשאני לומד 6-7 שעות ביום במשך ארבעה ימים בשבוע (יום חופשי אחד הצלחתי לסדר לעצמי) ובנוסף לכך יש לי 4 תרגילים ודו"ח מעבדה להגיש כל שבוע. העובדה שביום הנוסף אני עובד כ-12 שעות, ובנוסף לכך עוד יומיים אני עובד כ-5 שעות ביום גם ככה עולה לי בלא מעט ציונים. ואת ההתנשאות לגבי "הכסף שאני לוקח מהמדינה" תשמור לעצמך. אני מתכנן לשלם את הכסף הזה למדינה חזרה במסים כשאני אעבוד. שלא לדבר על זה שכבר שילמתי חלק ניכר ממנו במסים כשעבדתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצפה מסטודנט בתחומים מסויימים לעבוד אפילו שעה בשבוע, חצי שנה של עבודה לפני הלימודים מספיקים לבדם למימון מלוא שכר הלימוד. לגבי מי שאין לו את המשאבים לכלכל את עצמו בזמן הלימודים, שיואיל בטובו לקחת הלוואה. זו לא התנשאות לגבי הכסף שנלקח מהמדינה, כולם היו רוצים להרוויח הרבה וחלק אפילו מוכנים להחזיר את העלות שלהם למדינה (למרות שלא שואלים אף אחד), אבל האמת המרה היא שהעשירון העליון לבדו אחראי למחצית מההכנסות של מס הכנסה ויחד עם הרבעון הבא מהווים את הרוב הגורף של ההכנסות. המדינה היא לא עסק וברוך השם לכולם יש זכות קיום, אבל רוב הסטודנטים לא יחזירו את עלות הכשרתם, לכן אסור לך להניח שמיסים גבוהים שתשלם בעתיד יצדיקו הקצאה נדיבה מדי בהווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שחצי שנת עבודה יכולה לממן את מלוא שכר הלימוד באוניברסיטה, אבל אל תשכח שבמהלך חצי השנה הזו אתה צריך לגור איפשהו ולאכול,* ושגם במהלך הלימודים באוניברסיטה אתה לא בדיוק שבע מנשנוש דשא בלבד. וזה לא פשוט למצוא עבודה שגם תהיה בשכר סביר, וגם הבוס שלך יסכים שתעשה שתי משמרות בשבוע כדי לא לפגוע לך בלימודים. *שלא להגיד - קצת מעבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סטודנט. אני עובד יומיים בשבוע, שישי-שבת, בשכר מינימום(!), ועם הלוואות מאוד נוחות (שכמעט כל סטודנט יכול לקחת) אני מצליח להסתדר בלי הרבה בעיות. רוב חברי לספסל הלימודים עובדים יותר שעות בשבוע ממני (ובשכר יותר גבוה!). נכון, זה קשה. לא נשאר הרבה זמן לבילויים, ואני בטוח שהציונים שלי היו יותר גבוהים אם לא הייתי חייב לעבוד. אבל זה החיים, זה אפשרי, ואני לא חושב ש"מגיע" לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה לומד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם השכר יוכפל או ישולש תוכל להסתדר? כמובן, תיקח הלוואה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, בתור סטודנט לכלכלה, תוכל לטעון תוך הסתמכות על מודלים מתמטיים, שהעלאת שכר הלימוד תגרור העלאה במשכורת למחזיקי התואר, שכן עליה במחיר מורידה את הביקוש ומכאן את מספר הבוגרים. התימחור של כדאיות התואר משתנה, כעת על מנת לבחור בלימודים יש צורך לא רק במשכורת שתצדיק את השקעת הזמן, אלא תכסה את העלות. זו אמנם ראיה מפוקפקת, אבל המשכורות ההתחלתיות שמקבלים בוגרי בתי הספר היוקרתיים והיקרים בארה''ב היא באמת גבוהה מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם האוכל היה טס לו מהחלון הפתוח אל תוך הצלחת, מבושל, מתובל ועם הכשר של הבד"ץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא היה טס מהחלון הפתוח, הוא היה מתקרר עד הצלחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע לך אוכל מעופף, שמוודא בעצמו את כשרותו שלו, ואתה לא מסוגל לארגן פלטה חמה פשוטה? צריך להאכיל אותך בכפית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אז קל מאוד להסביר שזה "פינוק" ושיש אנשים שעובדים יותר קשה, אבל זה לא נימוק" - זה כן נימוק. זה יופי של נימוק. אתה לא יכול להגיד "לא אנושי" על מה שהרוב המכריע של האנושות חווה מבלי להתלונן. לא חסרים בארץ אנשים שעובדים 12 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע, ולא במלצרות, אלא בבניין. אתה קורא ל-48 שעות בשבוע "לא אנושי"? הם יקראו לך "בכיין", ובצדק. איפה הפרספקטיבה שלך, בן אדם? זה שלך ולאנשים שבסביבתם גדלת היה את המזל שלא להאלץ לעבוד ככה, זה לא אומר שום דבר בכיוון של "זה לא אנושי". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? 12 שעות ביום חמישה ימים בשבוע בבניין? תראה לי בן אדם אחד כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעקרון אסור להעסיק מישהו יותר משש שעות ביום בבניין, עד כמה שאני יודע (לא סיפרו את זה לקבלן שלי בזמנו, אבל ניחא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר. מזמן הפסקתי לצפות מדיונים באייל להיות קשורים לנתונים אמיתיים במציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבדתי יום אחד עם שניים כאלו, עולים מאתיופיה, אבל לא הגענו להחליף טלפונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, מכאן זה קל מאוד. יש עבדים בכמה מדינות בעולם. אז ברגע שמשלמים לי משכורת אני צריך להפסיק להתבכיין. שכר מינימום זה בכלל למפונקים והדרישה שאפשר יהיה לחיות כמו בן אדם בזמן שעובדים היא בכלל מותרות שרצוי לשמור רק לעשירים שבעשירי הארץ. אל תהיה מגוחך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הגזמה לכיוון השני. אני לא הגעתי עד לשם, אבל אתה כן הגעת עד להגזמה (בכיוון הראשון). שמונה שעות, שישה ימים בשבוע, זה הגיוני לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמונה שעות שישה ימים בשבוע? לא, זה לא הגיוני, לפחות לא כברירת המחדל. גם ביום שישי שמונה שעות? נכון, אם היפו הייתה צריכה השתלת קרנית והיה חסר לי כסף אז הייתי עובדת, כפי הנראה, שמונה שעות שבעה ימים בשבוע, ואז בלילות משלימה הכנסה בסריגת צעיפים לתינוקות זרים, אבל לא זו החברה שאני רוצה לחיות בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמונה שעות שישה ימים בשבוע קונים לך שירותי רפואה טובים, בטחון אישי סביר, קורת גג, טלוויזיה בלווין, מנוי לספריה, חיבור אינטרנט, אופנוע, מיזוג אוויר, כל הדרישות לגידול ילדים. רוצה לעבוד פחות? ותרי על הטלוויזיה והאופנוע, גדלי פחות ילדים או במרווחים גדולים יותר. הכל סביר לגמרי. שמונה שעות שישה ימים בשבוע - זה בגלל שרוב האנשים מעדיפים לעבוד יותר קשה מאשר לותר על כמה דברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שמונה שעות, שישה ימים בשבוע" זה 20% יותר משבוע עבודה מלא (שהוא שמונה שעות ביום במשך חמישה ימים בשבוע). אם בעיניך זה "הגיוני לגמרי" אז יופי לך, אבל המחוקק הישראלי חולק עליך. וכפי שכבר אמרתי, להכניס גם שבוע לימודים במהלך "שמוה שעות, שישה ימים בשבוע" זה אפשרי רק אם אתה לומד בטלפתיה. כי להגיע להרצאות (שמתקיימות ברובן בשעות העבודה) ולפתור תרגילים אתה לא יכול. וגם הבה לא נשכח ש-"שמונה שעות, שישה ימים בשבוע" למלצר זה ממש ממש לא קל. נכון - לעבוד במכרות בסיירה לאון זה יותר קשה, אבל זה עדיין לא מאוד קל.. אל תשכח שחלק מהשעות הללו הן בין שמונה בערב לארבע בבוקר, וכוללות עבודה פיסית לא קלה בכלל (ושהרבה פעמים מי שמתאים למלצרות לא מתאים לעבודה הפיסית ולהפך). אז כדי שבחורה בת 22 תוכל ללמוד מקצוע ולחיות ברמה מינמלית (כלומר - לשכור דירה עם שותפים או לגור במעונות, לשלם ארנונה וחשבונות ואפילו להצליח לקנות ספר וללכת לסרט פעם בחודשיים-שלושה) היא צריכה, מלבד ארבעה או חמישה ימי לימודים בשבוע + הכנת עבודות + קריאת חומר להרצאות גם פעמיים (או שלוש) במהלך ימי השבוע + פעם אחת בסוף השבוע לעבוד שמונה שעות על הרגליים ולסחוב מנות במעלה ובמורד מדרגות עשרות (אם לא מאות) פעמים במשמרת, ואם המשמרת היא פותחת או סוגרת אז צריך גם לסחוב ולהזיז שולחנות וכסאות ששוקלים לא הרבה פחות מהמשקל שלה, ואז כשהיא חוזרת בחמש בבוקר היא יכולה לישון שלוש שעות לפני שהיא קמה ללימודים ובסוף החודש היא עדיין לווה כסף מההורים שלה (שהם לא בדיוק הבעלים של בנק הפועלים). אולי לך זה נראה הגיוני, כי במאוריטניה רועי הצאן מולקים ומועברים בירושה מאב לבן, אבל לי זה נשמע לא מאוד הגיוני. ובאותה הזדמנות ראוי גם לזכור שמדובר בעבודה ללא תנאים סוציאלים וללא ביטוח מפני תאונות ותחת איום מתמיד של פיטורין ופעם בחודש או חודשיים יש גם איזה לקוח ששולח יד או מטריד מינית באופן מילולי (כי ככה זה מלצרות - שוק בשר עד הסוף). שוק העבודה הישראלי נראה אולי מאוד יפה על הנייר, אבל במציאות הוא בכלל לא יפה. וכמו שכליל אמר - העובדה שיש חוקי עבודה שאמורים להגן על עובדים בכל מני מקצועות לא אומרת ששומרים עליהם. אז מאוד קל להפנות את האצבע ולצעוק "מפונקים" כמו שאתה עשית, אבל המציאות היא יותר מורכבת ויותר מסובכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לכסף אין תאריך תפוגה. חוסכים, ואז לומדים. 2. למדינה אין מעיין בלתי נדלה של משאבים. אם המדינה יכולה לממן לך את הלימודים, זה אומר שאתה בעצמך יכולת לממן הלימודים. בעצמך, בעזרת המשפחה או בעזרת הלוואה. לא ייתכן שהסטודנט הממוצע לא יהיה מסוגל לממן לעצמו את הלימודים, אבל שהמדינה כן תהיה מסוגלת לממן עבורו. 3. מפונקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. אני רוצה לתקן - לא "מפונקים". מפונקים זה בסדר. אני לא מצפה מאף אחד לירוק את כפית הכסף מהפה ולצאת לעבוד בנקיון ביבים. אני בעצמי מפונק. מאוד. התכוונתי לכתוב "בכיינים". לזעוק על כך שהכפית לא מזהב - עם זה יש לי בעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. "למדינה אין מעיין בלתי נדלה של משאבים. אם המדינה יכולה לממן לך את" האשפוז בבית החולים אחרי התאונה, " זה אומר שאתה בעצמך יכולת לממן" את האשפוז. "בעצמך, בעזרת המשפחה או בעזרת הלוואה. לא ייתכן" שהמתאשפז הממוצע "לא יהיה מסוגל לממן" את עצמו, "אבל שהמדינה כן תהיה מסוגלת". "למדינה אין מעיין בלתי נדלה של משאבים. אם המדינה יכולה לממן לך את" דמי האבטלה, " זה אומר שאתה בעצמך יכולת לממן" את דמי האבטלה. "בעצמך, בעזרת המשפחה או בעזרת הלוואה. לא ייתכן" שהמובטל הממוצע "לא יהיה מסוגל לממן" את עצמו, "אבל שהמדינה כן תהיה מסוגלת". "למדינה אין מעיין בלתי נדלה של משאבים. אם המדינה יכולה לממן לך את" המשטרה, " זה אומר שאתה בעצמך יכולת לממן" את המשטרה. "בעצמך, בעזרת המשפחה או בעזרת הלוואה. לא ייתכן" שקרבן הפשע הממוצע "לא יהיה מסוגל לממן" את עצמו, "אבל שהמדינה כן תהיה מסוגלת". "למדינה אין מעיין בלתי נדלה של משאבים. אם המדינה יכולה לממן לך את" הכביש שמוביל לבית שלך, " זה אומר שאתה בעצמך יכולת לממן" את הכביש. "בעצמך, בעזרת המשפחה או בעזרת הלוואה. לא ייתכן" שהנהג הממוצע "לא יהיה מסוגל לממן" את עצמו, "אבל שהמדינה כן תהיה מסוגלת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משלם המיסים אכן מממן את המשטרה ואת הכביש, לעצמו ובדרך לכולם. ביטוח האבטלה והבריאות הממשלתיים לא לטעמי, וכשאני שומע טרוניות עליהם התגובה שלי דומה למקרה של הסטודנטים - אבל בקנה מידה שונה לגמרי (הסטודנטים הרבה יותר מעצבנים אותי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל משלם המסים מממן את הכביש גם אם אין לו אוטו והוא נוסע ממש מעט באוטובוסים. והוא מממן את המשטרה לא רק לשמירה על עצמו ועל רכושו אלא גם לכל מני חקירות שלא נוגעות לו וגם להחזיק משטרה בכל מני ישובים נדחים (שזה יקר יותר) ולשמור על כל מני דברים שלא אכפת לו מהם. אז באותה מידה משלם המסים מממן גם את האקדמיה, שהיא שירות שלמרות שאולי נראה לך שרק מעטים נהנים ממנו, הרי שבעצם כל החברה נהנית ממנו - הרופאים מטפלים בכולם, והתרבות נוצרת עבור כולם. בסופו של דבר זוהי חברה - אתה יכול לא לאהוב את זה, ואתה בהחלט מוזמן לעזוב. אף אחד לא יכריח אותך להשאר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משלם המיסים מממן את המשטרה בצורה הזאת בגלל שאין ברירה אחרת - עדיפה לשלם יותר מהשכן על המשטרה, מאשר שלא תהיה משטרה בכלל, או שהיא לא תהיה מקובלת על כולם כצודקת ובלתי-משוחדת. אבל אין סיבה שמשלם המיסים ישלם באותו אופן על "אקדמיה". כאן *יש* אלטרנטיבה, והיא עדיפה - שוק חופשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשלימודי הרפואה יעלו כמיליון שקלים, גם שירותי הרפואה יעלו בהתאם. וכשרק עשירים יוכלו לממן את לימודי ההנדסה, אז העניים ישארו עניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לימודי הרפואה לא יעלו לשוק הפרטי יותר משהם עולים למדינה. גם אנטנה סלולרית היא לא בדיוק זולה. איך כולם מסוגלים להרשות לעצמם להשתמש בשירותיה? אה, כן - בגלל שהעלות שלה מתפרשת על מספר גדול של לקוחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שאתה טועה לגבי מי עוזב. החברה בישראל התקדמה ומתקדמת בצעדי ענק מסוציאליזם לקפיטליזם ולא נראה לי שאחורה פנה נראה באופק. הסיבסוד ימשך כל זמן שהוא כדאי למדינה, במקום ביטול שכר הלימוד והענקת מימון ישנו מעבר להפרטה (באמצעות מכללות) של חלקים ניכרים של מערכת ההשכלה הגבוהה, שם משולם שכר ראלי, מה שמאפשר לאוניברסיטאות להתמקד במחקר ולקבל פחות סטודנטים (לפחות באופן יחסי לגודל האוכלוסיה). עם השיפור במערכת הפרטית לא תהיה למדינה ברירה אלא להזרים יותר כסף למערכת ההשכלה הממשלתית ע''ח הסטודנטים. כבר כתבתי שלדעתי שכר הלימוד הוא אופטימלי כיום, לכן לא היתי רוצה לראות שום שינוי, אבל אם היתי צריך להמר, ירידה בטווח הקרוב היא לא מה שהיתי צופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לציין שזה בהחלט אינטרס של המדינה שאתה תתחיל ללמוד להיות רופא או מהנדס ותנצל את ההכשרה היקרה הזו יותר מוקדם ולאורך יותר שנים במקום לעבוד שנה-שנתיים כמלצר או בודק תיקים. בחשבון הכלכלי הארוך זה משתלם גם למדינה וגם לאזרח-הסטודנט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה טובה. יש לי תשובה עבורה - עדיף שאני אקח הלוואה מגוף פרטי עבור ההכשרה המוקדמת הזאת - אבל זו עדיין נקודה טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובדה היא שגופים פרטיים מציעים גם היום הלוואות וכמעט איש אינו לוקח אותן; המסקנה שלי - ההלוואות אינן פותרות את הבעיה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |