 |
גם הפקולטה לפסיכולוגיה בתל אביב מציעה טיפולים זולים במיוחד הניתנים על ידי סטודנטים לתואר מתקדם. אני מניח שיש עוד דוגמאות להסדרים כאלה, בהם כולם מרוויחים.
אבל הלימודים לתואר ראשון הם בברור *אינם* דוגמא כזו. כמה פדרדיך ניטשה-ים או ג'ורג' דנציג-ים יש? אני עוד לא פגשתי סטודנט לתואר ראשון שהצליח להאיר את עיני המרצה שלו.
בניגוד לרושם שכנראה קיבלת ממני, אני חושב שסטודנטים לתואר ראשון אכן משרתים בעצם לימודיהם גם מטרה חברתית כללית יותר, ולא רק את עצמם. *אבל*, הם משרתים גם את עצמם, וברור שאין בלימודיהם אף לא שמץ של אלטרואיזם.
לכן על המדינה להקל עליהם (וגם לקדם שוויון הזדמנויות אקדמאי), אבל רק במידה מסויימת, ובטח שלא עד מעבר לנקודה בה ההקלה עליהם פוגעת בסיבות שמלכתחילה הצדיקו אותה (למשל, מביאה לפגיעה במחקר האקדמאי). אני מאמין, כאמור, שהאופטימום מתקבל על ידי מוסד של הלוואות-מדינה בתנאים מיוחדים לצרכי לימודים אקדמאים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש