בתשובה להעלמה עפרונית, 13/04/07 18:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמו שבדרך כלל קורה, הדיון מתדרדר להשקפה הצרה ביותר: "דמוקרטיה? אה, זה לדאוג לסקטור שלך, במיוחד אם הוא מיעוט", או כמו הדילמה של "האם בתור ליברל-נאור אתה אמור להיות סובלני לקבוצות שאינן סובלניות". הבעיה היא שללא בירור מעמיק יותר של הבסיס עליו עומדות ההשקפות האלה, לא ניתן לפתור דילמות מסוג זה, או לעמוד מאחורי עמדה כלשהי בצורה אמינה. הבעיה שלי היא, שהייתי מצפה מסקטור הסטונדטים להיות מודע לכך ולהוות איזושהי דוגמה. בנוסף, לדעתי על קבוצה שאכן מנסה להגדיר את עמדתה בצורה הגיונית ומבוססת, יש את החובה גם להיות בעלת עמדות בנושאים משיקים שאינם משפיעים עליה ישירות. במקרה של סטודנטים, אם השכלה זה דבר חשוב, מה לגבי בתי ספר תיכוניים, בחינות הבגרות, והפסיכומטרי? מה לגבי מעמד התארים המתקדמים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"בנוסף, לדעתי על קבוצה שאכן מנסה להגדיר את עמדתה בצורה הגיונית ומבוססת, יש את החובה גם להיות בעלת עמדות בנושאים משיקים שאינם משפיעים עליה ישירות." מאיפה הגיעה העמדה התמוהה הזו, שלכל קבוצה שפותחת במאבק חייבות להיות דעות גם לא בנושא שעליו היא נאבקת? היית באמת מצפה, למשל, מויקי קנפו להיאבק במקביל למען האמהות החד הוריות, הנכים ונפגעי הטרור, בגלל שכולם שייכים איכשהו למדיניות רווחה? נו, באמת. לכל קבוצה יש זכות להיאבק על מה שנראה לה לא צודק. היא לא חייבת להיות מפלגה עם מצע מגובש ורשימת עקרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז קום המדינה-אילי גם קודם- היה ציבור הסטודנטים בישראל ידוע כציבור ללא עמוד שידרה, אפאתי וללא שמץ של אוונגארד חברתי או פוליטי תוסס כפי שאפשר למצוא במקומות שונים בעולם. הסטודנטים מעולם לא הובילו שום דבר במדינת ישראל. לא אחטא הרבה לאמת אם אומר שכציבור צעיר ולומד הוא אימפוטנטי להחריד. הדבר היחיד שהוא הצמיח הוא עסקנים פוליטיים למרכזי המיפלגות: רוני מילוא, צחי הנגבי, אביגדור ליברמן ודומיהם, סליחה שכחתי כמה. פעם תלו את הדבר בשירות הצבאי הארוך והקשה, אבל היום יש לא מעטים שאינם משרתים ואיפה הם? רוצה הוכחות? קיראי את הדיון כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לסטודנטים יש שתי טענות אפשריות בדרישה להורדת שכ''ל - או שזה מגיע להם, או שזה הצעד הנכון מבחינת המדינה. הראשונה מגוחכת. השניה מתבססת על-, ולכן גם דורשת, התייחסות רחבה יותר ממה שנוגע רק לקבוצת הסטודנטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הכל מפושט אצלך לשתי הנחות כל כך רדודות - או שזה שטחי, או שזה לא הגיוני. אכן, כר פורה לדיון. אכפת לך לנסות ולהסביר למה דרישה לכבד את מסקנות הועדה בראשות שופט שהגישה את המלצותיה בסך הכל לפני 7 שנים היא מגוחכת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תמיד. הפעם. כי עברו שבע שנים, וזכותם (חובתם!) של נבחרי הציבור החדשים לערוך גם שינויים, בהתאם למצב המשתנה ולרצונותיו המשתנים של הבוחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שונה היום המצב בארץ מלפני 7 שנים? אילו הוכחות אפשר למצוא שרצון הבוחר השתנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, מן הסתם התכוונתי לעניין ההשכלה הגבוהה. שלא לדבר על כך שמסקנות הועדה מלפני 7 שנים מעולם לא יושמו במלואן. אז עוד שנה-שנתיים הממשלה הזו תתחלף, ואז יקימו ועדה חדשה, שמסקנותיה גם ייושמו לאורך מספר שנים מצומצם. איכשהו, נראה לי שהתהליך המגוחך הזה תורם הרבה יותר לכיסם של כל מיני "לשעבר"ים מאשר לבניית מדינה יציבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כונתך לועדת וינוגרד-התשס''א.לפני שש שנים. הועדה פעלה כשהמדינה היתה במצב פיננסי מאד גרוע והיא החליטה להוריד בהדרגה את שכר הלימוד. כשהמצב השתפר (של המדינה לאו דוקא של האזרחים), הממשלה החליטה להעלות את שכר הלימוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשקפה שלי צרה ואני לא מרגיש שאני צריך להתבייש בזה, בכלל לא. אני, כסטודנט וכאדם צעיר, לא מבין למה אני וחבריי צריכים לחוות כניסה קשה כל כך לחברה האזרחית. אני נאבק בשביל עצמי ובשביל פרצופה של ההשכלה הגבוהה. ועדת שוחט צריכה לדון, בעיני, לא רק בעניין שכר הלימוד אלא גם בנושאים נוספים כמו מעמדן של המכללות, הפסיכומטרי, הקשר הבירוקרטיה המוסדית של האוניברסיטאות ובין הסטודנט. יכול להיות שלסטודנטים אחרים מפריעים נושאים אחרים. אין לנו כסטודנטים חובה כלפי שום דבר. כמו בשאר החברה גם בקרב הסטודנטים תמצא אנשים בעלי דיעות מגוונות. ישנם לא מעט סטודנטים שפעילים בעמותות ובארגונים שונים, ירוקים, חברתיים ופולטיים. אין לנו אג'נדה אחת ברורה ולא יכולה להיות כזאת. אתה רואה את זה גם בדיון הנוכחי. אם אתה שואל אותי אז לדעתי כדאי שבין האזרח למדינה יהיה ניכור מסוים. כאזרח אני לא יודע בדיוק מה קורה עם הכסף שיש למדינה, איך בדיוק מחולק התקציב, איזה נתח מהעוגה מקציבים לי ואיזה יכולים להקציב. אין שקיפות בישראל, ואולי אין מדינה שיש בה שקיפות. המאבק שאני מנהל הוא סקטוריאלי במהות- אני מרגיש שדופקים אותי, שמנצלים אותי, שלא סופרים אותי. איני מעוניין בפוליטיקה הגדולה אלא בפוליטיקה הקטנה, זו שנוגעת לי, למשפחתי ולחבריי באופן אישי. האינטרסים של המדינה, המוצהרים והסמויים, סותרים לא פעם את אלו שלי. אני לא נתין של המדינה- אני דואג לקבוצה אליה אני משתייך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם טענתך היא "אני סקטור, מותר לי לנקוט כל פעולה (חוקית) על מנת להטיב את תנאי (במקרה הזה – הפחתת או אי-העלאת שכה"ל)" – אתה כמובן צודק, אבל אל תתפלא בבקשה שאתה לא מקבל שום תמיכה מאלה שאינם נמנים על הסקטור שלך. אני מניח שהסיבות ברורות. אם אתה מבקש לעגן את סיבות המאבק בנימוקים חיצוניים לטובת סקטור הסטודנטים (ואני לא בטוח שזו כוונתך, יש לכך רק רמז בתגובתך האחרונה) – עליך נטל השכנוע. "פרצופה של ההשכלה הגבוהה"? אני למדתי בשנים 90-94. שכה"ל היה בסביבות 10,000 ₪, בערך 50% (ריאלית) גבוה יותר ממה שאתה משלם היום. אני מניח שתוכל להראות לי איך ההשכלה הגבוהה השתבחה בעקבות ההפחתה העצומה הזו. אני לא מצליח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני לא נתין של המדינה- אני דואג לקבוצה אליה אני משתייך." - ככה? אז הקבוצות האחרות ידאגו גם הן לעצמן. בפרט, קבוצת משלמי המיסים ידאגו שאפילו פחות מכספיהם יתרמו להשכלה של פרזיט כפוי-טובה כמוך. ובא לציון גואל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |