בתשובה לקהלת, 13/04/07 19:56
438769
אתה צודק. אנחנו, הסטודנטים, פשוט פרזיטים שעושקים את המדינה. לא איכפת לנו, אנחנו חושבים רק על טובת עצמינו.
כל כך קל לשלם את שכר הלימוד לדעתך? לא מדובר הרי רק בשכר לימוד, לסטודנט ישנן הוצאות כבדות נוספות ואחרות כמו שכירות (עם כל הכרוך בכך) וסתם הוצאות שוטפות כמו אוכל, רכב וכ'. למה השכ"ל צריך לעלות? למה אני צריך לשעבד את עצמי להלוואות במשך שנים לאחר סיום התואר? מדוע אי אפשר לפגוע בסגל הבכיר? איך קורה שסטודנטים רבים מקבלים את זה שהממשלה מפירה את החוזה שחתמה איתם ב-‏2000 בשוויון נפש?

אני מוכן לענות לעצמי על השאלות ששאלתי אבל גם אתה מוזמן.
התשובה שלי על רוב השאלות ברורה: ציבור הסטודנטים הוא ציבור חלש שקל לפגוע בו ולנצל אותו. היחס בתקשורת לסטודנטים הוא לא פעל יחס פטרוני, כזה שנותנים לילדים ולא לאנשים מבוגרים. בסטודנטים קל לפגוע בגלל שהם לא מאוחדים ולא מאורגנים, מפני שאינם רואים את עצמם כבעלי אינטרסים משותפים. עוד-לשביתות והפגנות הסטודנטים יש תהודה קטנה יחסית אם בכלל.
438776
א. לא יודע מה איתך, אבל אני לא פרזיט וגם לא רמזתי שאני כזה (אה כן, אני גם סטודנט).
ב. גם לגדל ילדים לא קל, שמעתי שלעבוד בבניין זה ממש קשה וחתונה זו הוצאה ממש גדולה. אתה חושב שהמדינה צריכה לממן לכלות מנות של סלומון לאורחים ?
זה שאתה מרגיש צורך (אמיתי) לשכור דירה, לאכול ולנסוע ברכב לא אומר שמישהו אחר צריך להרים את החשבון. החיים הם לא קלים, נכון להיום סטודנט משלם חלק קטן מההוצאות האמיתיות של מוסדות ההשכלה הגבוהה, את השאר המדינה משלמת.
"מדוע אי אפשר לפגוע בסגל הבכיר?" - כי כבר היום אני מכיר אישית פרופסור שקיבל הצעה לעבור לחו"ל בשכר גבוה פי ארבע (וסירב), כשהאוניברסיטאות מנסות למשוך אנשים מוכשרים לתארים גבוהים, בתחומים רבים כבר היום הן נאלצות לשלם להם משכורות שלא מתקרבות למה שהם היו מקבלים בשוק, מה שגורם לאבדן אנשים איכותיים. האקדמיה מאבדת ממעמדה, ויחד איתה הולך חלק מהיתרון היחסי של תעשיות המדע בארץ.
"למה אני צריך לשעבד את עצמי להלוואות במשך שנים לאחר סיום התואר?" - למה מישהו אחר צריך לשלם יותר מיסים כדי לממן לך את הלימודים ?
"איך קורה שסטודנטים רבים מקבלים את זה שהממשלה מפירה את החוזה שחתמה איתם ב-‏2000 בשוויון נפש?" - אם יש לך חוזה עם הממשלה, אתה מוזמן לתבוע את קיומו בבית המשפט. לי אין חוזה כזה.

למה בכל זאת המדינה צריכה לממן את מרבית שכר הלימוד ? כי זה משתלם לה בגלל הגידול הכולל בתפוקה לעובד וכתוצאה מכך בתשלומי המיסים. מרבית התוספת צריכה ללכת לתקציבי מחקר ולגיוס כוח אדם איכותי, מצד שני ראוי שגובה שכר הלימוד לא ימנע מאוכלוסיות חלשות לקבל השכלה גבוהה (אינטרס של המדינה כאמור, מעבר לצדק וכו'). נכון להיום המצב הוא אופטימלי, שירות קרבי לבדו מספיק לכיסוי כל שכר הלימוד, בעזרת פרח או הלוואות למעשה כל אחד יכול ללמוד ולשלם אחרכך או ללמוד בעלות שאפשר לממן בכמה חודשי עבודה אינטנסיביים. ירידה נוספת בשכר הלימוד או הכנסת מלגות ומגורים חינם, חס וחלילה, תגרום למצב הדומה למדינות מסויימות באירופה, שם תואר תלת שנתי נמרח על פני חמש שנים בממוצע מפאת הנוחות שנוצרה. כל זמן שהמדינה תשתמש באקדמיה כדי למקסם בטווח הארוך את ההכנסות שלה, יטב הן למדע והן למדינה.

(הערה קטנה, לא התייחסתי בכוונה למקצועות לא מכניסים וליחס הראוי אליהם, אינני מוכן בשלב זה למחוק את המחלקה לספרות בשם הכדאיות הכלכלית. כמו כן ההוצאות שלהם נמוכות משמעותית).
438778
*אין* לסטודנטים אינטרסים משותפים מעבר לאינטרסים המשותפים שיש לכלל הציבור בישראל (אם בכלל יש כאלה).

השכ"ל צריך (אולי) לעלות, כי (אולי) מוטב שהכסף ילך למקומות אחרים (בתי הספר, ביטחון, רווחה - וגם אולי: עוד מימון למחקר, והעלאות שכר לחוקרים).

אתה לא חייב לשעבד את עצמך להלוואות במשך שנים. אתה יכול למשל לדחות את הלימודים בשנה (או שנתיים, או ארבע), לחסוך כסף, ורק אז ללמוד.

אבל אתה יכול גם לקחת הלוואה. הלימודים באונ', מנקודת המבט של הסטודנט, הם בעיקר השקעה כלכלית בעצמו. המבחינה הזו, הלוואה למימון הלימודים לא שונה בשום אופן מהלוואה לפתיחת עסק (בעצם יש כמה הבדלים קלים, כמו למשל, העובדה שבפתיחת עסק יש הרבה יותר סיכון. סטודנט יכול להיות כמעט בטוח שהוא יחזיר את ההשקעה).
438948
הוצאות שוטפות כמו שכירות, אוכל, רכב וכו' יש לכל האוכלוסיה הבגירה, לא רק לסטודנטים. ברוך הבא למציאות, מאמי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים