 |
|
 |
||
|
||||
 |
הממ. אני מסכימה עם המארגנים, אם כי לא מאותן סיבות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מקרה, טיפקס יכולים להתחיל להיות מרוצים, גם אם השיר ייפסל. כותבים עליהם בכל מקום (אפילו הגארדיין היה נחמד יחסית, הפעם), וכל העולם מחפש לשמוע את השיר, כדי לראות במו אוזניהם על מה יצא הקצף. וכידוע בשו-ביזנס אין דבר כזה, פרסום רע. השיר עצמו משעשע, שובב, חתרני נגד רוח האירוויזיון, פארודי על סגנונות אחדים, ובאופן כללי מעיף קצת את קורי העכביש מהעסק העבש המתקרא אירוויזיון. (רק למה, למה כותבים בכל מקום את שמם באנגלית כ TEAPACKS ?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התעתיק הלועזי אינו חדש, ונדמה לי שחברי הלהקה (או מנהליה) יצרו אותו. לאוזניי, השיר עצמו הוא טרנטע היפ-הופית. לא משנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם קוראים לעצמם ככה, פשוט כי זה משעשע: והשיר מעולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתישהו בתקופת החיים שלך בלאפה או מעט אחר כך, קובי אוז התחרפן וניסה לחפש את עצמו בכמה כיוונים שונים. אני חושב שגם אז הוא ניסה את הקונספט של מתנ''ס הקסמים (להקה בת עשרות חברים). את הכותרת שרשמתי אני זוכר מאיזו כתבה עליהם באותה תקופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה הסיבות שלך? לטעמי, השיר הזה הרבה יותר מדי מוצלח בשביל האירוויזיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים לגמרי. לדעתי השיר הולך להכות גלים ולרוץ במצעדים בכל העולם ובגדול, מבלי בכלל לעבור את חצי הגמר של הארוויזיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר חבר בכיתה שדיבר ככה על "עולה עולה". ־־ שוב לא ראיתי את אייקון האירוניה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני חושב שהשיר טוב, בלי אירוניה. כתבתי גם שהוא לא יעבור אפילו את חצי הגמר, והתכוונתי שהוא לא קולע לטעם המיינסטרימי של הארוויזיון. לדעתי, החשיפה הרבה של השיר עם כל הבאלאגן מסביבו והאיכות שלו, יריצו אותו ואת קובי חזק קדימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היה הרבה בלאגן גם סביב השיר של פינג-פונג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר. שמע, אין לנו הרבה מה להתדיין. בוא נחכה חודש-חודשיים ונראה הכצעקתה*. אחרי הכל, אך אומרים אצלנו במרוקו Gentlemen do not discuss facts. *מבטיח לך שאם השיר יגווע למוות מהר ממה שחשבתי אני אכחיש כל קשר להתכתבות הזאת. וכל מי שייחס לי את מה שאמרתי טועה ומטעה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שמח", עם נפנוף דגלי ישראל וסוריה. צ'יקי קצת מזכיר אותו כאן: דיון 876 , ויוסי גורביץ כאן: דיון 219 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לא מכיר.'' בדיוק. (ניפגש בעוד שלושה חודשים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פינג-פונג: באזז בארץ בלבד. כפתור: גם באירופה, אולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועם זאת הבאזז לא סייע להם אפילו בארץ (ולראייה ההיכרות של הצב איתם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האזנתי לשיר שוב ואני אומר לך שזה שיר פיצוץ! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"והתכוונתי שהוא לא קולע לטעם המיינסטרימי של הארוויזיון" וזו הזדמנות מצויינת להזכיר את זוכי השנה שעברה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוכן להפסיק לבלבל אותי עם עובדות, בבקשה?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואת הזוכה של 1998: דנה_אינטרנשיונל [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שאפילו התדמית ה''פרובוקטיבית'' שלה לא קולעת לטעם המיינסטרימי, אבל השיר שלה ללא ספק קלע גם קלע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דנה (גב' אינטרנשיונל?) לא זכתה בגלל המיינסטרימיות של השיר אלא בזכות התגייסות מסיבית של המגזר בכל רחבי אירופה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאוד משכנע אבל לא השתכנעתי, אולי כי אין לי מושג מי אתה ומאיפה הבאת את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה טיעון מוכר שנשמע גם בעבר (שהאמנתי לו אבל לא בדקתי לעומק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שזה טיעון שנשמע טוב מאוד. בדיוק בגלל זה אני ספקן כפליים בקשר אליו (ישמור אותי האל מהטיעונים שנשמעים סבירים על פניו - מהטיעונים הלא סבירים אשמר בעצמי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא הסתיר את זה, להיפך הם היו גאים בזה (פאן נוט אינטנדד) - אין כאן תיאוריית קונספירציה, אם לזה אתה רומז מכיוון שאח שלי פעיל בקהילה אני מכיר את המאמצים שעשתה הקהילה בארץ ובדרך של שמועה ממנו על ש- 'יש דיבור' על התאגדות מאחורי דנה בארגונים באירופה, שהאמינו שזכיה תגדיל את הלגיטימיות שלהם - בעיקר של הטרנסג'נדרים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא מדבר על תיאוריית קונספירציה, אני פשוט לא בטוח איך אפשר לוודא שהמאמצים של הקהילה הם מה שגרם לזכייה, ובאיזה אופן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שאין דרך לדעת את עוצמת ההשפעה של ההתגייסות. אי אפשר גם להוכיח שזה לא במקרה שהסקנדינביות/מדינות אגן הים התיכון/מדינות ברה"מ לשעבר מצביעות אחת לשניה. אפשר רק לשער |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 434548 נשמעת לי כמו "השערה" בטוחה מאוד בעצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שתגיד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנתפקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להיות "התנטפקת"? (עכשיו *זה* ניטפוק) ואני דווקא לא חושב שההודעה ההיא הייתה ניטפוק. די מרגיזות אותי ההודעות שאומרות למישהו "אתה טועה!" למרות שהן מבוססות על "השערה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי להרגיז אותך ההנחה שמחר בבוקר תזרח השמש גם היא השערה, פשוט מאוד מבוססת. מתוך הנתונים הקיימים - הידע האישי שלי על המאמצים שנעשו, כתבות שקראתי אז והפוליטיזציה של התחרות - ההשערה מבוססת מספיק בעיני בשביל שאני אכתוב אותה בביטחון כפי שעשיתי. לא שכנעתי אותך? לא נורא, כדאי שנמשיך הלאה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שעדיין לא הבנתי את הביסוס שלך, אבל לא נורא, נמשיך הלאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלשעצמם, הלחן והמילים (בין באזניים עבריות ובין באוזניים "ערלות") באמת לא פרובוקטיביים - הם כל כך חסרי נוכחות, שקשה לי גם להדביק להם את התואר "מיינסטרים". בכל אופן, למרות שכמובן הרף של האירוויזיון הוא נמוך בתחומים האלה, קשה לי להאמין שהם מילאו תפקיד משמעותי בזכייה (עוד ראייה נסיבתית, וכמובן מבוססת על חושיי האמנותיים הסובייקטיביים, לטענה שהביא אשר הכפתור). השמלה שלה היתה רבת נוכחות, ואולי באמת תרמה לזכייה; היא חורגת באופן כל כך בוטה מן "הטעם הטוב" שלא הייתי קורא לה מיינסטרים. באשר לזה שהטעם הרחב בישראל - אני בספק עד כמה ברוב אירופה, אבל לא משנה - מכיל באהבה תדמית שהיא כל כך בבירור לא מיינסטירימית - כבר הרבה דיו נשפך... (אם כי אולי לא מיותר להזכיר שהקבלה שלה בישראל התחזקה בזכות הזכייה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה לשמלת הנוצות המזוויעה? למיטב זכרוני היא לא לבשה אותה בזמן ביצוע השיר עצמו, אלא רק אחרי הזכייה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי סוגיית הטעם: דנה היא קאמפ, והקאמפ הוא מסורת אירופית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי, אבל קאמפ הוא בהכרח לא מיינסטרים, הלא כך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אממ, כן, אבל הרבה יותר מוכר ומושרש מאשר ז'אנרים אחרים בשוליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קאמפ [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, רגע, ההגדרה שם ממש לא מדויקת - הסגנון הזה לא התפתח בשנות הששים בארה"ב, אלא הרבה לפני כן ובמקומות אחרים. הרבה יותר טוב לקרוא כאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלוהים אדירים! במשך עשרים ושמונה שנים נהניתי מקאמפ ולא ידעתי זאת! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(: כדי שידעו ממה נהנית, דוגמא "אותנטית" מ1981: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאסתי אמרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לקישור. מהטוקבקים ב''הארץ'' אפשר היה לחשוב שזה איזה שיר מתלהם ומיליטריסטי. אני שמעתי שם ביקורת על כל מיני צ'מפיונים שמשחקים בנו כאילו היינו ז'יטונים, ובחור שכמה לשקט אבל חוטף את הג'ננה ומצטרף לרוע הכללי. לא ממש פאר האינטיליגנציה, ומנגינה חסרת זהות, ומלא במילים לועזיות שלא קשורות לכלום (למען המאזין האירופי) אבל ה''מסר'' שמאלני במידה ראויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שלהרגיש מאויימים ע"י הטרור ולא להיות בעדו זו שאיפה כלל עולמית (של החלקים של העולם שאנחנו שייכים אליהם) וזה לא קשור לימין או שמאל. אני לא חושבת שאוז מתיימר להיות שמאלני, ודאי שלא ע"ס השיר השני שהועמד לבחירת הקהל, "סלאם סלאמי". השיר הכיל משל ימני מובהק במסווה של שיר מטופש, ושורה תחתונה ברורה שלא משאירה מקום לספק. ניתן להאזין לשירים ולקרוא את מילותיהם באתר האירוויזיון של רשות השידור: http://eurovil.iba.org.il |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שיר עם ''מסר'' שמאלני. השיר הזה אולי חתרני בסגנונו כלפי הארו', אבל הוא ממש לא חתרני בישראל. טיפקס ממשיכים בשיר הזה את הקו הקובי-אוזי הכללי - הומאג' (או אולי שימוש ציני) ב-''תחושות הרחוב הישראלי''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''נכון''. בישראל, לומר שהמדינה מנוהלת על ידי אגו-מניאקים שחושבים רק על ערך הנדל''ן ויוצאים למלחמות מטופשות ללא התחשבות בחיי אדם, זה לא חתרני, זה המיינסטרים. מכאן נובע ש''שמאלני'' זה לומר שאין למדינה זכות קיום מלכתחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן (בלי מרכאות). לקטר על כך שאנחנו פיונים קטנים בידיהם של "האלה שם למעלה", האליטות, הפוליטיקאים וה"מושחתים נמאסתם" מבטא תחושות מאוד מיינסטרימיות בחברה הישראלית. זה חלק מתרבות חוסר האחריות האישית כלפי העולם הסובב אותנו. מלחמות זה תמיד משהו שנופל עלינו מלמעלה (או באשמת האויב או באשמת ההנהגה או באשמת הקב"ה). הדאגה היא לא לחיי אדם, לא לקורבנות ההתנהגות *שלנו* ולא לשימור הערכים ההומניסטיים כמו שהיא ל"עזבו אותי באמא שלכם, תנו לחיות בשקט". אני מאמין, בניגוד לדעת השיר והקונצנזוס, שסכנת המלחמה והזלזול (גם הישראלי, אבל לא רק) בחיי אדם, לא מגיע מההנהגה והאליטות, אלא בעיקר מהרחוב. הפיון הוא המנהיג. ידו של הלוחץ על כפתורים נדחפת ע"י האספסוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במלחמה האחרונה הממשלה היא זאת שהחליטה, גם אם הרחוב הסכים איתה הסכמה מלאה לצערי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממשלה היא תמיד זאת שמחליטה, אבל היא רק המוציאה אל הפועל. קל ללחוץ על כפתורים כאשר הנתינים שלך דנים בכל פיצוציה איך באמת צריך הפעם ''לשבור להם את העצמות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון בהחלט - אבל שוב, לא לגבי המלחמה האחרונה. במקרה הזה, נראה לי שאם היו מתחילים במשא ומתן לגבי החטופים (מלכתחילה, בעצם, לגבי שליט), סביר שהדיונים בפיצוציות היו שונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לחלוטין לא מסכים. ההתלהמות ואווירת ה-"enough is enough" קדמה להחלטת הממשלה לצאת למלחמה ואם הממשלה היתה מנסה לפתור את הבעיה ללא צעדים צבאיים, היא היתה זוכה לביקורת ציבורית הרבה יותר חמורה מזו שהיא היתה צריכה להתמודד איתה בעקבות מחדלי המלחמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הודעה נאה, אבל גרמת לי לחשוב על משהו - למה אני לא יכול לטעון שאני פיון קטן בידי "האספסוף"? הרי זו דוגמה קלאסית לטראגדיה של כר המרעה המשותף - כל האספסוף ממילא תומך ביציאה למלחמה ואי אפשר לשנות את זה, אז לפחות שאתמוך במלחמה בעצמי וככה לא אצא שמאלני מאוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק אותו חוסר אחריות שאביב דיבר עליו: במקום להאמין שהאמונה שלך אולי תסחוף אחרים, אולי תחלחל ותשפיע, אתה (בדוגמא) מרים ידיים מראש ומצטרף לעדר. זה אותו מנגנון שהורס כאן כל חרם צרכני חילוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים, אלא שאביב נימק את עצמו בכך שדווקא האספסוף משפיע ולא המנהיגים (אגב, אביב, קראת את "מלחמה ושלום"?) - ולדעתי מדובר בגוף שקשה להשפיע עליו באותה המידה, אם לא יותר מכך, ולכן הנימוק בעייתי משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי את "מלחמה ושלום". אני מסכים איתך לגבי היכולת המצומצמת של פרטים להשפיע על הציבור, על "טבע האדם" או על העולם. "The world is a fine place, and worth fighting for," I agree with the second part.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרא, קרא, אתה עוד עלול להינות אפילו מהקטעים שבהם הוא מדבר על מהות ההיסטוריה וכמה לא הייתה לנפוליאון ברירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טקסט שראינו אלף פעם (למשל, ניק קרשאו עם I won't let the sun go down on me". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד שהוא שילב מעט שאנסון צרפתי, קברט גרמני, קירקס א לה - ירחם השם עלי - טום ווייטס, וקצת מטאל. חבל על הדיקלומיישן של הקטע האמצעי הארוך מדי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |