|
||||
|
||||
הודעה נאה, אבל גרמת לי לחשוב על משהו - למה אני לא יכול לטעון שאני פיון קטן בידי "האספסוף"? הרי זו דוגמה קלאסית לטראגדיה של כר המרעה המשותף - כל האספסוף ממילא תומך ביציאה למלחמה ואי אפשר לשנות את זה, אז לפחות שאתמוך במלחמה בעצמי וככה לא אצא שמאלני מאוס. |
|
||||
|
||||
זה בדיוק אותו חוסר אחריות שאביב דיבר עליו: במקום להאמין שהאמונה שלך אולי תסחוף אחרים, אולי תחלחל ותשפיע, אתה (בדוגמא) מרים ידיים מראש ומצטרף לעדר. זה אותו מנגנון שהורס כאן כל חרם צרכני חילוני. |
|
||||
|
||||
אני מסכים, אלא שאביב נימק את עצמו בכך שדווקא האספסוף משפיע ולא המנהיגים (אגב, אביב, קראת את "מלחמה ושלום"?) - ולדעתי מדובר בגוף שקשה להשפיע עליו באותה המידה, אם לא יותר מכך, ולכן הנימוק בעייתי משהו. |
|
||||
|
||||
לא קראתי את "מלחמה ושלום". אני מסכים איתך לגבי היכולת המצומצמת של פרטים להשפיע על הציבור, על "טבע האדם" או על העולם. "The world is a fine place, and worth fighting for," I agree with the second part.
|
|
||||
|
||||
קרא, קרא, אתה עוד עלול להינות אפילו מהקטעים שבהם הוא מדבר על מהות ההיסטוריה וכמה לא הייתה לנפוליאון ברירה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |