 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי (בטוח) אני סתם ניזון משמועות, אבל עד כמה שאני יודע בונסאי הוא הגרסה הבוטנית לקשירת רגליים של ילדות סיניות. (קשירת הרגליים נאסרה בסין, קשירת ענפים עוד לא) לעומת בונסאי, ט"ו בשבט נראה כשחרור עצים שהתרבו בשבי, כמו שחרור חיות בשמורות, אבל גם לזה אפשר למצוא מקבילות מזעזעות\משעשעות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קשירת רגליים? סתם השמצה פרועה: "יפה בתו של צ'אן סו לין רגליים לה קטנות והיא נועלת סנדלים ממשי דק מאד." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה בתו של צ'או סו לין ופנים גופה שלם נקצור הכול בשביל חולים עם כסף לשלם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה בתו של צ'או סו לין נאסרה בכיכר טיאן-מן עבור תעשית התמרוקים היא מקור לקולאגן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קדיה מולודובסקי? נדמה לי שהשיר על צ'אן סו לין הוא של לאה גולדברג, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פר חשדתי בכך, אבל הספר לא מולי. זאת הסיבה שכתבתי כאלמוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. בגלל זה קדיה מולודובסקי מתגלגלת (עם המעיל) בקברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(עם דינה הסינית) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שבילבל אותי היה השיר על כף האורז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאה גולדברג. לקדיה מולודובסקי יש שיר על דינה שהפכה לסינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוב. קודם מגיבים, ורק אז בודקים שמישהו כבר אמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"קודם מגיבים, ורק אז בודקים שמישהו כבר אמר". אחד מטובי בנינו (רמז: ניקו מצהיר עליו שהוא טמבל, אם כי כולם יודעים שזה לא נכון) המציא לסיטואציה הזאת ביטוי קצר וקולע: חרמפפפ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה בתו של צ'או סו לין ובלבבה האור וגם שומרת על בתולין לקומראד מאו-מור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארץ סין שם צ'או סו לין נלקח בזינזנה [במלרע] כי לו שלושה בנים קטנים ובת אחת קטנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארץ סין שם מיי סו לין כלבים סביבה לשמור חיה בסדנת זיעה הרבה בגדים לתפור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארץ סין שם מיי סו לין בואו ונציץ: על משמרתה תתפור, תתפור מכנסי חריץ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזה בתו של צ'ן סו לין בלי מורך ובלי חיל על החומה תפרוש טילים הו, גורה! קים ז'ונג איל... וגם יפה בתו של צ'ן סו לין וידה ידה ידה את אופני היא מתיכה בשביל אולימפיאדה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה בתו של צ'או סו לין אך בעלה רחוק אצל קבלן שמו אסולין עובד מחוץ לחוק. או: יפה בתו של צ'או סו לין וישתבח האל אישהּ בונה מטרופולין בארץ ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ'או סו לין את בעלה אף פעם לא הבינה: מה כל כך בוער לבנות אמבטיה עם חרסינה? השיב הבעל: יפתי, הלא מאוד חשוב לדאוג להיגיינה כשגרים בכלוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נאה בתו של צ'או סו לין אך מזלה נורא כי בעלה זה כבר נתקל במשטרת הגירה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמה בתו של צ'או סו לין ובעלה רחוק אך השכן אותה מבין וכך יומה מתוק (בהשראת הסקר האחרון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה בתו של צ'או סו לין ובעלה אדיש כי במרחק אלפי מילין, גם הוא מצא לו איש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארץ סין שם צ'או סו לין על בכורתו זועם הן בעל עז שלא מלין כיצד הוא מתרומם ? ענתה בתו של צ'או סו לין בלי שמץ מבוכה "אנא אבא בוא תבין למד הוא זאת ממך" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמשיכו עוד קצת ותהיה לכם גרסה של http://en.wikipedia.org/wiki/The_aristocrats בחרוזים שקולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם על בתו של צ'או סו לין נחרוז כפסיכופטים ידעו מסין ועד פולין: הנה אריסטוקרטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שקראתי את הלינק, חשבתי ש The aristocrats היא גרסא של ויקיפדיה בחרוזים שקולים או משהו כזה. Google מראה שאין בעברית דבר כזה, ולפתע חשבתי שזה יכול להיות נחמד. נניח שכל הגדרה חייבת להיות בחרוזים, ובאורך 10 (?) שורות לכל היותר. מי מתנדב להקים את הבסיס הטכני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחרוז על כל נושא? אויה גדול ממידתי במקום, חיברתי בעיה הריהי חידתי: על כל נושא שבתבל יש לי עשרות דעות, ויחסִי אֵלַי גובל בהשמצות פרועות. אני זכר, גם נקבה מניין שנותי עמום עניין אמצא בכל תגובה - אך מת משעמום. ____________ ?ינא ימ ?ינא ימ ינומלאה לייאה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי לך הגדרה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיה היא זו, קל להבין, אך הנה ההרהור: ודאי יש צ'או סו לין בסין, אחד לכל סיפור... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם נמשיך את ההרהור, (לבקשת הקהל...) הנה בדיתי עוד סיפור מדמיוני הדל: צ'או סו לין מהצד טוחן קשורות רגליים, ולא בוחל גם בגברים מלוכסני עיניים. בתו כה מגושמת, שהחליטו זה מכבר לפרום את שתי רגליה ולקשור את כל השאר. בנו עילג ומכוער, וזה מזל אולי שרוב הזמן הוא מוסתר מאחורי בונזאי. (קטיעה דרמטית) ובטרם אחזור בי- "זה כבר מוגזם מעט", אראה תגובה בסינית, זימון לבית משפט, על חדירה פושעת לצנעת הפרט. ועל כס הנאשם, כשהכל אבוד כמעט, אומר: "אני לא מכיר את צ'או סו לין, בלאאטט!" השופט ישתכנע כי אמת היא אט אט ובאין הסבר אחר, אתפרסם כטלפת. אורי גלר ידהם, וישפיל מבט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאוד אהבתי את ''בתו כה מגושמת...'' ואת ''בדיה היא זו, קל להבין...'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אני שוקד על הוצאת ספר שירים, שיאגד את כל ה"חומרים" שלי. אני חושב שבשירה שלי יש אמירה אומנותית כל כך מופשטת ועמוקה, שאין לי מושג מהי :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ'ן סו לין עולץ לאיד וכל עמו צוהל: אח גדול באינטרנט? גם בישראל! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה בתו של צ'אן סונג לין, ומריחה כמו פרח. אבל את שמה כיצד הוגין, תמיד אני שוכח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 367958 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושתיית שייק חסה תוך גיזום הגדר חיה בגינה,זו המקבילה הקולינרית לשואה הארמנית... הטענה שעיצוב בונסאי היא התעללות בעצים היא טענה נפוצה,שאני מצטער ,נובעת לרוב מבורות,וחוסר הבנה במבנה הצמח.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתבקש כאן קישור לשיר על מכופף הבננות הסאדיסט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל טענות שנובעות מבורות מצחיקות יותר מטענות של מומחים. למשל - נטיעות ט"ו בשבט מקבילות למתקפת המשובטים. דגי זהב, אמרו לי פעם, גדלים בהתאם לגודל האקווריום\בריכה. דג זהב באורך חמישה סנטימטר ששוחה באקווריום יכול להגיע לחצי מטר בבריכה. עצים גם 'מגבילים את עצמם' בצורה דומה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שהוא אמר לא נובע בהכרח שההשוואה היא בהתעללות. אפשר להשוות בין בונסאי לקשירת רגליים מכל מיני בחינות, ולמצוא למשל נטייה תרבותית-אסתטית למזעור ול"שמירה בצמר גפן". מכאן אפשר לגזור ולהסיק גם לגבי ערכים חברתיים ותפיסות מציאות של החברה הנדונה. (דוגמאות נוספות להיזון הדדי בין תפיסות אסתטיות לערכים חברתיים: בניית מגדלים לגובה; טיפוח קליגרפיה וכתיבה תמה; קידוש האות הכתובה; ועוד אינספור דוגמאות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שאני שמעתי, כפות רגליים קטנות ו''כפופות'' באופן קבוע היו קשורות להעדפה מינית של הגברים הסינים. ומבחינה זאת אני לא רואה הבדל גדול בין קשירת כפות רגליים בסין של פעם, לניתוח להגדלת חזה במערב הנאור. נכון, בסין קשירת הכפות נכפתה על האשה, ואילו במערב הגדלת חזה נעשית בד''כ מתוך בחירה חופשית של המנותחת. אבל זו בחירה שנעשית כתוצאה מהפנמה של הראיה החברתית. (ובעיניי זה עצוב לא פחות, ואולי אפילו יותר.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"העדפה מינית של הגברים הסיניים" היא עניין תרבותי. על כפות הרגליים הקשורות (מנוונות ופצועות ככל שיהיו) נכתבו שירים עם דימויים של צמח הלוטוס וכל מיני כאלה, והתחולל סביבן פולחן לכל דבר. בנוסף, זה היה מעין סמל סטאטוס, להראות שהגבר אמיד ובעל כוח מספיק לממן ולהחזיק אשה שאינה יכולה לעשות אפילו מספר צעדים ללא סיוע משרתת. נכונה ההשוואה בין קשירת רגליים להגדלת חזה. אבל ההעדפה לחזה גדול אינה *רק* תרבותית - יש לה עד כמה שאני יודעת גם שורשים אבולוציוניים. בעוד שהעדפה לרגליים מנוונות של אשה היא "אנטי-אבולוציונית" (ממתי מעדיפים, ואף גורמים, פרט מנוון עם פצע מוגלתי, שאינו יכול להתנייד בכוחות עצמו?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מראי המקום המחקריים נמצאים בידי שכ''ג (שגם ברח עם הכסף), אבל עד כמה שידיעתי מגעת, חזה גדול משדר לגבר ''נקבה פורייה לפניך''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוטה! שו-טה-הה... איפה הוא כשצריכים אותו? ובינתיים: חזה גדול אולי משדר פוריות אם הוא יושב על מסגרת כללית רחבה, ובעיקר אגן רחב. חזה גדול על גוף דק ואגן דק, משדר לדעתי בעיה בריאותית. בטבע לא מוצאים בד"כ חזה גדול על מסגרת שלא יכולה לשאת אותו. אבל בשביל לא לריב, במשוואה כפות כפותות=הגדלת חזה, תחליפי את החזה המוגדל באנורקסיה נרבוזה, ונסגור עניין? :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט, הפרופורציות משנות. ההעדפה ה''טבעית'' תהיה לחזה גדול ואגן רחב, לא לגרסת הפורנו המקובלת במקומותינו. אנורקסיה היא אכן השוואה טובה יותר לקשירת רגליים. כך גם ניתוחים להוצאת צלעות (להקטנת ההיקף), שאיבת שומן ועוד כהנה פרוצדורות סימפטיות. ומנגד, דווקא הזרקת קולאגן לשפתיים והגדלת ישבן (בעקבות ג'ניפר לופז) מקבלות ממד ''הגיוני'' מעט יותר בהקשר הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אומרת שבאמת יש ניתוחים להוצאת צלעות? חשבתי שזאת אגדה אורבנית שנולדה פעם מאיזה רכילות על שר וכל הניתוחים שלה. לא תיארתי לי שקיים איזה רופא משוגע שעושה את זה במציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ומי אמר לך להאמין לי? באמת הלכתי ובדקתי: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם ניתוחים לניסור העצם הבולטת בכף הרגל מעט שלפני הבוהן1, כדי להכנס לנעליים שאחרת קצת קשה להכנס אליהן. 1 לא יודעת איך קוראים לה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הניתוח הזה אני דוקא יודע, קרובה שלי עברה אותו כבר לפני שנים. הניתוח הזה נחשב לניתוח רפואי, ואא"ט, קופת חולים השתתפה במימון שלו. לפני כן העצם הזאת אצלה היתה בולטת מאוד בשתי הרגליים (באחת יותר מבשניה), ממש כמו מין גידול. ולמרות שתמיד עשו בשבילה כל מיני נעליים מיוחדות, לא אופנתיות אלא רחבות ונוחות ככל האפשר - בכל זאת העצם הבולטת תמיד התחככה בדופן הנעל ותמיד היו לה שם פצעים, דלקות וכאבים. אחרי הניתוח היא "התחילה לחיות" - זה היה הביטוי שלה. הסיפור עם הצלעות, לעומת זאת, נשמע לי מטורף לגמרי, והיה מרגיע לראות בלינק מתגובה 432142 שזאת באמת אגדה. למרות תאות הכסף המפורסמת של הפלסטיקאים, קשה להאמין שרופא יהיה חסר אחריות עד כדי כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרובתך עברה את הניתוח מסיבות ראויות, והשבח לרפואה המודרנית שיכולה לפתור בעיות כאלה. אבל לרוב הנשים שעוברות את הניתוח הזה, יש מבנה כף רגל נורמאלי בהחלט, והן עוברות אותו על מנת לנעול נעליים צרות מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש די הרבה נתונים לגבי העדפות יחס מתניים-ירכיים. אני לא זוכר כ"כ את הנתונים אבל נדמה לי שנמצא יחס די קבוע. אבל, דוגמנית העל של ויקטוריה סיקרט אומרת באנגלית צחה לאלה שמלגלגים על ירכיה העבות "קיש מיר אין טוחעס." (היא טוענת שזה בגלל זוית הצילום). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 407515 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מאמין, אתה רומז שכליל מדגמן ל VS? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שההפרדה בין העדפה תרבותית לאבולוציונית היא כל כך פשוטה, צריך לזכור שגם העדפה אבולוציונית יכולה להגיע לאבסורדים, בגלל שאין מאחוריה באמת איזה מח מתכנן, או תודעה שחושבת. בסופו של דבר רגליים מנוונות יכולות להיות העדפה אבולוציונית, וחזה גדול יכול להיות העדפה תרבותית, וקל למצוא הסבר תרבותי/אבולוציוני לשניהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפרדה לא דיכוטומית אלא חופפת חלקית. חזה גדול הוא בהחלט העדפה תרבותית (בזמננו), אך כזו שיש לה גם "הצדקה" אבולוציונית. כמובן, היתה פעם העדפה לחזה קטן ואגן צר, נאמר בשנות השישים עם דוגמניות כמו טוויגי. באיזה מובן רגליים מנוונות (לאדם) יכולות להיות העדפה אבולוציונית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האישה לא בורחת לשום מקום ולכן יש ודאות גדולה יותר שילדיה מקורם במי שכולא אותה. אולי גם קטועי רגליים תופסים פחות מקום בכלי רכב. 1 התלבטתי בין זה לבין "לשקר אין רגליים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל המשרתת יותר עסוקה ולכן אי אפשר להפוך אותה לפילגש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר נוסף, לא אבולוציוני אלא תועלתני - ע''מ ללכת קצת בכל זאת, הנכות ברגליים מחייבת את האשה לפיתוח שרירים חזקים באיזור רצפת האגן, דבר המגביר את ההנאה המינית של הגבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגלאס באדר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתחיל בערך כאן תגובה 229427. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את צודקת. (באין תשובה אחרת) באותו מובן שזנב גדול לטווס הוא העדפה אבולוציונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שקראתי על הנושא התרשמתי שעדיפה אפילו כריתת דגדגן על פני קשירת רגליים סינית: בלא דגדגן את לא נהנית בכלל מיחסי מין. חלק קטן (אם כי מהותי) מהחיים. מרגלייך הקשורות את סובלת כל יום. כל רגע ורגע מהיום. כל חייך. ואגב, זו לא רק העדפה מינית: נערה עם "לוטוס זהב" לא יכולה לעבוד, מכאן שמשפחתה לא נזקקת לעבודתה כדי לשרוד הואיל ומצבם הכלכלי שפיר. כפות רגליים קשורות הן מדד לצייתנותה של הנערה. לכוח הסבל שלה, ולכן גם ליכולתה לשאת הריון אחרי הריון אחרי הריון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה קוראים לתוצר (אם הוא מוצלח), בתרגום לעברית. בתרגומים ישנים יותר קוראים לזה חבצלות הזהב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז''נ בגלל הצורה שבה האצבעות המנוונות מתקפלות אחת על השנייה, שמזכירה פרח לוטוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלבנת שיניים גם היא עצובה בעיניך? מה כל כך עצוב באדם שרוצה להראות טוב כדי שאנשים יפים ימשכו אליו כמו שהוא נמשך אליהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיפולי יופי לא פולשניים זה בסדר, ניתוחים פולשניים לשם יופי בלבד זה דבר מיותר בד''כ. ומה שעצוב בעיניי זה שהשווי של מישהי בעיני עצמה תלוי בגודל החזה שלה, ושהיא מנסה למשוך אליה אנשים שהשווי שלה בעיניהם תלוי בגודל החזה שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתוח פולשני לא בסדר לדעתך בגלל שעבורך זה משהו קיצוני, מאוד לא נעים ואולי גם מאוד מסוכן. אין לך (אני מניח עד שאתוקן) סיבות אובייקטיביות לכך. בשביל אנשים אחרים ניתוח הוא דבר שבשגרה, שמליונים עוברים אותו בהצלחה מדי יום הן מכורח והן מבחירה. מה עצוב פה? מישהי שהשווי העצמי שלה תלוי בגודל החזה שלה זו המצאה שלך, שאולי קולעת פה ושם, אבל אין שום סיבה להניח שזה המקרה היחיד, או אפילו הנפוץ. בני אדם רוצים לשכב עם בני אדם יפים - להיות יפה בעצמך זו הדרך, לא? מה עצוב פה? מגדילות החזה מיישירות מבט אמיץ לעומק עיניה של המציאות, מכירות בה ועצמן, ולוקחות את הצעד ההגיוני לכיוון עולם שבו חייהן טובים יותר. שום דבר לא עצוב פה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק שלא עצוב, אלא שלפי תכנית שהיתה ממש לא מזמן (לפני שבועיים, נדמה לי, תכנית של סטנדאפיסטית, עדי-משהו, אבל הנושא דווקא נבדק שם באופן די רציני) בערוץ 2, בחורות שהיה להן חזה קטן ועשו ניתוח - נעשו הרבה יותר מאושרות, צוחקות יותר, מחייכות יותר באופן כללי ושמחות יותר כשהן מסתכלות בראי. העצב שאסתי מדברת עליו יכול להיות אולי עצב עמוק ופילוסופי על ריקנותה של התקופה ועל מות הערכים וכו', אבל, כמובן, אין לעצב הזה שום קשר עם המנותחות עצמן שהניתוח מעלה את הדימוי העצמי שלהן ובד"כ עושה להן רק טוב. (תשובת מפלגות אסתי ושות' - *זה* בדיוק מה שעצוב - שהחזה הוא מה שמעלה את הדימוי העצמי שלהן. ומה עם היופי הפנימי? למה לא מחפשים את העושר הנפשי? איפה הבלה-בלה-בלה הרוחני?...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(תשובת המחנה השני: מה שעצוב הוא שאתה משקיע את מיטב כספך וזמנך בבחורה, לוקח אותה למסעדות טובות, לסרטים של בנות, להצגות, לטיולים, וסוף סוף כשהצלחת להוריד לה את החזיה מה אתה מגלה? סיליקון! ראבאק, אם הייתי רוצה סיליקון הייתי מפרק את המחשב) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. ואני חשבתי שהדור שלי היה איטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומרים שיש גברים שלא מרגישים אם האשה לא אומרת להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודקים, מי שלא ימשש או יביט באמת לא ירגיש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם לרקורד: אני דווקא מכירה 2 בחורות שעשו ניתוח הפוך (הקטנת חזה) ומאושרות לא פחות מהמגדילות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין בני האדם שרוצים לשכב עם אנשים יפים והדרך להגיע לזה היא להיות יפה בעצמך- אז: לא שמתי לב שבחורים עוברים ניתוחי-יופי כדבר שבשגרה כדי להיות יפים וככה להגיע לשכב עם בחורות יפות. אז למה שלא נעמיד דברים על דיוקם- אתה מתכוון לומר שבחורות רוצות לשכב עם בחורים יפים והדרך למשכב כזה עוברת תחת סכין המנתחים. אז: לא נעים לי להגיד לך, אבל -אם לא שמת לב- יש לי יתרון עליך בלדעת מה נשים רוצות. ומכל שיחות הנפש שהיו לי עם חברות, לא זכור לי שזה מה שמישהי רצתה- להגיע לשכב עם מישהו בגלל יופיו, ולהגיע רק למשכב עצמו, בלי מערכת רגשית כללית יותר מסביב לזה. ולא נעים לי להגיד לך, אבל האמת היא שגם אם סקס זה באמת כל מה שמישהי רוצה בנקודה מסויימת, היא לא תצטרך בד"כ לעבור ניתוחים בשביל זה. הוכחה: מאות מליוני הנשים בעבר ובהווה שלא עברו ניתוחי "יופי" ולמרות זאת לא נשארו בתולות. ונניח שבחור מסויים נמשך רק לבנות עם חזה גדול. אז? ללכת להגדיל חזה בשבילו? יותר פשוט למצוא בחור שיאהב את החזה הטבעי שלך, לא? ובעניין העצב שלי- אני לא מתיימרת להגיד לאחרים/ות מה לעשות, אבל מותר לי להתעצב על הרמה השטחית של כמה אנשים בעולם הזה, וכל הידה-ידה הרוחני הזה, בדיוק כמו שהאלמוני אמר. זה שבעיני מישהו זה ידה-ידה לא הופך את זה לפחות נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחורים עוברים תחת סכין (גילוח) כדבר שבשגרה כדי להיות יפים וככה להגיע לשכב עם בחורות יפות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גילוח זה לא ניתוח פולשני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתפלאת עלייך, אסתי. ניתוח פולשני, עניינים - זה הכל בראש שלך. מדובר בסך הכל בפרוצדורה קוסמטית אלקטיבית (או כמו שניסחו כאן "דבר שבשגרה, שמיליונים עוברים אותו בהצלחה מדי יום הן מכורח והן מבחירה" [וכמה מיליונים עוברים אותו שלא בהצלחה?]). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מליונים עוברים ניתוחים ''פולשניים'' כלשהם, לא דווקא פלסטיים, הייתה כוונתי. אבל כן, כנראה היה עדיף להוריד אפס או שניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא איך ניתוח רפואי, שהיה בעבר פרוצדורת ה"אין ברירה" (ברפואה פרופר הולכים היום לכיוון של רפואה זעיר-פולשנית או לא פולשנית כלל!), הפך ברפואה הקוסמטית כמעט לפרוצדורת "ברירת מחדל". ייתכן שזה קשור לחלחול תפיסת הסייבר והגוף הטכנו-הומני. חומר למחשבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי שנים של ניסיון מוצלח הוביל אנשים להפסיק לראות בניתוחים משהו מסוכן במיוחד. כמובן, לא משהו לעשות באותה תדירות וקלות כמו שימוש בקיסם שיניים ("I'm having surgery right now, and loving it!"), אבל סיכון משתלם לגמרי כשמדובר בהסרת כאב מטריד. או משהו שונה מכאב ומטריד גם כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטערת, זה סותר את המגמה העכשווית - נטייה להעדיף פרוצדורות כמה שפחות פולשניות, ונכונות לחפש הרבה עד שמוצאים פרוצדורות חדשות כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה הסתירה בדיוק? ניתוח הוא סיכון מחושב. לפעמים שווה לקחת אותו, לפעמים לא, ותמיד שווה לחפש דרכים להקטין אותו. איפה הסתירה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תאיין גם את הטענות שלי. עד לפני כעשור היתה נטייה ''לחתוך ומייד''. כעת נכנסות לשוק טכנולוגיות חדשות שמאפשרות לחתוך פחות, לצנתר או לטפל בפנים מבחוץ, והתעשייה הרפואית מאמצת אותן בהתלהבות (וגם משלמת עליהן הרבה כסף). יש נטייה רשמית של מערכות הבריאות, בתי החולים וחברות הביטוח הרפואי בארה''ב להעדיף פרוצדורות פחות פולשניות, גם בגלל שהן חוסכות זמן בהחלמה ובאשפוז. זה לא קשור כלל לתזה שלך על ''סיכון מחושב'' (שאומרת הכל ולא אומרת כלום, ושעושה בדיוק אותו אנאכרוניזם וא-היסטוריזציה שדיברתי עליהם קודם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מזכירה לי איזו אמנית מטורפת, שכחתי את שמה, שניתוחים כאלה הם עיקר אמנותה. אצלה זה לא עניין של יופי - לא נראה לי לפחות, היא עשתה גם ניתוחים שכיערו אותה ביותר - אלא של מסר או משהו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לזה, האם ניתוח מבצעים כדי "להסיר כאב מטריד"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאבא שלי יש כאב מטריד ברכיים והאורתופדים שבדקו אותו הגיעו למסקנה שהבעיה היא במפרק הירך ואם הוא מעוניין, אפשר לנתח אותו ובסיכוי טוב לפתור את הבעיה. אבא שלי ויתר על התענוג ומטפל בבעיה ע"י Club-Car ומשככי כאבים כשנדרשת ממנו הליכה ממושכת, אבל יש לא מעט שהולכים על ניתוח. ניתוחי שבר (בקע הטבור, במפשעה) הם אפילו יותר נפוצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לסבתא שלי יש משהו דומה בירך, והיא מסרבת להתנתח. מצד שני, היא גם מסרבת לנסות אפילו מכשירי שמיעה. במשקפי קריאה, שאותם היא צריכה פחות לדעתי, אין לה בעיה להשתמש. למה? כי זה לא מביש לדעתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רופא הציע לי פעם לעשות ניתוח לתיקון המחיצה באף. מסתבר שאני נושם בעיקר מנחיר אחד. בכלל לא שמתי לב לזה לפני (או אחרי) שהגעתי אליו לבדיקה שלא הייתה קשורה בכלל. שאלתי אותו למה עושים את זה, והוא אמר שאם הייתי ספורטאי, הייתי מבין. כלומר, אם הייתי רוצה לרוץ מעט מהר יותר את הקילומטר העשרים של המירוץ, הוא היה שמח לחתוך אותי לשם כך... זו סתם דוגמה קיצונית, דוגמאות אחרות של טיפול בכאבים אני בטוח שלא חסר... רגע, נזכרתי גם במישהו שלמד איתי ביסודי, היה מנוזל כל הזמן, ועשה ניתוח בגלל זה. אפילו יותר טוב, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה לא מתאר שום כאבים - לדבריך, בכלל לא שמת לב לבעיה! איפה פה הכאבים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שנתתי לך דוגמה יותר טובה משביקשת, לא פחות טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתת תטל"א. תגובה 432494 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 29250 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אומר שבני אדם באופן כללי מעוניינים לשכב ולפתח מערכות יחסים עם בני אדם "מוצלחים". לאנשים שונים יש מדדים שונים, והם מייחסים להם משקלים שונים, אבל באופן די אוניברסלי יש העדפה של יופי, מעמד חברתי, מעמד כלכלי. מי שרוצה למשוך אדם עם מדדים גבוהים כאלו יודע מה הדרך הטובה ביותר לכך - להיות בעל מדדים גבוהים כאלו בעצמו. אדם שמכיר במציאות גם כשהיא לא נוחה לו (1. אני מעוניין בבן/בת זוג יפה 2. אני עצמי לא יפה) ועושה את הצעדים הנדרשים לשיפור מצבו בחיים (גם כשהצעדים האלו קשים), הוא לא פתטי בעיניי, אלא ראוי להערצה. דרך אגב, אני לא אומר שלנשים (או לכל הגברים) יש בראש את המחשבה הברורה "אני רוצה להזדיין עם מישהו חתיך". חס וחלילה. יש בדרך את כל הדברים ה"יפים" האלו, של לרצות להתאהב ולהכיר אדם מיוחד בעל זוהר פנימי וכו'. רק, מה לעשות, שנוטים (במובהק) להתאהב הרבה יותר פעמים, הרבה יותר מהר והרבה יותר חזק, באנשים יפים. "יותר פשוט למצוא בחור שיאהב את החזה הטבעי שלך, לא?" - לא בהכרח. מה כל כך אצילי בללמוד לחיות עם מה שיש במקום לשנות את המצב הקיים? קו המחשבה הזה היה משאיר אותנו ישנים תחת כיפת השמיים בשלג ובגשם, עירומים ורועדים מקור. בעניין העצב שלך - לדעתך המנותחות פתטיות. לדעתי לא. זה לא חייב להיות סוף הסיפור. יש מקום לדיון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |