בתשובה לקהלת, 11/02/07 20:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בדיה היא זו, קל להבין, אך הנה ההרהור: ודאי יש צ'או סו לין בסין, אחד לכל סיפור... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואם נמשיך את ההרהור, (לבקשת הקהל...) הנה בדיתי עוד סיפור מדמיוני הדל: צ'או סו לין מהצד טוחן קשורות רגליים, ולא בוחל גם בגברים מלוכסני עיניים. בתו כה מגושמת, שהחליטו זה מכבר לפרום את שתי רגליה ולקשור את כל השאר. בנו עילג ומכוער, וזה מזל אולי שרוב הזמן הוא מוסתר מאחורי בונזאי. (קטיעה דרמטית) ובטרם אחזור בי- "זה כבר מוגזם מעט", אראה תגובה בסינית, זימון לבית משפט, על חדירה פושעת לצנעת הפרט. ועל כס הנאשם, כשהכל אבוד כמעט, אומר: "אני לא מכיר את צ'או סו לין, בלאאטט!" השופט ישתכנע כי אמת היא אט אט ובאין הסבר אחר, אתפרסם כטלפת. אורי גלר ידהם, וישפיל מבט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאוד אהבתי את ''בתו כה מגושמת...'' ואת ''בדיה היא זו, קל להבין...'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אני שוקד על הוצאת ספר שירים, שיאגד את כל ה"חומרים" שלי. אני חושב שבשירה שלי יש אמירה אומנותית כל כך מופשטת ועמוקה, שאין לי מושג מהי :-) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |